שיחה:לומן
בבקשה פירוש הנוסחה[עריכת קוד מקור]
אשמח אם יוסיפו לערך את פירוש האותיות המרכיבות את הנוסחה ומה ההבדל בין לומן ללוקס? כשאני בוחר נורה ורוצה להחליף למשל נורת ליבון בלד או פלואורסנט, במה צריך להשתמש? בלוקס? בלומן?
לא נעים להגיד , אבל אחרי שגיליתי שמרמים אותי עם הנתונים שרשומים על נורות בחנות
(למשל כתוב 32 ווט שוה לנורת ליבון של 160 ווט ובאותיות קטנות מספר הלומנים קטן מנורה של 100W)
-אז קניתי מד לוקס , נכנסתי לוויקי והתבלבלתי, אז הכנסתי סדר בהגדרות, רק שלא ידעתי איך לשמור - ואז נכנסתי הנה וגיליתי שמה שכתבתי די עונה לשאלה. אז עד שמישהו יעביר את זה להגדרה הראשית, נסה פה (וקיצור דרך) :
מעניין אותך כצרכן שהמנורה פולטת אנרגיה ליחדת עלות . זה (לומן X משך חיי המנורה) לחלק לעלות (רכישה + שימוש) מעניין אותך כקורא כמה לוקס מגיע למשטחים בהם אתה מסתכל. אם ניתן לסמוך על המכשיר שקניתי (עוד לא אימתתי), אז ב 10 לוקס כבר אפשר להתחיל לקרוא, 200 לוקס זה לוקסוס, ו 100,000 לוקס זה השמש בצהריים.
התוספת לערך
או:
1cd = 1 lm/sr ; 1 lx = 1 lm/ m2
באופן אינטואיטיבי אפשר לומר שמדובר ביחידה למדידת כמות האור הנפלטת בכל רגע ממקור אור כלשהו.
נורות חשמליות מפיקות בין 8 ל-150 לומנים מואט אחד של חשמל. נורת ליבון ביתית של מאה ואט, מפיקה שטף אורי של כ-1,500 לומן.
לומן הוא יחידת הספק של אור נראה - כלומר ניתן לתרגם אותו ליחידות של וואט: 1 לומן = 1/683 וואט אור
הסבר (ננסה לעשות סדר בבלגן-
ואשמח שמישהו יבדוק את המספרים. ההגדרות והחישוב פוענחו מתוך וויקי האנגלית ): שים לב להגדרה שנר שמייצר 1 קנדלה מפיק 12.56 לומנים. לפי זה נורת ליבון של 100 וואט שמאירה 1366 לומן מפיקה 2 וואט אור, והיא שוות ערך ל 109 נרות. זה גם מתנגש קלות במספר האצבע המקובל שנצילות נורות כאלו מתקרב ל 5% . לכן אשמח שייבדק
נתחיל מנר תקני קנדלה: יחידת "שטף-זויתי" של אור. נר פיזי מפיץ אור נראה לכל הכוונים. 1cd הוא 1 לומן (1.46 מיליוואט) לכל גיזרה מרחבית של 1 סטהרדיאן,
ויש כאלו 12.56 בכדור, כלומר נר פיזי מפיץ סה"כ 12.56 לומנים, שהם 18.3 מליוואט הספק אורי.
נעבור לשטף האור לוקס: הוא צפיפות ההספק (של אור נטו) ליחידת שטח. 1 לוקס = 1 לומן למטר רבוע.
דוגמה: אם נר תקני אחד יעמוד במרכז חדר בצורת כדור עם רדיוס של 1 מטר, הקיר יואר מבפנים באופן אחיד. 12.56 לומן מתפלגים שוה על כל פני שטח המעטפת. כיון ששטח מעטפת הוא 4 כפול pi כפול ריבוע הרדיוס, אזי שטח הקירות הכולל בדוגמה הוא 12.56 מטר רבוע, ושטף האור הוא 1 לומן למטר רבוע ( נר אחד במידות שבדוגמה מאיר את הקירות בשטף של 1 לוקס).
אם האור מפולג במפתח זויתי. למשל בספוט לייט או זרקור אזי נדבר על פילוג האור בזוית מרחבית, ובתלות במרחק הממקור נוכל לתרגם לשטף רגיל ביחידות של הספק ליח' שטח (כגון לוקס):
רגע לפני זוית מרחבית נגדיר זוית רגילה שנמדדת או במעלות (360 במעגל), או ברדיאן (שני פאי רדיאן במעגל) -
אם נמתח שני רדיוסים מהמרכז, הם "כולאים" קטע מההקף (צורתו קשת).
הזוית בין שתי הקרנים מוגדרת (ביח' של רדיאן) בתור היחס שבין אורך הקשת הכלואה לבין הרדיוס.
זוית מרחבית נמדדת ב סטה-רדיאן [sr]. היא מוגדרת על ידי "רצף" של קרנים (שיוצאות ממרכז כדור ותוחמות צורה
סגורה על פני המעטפת. 1 סטהרדיאן: הזוית המרחבית בה (שטח המעטפת הכלוא) חלקי (רדיוס הכדור בריבוע) = 1 .
שים לב שיש צורות פילוג שונות. למשל זרקור שמייצר אור באופן קוני, שם זווית מפתח קונית של 65.5 מעלות
מייצרת זוית מרחבית של 1 סטהרדיאן. זה שונה מממקרן שקפים שמייצר פילוג מלבני,או מפנס חרום (צ'קלקה) שמאיר
שווה לכל הכיונים אך רק לצדדים. לכל גזרה מרחבית כזו ניתן לחשב את ערכה בסטהדריאן לפי ההגדרה הנ"ל.
פילוג מרחבי שוה לכל הכוונים נותן זוית מרחבית של 12.56 סטהרדיאן.
( הערה צדדית : .. אבל קרן לייזר זה חשבון אחר לגמרי ! אמנם תפוקת אור לייזר פוינטר נמדדת בוואט נטו, אך הקרניים במרחק
קרוב נחשבות למקבילות ולא לראדיאליות),
בעייה עם היח' שמרכיבות את הנוסחה[עריכת קוד מקור]
בדף מצויין שיח' lm שווה ל: 1lm = 1 cd·sr = 1 lx·m^2 lm באמת שווה לcd כפול sr.. אבל lx·m^2 לא תלוי בזווית מרחבית. lx·m^2 שווה לcd. אני טועה? תמיר נאמן - שיחה 13:45, 4 בנובמבר 2010 (IST)
חידוש הערך[עריכת קוד מקור]
מחקתי את כל הבלגאן שהיה שם וכתבתי את הכל מחדש ואני מקווה שהפעם ללא טעויות כמו שהיו בערך המקורי.
למי יש הרשאות להוריד את הודעת השכתוב למעלה? תמיר נאמן - שיחה 22:38, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- אתה יכול לבדוק ב"גרסאות קודמות" מי הניח את תבנית השכתוב בערך, ולפנות אליו בדף השיחה שלו. במקרה הזה זה היה משתמש:שנילי. אריה ה. - שיחה 13:50, 5 בנובמבר 2010 (IST)
בין לומן ללוקס - התייחסות למרחק מהמוקד[עריכת קוד מקור]
בדוגמא בין לומן ללוקס יש מקום להציג את שטח המטבח הממוצע (?) וגם את הגובה (בכלל, צריך להתייחס לנפח ההארה ואת ירידת השטף בהתרחקות מהמוקד) 95.35.5.4 14:50, 8 במאי 2014 (IDT)