שיחת ויקיפדיה:התהליך האסטרטגי לשנת 2017/ארכיון 3

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

עשוי שלא לענות על הצרכים החדשים האלו.

צריך להיות -עלול.

באותם הדרכים שהם כבר משתמשים בהם צריך להיות -באותן הדרכים שהם כבר משתמשים בהן

2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:24, 3 ביולי 2017 (IDT)

תיקנתי, תודה. ‏Lionster ‏(WMF)‏ 18:11, 3 ביולי 2017 (IDT)

לאיתור מקורות שיהיו פחות מגבילות מבחינה תרבותית

צריך להיות - לאיתור מקורות שיהיו פחות מגבילים מבחינה תרבותית

אתגר השבוע הראשון: כיצד הקהילות שלנו והתוכן שלנו יישארו רלוונטיים בעולם המשתנה?

שדרוג כל הכלים, והתאמה שלהם לאוכלוסיות שהיום לא רואים כמעט בוויקיפדיה. עיוורים, ילדים קטנים, וכו'. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 08:22, 3 ביולי 2017 (IDT)

אני חושב שעלינו להקים כלי לעריכת סרטונים בוויקיפדיה, כך שהעורכים כאן יוכלו ליצור סרטונים שסוקרים את הערכים, ולהעלות אותם גם ליוטיוב. על ויקיפדיה להיכנס לרשתות החברתיות, להקים חשבונות טוויטר ופייסבוק. עלינו ליצור כלי שיקרא ערכים, ולא כלים חיצוניים מאתרים חיצוניים. אני מאמין שרק כך נוכל להיות רלוונטיים בשנת 2030, רק אם ניפתח לקהלים חדשים. תמיר ~ שיחה ~חברים של כולם בעולם ~ הכל על הכל 18:28, 6 ביולי 2017 (IDT)

זה משהו מהשיחדש, כדאי להגדיר בדיוק את הבעיה ואז לדון בה. הקהילות שלנו ישתנו יחד עם העולם המשתנה כי הן חלק מן העולם. התוכן יישאר רלוונטי רק עד כמה שהנושאים יהיו רלוונטיים, אם עתידן כלשהו ינבא שב-2030 ההיסטוריה לא תעניין אף אחד ולכן ירצה שעיקר המאמץ שלנו יושקע בנושאים עתידניים, זה יאתגר אותנו. כל עוד שזה לא קורה או לא רציני, אפשר לנשום הלאה. אם השאלה היא במונחים של זמינות לקורא חסר המנוח, הפתרון הוא ביצירת פתיחים מספיק קריאים כדי שלפחות יוצרי הסרטונים שמהם ילמדו 'צעירי העתיד' את מעט הידע שילמדו לפי האוטופיות, יקראו אותם בלי שגיאות, כך אולי יחלחל חלק מהמידע... כעת ברצינות, נראה לכם שזה הולך להשתנות? אנשים יקראו ויקראו (או יצרכו ידע בחיבור דיסק למוח, אבל שוב טקסט), יתכן שמערכת החינוך תקבל שכל ותאמץ (כבר טופלר דיבר על זה) גישה רובדית שתגרום לכך שלא כולם ילמדו אותו דבר, אבל עדיין אנציקלופדיה קלאסית, מדויקת וקריאה תהיה דבר שימושי מאד. ביקורת - שיחה 20:24, 9 ביולי 2017 (IDT)

אתגר השבוע השני: כיצד נוכל לתעד את כל הידע האנושי, כאשר חלק גדול ממנו לא ניתן לאימות באמצעים המסורתיים?

שוב, תרשו לי להביא אי-נחת: מי קבע שחלק גדול מהידע האנושי לא ניתן לאימות? ומה הם "האמצעים המסורתיים" המדוברים? באמצעות האמצעים המסורתיים שנהוגים כיום בהקדמה ניתן לתעד את כל הידע האנושי כמעט (למעט מה שנוצר בשעה האחרונה), חלק מהדברים קשה להוכיח, אך ניתן לאמת את הידיעה, תוך ייחוס למקור. ידיעות ממש מקוריות מאזורים 'חדשים' של העולם הן באמת נושא בעייתי, אבל לא יהיה חכם לתת 'הקלות' וקיצורי דרך. חלק מחבלי הפיתוח של אפריקה (למשל) הם גם פיגור יחסי בקטע הזה, יקח זמן, מחקר התרבות שם יזכה לרענון, תהיה ספרות ביקרתית ואחר כך גם יהיה ניתן להוציא מכל זה ידע אנציקלופדי כלשהו. ביקורת - שיחה 20:26, 9 ביולי 2017 (IDT)

אתגר השבוע השלישי: בשעה שוויקימדיה מתקדמת לשנת 2030, כיצד אנחנו יכולים להיאבק במגמה הגוברת של הפצת מידע מפוברק?

הורדת הקריטריונים להרשאת מנטר בשילוב של אינטליגנציה מלאכותית יכולים לעשות את העבודה. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 08:10, 16 ביולי 2017 (IDT)

החמרת נהלי העריכה החופשית של משתמשים לא מנוסים, בעיקר בערכים ללא מעקב. הגדרת רמות סימון עריכה כבדוקה שונות, ביניהן "לא השחתה" (בדיקה פשוטה ביותר), "כנראה נכון" ו"מאומת", רק משתמשים משכילים ואמינים ביותר יוסמכו לסמן את האחרון, ואולי העריכה תסומן ככזו באישורם של לפחות 3-4 עורכים אמינים (או יותר בהתאם לגודל הקהילה). כמובן שהדבר דורש קהילה גדולה בהרבה (כדי שכל עריכה תוכל להיבדק ולהתאמת ע"י מספר עורכים רב, לעומת הניטור הקיים היום של עורך אחד) והתעלמות מלחץ של עורכים חדשים שצועקים תוקפנות, הדרת נשים, גזענות, גילנות וכו'. התעלמות זו נדרשת גם בנושא חשיבות אנציקלופדית וכד'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז • 14:31, 17 ביולי 2017 (IDT)

שיתוף פעולה עם האקדמיה, קישורים למאמרים ומידע מדעי. האם ניתן למנוע מסלול מעגלי (ויקיפדיה ששמה מקור ציטוט מעיתון שמצטט מויקיפדיה?), ניצול "מומחי ידע" לבקרה והערכת ערכים (אפשר כל פעם ל"תקף" תחום ערכים מצומצם. אמא של גולן - שיחה 15:39, 17 ביולי 2017 (IDT)

אתגר השבוע הרביעי: כיצד הפרויקטים של ויקימדיה ימשיכו להיות רלוונטיים בעולם, כאשר במקביל, הדרך שבה הידע נוצר, מוצג ומשותף משתנה?

כמה רעיונות שעלו לי בעקבות הקטע

1. כדי לתת מענה לנושא של הגידול בצריכת מציאות מדומה, אני חושב שויקיפדיה יכולה כבר היום להנגיש מודלים תלת מימדים של אובייקטים וסביבות תלת מימדיות. למשל, בערך על אבן רוזטה אפשר להכניס מודל תלת מימדי של האבן [1] (יש תיבה כלשהי עם סמל של מודל תלת מימדי, לוחצים עליה, היא מתרחבת ואפשר להסתכל על המודל מכל מיני כיוונים, יחד עם אובייקט נוסף המעיד על קנה מידה-כמו מטבע סנט לצד מודל של האבן או בן אדם לצד מודל של מטוס). בערך על אתר תיירותי כלשהו ניתן להכניס קישור בולט יותר למיפוי תלת מימדי שלו (דוגמת המיפוי שנעשה באמצעות google street view לשביל ישראל, נחל קיבוצים או מוזיאונים) ואז הקוראים יכולים "לסייר" בהם. הסימון צריך להיות בולט-סימן הקואורדינטות לא מספיק ואינו נגיש לרוב הקהל אלא רק לויקיפדים יודעי ח"ן. כדי שיהיה לנו יותר תוכן לתת, צריך לבחור בפורמט שיקל על אנשים לתרום תוכן, אולי אפילו לאפשר מספר פורמטים. אם לא קיים פורמט כזה, צריך פורמט שיאפשר למשתמשים ליצור אותו באופן חופשי (וויקיפדיה בהחלט יכולה לייצג את האינטרס הזה מול מי שצריך).
2. מציאות רבודה. מספר רעיונות:
   1. אם אני לא טועה, כבר עלה הרעיון של להפעיל אפליקציה של ויקיפדיה באזור גיאוגרפי כלשהו ואז להציג מידע על אתרים בסביבה (על בסיס מיקום) או אתרים שאין להם תמונה. האינטרס שלנו הוא שהאפליקציה תקפיץ התראה ("האם תרצה לקבל מידע על אתרים בסביבתך?", "ויקיפדיה צריכה את עזרתך לצלם אתרים בסביבתך! האם תהיה מוכן לכך?") ולא לחכות שהמשתמש יבקש את המידע.
   2. רעיון נוסף-לצלם אובייקט ולקבל זיהוי שלו (פרח, חרק, בניין).
      בנושא המציאות הרבודה, ויקיפדיה יכולה לתמוך (קול קורא, מלגות) בתהליכי פיתוח בנושאים אלו, בתוך הקהילה ומחוץ לה. בכל מקרה, המעבר לתוכן נייד יחייב אותנו לעבור לפורמט מתומצת יותר כדי לתת מענה לקוראי ה"תכל'ס" (ראו בהמשך).
3. שימוש בטלפון נייד או מחשוב לביש (כדוגמת גוגל גלאס)-לשלב את ויקיפדיה באפליקציות אחרות באמצעות API או צורה אחרת של ממשק (ולחפש שיתופי פעולה עם חברות שונות)
   1. נניח שאנחנו קוראים חדשות, אפשר לסמן מילה בכתבה כדי "להקפיץ" הצעות לערכים בנושא בויקיפדיה. הדבר כנראה ידרוש יצירת תוספים לדפדפנים בולטים (פיירפוקס, כרום, אקספלורר, אופרה).
   2. קיימת אפליקציה לצפייה בכוכבים (דוגמה יפה למציאות רבודה)-מכוונים סמארטפון לשמיים ואם יש איזה אובייקט מעניין, אפשר לעבור לערך עליו בויקיפדיה, שיוצג בפורמט הנדרש באפליקציה זו (כיתוב אדום על רקע שחור). יישומים דומים עשויים להידרש ליכולת של צילום אובייקט וקבלת זיהוי שלו.
   3. יש תרחיש של שיחה המתנהלת בטלפון (או ליד הטלפון) ביני לבין איש מקצוע כלשהו. פתאום נאמר מונח כלשהו שאין לי מושג מה משמעותו (נניח שזה מרצה ואני לא יכול להפריע לו באמצע עם שאלה)-ייתכן שתהיה אפליקציה שתאפשר להקליט ולנתח את המשפטים האחרונים שנאמרו ואז להתמקד במונח שלא היה ברור לנו ולקבל ישר את תקציר הערך
4. טכנולוגיות-בהקשר של הרעיונות שהוזכרו, בשל התבססותנו על תרומות, ויקיפדיה צריכה להתבסס על טכנולוגיות קיימות וזולות/חינמיות, לדוגמה, זיהוי הקול של גוגל, זיהוי תמונות של גוגל (באמצעות מנוע חיפוש).
5. בינה מלאכותית-הייתי ממליץ לא להסתייע בבינה מלאכותית כדי ליצור תוכן, אלא להסתפק במתן הצעות עריכה לעורכים (הצעת קטגוריות בערך, הצעת תת קטגוריה חדשה בתוך קטגוריה, ניסוח מחדש של משפט, זיהוי תקלדות על בסיס המשפט המלא). יש סיבה לחשוש לגבי התבססות של בינה מלאכותית על מקור לא מהימן ולכן צריך מנגנון כלשהו להערכת אמינות מקורות ברמה של משפט/פסקה.
6. בהמשך לסעיף הקודם, עולה נקודה הכוללת מספר מרכיבים-אמינות מקורות/טענות, פירוק ערכים לאוסף של טענות. אם נרצה להשתמש בבינה מלאכותית כדי לתרגם ערכים, נצטרך שהתרגום "ידלג" על טענות שלא נבדקו (בעייתי, יהיה "חור" בטקסט), או שהקביעה שהטענות לא נבדקו תשמר גם לאחר התרגום.
   בוויקינתונים קיים מנגנון כלשהו שנותן מקור לכל קביעה ויש שם מעין עדיפות לכל קביעה. הדבר גרם לי לחשוב על כמה דברים: א'-ערכים הם למעשה אוסף גדול של קביעות/טענות; ב-אולי ניתן לדרג מהימנות מקורות? הכוונה היא שמקור שנוסף לערך, כל עוד לא קיבל אישור ממספר מסוים של ויקיפדים, ייחשב כחשוד (או לא נבדק).
   אחת האפשרויות לתת פתרון לכך היא מעבר של ויקיפדיה לפורמט של TiddlyWiki (צעד משמעותי). זה למעשה ויקי שבנוי על אוסף של תבניות שנקראות Tiddler. אפשר להגיד שtiddler יכול לכלול משפט אחד, הגדרה קצרה, פסקה שלמה או ערך מלא. העיון בוויקי כזה הוא "מתרחב" (אפשר להתחיל בפסקה קצרה ותמציתית ובהתאם לעניין של המשתמש, הטקסט יתרחב) ומאפשר להשתמש באותו מרכיב בכמה ערכים (כמו תבנית). אני אפילו לא בטוח אם אני מסביר את זה נכון-בפעם הראשונה שנתקלתי ברעיון הזה, נשרפו לי כמה פיוזים במוח
   הכוונה שלי שכל ערך יחולק למרכיבים שיכללו טענות וכל טענה אפשר יהיה לקשר למקור. במצב כזה, גם אם יתורגם ערך עם מקור לא אמין, הקביעה שהמקור לא אמין תוכל להישמר בתהליך התרגום.
   הערת ביניים-כדי להקל על התרגום בין שפות בפורמט הזה, מעריך שיהיה צורך לשמור על אחידות בין ערכים בשפות מקבילות (לכל פסקה תהיה פסקה מקבילה בשפה אחרת). במקרה זה נשאלת השאלה-איך מתמודדים עם הטיות בויקיאנגלית, ויקיערבית וויקיפדיה העברית? האם הוויקיפדיה הגדולה מכולן תנצח?
7. בהנחה שאכן בעתיד תהיה העדפה לתוכן קולי מתומצת על פני תוכן טקסטואלי, יש יתרון לשימוש בTiddlers-הם יצמצמו את כמות הטקסט שצריך להקריא (יקטינו את עומס המידע) והמשתמש עצמו יבחר במה להתמקד. נוכל להכניס כמה תוכן שבא לנו והערכים עדיין יוצגו באופן מתומצת. זה אולי המקום להעיר שבעידן הTED, לאנשים כנראה תהיה פחות סבלנות לקרוא ערכים מומלצים והם ירצו ערכים מתומצתים ובהתאם לעניין שלהם הם ירחיבו את העיון בהם.
8. לגבי החשש מ"אובדן גישה לחומר הכולל נקודות מבט נוספות", אפשר להציע שני מצבי עיון בויקיפדיה-מצב "תכל'ס" של מענה ממוקד לשאלות ספציפיות (כשצריך תשובה מהר ולא מעניין אותנו לקרוא ערך מומלץ שלם) ומצב "העשרה" (הצעת תוכן נוסף מעניין על אותו נושא, או נושאים אחרים, שזה בערך המצב כיום בעמוד הראשי ובערכים עצמם). אם יותר אנשים מחפשים "תכל'ס" וניתן להם רק "העשרה", הם יחפשו תכל'ס במקום אחר. אנחנו יכולים לקוות שה"תכל'ס" שיביא אותם אלינו יביא אותם משם ל"העשרה". זו אחריות שלנו ליישם בכל רמה של תוכן את הNPOV ומכלול הדעות.
9. אני חושב שאין מה לחשוש מהתכנים בתשלום. בסופו של דבר יגיע שלב שבו יותר תכנים יהיו זמינים באופן חופשי ברמה כלשהי.
10. הקטנת הפער הדיגיטלי-אפשר למצוא פתרונות להקטנת הפער, אם על ידי הוצאת תכנים מודפסים (אנחנו יכולים לסייע לפעילים חברתיים ליצור ספרים, הפעילים יוכלו להדפיס אותם) או הצבת מחשבים/עמדות "קיוסק" במקומות ציבוריים כמו ספריה, בבתי ספר או לידם. עם כל הכבוד, אני לא חושב שזה נושא לטיפולה של ויקיפדיה. אנחנו כן יכולים להקל על כך (אפשרות הספרים) כדי להיות רלוונטים, אבל הפתרון עצמו לא צריך להגיע מאיתנו (ואם כן, בשותפות עם עוד גופים שהנושא חשוב להם).
11. יש בעיה לא פשוטה של שימור חומר בעידן הדיגיטלי (אתרים שמשנים צורה או יורדים מהרשת)-יש לנו אינטרס שהחומר יישמר, אבל ספק איזו יכולת יש לנו להשפיע על עבודה של ארכיונים. אנחנו רק יכולים לדאוג למצות את התוכן ולקוות שתשמר הגישה למקורות אלו. אולי הקרן או נציגים מטעמה (העמותה הישראלית) אולי תוכל לסייע בפנייה לגופים אלו (דיונים בכנסת, ישיבות עם מי שצריך).‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:32, 27 ביולי 2017 (IDT)

אתגר השבוע החמישי: איך ויקימדיה תמשיך לענות על צרכי הקוראים הנוכחיים והעתידיים שלנו, על רקע השינויים הדמוגרפיים ב-15 השנים הקרובות?

1. אם אלו הולכות להיות השפות הנפוצות ביותר-מנדרינית (1), ספרדית (2), אנגלית (3) הינדית (4) וערבית (5)-לשם צריך לכוון את מאמצי התרגום (ברמת מנועי התרגום בתוכנה) והכתיבה. אני חושב שלוויקיפדיה העברית יש אינטרס לסייע יותר בפעילות בויקיפדיה הערבית. בנוסף, זו הזדמנות לשלב תרגומים מעברית במנדרינית, ספרדית והינדית (לפי בעלי העניין השונים-הסברה, תיירות, מסחר, תרבות וכו').
   מאידך, יש לעשות את ההבחנה בין גידול אוכלוסיה לגידול בשימוש באינטרנט. מבחינת משתמשי האינטרנט יהיו יותר דוברי מנדרינית וספרדית ותושבי אפריקה? אולי בשל אי "חדירת אינטרנט", הגידול הזה לא ישפיע על השימוש בויקיפדיה? בנוגע לגידול האוכלוסיה באפריקה, צריך לשקול את השפות הנפוצות שם-צרפתית, ספרדית, ערבית, פורטוגזית, הולנדית/אפריקנס, אמהרית ובפרט את אלו שיש יותר סיכוי שתהיה בהן "חדירה" לאינטרנט (מאידך, אפשר גם להקים פרויקטים לתיעוד שפות נעלמות).
   ספציפית לישראל, קיימת מגמת גידול אוכלוסין במגזר החרדי והערבי-אולי יש לשקול ליצור מיזמים להכרת ויקיפדיה בציבור זה והנגשת ויקיפדיה? (שהציבור החרדי יוכל לקרוא בויקיפדיה למרות סינון התכנים)
2. יש הרבה אי הבנה לגבי אופן העבודה בויקיפדיה ואולי ראוי לשפר את אופן ההצגה שלנו: לחשוב על "קבלת פנים" אחרת למשתמשי האינטרנט והמובייל שיאפשר לאנשים בקלות לדעת שויקיפדיה מתבססת על התנדבות ותרומות. למשל, שהסמל של ויקיפדיה יקושר למאמר על ויקיפדיה ולא לעמוד הראשי. בתצוגת המובייל להבליט יותר את הסמל של ויקיפדיה (ושגם הוא יקשר למאמר). שהמשפט בדף הראשי אודות ויקיפדיה והתוכן ב"ברוכים הבאים" יותאם לממצאים. לא ראיתי אם היה סקר בנושא בקהילה העברית.
3. לאנשים יותר חשובה השימושיות, ידע חופשי וקלות הקריאה לעומת השקיפות והיעדר פרסום-המסקנה שלי בנוגע לקלות הקריאה הוא שחלק גדול מהקהל שלנו הם "אנשי התכל'ס" שיעדיפו ערך תמציתי עם אפשרויות להרחיב את העיסוק בו, על ערך ארוך (וזה מחזיר אותי לרעיון הtiddlers מהסעיף הקודם). אם "היעדר פרסום" פחות משמעותי, אולי ראוי לבדוק את המדיניות מחדש.
4. מהדברים שישפרו ביותר את חווית המשתמש, עומד בראש "תוכן אמין יותר" (57%), קצת יותר מאיכות הערכים. אם נשלב זאת יחד עם הצורך בקלות הקריאה, נראה שחלק מהמאמצים המושקעים בערכים המומלצים צריכים לנתב לכיוון המקורות. פחות ערכים ארוכים, יותר ערכים מבוססים ולעניין. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 18:37, 1 באוגוסט 2017 (IDT)