שיחה:קרינת גוף שחור

תהייה

למה תדירות הקרינה מופיעה לעיתים עם סימון f ולעיתים עם האות היוונית ני? נראה לי שעדיף לשמור על אחידות בניסוחים לאורך ההגדרה.

התמונה שמצורפת לערך נכונה? רואים פה עליה באורך הגל עם הטמפרטורה, עד כמה שאני יודע , ולפי וויקי האנגלית, זה לא הפוך? (גם התמונה בוויקי האנגלית היא שונה... אושרי

התמונה מראה אותו דבר כמו בויקי אנגלית - אפשר לראות שעם העלייה בטמפרטורה, עוצמת הקרינה גדלה, ושיא הגרף מוסט שמאלה, לכיון אורכי גל קצרים יותר. עופר קדם - שיחה 11:28, 15 במאי 2008 (IDT)

מה לא ברור

לא נחמד לומר "הכל", אז אני אנסה לתת נקודות (זווית הראייה שלי: מישהו שרק התחיל ללמוד את החומר, ולא מפחד ממתמטיקה, אם כי כן מפחד מפיזיקה):

1. "עקב חוק שימור האנרגיה נובע שהגוף הזה חייב לפלוט קרינה." - למה? אפילו קישור אל החוק הזה אין, אבל הייתי שמח לראות הסבר בגוף הערך.
2. "אנרגיה שהייתה אמורה להיפלט מגוף שחור אמורה להיפלט בכל אורכי הגל (כאשר רובה מרוכזת סביב אורך גל מרכזי), מכאן נובע שגוף שחור צריך לפלוט אינסוף קרינה." - למה זה נובע? מהמעט שבמעט שהבנתי עד עכשיו, הבעיה היא לא שהקרינה נפלטת בכל אורכי הגל (האין זה כך גם לאחר התיקון?) אלא בכך שכשאורך הגל הולך וקטן, הצפיפות של הקרינה הולכת וגדלה בקצב גדול מאוד, והאינטגרל לא מתכנס.
3. "התפלגות הקרינה של גוף שחור לפי פלנק היא בעצם עקומה המתארת את עוצמת קרינה (או צפיפות האנרגיה) האופייני לכל אורך גל או תדירות מסוימת" - חשבתי שזו המשמעות של התפלגות קרינה באופן כללי, לאו דווקא לפי פלאנק.
4. אין התייחסות לשאלה הטבעית מדוע קרינת הגוף השחור אינה תלויה בצורה או בהרכב של הגוף השחור.
5. אין שום הסבר למה השערת הקוואנטיזציה פותרת את הבעיה או מובילה למשוואות שמוצגות בערך (זו הנקודה שהכי מטרידה אותי - בינתיים לא צריך לקרוא "תיאוריה" לחלק הזה, אלא "נוסחאות").
6. המילה "איזוטרופיה" אינה כחולה, ואינה מובנת.
7. הנוסחה של התפלגות צפיפות האנרגיה שונה מזו שמופיעה בספר שלי (Modern Physics של Tipler, מהדורה שלישית, נוסחה 3-33) אבל ייתכן מאוד שהן זהות בלי שאני אבין את זה, או שאני חושב שהן אמורות לתאר את אותו הדבר למרות שהן לא.

   תוספת: הן היו זהות בלי שאני אבין את זה, ותודה למרצה שלי לפיזיקה. גדי אלכסנדרוביץ' 17:15, 16 מרץ 2006 (UTC)

8. אם כבר מסיקים את חוק סטפן-בולצמן, למה לא מקשרים אליו מייד במקום שבו הוא מוסק, או לפחות מציינים אותו בשמו?

לסיכום, הנה אתגר: תהפכו את הערך לכזה שאפילו אידיוט מוחלט בפיזיקה כמוני יוכל להיעזר בו בלימודים. אני אסיר את הכובע בפני מי שיצליח לעשות את זה. גדי אלכסנדרוביץ' 19:37, 6 מרץ 2006 (UTC)

איזה שאלות נשארו עכשיו?--Berger 22:40, 16 מרץ 2006 (UTC)

לדעתי עדיין לא ענית על השאלה הראשונה: למה בכלל נפלטת קרינה? צריך להסביר שגוף שחור מכיל מטענים שמואצים ופולטים קרינה א"מ. צריך לסביר את הקשר למצב שיווי המשקל שבו נמצא הגוף השחור.

ההסבר הפשוט ביותר לעיניין הוא חוק @#$%^ (ברח לי השם) שקובע שככל שגוף בולע יותר טוב כך הוא גם פולט יותר טוב. קל להוכיח חוק זה באופן אינטואיטיבי (שני גופים בעלי כושר בליעה שונה בתוך מערכת מבודדת (שמכילה מלבדם רק וואקום) יגיעו לבסוף לאותה טמפרטורה וכו')--Berger 23:04, 16 מרץ 2006 (UTC)

זה לא הסבר, קח לדוגמא חור שחור, הוא בולע הכל ולא פולט כלום (לפחות בקרוב ראשון). עלומים 23:09, 16 מרץ 2006 (UTC)

זה חוק ידוע בתרמודינמיקה. חור שחור הוא יוצא דופן.--Berger 23:29, 16 מרץ 2006 (UTC)

חסרה הסבר נרחב על הרעיון של פלאנק לפתרון הבעיה (קוונטיזציה) ולטעמי צריך להוסיף את הגזירה של נוסאת פלאנק (היא מספיק פשוטה כדי להיות כאן). עלומים 22:48, 16 מרץ 2006 (UTC)

אתה מוזמן להוסיף.--Berger 23:04, 16 מרץ 2006 (UTC)

חוץ מזה ראוי להעביר את שם הערך ל"קרינת גוף שחור" שהוא המונח המקובל יותר. עלומים 22:52, 16 מרץ 2006 (UTC)

כמו שכתבתי בהסבר להעברה: "פליטה היא שטף ליחידת שטח בפולט. קרינה היא שטף ליחידת שטח בקולט. תלונות יתקבלו בשמחה באקדמיה ללשון העברית"

אם כבר אתה בעניין יהיה נחמד אם תמצא את נוסחת וויין WEIN להתפלגות הפליטה הספקטרלית (לא wein displacement) שאני מתקשה למצא כרגע.--Berger 23:04, 16 מרץ 2006 (UTC)

עוד נקודה שלדעתי ראוי להוסיף היא שקרינת השמש כמו קרינה של כוכבים באופן כללי, היא בקרוב טוב קרינת גוף שחור ושתחום האור הנראה ממוקם באזור נקודת המקסימום של ספקטרום הקרינה של השמש (כדי לענות אולי על שאלה שמישהו עלול לשאול מדוע תחום האור הנראה הוא דווקא זה ולא אחר). אפשר גם להוסיף שספקטרום הקרינה של גוף שחור הוא בעצם מד טמפרטורה של כוכבים. עלומים 23:23, 16 מרץ 2006 (UTC)

מה שיפה בויקיפדיה זה שאתה יכול פשוט לכתוב את זה ישירות בערך.--Berger 23:29, 16 מרץ 2006 (UTC)

ראה דף שיחה שלי (כולל הסיפור על הצועני ותבין). עלומים 23:32, 16 מרץ 2006 (UTC)

אם אני מבין נכון (ואני לא מתכוון לקרא את כל דף השיחה) אתה לא רוצה לערוך בעצמך ערכים כי אתה לא יודע להסביר את עצמך בפשטות בעוד שערכים מסובכים אפשר לקרא בויקי האנגלית. לאיזה קטגוריה נופלת העריכה של הערך הזה והאם העקרון כל כך חזק שאתה יכול לכתוב הערות בדף השיחה אבל לא תבזבז את הזמן שלך על עריכת הערך עצמו? (הבהרה: התגובה יצאה לכאורה תקיפה אבל השאלה ברוח טובה, אתה הרי לא חייב כלום לאף אחד)--Berger 23:46, 16 מרץ 2006 (UTC)

גם אני כותב כאן ברוח טובה. הנושא קצת מורכב יותר, אבל כדי לעשות את הסיפור קצר אתייחס לסיפור של צועני ובאנלוגיה אומר שבמקום לנקות ילד אני מעדיף לעשות חדש. בקיצור אני הייתי כותב את כל הערך אחרת ואני לא מוצא טעם להוסיף טלאי על טלאי. עלומים 23:52, 16 מרץ 2006 (UTC)

כמו שנאמר, בערך עדיין אין הסבר איך מהקוואנטיזציה מגיעים אל נוסחת פלאנק, וזה החלק הכי מעניין. גדי אלכסנדרוביץ' 05:08, 17 מרץ 2006 (UTC)

לפי הערך האנגלי של חוק פלאנק פלאנק בכלל לא דיבר על קוואנטיזציה (בניגוד למה שאני ידעתי עד עכשיו) אז אני אשאיר את התשובה למי שמבין.--Berger 12:53, 17 מרץ 2006 (UTC)

לפי ספר הלימוד שלי (המוזכר למעלה) והמרצה שלי, פלאנק כן דיבר על קוואנטיזציה וזו כל הפואנטה (בספר גם מנסים להראות למה זה גורר את הנוסחה, אבל לא הבנתי כלום). אולי שניהם טועים וויקיפדיה האנגלית צודקת, ואולי לא. גדי אלכסנדרוביץ' 13:41, 17 מרץ 2006 (UTC)

פלאנק השתמש בקוונטיזציה אך ורק בתור טריק, אשר למרבה ההפתעה נתן עקום שהתאים באופן יוצא מין הכלל למדידיות. לפי הידוע לי הוא עצמו לא יחס לטריק זה משמעות פיזיקלית. זו באה יותר מאוחר עם ההסבר של איינשטין לאפקט הפוטואלקטרי. עלומים 22:58, 17 מרץ 2006 (UTC)

זה עדיין לא מסביר לי איך הטריק הזה נתן את העקום. גדי אלכסנדרוביץ' 06:16, 18 מרץ 2006 (UTC)

הטריק נותן את העקום מכיוון שהוא שהחישוב הופך לטור ולא לאינטגרל. הסבר מפורט נמצא זמנית כאן. טרול רפאים 06:20, 3 אפריל 2006 (UTC)

אני מקווה שברור לך שלא ממש אפשר להבין מה הולך בקישור שנתת, ושזה לא תחליף להסביר ברור בערך עצמו. בינתיים המרצה שלי הסביר לי בערך מה הולך שם ונראה לי שהבנתי, אבל מה עם אלו שיבואו אחרי? גדי אלכסנדרוביץ' 10:23, 3 אפריל 2006 (UTC)

בקשה לפירוט

בפסקת התפלגות פלאנק כתוב שמקבלים את שטף האנרגיה "מטעמי איזוטרופיה וסימטריה", מישהו יכול להסביר לי על איזו סימטריה מדובר, אני לא הצלחתי למצוא... טרול רפאים 06:23, 3 אפריל 2006 (UTC)

בקשר ל"חברת החשמל היתה פושטת את הרגל"

זוהי הערה אידיוטית.

יש בעיה עם קבוע סטפן-בולצמן

חסר סימן = אחד ויש c גם במונה וגם במכנה. יאיר ח. 19:00, 13 יולי 2006 (IDT)

חוק וין

למה מתורגם "חוק ההזזה" ולא "חוק ההעתקה של וין"? זה התרגום שאני מכיר, וגם התרגום המקובל (לפי ידיעתי) ל-displacement, כמו למשל במקרה של שדה העתקה. בנוסף, בערך של חוק וין עצמו בכלל כתוב חוק ההסחה. סטנדרטים? אילן פ. 10:11, 4 במאי 2007 (IDT)

הערות לערך

לא הבנתי כלום בהתחלה אבל אחרי שקראתי קצת בספר ובויקיפדיה אנגלית (וחשבתי על זה כשהייתי בשירותים) הבנתי קצת את הרעיון. אני מציע לעשות הפרדה - ההגדרה של גוף שחור: גוף שחור הוא כל גוף שבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל. כלומר, כל קרינה אלקטרומגנטית הפוגעת בגוף איננה עוברת דרכו או מוחזרת ממנו אלא נבלעת בו. ואז בלי שום קשר כל גוף פולט קרינה תרמית. בגלל שגוף שחור לא פולט שום אנרגיה אחרת שהוא קולט אז הוא מדד טוב לבדיקה של אנרגיה תרמית ובגלל זה בכלל מדברים עליו.

פשוט מתקבל בהתחלה הרושם כאילו הקרינה שהוא בולע קשורה איכשהו לקרינה התרמית שהוא פולט. אבל בעצם אין בכלל קשר ביניהם. ככה לפחות אני הבנתי. Hnun 00:04, 21 ביולי 2007 (IDT)

הבנת נכון. שכתבתי את הפתיח, ואני מקווה שעכשיו הוא באמת יותר ברור (זו בדיוק הנקודה שלפעמים קצת קשה להבין בעניין, זה באמת לא היה מספיק חד). עופר קדם 12:18, 21 ביולי 2007 (IDT)

שם הערך

אולי עדיף קרינת גוף שחור - זה השם המקובל יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:31, 22 בספטמבר 2007 (IST)

ואולי פשוט "גוף שחור", כמו ברבות מהשפות הזרות. הערך לא עוסק רק בקרינה. חי _{◣ 22.09.2007, 19:33 (שיחה)}

אין לנו התנגדות לגוף שחור, אבל עדיין רוב הערך עוסק בקרינה הנפלטת ממנו וזו חשיבותו המרכזית, כך שאנו תומכים ב"קרינת גוף שחור" בעדיפות ראשונה ו"גוף שחור" בעדיפות שנייה. א&ג מלמד כץ • שיחה 19:42, 22 בספטמבר 2007 (IST)

השם המקובל הוא אכן "קרינת גוף שחור". ‏odedee • שיחה 19:46, 22 בספטמבר 2007 (IST)

איחוד ערכים לתוך קרינת גוף שחור

― הועבר מהדף שיחת משתמש:MathKnight
התנגשנו שם ועשיתי בלגן, נראה לי שדרסתי את העריכה השנייה שלך, תוכל לתקן? הסתבכתי לגמרי. תודה וסליחה. ‏Leia‏ 22:50, 13 בפברואר 2008 (IST)

תיקנתי, תודה. מקווה שעכשיו זה בסדר. בברכה, MathKnight הגותי 22:54, 13 בפברואר 2008 (IST)

נראה ככה. שא ברכה. ‏Leia‏ 23:06, 13 בפברואר 2008 (IST)

מה דעתך על איחוד חוק סטפן-בולצמן לתוך הערך? הוא ממש לא מוסיף הרבה מעבר לכתוב שם. ‏Leia‏ 23:16, 13 בפברואר 2008 (IST)

אני לא מתנגד. בברכה, MathKnight הגותי 23:18, 13 בפברואר 2008 (IST)

אם כבר אז כבר, גם חוק וין וחוק ריילי-ג'ינס, זה כבר נראה לי מרחיק לכת, למרות שבסופו של דבר, הם באמת לא מוסיפים דבר. אבקש דעות נוספות. ‏Leia‏ 23:22, 13 בפברואר 2008 (IST)

אם הם מוזכרים בערך, גם בניסוח כמותי, אינני מתנגד לאיחוד. כדאי לשאול גם בדף השיחה של הערך ולהמתין מספר ימים. בברכה, MathKnight הגותי 23:24, 13 בפברואר 2008 (IST)

ודאי וודאי, איני נוהגת לעשות מחטפים. שאלתי את עודדי ומיד אשאל עוד כמה, רק אסיים כבר לערוך כמה דברים שהתחלתי. תודה. ‏Leia‏ 23:26, 13 בפברואר 2008 (IST)

אני לא בעד איחוד. מדובר במושגים קיימים ונפרדים, גם אם כולם קשורים. ‏odedee • שיחה 23:32, 13 בפברואר 2008 (IST)

האיחוד צורם לי מאוד, אבל למעשה נוצרה כפילות כמעט מושלמת בין הכתוב בערך זה ובין הערכים עצמם. אם לא איחוד, היש פתרון אחר או להשאיר את הכפילות על כנה? ‏Leia‏ 23:36, 13 בפברואר 2008 (IST)

מה שצריך לעשות הוא להסיר מהערך הזה חלק מהמידע שנמצא בפירוט בשאר הערכים, ולהפנות אליהם דרך {{ערך מורחב}}. ‏odedee • שיחה 23:45, 13 בפברואר 2008 (IST)

הסתכלתי קצת במה מקושר לערכים האלה. ולפחות לחוק וין יש כמה קישורים לא טריוויאליים, שאולי מצדיקים את המשך קיומו. eman • שיחה • ♥ 23:46, 13 בפברואר 2008 (IST)

מקריאה מעמיקה בערכים באנגלית, אני רואה שיש עוד הרבה מה להוסיף לשלושת הערכים הללו. נראה לי שאוותר על כל העניין, שתשאר הכפילות ואולי ימצא צדיק שירחיב. תודה על תשובותיכם המלומדות ‏Leia‏ 23:49, 13 בפברואר 2008 (IST)

נורות ליבון?

מרוב נוסחאות לא רואים את היער

אפשר להוסיף לערך הזה עוד קצת מידע יומיומי שיכול להסביר את המושג לאנשים רגילים.

לדוגמא ממש ציפיתי לראות כאן מידע על איך הנושא הזה מתקשר לפעולה של נורות ליבון - לאיזה טמפרטורה צריכה להגיע נורת ליבון כדי לפלוט אור נראה וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נורת ליבון היא מקרה ספציפי מאוד, ואינה מרכז הערך הזה. תוכל לקרוא עליה בערך נורת ליבון. לעניין הטמפרטורה הדרושה כדי לפלוט נראה, ישנה הפסקה על חוק ההזזה של וין, והרחבתי אותה מעט כדי להשיב על שאלתך. ‏odedee • שיחה 12:45, 11 בדצמבר 2009 (IST)

תרגום מוטעה

יש באנגלית (ועוד כמה שפות...) ערך על קרינת גוף שחור, שלא מחובר לערך זה. במקום זה, ערך זה מחובר לערכים בשם "black body" (גוף שחור) ולא לערך "black body radiation" (קרינת גוף שחור) כמו שאמור לקרות.

לפי מה שקראתי פעם קראו לערך רק "גוף שחור", אבל בבקשה, אם החלטתם לשנות את השם לנושא שונה, תשנו גם את הקישורים לשפות אחרות.

משוב מ-26 ביוני 2019

חוק פלאנק הוא תיקון של החוק השני של וין, כאשר מן המכנה הופחת 1, מה שכמעט לא משנה בתדירויות הגבוהות, ולכן הוא די מדויק בתדירויות אלה, בניגוד לחוק ריילי-ג'ינס שהוא די מדויק בתדירויות הנמוכות. אותה הפחתה מן המכנה נועדה, אם כן, לתקן את החוק השני של וין למקרה של תדירויות נמוכות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.230.87.206 04:10, 26 ביוני 2019 (IDT)