שיחה:חוק לנץ

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת 85.250.24.210 בנושא פרקטיקה בנושא חוק לנץ

סליחה על הבורות, כלום לא מדובר בלורנץ ולא בלנץ?

לא מסמנים את השדה המגנטי באות B ? גילגמש 17:02, 29 מאי 2004 (UTC)

זהו חוק לנץ. מדובר בכיוון השינוי בשטף המגנטי - לא בשדה המגנטי. השינוי בשטף המגנטי שווה לגודל הכא"מ המושרה E.

זהו חוק לנץ. מדובר בכיוון השינוי בשטף המגנטי - לא בשדה המגנטי. השינוי בשטף המגנטי שווה לגודל הכא"מ המושרה E. Arie 17:18, 29 מאי 2004 (UTC)

משוב מ-1 במאי 2013[עריכת קוד מקור]

פשוט וברור 82.166.202.41 13:00, 1 במאי 2013 (IDT)תגובה

פרקטיקה בנושא חוק לנץ[עריכת קוד מקור]

הערה ממהנדס חשמל: אחת מתופעות הלוואי של חוק לנץ היא שבזמן שינוי מהיר באספקת מתח לשנאי (כמו, למשל, ניתוק פתאומי מאספקת המתח), נוצר ספייק (נחשול מתח שמגיע לעיתים לאלפי וולטים) אשר עלול לשרוף מכשירים חשמליים. הנתיך המחובר בכניסת החשמל של כל מכשיר חשמלי, אינו מספיק מהיר כדי לנתק את ההמכשיר מעליית המתח המהירה. לכן, תוכננו שקעי הגנה מיוחדים שתפקידם להגן מפני נחשולי מתח. ספייק של מתח נוצר בגלל השדה המגנטי אשר "שואף" לבטל את השינוי בשטף המגנטי שיצר את השינוי, באמצעות קפיצת מתח מהירה וגבוהה. 85.250.24.210 07:11, 6 בדצמבר 2014 (IST)תגובה

דיווח שאורכב ב-24 ביוני 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

ישנה בעיה בפסקה: "חוק זה נובע מחוק שימור האנרגיה: אילו הכא"מ המושרה היה גורם להגדלת השינוי בשטף המגנטי, אז השטף המגנטי היה גדל עוד יותר (בגלל הגידול בזרם), ויוצר בכך גידול נוסף בזרם, וכן הלאה עד אינסוף, תוך ביצוע עבודה אינסופית." 1. חוק לנץ לא נובע משימור אנרגיה. הטיעון שניתן בהצדקה לטענה זו מתייחס רק לגידול השטף ולא למצב תיאורטי בו השטף לא יוצר שינוי. 2. ניתן עקרונית להקביל את חוק לנץ לניסוח: גוף ישאף להתמיד במצבו.