תת-ענק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תת-ענק הוא כוכב בהיר יותר מכוכבי הסדרה הראשית בעלי אותו ספקטרום, אך פחות בהיר מענקים. הגבולות בין כוכבים תת-ענקים ובין כוכבי הסדרה הראשית או כוכבים ענקים אינם חדים וישנם כוכבים שמסווגים כתת-ענקים בקטלוגים מסוימים בעוד בקטלוגים אחרים הם יסווגו אחרת.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחזור החיים של כוכב

כאשר כוכב הסדרה הראשית מכלה את המימן שבליבתו, מפסיקים תהליכי ההיתוך הגרעיני בהדרגה והכוח המאזן את כוח המשיכה העצמי של הכוכב יורד. כתוצאה מכך ליבת הכוכב, המכילה ברובה הליום, מתכווצת והלחץ והטמפרטורה שבה עולים. השכבות החיצוניות של הכוכב לעומת זה מתקררות, אך התכווצות הליבה משחררת אנרגיה גרוויטציונית, שמאיטה את ההתקררות. כאשר הלחץ והטמפרטורה עולים בשכבות שמקיפות את הליבה ועדיין מכילות אחוז גבוה של מימן, מתחיל היתוך של מימן להליום בשכבות אלו, מסביב לליבה. תהליך זה מגדיל בהדרגה את ליבת ההליום ומרחיק כלפי חוץ את השכבה בה ממשיכים תהליכי ההיתוך של המימן ובעקבותיה מתרחבות השכבות החיצוניות של הכוכב עוד ובהירותו עולה. בשלב זה עוזב הכוכב את הסדרה הראשית והופך לתת-ענק. המשך התהליך יחד עם האטת תהליכי ההיתוך יביאו להתנפחות והתקררות השכבות החיצוניות של הכוכב עד שיהפוך לענק אדום או כתום.

תקופת הקיום של כוכב כתת-ענק תלויה במסתו. כוכב דמוי השמש יתקיים מאות מיליוני שנים כתת-ענק בעוד כוכבים מסיביים יותר עשויים להתקיים תקופה קצרה בהרבה של מיליוני שנים ואף פחות ממיליון שנים.

השמש צפויה לעזוב את הסדרה הראשית ולהפוך לתת-ענק בעוד כ-5 מיליארד שנים.