רוחב פס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק בכמות הנתונים שניתן להעביר בקו תקשורת בזמן נתון. אם התכוונתם לרוחב תחום תדרים, ראו רוחב סרט.
רוחב פס (bandwidth) הוא כמות הנתונים שניתן להעביר בקו תקשורת בזמן נתון.
רוחב הפס נמדד בסיביות לשנייה (bps - bits per second), ובכפולות המקובלות: קילו - Kbps ומגה - Mbps. בשנים הראשונות לשימוש הנרחב באינטרנט הפך רוחב הפס לבעיה העיקרית של האינטרנט, עם המעבר הגובר מדפים טקסטואליים לדפי מולטימדיה, הכוללים כמות גדולה מאוד של סיביות. שינויים טכנולוגיים, ובהם החדרת טכנולוגית ADSL בקווי טלפון רגילים, הפעלה נרחבת של תקשורת נתונים באמצעות סיבים אופטיים ותקשורת לווינית ביתית, הביאו לפריצת המחסום של רוחב הפס.
גידול דרמטי ברוחב הפס משפיע מהותית על כל תחומי הפעילות באינטרנט. רוחב הפס המקובל בקווי טלפון (במודם חיוג) הוא 56Kbps. קו ISDN מגיע לרוחב פס של 128Kbps. קו ADSL ואינטרנט בכבלים מציעים רוחב פס שבין 750Kbps ל-50Mbps.
