הצגת המקור של הדף "דוד וגוליית"

[[קובץ:Peter Paul Rubens David Slaying Goliath.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דוד וגוליית; ציור מעשה ידי [[פטר פאול רובנס]] מוצג ב[[מוזיאון נורטון סימון]] ב[[פסדינה]]]]
[[קובץ:Akdamar Church.JPG|ממוזער|250px|דוד וגוליית; [[תבליט]]ים בקיר החיצוני של כנסיית הצלב הקדוש הארמנית {{אנ|Cathedral of the Holy Cross, Aghtamar}} ב[[אקדמר (אי)|אי אחתמר]] {{אנ|Akdamar Island}} שב[[ימת ואן]], מזרח טורקיה; מתוארכים ל[[המאה ה-10|מאה ה-10]]]]

סיפור '''דָּוִד וְגָלְיָת''' הוא סיפור [[מקרא]]י על [[דו-קרב|קרב אלופים]] המתרחש ברקע [[מלחמה]] בין [[ממלכת ישראל המאוחדת|ישראל]] ל[[פלשתים]] ב[[עמק האלה]]. [[דוד]], נער [[רועה צאן]], גובר על [[גוליית]], [[ענק]] מ[[בסיס צבאי|מחנה]] הפלשתים ש[[ברכת השם|גידף]] את ישראל ו[[אלוהים (יהדות)|אלוהיו]]. במערכה זו מתגלה דוד כגיבור בעל [[אומץ|עוז רוח]], וכ[[מנהיג]] שאינו חושש ללחום בחזית בשם האל בחירוף נפש, כתגובה לפגיעה באמונות להם הוא [[יראת השם|קנא]], תוך הבעת ביקורת על העם והמלך העומדים מנגד, סופגים קללות וגידופים, ולא עושים דבר. סיפור דוד וגָּלְיָת הפך ל[[ניב (ביטוי)|שם נרדף]] למצב שבו בעימות בין שני צדדים מנצח הצד הנראה חלש, בזכות [[צדק (מוסר)|צדקתו]], [[חוכמה|חוכמתו]] או [[אמונה באלוהים (יהדות)|אמונתו]]. הסיפור מובא בספר [[שמואל א]] בפרקים {{תנ"ך|שמואל א|יז||קצר=כן|ללא=ספר}} ו{{תנ"ך|שמואל א|יח||קצר=כן|ללא=ספר}}.

== הסיפור המקראי ==
=== רקע ===
ההתמודדות בין [[דוד]] ל[[גוליית|גולית]] מתרחשת ב[[עמק האלה]] תוך כדי מלחמה שפתחו ה[[פלשתים]] נגד ב[[ממלכת ישראל המאוחדת|ישראל]], בתקופת מלכותו של [[שאול]]. הפלשתים אשר יושבים ב[[השפלה|שפלת החוף]] מצליחים לכבוש חלקים נרחבים מהארץ, ומגיעים לאזור עמק האלה בסמוך לאזור [[בית שמש]]. שני המחנות ניצבים על ה[[הר]]ים זה מול זה, כאשר רק ה[[עמק]] חוצץ ביניהם. ניכר כי הגעה לאזור זה אשר נמצא עמוק בממלכה הישראלית מעיד על היקף פגיעה משמעותית בישראל, ועל עליונותו צבאית של הצבא הפלשתי.

{{ציטוט|תוכן=וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים.  וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים.  וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם.|מקור={{תנך|שמואל א|יז|א|ג}}|אנגלית=|מירכאות=לא}}

העליונות הצבאית גורמת לענק הפלשתי גָּלְיָת לפתוח בהזמנה לקרב ראווה, שתוצאותיו יקבעו את עתיד שני העמים - עמו של המנצח בקרב [[עבדות|ישעבד]] את עמו של המנוצח. יש הטוענים כי פעולה זו נועדה למנוע פגיעה מיותרת בחיי אדם באמצעות קרב ביניים מצומצם הקובע את המלחמה{{הערה|יגאל ידין, תורת הלחימה בארצות המקרא: לאור הממצאים הארכיאולוגיים, רמת גן תשכ"ז, עמ' 234–235.}}{{ביאור|אך קשה מדוע שאול לא סירב להצעה.}}. יש הטוענים כי קרבות ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], מלבד ניצחון [[טריטוריה|טריטוריאלי]] ביטאו גם ניצחון דתי בין האלים של המחנות הנלחמים, תוך הנחה שתוצאות הקרב בין שני העמים נקבעו בהתאם לתוצאות הקרב בין שני האלים. באמצעות קרב ביניים, בו כל [[לוחם]] מייצג את האל של העם שלו, והלוחם המנצח קובע את האל המנצח, ניתן לבדוק את הכרעת האלים לגבי המלחמה בלי לערוך אותה{{הערה|שם=ReferenceA}}. בין כך ובין כך ניתן לראות [[סימטריה|אי סימטריה]] בניסוח הזמנת גוליית את ישראל לקרב הביניים, המתבטאת בהוספה המילים "ועבדתם אותנו" המעידה מראש על הגישה של גולית לגבי עליונות הפלשתים בקרב. גולית חוזר על קריאה זו בכל בוקר וערב במשך ארבעים ימים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יז|טז}}.}} כנראה כדי לבזות את ישראל על פחדנותם{{הערה|מלבי"ם {{תנ"ך|שמואל א|יז|טז}}.}}. {{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת:  גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. [...] וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה? הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל - בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי.  אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי - וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים, וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּיתִיו - וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ". וַיֹּאמֶר, הַפְּלִשְׁתִּי, אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה; תְּנוּ-לִי אִישׁ, וְנִלָּחֲמָה יָחַד.  וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה; וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ, מְאֹד.|מקור={{תנ"ך|שמואל א|יז|ד|יא}}|אנגלית=}}

[[קובץ:David-goliath28.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוד לאחר הניצחון על גלית, באיור מאת [[גוסטב דורה]]]]

=== הגעת דוד לאזור המערכה ===

תיאור הרקע למערכה, פותח המקרא בסיפור על דוד בן [[ישי]]. דוד מתואר כ[[רועה צאן]], הנשלח על ידי אביו ל[[שדה קרב|שדה הקרב]] על מנת להביא [[מנת קרב|ציוד]] לשלושת אחיו הגדולים שהיו חלק מהלוחמים הנמצאים בשדה הקרב.

{{ציטוט|תוכן=וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים... וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל. וְדָוִד הֹלֵךְ וָשָׁב מֵעַל שָׁאוּל לִרְעוֹת אֶת צֹאן אָבִיו בֵּית לָחֶם.|מקור={{תנ"ך|שמואל א|יז|יב|טו}}|אנגלית=|מירכאות=לא}}

בהיות דוד במחנה בבואו לדרוש את שלום אחיו הוא שומע את גָּלְיָת מעלה הצעתו שוב, ובני ישראל בתגובה החלו לנוס מפניו. בין הקולות נשמע 'איש ישראל' אשר אומר כי מי שיהרוג את גלית יקבל ממון רב, את בת המלך לאישה, ופטור ממטלות המלוכה. יש המזהים איש זה כ[[שר]] בכיר המביא את [[דובר (מקצוע)|דבר המלך]], או כאיש צבא אשר מדבר עם חבריו לנשק{{הערה|[[יהודה קיל]], '''דעת מקרא''', {{תנ"ך|שמואל א|יז|כה}} ירושלים תשמ"א, עמ' קע"ו.}}. שמועה זו פושטת בקרב העם{{הערה|יהודה קיל, '''[[דעת מקרא]]''' {{תנ"ך|שמואל א|יז|כו}}.}}. דוד שואל את האנשים במערכה במה יזכה מי שיהרוג את גלית, תוך הבעת זלזול בגוליית ופליאה על שהעז גוליית לדבר כך על אלוהי ישראל.
{{ציטוט|תוכן=וַיִּטֹּשׁ דָּוִד אֶת הַכֵּלִים מֵעָלָיו עַל יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִים, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה, וַיָּבֹא וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹם. וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה, גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ, מִגַּת (ממערות) מִמַּעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁמַע דָּוִד. וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם אֶת הָאִישׁ, וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו וַיִּירְאוּ מְאֹד.  וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל: "הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה, כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ - יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל".

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר: "מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל? כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים?". וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר: "כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ".|מקור={{תנ"ך|שמואל א|יז|כב|כח}}|אנגלית=|מירכאות=לא}}

[[אליאב בן ישי|אליאב]] אחי דוד רואה אותו במערכה ו[[נזיפה|נוזף]] בו על שעזב את הצאן בשביל לצפות בקרבות{{ביאור|רד"ק על אתר העיר שאליאב נוזף בדוד מכיוון שהבין שדוד רוצה להילחם בגלית}}. דוד עונה כי הוא לא רואה פסול במעשיו, ועצם זה שהוא ירד זה דבר גדול. יש המפרשים כי כבר בשעה זו דוד נמלך בדעתו להילחם בגלית{{הערה|רבינו ישעיה, {{תנ"ך|שמואל א|יז|כט}}.}}{{ביאור|יש המפרשים שתוכחתו של אליאב היא זאת שפוקחת את עיניו להבין שעצם ירידתו למלחמה נובעת מהשגחה{{הערה|יהודה קיל, '''דעת מקרא''' {{תנ"ך|שמואל א|יז|כט}}.}}.}}.

=== הסכמת שאול לשליחת דוד ===
דברי דוד מגיעים לאוזני [[שאול המלך]], אשר מבין כי דוד הוא איש בעל עוז רוח ומקנא לה'. שאול מזמן אליו את דוד ומתפתח דין ודברים בין דוד לשאול בנוגע ליכולתו של דוד להילחם עם איש צבא מנוסה כגולית. כדי להוכיח את יכולתו דוד מספר כי בעודו רועה צאן הוא נלחם ב[[אריה|ארי]] ו[[דוביים|דב]] אשר היו באים תדיר לטרוף את ה[[כבש הבית|כבשים]] והוא גבר עליהם וכך גם יגבר על גולית.

{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר. וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו. גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים. וַיֹּאמֶר דָּוִד ה' אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה - וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד לֵךְ, וַה' יִהְיֶה עִמָּךְ.|מקור={{תנ"ך|שמואל א|יז|לד|לז}}|אנגלית=|מירכאות=לא}}

יש הרואים בעובדה שלאחר דברי דוד הראשונים מסתיימת ה[[פרשה]], ומתחילה פרשה חדשה במילים 'ויאמר דוד', כי דוד דיבר אל שאול אך זה לא ענה, ורק לאחר שהזכיר כי ההצלה הייתה מאת ה' נענה שאול ונתן את ברכתו לדוד{{הערה|מלבי"ם {{תנ"ך|שמואל א|יז|לז}}}}.

כהכנה לקרב נותן שאול את [[מדים|מדיו]] שלו: [[שריון]], [[קסדה|קובע נחושת]]<!-- "קובע" לפי המקור בתנ"ך --> ו[[חרב]]; אשר התאימו לנער דוד אף על פי ששאול תואר כגבוה מכל העם משכמו ומעלה{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ט|ב}}.}}. דבר זה מרמז לפי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]] על ייעודו למלוכה או להיותו איש חשוב{{הערה|{{בבלי|יבמות|עו|ב}}}}, אך יש פרשנים הנוטים לומר כי מדי המלך עוצבו כך שניתן יהיה להתאימם לממדי גופו של דוד{{הערה|יהודה קיל, '''דעת מקרא''' {{תנ"ך|שמואל א|יז|לח}}.}}. לאחר לבישת הבגדים דוד אומר לשאול כי לא יוכל ללכת עם לבוש זה, והסיר מעליו את המדים.

מן הפשט נראה כי דוד עשה זאת עקב חוסר הניסיון בשימוש בלבוש מלחמה כבד, ובטכניקת קרב בכלים שניתנו לו. או שהיה זה תירוץ להסרת בגדי המלחמה הכבדים, הואיל ודוד היה מעוניין להשתמש ביתרון הזריזות והקלילות שהיו לו על גולית. אחרים מפרשים כי דוד הבחין בצרות העין של שאול על שהתאימו הבגדים אליו והחליט להסירם בעקבות כך{{הערה|רשי {{תנ"ך|שמואל א|יז|לט}}.}}. ובניגוד לפרשני הפשט יש מפרשים הדורשים דבר זה, תוך התבססות על [[תרגומי התנ"ך|תרגום יונתן]]. תרגום יונתן מתרגם את תגובת דוד למילים "ארי לית בהון ניסה" כלומר "אין בהם נס", וניתן להסיק מכך כי דוד נקט בפעולה זו משום ש[[נס]] הניצחון יהיה פחות ניכר בבגדי מלחמה מן המעולים{{הערה|רד"ק {{תנ"ך|שמואל א|יז|לט}}.}}.
{{ציטוט
| תוכן = וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן. וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.
|מקור={{תנך|שמואל א|יז|לח|לט}}|אנגלית=}}

=== לבוש הלוחמים וטקטיקת הלחימה ===
לאחר סירובו של דוד ללבישת מדי שאול, הוא לוקח [[מקל|מקל רועים]], חמש [[חלוק נחל|אבני נחל]] אשר שֹם אותן בכלי הרועים{{ביאור|יש המחלקים את הילקוט וכלי הרועים לכלים נפרדים ויש אחרים הטוענים כי זהו כלי אחד{{הערה|יהודה קיל, '''דעת מקרא''' {{תנ"ך|שמואל א|יז|מ}}.}}.}} ו[[קלע]].
{{ציטוט|תוכן=וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי|מקור={{תנך|שמואל א|יז|מ}}|אנגלית=}}
גלית מתואר כענק בגובה "שש [[אמה (יחידת מידה)|אמות]] [[זרת (יחידת מידה)|וזרת]]{{ביאור|3 מטרים בקירוב}}", יש הטוענים כי תיאור זה מופלג, ובא לפאר את ניצחון דוד, תוך התבססות על [[ארכאולוגיה|ממצאים ארכאולוגיים]] מאזור הקרב ועל התיאור הנמצא במגילת שמואל מ[[מגילות קומראן|קומראן]]{{הערה|(Qsam<sup>a</sup>4)}} בה גרסו "ארבע אמות וזרת{{ביאור|שני מטרים בקירוב}}", אחרים מייחסים לגוליית את הגובה המקורי ומסבירים כי הוא נבע מבעיות [[הורמון|הורמונליות]]. בנוסף לגודלו העצום, גוליית משוריין מכף רגל ועד ראש. כליו ההתקפיים הם [[חנית]] מעובה, שמטרתה הטלה מקרוב באופן שיחדור שריון ברזל ואף את [[מגן]] הלוחם{{הערה|שם=ReferenceA|[[משה גרסיאל]], יסודות של היסטוריה וריאליה בתיאור המערכה בעמק האלה וקרב דוד וגלית, בתוך [[בית מקרא]] קמ"ז (תמוז-אלול תשנ"ו.) ([https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13273 זמין לקריאה] באתר הספרייה הווירטואלית של מטח).}}; חרב המיועדת לשיסוף והכאה המופיעה רק בסוף הקרב כאשר דוד משתמש בה לעריפת ראשו של גוליית, חרב זו נשארת בנדן במהלך הקרב כיוון ששימושה הוא רק לאחר הבסת היריב. בנוסף לחרב, בידי גוליית היה [[כידון]] אשר נשאר ביד הלוחם בעת הקרב, ו[[נושא כלים|אדם שנושא מגן]] שהולך לפניו. נושא המגן נעלם בתחילת הקרב שכן הקרב הוא בין שני לוחמים בלבד, ותפקידו היה להגן על גוליית בעת קריאותיו לישראל לשלוח נציג לקרב הביניים, מפני הקשתים והקלעים הישראלים{{הערה|שם=ReferenceA}}.
{{ציטוט|תוכן=וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת. וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו. וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.|מקור={{תנך|שמואל א|יז|ד|ז}}|אנגלית=}}[[משה דיין]] תיאר את עליונותו של דוד על גוליית בלחימה מכמה היבטים. ראשית, לגוליית לא היה נשק ארוך טווח כיוון שהתכונן לקרב לוחמים פנים אל פנים. שנית, גולית היה מסורבל בעקבות מערכת המיגון שנשא, ובנוסף לזאת המערכת ביטאה [[חרדה]] לגופו אשר השפיעה על תפקודו בקרב. דוד לעומת זאת לא נשא מערכת מיגון כלל, תקף מרחוק והיה חופשי ליזום את פעולותיו{{הערה|מ' דיין, "רוח הלוחמים", בתוך: '''עשרים שנות קוממיות ועצמאות, עלילות גבורה''', י"א, הוצ' משרד הביטחון, ת"א תשכ"ח, עמ' 52-50.}}.

=== מהלך הקרב ותוצאותיו ===
גולית מביט בדוד ומבחין{{ביאור|מכפילות הלשון בפסוק יש הלומדים כי לגוליית הייתה בעיית ראיה{{הערה|יהודה קיל, '''דעת מקרא''' {{תנ"ך|שמואל א|יז|מב}}}}.}} שהוא נער אדמוני ויפה, מה שמביא אותו לחשוב כי הוא רך ומפונק{{הערה|רד"ק {{תנ"ך|שמואל א|יז|מב}}.}}. הוא נפגע מהזלזול, ומקלל את דוד. לפני הקרב מתפתח דין ודברים בהם גם דוד וגם גולית מתארים את השחתת גופת היריב. גולית מלגלג על דוד על אופן לבושו וכלי הלחימה שלו, ואומר כי [[דגון|אלוהי פלשתים]] יהרוג אותו{{הערה|מצודות דוד שמואל א' י"ז מ"ג}}, לעומתו דוד עונה כי ה' יהיה בעזרו משום תפקידו כשליחו של אלוהים, ובאמצעות הקרב יראו כולם את גדולת ה', כי לא בכוחו הוא מנצח אלא בכח ה'{{הערה|מלבי"ם {{תנ"ך|שמואל א|יז|מו}}.}}.

{{ציטוט|תוכן=וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה. וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו.  וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה.      וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל.  וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ.|מקור={{תנך|שמואל א|יז|מב|מז}}|אנגלית=}}

דבריו של דוד מרתיחים את גָּלְיָת והוא צועד לעבר דוד באיטיות מכובד הכלים אותם נושא{{הערה|רד"ק {{תנ"ך|שמואל א|יז|מח}}.}}, בעוד דוד [[ריצה|רץ]] לעברו. דוד [[קלע|קולע]] [[סלע|אבן]] אחת לעבר [[מצח]]ו של גוליית, בנקודה שאותה כובע הנחושת לא כיסה. נראה כי האבן חדרה דרך מערת המצח הגדולה תוך שבירת [[עצם]] ה[[גולגולת]], וגרמה ל[[שטף דם]] תוך מוחי לגוליית. פגיעה חזיתית זו ברקמת המח גרמה להתמוטטות מיידית של גוליית{{הערה|יהודה קיל, '''דעת מקרא''' {{תנ"ך|שמואל א|יז|מט}}}}. יש אומרים שלאחר מכן דוד לקח אבן-יד ובעזרתה הרג את גוליית השרוע על הרצפה{{הערה|רד"ק {{תנ"ך|שמואל א|יז|נא}}}}. הפסוקים מדגישים כי לדוד לא הייתה חרב לכל אורך הקרב, ורק לאחר שהרג את גוליית, שלף דוד את חרבו של האחרון מ[[נדן|נדנה]] ו[[עריפת ראש|ערף את ראשו]].

{{ציטוט|תוכן=וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד. וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ|מקור={{תנך|שמואל א|יז|מט|נא}}|אנגלית=}}

=== התפרצות המערכה לאחר סיום הקרב ===
כאשר גוליית נפל, הפלשתים החלו לנוס מפני בני ישראל, בין אם מפני שלא רצו לקיים את ההסכם ובין אם מפני שהכירו בהכרעת האלים והאמינו שהם ינחלו תבוסה אם ייכנסו למלחמה חזיתית. בני ישראל דולקים אחרי פלשתים ומפילים להם חללים במנוסה, ובנוסף לכך הם [[ביזה|בוזזים]] את מחנות פלשתים הנותרים מאחור{{הערה|שם=קיל נג|יהודה קיל, '''דעת מקרא''' {{תנ"ך|שמואל א|יז|נג}}}}. דוד לוקח את ראש גוליית ל[[ירושלים]] ואת כליו של גוליית לביתו. מכיוון שירושלים בתקופה ההיא לא הייתה בידי ישראל, יש הטוענים כי ראשו של גוליית הובא לירושלים הפרוזה הצמודה לירושלים המוקפת [[חומה]]{{הערה|שם=קיל נג}}, אחרים שוללים זאת בטענה כי ירושלים המפורזת לא הייתה עיר חשובה באותה התקופה, ולדידם ייתכן והראש הוענק כמתנה ל[[יבוסים]] אשר שלטו בירושלים על שיתוף הפעולה במלחמה, או שהראש הובא לירושלים בתקופה מאוחרת יותר לאחר הכיבוש, ובינתיים היה מוצג בעיר חשובה כלשהי{{הערה|שם=ReferenceA}}.

{{ציטוט|תוכן=... וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ. וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד בּוֹאֲךָ גַיְא{{הערה|[[בוסתנאי עודד]], '''תולדות עם ישראל בימי בית ראשון''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], כרך א, עמ' 217, הערה 12: יש הגורסים "גת".}} וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם וְעַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן. וַיָּשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְּלֹק אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים וַיָּשֹׁסּוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ.|מקור={{תנך|שמואל א|יז|נא|נד}}|אנגלית=}}

==בתרגום השבעים==
בכתב היד B של [[תרגום השבעים]], הנחשב לקרוב ביותר לגרסתו הראשונה של התרגום, מופיע סיפור דוד וגלית בגרסה קצרה בהרבה מגרסת [[נוסח המסורה|המסורה]]. בגרסה זו לא קיימים פסוקים רבים שמהווים כפילויות, אי התאמות ואף סתירות המצויות בנוסח המקובל. החוסרים העיקריים הם: הצגתו של דוד כנער אשר נשלח אל המלחמה להביא מזון לאחיו הגדולים, ומתעניין בדבר הפרס שהבטיח המלך למי שיהרוג את גלית (פרק י"ז מפסוק י"ב עד ל"א); תמיהתם של [[שאול]] ו[[אבנר בן נר|אבנר]] מיהו דוד, ולקיחתו של דוד לבית שאול (מפרק י"ז פסוק נ"ה עד פרק י"ח פסוק ה'); הצעתו של שאול לדוד לשאת את בתו [[מרב בת שאול|מרב]] לאישה, וסירובו של דוד לעשות זאת (פרק י"ח פסוקים י"ז - י"ט).

בין חוקרי המקרא יש הגורסים כי מגרסת השבעים הושמטו הקטעים שעוררו קשיים, ויש הגורסים כי הגרסה הקצרה היא הנוסח המקורי של סיפור דוד וגלית, אשר בתקופה מאוחרת יותר שולב לתוכו נוסח אחר ועצמאי של הסיפור{{הערה|משה ציפור, [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94937382#155.5906.3.none עולם התנ"ך, שמואל א'] בעריכת שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל, עמ' 153–156, הוצאת "דברי הימים" 2002 (הדפסה שישית)}}.

== סוגיית אלחנן בן יערי ==
{{ערך מורחב|אלחנן בן יערי}}

מלבד הפסוקים ב[[ספר שמואל א'|ספר שמואל א]] המתארים את המלחמה עם גוליית ישנם פסוקים מקבילים ב[[ספר שמואל ב|ספר שמואל ב']] וכן בספר [[דברי הימים]].
{|
|+
!שמואל א' פרק י"ז ד'-ו'
!שמואל ב' פרק כ"א, פסוק י"ט
!דברי הימים א', פרק כ' פסוק ה'
|-
!{{ציטוט|תוכן=גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת ... וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.|מקור=|אנגלית=}}
!{{ציטוט|תוכן=וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים.|אנגלית=}}
!{{ציטוט|תוכן=וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יעור (יָעִיר) אֶת לַחְמִי אֲחִי גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים.|אנגלית=}}
|}
ישנם חוקרים הטוענים כי הפסוקים מדברים על אותן שתי דמויות. לדעתם אלחנן היה שמו של דוד לפני שעלה למלוכה, כיוון שהשם אלחנן נפוץ, בעוד שהשם דוד יחידאי. טענה זו מתמודדת עם ההבדלים בשם האב ישי תוך שימוש בכלים מתחום [[ביקורת המקרא]] ומתרצות את ההבדלים מכוח טעויות מעתיק אשר הפריד את האות 'ש' לאותיות 'ע' ו-'ר' או 'י', וכן שיבש את המילים בית לחם, מוצאו של אלחנן, לביטוי 'אחי גולית' או מכוח מניעים שהיו לסופר מאוחר להסמיך לסיפור גבורה קדום את שם המלך דוד{{הערה|האות הכתובה-[[רוני רייך]], הספרייה הווירטואלית של מטח.}}.

אחרים טוענים כי מדובר במקרים שונים שהתבצעו על ידי אנשים שונים, כיוון שכנגד המשותף מרובים השינויים בין המעשים. בתוך כך, יש המייחסים את הרג גוליית לאלחנן, בנימוק שהמסורות של דוד, בהיותו דמות מרכזית, נוטות "לשאוב" אליהן מסורות אחרות ולייחס אף אותן לדוד. לדעת חוקרי מקרא כדוגמת [[יאיר זקוביץ]], סיפור על דמות שולית זו מאוגד ומסופח לדמותו של דוד, שהיא ה[[דמות ראשית|דמות המרכזית]]. לשיטתם, סיפורו של אלחנן הוא המסורת הקדומה ואילו סיפור דוד וגָּלְיָת הוא סיפור מעובד הבא להאדיר את שמו של דוד{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''דוד מרועה למשיח''', ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1995, עמ' 97-96.}}. בגרסת ספר דברי הימים לפיה הפלשתי היה אחיו של גָּלְיָת הם רואים כניסיון של המחבר ליישב את הסתירה שבספר שמואל{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים-מקראי למדרש חוץ מקראי''', תל אביב, עם עובד, 2009, עמ' 158.}}.

יש הלומדים מעיון בפסוקים כי מקרה דוד מתרחש בהיותו נער ואילו מקרה אלחנן בן יערי מתרחש בימי מלכות דוד. בנוסף לכך מיקום המלחמה התחלף מעמק האלה לגב, וכן תיאור המערכה הכולל קרב ביניים וגידופים נעלם. בבסיס טענה זו עומדת ההנחה כי גלית היה שם כללי הניתן לכל גיבור פלשתי{{הערה|יהודה קיל, '''דעת מקרא''', שמואל ב' עמוד תקיא.}}.

לעומתם [[חז"ל]] מזהים את הפסוקים הן בשמואל א' והן בשמואל ב' כמקרה אחד, אך טוענים כי דוד היה זה שהרג את גוליית, ואלחנן היה רק שמו הצעיר{{הערה|{{בבלי|סוטה|מב|ב}}}}. זיהוי זה נסמך על זיהוי נוסף של חז"ל המתבסס על הכתוב בדברי הימים בו מתוארת הריגתו של אחי גוליית בן 'הרפה'. לדידם השם 'הרפה' הוא בעצם [[ערפה]], גיסתה של [[רות]] המואביה, והפסוקים בדברי הימים מתארים את דוד בהתמודדותו עם [[ישבי]], אחיו של גלית, ובה נכללה גם הריגתה של הרפה/ערפה.[[קובץ:David and Goliath by Caravaggio.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''דוד וגוליית''', ציור של [[קאראווג'ו]], בערך [[1599]]]]

== מיקום הקרב ==
[[קובץ:Azeka22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תל [[עזקה]]]]
על פי הפסוקים, הקרב נערך סמוך ל[[שוכה]], [[עזקה]] ו[[עמק האלה]] והמלחמה נסובה על השליטה בדרכי הרוחב (מערב-מזרח) ועל מבואות השפלה וההר ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה|ארץ ישראל המקראית]]. הפלשתים הגיעו מהערים הראשיות, [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ו[[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]]. "גת" מזוהה ב[[שנות האלפיים]] עם [[תל צפית]]{{הערה|א"פ רייני, "לאיתורה של גת פלשתים המקראית", בתוך: ע' המנחם (עורך), '''הגות במקרא – מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון''', ב', ת"א תשל"ז, עמ' 252-245.}}, ולמרגלותיה זורם [[נחל האלה]], החובר ל[[נחל לכיש]]. ו"עקרון" מזוהה עם [[תל מקנה]], שליד קיבוץ [[רבדים]]. את "עזקה" מוסכם לזהות עם [[תל זכריה]], ואילו את שוכה מזהים בח'רבת עבאד, הנמצאת בגבעות המקיפות את עמק האלה מדרום{{הערה|שם=ReferenceA}}.

החל משנת [[2007]] [[חפירה ארכאולוגית|נחפר]] אתר [[חורבת קייאפה]] בעמק האלה המתוארך ל[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה העשירית לפני הספירה]]. באתר נתגלו שני [[שער (מבנה)|שערים]], וייתכן כי זהו מקור שם העיר "שעריים" (ומקומה), המוזכרת לאחר הקרב ב{{תנ"ך|שמואל א|יז|נב|קצר=כן}}.

== סממנים משותפים מתרבויות קדם ==
*כליו של גלית הם: כובע נחושת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ... ומצחת נחושת על רגליו, וכידון נחושת בין כתפיו, וחץ (קרי, עץ) חניתו כמנור אורגים, ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל. מכאן ניתן להווכח כי תיאוריו החיצוניים של גוליית טיפוסיים הם לאיש המלחמה האגיאי, ודומים הם לכלי הזין של הקטור מטרויה, חנית של אחת עשרה אמה כידון ושריון . אף נזכרים אצל הומרוס כובע של נחושת, ומצחת נחושת מכך נובע שלכל פריט ברשימת הציוד של גוליית יש סימוכין ארכיאולוגיים ומקבילה ברורה בנשק ובשריון המתוארכים לתקופה המיקנית ועד התקופה הקלאסית. ובעיקר עם הופעת ההופליטים היוונים על חימושם במאות השביעית עד החמישית לפסה"נ .
*אירוע מקביל לקרב דוד מצוי במגילת שאנהת, מימי [[הממלכה התיכונה]] במצרים, שם מתואר קרב בין שאנהת והגיבור מ-רת'נו. גיבור זה בא למקום חנייתו של שאנהת מחרפו ומזמינו לקרב. שאנהת יוצא לקרב נגד הגיבור המהולל. שאנהת יוצא לקרב נגד הגיבור המהולל אנשיו של שאנהת חרדים לגורלו ולגורלם שלהם. הגיבור יורה את חציו בשאנהת, ומחטיא את המטרה או אז יורה בו שאנהת חץ ופוגע בצווארו. הגיבור נופל, ושאנהת הורגו בחרב. כשמת הגיבור זועקים אנשיו על מותו, ואילו שאנהת נותן שבח והודיה לאלוהיו ובוזז את בקרם ורכושם של אויביו{{הערה|אנציקלופדיה מקראית, כרך ב',מוסד ביאליק. ערך - גוליית, עמ' 510}}.

== קרב דוד וגוליית באמנות ==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 28225 Or Torah Synagogue in Acre.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מלחמת דוד וגלית ב[[בית הכנסת אור תורה]] ב[[עכו]]]]
דמותו של דוד כגיבור קרב אשר ניצח את גָּלְיָת מוזכרת ביצירות אמנות רבות.

'''בפיסול:'''
* [[דוד (מיכלאנג'לו)|"דוד" של מיכלאנג'לו]] – מתאר את דוד אוחז בידו את הקלע.
* [[דוד (דונטלו)|"דוד" של דונטלו]] ו[[דוד (ורוקיו)|"דוד" של ורוקיו]] – מתארים את דוד לאחר הניצחון, כשראשו של גָּלְיָת מוטל לרגליו.
* [[דוד (ברניני)|"דוד" של ברניני]] – מתאר את דוד מתכונן להטיל את הקלע על גָּלְיָת.

'''בציור:'''
* [[גוסטב דורה]] צייר את דוד מניף את ראשו של גָּלְיָת לאחר הניצחון, במסגרת [[ציורי התנ"ך]] שלו.
* [[קאראווג'ו]] צייר את [[דוד עם ראשו של גוליית]], בו הדגיש את מבטו הנוגה של דוד אל עבר ראשו של גָּלְיָת הנמצא בידו.
'''במוזיקה:'''
* [[להקת פיקוד הצפון]] שרה בתוכניתה ה-15, '''על הרמה''', את השיר '''[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=586&wrkid=7024 וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָוִד]'''. השיר הוא לחן של [[דרורה חבקין]] למילים מתוך ספר [[שמואל א']]
* להקת [[כוורת (להקה)|כוורת]] שרה את השיר '''[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=563&wrkid=813 גוליית]''', אשר מתאר באופן [[הומור|היתולי]] את דמותו של גָּלְיָת, את יחס [[עם ישראל]] אליו ואת הקרב.
* אחד השירים הראשונים שהקליט הזמר [[שלמה ארצי]] הוא השיר '''[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=975&wrkid=32158 גוליית]''', אותו הלחין בעצמו למילותיו של [[אהוד מנור]].
* בשירה של [[דתיה בן-דור]] "טובים השניים" מחליטים שני דוברי השיר לשחק בדוד וגוליית בהצגה שהם ממצאים, על סמך האביזרים שהם יביאו להצגה שלהם (האחד יביא [[חנית]] והשני יביא [[שרביט]]).

[[קובץ:David gegen goliath2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''דוד וגלית''', רישום מ[[המאה ה-13]]]]

'''בספרות:'''
* הסופרת [[יוכי ברנדס]] נותנת פרשנות מחודשת על הקרב המפורסם, בספרה "[[מלכים ג]]".
* בעלילות "[[פינאטס]]" צ'ארלי בראון וחבריו יורדים על [[ליינוס ואן פלט|ליינוס]] וזורקים עליו כדורי שלג. כתגובה ליינוס משתמש בשמיכה שלו כב[[קלע]] וצ'ארלי בראון מסיק לגבי אותו האופן שבו הרגיש גוליית שהאבן של דוד פגעה בו. 

[[קובץ:דוד וגוליית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוד וגוליית – ציור קיר ברחוב גוליית, העיר העתיקה של רגנסבורג, גרמניה]]

== לקריאה נוספת ==
* [[יאיר זקוביץ]], '''דוד: מרועה למשיח''' ([[יד יצחק בן-צבי]], [[ירושלים]] [[ה'תשנ"ו]]).
* {{זירת קרב|משה גרסיאל, "היסטוריה וריאליה בתיאור המערכה בעמק האלה וקרב דוד וגלית}}
* {{מלכים בשר ודם|וחרב אין ביד דוד, עמ' 104-96}}
* [[יאיר זקוביץ]] ו[[אביגדור שנאן]], '''לא כך כתוב בתנ"ך'''. תל אביב: משכל, 2004.
* {{פרידמן|הפרק "דוד וגוליית - הכרעה משפטית באמצעות קרב", עמ' 59-48}}.
* הרב [[אברהם רקנטי (רב)|אברהם רקנטי]], '''למלחמת דוד וגוליית,''' בתוך: "ממגד גבעות עולם", קובץ ד', הוצאת [[ישיבת ברכת יוסף]], אלון מורה, ה'תשס"ב, 2002. עמ' 274–281.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ימין|ויקיטקסט=ביאור:שמואל א יז מעומד|שם ויקיטקסט=ספר שמואל, סיפור דוד וגָּלְיָת}}
* {{מטח|רוני רייך|מי הרג את גולית?|9529}}
* אלישע פרוינד, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/milhemet1-2.htm מלחמת דוד וגולית], באתר "דעת"
* אביתר מרינברג,[http://www.unc.edu/~evyatarm/ahp/chez/EM,%20David-Goliath,%20Bet-Miqra%20130.pdf "מלחמת דוד וגולית"], בית מקרא ק"ל, תשנ"ב
* אלי עמר, [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13078 דוד וגוליית (הרצאת וידאו)], באתר "הידברות"
* {{הקלטה}} [https://web.archive.org/web/20190125183445/https://ilanabc.co.il/?page_id=858 פרק 46 – דבר היום: שש אמות וזרת – מי הרג את גליית?] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{ספר שמואל}}
{{דוד}}
[[קטגוריה:דוד]]
[[קטגוריה:סיפורי ספר שמואל]]
[[קטגוריה:אישים בספר שמואל]]
[[קטגוריה:פלשתים]]
[[קטגוריה:לוחמים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:מלחמות בתנ"ך]]
{{ללא בוט|233}}