פסיכודינמיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיכודינמיקה היא תאוריה ומחקר שיטתי של הכוחות הפסיכולוגיים שביסודה של ההתנהגות האנושית. הפסיכודינמיקה עוסקת בפעולה ההדדית של המודע והלא-מודע. הטיפול הפסיכודינמי עוסק בקונפליקטים פנימיים של האדם, ומטרתו היא יצירת תובנות לגבי קונפליקטים אלו, ומציאת דרכי התמודדות עימם.

המושג פותח על ידי זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. פרויד טען כי תהליכים פסיכולוגיים מושפעים מזרמים של אנרגיה נפשית היוצרים "דינמיקה" בתוך הנפש. האנרגיה הנפשית נקראת ליבידו.

הפסיכודינמיקה התפתחה מתוך הפסיכואנליזה. שתיהן עוסקות בהבנת הנפש והאישיות ומציעות באופן קליני טיפול פסיכולוגי המסייע בקשיים רגשיים של האדם, במצוקותיו ובאיכות חייו, זאת מעבר לטיפול בהפרעות בתפקודו ובהתנהגותו. עם זאת, בעוד המטופל בפסיכואנליזה מטופל בעודו שוכב על ספת הטיפולים ובתדירות של 3-5 פגישות טיפוליות בשבוע, המטופל בפסיכודינמיקה נפגש עם המטפל רק אחת לשבוע, ויושב בכיסאו מול המטפל במהלך הטיפול.

הטיפול הפסיכודינמי מיועד למטופלים בעלי מגוון הפרעות נפשיות (אם כי לרוב לא במטופלים שנמצאים במצב פסיכוטי פעיל), וכן לאנשים בעלי קשיים בחייהם שאינם מסווגים כהפרעה נפשית (למשל קשיים בקשר הזוגי). הטיפול עשוי להיות ממושך, לאורך מספר שנים, אך בעשורים האחרונים פותחו מספר שיטות טיפוליות דינמיות קצרות מועד, שהן ממוקדות מטרה ועשויות להימשך 12-30 פגישות. גישה טיפולית נוספת שפותחה בשנים האחרונות בטיפול הדינמי, היא טיפול אינטרסובייקטיבי (בין-אישי), המתמקדת ביחסים בין המטפל והמטופל כדרך ליצירת תובנות לגבי הקונפליקטים של המטופל.

מושגים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.