Minor Threat

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Minor Threat
מקום הקמה וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הארדקור פאנק, סטרייט אדג', פאנק רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Dischord Records עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים לשעבר
איאן מקיי
ג'ף נלסון
בריאן בייקר
לייל פרסלר
סטיב הנסן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Minor Threat (בתרגום לעברית: "איום מינורי" וגם "איום הקטינים", בלשון נופל על לשון) הייתה להקת הארדקור פאנק אמריקאית, שהוקמה בשנת 1980 בוושינגטון על ידי הסולן איאן מקיי והמתופף ג'ף נלסון. הלהקה התפרקה לאחר כשלוש שנים, אך הייתה אחת הלהקות המשפיעות ביותר בסצנת ההארדקור פאנק, הן מבחינת הסגנון המוזיקלי והן כדוגמה לאידיאלים של "עשה זאת בעצמך" בהפצת המוזיקה וקידום הופעות. השירים "Straight Edge" ו-"Out of Step" היוו את הבסיס לתנועת הסטרייט אדג', שחבריה נמנעים מאלכוהול, סמים והפקרות מינית. האתר AllMusic מתאר את הלהקה כ"אגדית" ומציין שהמוזיקה שלהם "פורצת דרך" וגם "מחזיקה מעמד טוב יותר מהמוזיקה של רוב הלהקות האחרות מאותה תקופה."

הלהקה הייתה מחלוצות ההארדקור פאנק, ומוזכרת רבות ביחד עם Bad Brains, Black Flag ו-Middle Class, ששימשו השראה ללהקות רבות אחרות אחריהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איאן מקיי וג'ף נלסון היו חברי ילדות, ובזמן לימודיהם בתיכון בוושינגטון ניגנו בס ותופים בלהקת ההארדקור פאנק Teen Idles. להופעות הלהקה היו מגיעים כ-100 מאוהדי הלהקה, כמות ניכרת באותה תקופה, והיא נחשבה לשנייה בפופולריותה בסצנה, אחרי Bad Brains. מקיי ונלסון היו חסידים אדוקים של שיטת "עשה זאת בעצמך" ונוצרה סביבם סצנה עצמאית ורבת-פעילות. בין השאר הקימו חברת תקליטים עצמאית בשם Dischord Records שסייעה בהפקה והפצה של להקות הארדקור פאנק.

לאחר שלהקת Teen Idles התפרקה, מקיי ונלסון צירפו אליהם את הגיטריסט לייל פרסלר והבסיסט בריאן בייקר והקימו את להקת Minor Threat. ההופעה הראשונה שלהם הייתה בדצמבר 1980 בפני חמישים איש בחניון תת-קרקעי, כמופע פתיחה עבור להקות אחרות מוושינגטון די. סי. - The Untouchables, Black Market Baby ו- S.O.A.

החל משנת 1981 החלה הלהקה להוציא לאור סינגלים שהפכו לפופולריים, והופיעה במקומות רבים בחוף המזרחי ובמערב התיכון.

השיר "Straight Edge" היווה השראה עבור תנועת הסטרייט אדג'. מילות השיר מייצגות את נקודת המבט האישית של מקיי, ומתארות את הבחירה האישית שלו להימנע מאלכוהול וסמים. זו הייתה אידאולוגיה חדשנית עבור אמני רוק באותה תקופה, והיא אומצה על ידי אנשים רבים ברחבי העולם.

השיר "Out of Step" ("לא מיושר") שראה אור מאוחר יותר, ממשיך את הקו האידאולוגי: "אני לא מעשן / לא שותה / לא מזיין / לעזאזל, לפחות אני יכול לחשוב / אני לא עומד בקצב / אני לא מיושר עם העולם." בגרסה נוספת של שיר זה מקיי מסביר כי זו אמונתו האישית, ואלה אינם חוקים נוקשים: "זאת לא מערכת כללים, אני לא אומר לך מה לעשות. כל מה שאני אומר זה שיש שלושה דברים שהם מאוד חשובים לכל העולם אבל אני לא מייחס להם חשיבות רבה."

פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 החלו להתגלע חילוקי דעות אמנותיים בין מקיי לנלסון, והלהקה חדלה לפעול כאשר הגיטריסט פרסלר עזב את וושינגטון ונסע ללמוד באוניברסיטת נורת'ווסטרן. לאחר חצי שנה הוא חזר והלהקה התאחדה שוב, בצירוף הבסיסט סטיב הנסן, אך היא לא החזיקה מעמד זמן רב. הופעתה האחרונה של הלהקה הייתה ב-23 בספטמבר 1983 באולם Lansburgh בוושינגטון די. סי.

לאחר הפירוק הצהיר מקיי על מורת רוח מהאלימות והטיפשות הרווחים, לדבריו, בסצנת ההארדקור פאנק, והחליט לנטוש את הסצנה.

מקיי הקים את להקת "פוגאזי" ואחריה פעל עם הרכבי רוק נוספים. חברי הלהקה האחרים פעילים עד היום בלהקות הארדקור פאנק ואינדי רוק. סטיב הנסן הפיק את אחד האלבומים של להקת טול.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איאן מקיי - שירה (1980–1983)
  • לייל פרסלר - גיטרה (1980–1983)
  • בריאן בייקר - בס (1980–1982, 1983); גיטרה (1982–1983)
  • ג'ף נלסון - תופים (1980–1983)
  • סטיב הנסן - בס (1982–1983)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים ואלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Minor Threat (EP, 1981)
  • In My Eyes (EP, 1981)
  • Out of Step (studio album, 1983)
  • Salad Days (EP, 1985)

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Minor Threat (1984)
  • Complete Discography (1989)
  • First Demo Tape (2003)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Minor Threat בוויקישיתוף