פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 678 ערכים מומלצים מתוך 234,950 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 347 ערכים (0.29%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

איור מימי הביניים המתאר קרב אלופים בין ז'אן הרביעי דוכס ברטאן לבין לואי הראשון רוזן אנז'ו על השליטה בחבל ברטאן.

דו-קרב (או דוקרב) הוא עימות, לרוב מזוין ובדרך כלל בין שני אנשים, שנועד להשיג הכרעה בנושא שבמחלוקת. בדרך כלל המונח מתייחס לקרב פנים אל פנים המאורגן מראש ומתנהל בהסכמה, ועל פי כללים שנקבעו בין שני מתמודדים, תוך שימוש בנשק קר או בנשק חם ולעיתים באמנויות לחימה ללא נשק. בהשאלה מתייחס המונח לקונפליקט בין כוחות מנוגדים או תחרות עזה בין יריבים.

לאורך ההיסטוריה שימש דו-קרב כאמצעי להכרעת סכסוכים וחילוקי דעות. קרב אלופים, שהוא צורה מסוימת של דו-קרב דוגמת הקרב בין דוד וגלית, שימש להכרעת סכסוך גדול בין שני צבאות. דו-קרב במסגרת משפט האל שימש להכרעות בסכסוכים משפטיים.

דו-קרב נערך על מנת להוכיח נחישות ונכונות להקריב חיים על מנת להגן על הכבוד, ומסתיים כאשר אחד הצדדים הגיע לידי סיפוקו או כאשר לפחות אחד מהצדדים נהרג. בצורה זו הדו-קרב נערך בין שני לוחמים גברים, בדרך כלל מהמעמדות הגבוהים, ושימש להכרעת סכסוכים אישיים, משפטיים ופוליטיים. שורשיו נעוצים בקוד האבירות של מעמד האבירים בימי הביניים ובמורשת של הטורנירים והיה חלק מהמערכת החברתית ובעיקר הצבאית, עד לתחילת המאה העשרים.

נשר לעת שקיעה

נשר היא עיר במחוז חיפה שבצפונה של ישראל, מדרום-מזרח לעיר חיפה. בעיר חיים כ-23,000 תושבים, מהם כ-90% יהודים והשאר בני זהויות אחרות. כ-6,900 איש, כ-30% מהתושבים, הם עולים חדשים. תחום שיפוטה של העיר הוא 12,090 דונם, והוא משתרע בין שטח הטכניון, אוניברסיטת חיפה, פארק הכרמל, יגור, כביש 75 ואזור הצ'ק פוסט שבחיפה.

בשטח העיר מספר אתרי תיירות, שהמפורסם בהם הוא פארק נשר, פארק יערני מטרופוליני בשטח של 200 דונם. בשטח הפארק שני גשרים תלויים הנישאים על ידי כבלי פלדה.

תחילתה של נשר בשכונת פועלים שהוקמה בשנת 1924 ללא תכנון וארגון רשמי על ידי פועלי בית החרושת "נשר", שרצו לגור לידו ולחסוך את ההליכה הלוך ושוב כל יום מחיפה, דרך כפרים ערביים עוינים ששכנו על הכביש בדרך לעיר. שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו. ההיסטוריה של הקמת היישוב משולבת בהיסטוריה של הקמת בית החרושת. לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת הכפרים הערביים השכנים, הם אוכלסו על ידי יהודים והוקמו היישובים תל חנן ובן-דור. בשנת 1949 הוקמה שכונת גבעת נשר. בשנת 1952 אוחדו ארבע שכונות נשר למועצה מקומית אחת. עם השנים הורחב היישוב, ונבנו בו במעלה הכרמל שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס ושכונת רמות יצחק. תנופת הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית לוו בהשקעה גבוהה מאוד בתשתיות כמו פיתוח אזורי תעשייה, פתרונות תחבורתיים ובעיקר השקעה בחינוך ותרבות ובנושאי איכות החיים ביישוב. שיאו של התהליך היה בשנת 1995, אז הוכרזה נשר כעיר.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - עכו - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - המושבה האמריקאית בירושלים - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - משה מנדלסון - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר