RJ-45
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
RJ-45 (קיצור של Registered Jack 45) הוא תקע סטנדרטי לכבלי זוגות שזורים (כמו UTP או STP) כחלק מהקוד לתקנות פדרליות (Code of Federal Regulation) של ארצות הברית. לתקע RJ-45 שמונה פינים מנחושת, המסודרים בשורה. בדרך כלל מחברים את הכבל אל התקע על פי תקן TIA-568.
השימוש בתקעי RJ-45 נפוץ בעיקר ברשתות Ethernet (בעקבות כבלי הזוגות השזורים). ברוחבי פס של 10Mbps ו-100Mbps משתמשים רק בארבעה משמונת הגידים של הכבלים, ובהתאמה גם בתקעים. ארבעת הגידים הנותרים יכולים לשמש לגיבוי, לקו טלפון או לרשת נוספת. בקצבים של 1Gbps משתמשים בכל שמונת הגידים.
[עריכה] ראו גם
| מחברי RJ | |||
|---|---|---|---|
|
