שיחה:מלכה שפס

צביה, יופי של ערך. צחי לרנר - שיחה 00:21, 2 בדצמבר 2011 (IST)

תרגום לעברית

נטען שהפסקה

את עבודת הדוקטורט שלה, על דפורמציות סינגולריות של עקומות במרחב, כתבה מלכה שפס באוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של דוד ממפורד. העבודה אושרה ב-1972. מאז המשיכה לעסוק בתורת הדפורמציות מאספקטים גאומטריים ואלגבריים, כשהיא מתמחה במקרה המודולרי של תורת ההצגות של חבורות סופיות: הצגות מעל שדות ממאפיין המחלק את סדר החבורה, שבהן משפט משקה אינו תקף. נושא זה משלב כלים מרכזיים בתורת ההצגות: קוויברים, בלוקים של הצגות ודפורמציות אלגבריות.

לקויה מבחינת מלות הקישור, ומבנה המשפטים: העדר נושא, נשוא ושם עצם, כנראה בשל חוסר כשרון מוחלט בכתיבה. להלן אותה פסקה צבועה בצבעים עליזים יותר:

את עבודת הדוקטורט שלה, על שינויים מסובכים של ציורים יפים, כתבה עליזה באוניברסיטת הרווארד. העבודה אושרה ב-1972. מאז המשיכה לעסוק בתורת השינויים מאספקטים כלכליים וחברתיים, כשהיא מתמחה במקרה הצבעוני של תורת הנגינה בחלילים קטנים: נגינה בחדרים שהדלת שלהם בעלת צבע החליל, שעליה - משום מה - איסור הנגינה בין שתיים לארבע אינו תקף. נושא זה משלב כלים מרכזיים בתורת הנגינה: מצילתיים, חוברות נגינה ושינויים חברתיים.

עכשיו יש נשוא? ושמות עצם? עוזי ו. - שיחה 01:10, 5 בדצמבר 2011 (IST)

תודה לך, ולילה טוב. צביה • כן? • לכי ללמוד! 01:13, 5 בדצמבר 2011 (IST)

תמשיכו להתגרות בעוזי, התגובות שלו שופכות אותי יותר מכולם. ניר 121 - שיחה 09:17, 5 בדצמבר 2011 (IST)

הפסיכולוגיה האנושית מרתקת: אנשים אוהבים רודנים, החל מימי הצארים ועד ימינו אנו. צביה • כן? • לכי ללמוד! 11:16, 5 בדצמבר 2011 (IST)

אפשר הבהרה ל"בתורת הדפורמציות מהיבטים גאומטריים ואלגבריים, כשהיא מתמחה בהצגות מודולריות של חבורות סופיות."? איך דפורמציות של יריעות קשורות להצגות מודולריות של חבורות סופיות? לירן (שיחה,תרומות) 15:07, 9 בדצמבר 2011 (IST)

ראה רשימת הפרסומים, למשל פריטים 15,16,21,24,27,29,46. עוזי ו. - שיחה 18:02, 10 בדצמבר 2011 (IST)

הבנתי. מעניין מאוד. תודה לירן (שיחה,תרומות) 18:10, 10 בדצמבר 2011 (IST)

יופי, יש כבר שני אנשים שמבינים את המשפט הזה. לפי הכלל "מיעוט רבים שניים" אוכל לומר שרבים מבינים את הערך. דוד שי - שיחה 21:35, 10 בדצמבר 2011 (IST)

בקשת מקור

מלכה שפס עברה על הערך והעירה את הערותיה. שאלתי אותה על וושינגטון ומקווה שהיא תענה לי. אתה יכול לכתוב מקור על כל מילה ומילה בערך - אבל אין עניין. מצרפים מקור במקרה שזה מידע יוצא דופן או משהו כזה. לא תצרף מקור על העובדה שהיא נולדה ב-1948, על זה שהיא למדה בהווארד, על זה שיש לה שני ילדים וכו' וכו'. צביה • כן? • לכי ללמוד! 12:01, 5 בדצמבר 2011 (IST)

לא על כל מילה, אלא על עובדה אחת שגם סותרת את הנאמר במקור בהארץ (שמחקת בלי הסבר). בכל מקרה, אין להסיר בקשות מקור ללא הסכמה ובוודאי לא להיכנס פעמיים למלחמת עריכה על כך. --Jys - שיחה 12:08, 5 בדצמבר 2011 (IST)

שלחתי לה מייל, והיא אמורה לענות לי. במידה והיא מאשרת את העובדות, אני לא רואה שום טעם להביא מקור מלבד כתובת המייל שלי. צביה • כן? • לכי ללמוד! 12:15, 5 בדצמבר 2011 (IST)

כשיש מקורות גלויים סותרים על מידע כה בסיסי עדיף שלא להסתמך על עדויות לא ברורות אלא לקשר ישירות למקור נוסף. גם טענת בתקציר שהמידע מופיע בדף הבית שלה, מה הבעייה לקשר לדף הספציפי? --Jys - שיחה 12:29, 5 בדצמבר 2011 (IST)

לקחתי את זה מאיפשהו, כנראה שזה לא משם למרות שכך זכרתי. עם הם סותרים (למרות שזה לא בהכרח) - עדיף למחוק את שניהם עד שיתבררו העניינים. צביה • כן? • לכי ללמוד! 12:32, 5 בדצמבר 2011 (IST)

"ניצולי שואה" או "ניצולי השואה"

האירוע שבו אנו עוסקים קרוי "השואה", משום ששואה ללא ה"א הידיעה פירושה חורבן וכיליון, וניתן להשתמש בה ליאור אירועים היסטוריים רבים, כגון שואת הארמנים. כיוון שהאירוע קרוי "השואה", ניצוליו הם ניצולי השואה. באשר לחשש שהביעה צביה "כשמוסיפים את ה' הידיעה זה הופך להיות סיפורים של כ-ל ניצולי השואה, במקום רק חלקם", זהו חשש שווא. דוד שי - שיחה 07:19, 11 בדצמבר 2011 (IST)

מסכימה, יעל י 07:22, 11 בדצמבר 2011 (IST)

לא יודעת את הנימוק ההגיוני, אבל תחושתי היא שאתה לא צודק. קח את המשפט האקראי שנלקח מהערך ניצולי שואה (זה דף הפניה לערך ניצולי השואה): בישראל קיימת משנת 1987 עמותת "עמך" אשר מסייעת לניצולי שואה ובני משפחותיהם להתמודד עם בעיותיהם הנפשיות והחברתיות. כשמתייחסים לחלק מניצולי השואה, כותבים את זה בלי ה' הידיעה. לאור העובדה שעוד לא סיימתי תואר בבלשנות אני לא יכולה לפסוק, אבל מעניין אותי לדעת מה באמת נכון. Zivya - שיחה 09:22, 11 בדצמבר 2011 (IST)

בדרך כלל ללא הה"א - האמירה עלולה להשתמע סתמית במובנה, ולכוון ולמקד את מה שמורגש אולי כ-כ-ל אפשר בהמשך המשפט. יום נעים, יעל י 09:31, 11 בדצמבר 2011 (IST)

ל"ניצול שואה" ו"ניצול השואה" אותה משמעות, אבל את הביטוי "סיפורם של ניצולי השואה" אפשר להבין בשתי דרכים, כשהטבעית יותר היא דווקא זו שמטילה את הא הידיעה על הניצולים, ולא על השואה. מכיוון שלא לזה הכוונה, צריך לוותר על הא הידיעה במקרה הזה. עוזי ו. - שיחה 10:47, 11 בדצמבר 2011 (IST)

כי אי אפשר לומר ניצולי ההשואה, כך שה' הידיעה מתייחסת לשני המקרים. אין פה מישהו מטעם האקדמיה שיפסוק את פסוקו? Zivya - שיחה 11:13, 11 בדצמבר 2011 (IST)

ל"ניצול שואה" ו"ניצול השואה" ממש אין אותה משמעות, משום ששואות יש הרבה, וניצול שואה יכול להיות גם ארמני שניצל משואת הארמנים. אצל דוברי עברית, רק שואה אחת היא "השואה" בה"א הידיעה, ואין להשמיט ה"א זו. צריך להיות מאוד מאוד נאיבי כדי להבין את הצירוף "עוסק בסיפורים אישיים של ניצולי השואה" כאילו הוא מתכוון ל"עוסק בסיפורים אישיים של כל ניצולי השואה". אם מישהו רוצה לסייע גם לנאיבים כאלה שיכתוב "עוסק בסיפורים אישיים של אחדים מניצולי השואה", אך בעיני זו תוספת מיותרת. דוד שי - שיחה 14:13, 11 בדצמבר 2011 (IST)

רואה קשר קלוש ביותר בין נאיביות לבין דיון דקדוקי גרידא. באותו מידה אני יכולה לטעון שזה נאיביות גרידא לומר שהשואה באירופה הייתה השואה הקשה ביותר לדוברי העברית מתוך התעלמות מכל מאורעות העם היהודי. השאלה היא, איך מיידעים ביטוי שהוא מלכתחילה עם ה' הידיעה? ולזה, עד כה, איש לא ענה חוץ מהשערות בעלמא. Zivya - שיחה 14:19, 11 בדצמבר 2011 (IST)

אני מציעה לפנות לאקדמיה ללשון העברית (איך מפתיע, לא?) לשאול את חוות דעתם בסוגיה, יעל י 14:21, 11 בדצמבר 2011 (IST)

בדיוק ברגעים אלו שלחתי להם בקשה. השאלה היא האם הם מתייחסים לבקשות כאלה, או שצריך לפנות אליהם באמצעים אחרים? Zivya - שיחה 14:23, 11 בדצמבר 2011 (IST)

נהדר; אם שלחת להם באמצעות החלונית באתר האקדמיה - הם אמורים לענות תוך ימים מספר, בברכה, יעל י 14:26, 11 בדצמבר 2011 (IST)

נפלא לגמרי. כל שנותר הוא כעת לחכות במתח עוצר נשימה לקראת החלטות האקדמיה היקרה שלנו. Zivya - שיחה 14:30, 11 בדצמבר 2011 (IST)

למי שהתעניין, זה תשובתם:

שלום וברכה,

לא מכבר פנו אלינו אנשי הוויקיפדיה בשאלה דומה בעניין "סרטי השואה" או "סרטי שואה". הבעיה מוכרת גם מצירופים אחרים כמו "חברי כנסת" או "חברי הכנסת".

אנחנו סבורים שאין בררה אלא לנקוט את מה שממילא נהוג: "ניצולי שואה" ללא יידוע כשיש בכך צורך.

בברכה

רונית גדיש

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במלכה שפס שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://u.math.biu.ac.il/~mschaps/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20120410003359/http://u.math.biu.ac.il/~mschaps/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:07, 3 באפריל 2024 (IDT)