שיחת משתמש:Simon Rachel/ארכיון 26
הוספת נושאאף שלא בוצעה הכרזה רשמית, עם מעבר בית המלוכה הפרכה העיר לבירה. בסביליה המשיכו לשכון מנגנוני השלטון של מושבותיה של ספרד, אולם מדריד שלטה בסיביליה. ב-1601 הועברה הבירה על ידי המלך פליפה השלישי לויאדוליד לזמן קצר. ב- 1606 שבה מדריד להיות הבירה. במאה ה-16 פעלו בעיר כותבים ידועים וציירים רבים.
המלך פיליפ החמישי החליט שבירתו צריכה להיות
מסינה או מיסינה (באיטלקית: Messina, בסיציליאנית: Missina) היא העיר השלישית בגודלה באזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת מחוז מסינה. במסינה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. מ1282 עד 1678 מסינה הייתה בירת סיציליה .
היסטוריה[עריכת קוד מקור]
שם העיר נגזר משם שבט היוונים "מסניה".
בשנת 1200 העניק הקיסר היינריך השישי מלך האימפריה הרומית הקדושה ( Heinrich VI) לעיר נמל חפשי .
לאחר הערבית סיציליאנית (Sicilian Vespers) פדרו השלישי "הגדול" (1276-1285) צירף לממלכה את סיציליה והחליט שבירת סיציליה צריכה להיות מסינה לידי פלרמו.
בשנת 1482 18,000 אנשים מתו מדבר.
בשנת 1591 העניק הפרלמנט סיציליאני לעיר מונופול משי.
בשנת 1599 בנה ג'אקומו דל דוקה את שער הניצחון של הסוחרים המסינאנים.
מ1622 עד 1625 נבנה הארמון מסינה הגדול שהאורך שלו היה 1,5 קמ"ר ,לפי תוכניותיו של שימונה גולי (Simone Gullì).
המהפכה האנטיספרדית של מסינה היא תקופה בהיסטוריה של מסינה, שהשתרעה על פרק הזמן שבין 1674 ל-1678.
בשנת 1740 קארלו השביעי מלך בית בורבון בממלכת שתי הסיציליות מגדלי משי על מנת שיפתחו תעשיית משי סיצילית בעיר מסינה.
בשנת 1743 28,000 אנשים מתו מדבר.
בשנת 1751 העניק הסניור דון איאוסטוחיו לאוויפואי ( Don Eustochio Laviefuille) לעיר מונופול משי ושבה מסינה להיות הבירה .
ב- 5 בפברואר 1783 נהרסה מסינה ברעידת אדמה נוספת .לאחר רעידת האדמה נבנה הארמון מסינה מחדש לפי תוכניותיו של ג'אקומו מינוטולי (Giacomo Minutoli).
בשנת 1854 14,000 אנשים מתו מכולרה.
ב- 28 בדצמבר 1908 נהרסה מסינה ברעידת אדמה נוספת, שבה נהרגו 85,000 נפשות ונהרסו מעל 99% מהעיר (ראו: רעידת האדמה של מסינה) והועברה הבירה .
לאחר רעידת האדמה נבנתה העיר מחדש לפי תוכניותיו של לואיג'י בורצי (Luigi Borzì) שהיה אדריכל בן העיר, מגדולי אמני האר-נובו . בורצי תכנן כנסיות רבות, ארמונות וארקדות.
בשנת 1935 נבנה הארמון מסינה מחדש לפי תוכניותיו של ג'וסיפי סמונה (Giuseppe Samonà), שהיה אדריכל בן העיר, מגדולי אמני האדריכלות המודרנית .
במסינה חיו במשך מאות שנים אמנים וביניהם אנטונלו דה מסינה (Antonello da Messina),פיליפו יוברה(Filippo Juvarra),ופייטרו פסלאקווא (Pietro Passalacqua).
יהודי מסינה[עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – יהדות מסינה
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור]
שנה | אוכלוסייה |
---|---|
1277 | 27,000 |
1450 | 30,000 |
1501 | 31,000 |
1548 | 40,000 |
1583 | 60,000 |
1606 | 110,774 |
1613 | 137,000 |
1653 | 71,000 |
1664 | 110,000 |
1674 | 127,000 |
1681 | 62,279 |
1700 | 54,818 |
1714 | 60,382 |
1737 | 63,770 |
1743 | 11,480 |
1748 | 25,498 |
1758 | 29,636 |
1768 | 35,508 |
1778 | 37,471 |
1788 | 41,495 |
1798 | 46,053 |
1831 | 83,772 |
1847 | 97,500 |
1852 | 105,651 |
1858 | 106,978 |
1861 | 104,036 |
1871 | 112,512 |
1881 | 126,776 |
1901 | 167,589 |
1911 | 108,121 |
1921 | 142,769 |
1931 | 179,914 |
1936 | 191,966 |
1951 | 220,668 |
1961 | 254,603 |
1971 | 250,546 |
1981 | 260,118 |
1991 | 231,693 |
2001 | 252,026 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- Maria Accascina „Profilo dell’architettura a Messina dal 1600 al 1800“ , Rom 1964
- Anthony Blunt "Sicilian Baroque" Rome 1968.
- Amelia Ioli Gigante „Messina“ .„Le città nella storia d’Italia“ .Roma-Bari 1989 ISBN 88-420-1701-9
- E. Mauceri „ Messina nel Settecento“ , Messina.
- "Messina com’era“ . „Messina e dintorni“ . Messina, 1981
- Giuseppe Grosso Cacopardo „Guida per la Città di Messina“, Messina 1989