שיחה:קידוש

הלכות קידוש חלק א' וחלק ב'

מצ"ב תוכן המאמרים המקושרים למעוניין ללמוד:

חלק א': זכור ושמור. כיצד מקיימים מצוות זכור. קידוש על היין. מהו יין. שיעור היין והכוס.

חלק ב': דיני הכוס. חלוקת היין לכל המסובים. מנהגי הקידוש וכיסוי החלה. אין לאכול לפני הקידוש. קידוש במקום סעודה.

שבת שלום

בהרצל - שיחה 17:55, 24 בפברואר 2008 (IST)

משוב מ-11 בספטמבר 2011

למה אין הסבר על המילים סברי מרנן ...... ןזה לא מופיע בשום מקום שחיפשתי .. אשמח לדעת מה הפרוש של המילים הללו ... תודה ושנה טובה ומבורכת . אמן  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.126.64.3 10:07, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

פירוש המילים הוא "תקשיבו רבותי" - בברכה - רבנן • שיחה • מרגיזים בקדושים•דרושים כותבים בהלכה •י"ט באלול ה'תשע"א • 20:02, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

מופיע גם מופיע: "נהוג שהמקדש אומר: 'סברי' או 'סברי מרנן' קודם לאמירת ברכת 'בורא פרי הגפן'. משמעות ביטוי זה הוא הזמנת הסועדים להקשבה לברכה על מנת שיצאו ידי חובת הקידוש על ידי המקדש". נת- ה- - שיחה 23:20, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

כך כותב כבוד הרב רצון ערוסי בתשובה באתר מורשת: במדרש תנחומא (=גאונים) פקודי נאמר שראש הסנהדרין שואל את השלושה הדיינים שחקרו את העדים, אם הנידון לחיים או למוות, "סברי מרנן", "לחיי". האם אתם בדעה שהוא לחיים. ואם אמרו למוות, משקין אותו יין, כדי שפחות ירגיש במיתה ושם נאמר ששליח ציבור שמקדש או מבדיל על יין שואל, סברי מרנן, האם כוס יין זה יהיה לחיים או למוות. וכן הוא בתיקוני זהור, תיקונא שביעאה, וכן במחזור ויטרי, וסידור רש"י. רק מאוחר יותר אנו מוצאים בספר המנהיג שמנהג ספרד לומר סברי מרנן, לחיי, בקידוש. בסידור רס"ג ובדברי רבינו לא זכרו זאת. וכן בסידור ר' שלמה ברבי נתן מסלג'מסה, וכן בתכלאל קדמונים - אין זכר. וגם לא בתכלאל משתא שבזי, אבל מהרי"ץ בעץ חיים זכרו, והסבירו כנ"ל.

קיימת מחלוקת האם קידוש ליל יו"ט מהתורה

לדעת ה"ה (שבת פרק כט) והמג"א (או"ח רעא,א) חיובו קידוש יו"ט הוא דרבנן, אך לפמ"ג (או"ח א"א ס"ס רצו) משמע שנוטה לומר שחייבו מהתורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.77.35 17:39, 11 ביוני 2013 (IDT)

דיווח שאורכב ב-03 באפריל 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

שלום רב

לעניות דעתי המשפט: מוסכם כי הקידוש בליל שבת *וביום טוב* הוא מצווה מהתורה, אינו מדוייק. [אכן מוסכם דקידוש היום בליל שבת הוא מ"ע דאורייתא לכל הפוסקים ממה דכתיב זכור את יום השבת לקדשו] (רע"א בביאור הלכה ד"ה ומיד, ועתה נבא לבאר וכו') המשנ"ב סימן רע"א ס"ק ב' בסופו כותב, ודע דקידוש של יו"ט הוא מדרבנן ומ"מ יש לו כל דין קידוש של שבת וכו' מניחו לשבת שהוא מן התורה וכו' וביו"ט יקדש על הפת.

אם כי בסופו של עניין לכאורה רוב הפוסקים נקטו שגם בליל ביום טוב הקידוש מהתורה, אך אין זה *מוסכם* [על כולם]. (משנ"ב ועוד)

ועל זה נחלקו אם הקידוש בליל שבת נקבע על היין הוא מהתורה ג"כ (ולפ"ז לכאורה אף בליל יו"ט) או באמירה כשיטת הרמב"ם וכו'

בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 16:00, 29 במרץ 2020 (IDT)

מה שנכון נכון. מה הנסוח החלופי שמציע האלמוני? Tshuva - שיחה 16:41, 29 במרץ 2020 (IDT)

אני מציע "מוסכם (על רוב הפוסקים)".--Nahum - שיחה 19:04, 29 במרץ 2020 (IDT)

אני מעדיף את "לדעת רוב הפוסקים", אבל זה לא עקרוני. Biegel - שיחה 22:52, 29 במרץ 2020 (IDT)

שיניתי ביו"ט ללדעת רוב הפוסקים. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ף • 10:47, 3 באפריל 2020 (IDT)