Epica (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Epica
Kamelot epica.jpg
עטיפת האלבום Epica
אלבום אולפן מאת קמלוט
יצא לאור 13 בינואר 2003
הוקלט יוני-אוקטובר 2002
סוגה מטאל סימפוני, פאוור מטאל
אורך 52:12
חברת תקליטים נויז רקורדס (Noise Records)
כרונולוגיית קמלוט
Karma
‏(2001‏)
Epica
‏(2003‏)
The Black Halo
‏(2005‏)

Epica הוא אלבום האולפן השישי של להקת הפאוור מטאל האמריקנית קמלוט. האלבום יצא לאור בשנת 2003 והוא האלבום קונספט הראשון של קמלוט. האלבום הזה, כמו האלבום שבא אחריו (The Black Halo) מבוססים שניהם על הפאוסט של גתה. שם האלבום היווה השראה לשם הלהקה בעלת שם זהה.

הדמויות בסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל - גיבור הסיפור. אריאל כאלכימאי צעיר אינו שלם עם חייו ויוצא למסע בחיפוש אחר האמת הנצחית שתביא לו שלוות נפש. רק "האמת הניצחית" תיתן לחייו משמעות.
הלנה - הלנה ואריאל גדלו ביחד והיא אהבתו האמיתית היחידה של אריאל. היא מייצגת תמימות וטוב לכל אורך הסאגה.
מפיסטו - מפיסטו הוא המלאך הנאמן לאלוהים. לאחר שאלוהים ציווה על המלאכים להשתחווה בפני בני האדם מפיסטו סירב ולכן גורש מגן עדן. הוא הדמות שמניעה את העלילה במהלך הסיפור והוא מייצג את הרוע והרשע שבסיפור.

עלילת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Prologue[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוסס על הפרולוג של הפאוסט, מפיסטו ואלוהים עורכים התערבות - אם מפיסטו ישכנע את אריאל, האדם החביב על אלוהים, לתת לו את נשמתו לאחר המוות אז מפיסטו יורשה לחזור לגן עדן. אחרת מפיסטו יגורש לגיהנום לנצח.

Center of The Universe[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הראשון באלבום (הפרולוג הינו קטע קצר בלבד) נקרא "Center of The Universe" ("מרכז היקום") בו אנו נחשפים למוחו ונפשו של אריאל. אנו למדים שאריאל מחפש אחר אמת ניצחית כלשהי והוא יודע שמישהו במקום מסוים חייב לדעת אותה. הוא מרגיש שכל עוד לא ימצא אותה אין לחייו משמעות והוא בודד גם בביתו שלו ("מרכז היקום"). לכן, מחליט אריאל לצאת למסע בחיפוש אחר האמת הניצחית שתיתן לו שלוות נפש.

Farewell[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הבא, "Farewell" ("פרידה") מספר על אריאל שמנתק את כל קשריו עם בני האדם ונפרד מהם (כולל מאהובתו הלנה) כהכנה למסע. אחרי שאריאל נפרד מכולם הוא מתחיל את מסעו - הוא לוקח ספינה שתיקח אותו אל מעבר לאוקיינוס בתקווה שימצא שם את האמת שלו ואף פעם לא יחזור לביתו.

Interlude I - Opiate Soul[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מעבר שמייצג את השנים שעברו בזמן שאריאל מחפש תשובה במסעותיו בעולם ללא הצלחה.

The Edge Of Paradise[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר "על סף גן עדן" ("The Edge of Paradise") אריאל שלא הצליח עד כה למצוא את התשובה מתמכר לסמים קשים דרכיהם הוא חווה הזיות. בפעם הראשונה הוא גם נחשף לחיזיון בו מופיעה דמותו של מפיסטו לרגע אחד. אריאל מבין שסגנון החיים הנוכחי שלו וכוחו שלו בלבד לא יצליחו להשיג את משאלת ליבו.

Wander[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר השישי, "תהייה" ("Wander") מספר על דיכאונו העמוק של אריאל במהלך החורף. הוא מבין שהוא נכשל במסעו ואת הכאב שבניתוק הקשרים עם האנשים שאהבו אותו בחייו הקודמים. הוא נזכר בהלנה אהובתו ומצר על כך שנפרד ממנה במקום להישאר ולהיות איתה ביחד.

Interlude II - Omen[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מעבר נוסף. קטע איטי שמייצג את אריאל בשעתו הקשה ביותר. אריאל עם כל הכאב והצער מתכוון להתאבד - אבל למפיסטו, שלא זכה בהתערבות שלו (לא לקח את נשמתו של אריאל) יש תוכניות אחרות.

Descent Of The Archangel[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ליל ירח מלא, מפיסטו נחשף בפני אריאל כמלאך שבא לעזור לו (הדבר מיוצג בשיר על ידי הפתיח שמכיל שימוש בסקסופון וקלידים). מפיסטו מציע לאריאל עסקה - הוא ישרת את אריאל בחייו ויתן לו את כל הכוח בעולם כדי שאריאל ימצא את התשובה אותה הוא מחפש ותמורת זאת כאשר אריאל ימות מפיסטו ייזכה לשמור את נשמתו של אריאל.

אריאל מפותה מהעסקה אך בכל זאת מחליט לדחות את הצעתו של מפיסטו.

Interlude III - At The Banquet[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל מוצא עצמו מועבר אל טירתו של מפיסטו שם זה האחרון עורך לכבודו משתה.

A Feast For The Vain[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטירתו של מפיסטו, אריאל נהנה מלילה של הוללות ושיכרות שמשכיחות את כל דאגותיו. לבסוף מסכים אריאל לעסקה של מפיסטו אך בשינוי תנאי אחד: רק אם אריאל יחווה רגע בו הוא ירצה להיתלות לעד (רגע אחד של אושר עילאי שלא יירצה להיפסק) רק אז נשמתו של אריאל תועבר למפיסטו אחרי מותו.

מפיסטו מקבל את העסקה וכעת מנסה לגרום לאריאל רגע של אושר עילאי.

On The Coldest Winter Night[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הבא, "בליל החורף הקר ביותר" ("On The Coldest Winter Night") אריאל עוזב את טירתו של מפיסטו. מכל האנשים בעולם, אריאל נתקל דווקא בהלנה אהובתו שחיפשה אותו במשך כל השנים. לאחר שהשניים מצאו אחד את השני (דווקא בליל החורף הקר ביותר) הם מחדשים את אהבתם. מאותו רגע הלנה נכנסת להיריון מאריאל למרות ששניהם לא מודעים להיריונה.

Lost & Damned[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אבוד וארור" ("Lost & Damned") מספר על החלטתו של אריאל להמשיך במסעו בעזרת עזרתו של מפיסטו ולנטוש את הלנה. הוא לא רוצה לתת להלנה לפגוש את מפיסטו ודרכיו הנוראיות ולכן מחליט לנטוש אותה לטובת מסעו, כדברי השיר - "לאהבה אין משמעות בשבילי, אם יש מקום גבוה יותר להיות בו" (גבוה במשמעות של אושר ודעת - "Love means nothing to me, if there is a higher place to be"). בסוף השיר אריאל נוטש סופית את הלנה באמצע הלילה מבלי ידיעתה וממשיך במסעו.

Helena's Theme[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנה שמגלה שאריאל עזב אותה מחליטה להתאבד מפני שבלי אריאל אין משמעות לחייה והיא תמשיך לאהוב את אריאל גם לאחר המוות. הלנה מטביעה את עצמה בנהר (וגם את ילדם אותו היא נושאת ברחמה למרות שאינה מודעת לעובדה שהיא בהיריון) ובכך שמה קץ לחייה. מסופר שגם הלנה וגם הילד שטרם נולד עולים לגן עדן.

Interlude IV - Dawn[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטע המעבר הרביעי אנו שומעים את הכרוז העירוני שמספר שהלנה התאבדה בנהר וברחמה ישנו תינוק שגם הוא מת.

The Mourning After (Carry On)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר "האבל שאחרי (חייבים להמשיך)" ("(The Mourning After (Carry On") אריאל חולם חלום שבו הלנה מתאבדת בנהר, בדיוק כמו שקרה במציאות. הוא יודע שחלומו אמיתי לאחר שאימת את הדברים עם הכרוז העירוני. הוא מופתע מהתאבדותה שלקחה את גם את בנו שטרם נולד, עליו לא ידע. למרות כל הצער והבדידות שהוא חש, אריאל יודע שהוא חייב להמשיך במסע שלו שכן אחרת הלנה מתה לשווא - והוא אינו מושג לשאת את הבושה שהיא התאבדה בשבילו ואילו הוא לא ישלים את מסעו.

III Ways To Epica[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיסטו משכנע את אריאל להמשיך את מסעו (כדי שאריאל יגיע לאותו רגע של אושר עילאי ומפיסטו ינצח בהתערבות) בטענה שמותה של הלנה הוא אחת התוצאות של "משחק באש" (במילות השיר - "When you play with fire you must anticipate some burns", "כשאתה משחק באש אתה חייב לצפות לכוויות"). הוא מבקש מאריאל את אמונו המוחלט שבו שכן כל הרגשות האנושיים (כמו תשוקה ואהבה) הם ביסודם הרסניים. הלנה, כעת בגן עדן, אומרת שרק אהבה היא הכוח האמיתי שכוחות רשע אינם יכולים להביס ולכן רק האהבה היא ה"אמת הניצחית" אותה מחפש אריאל.
אריאל המדוכא מאשים את אלוהים בצערו וכעת לאחר התאבדותה של הלנה הוא מרגיש אינו ראוי לגאולה.

כאן תם הסיפור של אריאל באלבום Epica. באלבום ישנו שיר בונוס נוסף שאינו קשור לסאגת אריאל. האלבום הבא של הלהקה, The Black Halo, הוא המשך ישיר למסעו של אריאל בחיפוש אחר האמת הניצחית וממשיך בדיוק בנקודה שבה הסתיים האלבום Epica.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם אורך
1. "Prologue" 1:07
2. "Center of The Universe" 5:27
3. "Farewell" 3:41
4. "Interlude I - Opiate Soul" 1:10
5. "The Edge Of Paradise" 4:09
6. "Wander" 4:24
7. "Interlude II - Omen" 0:40
8. "Descent Of The Archangel" 4:35
9. "Interlude III - At The Banquet" 0:30
10. "A Feast For The Vain" 3:57
11. "On The Coldest Winter Night" 4:03
12. "Lost & Damned" 4:55
13. "Helena's Theme" 1:51
14. "Interlude IV - Dawn" 0:27
15. "The Mourning After (Carry On)" 4:59
16. "III Ways To Epica" 6:16
17. "Snow (שיר בונוס)" 4:21
אורך כולל:
52:12

הרכב האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Roy Khan - שירה
  • Thomas Youngblood - גיטרה חשמלית
  • Glenn Barry - גיטרת בס
  • Casey Grillo - תופים