שרוך נעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרוך נעל שחור

שרוך נעל הוא חוט או רצועה, המשמש להידוק הנעליים לכף הרגל. השרוכים מגיעים לרוב כזוג, לקשירת זוג הנעליים. שרוכים ניתנים להידוק או להרפיה, ובכך ניתן לשלוט במידת הלחץ של הנעל על הרגל. השרוכים הפכו לשימוש נפוץ במאה ה-20, והחליפו את הכפתורים ואת האבזמים ששימשו קודם למטרה דומה.

את שרוך הנעל ניתן לקשור במגוון דרכים, כאשר המקובלת בהן היא "קשר שרוך" בסיסי. מיומנות קשירת שרוכים נרכשת בדרך כלל בילדות, אך ילדים עם קשיי התפתחות יתקשו לרכוש מיומנות זו, והם ירכשו אותה רק לאחר הדרכה מיוחדת.‏[1]

שמה של מעטפת הפלסטיק או הנחושת הכרוכה בקצה השרוך היא אגלט. מטרתה לשמור על צפיפות סיבי החוט, ולהקל על השחלת השרוך לחרירי הנעל.

אגלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגלטים מפלסטיק, נחושת ופליז

אגלט הוא פיסת פלסטיק קטנה או נדן מתכת הנמצאים בדרך כלל בכל קצה של חוט, כבל או שרוך. האגלט שומר על הסיבים של החומר מחשיפה, מקריעה ומפרימה. הודות לאגלט, קל יותר להחזיק את השרוכים, לקשור אותם וליצור לולאות.

מקורה של המילה "אגלט" הוא מצרפתית עתיקת יומין, ופירושה מחט.

אגואילטים להבדיל מאגלטים, היו בעבר העתיק אביזר אפנתי, ששימש את הנשים בעיקר באנגליה, לשיפור המראה החיצוני, ואת הכמרים כקמע קדושה וגירוש רוחות. אגואילטים בעבר שמשו גם ככפתורים לבגדים שהקלו על מהירות לבישתם, עד שהומצא כפתור הפלסטיק, שהיה פשוט יותר, נוח יותר וזול יותר.

האגלטים שיוצרו בעבר מזהב וממתכות יקרות, הוחלפו באגלטים מודרניים, העשויים בעיקר מפלסטיק, אלומיניום וכסף.

ניתן ליצור אגלטים תוצרת עצמית מחומרים שרובם נמצאים כמעט בכל בית: נייר דבק (סלוטייפ), שרף, שעווה, דבק, חוט ומתכת.

את המתכת ניתן לחבר לאגלט באמצעות הלחמתה לקצה השרוך או החוט. ניתן גם להלחים את הקצוות של סיבי החוט יחדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיפ יולי 2009 - קשירת שרוכים, מרכז לובאס ישראל
Cloth 800.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא טקסטיל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.