תרפיה מבוססת מנטליזציה
תרפיה מבוססת מנטליזציה או MBT (ראשי תיבות של: Mentalization-Based Treatment) היא שיטה אינטגרטיבית בפסיכותרפיה העושה שימוש באיגוד אספקטים של פסיכודינמיקה, קוגניציה התנהגותית, פסיכולוגיה מערכתית (אנ') ופסיכולוגיה אקולוגית (אנ'), המכונה מנטליזציה. MBT פותחה ונוסחה על ידי פיטר פונגי ואנתוני בייטמן עבור אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית (BPD). חלק מהאנשים הללו מאובחנים עם היקשרות לא-מאורגנת ולא פיתחו קיבולת משמעותית של מנטליזציה. פונגי ובייטמן הגדירו "מנטליזציה" כתהליך שבו אנו במישרין ובעקיפין מפרשים פעולות שלנו ושל אחרים כמשמעותיות על בסיס מצבים מנטליים רצויים. מטרת הטיפול היא שמטופלים עם BPD יגדילו את הקיבולת המנטליסטית, אשר אמורה לשפר את ויסות האפקט, ובכך להפחית את הנטייה להתאבדות או פגיעה עצמית, יחד עם חיזוק יכולת התקשור הבין-אישית.
לאחר פיתוח MBT, צמחו מגוון שיטות מבוססות מנטליזציה אך מיועדות לטיפול בילדים (MBT-C), במשפחות (MBT-F)[1], במתבגרים (MBT-A), ובנערים עם ריבוי תסמינים, AMBIT (Adaptive mentalization-based integrative treatment) מפותחת בעיקר על ידי קבוצות הקשורות למרכז אנה פרויד (אנ') לילדים ולמשפחות[2].
יש להבדיל בין MBT ל-MBSR (טיפול הפחתת לחץ מבוסס מיינדפולנס) שפותח על ידי ג'ון קבט-זין, שכן אין כל קשר בין השיטות.
מטרות ומיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרות העיקריות של MBT הן:
- שיפור בשליטה הביהביוריסטית
- שיפור בוויסות ה"אפקט"
- יצירת קשרים אינטימיים ומזינים יותר
- שיפור היכולת לפעולה אקטיבית להשגת המטרות האישיות בחיים
השגת מטרות אלו מתקבלת, על פי השיטה, על ידי הגדלת קיבולת המנטליזציה של הפציינט כדי לייצב את המודעות העצמית והגדלת היציבות ברגשות וביחסים הבין-אישיים[3].
הטיפול מתמקד בהגדלת (או בהשבת) המנטליזציה עצמה בניגוד לניסיון הגדלת הבהירות המחשבתית. הטיפול בוחן את המצב העכשווי "הרגע הזה", ועם התייחסות לאירועים בעבר רק בהקשר של ההשפעה שלהם על ההווה. ממדים אחרים של הטיפול הם שימוש בסקרנות ושותפות עם המטופל בניגוד לשיטות בהם המטפל הוא בתפקיד ה"מומחה", תוך ניטור ורגולציה של עוררות גרשית וזהוי הפוקוס של האפקט. MBT, בניגוד לשיטות טיפול פסיכולוגיות אחרות, MBT מעודד בחינה של קשר מטפל-מטופל.
מכניקה של שינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
"היקשרות בטוחה" על בסיס הקשר עם המטפל, מספקת קונטקסט יחסי בו המטופל יכול בבטחה לחקור את מחשבותיהם של אחרים. פונגי ובייטמן הציעו ש-MBT נותן למטופל חוויות "מוכיחות" המעוררות רגשות של ביטחון אפיסטמי בין-אישי. נראה שגידול בביטחון האפיסטמי, יחד עם מיקוד חוזר ונשנה על מנטליזציה בטיפול, מביא לשינוי על ידי כך שהוא משאיר את המטופלים פתוחים יותר ללמידה מחוץ לגבולות התרפיה, ביחסים הבין-אישיים של חיי היומיום.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Allen, J.G., Fonagy, P., Bateman, A.W. (2008) Mentalizing in clinical practice. Arlington, USA: American Psychiatric Publishing. ISBN 978-1585623068.
- John M. Grohol (17 במרץ 2008). "Mentalization Based Therapy". PsychCentral.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Asen, E and Fonagy, P (2012) in: Handbook of Mentalizing in Mental Health Practice. Eds: Bateman, AW and Fonagy, P. American Psychiatric Publishing inc. Washington DC, 2012.
- ^ Midgley and Vrouva, 2012.
- ^ Bateman, A.W., Fonagy, P. (2006). "Mechanism of change in mentalization based treatment of borderline personality disorder". Journal of Clinical Psychology. 62 (4): 411–430. doi:10.1002/jclp.20241. PMID 16470710.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
