שיחה:יציאה בשאלה/חילוני

אני חושב שהשימוש במילה חילוני הוא שימוש מעליב בעליל. פירוש המילה חילוני היא זר. למי אני זר? ומי הגדיר, שמכיוון שאיני מאמין בתורת משה ובאלוהים עושני זר. ישנם אנשים אשר מפרשים זאת כחול. פירוש זה הוא נוראי. אני חושב שיש להוריד את המושג חילוני.

ומי לימד אותך שפירוש המילה "חילוני" הוא "זר"? אני לא מכיר פירוש כזה. חוץ מזה, רוב החילונים בישראל קוראים לעצמם כך, "חילונים". כל מינוח אחר יעורר בעיות של POV. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:42, 28 באוקטובר 2006 (IST)

אונקלוס בתרגום הפסוק "וזר לא יקרב אל הקודש". בברכה, Shayakir • שיחה. 01:57, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אני מסכים, יש לשנות את "חילוני" ל-"הולך בדרך רעה" או "חמור". ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 21:53, 28 באוקטובר 2006 (IST)

כן, לידעתך פירוש המילה חילוני הוא זר. אתה יכול לבדוק את זה. זה בדוק. אפילו יש על זה מאמר בשופר. אני יודע שהציבור הדתי יתנגד למושג חופשי, לכן אני מציע, הציבור הלא דתי (משהו בסגנון). הציבור ה"חילוני" משתמש במושג זה, מכיוון שזהו הכינוי אשר דבק להם. ברובו אין לו מושג מהו משמעות המילה. זה כמו שדבק לאמריקנים גרינגו בדרום אריקה. האם זה נכון לקרוא להם גרינגו? אולי תתחילו לכתוב בכל הערכים גרינגו במקום אמריקני? Greemland 02:16, 29 באוקטובר 2006 (IST)

מר דם-צהוב הוא אתאיסט, כפי שניתן להבחין מקריאה בדף המשתמש שלו. מכאן אנו למדים שהאדון הנכבד חמד לצון ותו לא. HansCastorp 01:42, 29 באוקטובר 2006 (IST)

מר דם-צהוב רוצה לקבל את הכבוד שלו בחברה כמוך. כשליש מהחברה מוגדרים כאתאיסטים. וזה הרבה מאוד. Greemland 02:16, 29 באוקטובר 2006 (IST)

Shayakir - דוגמא: כדי לשמש כעד ברבנות אני כשיר (וגם עשיתי זאת). חבל שלא כולם יודעים מהו מעמד החילוני (הזר) ביהדות. הצביעות חוגגת. Greemland 02:42, 29 באוקטובר 2006 (IST)

מה פירוש כ"עד ברבנות"?, אם שימשת כעד בטקס הנישואים (ולא אם האדם רווק) הרי שהנישואים אינם תקפים. בברכה, Shayakir • שיחה. 02:47, 29 באוקטובר 2006 (IST)

העדתי על חברי שהוא רווק (ברבנות). מה לא ברור? Greemland 02:57, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לא ברור איפה ה"צביעות". בברכה, Shayakir • שיחה. 02:57, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ו"זר לא יקרב אל הקודש". הרי לפי הלכות הדת היהודית אינו כשר לשמש כעד ברבנות, אלא רק אדם דתי. אני מניח, שאתה מכיר את ההלכות היהודיות. מעמדי ביהדות אינו מרשה לי זאת "ככופר" (אתאיסט). Greemland 03:03, 29 באוקטובר 2006 (IST)

איזה מיש מש עשית...הפסוק "וזר לא יקרב אל הקודש" מדבר על כך שמלבד הכוהנים בבית המקדש אין לאף אדם רשות לבוא אל הקודש, בין אם הוא דתי ובין אם לאו. עצה לי אלייך בטרם אתה יוצא בהצהרות ובהתנגחויות תלמד את הנושא תחילה ואל תפגין את הבורות שלך, זה לא לכבודך ולא לכבוד האתאיסטיים. חז"ל פעם אמרו פתגם יפה על כך ואתה יכול להשתמש בו כפארפרזה וזה לשונם: "דע מה תשיב לאפיקורס". בברכה, Shayakir • שיחה. 03:12, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אתה מנסה להראות את חוכמתך, אך אינך עונה על השאלה. יפים הם דברי חז"ל, אך יכול אני להביאך עשרות ציטוטים של חז"ל אשר פחות נעימים לאוזן. הרי אני לפי ההלכה היהודית איני יכול לשמש כעד. עד יכול לשמש אדם דתי בלבד. מעמדי איני נותן לי שום זכות בתוך בית הדין הרבני. תלמד מהם ההלכות היהודיות בקשר לחילוני בדת היהודית. אתה מנסה לשחק עם משיהו אשר יש לו ידע. Greemland 03:17, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אם אתה כל כך בקיא ב"ההלכות היהודיות בקשר לחילוני בדת היהודית" אני אשמח לשמוע מהו המקור לפסילת עד חילוני לעדות. בברכה, Shayakir • שיחה. 03:21, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כמבואר במשנה (סנהדרין פרק ג משנה ג): "ואלו הן הפסולין [לדון ולהעיד-רש"י] המשחק בקוביא [הימור שנחשב על פי ההלכה גזלה] והמלוה בריבית ומפריחי יונים [הימור שנחשב על פי ההלכה גזלה] וסוחרי שביעית" ובגמרא (סנהדרין כז ע"א) נאמר: "מומר אוכל נבילות לתיאבון - דברי הכל פסול [לעדות]. להכעיס, אביי אמר: פסול, רבא אמר: כשר...אביי אמר פסול דהוה ליה רשע ורחמנא אמר אל תשת רשע עד....והלכתא כוותיה דאביי".

וכך פסק השולחן ערוך חושן משפט סימן לד סעיף א: "רשע פסול לעדות, ואפילו עד כשר שיודע בחבירו שהוא רשע ואין הדיינים מכירים רשעו, אסור לו להעיד עמו אע"פ שהוא עדות אמת. ואצ"ל [ואין צריך לומר] עד כשר שהוא יודע בעדות לחבירו וידע שהעד השני שעמו עד שקר, שאסור לו להעיד. איזהו רשע? כל שעבר עבירה שחייבים עליה מלקות [מצוות לא תעשה כמו אכילת חזיר או בשר טריפה ונבלה]; ואין צריך לומר אם חייבים עליה מיתת בית דין. לא שנא [אין זה משנה] אם עבר לתיאבון, לא שנא אם עבר להכעיס. הגה (הרמ"א): עבר עבירה שאין בה מלקות, פסול מדרבנן" ובחושן משפט סימן ז סעיף ט נפסק: "כל הפסולים (להעיד) מחמת קורבה או מחמת עבירה, פסולים לדון". Greemland 03:27, 29 באוקטובר 2006 (IST)

Greemland, על מה המהומה? זה סוד ידוע. זה נעשה כדי שיהיה אפשר להתיר בקלות ממזרות. Mort 03:35, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ומה הנך מנסה לומר שדבר זה אינו בר תוקף בימנו. והוא רק בא כדי להתיר בקלות ממזרות (שזה הרי לא מדיוק ונכון). הרי ישנם גם היום הלכות מפורשות מבית עובדיה יוסף לדוגמא אשר "מחזקות" את מעמד החילוני. Greemland 03:40, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אני אומר שאין כאן צביעות אלא טריק הלכתי. אם תתעקש, אז טריק הלכתי מלוכלך. ובקשר לרב עובדיה יוסף, הוא עורך הבחנה בין חילונים מכורח פרנסה וכיוב', לבין חילונים להכעיס. Mort 03:43, 29 באוקטובר 2006 (IST)

Greemland אתה משעשע, אבל יש לי דברים יותר חשובים לעשות. Shayakir • שיחה. 03:45, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אם תתעקש!!! הרי זהו טריק מלוכלך מאוד (וזו צביעות). ואני מעריך שלפי דעתו של עובדיה יוסף הרי אני עושה זאת מתוך להכעיס. ולא מתוך אדיאולוגיה ואמונה (כן, גם לי יש אמונה, לא רק לך). נ.ב- אני שמח שאני משעשע, כנראה שאין לך דבר לומר. Greemland 03:50, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אתה משעשע כי קופי פייסט כל דביל יכול לעשות השאלה היא האם אתה מבין את מה שנכתב במשנה בגמרא ובשולחן ערוך, וברשותך אני באמת עסוק אני וחברי הדוסים עסוקים בהוצאת חלק ב' של הפרוטוקולים של זקני ציון. בברכה, Shayakir • שיחה. 03:54, 29 באוקטובר 2006 (IST)

הנך מזלזל. לידעתך חזרתי בתשובה ולאחר מכן בשאלה. אתה מתנשא בצורה מגעילה. כן, יש לי מושג. עכשיו חזור לחבריך. שכחתי- המצחיקים כמוך Greemland 03:58, 29 באוקטובר 2006 (IST)

מממ..להשתלט על העולם, הוליווד כבר בידינו! Shayakir • שיחה. 04:06, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אתה יורד לרמות נמוכות. לרדת יותר נמוך, כנראה שכבר אי אפשר. אני מקווה!!! Greemland 04:09, 29 באוקטובר 2006 (IST)

הביטוי "חילוני" נפוץ ומוכר, ואין סיבה להשתמש בשום ביטוי אחר (מה גם שלא ראיתי אף הצעה יותר טובה בכל הדיון). ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 06:35, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ל-ỹelloωblộớd כן, לידעתך פירוש המילה חילוני הוא זר. אתה יכול לבדוק את זה. זה בדוק. אפילו יש על זה מאמר בשופר. אני יודע שהציבור הדתי יתנגד למושג חופשי, לכן אני מציע, הציבור הלא דתי (משהו בסגנון). הציבור ה"חילוני" משתמש במושג זה, מכיוון שזהו הכינוי אשר דבק להם. ברובו אין לו מושג מהו משמעות המילה. זה כמו שדבק לאמריקנים גרינגו בדרום אמריקה. האם זה נכון לקרוא להם גרינגו? אולי תתחילו לכתוב בכל הערכים גרינגו במקום אמריקני? נ.ב- אני מוכן להתפשר על שהפירוש למילה חילוני יופיע ליד המילה חילוני בכל פעם שהמילה מופיעה עם קישור להסבר מהו מעמד החילוני בהלכה. ערך אשר אני אכתוב בעצמי. Greemland 09:01, 29 באוקטובר 2006 (IST)

למורט: נראה שאינך מבחין בין עדות על רווקות - שאינה נצרכת ע"פ ההלכה שכן נישואים פוליגמיים תקפים הלכתית, ולעדות כזו אפשר לקחת חילוני, ואפילו אם הוא ידידנו הנ"ל. לבין עדות של נישואין התקפה רק עם עד ראוי.

לגרמלנד: אם תכתוב ערך זה, יהיה זה מעניין מאוד. דודס • שיחה 09:30, 29 באוקטובר 2006 (IST)

איני בטוח שאינך צודק במאה האחוזים בתגובתך למורט, אך אני מוכן לבדוק זאת בשנית. אשמח לכתוב את זה, אך תחילה אבקש, שהפירוש למילה חילוני (שהרי פרוש המילה היא זר) יופיע ליד המילה (בכל פעם שהמילה מופעיה) עם הקישור לערך - מעמד החילוני ביהדות. Greemland 09:44, 29 באוקטובר 2006 (IST)

שבירה

חילוני זה לא מלשון "חול"? איך הגעת למסקנה שפירוש המילה הוא "זר"? ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 09:47, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ל- ỹelloωblộớd לא שזה פרוש נחמד, אבל אני רוצה להביא אותך על תיקונך. חילוני פירושו אינו חול, במקרה ופירשו היה חול, הרי היו אומרים חוליני, אבל אומרים חילוני, שפירוש זר. אתה יכול לבדוק זאת ברגע (בלי בעיה גדולה). Greemland 09:51, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כמובן ש"חילוני" בא מלשון "חול", והתנועה משתנה בדרך של דיסימילציה (כמו "חיצוני" שמקורו ב"חוץ" או "תיכון" שמקורו ב"תוך"). איפה ההוכחה שלך שמדובר ב"זר"? ייתכן שזהו פירוש שנתנו לזה אנשים מסוימים, אבל זה ודאי איננו פירוש המילה הראשוני או מקורה. אביעד המקורי 10:15, 29 באוקטובר 2006 (IST)

חילוני זה זר בארמית (השפה שישראל דיברו בגלותם). ראה ערך זה גם במילון אבן-שושן. מצטער שאין בידי כרגע מילון אבן-שושן (זה אצל פרודתי- נחמד (: ), אך אנסה להשיג אחד על מנת להוכיח את צדקתי. Greemland 10:43, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אם אתה אכן צודק, בהחלט חידשת לי. אבל עדיין, חילוני זה הביטוי המוכר והנפוץ, ושוב, אתה אפילו לא מציע אלטרנטיבה ראויה לשמה. ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 10:47, 29 באוקטובר 2006 (IST)

הסתכלתי במילון אבן-שושן; הוא מביא את משמעות "זר" כמשמעות משנית, ומביא את הציטוט "משל לכוהן גדול שהיה מהלך בדרך ונזדמן לו חילוני אחד" - כלומר יהודי שאינו כוהן. על כל פנים, גם על פי אבן שושן מקור המילה הוא ב"חול". אביעד המקורי 10:52, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ואגב, מה פתאום "חילוני" הוא זר בארמית? פשוט לא נכון. אביעד המקורי 10:52, 29 באוקטובר 2006 (IST)

על סמך מה אתה אומר שבארמית פירוש המילה חילוני אינו זר? נ.ב. - הוא מביא את זה כפירוש שני (שזה אומר שזה גם זר), אבל בארמית השפה הנפוצה בגלות זה זר. מכאן זה בא. Greemland 10:57, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כאמור, על פי אבן שושן מקור המילה "חילוני" הוא ב"חול". אביעד המקורי 10:59, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כלומר על פי אבן שושן זה גם חול וגם זר, אך בארמית זה זר (שפת הגלות). ומשם השתרש המושג חילוני. הוא בא מתוך הפירוש זר. מצידי תתקשר לאקדמיה ללשון. Greemland 11:03, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אני אסביר לאט לאט שתבין: מקור המילה ב"חול". למילה (שמקורה, אתה עדיין איתי? ב"חול") כמה משמעויות; המשמעות העיקרית היא "שאינו דתי, שאינו קדוש"; משמעות נוספת היא "זר", במשמעות "שאינו כוהן". גם מקור המשמעות השנייה ב"חול". את המילה בשימושה המודרני טבע פרופ' יוסף קלאוזנר. אביעד המקורי 11:06, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בתרגום אונקלוס, המילה זר מתורגמת כ"חילוני". עם זאת יש לזכור שכשכתוב זר בתורה, הכוונה למי שאיננו כהן - כלומר אכן מלשון חול (=לא קדוש). דניאל צבי 11:08, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אונקלוס אכן כותב חִלּוֹנַי, כתרגום ל"זר", אבל מה לעשות שחילוניי וחילוני הם שני דברים שונים. אביעד המקורי 11:11, 29 באוקטובר 2006 (IST)

סליחה, אבל אמרתי לך מצידי תתקשר לאקדמיה ללשון ותברר את מקור המילה חילוני (ואתה מטעה שזר מכוונה שאינו כוהן). ומספיק שתשאל כל חרדי וחלק מהדתיים מהו פירוש המילה חילוני? Greemland 11:13, 29 באוקטובר 2006 (IST)

נראה לי שהטענה שלך כבר הופרכה כאן כמה פעמים; אם אתה רוצה תתקשר לאקדמיה בעצמך - עד אז אפשר להשאיר את הערך במצבו הנוכחי. אגב, אתה לא חייב להתקשר לאקדמיה, קפוץ לספרייה ותציץ במילונים אטימולוגיים. אביעד המקורי 11:15, 29 באוקטובר 2006 (IST)

איני חושב שהטענה שלי הופרכה. אפילו לפי דבריך נאמר שבכמה גירסאות זה הוגדר כזר (המקורות). וכפי שאמרתי תשאל כל אדם חרדי וחלק מהדתיים מה הפירוש לחילוני? ותגלה דברים מדהימים. כדי לא להמשיך בוויכוח אני מוכן שבתרגום למילה חילוני יופיעו שתי הגירסאות. הגירסה המקורית - זר (אשר מקורה מארמית) וחידוש המילה כחול (מהפירוש המודרני - שזו מילה איומה גם). Greemland 11:22, 29 באוקטובר 2006 (IST)

בהזדמנות תרים טלפון למערכת מילון אבן שושן ולמילון האטימולוגי של קליין ותשאל אותם איך זה שהם לא שמעו על כך שמקור המילה "חילוני" במילה "זר" בארמית, ומתעקשים דווקא על הגירסה שמדובר ב"חול". אביעד המקורי 11:33, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אביעד עם הרבה כבוד, אתה מזכיר לי את פסל שלושת הקופים (1 מכסה את עיניו 2 את אוזניו 3 את פיו) - יש לזה גירסה ציורית. Greemland 11:45, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אני עדיין מחכה להוכחה שמקור המילה "חילוני" הוא מן המשמעות "זר". בינתיים כל מה שקיבלתי ממך הוא "תשאל כל חרדי". אני מחכה לראות ממך הוכחה לטענה המוזרה שלך. אביעד המקורי 11:59, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אביעד, על מנת להרגיעך שלחתי מייל בזה הרגע לאקדמיה ללשון. לא אשנה דבר לפני, שאקבל את תגובתם הרישמית. נ.ב - אתה ממשיך בשיטת הלא רואה - לא שומע. Greemland 12:38, 29 באוקטובר 2006 (IST)

נחכה ונראה מה הם יגידו. אשר ל"לא רואה, לא שומע", לא כל-כך הבנתי למה אתה אומר את זה, אבל לא נורא: הרי ברור שאתה רואה את עצמך משוחרר מהצורך לתמוך בדבריך באמצעות עובדות. אביעד המקורי 13:00, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אביעד, אתה רוצה להבין למה "לא רואה,לא שומע", כי לפי המילון בארמית תרגום המילה לחילוני הוא זר(עובדה). נכון, כתוב בתורה "משל לכוהן גדול שהיה מהלך בדרך ונזדמן לו חילוני אחד" והכוונה לחול (לא קדוש - לא כוהן). הרי בתקופת התורה חילוני כפי שמוגדר היום אינו היה קיים. מושג החילוניות זו המצאה אשר הושרשה בגלות (בעיקר בתקופת ההשכלה). בגלות יהודים דיברו ארמית. ובכינויים לאדם לא מאמין כחילוני הם השתמשו מהארמית אשר פירושה זר. הכוונה הייתה כזר לתורתו (בין היתר - כזר ליהדותו) . נכון, גם המשפט חילוני כחול הוא נכון. ודווקא הוא בא מהתורה. כאשר התכוונו כחילוני לכוהן התכוונו לחול (לא קדוש). בגלל זה גם מוקשר משפט זה באבן-שושן, אך גם מוזכר זר אשר מקורה מארמית. כל זה נאמר פה בבלאגאן תוך רצונך המתמיד להתעלם. נ.ב- כל זה לפני תשובת האקדמיה. בברכה Greemland 14:24, 29 באוקטובר 2006 (IST)

שבירה סופית

מה לכל הרוחות אתה רוצה? להוסיף את פירוש המילה בכל פעם שהיא מוזכרת? - זה לא נהוג בוויקיפדיה. לומר שנעלבת? - שים בספר אורחים או בדף המשתמש שלך. להראות את בורותך - בלוח המודעות. לשכתב את הערך חילוני - מוזמן בדף שיחתו. להראות לדתיים שהם שונאים את החילונים - בערך דתיים. יש עוד אפשרויות? דודס • שיחה 11:29, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אני לא רוצה להראות דבר. אם היית קורא את דבריי, רצוני להוסיף לערך זה את פירוש המילה לחילוני (ידע אשר לא קיים לרוב האוכלוסיה - הרי אתר זה בא להרחיב את הידע) עם קישור לערך מעמד החילוני ביהדות (כפי שהסכמת). נ.ב- אני רוצה לראות אם הייתי קורא לך בשם גנאי מעליב כגון זר או חול (משהו בסגנון אשר מתאים לך). כמובן שהיית קורא לי אנטישמי. Greemland 11:34, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אז אני מסביר. את הפירושים הנוסספים והדיון עליהם יש לעשות בדף הערך חילוני. אגב, לא הסכמתי שתערוך אותו (אף אחד לא זקוק להסכמתי, גם לא אתה), רק אמרתי שזה יהיה מעניין...

נ.ב. אכן, הייתי נעלב, אך הייתי כותב זאת בדף המשתמש שלי, אולי בספר האורחים...

דודס • שיחה 11:41, 29 באוקטובר 2006 (IST)

תודה על תמיכתך בהוספת הערך - מעמד החילוני ביהדות. הקשר אשר נעשה פה הוא מתאים גם לחוזרים בשאלה וגם לחילונים. הסבר המילה חילוני צריכה להעשות בשני הערכים תוך קישור לערך החדש מעמד החילוני ביהדות. בתודה מראש. Greemland 11:54, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כותרת לבחירתכם

אם בכל זאת יורשה לי להוסיף משהו על הדיון הקצת-ארוך-מדי שהועבר לדף נפרד בעל שם מוזר, יש כאן בעיה עקרונית:

אטימולוגיה של מילה היא לא קריטריון להחלטה אם להשתמש בה או לא. המילה Neger באנגלית היא פשוט קיצור של המילה Negroid, שנגזרה מן המלה הלטינית שפירושה "שחור". משמעות המילה היא בפשטות: "אדם בעל צבע עור שחור". הסיבה שבאנגלית חדלו להשתמש במילה הזאת היא העובדה שהיא החלה לשמש כעלבון. לעומת זאת המילה האנגלית gay להומוסקסואל או לסבית, לא זו בלבד שאינה נחשבת עוד כעלבון, אלא אפילו אומצה בשפות אחרות במקום מונחים שנתפסו כמעליבים.

עד כמה שידוע לי המילה "חילוני" לא נתפסת כעלבון בעיני רוב החילונים, והיא משמשת בעיתונות, בספרות, ובכל מקום שבו יש התייחסות בעברית לתופעה. המונח הזה אינו שקול למונח "לא-דתי", כיוון שלא-דתי יכול להיות אדם מסורתי, שמקיים רק חלק ממצוות הדת. המונח "חופשי" שאימצו כמה מהחילונים, אינו פופולארי, ורוב הקוראים לא יבינו במה מדובר.

בקיצור, לגבי המילה "חילוני" או כל כינוי אחר מסוג זה - הכלל הוא איך משתמשים בו בימינו בקרב רוב הציבור. האטימולוגיה היא פרט מידע מעניין, ואם היא אמינה, אפשר להביאה בערך, אבל היא לא רלוונטית לעצם השימוש במונח. כמו כן, העובדה שאדם זה או אחר רואה את המילה כמעליבה, אינה רלוונטית. בעניינים כאלה הרוב קובע. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:17, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לדרור, מסכים איתך בהחלט, אבל הויכוח הסופי (כפי שגם אמרת) הוא הסבר המילה חילוני בתוך הערך חוזרים בשאלה\חילונים. ברצוני לתת את הפירוש למילה חילוני (כפי שאמרת), על מנת לתת את הידע לאדם הממוצע אשר אינו מודע. וברצוני להוסיף ערך אשר יחוברו לערכים אלו - ערך מעמד החילוני ביהדות. נ.ב - בקשר לוויכוח, שלחתי מייל לאקדמיה ללשון בסוגייה. אני אחכה בסבלנות עד מתן התשובה הרישמית של האקדמיה. למען אנשי הספק. בתודה מראש. Greemland 12:45, 29 באוקטובר 2006 (IST)

סוף לוויכוח

עיינתי במילון אבן שושן. אני מודה שהציטוט שהבאת נשמע כלשון חז"ל ולא כפסוק מן התורה, אבל כיוון שאמרת, בדקתי, ואכן מדובר ב"ויקרא רבה" ולא בספר ויקרא. אבן שושן כותב שבויקרא רבה המילה מופיעה במשמעות: "זר, שאינו כהן, הדיוט" (משמעות מספר 2). רק להבהרה: הדיוט בעברית הוא אדם שאין לו הסמכה, או ידע מקצועי, בתחום מסוים. אם תעיין בפירושו של אבן שושן למילה זר (משמעות 3) תגלה ש"זר" הוא מי שאינו כהן. אבן שושן מסתמך על הקשרים שבהם המילה "זר" מופיעה במקרא ובספרות חז"ל. לפיכך, אבן שושן מביא את המילה "זר" כמילה נרדפת למילה חילוני, במשמעותה "לא-כהן". אני מקווה שבזה הסתיים הוויכוח. ‏‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:42, 29 באוקטובר 2006 (IST)