פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 674 ערכים מומלצים מתוך 202,395 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 300 ערכים (0.33%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

מתפללים בבית הכנסת הספרדי "רבי יוחנן בן זכאי", בין חומות העיר העתיקה, 1893

היישוב הישן הוא החברה היהודית אשר צמחה בארץ ישראל, משלהי המאה ה-18, עד מלחמת העולם הראשונה. אנשי העלייה הראשונה העניקו לה שם זה, כביטוי לנבדלותם ממנה; אולם בין שתי החברות התקיימו יחסי גומלין ענפים.

התרחבותו של "היישוב הישן" התחוללה בעקבות גלי עליות מתפוצות ישראל; הגם שרוב העולים, שבאו בדרך כלל בשל הרצון לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל, נטו להתאגד ב"כוללים" - קהילות מוצא מאורגנות וסגורות. הריבוד וההשתייכות העדתית ב"יישוב הישן" הושפעו מגלי העליות מאירופה, צפון אפריקה וארצות המזרח התיכון. עד למחצית המאה ה-19 היה רובו ספרדי, וממנו ואילך היו האשכנזים רוב, מפוצלים אמנם, גם לפי תנועות וארגונים באירופה: חסידים, מתנגדים ומשכילים. רוב אנשי היישוב הישן התגוררו בארבע ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון.

פרנסתו של רוב היישוב התבססה על תרומות ותמיכות מחוץ לארץ, של נדבנים - שרובם נקראו כספי החלוקה - ומהון עצמי; וזאת, בעיקר בשל תנאי הממשל והכלכלה בארץ, בשלהי תקופת השלטון העות'מאני. במרוצת השנים נשמעו קולות רבים בעד יצרנות ופרנסה עצמית בחברה היישובית במלאכה ובאומנות, בחקלאות ובתעשייה. השר משה מונטיפיורי היה מראשי הפועלים והיזמים בכיוון זה. אף כי גם בטרם שהקים את משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות, קמו בקרב "היישוב הישן" מספר הוגים ויזמים שספגו התנגדות והצלחה מועטת, אך סללו דרך לבאות. משלהי המאה ה-19 הייתה התנועה הציונית הממוסדת הגורם המרכזי בחיי "היישוב הישן"; תוכניותיהם, ביקורתם הנוקבת ומפעליהם בארץ של חלוציה ושוחריה שינו את פני החברה היהודית בארץ ישראל בכללה; בד בבד עם התמורה הגדולה במעמדה המדיני, החברתי והכלכלי, עם כניסת הצבא וראשית תקופת המנדט הבריטי ב-1917.

לערך המלא - מומלצים נוספים

תקנות הקהילה הוא מושג כללי בהלכה, המתאר מאות רבות של תקנות שתוקנו במסגרת פנים-קהילתית, על ידי גורמים פנימיים כמו רב הקהילה - "המרא דאתרא", או ההנהגה האזרחית שלה - ה"פרנסים". תקנות מסוג זה היו מקובלות ברובן המוחלט של הקהילות בכל העולם, ונועדו להסדרת היחסים בין חברי הקהילה, ולהטלת מרות על עבריינים שההלכה הפורמלית נמנעה מלהטיל עליהם סנקציות.

יחודן של תקנות אלה נובע מכך שבפזורה היהודית החלה כל קהילה לנהל את ענייניה בעצמה, בעקבות ההיסטוריה העגומה של עולם ההלכה היהודי. במהלך המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11, חרבו מרכזי התורה שבבבל - ישיבת סורא ופומבדיתא, ונפטר רב האי גאון - הבולט שבגאוני בבל. משמעותו של חורבן זה כלפי עולם פסיקת ההלכה הייתה עצומה; הפסיקה חדלה מלהתקיים תחת היררכיה לאומית, ומנהיגיה של כל קהילה לא היו נתונים תחת סמכות הלכתית פורמלית עליונה אלא היו אדונים לעצמם, דבר שהביא מחד לצורך בסמכות תקיפה שלהם בתוך קהילתם, ומאידך לעצמאות בתיקון התקנות.

בספרות ההלכתית נערכו דיונים רבים אודות תוקפן של תקנות אלה, והראשון והבולט שבין המתקנים היה רבנו גרשום מאור הגולה, שגם עמד בראשות אסיפות של כמה קהילות למטרות תיקון תקנות.

לערך המלא - מומלצים נוספים

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אפריקה ואירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית

גרמניה: חומת ברלין

האיים הבריטיים: מפעלי עמק דרוונט

ביוגרפיה: דאהר אל-עומר - אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - בנק אנגלו-פלשתינה - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - קול ירושלים

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - כפר אוריאל - מדיניות לשונית בישראל - נצרת - עכו - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - האמה התחתונה - הגן הארכאולוגי ירושלים - היציאה מן החומות - המושבה האמריקאית בירושלים - ויה דולורוזה - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - איסר הראל - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - משה מנדלסון - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - סעדיה שושני - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - מוזס וילהלם שפירא - ארתור שפנייר