ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

ט"ז בכסלו ה'תש"ף - 13 בדצמבר 2019

  • יום נהדר לכולם

מחרתיים, י"ח בכסלו - 15 בדצמבר

אופס, כבר עבר

ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143


טקסט לבן לצורך צורת הדף

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים - לקראת סיום[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

שלום לכל החברים!

נותרו רק עוד כשבועיים, ואנו מזכירים לכם שכולכם מוזמנים להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים!

תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
סייעו לנו להרחיב את וויקיפדיה העברית בערכים מעולים!

לאחר סיום התחרות, יעניק צוות השופטים את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:

  • פרס ראשון: 3,000 ש"ח
  • פרס שני: 2,000 ש"ח
  • פרס שלישי: 1,500 ש"ח

התחרות התחילה ב- 13 באוקטובר 2019, תסתיים ב-13בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.

ארבעה עדכונים:

  • לתחרות נוסף מסלול עצמאי, שאינו מגביל יצירת ערכים רק לכאלה שנמצאים ברשימות, אך מחייב חשיבות אנציקלופדית והתאמה למושג אתר מורשת.
  • הוסרה מגבלת כמות למספר ערכים שיכול לשלוח משתתף לתחרות.
  • לאור שאלות של משתתפים, ובהסכמת השופטים, נוספה אפשרות לשדרג קצרמרים/ערכים קיימים, בתוכן העונה על ההגדרות המופיעות בערך אתר מורשת, ושיש לו חשיבות אנציקלופדית. יש לרשום את הערך ששודרג ברשימה המיוחדת לכך, במסלול העצמאי ולהוסיף בראש הקטע שנוסף את התבנית של המיזם.
  • אנו מבקשים להודיע שאירוע סיום התחרות וטקס חלוקת הפרסים יתקיים ביום שני ה-23.12, בשעה 17:00. כדאי לשריין את התאריך!

בהצלחה!

רכזי המיזם: ‏Ovedc ומשתמשת:Laliv g

קריאה נרגשת - לכל צרכני עוגיות עבאדי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:מאפיית עבאדי תומר - שיחה 11:42, 30 בנובמבר 2019 (IST)

באשר לשאלה "מיהו יהודי"[עריכת קוד מקור]

במהלך דיון בנושא יהדות עם חבר, הוא שאל אותי "מי בעצם יהודי?". כמעט בלי חשיבה קודמת התשובה שנפלטה לי מהפה היא "מי שהרבנות החרדית מכירה בו כיהודי". מעוניין לשמוע דעות ומחשבות מאנשים חושבים (זה מה שיש פה נכון?).--Bolter21 - שיחה 21:41, 1 בדצמבר 2019 (IST)

במהלך דיון עם חבר, הוא שאל אותי "מי בעצם רופא?" אז עניתי לו: "מי שקיבל תואר מהאוניברסיטה ואישור ממשרד הבריאות". (לתוהים, לא קרה באמת.)david7031שיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 21:48, 1 בדצמבר 2019 (IST)
לפי הרבנות הראשית, יהודי הוא מי שאמו יהודייה או שהתגייר כהלכה. לדעתי האישית, יהודי הוא מי שרואה עצמו יהודי וחי בקהילה יהודית, בין אם אורתודוכסית, קונסרבטיבית או רפורמית, או סתם חילונית.שלומית קדם - שיחה 23:53, 1 בדצמבר 2019 (IST)
יהודי הוא מי שמגדיר עצמו יהודי. אחרים עשוים או עלולים לא להכיר בהגדרה העצמית שלו, אבל זו הבעיה שלהם. יש גם מי שמוגדרים על ידי זולתם כיהודים בניגוד לרצונם. אני תומך בזכות להגדרה עצמית. בברכה. ליש - שיחה 00:00, 2 בדצמבר 2019 (IST)
העבריים מדימונה הם יהודים? מה עם יהודים משיחיים? 185.32.176.189 17:11, 10 בדצמבר 2019 (IST)
כמו כל יהודי טוב, אענה לשאלה בשאלה: מיהו יהודי לפי מי? Tzafrir - שיחה 09:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
שולמית, מי קובע כי אימו של אדם היא יהודיה או שהוא התגייר כהלכה? הרבנות הראשית. הרי מישהו צריך להכיר ביהדות של אימו של אדם כדי שהוא ייחשב יהודי. ומי אחראי על הגיורים בישראל? גם כן הרבנות הראשית. אומנם בשנים האחרונות יש מגמה של העברת המנדט מהרבנות למשרד הפנים, אבל במילא משרד הפנים כבר שנים נשלט על ידי החרדים. בכל מקרה, לא כל גיור מוכר על ידי הרבנות, אפילו אם הוא מוכר על ידי משרד הפנים. חייל שהיה לי כשהייתי מ"כ היה בן לזוג הורים יהודים שעלו לארץ מבלי להחזיק בטפסים המכירים בהם כיהודים והיום הם חיים בארץ אבל הם לא מוכרים על ידי הרבנות כיהודים.
ליש, הזכות להגדרה עצמית היא מקודשת, והיא באה לידי ביטוי בהגדרת מוצא אתני כמו מזרחי/אשכנזי וכו', אבל בסוגייה של יהדות יש לכך משמעות גדולה יותר. בסופו של יום, אדם יכול להגדיר את עצמו הרבה הגדרות, אבל כאשר הוא רוצה להתחתן, רק הרבנות החרדית יכולה להכריע.--Bolter21 - שיחה 12:30, 2 בדצמבר 2019 (IST)
א. משרד הפנים לא עורך גיורים. ב. קחו אדם שאין לו שום זיקה קודמת ליהדות. לא הורים, לא היכרות, כלום. יום אחד הוא מחליט שהוא יהודי. תתנו לו זכויות עולה לפי חוק השבות? נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 12:36, 2 בדצמבר 2019 (IST)
רבותי, נא לא לערב סוגיות שונות. העדות השונות הן לא עניין של אתניות, אלא של ליטורגיה, לפי איזה סידור תפילות מתפללים, לפי איזה מנהג קובעים מה כשר לפסח, באיזה בית עלמין נקברים וכדומה. הבלבול נובע מכך שתקופה ארוכה לא הייתה מדינה יהודית, מדינה בה דיברו בשפת היהודים, לכן אצל היהודים התמזגו האתניות (לאום) והדת. כעת יש לנו מדינה, כאן מקיימים את הלאום היהודי ומדברים וכותבים בשפה מיוחדת ליהודים ואפשר להפריד בין הלאום ובין הדת, אך כמובן יש אינטרסנטים שמתנגדים לכך, כי הם ומקורביהם עלולים לצאת ניזוקים. האינטרסנטים הם אלה שמחזיקים במפתחות לדלת הכניסה לאומה היהודית, הם אלה שמחליטים מי יקבר מחוץ לגדר, הם אלה שמחליטים מיהו יהודים לצורכי העסקתו במטבח כשר או ביקבי יין - הם לא רוצים לאבד את עמדות הכוח ולכן מתנגדים להפרדת הדת מהמדינה ומהלאום. בברכה. ליש - שיחה 13:44, 2 בדצמבר 2019 (IST)
כל הרבנים בכל הדורות אינטרסנטים? כל היהודים בכל הדורות הקודמים, קודם החילון, אינטרסנטים? נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 14:49, 2 בדצמבר 2019 (IST)

אענה בשאלה: לפני שאנו שואלים "מיהו יהודי", השאלה הקודמת היא "מהו יהודי בכלל". התשובה המקובלת במהך ההיסטוריה היא שיהדות היא לאום שהא גם דת, וכך גם רוב האנשים רואים את זה היום (נדמה לי). בדומה לרוב הדתות (ראו המרת דת), גם לדת היהודית יש כללים להגדרת חבריה. הכללים המקובלים בהלכה, שלא נקבעו על ידי הרבנות הראשית, הרבנות החרדית, או מוסד מודרני כזה או אחר, הם שהשתייכות לדת היהודית (וממילא, על פי ההגדרה דלעיל, גם לעם היהודי) נקבעת על פי מוצא האם. נוסף על כך, ישנה אפשרות להצטרף באמצעות המרת דת, המכונה במקרה זה גיור. גם לגור ישנם כללים המוגדרים במסגרת הדת, כשם שלדתות אחרות ישנם הכללים שלהן. כאמור, כל זה לא קשור לרבנות דוקא, הרבנות היא רק זו שעורכת את הגיורים בפועל. בן עדריאלשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף 14:55, 2 בדצמבר 2019 (IST)

בן עדריאל, כבר ציינתי שבעבר הדת היהודית והלאום היהודי השתלבו יחד, בגלל אי קיומה של מדינה יהודית - זמנים אלה חלפו עברו. האם אתה שואל מהו צרפתי בכלל? או מהו טורקי בכלל? היהודים היום הם בני הלאום היהודים או בני הדת היהודית או גם זה וגם זה. ודאי פגשת בוויקיפדיה את התבנית {{תיבת משתמש

|טקסט=משתמש זה הוא בן ללאום היהודי. יש יהודים שהם מזדהים רק עם הלאום, כמוני (אני אתאיסט) ויש יהודים שמזדהים רק עם הדת, כמו חסידי סטמר - אתה מנסה לכפות עלינו להיות גם וגם וזה כבר לא הולך. בברכה. ליש - שיחה 16:53, 2 בדצמבר 2019 (IST)

הדת והלאום השתלבו גם בעבר, כשהייתה מדינה יהודית. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 18:24, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אריה, אם אתה מגדיר את עצמך כחלק מהלאום היהודי, אל תתעצבן שכשי דרישות להיות חלק מהדת היהודית (בישול ויין) לא מקבלים את הקריטריונים שלך.david7031שיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 18:27, 2 בדצמבר 2019 (IST)
נרו יאיר, בעבר לא הייתה מדינה יהודית אחת, היו כמה מדינות יהודיות, לכן גם אי אפשר היה להצביע על לאום יהודי. כל עניין הלאום חדש יחסית. david7031, יקירי, אני לא מתעצבן ואין לי שום טענות כלפי התחבולות לשימור מקומות עבודה לשומרי מצוות, רק שם לב לצביעות הטוענים נגד העסקת עובדים בשבת, מה שמפריע בהעסקת עובדים שומרי שבת. בברכה. ליש - שיחה 18:47, 2 בדצמבר 2019 (IST)
הייתה מדינה אחת, בהמשך התפצלה לשניים. אחר כך יצאו לגלות, חזרו והקימו מדינה אחת. יש כאן הבדל סמנטי במושג עם/לאום. אתה מניח שזה מושג חדש, אחרים סוברים שלא. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 18:51, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אריה, הטענה שלך שחוסר האבחנה בין הלאום והדת הוא תוצאה של העובדה שלא היתה מדינה יהודית חסרת מקור. גם הטענה שלך שהמצב השתנה חסרת מקור. גם מדינת ישראל, אגב, לא חילקה בין השנים, ולכן ערבים ישראלים אינם חלק מהעם היהודי (נדמה לי שזה היה אחד הנימוקים לטובת השם "ישראל", בזמנו), ואיש לא חושב שהם חלק ממנו. צרפתי ותרכי הם לאום בלבד, ולא דת, ולכן הראיה אינה ראיה. דוגמא דומה ליהדות היא האסלאם. גם האסלאם, לפחות באידאה שלו גם אם לא כך בפועל, מגדיר את מאמיניו כעם ולא רק כדת (אומה). בן עדריאלשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף 18:53, 2 בדצמבר 2019 (IST)

גם להמפטי דמפטי יש דעה בעניין:

"כשאני משתמש במילה," אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, "מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר."
"השאלה היא," אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים."
"השאלה היא," אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכול".

דוד שי - שיחה 20:00, 2 בדצמבר 2019 (IST)

דוד שי - תשובה מעולה! איש השום (Theshumai) - שיחה 22:45, 4 בדצמבר 2019 (IST)

לפני שנים רבות, כשלמדתי בתיכון, היה לי מורה שדן בסוגיה וטען שז'אן פול סארטר אמר משהו בסגנון: "יהודי הוא מי שהזולת רואה אותו כיהודי". כלומר לא האדם מגדיר את עצמו, אלא האנשים שסביבו הם שקובעים את ההגדרה. אני מקבל את העמדה הזו. הבעיה שלי היא אחת: לא מצאתי אסמכתא לכך שסארטר אמר דברים דומים ו/או שזה משתלב עם ראייתו הפילוסופית. אז האם מישהו יכול למצוא ציטוט כזה של סארטר?אודי - שיחה 22:52, 2 בדצמבר 2019 (IST)

מניח שאם חיפשת ולא מצאת הוא לא אמר את זה, וגם אם אמר מן הסתם אמרו את זה קודם לפניו. הנאצים ראו יהודים גם בנוצרים אדוקים, שהם עצמם ושאר היהודים חשבו שהם נוצרים. מי צודק? נרו יאירשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 09:59, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אודי, סארטר אכן אמר בדיוק את זה: Le Juif est un homme que les autres hommes tiennent pour Juif. זה מ-Réflexions sur la question juive, עמ' 83. הטיעון שלו איננו שהאדם לא מגדיר את עצמו, אלא שהיהודים (וליתר דיוק יהודי צרפת והמערב, מה שנקרא "מתבוללים") חסרים כל מאפיינים אמיתיים משל עצמם. המגדיר האובייקטיבי של ישותם הוא האנטישמיות, המונעת מהם להתפוגג בחברה הכללית, מאלצת אותם להתקיים במתח נפשי מתמיד ובעצם יוצרת אותם.
אשר לדיון, ההגדרה של "יהודים" כיום היא של אנטרופיה, או אולי אטרופיה, של משהו שהיה קיים בעבר. עד המאה ה-18, הקהילות האוטונומיות היהודיות והחברות הנוצריות/מוסלמיות שהעניקו אוטונומיה זו, הסכימו מרוב הבחינות על תפקידם ומהותם של היהודים ועל כך שיש להם סטטוס קולקטיבי הנובע מבחירה אלוהית, פגת תוקף או שלא. הקהילות אכפו את האידאולוגיה הדתית שלהן, שהייתה אחידה למדי מימים ימימה – ההערכה בין היסטוריונים היא שאי-אז בין המאה הרביעית לשביעית, עם התבססותה של התנועה הרבנית כדומיננטית – כשמי שלא ציית נענש או נודה. ב-250 השנים האחרונות, האוטונומיה הקהילתית בוטלה והאמונה הדתית הופרכה. היהודים כקולקטיב מוגדרים כיום על ידי מטען ההתנסויות שהותיר עבר ארוך כל כך (מתרבות או שרידי תרבות מודעת, ועד למאפיינים פסיכולוגיים לא-מודעים), הזרות שנותרה בהם במידה כלשהי לתרבות הסביבה, והדחייה או האיבה ברמות משתנות של הסביבה כלפיהם. מלבד בסיס זה, הזהות היהודית התדללה והתפצלה לעשרות גוונים וגווני-גוונים. הניסיונות ליצור זהויות יהודיות פוזיטיביות בזמן החדש – בין אם באמצעות רציונליזציה של הדת, או הגדרה-מחדש כלאום/תרבות חילוניים – לא התפשטו אלא בקרב חלק מן הציבור, ולא צלחו לטווח הארוך גם שם. מאז שנות ה-1970 בערך, האורתודוקסיה, ששומרת אמונים להגדרות הימי-ביניימיות, היא האידאולוגיה הקוהרנטית (להבדיל מקונסטרוקציות מסובכות ורוויות-סתירות, המשקפות את תסביכי מפתחיהן ושקשה מאוד לחנך עליהן ילדים) היחידה בעולם היהודי. זה נובע פחות מסגולותיה שלה ויותר בשל קריסת מתחרותיה. מאחר שהרבנות הראשית לטעותם אמורה לייצג את האורתודוקסיה, וזו בתורה אוחזת באופן גס בתפישה הרבנית המסורתית, הרי שלמרות שקביעתו של Bolter121 איננה מדויקת כלל, יש לה תוקף מסוים. AddMore-III - שיחה 11:54, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אדמור, אפשר להתווכח על הרבה ממה שאתה כותב (לא שאלו המצאות שלך), אבל לא ממש הבנתי את הערתך לגבי שרידות האורתודוקסיה בדור האחרון. אתה כותב "זה נובע פחות מסגולותיה שלה ויותר בשל קריסת מתחרותיה". מדוע לא קרסה גם היא, אם לא בשל סגולותיה שלה? לטעמי, האורתודוקסיה בת ימינו נאמנה לתרבות מובהקת וברורה בת מאות שנים, שיש לה תיעוד מלא ועשיר בספרות מאד ענפה, ודווקא מכך מקור כוחה; כך שלמעשה שגשוגה של האורתודוקסיה היהודית בדור האחרון לא ללמד על עצמה יצא, אלא על מאות השנים שמאחוריה גם כן (ובכך אני לא מסכימה עם הניתוח שלך על האלף האחרון, שמעמיד את הזהות היהודית על רגליים רעועות למדי, בלי הצדקה כלשהי). פנטין - שיחה 09:22, 4 בדצמבר 2019 (IST)

לאחר שאני שמעתי לאחרונה את הקורס המאלף - ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, של פרופ' רות גביזון וד"ר אלכסנדר יעקובסון - אני במיוחד מוצא עצמי בבעיה עם ההגדרה של "עם", שאף פעם לא מכסה נכון את קבוצת האנשים שהייתי רוצה (תמיד יש נוספים שמתאימים לחיתוך, או כאלו שבתוך ה"עם" ואינם עונים להגדרה), וזה גרם לי להרהר רבות בשאלה הזו. כיום אני רואה את היהדות ב-3 אופנים: 1. כדת (או יותר נכון, כקבוצה של דתות). 2. כזהות (כמו שכתבו לפני על נושא ההגדרה העצמית). 3. כתרבות (כך למשל, בהכללה מאוד גסה, יהדות היא אחת מהתרבויות הדומיננטיות שהן עמודי התווך של החברה הישראלית, לצד תרבות מזרח תיכונית, תרבות מזרח אירופית, תרבות המערב ועוד. כך שהתרבות הישראלית שהתגבשה פה בעשורים האחרונים מושפעת עמוקות גם מהיהדות-כתרבות וכך גם מי שחילוני שאינו מגדיר את עצמו ככזה, עדיין ספוג במידה מסוימת ביסודות תרבותיים יהודיים). איש השום (Theshumai) - שיחה 22:52, 4 בדצמבר 2019 (IST)

[[משתמש:AddMore-III|אדמור] כתבת יפה עד הפסקה האחרונה המאכזבת, לגבי האורתודוקסיה, שהיתה פשטנית ולא מדוייקת. קודם כל, האורתודוקסיה "שומרת אמונים" לגירסה מסויימת מאד של היהדות, שמבוססת על היהדות האירופאית בסוף ימי הביניים - יהדות המזרח והמגרב היתה הרבה יותר מתונה ומכילה מהאורתודוקסיה של ימינו. שנית, לא הייתי אומר עליה שהיא הגרסה הכי קוהרנטית, ולראיה ההבדלים ואפילו האיבה בין חצרות של רבנים שונים. אפשר להגיד שהיא הגירסה הכי דוגמטית, נוקשה ומקובעת של יהדות. שלישית, אין לי מושג על איזו "קריסה של מתחרותיה" אתה מדבר... היהדות הרפורמית פורחת והיא הזרם היהודי הכי גדול בארה"ב, שהוציאה מתוכה אישים בולטים בתרבות העולמית בתחומים רבים, והיהדות החילונית בישראל אחראית לרוב ההישגים של מדינת ישראל מבחינה טכנולוגית, מדעית, צבאית ותרבותית (ותכלס לעצם קיומה של מדינת ישראל). איפה פה הקריסה? איתמראשפר - שיחה 09:43, 6 בדצמבר 2019 (IST)
מכתב אותך בצורה תקינה. איתמראשפר, אני מניח שהוא מדבר על פריחה וקריסה דתית, אבל אמתין בשמחה לתשובתו. ביקורת - שיחה 14:08, 6 בדצמבר 2019 (IST)
אני מציע לך לא ללמד אותי על היהדות הרפורמית, שמצבה בכי רע בכל פרמטר שחיוני לכך שתשרוד למעלה מדור-שניים. תוכנית פנסיה המחפשת אידאולוגיה, גם אם היא מספקת מקום נוח לכל נושר ממקום אחר ולכל דורש בכלל, איננה יכולה לפרוח, לכל היותר לגבות דמי חבר גבוהים בגלל מחזור הלקוחות הגדול. אשר למדינה המתקרית ישראל, אתה בוודאי מנסה להיות אירוני. המדינה שלכם מודה במפורש בהגדרות האורתודוקסיות, והיא הכלי החשוב ביותר בארסנל האורתודוקסי במאבק השליטה על עתידה של יהדות תבל. החילוניות הישראלית הובסה בשנות ה-70 לערך. אתה הרי צורך תקשורת המונים ישראלית וחי בחברה (שלא כמוני, המתלבט רק אם הג'זבוללה אכן גרוע מבוריס). אתה בוודאי מודע לנוסטלגיה לדת בעשורים האחרונים, שמילאה את הוואקום שהותיר האתוס הציוני הישן. AddMore-III - שיחה 15:29, 8 בדצמבר 2019 (IST)

המתחרה רוסית לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

פוטין מקים מתחרה רוסית לוויקיפדיה – כי היא לא אמינה מספיק. eli - שיחה 18:16, 2 בדצמבר 2019 (IST)

וכחלק מהתירוץ לחסימת ויקיפדיה? ערך על בריה יש שם? ואם יש, מה חסר? Tzafrir - שיחה 19:27, 2 בדצמבר 2019 (IST)
פוטין מוזמן להשתלמות באתר "המכלול", שכבר ארבע שנים עוסק בבניית גרסה חרדית של ויקיפדיה. במקום לבנות עוד ועוד נגזרות של ויקיפדיה או מתחרות לה, יש לשכלל את יכולת ההתאמה האישית במיוחד:העדפות, כך שקורא יוכל להגדיר עצמו חרדי, ולקבל גרסה עדכנית של ויקיפדיה העברית מותאמת לקורא החרדי. לקורא שיגדיר עצמו "ימין" תוחלף המילה "התנחלות" במילה "התיישבות", וכך הלאה. גם בעניינים פחות טעונים יש לאפשר התאמה אישית, למשל הצגת טמפרטורה במעלות צלסיוס או במעלות פרנהייט, הצגת יחידות מידה בשיטה המטרית או בשיטה האימפריאלית וכדומה. גישה זו תשים קץ להצבעות המחיקה: קורא המגדיר עצמו מכלילן יקבל כל ערך שהועלה אי-פעם והעובדות בו נכונות, וקורא המגדיר עצמו מחקן יקבל אנציקלופדיה שבה רק ערכים שעברו רף חשיבות גבוה. השמים הם הגבול, ואם תעדיפו אחרת: קרקעית האוקיינוס היא הגבול. דוד שי - שיחה 19:51, 2 בדצמבר 2019 (IST)
לדוגמה: אצלנו כל משתמש יכול לבחור אם להשתמש בדף שיחה רגיל או בויקיפדיה:זרימה. במכלול: רק זרימה. Tzafrir - שיחה 20:40, 2 בדצמבר 2019 (IST)
דוד שי, אם אני לא טועה גם שוקן עובד מאז 97' על מתחרה עברית כי היא לא אמינה מספיק. (ואני לא יכול להתאפק מלהזכיר את מיזם האנציקלופדיה העברית שלי שנועד להשלים את הערכים שחסרים לנו וישנם באנצ"ע). ביקורת - שיחה 22:21, 2 בדצמבר 2019 (IST)
ביקורת, לא שוקן, המו"ל של העיתון הארץ, אלא רחלי אידלמן, המו"לית של הוצאת שוקן, לפחות עד כמה שידיעתי מגעת; אין לי מושג אם זה קרוב לכלל סיום. מה שאני לא מבין זה איך עובדים על אנציקלופדיה עברית מחודשת מ-1997 משום שוויקיפדיה העברית אינה אמינה דיה, בעוד שוויקיפדיה העברית נוסדה ב-2003 ? צחי לרנר - שיחה 23:05, 2 בדצמבר 2019 (IST)
העבודה מ-1997 בלי קשר כמובן לוויקיפדיה. המשך העבודה היום והמשך השקעת כספים במיזם היא הימור על כך שלעולם לא נהיה מדויקים מספיק וזה יצדיק רכישת סט ספרים כביר או מנוי בתשלום לאתר כלשהו. ביקורת - שיחה 23:13, 2 בדצמבר 2019 (IST)
ייתכן, שיהיה להם בהצלחה. צחי לרנר - שיחה 23:41, 2 בדצמבר 2019 (IST)
שמח להסכים עם דוד שי לגבי התאמה למגזר החרדי (לגבי השאר אני לא כל כך בטוח שזה פתרון מוצלח). חסר תקנה :-)שיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 09:11, 3 בדצמבר 2019 (IST)
זה פרויקט מעורר יראת כבוד. צחי לרנר - שיחה 09:38, 3 בדצמבר 2019 (IST)
חייב לציין במעמד זה שויקיפדיה רוסית היא אכן לא אמינה, עם הרבה ערכים באיכות כתיבה ירודה ועם טענות להם "דרוש מקור" בן יותר מעשור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:55, 9 בדצמבר 2019 (IST)

הכישלון הגדול של משרד החינוך: תלמידי ישראל הידרדרו בכל המבחנים הבינלאומיים[עריכת קוד מקור]

כשאין ממשלה, אי אפשר להעביר תקציבים ולאשר רפורמות... 95.86.111.80 14:38, 3 בדצמבר 2019 (IST)
מה שמוזר הוא שסין קיבלה ציון כל כך גבוה, בעוד שלפי נתוני האו"ם שיעור האנאלפבתיות בסין גבוה בהרבה מבישראל. כנראה כמו שאצלינו החרדים לא נספרים, גם אצלם מהנדסים את המספרים. Ronam20 - שיחה 17:55, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אכן אני שואל את עצמי איך המצב הנורא במבחנים מסתדר עם ההצלחה כסטארט אפ ניישן. סין לא מצליחה כלכלית בגלל השכל של אזרחיה, היא מצליחה בגלל כוח האדם העצום שלה והשכר המגוחך שמקבלים שם לשעה. אולי עדיף להישאר כך, עם מבחנים גרועים ותל"ג צומח. נרו יאירשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 21:17, 3 בדצמבר 2019 (IST)
הסינים לפחות מצליחים להנדס את המבחנים. אצלנו לא בוחנים את החרדים ועדיין יורדים, מאשימים את הערבים בירידה (בלי בושה, אחרי שקיצצנו להם את החינוך בעשרות אחוזים), מוציאים גם את הערבים מהחישוב ועדיין יורדים, כל זאת אחרי שהגדלנו את תקציב החינוך ב-10 מיליארד. אה, ועושים רעש מיוחד מהוראת מתמטיקה, ואחרי זה יורדים במתמטיקה, אחרי שהוצאנו את החרדים והערבים מהחישוב. H. sapiens - שיחה 10:37, 5 בדצמבר 2019 (IST)
ולעובדות, לפחות לפי אזיר ינקו וחסן שעלאן, לאן הלך הכסף? התלמידים הערבים בישראל מאחורי לבנון, מרוקו וסעודיה, באתר ynet, 4 בדצמבר 2019: לא היתה ירידה בציונים של היהודים, והציונים של היהודים אינם שונים מהממוצע הבינלאומי. אמנם ציוני הקריאה ירדו מ-510 ל-506 אבל אין לזה שום משמעות סטטיסטית ומדובר בסתם "רעש". כנ"ל לגבי התוצאות במתמטיקה ומדעים. סביר להניח שאין לתוצאות קשר לתקציבים, כי הם לא השתנו למרות שהתקציב לתלמיד גדל בעשרות אחוזים. בקרב הערבים, יש בעיה רצינית.
והערה שלי: מי שחושב שהמדינה יכולה לפתור את הבעיה של הערבים, צודק. אם המדינה רק תפריט את מערכת החינוך, הערבים יצליחו לשפר דרמטית את הציונים שלהם. מי שחושב שיש פתרון אחר, טועה. המדינה כבר שבעים שנה עושה רפורמות ופעלולים והעברות תקציבים והתוצאות לא משתנות. אגב, כך זה בכל העולם. אין כמעט קשר בין פעלולי הפוליטיקאים ותקציביהם, לבין תוצאות. עדירל - שיחה 11:27, 5 בדצמבר 2019 (IST)
מה אנחנו יודעים על טוהר הבחינות האלה ברחבי העולם? נרו יאירשיחה • ז' בכסלו ה'תש"ף • 12:14, 5 בדצמבר 2019 (IST)
העובדות באתר YNET לא נראות לי שונות מהעובדות באתר דה מרקר, חוץ מזה שהם שכחו שהציונים של "היהודים" לא כוללים את מרבית בתי הספר החרדים (אפרופו הוויכוח על יהדות בדף זה, אירוני שלצרכי פיז"ה החרדים הם לא יהודים). אכן הייתה ירידה אצל יהודים-שאינם-חרדים מאז 2015, ובאופן אירוני (שוב) הירידה הכי גדולה מאז 2015 היא דווקא במתמטיקה, מ-495 ל-490. לגבי מובהקות סטטיסטית, לא ראיתי בשום מקום שמישהו עשה בכלל מבחן סטטיסטי, וממילא כל הבדל וגם כל דימיון בנתונים, לאורך זמן או בינינו למדינות אחרות, איננו מובהק סטטיסטית. אבל מבט בהתפתחות הציונים משנים עברו דווקא מראה מעט מאוד "רעש", הגיוני בהתחשב שהמדגם היה מרבית האוכלוסיה הנמדדת. הבעייה כאן היא לא רעש אלא הטיות מתודולוגיות, שבקיומן אין ספק, אבל הן לא מסבירות את הירידה. H. sapiens - שיחה 12:56, 5 בדצמבר 2019 (IST)
אם אנשים שלמדו ליבה מתייחסים לירידה של 5 נקודות על סולם של 800 נקודות, במבחנים על בני אדם שונים, כבעלי משמעות, לשם מה בכלל לומדים ליבה? עדירל - שיחה 15:09, 5 בדצמבר 2019 (IST)
ראשית, צריך להתייחס לטווח הציונים בפועל ולא התאורטי, שהוא הרבה פחות מ-800. שנית, אנחנו לא מדברים על ציון יחיד אלא על ממוצע על פני אלפי (עשרות אלפי?) נבחנים: בוודאי שירידה של 5 נקודות בממוצע יכולה להיות "משמעותית". שלישית, כמעט כל הממוצעים ירדו: במתמטיקה, בקריאה, במדעים, אצל יהודים ואצל ערבים. הכל לא משמעותי? רביעית, זה אחרי שהממוצעים האלו עלו לאט אבל בטוח במשך ארבעה מבחני פיזה מאז 2006. גם העליות היו חסרות משמעות? חמישית, הירידה היא "רק" 5 נקודות אחרי שלא בחנו את החרדים. אם היינו בוחנים אותם נראה לך שהירידה הייתה נעלמת? או אולי גדלה? שישית: זה אחרי השקעת מיליארדים נוספים בתקציב משרד החינוך והתמקדות מיוחדת במתמטיקה: עזוב ירידה משמעותית או לא, איפה העלייה הרגילה? H. sapiens - שיחה 17:42, 5 בדצמבר 2019 (IST)
מסקנה:אין קשר מובהק בין תקצוב להישיגים Nirvadel - שיחה 17:48, 5 בדצמבר 2019 (IST)
גםבלי מבחני פיז"ה, מספיק לקרוא חלק גדול מן הפניות בוק:דיווח על טעויות כדי להזדעזע מרמת הידע של תלמידים (ברור שמדובר בילדים ובני נוער, לפי הנושאים) בכתיב, דקדוק, תחביר ויכולת ניסוח אלמנטרית. מה בדיוק הם לומדים שם, הילדים של היום?שלומית קדם - שיחה 17:52, 5 בדצמבר 2019 (IST)
טווח הציונים בפועל הוא 800 או 600. זה שהממוצע הוא איפשו באמצע והממוצע לא זז, לא אומר שיש משמעות ל-10 או 15 נקודות על סקלה של 600. שנית, מיצוע לא גורם לנתונים להיות יותר מדוייקים. אם תמדוד את גובה הכנרת עם סרגל בעל שנתות של 20 סנטימטר ותמצע על פני מאה אלף מדידות עדיין כל ערך קטן מ-10 סנטימטר הוא זבל. כנ"ל לגבי מבחנים שאינם יכולים להיות זהים כמו שהנבחנים אינם זהים, מזג האוויר ביום המבחן אינו זהה וכו'. בוודאי שעלייה קטנה בציונים חסרת משמעות בדיוק כמו ירידה. אולם היקף העלייה הרבה יותר גדול. משנת 2006 יש עלייה של 50 נקודות בקריאה, 30 במתמטיקה ו-24 במדעים. אני בספק אם זה מעיד על משהו יותר מאשר שהמורים מכינים את הילדים למבחנים ודואגים שהילדים החלשים לא ייבחנו, אבל לפחות ניתן לטעון שיש עלייה. על 4 או 10 נקודות לא ניתן לאמר שום דבר. חמישית, החרדים נבחנו בעבר במבחנים הללו? למיטב ידיעתי הם לא נבחנו, אז אנחנו יכולים רק לנחש מה היה אילו היו נבחנים. בכל מקרה החרדים גם לא מצטיינים בכדורגל, כי הם לא משחקים את המשחק. השאלה הנשאלת היא מה הישגי מערכת החינוך עם אלו שההורים שלהם רוצים שהם יצליחו במבחנים. זה שהחרדים לא מצליחים במבחנים שהם לא מעוניינים להשקיע בלהצליח בהם לא מעניין. לגבי מסקנתך שהכסף שנוסף לא מביא עלייה בהישגים אני מסכים. מערכות ממשלתיות הן בעלות יכולות עלובות בכל תחום ואין שום סיבה שמערכת החינוך תהיה שונה. עדירל - שיחה 18:15, 5 בדצמבר 2019 (IST)
שלומית קדם, התלמידים לומדים בבית ספר ברמה נמוכה, ויש לכך סיבות רבות. כתוצאה מכך ילדים שחיים בבית שבהם יש דחיפה ללמידה ויש חשיפה ללמידה, מצליחים בלימודים. ילדים שאין להם את זה בבית נסמכים על בית הספר באופן בלעדי וסופגים את הרמה הנמוכה הקיימת. כאן מדובר על בתי ספר יסודיים. בבתי ספר תיכוניים ילדים לומדים כדי להצליח בבגרות, והמורים מלמדים אותם להצליח בבגרות ולא ללמוד. Nirvadel - שיחה 19:15, 5 בדצמבר 2019 (IST)
מיצוע לא גורם לנתונים להיות יותר מדוייקים, אבל הוא בהחלט יכול להצביע על הבדלים מובהקים סטטיסטית שקטנים משולי הדיוק. בדוגמת מפלס הכנרת זה בהחלט יכול להצביע על הבדל מובהק אם מדדנו 30,000 פעם מפלס 0 ס"מ ו-70,000 פעם מפלס 20 ס"מ (ממוצע 14) מאשר המקרה ההפוך (ממוצע 6 וירידה של פחות מ-10). בויקי האנגלית כתוב בלי מקור ששולי הטעות הרגילים של פיזה הם 9 נקודות. אם זה נכון, זה יותר מ-5 אבל לא בהרבה, וכאשר כמה וכמה ממוצעים במבחנים שונים ובמגזרים שונים כולם יורדים, חלקם אפילו ביותר מ-9, כאשר לפי נסיון העבר אנחנו מצפים שרובם דווקא יעלו, זה בהחלט אומר דרשני, בייחוד לאלו שהוציאו מכיסם כמה מיליארדים נוספים מכספי המיסים שהם משלמים ע"מ לממן את הירידה הזו. זה כמו שממוצע של מספר סקרים הוא בעל שולי טעות נמוכים מאלו של כל אחד מן הסקרים לחוד. בכל מקרה אני מבין שבמשרד החינוך כבר הודיעו על מינוי צוות בדיקה (מן הסתם השר החדש מוכן יותר להודות בכישלון השר הקודם). אבל יש לי הרגשה שבעיקר יבדקו למה הערבים ירדו, פחות למה היהודים-שאינם-חרדים לא עלו (למרות שהם מתוקצבים בהרבה יותר פר תלמיד), ואף אחד לא יבדוק מה קורה עם החרדים כי להם הרי יש פטור מ"לשחק את המשחק". H. sapiens - שיחה 21:11, 5 בדצמבר 2019 (IST)

שלומית, אני לא בטוח שהילדים של פעם היו יותר חכמים. אפילו כל הילדים בכיתה שלך, קל וחומר במקומות אחרים. קרוב לוודאי שהממוצע היה הרבה פחות, מכמה סיבות. נרו יאירשיחה • ז' בכסלו ה'תש"ף • 21:35, 5 בדצמבר 2019 (IST)

ההבדל הוא שאז לא היו רשתות חברתיות, טוקבקים וויקיפדיה, אז מי שהיה חלש בכתיב, דקדוק, תחביר ויכולת ניסוח אלמנטרית, פשוט לא היה כותב ואם היה כותב, זה לא היה מגיע לקוראים רבים. והכול היה מטואטא אל מתחת לשטיח. Ronam20 - שיחה 22:00, 5 בדצמבר 2019 (IST)
שלא לדבר על האחוז הגבוה של אנאלפבתים בעבר. אנחנו אפילו לא יודעים מי הם אותם פונים עילגים בדיווח על טעויות. אולי הם בכיתה ב'? אולי עברית אינה שפת אמם? אולי סניליים או סתם בני שבעים שרמת הכתיבה שלהם נמוכה מאוד (חשבתם על זה)? אולי דיסלקטים או בעל לקויות רבות אחרות? לא כדאי להסיק משם מסקנות גורפות על הצלחת החינוך. לדעתי המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאה: הצלחתם של האזרחים הבוגרים שיצאו מן המערכת. נרו יאירשיחה • ח' בכסלו ה'תש"ף • 10:21, 6 בדצמבר 2019 (IST)
כאשר חצי מיליון משפחות ומיליון ילדים בישראל חיים בעוני, מבחן התוצאה מצביע על כישלון רב שנים של מערכות המדינה, ובפרט מערכת החינוך, באחד היעדים החשובים ביותר: לאפשר לתושבי המדינה לחיות בכבוד. ההצלחה הנפלאה של העשירון העליון אינה מחפה על הכישלון בעשירונים הנמוכים. דוד שי - שיחה 19:48, 9 בדצמבר 2019 (IST)
לא דייקת. מדובר על "מתחת לקו העוני", שהוא מושג יחסי, לעומת שאר החברה. לרבים מהילדים האלה יש אוכל ומשחקים וצעצועים שילדים בעבר, אפילו רוב הילדים בעשירונים העליונים, יכלו רק לחלום עליהם. לכן כדאי לקחת דברים בפרופורציות. ועוד, אני סקרן לדעת בכמה אחוזים אתה מוכן שמס הכנסה יגדיל את מה שהוא גובה ממך כדי שהכסף יעבור למשפחות האלה (שאת המגזרים של רובן גם אתה מכיר). נרו יאירשיחה • י"א בכסלו ה'תש"ף • 20:35, 9 בדצמבר 2019 (IST)
לפני ימים אחדים הלכתי ברגל לפגישה בתל-אביב, ובדרכי הקצרה ראיתי אדם מנסה לשלוף בקבוק קטן של משקה קל מסל המחזור של הבקבוקים, ואדם אחר מוציא ירקות מתוך פח אשפה ושם בעגלה שלו, כך שהעוני הוא לא רק קו סטטיסטי יחסי, אלא מציאות מצערת גלויה לעין.
באשר לסקרנותך: חייתי כאן גם כשהמס השולי היה 60%, כך שהעלאת מסים אינה מפחידה אותי. מובן שהעלאת מסים אינה הפתרון היחיד לטיפול בעוני. ישנה גם הדרך של הפחתת הוצאות הממשלה בסעיפים מיותרים (דוגמה: ביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה) והפעלה יעילה יותר של מערכת החינוך, כך שכל תלמיד יזכה לבסיס טוב יותר לפרנסה בכבוד (לימודי ליבה כבר הוזכרו כאן?). מפלגות שאינן מעמידות בראשן פושעים וחשודים בפשע יאפשרו הקמת קואליציה ביתר קלות, ויחסכו למדינה סיבובי בחירות יקרים. דוד שי - שיחה 05:40, 12 בדצמבר 2019 (IST)

"ויקיפדיה היום"[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

ברצוני למחות על מחיקת הערך על שנאת ערבים מוויקיפדיה העברית. מדובר על תופעה ארוכת שנים, מתועדת ונחקרת, ויש עליה ערכים בוויקיפדיה ב-13 שפות. הערך על שנאת ערבים נמחק בהליך זריז ולא ראוי, לאחר דיון קצר בין קומץ עורכים, מבלי שפורסמה בלוח המודעות הפנייה לדיון לקראת המחיקה.

אני יצרתי את הערך בשנת 2016, והוא הפך מיד לסדין אדום בעיניי עורכים אחרים. הדיו עוד לא יבשה על הערך שיצרתי, וכבר עטו עליו עורכים חרוצים, מחקו בגסות קטעים נרחבים ממנו וביקשו מקור לאחרים. כשניסיתי לעורר הצבעת מחלוקת על המחיקות, היא בוטלה בנימוקים טכניים. ניסיתי גם להרחיב את הפתיח, כדי להסביר ששנאת ערבים הוא שם נרדף לאנטי-ערביזם, כלומר אמירות ומעשים המכוונים נגד ערבים שנובעים לאו דווקא משנאה אלא גם מגזענות, פחד, וסיבות נוספות. אבל העריכה הזו שוחזרה, כדי שאפשר יהיה לטעון אחר כך שתוכן הערך לא מתאים להגדרה בפתיח. לבסוף נחתם דיון החשיבות בנימוק טכני, שוב, לפיו רק כותב הערך וויקיפד נוסף ללא זכות הצבעה תמכו בחשיבות, והופ הוא נמחק, כאילו היה שחקן כדורגל מליגה ג' ולא אחד מעמודי התווך בדיונים הפוליטיים בישראל.

הערך נמחק בסמיכות למחיקת הערך על אלימות המתנחלים, גם היא תופעה ארוכת שנים, מתועדת ונחקרת. זהו חלק ממגמה מדאיגה בקרב עורכי ויקיפדיה להשליט בה סדר יום שמרני. תוצאת גישה זו היא ויקיפדיה ללא ערכים על שנאת ערבים, אלימות מתנחלים והומופוביה בישראל (זו המטרה הבאה). מעין גרסה של "ישראל היום". כשהצבעתי על מגמה זו בדף השיחה, התגובה הייתה: "מעניין שזה הדימוי שלך. אולי היית מעדיף שנהיה גירסה של אתרים אקטיביסטיים? אני דווקא חשבתי על מעין גירסה של האנציקלופדיה העברית. שם יש ערכים כאלה?" אז כן, ברור שבאנציקלופדיה העברית יהיו ערכים על יחסים טעונים בין אוכלוסיות שונות, החל מהקאסטות בהודו ועד לאנטישמיות. אלה היו מאז ומעולם נושאים ראויים למחקר סוציולוגי ולתיעוד אנציקלופדי. והאם עריכה בוויקיפדיה צריכה להיות אקטיביסטית? עצם ההיצמדות לעובדות, עד כמה שאפשר, עצם הדרישה לסימוכין בכל נושא, עצם הדיון ברלוונטיות של כל פרט ופרט, כל אלה דיים להדוף תאוריות קשר ושמועות לא מבוססות. כך למשל תופעת כמטרייל תתואר כתאוריית קשר לא מוכחת, כל עוד לא תימצא לה הוכחה סבירה במקור אמין. הנייטרליות של ויקיפדיה היא סוג של אקטיביזם בייחוד בנושאים שנויים במחלוקת, כי ברוב המקרים הערכים על נושאים אלו ירכזו את המידע ממקורות אמינים ויבררו את המוץ מהתבן.

אז אחרי שהעורכים החרוצים ימחקו מוויקיפדיה את הערכים שלא מוצאים חן בעיניהם, מה יישאר? יישארו המון ערכים על הלכות, מצוות, רבנים וישיבות זערוריות, והערכים על ההתיישבות (אחרי שהצוות החרוץ יבטל את החלטת הפרלמנט) יטפו נופת צופים. אפשר לקבל כבר היום טעימה מ"ויקיפדיה היום" בכמה ערכים, למשל נוער הגבעות. הצצה בערך המקביל באנגלית מבהירה שמדובר בקבוצה קיצונית ואלימה שמתגוררת במאחזים לא חוקיים. אבל הקורא העברי מקבל תיאור רומנטי של היפים תמימים שעוסקים ברעיית צאן או בעבודת אדמה.

ככה ייראה העתיד, אם לא נעצור ונשנה אותו. עוד לא מאוחר מדי. -- ‏גבי‏ • שיח 18:52, 1 בדצמבר 2019 (IST)

הדיון היה פתוח יותר משבוע ואף עורך בעל זכות הצבעה (מלבד כותב הערך) לא מצא חשיבות בערך. על איזה הליך מזורז אתה מדבר? ניתן לערך הזה אותו זמן דיון כמו לכל ערך אחר והפרוצדורה הייתה רגילה. Ronam20 - שיחה 19:07, 1 בדצמבר 2019 (IST)
+ כתבת "ויש עליה ערכים בוויקיפדיה ב-13 שפות". לא נכון. הבינוויקי היה שגוי, והערכים בוויקפדיות השונות לא היו ערכים על שנאת ערבים (וגם זה נדון בדף השיחה). Ronam20 - שיחה 19:48, 1 בדצמבר 2019 (IST)
פרסום בלוח המודעות הוא משהו שכל אחד יכול לעשות (אבל לפי שיקול דעת). בכל מקרה: הדיון האמור. Tzafrir - שיחה 19:38, 1 בדצמבר 2019 (IST)
המון ערכים על הלכות, מצוות, רבנים וישיבות זערוריות. כמה שטנה במשפט אחד.Gabi S., אני די מזדהה עם עמדותיך המדיניות, אבל אתה מרחיק מעצמך תומכים כשאתה נוקט בדמגוגיית שטנה מהזן הנמוך הזה, מצוות ורבנים היו גאוות העם הזה בכל הדורות, אנחנו לא עם שהומצא במאתיים השנים האחרונות ואנציקלופדיה בעברית אמורה לכלול ערכים טובים על כל המצוות, הערכים היהודיים, והרבנים - מנהיגי העם והקהילות במשך הדורות. האם היה נראה בעיניך הגיוני יותר לשפוך את מררתך על השארת ערכי הסינגלים למשל? ערכי הארד-קור של ויקיפדיה ב'? לא. זו תרבות. ביקורת - שיחה 21:26, 1 בדצמבר 2019 (IST)
למה אין אימוג'י מפהק? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 05:05, 2 בדצמבר 2019 (IST)
ביקורת, אני רק שאלה: זו ויקיפדיה העברית או ויקיפדיה בשפה העברית? חזרתישיחה 07:26, 2 בדצמבר 2019 (IST)
התו השמיני, פיהוק. דגש חזק - שיחה 07:32, 2 בדצמבר 2019 (IST)
בתור היוזם בפועל של דיון החשיבות, יש כאן שתי קביעות שהן מאוד רחוקות ממה שקרה. האחת - הטענה שהיה הליך מזורז... שבועות ארוכים בדף השיחה חפרתי וחפרתי בניסיון למצוא פתרונות שאינם מחיקה כמו שינוי שם או איחוד, אך לא הצלחתי לגייס רוב לאף הצעה, ולא לעורר דיון עם הצעות נוספות. רק לאחר שכל ההצעות שלי נכשלו פניתי לאפשרות של מחיקה שלא הייתה המועדפת עלי ביותר. השנייה - לקשור את מחיקת הערך לניסיון לכונן סדר יום שמרני. עיון מהיר בדף המשתמש שלי ובנושאים להם אני תורם יעיד שהקביעה הזו בהחלט לא קשורה למה שאני אישית עושה, כך שמאחר שאני פתחתי בהצעה - בפועל הערך נמחק מסיבות אחרות לגמרי. דווקא הקשר לאלימות מתנחלים מקרי (אישית שמתי לב לדיון לגביו רק בסוף הצבעת המחיקה, ובאותו זמן בכלל לא שמתי לב לקשר בין הערכים), ומעשית פתחתי את דיון החשיבות במקביל לערך אחר לגמרי, והוא שנאת חרדים. מבחינתי התופעה שיצאתי נגדה לא הייתה ליברליזם (שבמקרים רבים אני דווקא מחזק גישה זו בויקיפדיה, באופן אישי) אלא ערכי שנאת X - נימוקים רבים לכך ניתן למצוא בדפי השיחה של שני הערכים הרלוונטיים. כאמור וחפור באופן אישי הייתי מעדיף ששני הערכים האלו יעברו מתיחת פנים מסוימת ולא יימחקו, אבל לכשזה לא עלה בידי, מחיקה עדיפה על השארתם. איש השום (Theshumai) - שיחה 09:13, 2 בדצמבר 2019 (IST)
חזרתי, כל מה שאמרתי נכון גם לכל וויקיפדיה בכל שפה אחרת. אסביר את התייחסותי לוויקיפדיה העברית: העברית היא שפת המקור של רוב החומר בנושאים היהודיים, ולכן אך סביר שאנחנו בוויקיפדיה העברית נהיה המקור (לתרגום) בערכים מהסוג הזה, כשם שוויקיפדיה הגרמנית מהווה לנו מקור לתרגום ערכים מסוימים. האוניברסליזם (ואני מסכים אתך כמובן שאנציקלופדיה בהגדרתה היא אוניברסלית) אמור להכיל את סך כל התרבויות המרכיבות אותו ולא רק להוות שופר לערכים ולהיסטוריה של חלק מהאומות לאוזני כולם. זו היא תרומתנו הקטנה לידע העולמי, ויש לה מקום של כבוד לצד מה שאנחנו תורמים לעצמנו מהידע העולמי בכך שאנו מתרגמים מידע שעוּבַּד בשפות זרות, לעברית. ביקורת - שיחה 09:28, 2 בדצמבר 2019 (IST)

כבר חשבתי למצוא דיון מעמיק בנושא "ויקיפדיה היום". המזנון לא נועד להביע מחאה על כך שלא נמצא אף בעל זכות הצבעה שראה חשיבות בערך מסוים. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 13:24, 2 בדצמבר 2019 (IST)

מסכים עם גבי. ערך בעל חשיבות מהמדרגה הראשונה (לא הייתי ער לדין החשיבות בשבוע שהתקיים), כמו גם הערך אלימות מתנחלים (שאין מקום להשוותו לערך שנאת חרדים בישראל, שעתיד להימחק אוטוטו, ובצדק), ששניהם נמחקו בעיניי בשל מניעים פוליטיים ימניים גרידא. ויקיפדיה העברית מזמן הפכה להיות ימיניהודיפדיה (שלא לומר מתנחלופדיה, דתיפדיה, גזענופדיה, להטב"פוביפדיה ושוביניסטיפדיה). נעם דובב - שיחה 18:27, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אם המצב כל כך נורא, אתה מוזמן לעזוב. "יציאה מהחשבון" נמצא במעלה הדף בצידו השמאלי. Eladti - שיחה 18:33, 2 בדצמבר 2019 (IST)
לא אתן לך את התענוג הזה. מאמין שיש עוד מקום לתיקון, ועושה כמיטב יכולתי בתרומה לכך. נעם דובב - שיחה 18:34, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אז זו מתנחלופדיה-גזענופדיה-להטבופדיה מינוס, כי נעם דובב מציל קצת את המצב. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 19:04, 2 בדצמבר 2019 (IST)
לא מדויק, בכל זאת אתה עובד שעות נוספות לכיוון השני, וכוחך כאן, לדאבון הלב, רב וחסר מעצורים. נעם דובב - שיחה 19:18, 2 בדצמבר 2019 (IST)
חסר מעצורים זה כלום לעומת מה שכתבת קודם, ועדיין יוצא שאתה קצת מציל את המצב. נסה לראות גם טיפת חיוב במצב האיום והנורא שאליו נקלענו. נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תש"ף • 20:15, 2 בדצמבר 2019 (IST)
אז על מה הבכיינות? אם זה מה שאתה חושב, אתה צריך לבקש עותק של הערך לטיוטה ולנסות לשפר את מצבו. כמובן שאתה צריך לשכנע גם אחרים בחשיבותו, אבל נראה לי שהנושא הזה בוער בעצמותיך. Tzafrir - שיחה 19:34, 2 בדצמבר 2019 (IST)
תודה על ההצעה, מבקש בזאת עותק של הערך לטיוטה. נעם דובב - שיחה 19:42, 2 בדצמבר 2019 (IST)
נראה לי שיהיה לך קל יותר להתחיל מאפס. זה היה ערך לא ממוקד שמרכז נושאים שונים ולא ממש קשורים (וזו אחת הסיבות שאף אחד לא מצא בו חשיבות). Ronam20 - שיחה 20:14, 2 בדצמבר 2019 (IST)
תגובה קצת מאוחרת לכולם (מתנצל, יש לי ימים קצת עמוסים): אני מתכוון לקרוא בעיון את ההערות בדף השיחה של הערך "שנאת ערבים", לכתוב אותו מחדש בדף טיוטה אישי, ולקוות שיעמוד בסטנדרטים המחמירים שהוצבו כאן. גם הערך "אלימות מתנחלים" ייכתב מחדש. זה לא עניין אישי, וכל אחד יוזמן להעיר על הערכים ולתרום להם. גם ההערות שהערתי על הליך המחיקה לא הופנו כלפי משתמש ספציפי, אלא כלפי קבוצת משתמשים שמשקפים בעריכותיהם אידאולוגיה שמרנית שמנוגדת, לדעתי, לערכי ויקיפדיה. והמזנון, מיותר לציין, משמש לדיוני מדיניות ודיונים כלליים שאין להם מקום מתאים אחר. -- ‏גבי‏ • שיח 21:00, 2 בדצמבר 2019 (IST)
מה הם "ערכי ויקיפדיה" (והאם "לא תהיה שמרן" הוא אחד מהם)? שים לב שלערך "שנאת ערבים" לא נמצאו תומכים גם בקרב העורכים הרחוקים משמרנות (מלבד נעם דובב שהחמיץ את הדיון), ושבעד מחיקת הערך "אלימות מתנחלים" הצביעו גם עורכים שמאלנים. Ronam20 - שיחה 21:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
כולנו בני אדם, ואנחנו נוטים להצביע בעד או נגד נושא כלשהו ללא אחידות. גם הגישה לעריכת ערכים שכיניתי כאן כשמרנית היא לא אחידה, ויש עורכים שלפעמים מזדהים איתה ולפעמים לא. ערכי ויקיפדיה (אנ') תורגמו רק באופן חלקי לעברית, אבל "לא תהיה שמרן" הוא אחד מהם - הכוונה היא לנקודת מבט נייטרלית, שמטבעה שוללת השקפה רדיקלית מחד ושמרנית מאידך. -- ‏גבי‏ • שיח 22:17, 2 בדצמבר 2019 (IST)
(רק אעיר, בשולי הדיון, שאני לא אוהב את התיוג האוטומטי של משתמשים ל"ימנים" ו"שמאלנים", ואני חושב שהמשך השימוש בחלוקה הזו עלול להוביל למתחים בעייתיים בקהילה.) שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:21, 2 בדצמבר 2019 (IST)
Gabi S., אתה טענת שהערכים נמחקו בגלל "גישה שמרנית" והרי אתה רואה שגם עורכים שבדרך כלל לא שמרניים תמכו במחיקות (או לא תמכו בהשארות), וברוב ניכר. אתה יכול להסיק מכאן שלא רק אג'נדה שמרנית הניעה את המחיקות. אני יכול לומר לך שאילו היה ערך "שנאת מתנחלים", או "המאבק כנגד הימין בישראל" הייתי מצביע על מחיקתם, ומאותה סיבה. Ronam20 - שיחה 23:19, 2 בדצמבר 2019 (IST)
כמו שאמרתי מקודם, כל אחד מאיתנו מגבש דעה באופן פרטני על הצבעה כזו או אחרת, ולא תמיד דבקים באידאולוגיה אחת באופן עקבי. זה מצב נורמלי. אבל המגמה של מחיקת ערכים שנויים במחלוקת וריכוך ניסוחים היא מגמה שמשקפת אידאולוגיה שמרנית, שלדעתי נוגדת את ערכי ויקיפדיה ובראשם נקודת מבט נייטרלית. כדי להבין את הנזק הפוטנציאלי אני מציע שתעיין בשני אתרים דמויי-ויקיפדיה שבהם אין נקודת מבט כזו: אתר "אקו-ויקי" ואתר "ויקישיבה". לדעתי החלטות רבות של הקהילה, בהן המחיקות שהזכרתי לעיל, מושכות את ויקיפדיה לכיוון כזה. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
Gabi S., אישית מאוד אשמח אם הרבה מהמידע שנמחק בערך אכן ישובץ בערכים אחרים. הדבר שהכי הופתעתי לגלות בכל הסיפור הוא כמה חסר הערך ערבים - פרקים מאוד חשובים בערך הזה לא נכתבו ואולי חלק מהמידע שהיה בשנאת ערבים יוכל להעשיר את הערך. מניח שגם בערביי ישראל אפשר לשלב חלק מהמידע (אם כי הערך כבר עשיר מאוד במידע). בכל אופן, משנאת ערבים קיבלתי את הרושם שלכל תופעה של "שנאת ערבים" יש נסיבות שונות שקצת קשה למסגר אותן יחד, ואישית הייתי שמח לראות פרק ערבים#דמוגרפיה שמפרט על האוכלוסיות הערביות באזורים השונים בעולם - השתלבותן, החיכוכים שלהן עם האוכלוסיה המקומית, וההשפעות התרבותיות השונות. איש השום (Theshumai) - שיחה 23:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
יש בהחלט מקום להרחיב בנושאים האלה, ואני מקווה שעורכים נוספים יתרמו אף הם. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
Gabi S., אשמח לסייע לשלב את המידע שנמחק בערכים השונים, מאחר שהוא כן אנציקלופדי בפני עצמו - ופשוט צריך למצוא את הערך וההקשר הנכונים לדעתי. אני לא בטוח מהי הפרוצדורה לגישה למידע שנמחק, אבל אם תיגש אליו אשמח לעזור בהרחבת הערך ערבים למשל, אם זה בסדר מבחינתך. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:37, 3 בדצמבר 2019 (IST)
נעם דובב, אני אבחר לא לפרש את מה שכתבת כהאשמה ספציפית, אלא להניח שלא עקבת בעיון אחרי תגובתי בדיון הזה, אחר הדיון בשיחה:שנאת ערבים ואחרי עריכותיי באופן כללי (שאמנם קצת קשה לסווג אותי פוליטית, ואני לא מרבה לכתוב על פוליטיקה בויקיפדיה, אבל מבחינת הנושאים שאני כן כותב עליהם אני חושב שקשה לטעון שאני דוחף ומקדם פוליטיקה ימנית בויקיפדיה). באותה נשימה אציין שבהרבה מקרים אני חושב שאתה עורך חשוב למיזם שמייצג דעה שלפעמים חסרה, ואני מקווה שתמשיך במיזם עוד שנים ארוכות (וכן מקווה שאחרי שתגלה שהערך הספציפי של שנאת ערבים לא נמחק מתוך אג'נדה פוליטית, מקווה שגם יהיה לך קצת יותר נחמד להמשיך במיזם). איש השום (Theshumai) - שיחה 23:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
איש השום (Theshumai) אכן, לצערי לא עקבתי (וכאמור לא הספקתי לקרוא את הערך, ואיני שולל כלל את האפשרות שהוא לא היה כתוב טוב) והדברים בשום מקרה לא כוונו אליך (ומתנצל אם זה התפרש כך), מהמעט שיצא לי להיחשף אתה עושה עבודה משמעותית וטובה. וחן-חן על הדברים שלך. לאור דברייך, אעמיק בדף השיחה ובדברים שכתבת. אשמח להתבדות ולהודות שטעיתי במניע המחיקה. הדעה העקרונית שלי אומרת שאם הערך לא כתוב טוב, יש מקום לעורכו / לשכתבו, אך זו לא סיבה למחוק אותו. נעם דובב - שיחה 23:58, 2 בדצמבר 2019 (IST)
נעם דובב, תודה על הקרדיט Face-smile.svg. אני גם חושב שכברירת מחדל בהרבה מקרים כדאי לשקול קודם תבנית שכתוב/איחוד/שינוי שם (תלוי בנסיבות) - לפני מחיקה, ואכן ניסיתי לפחות 3 הצעות שונות (וכן לעורר דיון בניסיון למצוא אפשרויות טובות יותר) שלא זכו לתמיכה (כמו שתוכל לראות בדף השיחה). בסופו של דבר המחיקה לא הייתה העדיפות הראשונה שלי ולא השנייה, אבל אני עדיין חושב שזה היה מספיק מוצדק כדי לעשות זאת. איש השום (Theshumai) - שיחה 00:20, 3 בדצמבר 2019 (IST)
את הדיון עצמו החמצתי, ואם קראתי את הערך זה היה מספיק מזמן כדי שאשכח, וכעת כבר מאוחר מדי.
דעתי היא שבהחלט יש מקום לערך על "שנאת ערבים בישראל", לא פחות מאשר אנטישמיות ביפן. התופעה של אפליה ושנאה מול אזרחי ישראל הערבים, והפלסטינים שמתגוררים בשטחים הכבושים, היא תופעה אמתית וחשובה, לא פחות משנאת יהודים ביפן, עליה יש לנו ערך מכובד (יפן זו כמובן רק ידית - ראו כמה ערכים מופיעים במיוחד:דפים המתחילים ב/אנטישמיות ב). במדינה בה רבים (אולי לא רוב, אבל מיעוט גדול) מהתושבים סבורים שחייל שדפק כדור בראש לערבי חסר הכרה מוטל על הקרקע הוא גיבור, כשברור שאף אחד לא היה חושב כך לו הדוקר/מחבל היה יהודי, "שנאת ערבים" היא תופעה שאינה ניתנת להכחשה (ניסוי מחשבתי: נגיד שישי שליסל, אחרי הדקירה, היה "מנוטרל", ובעודו שוכב חסר הכרה על הרצפה, הומו גאה או לסבית גאה היו ניגשים אליו ומקפדים את פתיל חייו באקדוח, חרב, או בעיטה בראש. מישהו היה קורא למקפד/ת "גיבור"? מישהו היה קורא לשחרורו או חנינתו?). זה כמובן רק קצה הקרחון - אזרח שאיתרע מזלו ללקות ב"ערביות" יכול לצפות שבעלי בתים יסרבו להשכיר לו דירה, שטינופות כמו גופשטיין יקראו לרציחתו אם חלילה וחס יעז להתרועע עם יהודיה, ומקומות עבודה, מצפים, וישובים קהילתיים רבים יסרבו לקבל אותו כחבר (אותם מעסיקים, בעלי בתים, וישובים קהילתיים לא יסרבו לאזרח שוודי, למשל, גם אם הוא במקרה נוצרי, וגם גופשטיין סותם את הפה כשמדובר ביהודיה שמתרועעת עם נוצרי מאירופה או ארה"ב).
שורה תחתונה: שנאת ערבים בישראל היא תופעה ממשית וחשובה, שמגיע לה ערך בוויקיפדיה. השאלה אם הערך שנמחק הוא הערך ה"נכון" לתאר אותה נותרת ללא מענה (כלומר ללא מענה ממני), מחמת המחיקה. קיפודנחש 00:49, 3 בדצמבר 2019 (IST)
בלי להיכנס לדיון אם צריך להקדיש ערך עצמאי לתופעות הקיימות של "שנאת ערבים בישראל" או ל"שנאת חרדים בישראל" או "שנאת יהודים בישראל" (שלא נעדרת מהסקטור הערבי) דיון שמקומו בדפי השיחה שם, יש לציין שהערך לא היה על שנאת ערבים בישראל, אלא על עמדות שליליות כלפי ערבים, ואסלאם, ולאומיות ערבית בלי הבחנה ביניהם, בארצות שונות ובתקופות שונות. Ronam20 - שיחה 01:18, 3 בדצמבר 2019 (IST)
כנראה לא הבנתי, וחשבתי שמדובר על "שנאת ערבים בישראל". אם עכשיו כן הבנתי, אז מדובר, בעיקרון, על ערך דומה לאנטישמיות? אם כך, האם יש למחוק גם אותו? קיפודנחש 01:29, 3 בדצמבר 2019 (IST)
בדף השיחה ניסיתי לקבל תשובה על מה מדובר על "שנאת ערבים", על התנגדות ללאומיות ערבית (כמו באיראן)? על שנאת אסלאם? האם מדובר בתופעה יש בה יסוד משותף (כמו שיש באנטישמיות, שבה יש מסורת בין-דורית)? או בתופעות מקומיות ללא תלות? שאלותיי שם נותרו ללא מענה (אני לא מתכוון שנותרו ללא מענה טוב. נותרו ללא מענה כלל). האם בהתנגדויות לערבים וללאומיות ערבית של הברברים במרוקו יש קשר לאירועים נגד ערבים בישראל 2019 ? Ronam20 - שיחה 01:36, 3 בדצמבר 2019 (IST)
לגבי המענה לשאלות שלך, לצערי הדיון התקיים במשך כמה ימים שבהם לא יכולתי להגיב, וחבל שאף אחד מהמעטים שהשתתפו בדיון לא התייחס לנקודות שהעלית. הדיונים לא אמורים להיות אישיים, אלא ציבוריים. בכל מקרה, התופעה של מגוון תגובות שליליות כלפי ערבים במקומות שונים בעולם היא תופעה ידועה, שאפשר לקרוא לה "שנאת ערבים" באופן כללי, או לתת לה שם אחר כלשהו. וכן, יש קשר בין התנגדויות לערבים מצד הברברים במרוקו לבין אירועים נגד ערבים בישראל כיום - הקשר הוא שנאת ערבים. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
קשר רופף ביותר ומקרי לחלוטין. אין ככל הנראה שום השפעה היסטורית או אחרת בין התופעות. אם ככה אפשר לעשות המוני ערכים. לדוגמה "שנאת טורקים" ולהציג את שנאת הטורקים ביוון, לצד שנאת הטורקים בארמניה, בכורדיסטן, שנאת האימפריה האוסמנית בזמן מלחמת העולם הראשונה בקרב אזרחי מדינות ההסכמה, שנאת ארדואן בישראל וליצור ערך חדש. כנ"ל לגבי כל עם וקבוצה בעולם. Ronam20 - שיחה 01:40, 4 בדצמבר 2019 (IST)
קיפודנחש, לא חושב שיש חולק שיש תופעות של שנאת ערבים (כלאום/כמיעוט/כבעלי דת מוסלמית - כאשר זה רלוונטי וכו'). העניין הוא שיש גם תופעות לא מעטות של הזדהות עם ערבים, קבלת ערבים, בוז ועליונות כלפיי ערבים - כולם אמיתיים. הבעיה היא שקשה לומר אם מעשה מסוים היה מתוך שנאה לערבים - אולי היה מתוך בוז? אולי מתוך שנאה למיעוטים נוספים שיש באותו אזור (כמו שהיה עם איראן בערך שנמחק)? אולי זהו סכסוך לאומי וכמו שיש מאבק נגד שאיפות לאומיות ערביות באזור כך היו מאבקים נגד שאיפות לאומיות בריטיות (לווא דווקא בארץ)? קשה לומר באופן רציני שתקרית X קרתה בגלל "שנאה", ושבאופן ספציפי השנאה הייתה מופנית לאותו אדם מעצם היותו ערבי, ושאם היה סודאני או כורדי זה לא היה קורה. בעיות דומות ישנן גם בערך שנאת חרדים בישראל - שם בכלל יש בעיה נוספת, כאשר לוקחים מקור - ממיינים ממנו רק מה שקשור ל"שנאה" ומכניסים לערך, ומידע נוסף שיש במקור, למשל - על ניסיונות פיוס, או על תגובות מהצד השני (נניח, פעולות שנאה מצד חרדים) - זה לא נכנס לערך. והתוצאה היא ערך חד-צדדי מעצם שמו. במקרה הזה אני חושב שקל היה לשנות את הערך לחרדים בחברה הישראלית ולכתוב שם גם על פעולות השנאה וגם על הדברים הנוספים כדי ליצור תמונה רחבה, אבל לצערי לא היו מספיק תומכים. פתרון דומה קיוויתי ליצור גם לשנאת ערבים, אך גם זה לא עלה בידי. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:37, 3 בדצמבר 2019 (IST)
קיפודנחש, לגבי דבריך על יהודי שיצא עם אירופאית, ראה כאן. [בכלל איני מבין את הדיון, יש סכסוך בין היהודים לערבים, ולא סתם סכסוך אלא סכסוך אלים מאוד, כמו כל ריב, הוא גורר שנאה, תיעוב ושאר מידות מגונות, ואין בכך שום חידוש. זה שונה משנאת זרים (שנאת גוים/אנטישמיות) או שונים, ללא שום מריבה או סכסוך קודם]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גם אם נאמר שיש בהחלט ואף באופן בלתי ניתן לויכוח חשיבות לערך X Y או Z ייתכן וצריך להפנים שהקהילה שלנו (אולי זה נכון גם על החברה שלנו אבל לפחות הקהילה) כאן שכבודה במקומה מונח, לא בשלה לכתוב ערכים מסויימים באופן שיתופי על כל המשתמע מכך. ומחמת שכך ייתכן ויש לחיות עם מצב שיש ערכים מסויימים שהדור שלנו לא יכתוב אותם. זה נכון לכל הצדדים. מי-נהר - שיחה 01:40, 3 בדצמבר 2019 (IST)

אולי הצדק אתך, אבל אז יש למצוא הליך מכובד יותר למחיקת ערכי "אל תיגע בי", לא מחיקה בהינף יד אחרי ש"לא היו מספיק תומכים" בדיון חשיבות בדף שיחה. הדיון והמחיקה לא היו עקב "קהילתנו אינה בוגרת מספיק כדי לכלכל ערך על נושא כה נפיץ", אלא כמסקנה ש"שנאת ערבים" זה לא משהו ממשי, או לא משהו חשוב", אחרי שבוע בדף שיחה נחבא אל הכלים. זה לא בדיוק אותו הדבר. אם הקהילה הזו לא מספיק בוגרת כדי לתמוך בערך על שנאת ערבים, והוא חייב להימחק, לפחות שיימחק בנימוק שמצביע על פגם בקהילה, ולא בתואנה שנושא הערך חסר חשיבות. קיפודנחש 01:53, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אם טענתך היא שבמקרה כעין זה יש להחליף את הנימוק בתקציר המחיקה – קבל גם את האצבע שלי; אם הטענה היא ששבוע דיון לא מספיק – אני דוחה מכול את הטענה. מי כמוך שמתנגד להצבעות (או לכל הפחות נמנע מהשתתפות בהן) יבין שאם אף אחד (כמובן, למעט כותב הערך שבעצם כתיבתו משוכנע שהערך שלו טוב) לא התנגד למחיקה של הערך, אז אין טעם לגרור את הקהילה לספירת ראשים לפי מטר-רץ. דגש חזק - שיחה 02:38, 3 בדצמבר 2019 (IST)
@דגש חזק: לא זה מה שאמרתי. במקרה של ערך שאין לו "חשיבות" יש הליך די פשוט למחיקה: מציבים תבנית, ומוחקים אחרי שבוע. אם הנימוק למחיקה הוא "קהילת ויקיפדיה בעברית לא בשלה להחזיק ערך NPOV על נושא זה", אז ההליך הזה לא הולם ולא מתאים, ואם אכן זו סיבה קבילה למחיקה, יש למצוא הליך מתאים למחיקת ערכים מהסיבה הזו. זו לא שאלה של "תקציר". קיפודנחש 04:17, 4 בדצמבר 2019 (IST)
הגישה שמשתמש:מי-נהר מציע מייצגת את השמרנות שהזכרתי לעיל. לדבריו, קהילת העורכים "לא בשלה לכתוב ערכים מסויימים באופן שיתופי", ולכן הכי טוב זה לא לכתוב כלום בנושאים הללו. גישה זו פסולה בעיניי. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)
ואתה מייצג את הגישה הנייטרלית? נרו יאירשיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 21:24, 3 בדצמבר 2019 (IST)
אתה צריך מטף לכובע? -- ‏גבי‏ • שיח 22:14, 3 בדצמבר 2019 (IST)
- סוף העברה
השנקל שלי: שנאת ערבים עד רמת "ערבי טוב = ערבי מת", שנאת חרדים עד כדי "דרוס כל דוס", שינאה היטלראית של פלסטינים כלפי יהודים - כל אלה קיימים, אבל יש לנו די והותר מריבות גם ככה. שלום בית ממילא לא יהיה בעתיד הנראה לעין, אבל עדיף לא להשתין בנזין מהמקפצה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:09, 9 בדצמבר 2019 (IST)

צ'בורשקה מפורסם בכל רוסיה וברית המועצות. הוא אחת מדמויות האנימציה עליהן כתובות רוב הבדיחות הרוסיות.[עריכת קוד מקור]

אפשר לקבל דוגמה או שתיים לבדיחה עליו? 129.69.140.138 16:48, 4 בדצמבר 2019 (IST)

אולי תנסה לשאול בויקיפדיה:הכה את המומחה. מיכאל.צבאןשיחה • י' בכסלו ה'תש"ף • 23:33, 7 בדצמבר 2019 (IST)

הרהור: מפגשי קהילה מצומצמים[עריכת קוד מקור]

אני כותב ועורך בוויקיפדיה כבר לא מעט שנים, והיא תמיד הייתה כמו בית בשבילי, במובנים מסוימים, מקום בטוח. יצא לי גם להשתתף בשניים או שלושה מפגשים של הקהילה. אני סובל מחרדה חברתית (בין השאר...), ולמרות שכל פעם קיוויתי שזה יהיה אחרת, החוויה של המפגשים ההמוניים (בקנה המידה שלי) היא תמיד קשה מבחינתי. הסיבה שניסיתי בכל זאת כמה פעמים היא שלמרות החרדה, אני כן אדם שאוהב להיות עם אנשים, בעיקר עם אנשים שיש לי איתם תחומי עניין משותפים ושאת חלקם אני מרגיש שבמובנים מסוימים אני מכיר (את הפרסונה הווירטואלית שלהם לפחות). עם כל המחלוקות והחיכוכים אנחנו בונים פה מפעל משותף, ואני מרגיש שיש כאן לא מעט אנשים שיכול להיות לי אתם מן המשותף והייתי שמח להכירם בנסיבות חברתיות או חברתיות למחצה, ולא רק "מקצועיות" פרופר. אני שואל את עצמי, ואתכם, אם אין כאן אנשים נוספים שהיו מעוניינים שיתקיימו גם במפגשים בעלי אופי מצומצם יותר, למשל על בסיס גאוגרפי, או טווח גילאים, תחומי עניין משותפים וכד'. האוריינטציה של מפגשים כאלה יכולה להיות חברתית יותר או "ויקיפדית" יותר, בהתאם לרצון המשתתפים. אשמח לשמוע רעיונות ותגובות. ראובן מ. - שיחה 15:35, 6 בדצמבר 2019 (IST)

מפגשים מצומצמים התרחשו בעבר ואני מניח שיהיו גם בעתיד. בשביל מפגשים כאלה צריך להיות יוזם, מישהו שיארגן את המפגש, אם על בסיס אישי, יזמין אליו את אותם הוויקיפדים שהוא מעוניין להכיר יותר ואם על בסיס נושא, למשל ויקיפדים המתעניינים בתחום מסוים. בביתי וביתה של שלומית התנהלו מפגשים משני הסוגים. אני יודע שעוד ויקיפדים יזמו מפגשים כאלה והשתתפתי בכמה מהם. היה אפילו מפגש חברתי מדווח של בובות קש... בברכה. ליש - שיחה 17:16, 6 בדצמבר 2019 (IST)
רעיון מצויין, ראובן מ.. נראה לי שמפגשים מצומצמים יכולים לבנות אינטראקציה פורייה בין ויקיפדים, בין שהיא למטרה "מקצועית" ובין שהיא למטרה חברתית. דבר שקשה לבנות במפגשים ה"המוניים". השתתפתי באחד מהם, שהיה מאוד נחמד, אבל בקבוצות קטנות הקשר טוב יותר (אם מצליחים כמובן...) לגבי הביצוע, אני מסכימה עם ליש, שזה יכול להיות רק על בסיס אישי, כדי לא ליצור את אפקט הילדים שלא הוזמנו ליום הולדת. Tmima5 - שיחה 17:45, 6 בדצמבר 2019 (IST)
אני במלכוד. אני מעוניין לפגוש ויקיפדים, אתם אנשים חביבים ומעניינים (בלי להכליל, חלילה. חלקכם). אבל להשתתף במפגשים הרגילים אני כבר לא יכול יותר, והמחשבה על ליזום ולארגן מפגש פרטי מטילה עליי אימה... ראובן מ. - שיחה 19:50, 6 בדצמבר 2019 (IST)
קודם כל, מצדיע לך על השיתוף! שנית, המחשבה שעלתה לי בהשראה מדבריך, שיהיה מיזם קהילתי כלשהו בו יירשמו ויקיפדים לפי אזורים "שרון", "ירושלים", "שפלה" וכו' - נראה לי מקסים, ואפילו אם יהיו מעט שיירשמו מכל אזור, עדיין זוהי קרקע ממנה יכולים לצמוח מיני-מפגשים מקומיים ולדעתי זה רעיון חמוד. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:34, 6 בדצמבר 2019 (IST)
אני מהרהר עוד קצת ברעיון והוא אפילו יותר מוצא חן בעיני. כשכמות העורכים הנתונים קטנה, יכול להיות שנגלה למשל ש - כמה מאזור מסוים הורים, ואפשר לעשות מפגש משפחות, או שכמה תלמידים או סטודנטים וזה יכול ליצור שיתופי פעולה מעניינים בהקשר הזה. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:37, 6 בדצמבר 2019 (IST)
גם לדעתי זה רעיון טוב, ואשמח אם מישהו מאיזור השפלה או מרכז הארץ יארגן מפגש כזה, ואם על בסיס מכנה משותף, מה עם מפגש קשישים, או חובבי מוזיקה, ספרות, בעלי חיים וכו'? יכול להיות נחמד.שלומית קדם - שיחה 23:26, 6 בדצמבר 2019 (IST)
כל הבעיה היא שאף אחד לא רוצה לקחת על עצמו את תואר "המארגן"... כשארגנתי מפגש ביתי לבובות קש זכיתי להיענות רחבה קריצה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 06:58, 8 בדצמבר 2019 (IST)
אני פחות בעניין של לארגן, יותר בעניין של לזרוק כפפה בעיניים עצומות ולברוח. נראה לי שהיא נפלה איפה שהוא בין השיחים. ראובן מ. - שיחה 14:33, 9 בדצמבר 2019 (IST)

תחרות מציאת מקורות[עריכת קוד מקור]

מקורות מגוונים, לכל צורך יש סוג מקור מתאים

הנחתי אתמול תבנית "דרוש מקור" על טענה שנכונותה מטרידה אותי זה מכבר: שהיו שמועות שאמו של שמעון פרס ערבייה, והן היו נפוצות במידה שהשפיעה על תוצאות הבחירות לכנסת העשירית. יש כל מיני אזכורים לשמועות כאלה, אבל כיוון שהשמועה הזו היא כל-כך מופרכת, אני חושד שהמקור הראשוני הוא אמירה צינית של פרס עצמו שלא נועדה להתפרש כלשונה (כמו שאנשים אומרים היום: "המציאו עליי כל מיני עלילות, יכולים להגיד גם שרצחתי את ארלוזורוב"). זאת בניגוד מוחלט לשמועה השנייה שטוענים שהופצה נגדו, שהוא (או אחיו) מחזיקים מניות בתדיראן - אמנם שמועת שווא, אבל בהחלט משהו שאדם סביר יכול להאמין בו.

בכל אופן הכמיהה למקור העלתה בראשי רעיון - לארגן תחרות של חיפוש מקורות, מעין מתקפת איכות על תבנית "דרוש מקור". צוות שופטים יבחן את אמינות המקורות שיתווספו, או את הטענות שהתגלו כמופרכות (כלומר התגלה מקור סותר). יתנהל רישום גם של נסיונות שלא צלחו, ויוסרו בכפוף לשיקול דעת טענות שלא נמצא להן מקור. העמותה תוכל לדאוג אולי לפרסים סמליים למרבי המקורות. מישהו בעניין? תחרות כזו יכולה לחזק את אותו היבט של ויקיפדיה שנמצא תדיר תחת מתקפה - אמינותה. דב ט. - שיחה 09:45, 8 בדצמבר 2019 (IST)

אם לא מקור, לפחות חדק...
לא מצאתי מקור. חדק של פיל גם יעזור? (אגב, אין ערך חדק בוויקיפדיה העברית, הוא הפניה לערך "אף"). התו השמיניהבה נשוחחתובנות 12:00, 8 בדצמבר 2019 (IST)
דב ט. וכעת לתגובה רצינית יותר. עקרונית אני מאוד בעד פרויקט כזה אך לצערי צמצמתי מאוד את הזמן שמקדיש לויקיפדיה. לא רוצה להוציא לך את הרוח מהמפרשים, אך כל עוד אין מערך אפקטיבי יותר של טיפול בהשחתות, כל עוד ויקיפדיה נותנת עדיפות לאנונימים ומשחיתים על פני משתמשים רשומים/ותיקים/מנטרים (ולמשל, לא מאפשרים שלב ביניים של הגנה על ערכים-אישור גרסאות) וניתנת עדיפות לאנשים כוחנים בתוך הקהילה עצמה על פני תורמים אחרים, זה לרדוף אחרי הזנב של עצמנו ומתכון בטוח לעזיבת פעילים. אני אמשיך לתרום בנושאים הקרובים לליבי, אבל כל עוד לא יהיה שינוי בתחומים שציינתי, מעדיף להיות ראש קטן ולהשקיע את הזמן שלי במקומות אחרים. בקיצור, כדי שיתאפשר פרויקט כזה ופרויקטים נוספים, הקטנת עומס הניטור ומניעת עזיבת פעילים צריכות לקבל עדיפות גבוהה יותר מצד הקהילה-אחרת אני לא רואה איך אנחנו מצליחים לסגור את פער המקורות. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 18:24, 12 בדצמבר 2019 (IST)
וכשאני מדבר על פערים, אני מדבר על גרסאות שטרם נבדקו מעל לשלושה חודשים ולא ניתן לעקוב אחריהן יותר דרך השינויים האחרונים או יומנים כלשהם (רק גרסאות שסומנו ב"לבדיקה נוספת").
בהנחה שהפערים שציינתי יטופלו. איזו עזרה תצטרך? אני מאמין שניתן לגייס את מי שנרשם בתבניות "בעל ידע ב..." לטובת אימות מידע. אולי מלכתחילה מוטב לקיים תחרויות כאלו מטעם מועדוני נושאים (הרובה והמקלדת וכו') ובפרט מועדונים חזקים שבהם יש יותר סיכוי להצליח. כדאי גם לקבוע סדרי עדיפויות כלשהם (למשל, להתחיל מרשימות הערכים היותר חשובים באנציקלופדיה), להתחיל ב"קטן וצנוע" ולחגוג הצלחות קטנות כדי שהפרויקט הזה יתפוס ויהפוך לשגרה. אולי ניתן להשתלב כבר מעכשיו במתקפות האיכות? הרי גם בהן אמורה להיות קטגוריה של ערכים עם מיעוט מקורות. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 18:36, 12 בדצמבר 2019 (IST)
דב ט., יוזמה יפה (ואם תהיה מתקפת איכות או משהו בסגנון אשמח לקחת חלק), אולי אבל אפשר יהיה להפוך אותה ליותר ממשהו חד פעמי, כפי שגם Hummingbird ציין. אני אישית הייתי מציע להקים לשם כך מיזם ייעודי, אולי משהו כמו מיזם ״חיפוש אחר מקורות״ (והנה עוד שם פוטנציאלי יפה- ״ויקיפדיה מחפשת מקורות״)? לדעתי זה יהיה יותר אפקטיבי מתחרויות נושאיות במועדונים נושאיים.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 18:54, 12 בדצמבר 2019 (IST)
המקיסט גם תחרויות עם תשורות סמליות יחסית, כמו מתקפת קטגוריות, יכולות להשיג אפקט, ככל שהן מצליחות לסחוף יותר אנשים. תחרות באופן טבעי זוכה יותר לפרסום ובולטות ולכן יכולה לסייע למיזם במתנדבים נוספים שיצטרפו אליו. כרגע יש עיסוק במקורות באופן עקיף ב"מקבץ השבועי" ואפשר להגיד שזו החלופה למתקפת האיכות. הבעיה שחיפוש מקורות זה גם עניין של בקיאות ונגישות למקורות מידע וזה דורש כמות גדולה יותר של אנשים, זה קצת שונה מחיפוש תמונות חופשיות לדוגמה, או תחרויות כתיבה ספציפיות. לא הכל נמצא באינטרנט וחלק פחות נגיש ונמצא מאחורי חומת תשלום. אולי אם נכלול תחת המיזם פעולות טיוב קישורים (למשל שימוש בתבניות "רשמיות" ובוקמרקלטים במקום קישורים פשוטים), מציאת פתרון לקישורים חיצוניים שבורים (קישור לארכיון למשל) וכן סימון טענות חשודות, יהיה יותר "בשר" למיזם כזה ויותר עורכים מן השורה שיצטרפו אליו. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 20:21, 12 בדצמבר 2019 (IST)
אזכיר שמשתמש:Ofekalef פתח בזמנו מיזם ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם המקור האמין, שעד כמה שהבנתי דומה או זהה למאמץ שדב מציע. אפשר לפתוח מיזם חדש, אבל נראה שיותר הגיוני לנסות להחיות את הישן, לא? אוא אולי יש הבדל עקרוני בין "תחרות" ל"מיזם"? אם כך הדבר, אולי נאה יהיה לקיים את התחרות כחלק מהמיזם. קיפודנחש 20:58, 12 בדצמבר 2019 (IST)
Hummingbird, אני מסכים שלא יזיק להוסיף עוד תוכן למיזם שכזה. אני לא מספיק בקיא בנושא, אז השאלה היא כמה יש צורך במיזם קבוע שכזה אם ה״מקבץ השבועי״ מטפל בזה גם (אולי רק מתקפת איכות, או כמה כאלה, יספיקו? אגב, אתה צודק בדבריך שתחרויות מושכות מתנדבים..). אם אכן יש צורך במיזם, האפשרות הטובה ביותר לדעתי אז היא להחיות את המיזם שציין קיפודנחש, אבל להוסיף לתוכו גם עיסוק בסימון ״טענות חשודות״ (מניח שאתה מתכוון ל״דרוש מקור״, מטרה ראויה בהחלט), טיוב קישורים והחלפת קישורים שבורים בקישורים חלופיים תקינים ועוד דברים נדרשים שקשורים במקורות, אם יש.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 22:27, 12 בדצמבר 2019 (IST)
אני Symbol support vote.svg בעד להשתלב במיזם הקיים ולהוסיף לו את הפערים שהזכרתי ואולי נקודות נוספות שיעלו. המקבץ השבועי שומר על פעילות מתמידה ויש לו את היתרונות שלו, אבל הוא לא בדיוק ממוקד בערכים ללא מקורות-וכדי לתקן זאת אפשר להגדיר שבכל מקבץ ערכים תהיה התייחסות מיוחדת לכך (פינת "הערך ללא מקורות"). המקבץ השבועי כן משלב ערכים ללא מקורות באופן מזדמן (ואז המיזם של דב/אופק יכול לבוא לידי ביטוי, באיתור ערכים שדורשים מקורות). אין לי ממש רקע בהפעלת מיזמים, אבל צריכה להיות דרך לשמור אותו לאורך זמן, אולי בשיתוף עם מיזמים אחרים (למשל-הדף שמרכז דיווח על טעויות), כדי שהוא לא יפול אחרי פעם אחת (אולי עדיף ריצה למרחקים ארוכים על ספרינט קצר?). למיזם יכולה להיות גם תוצאת לוואי מבורכת, של סקריפט שיצבע בתוך קטגוריות ערכים עם תבנית "דרוש מקור". כל זה כמובן לא יעבוד בלי ביקוש מספק ובלי צוות של אנשים אכפתיים שמוכנים לקחת את המיזם על עצמם. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 23:16, 12 בדצמבר 2019 (IST)

יצירת אמנות של בננה תלויה על קיר נמכרה ב-120 אלף דולר - ונאכלה[עריכת קוד מקור]

לא ברור לי למה שמישהו ישלם עשרות אלפי דולרים על בננה. כלומר: אם מישהו חושב שבננה היא יצירת אומנות: על זה אני לא מסוגל לחלוק וממילא אין טעם לדון בכך. אבל גם כרגיל בננה לא מחזיקה מעמד הרבה זמן. מה אמור לקרות ליצירה לאחר מכן? Tzafrir - שיחה 16:11, 8 בדצמבר 2019 (IST)
כי עכשיו האנשים הנכונים יודעים שבשביל הקונה $120,000 זה כמו 10 סנט. Ronam20 - שיחה 16:46, 8 בדצמבר 2019 (IST)
זו בטח הייתה בננה טעימה מאוד. צחי לרנר - שיחה 22:25, 8 בדצמבר 2019 (IST)
Im-yahoo.svg המלך הכחולשלח לי הודעה! 22:26, 8 בדצמבר 2019 (IST)

האמנות האמיתית כאן היא "להחליק על הבננה", בפעם הראשונה נוצרה יצירת אמנות שבאמצעותה איפשר האמן לרוכשים להשלים בעצמם את היצירה... ומכאן המחיר היחסית גבוה (יחסי, כי לא רחוק מהאננס במרכול השכונתי כאן). ביקורת - שיחה 23:30, 8 בדצמבר 2019 (IST)

נראה אותם עושים את זה עם חמאה... דגש חזק - שיחה 23:43, 8 בדצמבר 2019 (IST)
"יצירת אמנות".. זה ממש לא בהגדרה של יצירת אמנות. הסיפור הזה פשוט מגוחך, ואולי צריך לתחום יצירת אמנות בהגדרה של "ציור על מרחב כלשהו, שירה, ריקוד פיסול באמצעות חפצים שונים, או כל יצירה הדומה לכך אשר מורכבת יותר מהרמה היומיומית על פרטיה ומרכיביה השונים, ועולה בקנה אחד עם החוק"? (כי בננה אפשר פשוט ללכת לקנות בסופר..). אגב ראו גם את זה. המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 14:38, 13 בדצמבר 2019 (IST)
בתחילת 2004 יצא לאור בעברית ספרו של אפרים קישון, "נקמתו המתוקה של פיקאסו", המהווה ביקורת שלוחת רסן על האמנות המודרנית. את ביקורתו חיזק קישון במכתבי קוראים ממעוזי השמרנות, כגון "גברת משכילה מציריך" ו"האדון האקדמאי מדיסלדורף". "אני לא סתם חושב שהאומנות המודרנית היא רמאות, אני פשוט יודע זאת", אמר קישון בראיון למולי שפירא (גלי צה"ל), שעסק בספרו. תגובתו של הצייר יאיר גרבוז, בהמשך לאותו ראיון: "אני מאוד ממליץ קודם כל לקנות את הספר, אבל הייתי ממליץ לקנות יחד אתו כמה בקבוקונים של טיפקס ואז להתיישב בנוחיות ולמחוק קודם כל את שם ההוצאה שאחראית לחרפה הזו ואח"כ את הטקסט הילדותי והאלים, ואז תקבלו אלבום נורא יפה של מיטב האמנות המודרנית של המאה העשרים". דוד שי - שיחה 17:25, 13 בדצמבר 2019 (IST)
שימוש בחפצים קיימים כיצירות אומנות אינו חדש, וגם לנו יש ערך על כך: רדי מייד. נכתבו מספיק מילים על השאלה האם מדובר באומנות או לא. מבחינה אחת נראה שכן: יש מי שמוכן לשלם על חלק מהיצירות הללו כיצירות אומנות. Tzafrir - שיחה 19:09, 13 בדצמבר 2019 (IST)

טקס הסיום - ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים[עריכת קוד מקור]

הזמנה- ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2019

שלום לכולם!

אירוע הסיום של תחרות "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" יתקיים בבית מקס ליבלינג – מרכז העיר הלבנה, אידלסון 29, תל־אביב–יפו, ביום שני כ"ה בכסלו תש"ף, 23 בדצמבר 2019.

  • 17:30 הגעה והתכנסות
  • 18:15 סיור במקום
  • 19:00 הדלקת נרות ודברי ברכה
  • 19:15 חלוקת פרסים

הכניסה לאירוע ללא עלות אך מותנית בהרשמה מראש - מוזמנים להירשם!

נותרו רק עוד כשבוע, להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים! תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

לאחר סיום התחרות, יעניק צוות השופטים את הפרסים הבאים לכותבי הערכים הזוכים:

  • פרס ראשון: 3,000 ש"ח
  • פרס שני: 2,000 ש"ח
  • פרס שלישי: 1,500 ש"ח

התחרות תסתיים ב-13 בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.


בהצלחה!

רכזי המיזם: ‏Ovedc ומשתמשת:Laliv g

זינוק מוזר בצפייות בערכים[עריכת קוד מקור]

למישהו יש רעיון מדוע ביוני השנה נרשם זינוק עצום בצפייה בדפים נשורת גרעינית ומחלת קרינה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:45, 9 בדצמבר 2019 (IST)

התקלה הגרעינית ברוסיה? מנחם.אל - שיחה 18:20, 9 בדצמבר 2019 (IST)
צ'רנוביל (מיני סדרה)? אמא של גולן - שיחה 18:39, 9 בדצמבר 2019 (IST)
נראה שאמא של (שוב) צודקת. הקפיצה מסונכרנת עם תחילת הסדרה וקיימת גם בערך על אסון צ'רנוביל. אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

How America Ends: A tectonic demographic shift is under way. Can the country hold together?[עריכת קוד מקור]

‘The Ferrante Effect’: In Italy, Women Writers Are Ascendant[עריכת קוד מקור]

נראה לי שאני בין הבודדים (מצאתי עוד שניים שלושה בקבוצה) שלא הצליחו לסיים אפילו את הספר הראשון בסדרה של אלנה פרנטה: "החברה הגאונה שלי". לעומת זאת אני מוצאת את ספרה של אלזה מורנטה: "אלה תולדות" כפנינה ספרותית אמיתית. כך או כך, אני שמחה לקרוא שפרנטה הרימה את ראשן של נשים כותבות באיטליה. כן תרבינה. Tmima5 - שיחה 08:45, 10 בדצמבר 2019 (IST)
אני קראתי בהנאה את "הבת האפלה" ומתקעתי באמצע "החברה הגאונה שלי". צחי לרנר - שיחה 17:38, 10 בדצמבר 2019 (IST)

וואו[עריכת קוד מקור]

היה לי יום פורה מאד כאן, וקידמתי רבות את בבת-עיני, אוניברסלים אנושיים. רק משתף קריצה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:23, 10 בדצמבר 2019 (IST)

כל הכבוד על כתיבת הערך, המסביר את מה שקורה היום. דוריאןDGW – Talk 18:54, 11 בדצמבר 2019 (IST)

האיום של ח"כ מיקי זוהר[עריכת קוד מקור]

ח"כ מיקי זוהר מאיים: אם היועץ המשפטי לממשלה לא יתיר לנתניהו להרכיב ממשלה - אתפטר מהכנסת [1]. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:47, 11 בדצמבר 2019 (IST)

בפעם הקודמת, כשהודיע על פרישה, מיקי זוהר חזר בו ולא פרש, ארשה לעצמי לנחש שגם הפעם יחזור בו... בברכה. ליש - שיחה 15:31, 11 בדצמבר 2019 (IST)
כנראה לא יקרה ולא יהיה צורך לחזור בו. מנדבליט הרי יודע שהחלטה כזו נוגדת לערכי הדמקורטיה ולחוקי המדינה. Ronam20 - שיחה 16:06, 11 בדצמבר 2019 (IST)
אבל עכשיו נוסף נימוק לטובת ההחלטה. לפי ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים, הבא בתור בליכוד הוא פטין מולא ונראה לי שהוא עדיף על זוהר. Tzafrir - שיחה 16:10, 11 בדצמבר 2019 (IST)
הוא לומד מהטובים. לפי התפיסה הרווחת בשורות הליכוד, גם שי ניצן איים שאם לא יעשו מה-בראש-שלו הוא יתפטר. כל השאלה היא מי אתה והאם למישהו אכפת... ביקורת - שיחה 17:57, 11 בדצמבר 2019 (IST)
אני לא חושב שהאיום הזה עושה רושם על מי שהוא מופנה נגדו, אולי רק על מי שחושב כמו מיקי זוהר. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:58, 11 בדצמבר 2019 (IST)
מש"ל. ביקורת - שיחה 22:54, 11 בדצמבר 2019 (IST)

כמה חבל שאני לא רב עיר...[עריכת קוד מקור]

המשרד לשירותי דת: כהונת רבני ערים שתם תוקפה תוארך עד לחצי שנה לאחר הקמת הממשלה החדשה. אני מניח שזה עסק סופר משתלם, אפילו בלי גיל פרישה... דגש חזק - שיחה 16:28, 12 בדצמבר 2019 (IST)

כמה חבל שאני לא חבר כנסת, כמה חבל שאני לא מנכ"ל, כמה חבל שאני לא שחקן כדורגל או ראש ממשלה... יש עבודות שמרוויחים בהן הרבה יותר ממה שהגיוני לתת על העבודה. ועוד חצי שנה כהונה זה לא כזה הרבה. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ו בכסלו ה'תש"ף • 20:46, 12 בדצמבר 2019 (IST)
לכל גוף שמכבד את עצמו וקשור ביהודים - מדינה, עיר, מפעל מזון, נושאת מטוסים ועוד - יש רב ראשי, ולעתים רבנים אחדים. והנה, אף שלוויקיפדיה העברית יש גרסה בכשרות מהודרת, אתר "המכלול", אין רב ראשי לגרסתה שבכשרות רגילה. יש ביורוקרטים, יש מפעילים, אבל רב ראשי - אין. כיוון שכך, אני קורא לבחירתו של הרב הראשי לוויקיפדיה והסביבה, וכדי שלא לחרוג ממנהג המדינה נמנה שני רבנים ראשיים: רב ראשי לעדת המחקנים ורב ראשי לעדת המכלילינים. דוד שי - שיחה 06:59, 13 בדצמבר 2019 (IST)
או מישהו שיכול להכיל ולערב את שתי הגישות, ויתמנה למשרת ערב רב. ביקורת - שיחה 14:51, 13 בדצמבר 2019 (IST)
בואו נתחיל בגרסת פיילוט בחירת ביורוקרט-פורים. מי-נהר - שיחה 16:01, 13 בדצמבר 2019 (IST)