מרדכי ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברב מרדכי ברויאר, חוקר נוסח המקרא ואבי "שיטת הבחינות". אם התכוונתם לפרופסור מרדכי ברויאר, היסטוריון, חוקר יהדות אירופה בעת החדשה, ראו מרדכי ברויאר (היסטוריון).

הרב מרדכי ברויאר (ו' באייר ה'תרפ"א - ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 - 24 בפברואר 2007) חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא ופיתח את "שיטת הבחינות" לפרשנות התורה תוך התמודדות דתית עם ביקורת המקרא.

תוכן עניינים

1 קורות חייו
2 מקרא
- 2.1 נוסח המקרא
- 2.2 שיטת הבחינות
3 מפעלים נוספים
- 3.1 השקפת עולמו הפוליטית
4 מספריו
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים
- 6.1 מאמרים של הרב ברויאר באינטרנט
- 6.2 כתבות הספד

[עריכה] קורות חייו

נולד בו' באייר ה'תרפ"א (14 במאי 1921), בעיר קרלסרוהה בגרמניה. אביו, שמשון ברויאר, היה מתמטיקאי, ודודו, יצחק ברויאר, הוגה דעות חשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה. הוא נינו של הרב שמשון רפאל הירש, מייסד שיטת "תורה עם דרך ארץ". בגיל 12 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. למד בתיכון חורב בירושלים, ואחר כך בישיבת קול תורה ובישיבת חברון.

ב-1947 היה ר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ונשלח מטעם בני עקיבא למחנות המעצר בקפריסין. בזמן מלחמת העצמאות היה המדריך של גרעין בני עקיבא שהגן על ביריה.

מ-1949 עד 1965 לימד בישיבת הדרום ברחובות, ושם היה בקשרי ידידות עם הרב יהודה עמיטל, לימים ראש ישיבת הר עציון. בישיבת הדרום החל ללמד שיעורים על פי שיטת הבחינות; בשיעוריו בדרך כלל לא הדגיש שמקור ההבחנות שעשה הוא בממצאי ביקורת המקרא. בשנים 1966 - 1967 שימש מפקח ארצי להוראת תורה שבעל פה במשרד החינוך. מ-1967 עד 1982 לימד תנ"ך במכללת ירושלים לבנות, והחל מ-1969 לימד שיעורי תנ"ך בישיבת הר עציון. ב-1999 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. האוניברסיטה העברית העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד.

התגורר בשכונת בית וגן בירושלים, והעביר בה שיעורי תורה וגמרא. אב לשני ילדים. בנו יוחנן הוא ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית הנשוי לשירה ברויאר, מנהלת התיכון לבנות פלך בירושלים. בתו אלישבע הכהן עוסקת בספרות ובפרט בשירת אצ"ג. נשואה לרב אביה הכהן.

[עריכה] מקרא

[עריכה] נוסח המקרא

כבר בסוף שנות החמישים הגיה הרב ברויאר את מהדורת התנ"ך הנפוצה שהכין לראשונה מאיר הלוי לטריס במאה ה-19. ואולם דעתו לא הייתה נוחה מנוסח זה של המקרא, והוא החל לחקור לעומק את נוסח המקרא לקראת הכנת מהדורה חדשה של התנ"ך בהוצאת מוסד הרב קוק במסגרת מפעל דעת מקרא. הוא לא קיבל אז את הנחתם של חוקרי נוסח המקרא שלא קיים נוסח אחד מוחלט של המסורה. על ידי השוואה של חמישה-שישה כתבי יד שונים של המקרא ועמם נוסח הדפוס של מקראות גדולות דפוס ונציה, ולאחר בדיקת התאמת נוסח רוב כתבי יד להערות המסורה, עיצב נוסח אקלקטי (ערוך על פי מקורות שונים) חדש של המקרא. הוא גילה כי הנוסח המקובל של המקרא בקהילות ישראל, כפי שנקבע על ידי הרמ"ה, בעל אור תורה, בעל מנחת שי ואחרים, מתאים כמעט לחלוטין לנוסח שקבע. לא זו בלבד, אלא שכשהתאפשרה לו הגישה לכתר ארם צובא, כתב היד מן המאה העשירית הנחשב למדויק ביותר הקיים היום, גילה שהנוסח שלו תואם כמעט לחלוטין לנוסח הכתר, ומכאן שהוא לא רק נוסח אקלקטי אלא גם נוסח דיפלומטי (מבוסס על מקור אחד). בכך גם התאשרה הנחתו שקיים נוסח אחד קבוע של המסורה, וששינויי הנוסח בשאר כתבי היד מקורם בטעויות סופר ולא במסורות שונות.

מהדורת התנ"ך של הרב ברויאר התפרסמה החל משנות השבעים בכרכי "דעת מקרא" וגם בפני עצמה. מהדורה חדשה ומתוקנת של פי תגליות נוספות יצאה לאור בהוצאת חורב ב-1998. ב-2001 יצאה מהדורה נוספת בהוצאת נ' בן צבי. מהדורה זו מבוססת על הנוסח של מהדורת חורב (בתיקונים קלים), וערוכה מבחינת גרפית באופן דומה לכתר ארם צובא. האוניברסיטה העברית סמכה את ידיה על מהדורה זו, קראה לה "כתר ירושלים - תנ"ך האוניברסיטה העברית בירושלים", ובכך העניקה תוקף אקדמי למפעלו של הרב ברויאר.

הרב ברויאר גם פרסם כמה ספרים משלימים העוסקים בנוסח המקרא של הכתר ושל כתבי יד נוספים.

[עריכה] שיטת הבחינות

כיוון שחונך לפי השקפתה של יהדות גרמניה, שמאמינה באפשרות ליישב את המחקרים המדעיים עם האמונה היהודית, לא יכול היה הרב ברויאר להתעלם מגילויה של ביקורת המקרא, שהציגה ניתוח ספרותי של המקרא שלפיו נשמעים בתורה קולות של מספרים שונים. כדי ליישב את הניתוח הזה עם התפיסה שהתורה ניתנה למשה בסיני, פיתח הרב ברויאר את "שיטת הבחינות". לפי הבנתו, בכוונה תחילה נכתבה התורה על ידי הקב"ה בכמה קולות שונים, שאמורים לבטא "בחינות" שונות בהנהגתו את העולם. הניתוח הספרותי שהציגו מבקרי המקרא משקף, לפי שיטת הבחינות, את השילוב של אופני הפעולה השונים של האל בעולמו. לאחר פיצול הפסוקים לפי הבחינות השונות, יש צורך לבאר גם את "צירוף הבחינות" - כלומר את הסיבה שהפסוקים חזרו והשתלבו לתיאור אחיד, מה שמבקרי המקרא מייחסים לעורך. בעניין זה כתב במבוא לספרו "פרקי מועדות":

"התורה מדברת בלשונות בני אדם שונים, השונים זה מזה במחשבתם ובסיגנונם, אך היא מדברת גם בסגנונו של 'עורך', המיישב את כל הסתירות. ולמדנו מכאן עיקר גדול: האמונות המובעות בתורה הן סותרות זו לזו... ורק אחרי שנאמרו הדברים בסתירתם, יכלו לחזור ולהיאמר ביישובם".

במקום אחר כתב:

"כל בחינה מבטאת את האמת שלה, התאימה לאחת ממידותיו של ה'. אולם אין זו אלא אמת חלקית. ורק צירוף של כל הבחינות האלה מבטא את האמת השלמה הכוללת את כל מידותיו של ה', ורק היא אמיתה של תורה. משום כך כינס הקב"ה את הבחינות האלה למסגרת אחת, נתן להן ביטוי ספרותי הולם וכך יצר את ספר תורת ה'; הוא הספר שמשה קיבל מיד ה' בהר סיני ומסר אותו לבני ישראל".

השיטה הוצגה לראשונה במאמר בשם "אמונה ומדע בביקורת המקרא" שפורסם כבר ב-1960 בכתב העת "דעות" [1]. היא הורחבה ושוכללה עם השנים ותוארה במפורט בספרים "פרקי מועדות" ו"פרקי בראשית", שבכל אחד מהם שני כרכים. השיטה לא התקבלה אצל המחנכים ומורי המקרא הדתיים, ולמעשה רוב הציבור הדתי התעלם ממנה. בעניין זה כתב:

"אשר לחומר הנפץ [שיש בשיטה] - הלוואי והיה זה אמת, ויהודים דתיים היו מתעוררים לקול הפיצוץ. אך זו תפילת שווא. על יהודים דתיים נאמר 'וישנו שנת עולם ולא יקיצו' (ירמיהו נ"א, לט)".

לעומת רוב הציבור שנשאר אדיש לשיטתו, חלק מתלמידיו אימצו אותה והפליגו ממנה לעמדות ליברליות יותר, למשל שהתורה נכתבה במשך כמה דורות על ידי כמה נביאים שונים. במאמר שכתב ב"מגדים" ל' [2], תקף הרב ברויאר את עמדתם, וקבע שהיא "איננה אמונת ישראל, כפי שהיא מקובלת בידינו מידי חכמים, אלא אמונה חדשה שאנשים אלו בדו אותה מלבם".

[עריכה] מפעלים נוספים

הרב ברויאר תרגם מגרמנית לעברית את פירושו של אבי-סבו, הרב שמשון רפאל הירש, לחמישה חומשי תורה. את הפירוש תרגם ביחד עם בן דודו, פרופ' מרדכי ברויאר (שניהם נקראו על-שם המחותן של רש"ר הירש שהיה סבא-רבא שלהם). בנוסף היה אחד מחברי המערכת של פירוש דעת מקרא. מלבד זאת פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת רבים.

בזכות שיטת עבודתו הקפדנית והמדויקת התקבלו חידושיו ומחקריו גם על דעת חוקרי חכמת ישראל ומדעי היהדות באוניברסיטאות, וזאת אף על פי שאין לו כל השכלה אקדמית מסודרת.

[עריכה] השקפת עולמו הפוליטית

לרב ברויאר הייתה תפיסת עולם ציונית חזקה, אף על פי שבא מעולמם של חוגי אגודת ישראל. בשעתו קיים ויכוח נוקב עם אביו ועם דודו, יצחק ברויאר, על עבודתו בישיבת בני עקיבא. בספריו ובמאמריו בא לידי ביטוי הרגש העז שהוא חש כלפי ארץ ישראל.

עם תחילת ההתיישבות ביהודה ושומרון תמך במפעל ההתנחלויות אולם בשלב מסוים עבר לחוגי השמאל הדתי. הוא היה בין מייסדי מפלגת מימד ואף הופיע ברשימתה לכנסת בבחירות לכנסת השתים עשרה. את דעתו הפוליטית הביע מפעם לפעם במאמרים בעיתונות, בעיקר בכתב העת נקודה.

[עריכה] מספריו

כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא, ירושלים, תשל"ז
טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת, ירושלים, תשמ"ב
פרקי מועדות, ירושלים, תשמ"ו, שני כרכים
פרקי בראשית, אלון שבות, תשנ"ט, שני כרכים

[עריכה] לקריאה נוספת

משה בר-אשר, "הרב ברויאר ומפעלו המדעי", בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב
יוסף עופר (עורך), 'שיטת הבחינות' של הרב מרדכי ברויאר - קובץ מאמרים ותגובות, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ה