שיחה:ניקוד טברני

שם הערך

אני חושב שניקוד טברייני הוא השם המקובל יותר. ‏odedee • שיחה 09:13, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

אני חושב שדווקא "ניקוד טברני" מקובל יותר, אם כי אולי לא בהרבה יותר. עודדי, השווה "הניקוד הטברני" לעומת "הניקוד הטברייני" בגוגל (האקדמיה, כנראה, מעדיפה "טברני"). אלדד • שיחה 09:16, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

בגוגל לא ראיתי הבדלים משמעותיים. משום מה גוגל לא מסתדר טוב עם היידוע: יש יותר "ניקוד טברייני" מ"ניקוד טברני", ויותר "הניקוד הטברני" מ"הניקוד הטברייני", לפחות חלקית בגלל ויקיפדיה. האם התכוונת לאקדמיה ללשון? ‏odedee • שיחה 09:24, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

אכן, התכוונתי לאתר האקדמיה ללשון העברית. דרך אגב, בפורומים שבניהולי ראיתי שמשתמשים יותר ב"טברני" (בפעם הראשונה שנתקלתי בכך, חשבתי שהייתה שם טעות, ואז נוכחתי שכך נוהגים לקרוא לניקוד הזה, ולא "טברייני", כפי שחשבתי מאז ומתמיד). אלדד • שיחה 09:26, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

בבדיקה באבן שושן הצורה "טבריני" מופיעה ראשונה, ו"טברני" אחריה. רק הצורה "הניקוד הטבריני" מופיעה. ‏odedee • שיחה 09:26, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

מעניין. אם כך, כדאי לשאול לדעתם של החברים האחרים: אביעד, נתנאל, הראל, ראובן (Nevuer) ושאר הוויקיפדים העוסקים בנושאי לשון עברית. אלדד • שיחה 09:28, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

אולי יש מקום לקחת בחשבון מה הצורה השגורה בהשתיכות לטבריה - לפי זה טברייני עדיף. בברכה. ליש 10:43, 14 בספטמבר 2007 (IDT)

שלום עודד. המונח המקובל בקרב חברי הסגל של החוגים ללשון ושל האקדמיה ללשון העברית הוא "ניקוד טברני". לא זכור לי שבשמונה שנות לימודיי שמעתי אי פעם מרצה הוגה "עברית טבריינית". בברכה, שי ה. 07:45, 16 בספטמבר 2007 (IST)

גם לי טברייני נראה עדיף, אך השימוש הנהוג הוא טברני:

ראו כאן

"א... ב. להשתמש בכל מלאי הסימנים שבניקוד הטברני, בחילוף... בכרזות פרסומת ואפילו בשלטי רחוב. ג. לנסות לחקות את שיטת הניקוד הטברנית בלא יומרה לשקף ...שביקש לנקד טקסט שייראה טברני נזקק למיומנות וירטואוזית ... איתן • שיחה 09:26, 16 בספטמבר 2007 (IST)

בכל מקום שעוסקים בניקוד או במסורה מדברים על "טברני" ו"טברנית". הכותב "ניקוד טברייני" הרי הוא מן המתמיהים. השוו את [1] ל[2]. נתנאל 09:52, 16 בספטמבר 2007 (IST)

OK, שיהיה טברני. ‏odedee • שיחה 09:58, 16 בספטמבר 2007 (IST)

מקור שמות סימני הניקוד

לעומת מקורם של אותיות הא"ב, שהוא פחות או יותר ידוע, מקורם של שמות סימני הניקוד נראה די עלום. האם מישהו יודע מדוע קראו בשמות הידועים לסימני הניקוד? מדוע הנקודה שמבוטאת כI קוראים לה חיריק ולא כל שם אחר? שמתי לב גם שכל שם של סימן פותח בתנועה שהוא מייצג, (למשל סֶ‏גול), ולעיתים אף כל השם מנוקד בתנועה שהוא מציין (למשל חִירִיק), לדעתי יש לציין זאת. --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 02:14, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

המצב שהסימנים פותחים בתנועתם היא למיטב ידיעתי האחדה מאוחרת. כך למשל השם קיבוץ הוא המקורי. אני אנסה לאסוף את מה שנכתב על העניין ולעבד אותו לכאן (ואולי עדיף לערכים של סימני הניקוד השונים). שי ה. - שיחה 18:26, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

שי, מקור שמות הניקוד הוא בקולופונים במצחפים השונים ובדקדוק הטעמים, נכון? Rex - שיחה 19:33, 16 בפברואר 2010 (IST)

אכן, אבל זה קצת יותר מורכב, למשל בחיבורי המסורה הקדומים יש ש"קמצה" מכוון לקמץ וצירי, ו"פתחה" לפתח וסגול. קשה לומר מתי בדיוק התגבשה מערכת השמות הנהוגה בימינו, אבל מוצאים אותה אצל חיוג', כך שהיא לא מאוחרת מהמאה העשירית/אחת עשרה. שי ה. - שיחה 08:43, 17 בפברואר 2010 (IST)

הניקוד בזוהר

בס"ד. נא' בערך שלא נזכר הניקוד בתלמוד ועל כן אין להקדימו... ואינו נכון כי הוזכר עוד לפניו - בזוה"ק, והוא הלכה למשה מסיני.

על פי הדעה המקובלת במחקר חיבורי הזוהר נכתבו בימי הביניים, לאחר חתימת התלמוד. שי ה. - שיחה 18:29, 16 בפברואר 2010 (IST)

אקרא אקרא

צריך לתקן את התמונה. היא מציגה במילה התחתונה טעם מירכא במקום מתג, געייה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההטעמה בתנ"ך אינה אחידה לגמרי, ועדי נוסח שונים מציגים לעתים נוסחאות שונות. כשהכנתי את התמונה הלכתי לפי מהדורת ברויאר, הנחשבת למהדורת התנ"ך המדויקת ביותר (מבחינת קרבתה לנוסח המקורי של בן אשר), ומכאן המירכא. אבל אני מודע לכך שמהדורות אחרות (כמו קורן) מטעימות את המילה אחרת.

לגופו של עניין מה שחשוב זה שהשווא תחת הקו"ף הוא נע, וזה לא משנה איך מסמנים את זה, מירכא או מתג (או אפילו חטף פתח בקו"ף, כמו בכתב יד לנינגרד). שי ה. - שיחה 06:37, 19 בפברואר 2010 (IST)

כאשר יש שווה אחר תנועה גדולה הוא שווא נע למעט שהעברה מוטעמת שאז היא נקראת כשווא נח כמו כן שווא תחת כל אות דגושה הוא שווה נע ולא כפי שצוין רק תחת אות דגושה כלל נוסף שחסר הוא כאשר ישנה שתי אותיות זהות וברשאנה יש שווה אזי הוא שווה נע

בנוסף הניקוד מוזכר מזוהר ויש לא משמעות גם של גמטריה

שווא געיא

לפי הידוע לי, לי אין דבר כזה שווא־געיא, כי הרי הגעיא/מתג/מעמיד מורה על־הטעמה, ותו לו. אור אביטל א - שיחה 09:29, 12 במאי 2016 (IDT)

תִקון טעות - במסורת יהודי צפון אפריקה מבטאים שווא געיא כחטף־פתח (הנהגה ע"פ מסורת יהודי צפון אפריקה כ–ə אור אביטל א - שיחה 17:05, 15 במאי 2016 (IDT)

מקור הניקוד

בערך נכתב שהניקוד נמסר למשה רבינו בסיני. לא מצאתי מקור (תורני) לכך. אם כך הם פני הדברים ראוי לתקן. תודה!

תנועות גדולות וקטנות במסורת טבריה ==
 >

פרטי הדיווח

בקטע על התנועות המלאות כתוב שאין הבדל במסורת הטברנית באורך שבעת התנועות מדובר בטעות שכן ההבדל בין תנועות גדולות וקטנות הוא גורם משמעותי בחוקי הטעמים. לדוגמה כל מלה שיש בסופה תנועה גדולה בלתי מוטעמת בהברה סגורה ולאחריה מלה מוטעמת בראשה מופיע בה מתג. דווח על ידי: 92.23.54.85 18:01, 28 באוקטובר 2018 (IST)

איפה בתלמוד?

הכתבה טוענת שלפי "התלמוד" הניקוד נמסר לעזרא אומנם בלי שקיפות איפה בתלמוד אפשרי לשקר שבספר ויקרא כתוב שהניקוד נמסר למשה... לכן נקרא הספר "ויקרא" האופן לקרוא. ;;;; 188.64.207.52 14:18, 27 באפריל 2021 (IDT)

מקורות לערך

לדעתי ישנם בערך נתונים רבים השנויים במחלוקת, או אפילו שגויים. לכן ראוי להוסיף מקורות. אכתוב דוגמא אחת. כתוב בערך: "כל עוד הייתה העברית שפה מדוברת, נשתמרה הגיית הטקסט המקראי גם ללא מנגנון גרפי שיסמן את ההגייה. אולם בתחילת ימי הביניים נוצר חשש ממשי שהגיית הטקסט תישכח". הדבר הזה אינו מתקבל על הדעת. אף אם לטקסט המקראי לא היו צריכים ניקוד, מכל מקום כיצד לימדו את הילדים קריאה, בזמן שאין בשפה אותיות ניקוד? לכן לדעתי, לדבר כל כך תמוה, ראוי לציין מקור, כדי שהקורא ידע מי הגה רעיון מוזר זה, ויוכל לשפוט אולי כדאי לו לחפש הנחה אחרת המניחה את הדעת. 0פרא - שיחה 11:17, 30 ביולי 2021 (IDT)

חידוש מעניין יש לך. הראייה העיקרית היא מכך שלא נמצאו שום סימני ניקוד בכל ים הטקסטים שנמצאו באיזור. והקושיה שלך לא כל כך קשה בעיני. על כל פנים, צריך מקור, אנסה לחפש בספריה ספר בנושא, יש לזכור שלא באנו כאן לנהל מחקר מקורי. --בברוך - שיחה 11:36, 30 ביולי 2021 (IDT)