תפוז מכני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפוז מכני
מחבר אנתוני ברג'ס
שם בשפת המקור A Clockwork Orange
שפת המקור אנגלית
שנת הוצאה 1962
תרגום לעברית אהרן בר

תפוז מכני[1]אנגלית: A Clockwork Orange) הוא ספר שנכתב בשנת 1962 על ידי הסופר האנגלי אנתוני ברג'ס. הספר רווי האלימות נכתב בעקבות אונס קבוצתי של אשת הסופר על ידי ארבעה חיילים אמריקאים, מעשה שגרם לה להפיל את העובר שנשאה ברחמה ולבעיות רפואיות חמורות. בבסיס הספר עומדת שאלת הבחירה החופשית של האדם, והשאלה באיזה אמצעים מותר להשתמש כדי לשקם פושעים.

בשנת 1971 עובד הספר לסרט בעל אותו שם, על ידי הבמאי סטנלי קובריק.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הסיפור, אלכס, הוא נער מתבגר בבריטניה, שמבלה את ימיו יחד עם חבריו בביצוע מעשי אלימות שונים: אונס, התעללות ושוד, שאותם הוא עושה מתוך הנאה סדיסטית ולא מתוך מצוקה כלכלית או חוסר סיפוק מיני. הוא בן למשפחה ממעמד הביניים, נבון ומצליח עם נשים. אלכס הוא מעריץ נלהב של מוזיקה קלאסית, של בטהובן ובפרט של הסימפוניה התשיעית שלו.

אלכס וחבריו מבלים את לילותיהם בפאב מעוצב בשם "קורובה"(מרוסית: Корова, "פרה"). לאחר שתייה מרובה, הם יוצאים לרחובות ותוקפים אנשים, או שהם פורצים לבתים ומתעללים ביושביהם. אלכס מצליח לפרוץ לבתי האנשים לאחר שהוא משכנע אותם שהוא זקוק לעזרה. הוא משתמש במבטאו האריסטוקרטי ובשפה גבוהה על מנת לרכוש את אמונם.

לאחר שרצח אישה שלביתה פרץ, וכתוצאה מבגידתם של חבריו, נתפס אלכס על ידי המשטרה ונידון ל־14 שנות מאסר. לאחר שנתיים בכלא הוא מצליח להתקבל לניסוי של הממשלה שמטרתו לשקם עבריינים, ושבזכותו יוכל להשתחרר מהמאסר. הניסוי משתמש בשיטה חדשה הנקראת "שיטת לודוביקו" (הדומה לטיפול סלידה), ובמסגרתה מוקרנים לנשוא המחקר סרטי אלימות שונים תוך מתן סמים שונים הגורמים לו לבחילה חריפה. בעקבות התניה קלאסית זו, בכל פעם שירצה הנבדק להשתמש באלימות או אף יחזה בגילוי אלימות או מין, הוא ייתקף תחושת בחילה שלא תאפשר לו לתפקד. במקום להשתקם, אלכס הופך לשבר כלי.

בשלב זה של חייו, כל מי שהיה אתו בקשר בעבר מפנה לו עורף. הוריו מגרשים אותו מהבית. לאחר מכן אלכס פוגש זקן שהוא וחבריו התעללו בו בתחילת הסיפור. שני שוטרים מצילים אותו, אך מסתבר שאלו חבריו לשעבר, שהפכו לשוטרים בינתיים. אלו לוקחים אותו למקום נטוש ומתעללים בו. בצר לו מגיע אלכס במקרה לבית שבו ביצע אונס בעבר. תחילה בעל הבית לא מזהה את אלכס, שכן בזמן האונס אלכס וחבריו עטו מסיכה. אולם לאחר כמה זמן הוא מזהה את סגנון הדיבור הייחודי שלו. בעל הבית לוכד את אלכס, ומשקה אותו יין מהול בחומר הרדמה. אלכס מתעורר לקולה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן, אשר גורמת לו לבחילה והוא קופץ מהחלון על מנת להתאבד.

הוא מתעורר בבית חולים פרטי אשר מסתבר שנמצא תחת חסות הממשלה והשר שיזם בזמנו את "שיטת לודוביקו" לשיקום עבריינים. השר אשר הותקף באופן חריף על ידי אמצעי התקשורת, מסכם עם אלכס שיקבל את תמיכתו, ובתמורה יקבל טיפול מסור עם טובות הנאה מהשר. לאחר "שיקום" בבית החולים, אלכס משתחרר מבית החולים וחוזר לסורו. הוא מקים חבורה חדשה, ומתחיל שוב במעשיו הרעים. נוצרת תחושה שכל הספר הוא מעגל. אולם, בפרק האחרון של הספר, אלכס אומר לחבריו ש"אין לו מצב רוח" למעשי אלימות באותו יום. הוא פוגש את פיט, חברו מימים עברו, ומגלה שהוא השתקם, מצא עבודה מכובדת והתחתן. הספר מסתיים בהחלטתו של אלכס שהגיע הזמן להתבגר ולהשתקם.

בגרסה האמריקאית של הספר, ובעקבותיה גם בגרסאות רבות אחרות, נמחק הפרק האחרון של הספר, על מנת ליצור סוף יותר דרמטי ומדכא, שייתאם יותר את האווירה של הספר. גם בסרט אומצה הגרסה החדשה, ואין שום חלק של שיקום.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר כתוב לכל אורכו בגוף ראשון, כאשר אלכס פונה אל הקוראים בגוף שני (לעתים קרובות הוא מייחס אל הקוראים כ"אחיי" או כ"חברי היחידים"). אלכס וחבריו מדברים במעין משלב/שפת סתרים/שפת רחוב בידיונית בשם נאדסאט (Nadsat; מרוסית: "-עֶשְׂרֵה"), המבוסס על אנגלית ועל שאילת מילים נרחבת מרוסית, וכמו כן מושפע מהסלנג המחורז הקוקני, מתרגום המלך ג'יימס‎ ומגרמנית. משלב זה מקשה מאוד על הבנת הספר, ולעתים קרובות צריך לקרוא אותו פעם שנייה כדי להבינו. בגרסה העברית, בסופו של הספר מופיע "מילון" קצר להסבר הביטויים של אלכס וחבריו. התיאורים של אלכס הם רגשניים וסובייקטיביים מאוד, ומעוררים אמפתיה של הקורא כלפיו, חרף העובדה שהוא רוצח ואנס מתועב.

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם הספר והסרט כמה פירושים. אחד מהם הוא שזוהי התייחסות לביטוי הקוקני "As queer as a clockwork orange" (מוזר כמו תפוז מכני). פירוש נוסף, מהפופולריים ביותר, הוא שבמלאית המילה "Orang" (אוראנג) פירושה "אדם", והכוונה היא שהעבריינים שעברו את הטיפול הופכים לבני אדם מכניים, חסרי כל בחירה חופשית באשר לטוב ורע; הם בעצם אינם יכולים להכות, לשדוד או להתנכל לאחרים, אך יצרם הרע עדיין קיים בתוכם. את הרעיון הזה מסכם הכומר, שאליו מתחנף אלכס בבית הכלא, באומרו: "אם אדם אינו יכול לבחור, הוא חדל להיות אדם".

בספר, הסופר שאלכס וחבריו תוקפים אותו ואת אשתו כותב ספר בשם "תפוז מכני", המדבר על נושאים הדומים לנושא הספר של ברג'ס. בשלב מאוחר יותר בספר, כשהשינוי בהתנהגותו של אלכס מוצג לקהל צופים, הוא מתוסכל מהיחס אליו כמוצג, ושואל: "האם עליי להיות כמו תפוז מכני?"

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התפוז המכני; בתרגום אהרן בר,‫ תל אביב: תמוז, 1973.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם ‏הספר בתרגומו לעברית של אהרון בר הוא – בניגוד לשם המקורי – ביידוע: "התפוז המכני". התרגום העברי ראה אור ב-1973, כשנה שלאחר יציאת הסרט שנעשה על פיו, שגם הוא נקרא בעברית (בניגוד לבמקור) "התפוז המכני" (זאב רב-נוףסכיזופרניה, דבר, טור 1, 25 בפברואר 1973).