שיחה:מעגל קרבס
שאלה:
(לא נמצא בספרות המקצועית שום מידע על יצורים פרוקריוטים בעלי מעגל קרבס)
סתירה[עריכת קוד מקור]
בערך כתוב שזהו שלב בנשימה התאית שמתרחש רק אצל יצורים אירובאים, אך בערך נשימה תאית כתוב שכמעט כל היצורים משתמשים בו.--מוניסט 00:19, 12 מאי 2006 (IDT)
שאלה: כמה סיבובים של המעגל דרושים כדי לפרק מולקולה אחת של גלוקוז המתחילה את הגליקוליזה?
- גלוקוז לא נכנס למעגל קרבס. אצטיל קו A הוא זה שנכנס למעגל. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 22:08, 25 בינואר 2010 (IST)
נכתב שאלפא קטו גלוטראט נכללת במולקולות הכוללות 3 קבוצות קרבוקסיל. ספרתי, ונראה לי כאילו יש 2 בלבד. האם המידע בטוח?
דיווח שאורכב ב-24 במאי 2022[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מצב טיפול: הצעה לשיפור
ד"ר ליה היינמן-ירושלמי וצוות המחקר במכון ויצמן גילו מנגנון לא מוכר במעגל קרבס, תוכנית גיבוי לא מוכרת נכנסת לפעולה בהיעדר אנזימי הבקרה ממשפחת PDK: החוקרים הראו כי לנעליהם של האנזימים החסרים נכנס אנזים בשם BCKDK, שמקורו במסלול מטבולי אחר ונפרד לכאורה – אחד המסלולים לפירוק חלבונים, או באופן ספציפי יותר, המסלול לפירוק חומצות אמינו מסועפות-שרשרת.
לממצאים אלה עשויה להיות השפעה על הבנה וטיפול במחלות רבות שבהן יש כשל מטבולי. ב-20 השנים האחרונות הראו מחקרים רבים שאנזימי PDK מעורבים בסרטן, במחלות מטבוליות, כגון סוכרת, ובמחלות עצבים ניווניות, כגון הנטינגטון. ממצאים אלו הביאו לפיתוח תרופות רבות ומגוונות שנועדו לעכב את פעילותם של אנזימים אלה, אך השימוש בתרופות אלו מוגבל בשל יעילות נמוכה והיעדר מודל גנטי המאפשר בדיקה פיסיולוגית מקיפה של השלכותיהן. ייתכן כי הממצאים החדשים מספקים הסבר ליעילותן הנמוכה של התרופות הקיימות ופותחים את הדלת בפני פיתוח טיפולים חדשים במחלות אלה.
הכתבה פורסמה ב"מסע הקסם המדעי", של מכון ויצמן למדע