שיחה:תורת הגזע

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גזענות וקולוניאליזם[עריכת קוד מקור]

לדעתי קיים בערך חוסר בהקשר של תורת הגזע לקולוניאליזם האירופאי במאה ה19 עד אמצע המאה ה20. האם זה בכוונה? --5.102.254.144 10:45, 4 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]


הז"י מתמשכות[עריכת קוד מקור]

העריכה זו מהיום, בה לפחות משפט אחד מועתק מכאן (מהמטמון של גוגל, אולי לא יעבוד אחרי זמן מה) גרמה לי לגלות במקרה שהערך הקצר הזה מתבסס ברובו הגדול על שתי עריכות של אנונימיים מלפני למעלה משלוש שנים ששרדו כאן ללא שכתוב מהותי אשר מהוות הפרת זכויות יוצרים. עריכה זו, שהיא הבסיס לערך הנוכחי, ועריכה זו, שהתווספה כארבעה חודשים לאחר מכן שתיהן מקורן בחלק האחרון של המאמר בנושא במט"ח או מהספר ממנו מובא המידע במט"ח שפורסם ב-2003, לפני הטקסט הוויקיפדי. שתי העריכות ביחד מהוות את הטקסט הנוכחי כמעט במלואו, ללא הבדל משמעותי מבחינה תכנית (ראו השוואות זו וזו). למעלה משלוש שנים שרדה אצלינו הז"י זו ואף שוכפלה לערכים אחרים, כמו גזע (אדם).

לאור חשיבות הערך, הקושורים הרבים אליו והמשקל היחסי של הטקסט שמפר זכויות יוצרים לעומת התוצר הסופי הנוכחי, בלית ברירה מחקתי את הערך. בברכה, אורי שיחה 04:09, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

כתבתי את הערך מחדש כקצרמר. הניסוח מקורי שלי. כמובן שיש להרחיב בהרבה, ולהביא ביסוס ואסמכתאות. אשתדל להגיע לכך בעתיד. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 06:23, 24 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

אנטישמיות[עריכת קוד מקור]

למה אנטישמיות עדיף על שנאת זרים? תורת הגזע לא עסקה רק ביהודים, והונעה לא רק מאנטישמיות, אלא גם מכל שאר סוגי שנאת הזרים. דניאל ב. 13:24, 25 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

ממש לא. "שינאת זרים" המוכרת לנו כיום היא כאשר מדינות אירופה הן מדינות הגירה, ולמעשה האוכלוסייה מורכבת מגרעין לאומי מסויים, שמסביבו מהגרים רבים ממדינות רבות ומתרבויות שונות. המצב באירופה של המאה ה-19 היה שונה, וה"זרים" היחידים היו היהודים. מה שהניע את תורת הגזע לא היה "שנאת זרים" מופשטת, אלא אנטישמיות פשוטה כמשמעה. המושג "שנאת זרים" מתייחס למקומות אחרים וזמנים מאוחרים בהרבה. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 13:30, 25 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
על פי הבנתי את הערך שנאת זרים אין זה כך. דניאל ב. 13:39, 25 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
"שנאת זרים" הוא קצרמר שאינו מבחין בין תקופות היסטוריות שונות ומקורות שונים. מקורותיה של תורת הגזע נעוצים באנטישמיות, ולא בשנאת זרים סתם. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 13:48, 25 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
האם תורת הגזע לא מערבת גזענות כלפי לאומים אחרים? דניאל ב. 13:55, 25 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
יש כמה וכמה מובנים ל"גזענות" כמו גם ל"שנאת זרים" ודאי שתורת הגזע היא גזענית. אך יש גם גזענות במובן של, למשל, יחסי יהודים ערבים בישראל, או יחסי הגזעים בארצות הברית, שוודאי אינם נובעים מתורת גזע סדורה, אלא ממתחים אתניים. אני שב ואומר לך ש"תורת הגזע" במובן עליו מדבר הערך, התורה שהגיעה לכלל פיתוח ויישום בגרמניה הנאצית, אינה נובעת מ'שנאת זרים' סתם, או מ'גזענות' שהיא מונח רחב, אלא מאנטישמיות. זהו המונח הנכון והראוי להגות של האנשים שעמדו בשורשי התנועה במאה ה-19, שוודאי לא היו מוצאים את עצמם בנוח עם הגזענים של היום, או שונאי הזרים של היום. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 14:01, 25 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אני מצטער אבל איני בקיא בנושא. אני רק מנסה להבין. כיצד אנטישמיות שהניע את תורת הגזע הביאה לרדיפה של סלאבים וצוענים? דניאל ב. 16:32, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
התשובה היא מורכבת, וקשה לדבר על קשר סיבתי ישיר. עם זאת הכוח הדוחף, המניע הראשי מאחורי התנועות הגזעניות בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, הייתה האנטישמיות. האנטישמיות של צ'מברליין, של שטקר ואפילו של אוטו ויינינגר העניקה ליהודים ממד דמוני, מיסטי כמעט, שנעדר מההתייחסות לעמים אחרים. כמובן שאין כאן קשר סיבתי ישיר. האנטישמיות התערבבה עם דרוויניזם גס, עם תיאוריות גיאופוליטיות של הוגים כקרל האוזהופר או אוסוולד שפנגלר, ליצירת התערובת הנפיצה של תורת הגזע, שגררה אל המערבולת גם את הסלאבים ואת הצוענים. אבל המניע לא היה "שנאת זרים" סתם. ב"שנאת זרים" ללא הממד האנטישמי לא היה כדי ליצור את התיאוריה המסובכת על כל פרטיה ודקדוקיה, הפתולוגיים כמעט. צא וחשוב, האם אושוויץ הייתה נבנית רק עבור הצוענים? מסופקני. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 16:50, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
אז אפשר להגיד: "שנאת זרים ובכללה אנטישמיות"? היכן אוכל לקרוא עוד על האנטישמיות שהניע את תורת הגזע? דניאל ב. 13:58, 27 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
לא. כי כפי שהסברתי המדובר במשהו שונה לחלוטין. מקורות נגישים ופופולריים לעניין הם הפרקים הראשונים של הביוגרפיה "היטלר - דיוקנו של לא איש" של יואכים פסט, ו"היסטוריה חדשה של הרייך השלישי" של מייקל ברליי ובמידה מסויימת "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" של ויליאם שיירר. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 22:16, 27 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
תודה. דניאל ב. 16:50, 28 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

למה אין בינוויקי?[עריכת קוד מקור]

האם זה לא נושא מספיק חשוב בשאר השפות/ויקיפדיות? 24.12.234.123 08:28, 28 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

נראה לי ש"תורת הגזע" זאת המצאה של משרד החינוך.

רוצה להתייעץ איתכם.[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם שאוסיף את תורת הגזע הנאצית בפסקה נפרדת? Elf live - שיחה 22:36, 22 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

בעד גיל תיכון דבר איתי 12:41, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האם המונח קיים[עריכת קוד מקור]

היעדר ערך מקביל באנגלית גורם לי לתהות האם המונח בכלל קיים מעבר להיסטוגרפיה הישראלית. מישהו יכול לבהר את העניין? דניאל ב. 12:48, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לא יודע למה לא קיים באנגלית ואולי כדאי לתרום אותו לויקיפדיה האנגלית באמת. תורת הזגע הכוונה היא לוו דווקא בתורת הגזע הנאצית אלא האמונה בכך שיש גזעים בעולם ושיש הבדלים בינהם. גיל תיכון דבר איתי 12:51, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא כל כך מבין את השאלה. וראה כאן. ‏Rex‏ • שיחה 20:24, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כנ"ל. יעל - שיחה 20:39, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לכוונה שיש הבדלים בין גזעים en:Social interpretations of race, לכוונה כי יש גזעים עליוניים על פני אחרים en:Racial superiority ס123 - ביידיש יש ופה אין?! - שיחה 21:59, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ו-Scientific racism. אביעדוסשיחה כ"ו בחשוון ה'תשע"א, 22:01, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני חושב שהאחרון הוא המתאים ביותר כבינוויקי לערך הזה ס123 - ביידיש יש ופה אין?! - שיחה 00:19, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

דרווניזם שלא הובן כהלכה[עריכת קוד מקור]

ברור שתפיסה מדעית אובולציונית לא מובילה בהכרח לנאציזם, אבל הוא בהחלט היה יכול לשאוב מימנו ולא ברור שזה דוווניזם שלא הובן כהלכה, שכן יש צדדים חזקים לטענה שדרווין עצמו החיל את התאוריה המדעית שלו על החברה באופן שהביא להשקפות דומות. להלן ציטוט מהערך דרוויניזם חברתי :

האם דרווין היה דרוויניסט חברתי?

חוקרים עסקו רבות בשאלה האם דרווין עצמו היה דרוויניסט חברתי. במילים אחרות: האם ניתן להבחין בין המונחים "דרוויניזם" לבין "דרוויניזם חברתי"? ויכוח זה החל עוד בחייו של דרווין, והוא היה מודע לכך. הדרוויניזם החברתי החל להתפתח על בסיס התורה האבולוציונית של דרווין סמוך לאחר פרסום סיפרו "מוצא המינים" בשנת 1859, למרות שהספר אינו עוסק באבולוציה של החברה האנושית, אלא בעולם החי והצומח. העיסוק באבולוציה האנושית נעשה על ידו בספר "מוצא האדם", שפורסם בשנת 1871. דרווין לא יצר את הסטראוטיפים הגזעיים והדעות הקדומות העומדים בבסיסה של התורה, כל אלו היו קיימים עוד קודם; יחד עם זאת, התורה שלו סיפקה גיבוי ביולוגי מדעי לתפיסה של עליונות גזעית, לאלימות וללוחמנות שבאו בעקבותיה.

היו שטענו שבהשקפותיו של דרווין על הטבע לא הייתה אידאולוגיה כלשהי, זהו עיסוק מדעי גרידא. עוד טענו "מגיניו" שהעוולות שנאמרו ונעשו בשם הדרוויניזם החברתי הינן עיוות וניצול לרעה של תורת האבולוציה של דרווין, עשיית שימוש בתאוריה מדעית טהורה למטרות שאינן מדעיות בעליל, וכי דרווין היה מזדעזע אילו ראה את שמו נכרך באידאולוגיות כאלו.

הזרם הנגדי של ההיסטוריונים, בעקבות ג'ון גרין (John C. Greene), מדגיש כי דרווין ראה בברירה הטבעית, כלומר בהישרדותם של הכשירים ביותר, אמצעי המסביר את האבולוציה החברתית האנושית. בספרו "מוצא המינים" ציין דרווין כי המלחמות בטבע, הרעב והמוות גורמים להיווצרותן של חיות עליונות יותר. בספר "מוצא האדם" אימץ דרווין את השקפתו של מאלתוס שמלחמת הקיום בטבע מבורכת, בבחינת הכרח בל יגונה. כמו כן אימץ שם את גישתו של גאלטון, שבחברה האנושית התרבותית קיים כשל: פרטים חלשים בגופם או בנפשם שהיו נכחדים בחברה הפראית, מוחזקים בחיים בחברה התרבותית. טיפול רפואי ל"בלתי ראויים לחיות", עזרה לעניים, בתי מחסה, חיסונים - כל אלה מחלישים את הגזע האנושי. בספרו כתב:

[e]xcepting in the case of man himself, hardly anyone is so ignorant as to allow his worst animals to breed. The aid which we feel impelled to give to the helpless is mainly an incidental result of the instinct of sympathy, which was originally acquired as part of the social instincts, but subsequently rendered, in the manner previously indicated, more tender and more widely diffused. Nor could we check our sympathy, even at the urging of hard reason, without deterioration in the noblest part of our nature.
("להוציא המקרה של האדם עצמו, כמעט אין מינים כה בורים עד כי יאפשרו לגרועים מביניהם להתרבות. העזרה שאנו חשים חובה לעצמנו לתת לחסרי האונים היא בעיקר תוצאה מקרית ונלווית לאינסטינקט הסימפתיה, שבמקורו נרכש כחלק מהאינסטינקטים החברתיים, אך בהמשך הפך, באופן שצוין לפני כן, רחום יותר ונפוץ יותר. באותה מידה אין אנו יכולים להגביל את הסימפתיה שאנו חשים, גם נוכח דחקו של ההיגיון הנוקשה, בלי שייגרם דרדור של חלקו האצילי יותר של טבענו.")

ההיסטוריון רוברט יאנג טוען כי מאחר שבספרו "מוצא האדם" דן דרווין במפורש בשאלות חברתיות כגון מעמדם של מפגרים, עניים, נשים ובני גזעים לא לבנים לאור התאוריה שלו, ההפרדה בין הפן הביולוגי וכביכול מדעי בתאוריה שלו לבין הפן החברתי וכביכול בלתי-מדעי בתאוריה היא הבחנה מלאכותית ואנכרוניסטית, שאינה בת קיימא. "

לכן, נראה לי שעדיף פשוט לציין כך "דרווניזם (שפורש בהתאם להשקפתם), " Uhbcrd451 - שיחה 21:48, 27 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]

הערות שוליים

חשבתי זמן מה להרחיב את הערך אך איני בטוח כי שמו מתאים לו. בשפות אחרות קרוי הנושא "גזענות מדעית" (לדוגמה באנגלית) שבעצמו נשמע הרבה יותר כללי ומתייחס פחות ל"תורת הגזע הנאצית". ככלל הנושא כל כך רחב שנצטרך בעתיד לפתוח ערך חדש בשם "תורת הגזע הנאצית" נוסף ל"תורת הגזע" ובהחלט שני שמות אלו עשויים להטעות את הקורא. לכן אני מציע לשנות את שם הערך לשם כגון "הפרדה גיזעית" או "הפרדה גיזעית במדע". מה דעתכם? יש לכם הצעות נוספות? Shaun The Sheep - שיחה 15:43, 18 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

תורת הגזע הנאצית וגזענות מדעית. אלו שני נושאים שונים השייכים לתאוריה של הגזענות. "הפרדה גזעית" היא פרקטיקה, ולא תאוריה. עוזי ו. - שיחה 21:07, 20 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
אכן אני חושב שיש צדק בדבריך. לכן אתמוך גם כן בהצעה לשנות את השם ל"גזענות מדעית".Shaun The Sheep - שיחה 17:10, 21 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
במחשבה שנייה אני חושב שיהיה נכון יותר לשנות את השם לגזענות מדעית אך אני תוהה אם לאחד את הערך עם אנתרופולוגיה פיזית-אשמח להצעות כי איני בטוח כי ההבדל ביניהם מספק דיו בכדי להיות ראוי לערך נפרד.Shaun The Sheep - שיחה 11:54, 23 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
בוצע בוצע. יוניון ג'ק - שיחה 11:20, 9 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

אני מציע לפצל מתוך הערך הזה את הפסקה "בתקופה הנאצית" לערך חדש - תורת הגזע הנאצית, שיהיה המקבילה של הערך Racial policy of Nazi Germany שבויקיפדיה האנגלית. יוניון ג'ק - שיחה 11:24, 9 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

בעדOvedcשיחה 19:44, 10 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]
נגד פיצול יפריע לזרימה. יש מתחת לפרק של הגזענות הנאצית עוד פרק שנקרא 'יישום בפועל' שקשור לפרק הקודם. בנוסף, אני לא חושבת שהפרק הזה מקיף מספיק כדי לעמוד כערך בפני עצמו בנושא כזה ענק. על הגזענות הנאצית יש לכתוב בצורה מסודרת, מקיפה ומעמיקה. בינתיים, עד שמישהו ייקח על עצמו מטלה קשה זו - אפשר להסתפק בדף ההפניה תורת הגזע הנאצית שמוביל לכאן. דוג'רית - שיחה 22:19, 13 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

תורת הגזע[עריכת קוד מקור]

שם הערך הוא "גזענות מדעית" אך החל מהפסקה הראשונה, כל תוכנו מדבר על "תורת הגזע". לשנות? CalBaker - שיחה 01:21, 13 בפברואר 2019 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתורת הגזע שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:21, 22 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]