שיחה:חישוב הקץ

מה יוצא דופן בחישובי הקץ של הרב חיים דוד הלוי? בברכה Shayakir 22:46, 25 יוני 2005 (UTC)

אין דרכם של רבנים לעסוק בחישובי קיצין, שהרי נאמר "תיפח עצמן של מחשבי קיצין". רב בישראל העוסק בחישובי קיצין הוא תופעה יוצאת דופן. דוד שי 22:56, 25 יוני 2005 (UTC)

אין זה נכון כלל וכלל, על אף האיסור של חישוב הקץ תופעה זו הייתה נפוצה מאוד לאורך ההיסטוריה היהודית, לדוגמא:רבי אברהם הלוי, שלמה מולכו, שבתאי צבי, רבי אברהם אבי החיד"א, רבי מרדכי ואטו, רבי יעקב מנטינו וכן הלאה. בברכה Shayakir 23:02, 25 יוני 2005 (UTC)

עיסוקם של שלמה מולכו ושבתאי צבי בחישובי קיצין רק מדגיש את היות הרב חיים דוד הלוי יוצא דופן, שהרי אין דרכם של רבנים ללכת בדרכם של משיחי שקר. בכל מקרה, כדאי שתרחיב את הערך. דוד שי 23:13, 25 יוני 2005 (UTC)

ושוב איני מסכים איתך, חישובי קיצין בוצעו גם על ידי רבנים שהשתייכו לזרם המרכזי ביהדות, דוגמא מובהקת לכך היא חישובי הקץ של יעקב מנטינו, מי שהיה מגדולי המתנגדים לשלמה מולכו. לגבי הרחבת הערך אני יראה מה אני יכול לעשות בנידון. בברכה Shayakir 23:17, 25 יוני 2005 (UTC)

למחשבי הקץ צריך להוסיף גם את רס"ג ואת הרמב"ם, שלמרות הסתייגותו מחישוב הקץ כתב בכל זאת (באגרת תימן?) חשבון כלשהו. עזר - שיחה 01:17, 12 בינואר 2010 (IST)

הרב מרדכי אליהו

האם בעקבות זה [1] נכון להוסיף אותו לרשימת מחשבי הקיצין? גחנמת - שיחה 09:47, 22 ביולי 2010 (IDT)

מה הקשר? לפי המסופר הרב אליהו זצ"ל לא עסק בחישוב קץ כלשהו, אלא רק בהפצרה ותפילה. לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה' - שיחה 13:52, 2 בינואר 2011 (IST)

כל השמות הללו שכביכול עסקו בחישובי הקץ - שגוי.

רק נביאים יכלו עקרונית לעסוק בזה.

ונבואה פסקה.

הם עסקו ב

זמנים המסוגלים לגאולה....

השיבוש נועד להגחיך אותם וזה ברור. 2A01:6500:A052:3526:8482:9D22:29A7:FF6C‏ 13:32, 2 בינואר 2024 (IST)

חסר שזועק לשמים

אין כלל פרוט על הגאונים והראשונים שחישבו קיצים . כגון כל הפרשנים על ספר דניאל פרק אחרון, כגון: רסג, רשי, ועוד ועוד כמו כן חסר פירוט על שיטתו והסברו של הרבי מליובאוויטש בנושא כפי שפורט בספר הקץ. ינון גלעדי - שיחה 02:47, 28 במרץ 2013 (IST)

עיקרון אי הוודאות שמתואר כאן הוא של הייזנברג ולא שרדינגר. ובכלל, מדוע להכניס מדע לתחום שהוא מיתולוגי/מיסטי 208.120.46.123 06:21, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

צודק. שיניתי כך שיהיה נכון לפחות מבחינה פיזיקלית. רותם - שיחה 11:33, 6 בינואר 2015 (IST)

דרשות לא הגיוניות וסיפורים מוזרים

חישוב הקץ בא בד"כ להתמודד עם הנצרות, כדי להוכיח שהמשיח עדיין לא בא, שהרי לא הגיע זמנו. כל הסיפורים על אליהו שמגלה את הקץ וכדו' מעשי פלאות, הומצאו כדי להמחיש דברים, או להתמודד עם סיפורי מופתים ומקורות של הנוצרים. למעשה כמעט כל דרשות חז"ל מהמקרא, הם אסמכתות ולא מקור באמת, מאותה סיבה של התמודדות עם הנצרות (הנצרות הקדומה הייתה כמו ה"חרדים" היום ויותר). כך גם הסיפורים...עיין שבת קנב'. בויכוח עם הצדוקים המטרה לא היתה האמת, אלא למנוע מהם למשוך את הציבור אחריהם ע"י פשט הפסוקים המשתמעים לשני פנים. לכן היה צריך לסיים את הויכוח ע"י שימתם ללעג, גם כשהטיעון נגדם לא אמת. העיקר שיהיו נלעגים. (כמה סיפורים שם). עיין גם קנג'. כנ"ל.

קישור עם ערך באנגלית

אני תוהה אם לא ראוי לקשר את הערך הזה עם הערך באנגלית en:Messianic Age, אף על פי שהאחרון אינו עוסק רק ביהדות. --EldadHe - שיחה 10:39, 14 במאי 2017 (IDT)

השנה שהחפץ חיים לא טרח לחשב

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (1838–1933) היה בטוח שהגאולה תבוא הרבה לפני שנת 2087 (ה'תתמ"ז), ולכן אין צורך לוודא את נכונות לוחות השנה לאחריה "ואין לנו לדאוג כ"כ יותר כי בודאי בעת ההיא וגם הרבה קודם יהיה הגאולה".

לפי דעתי זו לא רק הבעת תקווה, אלא ממש הימנעות מפעילות הלכתית בגלל המחשבה שמשיח יבוא כבר בשנת ה'תתמ"ז. אני חושב שזה ראוי להיות בתוך הערך, אולי לנסח קצת אחרת. Idan hcadash - שיחה 08:58, 15 בינואר 2024 (IST)

וודאי שאין כאן רק הבעת תקווה אלא הערכה מושכלת עם השלכות מעשיות ביותר. אני בעד החזרת המידע לערך, ואין לי בעיה עם הניסוח. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 09:19, 15 בינואר 2024 (IST)

בן עדריאל האם אתה מסכים שזו לא רק הבעת תקווה? Idan hcadash - שיחה 14:18, 15 בינואר 2024 (IST)

לא, אי לא מסכים, וכמו שכתבתי מלכתחילה (ציטוט חוזר של הדברים לא ישכנע אותי יותר...)

לדעתי אתם קוראים לא נכון את נימת הדברים – יהודי נמנע מלדאוג למה שיהיה בעוד מאתים שנה, כי עד אז בטוח כבר יבוא משיח. זה לא חישוב או קביעה של הקץ, אלא תקוה, שמתבטאת בחוסר הצורך לדאוג כל כך רחוק. אגב, זו לא 'הימנעות מפעילות הלכתית', אלא רק החלטה לא לטרוח להעתיק לחיבורו את הלוחות המתוקנים של הפרי חדש לשנים הללו, ואין לה שום השלכות מעשיות. אשמח לשמוע מה דעת בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה. בן עדריאל • שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"ד 14:34, 15 בינואר 2024 (IST)

מסכים עם בן Tshuva - שיחה 14:38, 15 בינואר 2024 (IST)

גם אני מסכים עם גישתו של בן עדריאל. דוד שי - שיחה 14:41, 15 בינואר 2024 (IST)

על פניו, הקטע הזה בביאור הלכה עולה בכל פעם שמדברים על חישוב הקץ. לדוגמה כאן (בסוף), כאן וכאן. נראה לי שזה שווה אזכור בערך, גם אם זה לא חישוב של ממש. Idan hcadash - שיחה 15:41, 15 בינואר 2024 (IST)

לדעתי זה לא חישוב קץ אלא תקווה וציפייה ותו לא. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 15:56, 15 בינואר 2024 (IST)

לדעתי זה שווה איזכור בדף השיחה של הערך, אך לא בערך עצמו. נער הייתי וגם זקנתי ואני מכיר את הקטע הזה בביאור הלכה לא מאתמול, ובתוך עמי אנוכי יושב וזכיתי ללמוד עם מספר לא מועט של למדנים משלל חוגים, ומעולם לא שמעתי אחד מהם שיתייחס לחישוב הזה ברצינות כ"קץ" שחזה הרב ישראל מאיר הכהן ברוח הקודש, כי אם כהבעת תקווה וציפייה ותו לא, ורק הזכירו את זה כקוריוז וכאנקדוטה, שהנה עומד להגיע התאריך המוזכר בביאור הלכה בהקשר לביאת משיח. שנזכה כולנו לגאולה האמיתית והשלמה במהרה, Nahum - שיחה 17:09, 15 בינואר 2024 (IST)

החפץ חיים לא ראה וצרך להעתיק את הלוחות של הפרי חדש אחרי שנת תתמ"ז כי הוא האמין מאוד חזק שהגאולה תהיה במהרה בימינו, כמו שכל יהודי מאמין (אולי קצת יותר מכל יהודי). זה לא חישוב הקץ ולא שייך לערך הזה. מי שמעלה את הקטע הזה בהקשר של חישוב הקץ טועה או שהוא סתם רוצה להזכיר את זה בתור פרט טריוויה מעניין. טריוויה לא בוויקיפדיה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"ד • 17:17, 15 בינואר 2024 (IST)

פשוט. שמש מרפא - שיחה 21:41, 15 בינואר 2024 (IST)

אכן, בפרט החפץ חיים, שנודע בציפייתו לגאולה בימיו ממש, פשוט הביא כאן את הנחתו שהיא קרובה.

אני כן חושב שכללית מכמה ביטויים שלו, ניתן ללמוד שהוא ראה בהתפתחות היישוב בארץ ישראל פעמי גאולה. אבל לא ברמת חישוב קץ קונקרטי. david7031 • שיחה • ו' בשבט ה'תשפ"ד • 22:37, 15 בינואר 2024 (IST)