לדלג לתוכן

ויקיפדיה:כיכר העיר

הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן
תמונת פנורמה של כיכר העיר
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

כ"ב בכסלו ה'תשפ"ו - 12 בדצמבר 2025


אופס, כבר עבר

ארכיון
דפי משנה
----

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - 177 - 178 - 179 - 180 - 181 - 182 - 183 - 184 - 185 - 186 - 187 - 188 - רק"פ


טקסט לבן לצורך צורת הדף

לראש הדף
לתחתית הדף

"כבר לפני עשור, בישראל היו מוכנים להרוג אלף עזתים עבור חייל אחד"

[עריכת קוד מקור]

בלי שום קשר לעמדתכם הפוליטית, אני ממליץ לכולם לקרוא את המאמר החשוב של פרופסור תמיר שורק, שסוקר את ההרג ההמוני ברצועת עזה ואת הדה-הומניזציה של הפלסטינים מנקודת מבט היסטורית. Bakbik1234שיחה 16:52, 5 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

רצה הגורל? לי זה נראה קצת יותר מוזמן מ„רצה הגורל”. לי זה נראה שחלק גדול מהמשיבים הניחו, בעקבות המאורעות מהימים שקדמו לכך, שחלק גדול מהאנשים האמורים הם לוחמים. המאמר לא מתייחס לכך בכלל, אולי זה צירוף מקרים. כמוכן המאמר משתמש בשתי שאלות שונות בתכלית להשוות בין ישראלית לפלסטינים. לי זה נראה כמו חוקר שבכוח מנסה להוציא את הפלסטינים טוב יותר. אני לא אוהב חוקרים שבאים למחקר עם המסקנה כתובה. Tzafrirשיחה 18:40, 5 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
לא צריך שום מחקרים מעוותים כדי לבדוק מי מחלק בקלאוות ביום שילדים ותינוקות נהרגים בשם ה'התנגדות'. שמש מרפאשיחה 18:53, 5 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
משתמש:שמש מרפא השאלה שצריך לשאול היא האם הרצח של 36 קטינים בשבעה באוקטובר יכול להצדיק את השמדתם של עשרות אלפי קטינים ברצועת עזה. Bakbik1234שיחה 19:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הדמגוגיה ב"שאלה" הזאת היא אדירה. הניסיון להעמיד "קטינים" מול "קטינים" לא רלוונטי בעליל, מה הקשר? ילדים בעזה נהרגים רק בגלל שהרגו קטינים בישראל? ואם נניח בשבעה באוקטובר לא היו נהרגים ילדים אז זה היה קשור לאם ימותו או לא ימותו יחדים בעזה? נמשיך הלאה לתהומות הדמגוגיה, בניסיון להשוות בין טבח קר ואכזר שביצע ארגון טרור כלפינו, לבין ילדים שנהרגים במלחמה כי ארגון הטרור משתמש בהם להתחבא מאחוריהם בזמן שהוא נלחם נגדנו. במלחמות לא נהרגו בני אדם, כולל קטינים, מעולם? כל הילדים הגרמניים שמתו במלחמת העולם השנייה אסור שימותו כי מה פתאום שימותו אל מול המוות של הילדים היהודים מידי הנאצים?
בקיצור השוואה מופרכת, דמגוגית, נוראית וחסרת כל אחריות. השוואה כזאת למעשה נותנת מעמד שווא לארגון הטרור חמאס כארגון לגיטימי כמו צה"ל, כאילו מדובר כאן בקרב שצה"ל התחיל מול תנועת שלום ואחווה כחמאס.
דבר אחרון, אם כבר, נזכיר שאפילו בפולין וגרמניה של מלחמת העולם השנייה היו אי אלו חסידי אומות העולם שהסתכנו וסיכנו משפחותיהם כדי להציל יהודים מהטבח.בעזה לא מצאנו ולו מקרה אחד של חסידי אומות עולם כאלו שפעלו להציל חטופים, ההיפך, רופא ומשפחתו היו מבין מחביאי החטופים עבור חמאס, חטופים וחטופות רבים שהו בבתיהם של אזרחים ולעיתים אף אולצו לעבוד בשבילם. לא נשכח גם המון עזתי צוהל למראה גופות וחטופים מובלים אל תוך עזה, ואת הצעיר שהתקשר צוהל להוריו ודיווח להם בגאןוה שכבר הצליח להרוג כמה וכמה קיבוצניקים.
מי שמנסה בכלל ליצור סימטריה מלאכותית כלשהיא בין חמאס והטבח לבין מלחמת חרבות ברזל, מבצע מעשה נורא ובל ייעשה, ולמעשה אף תומך בכך בקמפיין חמאס. עצוב. ותן טלשיחה 15:10, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
בכר זועבי, למרות הכאב, בעזה מתאבלים גם על ילדים בישראל, באתר "שיחה מקומית", 2 ביולי 2025. Bakbik1234שיחה 16:48, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הניתוח מוטה ומשתמש בממצאים בצורה סלקטיבית כדי לחזק תזה פוליטית קיימת. יש הטיות חמורות הן במדגם והן בניסוח השאלות, והתעלמות מההקשר המלחמתי בזמן שבו נאספו הנתונים.
ההטייה מתחילה בניסוח: ערבים ויהודים קיבלו שאלות שונות. בשאלות, הערבים מצילים חפים מפשע, היהודים הורגים חפים מפשע. כמובן. מעניין שלא שאלו את הפלסטינים כמה יהודים הם מוכנים להרוג. כנראה חששו מהתוצאות. זאת ועוד, הפלסטינים נשאלו שאלה כללית קלה יחסית, בעוד שהישראלים קיבלו שאלה טעונה רגשית. כזו הנוגעת בבטן הרכה של כל ישראלי: "חייל פצוע נמצא לבד בשטח אויב, עליכם להציל אותו". היא גם עושה שימוש בביטוי "ראוי להרוג", הרומזת שזה הדבר הנכון, ובכך מכווינה את הנשאלים היהודים שצריך להרוג. אפשרויות הבחירה? הן כבר כופות עליהם לבחור להרוג. אין אפשרות של "0" – חייבים להרוג. וכך מבשלים הטיה.
ההטייה ממשיכה במדגם לא מייצג: הכותב מודע שהוא הכיל התפלגות מוטה פוליטית. כמובן שזה בכלל לא מפריע לו להציג הכללות גורפות על החברה הישראלית כולה: "רמת הדה-הומניזציה של ישראלים כלפי ה"אויב" גבוהה מכל מקום אחר בעולם!". הוא קובע שיהודים אכזריים יותר. שיהודים עושים דה-הומניזציה של פלסטינים. שיהודים מקטינים את האנושיות של הפלסטינים. והדוגמה לכך? בכלל לא נוגעת בפלסטינים – אלא במחבלים. הוא מבקר את הישראלים על כך שלא מתחשבים באישיות של המחבל ובהיסטוריה שלו. לא יאומן. כמובן שאין שום תוקף לכשל לוגי כזה, הרי ברור שניתן לכבד פלסטינים ולשנוא מחבלים. האמת, אפילו לא צריך לשנוא מחבלים כדי לא לייחס חשיבות לאישיות שלהם. זה פשוט לא רלוונטי.
עזתים יצאו לטבוח בילדים נשים וזקנים שלא עשו כלום. לא רק חמאס, גם סתם עזתים. וכעת מנסה מחקר להוכיח שהפלסטינים (שאגב, בכלל לא מעזה) הם הצד ההומני. הישראלים הם הבעיה. בר 👻 שיחה 19:27, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
משתמש:בר אתה מעוות את המקור ואת הממצאים.
Bakbik1234שיחה 19:50, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הוא בהחלט קובע שיהודים אכזריים יותר. הוא רק טוען שהסיבה לכך שיהודים אכזריים יותר לא נעוצה בטבע שלהם. אתה צודק שטווח אפשר 0 ואתקן זאת. הטענה עדיין תקפה כמובן: ה"מחקר" מוטה לחלוטין, מתבסס על מדגם בלתי מייצג בעליל, מציג שאלות שונות בין הקבוצות הנבדקות, מטה אותן לפי המטרה שהוא מבקש להוכיח ומכווין את המשיבים לענות בהתאם. כל זאת תוך התעלמות מעת הלחימה בה נערכו השאלות. בר 👻 שיחה 20:00, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
Bakbik1234שיחה 20:27, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
יש גם מקרים שבהם משתמשים בשאלות זהות, ועדיין מגיעים למסקנות דומות. לדוגמה: 42% מהיהודים תומכים במדינת עליונות יהודית אחת בין הירדן לים, לעומת כ-33% מהפלסטינים שתומכים במדינת עליונות פלסטינית בין הירדן לים. היום, לפי חברי כנסת מהליכוד, אנחנו מוכנים להוציא להורג גם כמיליון אזרחים: ח"כ ניסים ואטורי קורא להפריד את הילדים והנשים ולהרוג את המבוגרים בעזה, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2025. אז התיאור של הרג אלף עזתים בעבור חייל אחד הוא כבר לא כל כך רע ביחס למה שמתבצע היום. Bakbik1234שיחה 19:02, 5 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
ולאיזון בחינה ביקורתית של האשמות "רצח העם" במלחמת חרבות ברזל מאת מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים איילשיחה 02:10, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
לפני כל ויכוח צריך להציג את התמונה המלאה, בלי להטעות- אנחנו לא נלחמים נגד העם הפלסטיני, אלא נגד ארגון טרור רצחני כמו הנאצים, שמסרב להניח את נשקו ולשחרר חטופים, כמו שבעלות הברית לא נלחמו בגרמנים וביפנים, אלא במשטרים הנאצי והיפני התוקפניים. לישראל יש זכות להגן על עצמה, ולאפשר לתושבים הדרום לחזור לביתם ולחיות בבטחה. זאת, לא נוכל להשיג אם נילחם בעזרת מכת"זיות. צריך להזכיר גם את הסיוע ההומניטרי העצום שאנחנו מספקים בזמן מלחמה, ושחמאס מנסה לטרפד אותו. להאשים רק את ישראל- זה פרופגנדה מגמתית וניסון להשחיר רק את ישראל מטעמים פסולים בלשון המעטה. יש הרבה צביעות בפוליטיקה וגם בסיקור של מלחמות אחרות. חמאס הוא הסרבן שלא מסכים למתווה ויטקוף. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 02:49, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
אם החלטנו להרוג 20 אזרחים על כל פעיל חמאס זוטר, איך זה לא מלחמה כנגד העם הפלסטיני? Bakbik1234שיחה 05:14, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
נזק אגבי הוא נזק שקיים בכל המלחמות בעולם ואף מקבל ביטוי חוקי ומאושר באמנת ז'נבה. הניסיון לייצר מציאות אלארנטיבית כאילו ניתן להילחם בארגון טרור ללא פגיעה כלל באזרחים בתוכם הוא מוטמע היא לא נאיבית אלא דמגוגית עד מחושבת בקור בכוונה. מליוני גרמנים נהרגו במלחמת העולם השנייה, המלחמה הייתה נגד הנאצים, כן, בוודאי שגם חפים מפשע כאלו ואחרים מתו, אבל המלחמה הייתה נגד הנאצים.
ארגון הטרור חמאס מקריב בכוונה את האוכלוסייה שלו, לעיתים טובח בה בעצמו ולפעמים פשוט דואג להסתתר היטב בתוכה במחשבה שזה מספק לו איזה הגנה שלא ישמידו את מחבליו. כל אזרח עזתי שנהרג ליד מחבל חמאס - הוא אזרח עזתי שחמאס בעצמו גרם למותו. ותן טלשיחה 15:15, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
בנוגע להשוואה בין חמאס לנאצים, ניר חסון מציין:
  • מדובר בתפישה אנטי-ציונית. התנועה הציונית יצרה לאום ישראלי, בנתה מדינה עשירה וחזקה שנשענת על צבא חזק, מערך בריתות עולמי ומאגר בלתי מבוטל של נשק לא קונבנציונלי. התפישה לפיה לא השגנו דבר ואנחנו עדיין עומדים חסרי אונים מול גדודי האס-אס, כמו בשטעייטל בפולין, מבטלת באחת את כל הישגי הציונות.
  • הפצצת דרזדן בפברואר 1945 - כאירוע היסטורי - אינה בדיוק מה שמציגים בימין הישראלי. היא הפכה לאורך ההיסטוריה לאירוע משמעותי לא בגלל שהייתה הקטלנית או ההרסנית ביותר מבין התקיפות האוויריות על ערי גרמניה, אלא בגלל השקרים שהפיצה התעמולה הנאצית. שר התעמולה גבלס טען שבדרזדן נהרגו 200 אלף אזרחים, אך מחקרים מאוחרים יותר העלו כי בעיר נהרגו לא יותר מ-25 אלף. חשוב מכך, הפצצת דרזדן היתה שנויה במחלוקת כמעט מיומה הראשון. אפילו וינסטון צ'רצ'יל, שגיבה את האריס לאורך הדרך, כתב בזמן אמת כי יש לשקול אם להמשיך בהפצצות רק "לשם העצמת הטרור". כל זה קרה כשהמשפט הבינלאומי היה עדיין בחיתוליו, אחרי שהגרמנים הפציצו ללא רחם את ערי בריטניה, ובשעה שהמלחמה האכזרית ביותר שידעה האנושות עודנה משתוללת.
  • הצגת חמאס כתנועה נאצית היא מאפשרת את מדיניות האש הפראית של צה"ל. המדיניות הזו לא תורמת לביטחון של מדינת ישראל ושל הישראלים עצמם, אלא מערערת אותו. שמה של ישראל הפך לשם נרדף לג'נוסייד, מה שמהווה פגיעה בביטחון הלאומי. ראש ממשלת ישראל הוא נאשם נמלט בפשעי מלחמה, שלא יכול לנחות ברוב מדינות העולם המערבי. ישנם החרמות פורמליים ובלתי-פורמליים על האקדמיה הישראלית. תעשיית ההיי-טק מתכווצת.
  • ההפצצות ברצועת עזה מספקות לחמאס את המשאב החשוב ביותר שלו – עשרות אלפי יתומים מחוסרי כל, שקל לגייס לג'יהאד נגד מי שהם רואים כרוצחי הוריהם. ההפצצות גם העניקו לחמאס משאב יקר ערך נוסף: כמות גדולה של חומר נפץ תקני מאלפי נפלים שנמצאים בשטח הרצועה.
  • תפישת העולם בדבר הנאציות של חמאס טומנת בחובה טענה בדבר הקורבניות הנצחית של ישראל. לתפישתם של רוב הישראלים, הסבל שנגרם לעזתים מוצדק בגלל הסבל שנגרם לחברה הישראלית ב-7 באוקטובר. אבל את המעגל הזה אפשר להתחיל גם במקום אחר: בצוק איתן (2014) נהרגו 2,202 עזתים, בהם 1,391 אזרחים, ומתוכם יותר מ-500 ילדים. אם ניתן להצדיק את הריגתם של עשרות אלפי עזתים בהרג של 7 באוקטובר, מדוע לא ניתן להצדיק את ההרג של 7 באוקטובר בהרג בצוק איתן? האם הזכות לנקום, להכאיב ולגבות מחיר שמורה רק לישראלים?
  • מזה חודשים ארוכים שקל להוכיח כי "חרבות ברזל" אינה עוד מלחמת מגן אלא מלחמת נקם. אין חולק שהכוח הצבאי שנותר ברשות חיזבאללה בצפון גדול מזה של חמאס בדרום ובכל זאת בחרנו לסיים את הלחימה בלבנון בהסכם מדיני. ההנחה היא שכוחו של צה"ל יספיק כדי להרתיע או לספק הגנה מול חיזבאללה - לשם כך אין צורך להרוג את כל לוחמי הארגון. אם בצפון אנחנו יכולים לקחת את הסיכון ולקוות שצה"ל לא ייכשל שוב באופן בלתי נסלח, אין שום סיבה שלא לנהוג כך גם בדרום. כבר חודשים ארוכים שבחמאס מעוניינים בהסכם ארוך טווח שיכלול את שחרור החטופים והפסקת הלחימה. יש רק שתי סיבות אפשריות לסירוב הישראלי לכך: שימור הקואליציה וסיפוק תאוות הנקם הישראלית.
Bakbik1234שיחה 17:14, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
אין לי אפילו לא טיפת כבוד או החזקה מניר חסון ושותפיו לקמפיין כניעת ישראל, "הרעבה", "ג'נוסייד" וכו', הוא ויתר ה"כתבים" שבפועל להגיד עליהם שהם תקועים בקונספצייה של 7 באוקטובר תהיה מחמאה עבורם, כי האמת שהם תקועים בקונספציות הרבה יותר גרועות ועמוקות, ובידיהם נותנים לחמאס קמפיין חינם לחיזוק שליטתו באוכלוסיית עזה והמשך קיום הטרור. השטויות.שהוא וחבריו פולטים בקצב לא מרגש אותי בכלל. היום כולם יודעים היטב שאלו שהתנגדו להתנתקות חזו בדיוק כל מה שקרה מאז, כולל מה שהיה לבסוף 7 באוקטובר, ולעומתם כל התקשורת שהדהדה בעןצמה כמה שההתנתקות טובה, טעתה בכל מילה ומילה, אבל כמובן שהם לא יכולים להודות בזה אז כל הטענות שלהם איכשהוא מופנות רק ל"חיזוק החמאס בעשור האחרון", כאילו שהמבולבלים והמחרחרים האלו אי פעם ב15 השנים של שלטון נתניהו ציצו על הצורך להכריע את החמאס במחיר מלחמה אימתנית בעזה - כמובן, לא עשו את זה.
השטויות על ג'נוסייד הן, ובכן, שטויות מוחלטות, הופרכו גם במחקר של בגין סאדאת וגם בעובדה הפשוטה שמתוך 60 אלף מתים, כ23 אלף מהם הם מחבלים - שום ג'נוסייד לא נראה ככה. שלא נדבר על "הרעבה" כאשר החמאס הראה לנו בעיניים שהמורעבים באמת ברצועה הם החטופים, בטח לא שוביהם.
אין שום צורך להיצמד לדרזדן, עובדתית במלחמת העולם השניה נהרגו מליוני אזרחים גרמנים, חלק גדול מאוד מהם לא נאצים פעילים אלא נהרגו אגב הקרבות, וכמובן בקרבם היו הרבה מאוד ילדים.
כוחות יכולים להיות נאציים בכוונותיהם ובמעשיהם גם אם ישראל קיימת בניגוד לזמן השואה, וחזקה - זאת כמובן הסיבה היחידה שהנאצים האלו לא עשו לנו מה שעשו הנאצים בשואה. מי שטוען שחמאס ותומכיו הרבים בעזה (גם אלו עובדות מגובות בסקרים של חליל א-שקאקי), לא מתכוונים לשחוט את כל היהודים בישראל אם רק יכלו, הוא או פתי אן גרוע מזה, שקרן.
המלחמה הזאת היא לא מלחמת נקם אלא מלחמה מוצדקת לחלוטין. את החמאס והטרור שלו צריך להכחיד ולהעלים. ותן טלשיחה 19:22, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
משתמש:ותן טל הקונספציה המסוכנת היא שאפשר "להשמיד את חמאס". ההתנגדות והטרור הפלסטיני, כולל חמאס, ימשיכו עד שלא יהיה שלום בין ישראל לפלסטין. שלום כזה כולל בתוכו הקמה של מדינה פלסטינית ריבונית לצד ישראל, סיום הכיבוש ומפעל ההתנחלויות. Bakbik1234שיחה 19:43, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
קשקוש במיץ. ראשית, ההזיה שמה שהם רוצים היא "פלסטין לצד ישראל" היא המשך הקונספציה. 100 שנה הם מקפידים להגיד דוב ושוב מכל כיוום ובכל דרך שמבחינתם אין ולא תהיה מדינה יהודית, "פרום דה ריבר טו דה סי..." - אז להמשיך וחהתקשקש בהזיות אוסלו שלכם על שתי מדינות לשני עמים, תמשיכו ותקשקשו, רוב העם המוחלט התפקח כבר מההזיות האלו. רוב העם מבין היטב שזה לא הסיפור. זאת הסיבה שהשמאל היום על מנדטים בודדים, וגם זה כולל אנשים שהם לא מהשמאל הקיצוני ממש הזה שאתה מתאר. חמאס והטרור יושמדו כשישראל תהיה מספיק נחושה ובטוחה בדרכה, ותדכא כל סממן אלים כבר בתחילת הדרך, אחרי שכמובן תשלים את טיהור עזה. עזה תהיה מפורזת מנשק וכל בית לאחר מכן שיתגלה בו נשק יופצץ וכל הרחוב כולו ייהרס ותושביו יוגלו מאותו הרחוב, ככה עד שרק בכוח הם יבינו שאין יותר ולא תהיה יותר גילויי הבנה ו"הכלה". ראשי חמאס ייצודו עוד ועוד וכמו שעד עכשיו חיסלנו כמעט את כל ראשי החמאס ובכיריו, ככה זה ימשיך עוד ועוד וסוד: גם בחו"ל. אף אחד מהפושעים לא יהיה מוגן. לא תהיה פלסטין לעולם. לא בשטח עזה,.לא ביו"ש ולא בכל ישראל. הרוב הציוני השפוי והמתפקח בחלקו, ימשיך להגן על האינטרס היהודי מההזיות של התפיסות דוגמת שלך ושל מר"צ, יאיר גולן, ושות'. אנחנו רגילים לזה כבר. ותן טלשיחה 20:16, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
  • האם אבו מאזן לא אומר שוב ושוב שרק פתרון של שתי מדינות לשני עמים יוביל לשלום ושקט? האם זאת לא העמדה הרשמית של אש"ף כבר שנים רבות?
  • אתה אומר כי "השמאל היום על מנדטים בודדים", אבל לא באמת מסביר למה. האם לא כדאי לציין שישראל לא מעניקה זכות הצבעה לתושבי מזרח ירושלים הערבים? אם תעשה השוואה לצד השני, זה כמו שלכל המתנחלים היו לוקחים פתאום את זכות ההצבעה. כמה קולות זה היה מוריד לימין? מוסי רז מציין: ”ב–1967 החליטה ישראל לספח אליה את ירושלים המזרחית, מבלי להעניק אזרחות לתושביה. כך נוצר המצב האבסורדי שבו שליש מתושבי ירושלים אינם אזרחים, ואינם יכולים לבחור לכנסת ולממשלה שבה נקבעים החוקים שמשפיעים באופן ישיר על חייהם. עד שיסתיים הכיבוש, חובתנו להעניק אזרחות שווה ומלאה לכל מי שמעוניין בכך בתוך השטח שסופח לישראל.”
Bakbik1234שיחה 20:38, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
אויש נו.ראשית, כבר 20 שנה לא היו בחירות ברשות הפלסטינית ואבו מאזן יודע למה הוא לא עושה כאלו. כל הסקרים מראים שאם היו עושים בחירות, חמאס היה מנצח בענק ותופס את השלטון גם ביו"ש. הלאה - אבו מאזן? אתה מדבר על אותו אבו מאזן שכביכול מתנגד לטרור אבל בפועל מימן (והאמת עדיין מממן רק בדרך עקיפה יותר) את המחבלים ובני משפחותיהם במשך שנים רבות בעשרות או מאות מליוני שקלים? ברור, ככה מתנגדים לטרור. בדת המוסלמית, חשוב להגיד, יש היתר הלכתי מפורש לשקר לכופרים ולאויבי האסלאם והשקר הזה לא נחשב אצלם לשקר, כי הוא נעשה כדי לעמעם את החשד של האויבים ולקדם את מטרות האיסלאם.
הלאה - נזכיר גם שעובדתית הפלסטינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות ולא קיבלו שום הצעה שהציעו להם - את זה האמת אני זוקף לזכותו של אלוקים שדאג שעם כל ההפקרות של חלק ממניהגינו, עדיין האויבים בעצמם ידאגו לכך שלא נצליח לפגוע בעצמנו בצורה כזאת. הלאה - לא אבו מאזן ולא אף אחד שם ויתרו אי פעם על זכות שיבה מלאה לכל הפליטים לתוך שטחי ישראל, מה שנקרא - כ5/6 מליון מי שהם מכנים פליטים דיחזרו לכל שטח ישראל. כמובן, מעולם לא התכוונו שזה יהיה נדינה יהודית לצד מדינה פלשתינית אלא אולי מקסימום בשלב הראשון מדינה דו לאומית לצד מדינה פלשתינית לחלוטין ובשלב השני כמובן לדאוג להעיף את כל היהודים לים.
מי שלא התפקח מהזיית אוסלו לאחר האוטובוסים המתפוצצים, לא התפקח מהזיית ההתנצקות אחרי שטילי חמאס הגיעו למרחק מאות קילומטרים, מנהרות רישתו את כל הרצועה ושבעה באוקטובר, מי שלא התפקח מכל אלו הוא פשוט אדם אומלל שלא יתפקח גם אם הם ישחטו את כל משפחתו וירקדו מולו בריקוד אכזרי ויטיחו בו שהם יכבשו את כל ישראל ולא יעצרו עד השמדת הציונים - גם אז אותו אדם אומלל ימשיך להגוצ בפנטזיות שלו. לי נשאר לרחם על אנשים כאלו ולהתפלל להחלמתם ממחלת הנפש שלהם.
השטויות שלך לגבי ירושלים - ראשית, בכלל לא הכנסתי את המפלגות הערביות לתוך חישוב השמאל, כי זה לא רלוונטי,.המפלגות הערביות אפילו לא ציוניות, מה שמרצ עןד בקושי בקושי מוכנה להגדיר את עצמה (אף שברור לי אישית כמו לעוד רבים שחלקים נרחבים ממרצ והעבודה, כבר ממזמן אינם ציונים כפי שהיה השמאל בעבר). הטיעון שאם ערביי מזרח ירושלים היו מצביעים אז פתאום השמאל היה גדול הוא טיעון הזוי ומנותק מהעובדות. שלא לדבר על זה שבכל מקרה אחוז ההצבעה במגזר הערבי גם זה שכבר בישראל, אזרח לחלוטין, הוא האחוז הצבעה הכי נמוך מכל מגזרי ישראל. יש כ2 מליון ערבים אזרחים בישראל. ערביי מזרח ירושליים הם כ300 אלף בני אדם, כלומר כ15 אחוז ביחס לכל הערבים הישראליים.
בעזרת השם בקרוב במהרה בימינו ממשלת ישראל, כנסת ישראל ומדינת ישראל יתקנו עוול של חמישה עשורים ויספחו את כל שטחי היישובים היהודיים ביהודה ושומרון (וביום שזה יקרה, ההגדרה "התנחלויות" תיעלם מבחינה משפטית בישראל) בדיוק כמו שסיפחה כבר את הגולן ואת ירושלים המאוחדת.
אסכם שוב שלא תהיה טעות: מדינה פלסטינית לא הייתה ולא תהיה גם לא בעוד מאה שנה. ותן טלשיחה 20:58, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הרעיון שישראל "נלחמת נגד האסלאם" הוא שגוי. מן הסתם שיש מוסלמים באש"ף, ויש גם נוצרים, אבל זה ארגון עם אידאולוגיה חילונית שתומך בהפרדת הדת מהמדינה. מה גם שהפלגים הכי קיצוניים באש"ף הם הכי פחות דתיים (החזית העממית והחזית הדמוקרטית, ששניהם דוגלים בקומוניזם ומרקסיזם).
כל כיבוש, גם כזה שמחזיק מאה שנה, בסופו של דבר נגמר. המטרה צריכה להיות שהכיבוש יסתיים בדרך של שלום ושתי מדינות, ולא בדרך של שפיכות דמים והרג המוני. בסופו של דבר, אם ישראל תמשיך בסירובה להפסיק את הכיבוש ולהכיר בזכויות הפלסטינים, הדבר יוביל להשמדתה. אפשר רק לקוות שחמינאי צודק כשהוא מסביר כי "השמדת המשטר הציוני לא כוללת בחובה טבח של האוכלוסייה היהודית באזור", אבל לא הייתי ממהר לסמוך על המנהיג העליון של איראן (ואני מאמין שגם אתה לא). Bakbik1234שיחה 21:32, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
לא ברור לי למה אתה מבטל את הצבעתם של אזרחים פוטנציאליים ממזרח ירושלים. אזרחי המדינה מחליטים מה להצביע. יכול להיות שיבחרו לא להצביע כלל (ר’ הבחירות המוניציפליות בירושלים). יכול להיות שמשהו אחר יקרה. אבל מי שמך להחליט עבור אזרחים אחרים?
ואם יהיה סיפוח של הגדה, האם כל מליוני תושביה הנוכחיים יצביעו גם הם לכנסת, או שנאמץ פטנט דומה של תושבות ללא אזרחות?
אגב, לפי ירושלים#דמוגרפיה, בשנת 2022 היו בירושלים 362,600 ערבים וקצב גידול אוכלוסיה של 3.5%, כלומר, בשנת 2024: בערך 388,000 תושבים ערבים והשנה נעבור את ה־400,000. Tzafrirשיחה 09:23, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
משתמש:Tzafrir במקרה של סיפוח שטחים פלסטיניים נוספים, ישראל תפעל בדיוק באותו האופן שהיא פועלת במזרח ירושלים (שלילה של זכות ההצבעה ותושבות ללא אזרחות). בתרחיש כזה, כבר לא יקיימו דיונים באקדמיה אם ישראל מבצעת את פשע האפרטהייד או לא; זו תהיה עובדה שרק מטורפים יוכלו להתכחש אליה. Bakbik1234שיחה 09:39, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
אפשר לא להמציא דברים? לתושבי מזרח ירושלים שאינם אזרחים אין זכות בחירה, ממש כמו תושבי חיפה/באר שבע/איפה שלא תרצו שאינם אזרחי מדינת ישראל. ישראל כן מאפשרת לתושבי מזרח ירושלים להתאזרח בה ולכל אזרחיה היא מאפשרת להצביע בבחירות. בחירתם של ערביי מזרח ירושלים לא להתאזרח וממילא לא להצביע לא גורמת לכך שהשלטון הישראלי שם אינו לגטימי. איש עיטיהבה נשיחה 06:14, 8 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
האם אתה מכחיש את זה שהרוב המוחלט של הבקשות להתאזרחות אינן מאושרות? מספיק שערבי שיתף פוסט על הנכבה או שיש לו תמונה עם דגל פלסטין שמתנוסס לצד דגל ישראל, והוא כבר יכול לשכוח מאזרחות. Bakbik1234שיחה 06:39, 8 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
יש הרבה פייק. במלחמות ובמיוחד נגד משטרים נאצים שמסתתרים בתוך האוכלוסייה יש הרוגים אזרחים. בסיקור המלחמה נגד הנאצים לא הסתירו את הזוועות של הנאצים, אלא להפך. ואילו כעת מסתירים את הזוועות של החמאס כדי להשחיר את ישראל. גם האוקראינים הורגים אזרחים, ולבטח מבצעים פשעי מלחמה, אבל זה מוסתר, כי יש אג'נדה שצריך לתת סיקור חיובי לאוקראינה וסיקור שלילי לישראל. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 15:22, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
משתמש:אגסי ישראל הרבה יותר דומה לרוסיה מאשר לאוקראינה. גם ישראל וגם רוסיה מנסות לספח שטחים כבושים, תוקפות אוכלוסייה אזרחית בהיקף נרחב ומסתבכות עם בית הדין הבינלאומי בהאג. ואם שופטים לפי ילדים הרוגים, אז ישראל מגלה אכזריות גבוהה בהרבה מרוסיה (600+ ילדים נהרגו באוקראינה ו-20,000+ ברצועת עזה). Bakbik1234שיחה 16:55, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
לא נכון. ישראל לא נלחמת נגד מדינה שוחרת שלום כמו אוקראינה, אלא נלחמת כמו בעלות הברית נגד משטר נאצי רצחני או נגד דאע"ש. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:12, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
מדינת ישראל לא נלחמת נגד מדינה. Tzafrirשיחה 18:51, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
"כל מי שפוגשים זה אויב. מזהים דמות, מפעילים אש, משמידים, מתקדמים הלאה". את הפקודות האלו לא קיבלו מחבלי חמאס או המשטר הנאצי, אלא חיילי צה"ל לפני שביצעו טבח של 15 פרמדיקים ברפיח (אנ'). Bakbik1234שיחה 20:15, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
תחקיר צה"ל אמין יותר מתעמולת החמאס, ותומכיו. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 22:34, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
תחקיר "הארץ" אמין יותר: אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, החיילים ירו בלא הבחנה לעבר עובדי הסיוע במשך כשלוש דקות, גם מטווח אפס, באתר הארץ, 23 באפריל 2025. Bakbik1234שיחה 22:55, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
דרך אגב, בניגוד לטענות השקריות, אין הוכחה שהפרמדיקים היו קשורים לחמאס: ”דובר צה"ל התעקש שבאירוע נהרג פעיל חמאס שזוהה בשמו – אף שאותו כביכול-פעיל לא הופיע באף אחת מרשימות ההרוגים שפורסמו באירוע. צה"ל אף התעקש ששישה מבין ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל לא זיהה אותם בשמם או סיפק איזשהן ראיות להאשמה זו.” Bakbik1234שיחה 22:59, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
מירון רפופורט כתב בהרחבה על השקרים:
מירון רפופורט, כשהשקר של דובר צה"ל מהבהב כמו צ'קלקה בחשיכה בפאתי רפיח, באתר "שיחה מקומית", 8 באפריל 2025.
מירון רפופורט, עמימות, הטעיות והסתרות: קריאה מודרכת בהודעת דובר צה"ל, באתר "שיחה מקומית", 22 באפריל 2025. Bakbik1234שיחה 23:03, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
כבר מקריאת הכתבה הזו, רואים איך יש שני נימוקים שונים וכנראה סותרים לירי הראשון באמבולנס: זיהוי שלו כרכב משטרה, או כאמבולנס? בכל מקרה, בתחקיר צה״ל מביאים מידע נוסף שבניתוחים של שיחה מקומית לא מתייחסים אליו (ולו רק לבסס אמירה שהוא שגוי) – שכמה אמבולנסים עברו באותו הזמן על הציר ולא נורתה לעברם אש מאותו מארב. כלומר: זה מפחית את הסבירות של ההסבר שמדובר על סתם חיילים צמאי דם שבאו להרוג.
הסבר חלופי הוא שמדובר על חיילים מאוימים, שיודעים שאמבולנסים משמשים לעיתים להעברת אנשי חמאס. הם במארב ורואים (בחלקו השני של האירוע) קבוצה גדולה של אנשים יוצאת מרכב שנראה חשוד ומתחילה להסתובב בשטח שעל ידם.
נקודה בסיסית שיש כאן היא שכאשר אין אפשרות לבטוח באמבולנסים שאינם בשרות חמאס, ואין אפשרות לדעת שאזרחי שמסתובבים בשטח אינם לוחמי חמאס, המשימות של לוחמים מסובכות יותר והסבירות לשגיאות קטלניות גדולות בהרבה. Tzafrirשיחה 09:11, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הארץ הם יחצנים של המשטר הפלסטיני. בלתי אמינים בעליל בתחום הפוליטי. מקבלים כאמת את הנתונים של חמאס וגופים שבשליטתם, למרות אין ספור הוכחות שהם מרמים. נדיר מאוד שהם מדווחים על פשעי חמאס והרש"פ נגד בני עמם או מבקרים אותם באופן נוקב. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:43, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
לא נראה לי שאתה עוקב אחרי עמירה הס. Tzafrirשיחה 09:59, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
כעת עברתי על הכותרת שלה, לא באמת נגד חמאס. ועשיתי חיפוש של המילה "חמאס" באתר "הארץ", גם שם אין כותרות נגד חמאס. אין זכר לפשעים שהם מבצעים נגד עמם, שלא לדבר על פגיעה בזכויות נשים ולהט"ב, וכמובן אין ציטוט של אמירות מזעזעות של ראשי החמאס. אולי יש חריגים די מינוריים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:45, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הס פחות מבקרת את חמאס מאז שנאסר עליה (כמו על ישראלים בכלל) לבקר ברצועה. היא גרה ברמאללה ולא חוסכת את ביקורתה מהשלטונות שם. Tzafrirשיחה 17:37, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
אגב גם המגורים ברמאללה הם נגד החוק בישראל. אסור לישראלים להיכנס לשטח A. כמובן שזה לא מזיז לה... ותן טלשיחה 20:17, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
והערבים עדיין לא זרקו אותה לים? Bakbik1234שיחה 06:47, 8 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
למה שהם יזרקו אותה לים כשהיא עובדת אצלם? הציור הבדיוני הזה על רמאללה הוא די מסוכן, אני מאוד מקווה שאף אחד לא ישתכנע מההודעה הזו לנסוע לרמאללה ולבדוק אם יזרקו אותו לים או לא. לדעתך אם תושב ישראלי שתומך בשלום עכשיו יכנס לרמאללה או ג'נין ויגיד להם שהוא ישראלי שתומך בשלום עם הפלסטינים, הוא יוכל להסתובב חופשי ברחוב ולא ירצחו אותו ויתעללו בגופה שלו? Bear - שיחה 09:32, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

קרן חושפת מידע אישי על משתמשים

[עריכת קוד מקור]

היי. בימים האחרונים קבע בית המשפט בפורטוגל כי מידע בערכים en:Caesar DePaço וגם pt:Caesar DePaço מכתים את נשוא הערך, ולכן יש להסיר אותו. קרן ויקימדיה מילאה את ההחלטה, כמו גם מסרה לשלטונות פורטוגל פרטים אישיים חלקיים של 8 עורכי ויקיפדיה, כדי שניתן יהיה להעמיד אותם לדין. קרן לא פרסמה עד כה באילו פרטים מדובר, אבל הבטיחה שתעניק עזרה לעורכים הללו בעקבות הפגיעה שבחשיפה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:48, 5 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

כמובן איני מכיר את הנושא המדובר, עילעלתי קצת, אבל אם באמת מדובר בהסרה לא באמת מוצדקת ומדובר במידע אמיתי ונכון שרק בשל החלטה מושחתת הוסר, ועוד יש סכנה לעורכים שערכו אותו, זה מדגדג בחוש הצדק לתהות האם בישראל כן ניתן בדווקא ליצור ערך על הדמות המדוברת כולל המידע הזה שהוסר, מתוך מחשבה שהחלטה משפטית בפורטוגל לא תקפה בישראל. השאלה היא מה בדיוק המדיניות בנושא... (וכאמור הכל מתבסס על הנחה שלא בטוח נכונה שמדובר בדברי אמת ולא סתם הכפשות). ותן טלשיחה 19:31, 6 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
מטריד ביותר. אסף השני - לדף הסיכה. 23:28, 7 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
השאלה אם מדובר במידע מהימן ורלוונטי או פיסות מידע צהובות ואולי כוזבות. בתור מי שמכיר קצת את מערכת המשפט בפורטוגל אני נוטה לחשוב שמדובר באופציה השנייה. אם מדובר בראשונה אזי בהחלט זה עניין מטריד ובעייתי. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 08:41, 7 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
אני יכולה להגיד רק שדוח השקיפות של יוני 2025 התפרסם ושבדצמבר אמור להתפרסם עוד אחד, אבל הם לא עוזרים במיוחד בהקשר הזה כי מוצגים שם בעיקר מספרים עם חלוקה לארצות. הדוחות כמעט ולא מפרטים מה הסיבה עבור כל מקרה וכשכן זה מאוד כללי Chenspecשיחה 11:09, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

צר לי להטרידכם בנושא הקשור לויקיפדיה

[עריכת קוד מקור]

אני יודע שלא כאן המקום, אבל... רציתי לשתף אתכם בתובנה מסוימת לגבי ערכים שגופים ואישים כותבים על עצמם (ובכלל זה ערכים שנכתבים על ידי יחצ"נים ועורכים בתשלום): בכל הערכים הללו יש נטייה ברורה להרחיב ולפרט את ההישגים וההצלחות של מושאי הערך, שזה יפה, אבל למה רק? למה לא לדרוש מכותבי הערכים הללו לפרט גם, כמשקל נגד לפיסקה האהובה "הישגים בולטים", פיסקה עם "כשלונות בולטים"? האין זה מידע בעל חשיבות אנציקלופדית? האם אנחנו לא מדקדקים בעניין זה בערכים על פוליטיקאים, למשל? והאם יתכן אדם או ארגון שאף פעם לא נכשל? עמית - שיחה 08:18, 11 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

AndreFrank-WMIL הזמין חברות וארגונים לסדנה בתשלום שהקרן ערכה. אפשר לשאול את Ruti-WMIL אם הם דאגו להבהיר שיש להוסיף גם ביקורת על הארגון ששילם כסף בשביל להשתתף בסדנה. סביר שלא. אולי הם ישמחו לשתף אותנו מי אלו הארגונים אשר השתתפו בסדנה בשביל שנוכל לבדוק זאת בערכיהם, במידה ואין חסיון משפטי על שמותיהם כמובן. Mod - שיחה 08:51, 11 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
אני חושב שאני תמיד צודק. למה שאני אחשוב שיש פגם במעשי? למה שאטרח לכתוב פסקת ביקורת על עצמי (ובאופן כללי: פסקת ביקורת היא במקרים רבים ניסיון לאיזון לא מוצלח, במקום כתיבה מאוזנת של כל הערך). אולי מישהו אחר שמכיר אותי יאזן את הערך עלי. בשביל זה חשוב מאוד שנקפיד שאין בעלות על ערכים.
אבל נקודה חשובה במה שאתה מעלה: אותנו לא מעניינים בדיוק הישגים בולטים. אותנו מעניינים דברים חשובים. הישגים הם חלק מהם. ארגון שרק נכשל הוא כנראה גוף קיקיוני שלא יעניין אותנו. לכן יש במקרים רבים כותרת של הישגים. אבל אם הכותרת הזו לא מתאימה, בהחלט אפשר להחליף אותה במשהו יותר טוב. כמו במקרה של פסקת ביקורת. Tzafrirשיחה 11:35, 11 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
יש להבדיל בין כישלונות לביקורת: ביקורת לא בהכרח מעידה על כישלון, וכישלון לא בהכרח יוביל לביקורת. אזכיר את דבריו של תומס אדיסון: ”אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי. כל ניסיון שכשל הוא עוד צעד קדימה.” לדוגמה, מצאתי היום בערך נשים עושות שלום מידע על הצעת חוק שהן יזמו. מי שהוסיף את המידע בזמן אמת, לא ידע שההצעה תיכשל לחלוטין - וקרוב לוודאי שאם הערך היה נכתב 5 שנים אחרי אף יחצ"ן לא היה טורח לציין את המקרה. אבל דווקא כאן (לדעתי) קרה דבר נכון: יש בערך תיעוד לפעולה שנכשלה אך יש לה חשיבות אנציקלופדית מובהקת - ככה צריכה להיראות אנציקלופדיה. עמית - שיחה 11:52, 11 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
יש לך דוגמה לכישלון שלא מצוין בערך הרלוונטי? אני חושב, למשל, על בנימין גיבלי שנכשל בצורה מחפירה בדרך שבה ניהל את חוליית הריגול בפרשת העסק הביש ולאחר מכן ניסה לגלגל את האשמה על פנחס לבון, והיו לו כשלונות נוספים. כל אלה מצוינים בערך ללא המילה "כישלון" - לדעתך צריך לפרט שם "רשימת כשלונות"? — ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:52, 24 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הנקודה הרלוונטית היא רמת הפירוט של ההצלחות. ככל שרמת הפירוט של ההצלחות גדולה יותר יש לדרוש רמת פירוט גבוהה גם של הכישלונות. יש לדרוש זאת מהעורכים בתשלום. עורך בתשלום שלא ייעשה זאת יהיה צורך בהסדר כמו למשל עם משתמש עובד. ערך שלא יהיה מאוזן מבחינת ההצלחות והכישלונות, לא צריך להיות במרחב הערכים. Geageaשיחה 13:02, 24 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
אני לא בטוח שאני מבין את השאלה שלך. האם אתה שואל אם ערך צריך בהכרח לכלול פיסקאות "הצלחות בולטות" ו"כשלונות בולטים"? ברור שלא. בכלל גם אין צורך להסביר לקוראים מתי דבר מה הצליח ומתי נכשל (ולכן גם אין שום צורך בקישור פנימי לערך 'כישלון') - הם מספיק אינטיליגנטים להבין לבד. בערכים על פוליטיקאים, למשל, מתנגדיהם הפוליטיים בקרב עורכי הויקיפדיה מקפידים מאוד לפרט את כישלונותיהם הבולטים (וזה בסדר גמור, כך צריך להיות). אבל כשלא מדובר על פוליטיקאים - רוב ערכי האישים והארגונים, יש הימנעות שיטתית מאזכור של כל כישלון שהוא. עמית - שיחה 13:04, 24 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הנושא קצת עמום, כי לפעמים קשה להגדיר כישלון. למשל, אם חברת אלקטרוניקה משיקה מוצר חדש והוא לא נמכר בכמויות גדולות, האם זה כישלון? האם סרט שלא החזיר את ההשקעה הוא כישלון? פה יש דווקא יתרון לתרבות הניסוח הנייטרלי בוויקיפדיה: "החברה השיקה את המוצר אך לאחר שלא נמכרו כמויות גדולות היא הפסיקה את ייצורו", או "הפקת הסרט עלתה 10 מיליון דולר וההכנסות ממנו היו 7 מיליון דולר". הקורא יוכל להסיק לבד את המסקנות. — ‏גבי(שיחה | תרומות) 14:26, 24 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הנושא לא עמום, ואתה מחטיא את העיקר: הרעיון אינו להלבין פנים של מישהו, אלא להימנע מיצירת רושם שגוי של ארגון מושלם שדרכו סוגה בשושנים. אתה מתעקש על המונח "כישלון", אבל גם "הצלחה" זה מונח יחסי. אין צורך להשתמש לא במונח "כישלון", לא במונח "הצלחה" ולא במונח "הישג", אבל צריך לפרט כל דבר שהייתה לו חשיבות אנציקלופדית, ולא רק מה שנחשב הצלחה. עמית - שיחה 15:48, 24 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

אני חושבת שזה התפקיד שלנו כקהילה לאזן ערכים שנכתבו בתשלום במקרה הצורך. כלומר, כל עוד שהכתיבה הראשונית תואמת את כללי ויקיפדיה, נמנעת מנוסחים או תכנים שיווקיים ונשענת על מקורות מהימנים - המידע שם תקף וראוי להישאר. זה נכון בלי שום קשר לאופיו. אם לא, אז הוא לא צריך להישאר וגם זה לא קשור לאופיו. אין הדבר מונע מאף אחד אחר להוסיף כראות עיניו תכנים שלדעו חסרים כמו בכל ערך אחר, זה הייתרון של כתיבה שיתופית. אבל... לדרוש ממישהו לכתוב נקודת מבט של מישהו אחר, או בניגוד לאינטרס האישי שלו - זה לא לעניין ולא סביר שיעלה יפה. הרי אנשים יודעים לצאת לידי חובה במינימום האפשרי וכך יעשו, מה גם שכמו שציינו לפני, פירוש חיובי או שלילי הוא סובייקטיב ותלוי ניסוח - שהוא במקרה תחום שבו אנשי שיווק נוטים להתמחות. זה משאיר מרחב גדול מידי למשחק, שינוצל מלואו אם נתעקש (ראו פרפקציוניזם כתכונה שלילית פופולראית בראיונות עבודה). די לדרוש לעמוד בכללי הכתיבה הקיימים, אבל על זה להתעקש היטב. את הדורש השלמה ניתן להשלים בבוא העת. Chenspecשיחה 11:30, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לדעתי ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית זו מדיניות מחייבת, אבל מה אני יודע. עמית - שיחה 13:14, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
כמובן, אבל ברמת העורך הבודד כדי לצאת לידי חובה אפשר להציג בהרחבה את מה שרוצים להציג בצורה אמינה כנהוג, ואת מה שפחות - לציין בצורה הכי מזערית שתענה על הדרישות. בהקשר הזה, הייתרון של כתיבה שיתופית היא שהערך לא תלוי ברמת העורך הבודד, משום שכל עורך אחר יכול לבוא ולהשלים את מה שלדעתו חסר. Chenspecשיחה 19:45, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לאיפה נעלמתי

[עריכת קוד מקור]

שלום חבריי. ערכתי בוויקיפדיה במשך שש שנים ארוכות. הייתי מנטר, היו לי הרשאות מפעיל למען השם. דמות בקהילה. אבל אז נעלמתי. הרשאות המפעיל פקעו מעצמן. הערכים שכתבתי ננטשו. ראיתי איך הם לא מתעדכנים ונחמץ לבי. ויקיפדיה באמת הייתה תחביב חשוב מאוד בחיי, למדתי פה המון. וברגע אחד הכל נעצר, ולא רק ויקיפדיה, אלא גם החיים עצמם. היום, כחלק מטיפול, אני משתף אתכם בשאלה גדולה שבטח חלקכם שאלתם את עצמכם, וגם אני שואל את עצמי גם היום: לאיפה נעלמתי.

כשהמלחמה פרצה והטבח האיום הזה התחולל, השירות שלי בצה"ל נעשה אינטנסיבי בצורה קיצונית. כמות הזוועות שראיתי, שעשיתי, שנחשפתי אליה - הייתה לא נורמלית. הייתי שבור לגמרי, ואז מצאתי מזור: קנאביס. בלשון העם ויד (Weed). בהתחלה זה מדהים. אפשר להילחם בעזה, לראות עשרות עזתים מתים לך מול העיניים (לעיתים בצדק רב ולעיתים כלל לא), לראות אחים לנשק נופלים, משפחות מתפרקות, שדה קרב של ממש - ואז בסוף היום אפשר לגלגל פייסל ואין את זה. הכל טוב, הכל ורוד. שלווה, רוגע, נחת, צחוק בלתי נשלט. וכל זה תוך כדי ובמהלך מלחמה. 8 שעות אחרי זה שוב פעם זוועות מלחמה. זה נעשה הרגל. למה שלא אעשן ויד בסוף היום?

אבל אז הזמן חלף. המלחמה נמרחת ונמרחת והאינטנסיביות של השירות פוחתת. משתחררים הביתה, חוזרים לעבודה, הזוועות של המלחמה הפסיקו להיות אישיים בשבילי, אבל אתם יודעים מה נשאר? הפייסלים. כל יום. כל יום גלגלתי פייסל. בעיקר עם חברים, ולפעמים לבד. זה כיף גדול. אין כיף כמו להיות מעושן ולצפות בסטנדאפ של שחר חסון. או לשבת עם חברים באיזה בר תל אביבי הומה אדם עם חיוך מרוח על הפרצוף. אבל כשהוויד אופף את המוח, המוח מתקהה. הפסקתי לכתוב בוויקיפדיה. לא הצלחתי לשבת מול מחשב ולהתרכז. לא הצלחתי למצוא עניין בכתיבה. ריבים בקהילה הפכו לכל כך מתישים ולא רלוונטים עבורי. אנשים פה רבים על העברות דפים ושינויי שמות, רבאק, מה לי ולזה?

ההבנה אצלי שהוויד יותר פוגע ממועיל הייתה כשאדם מאוד קרוב אליי נפטר. וואו כמה התאבלתי, התעצבתי, בכיתי, הצטערתי. זה אדם שתמיד אהב את זה שאני ויקיפד. היה מבקש שאשלח לו לינקים לערכים שכתבתי כדי שהוא יתרשם. בן אדם מן השורה, שלעולם לא ערך בוויקיפדיה, ידע בדיוק מהם נהלי הבדיקה של הקהילה, סיבות למחיקה מהירה, הכל. הוא אהב את זה ממש, והייתי יושב ומספר לו על מה שהיה קורה כאן. וכשהוא נפטר, ונשברתי שוב, ברחתי כמובן לוויד. וביום שקברתי את אותו אדם, ליטרלי לקחתי את וכיסיתי את גופתו באפר, מצאתי את עצמי מעושן - צוחק, מתרווח בכורסה, עם סרט קומדיה מופרע של סת' רוגן, נינוח, אוהב את הבריות, מחויך מאוזן לאוזן. ופתאום ההבנה: אני באבל בכלל. אני עצוב. אני צריך להיות עצוב. ממתי הפסקתי להרגיש עצבות? זה רגש בסיסי של בן אדם, הצער הוא חלק חשוב בתהליך ההשלמה עם האבידה. לא יכול להיות שאיבדתי את היכולת להיות בן אדם ולהיות עצוב. הכמיהה להימלט כל הזמן לאופוריה הפכה אותו לאדם קר ומנוכר. לא מצליח להרגיש רגשות אמיתיים, מכור לסם שמעוות לי את ההרגשות והתחושות, אדם שהוא כבר לא אני.

היום אני נקי מוויד כבר קרוב לחצי שנה. אני מרגיש מאושר. פתאום אני זוכר את החלומות שלי. אני מצליח לנווט את הנפש שלי במנעד של רגשות החל מאושר ושמחה וכלה ביגון ועצב. וזה בסדר להרגיש ככה וגם ככה. כשאני רוצה להימלט אני שותה בירה, משתכר קצת, זה גם בסדר. וכאחד שגר בתל אביב, הוויד כל כך זמין ושכיח שקשה להתחמק. גם לשבת בכיכר דיזנגוף מבלי להריח אותו זה בלתי אפשרי. אבל זה חלק מן האתגר שבגמילה. אני מתגעגע לוויד. באמת. לזה שפתאום הכל יותר טעים איתו, לצחוקים הבלתי נשלטים, להמון דברים בו. אבל אני מודה כל יום על כך שחזרתי להיות בן אדם עם רגשות אמיתיים.

חלק משלבי ההחלמה שלי הוא חזרה לכתיבה ועריכה בוויקיפדיה. אני אעשה זאת בשם רנדומלי חדש, רחוק מהעין ומהלב של הקהילה. אני עם עצמי במרחב הערכים. זו השאיפה, ואני אגשים אותה. אני מודה לכל מי שקרא את הטקסט הזה עד כה, היה חשוב לי לפרוק ולהשמיע. אני אוהב את ויקיפדיה, ומקווה שהוא תוכל לאהוב אותי בחזרה. תודה. ~2025-45352-3שיחה 11:15, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

ברוך שובך ותודה ששיתפת אותנו. טוב שאתה נקי מ- (Weed (drug)) (ואולי צריך לעשות הפניה לקנאביס (סם)) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:51, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
וואהו. קשה ומרגש וגם מביא לכולנו עוד היבט של נפגעי המלחמה שלא נגמרת. שיהיה לך בהצלחה ותודה על השירות. אמא של 🎗 14:14, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
תודה ששתפת, מצטערת שעברת דברים כל כך קשים. ויקיפדיה זו אכן התמכרות על הסקאלה ה"בריאה". המון בהצלחה Hila Livneשיחה 13:59, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הערכה ענקית על השירות מחזיק לך אצבעות. מרגש לקרוא. איילשיחה 14:16, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
תודה על השירות שלך, ותודה ששיתפת. אני לצערי מזדהה עם חלק מדבריך, מקווה שתמצא את האיזון הרצוי ושתעלה חזרה לדרך המלך. ניבשיחה 16:27, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
העלית דמעות בעיני. אני מאד מצטערת שחווית את זה, מחזקת את ידיך ומברכת אותך על ההחלטה לשנות. מאחלת לך הצלחה רבה פה ובכלל. שלא תדע עוד צער ובהצלחה לכולנו, תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 16:58, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
כתבת כאן שראית "עשרות עזתים מתים לך מול העיניים", לעיתים מבלי שהייתה לכך כל הצדקה. בדיוק בגלל זה ארגונים כמו שוברים שתיקה הם כל כך חשובים. בהצלחה בהמשך הדרך. Bakbik1234שיחה 17:41, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הוא רשם "לראות עשרות עזתים מתים לך מול העיניים (לעיתים בצדק רב ולעיתים כלל לא)".
כאשר הוא אומר "בצדק רב" הכוונה היא כנראה למחבלים.
לעומת זאת, "כלל לא" יכול להתפרש כשתי אפשרויות שונות או פשע מלחמה (הרג מכוון של אזרחים), או אזרחים בלתי־מעורבים שנהרגו כתוצאה מהקרבות במסגרת פעולות צבאיות לגיטימיות.
הקפיצה שלך למסקנה שמדובר בהכרח דווקא באפשרות החמורה והשלילית יותר, תמוהה.
ביחס לכותב הפוסט, כל הכבוד על השיתוף הכנה, ואני מאחל לך המון הצלחה בהמשך. יורי - שיחה 17:49, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
הכוונה שלי היא שפנייה לארגון תוכל לסייע ולהקל בעניין הזה, שישראלים רבים נאלצים להתמודד איתו. Bakbik1234שיחה 17:50, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
ההפנייה לשוברים שתיקה כתגובה לפרסום פוסט כל כך אישי היא מכוערת. קצת רגישות לא תזיק לאיש. שמש מרפאשיחה 18:20, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
מרגש מאוד. תודה ששיתפת. מאחל לך בהצלחה, והמשך קו של עלייה. אשמח מאוד כשתחזור לכתוב בוויקיפדיה. אלדדשיחה 19:16, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
השיתוף שלך ממש מרגש ואמיץ. באת הכי פתוח ואמיתי שאפשר. וגם מורגש שיש לך כוח לחזור הדרגה. לחזור להתמודד עם הרגשות לחזור לחיים על כל ממה שהם וגם לחזור לכאן. אני מאחלת לך שתמצא כוחות נפש גם בלי הוייד. נשמע שאתה בכיוון הנכון. ושתמצא כאן מקום בטוח שייתן לך את מה שאז ויקיפדיה נתנה לך (אולי לא באזור הכי סוער ווכחני אלא באזור שמאפשר יותר שלווה). וכל הכבוד לך על הגמילה. תחזיק מעמד Mertaroשיחה 22:51, 25 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
כשאני שומע פרשנים בטלוויזיה מדברים על כך שישראל היא "מעצמה אזורית" נחמץ לבי, משום שאמירה מלאת יוהרה זו מתעלמת מהמחיר האנושי הכבד שמשלמים תושבי המדינה על שיגעון הגדלות של הסבורים שישראל היא מעצמה אזורית. ישראל, מדינה זעירה שרבים מתושביה הם דור שני לשואה או דור שלישי לשואה או פליטים מארצות ערב, איננה מעצמה, תושביה אינם ערוכים למלחמה שנמשכת כבר 691 ימים ומצלקת לא רק את הלוחמים, אלא גם (במידה פחותה) את כל מי שנפש בקרבו. יש לחתור לסיום המלחמה, משום שהמחיר שהיא גובה הולך וגדל, והפוסט שפתח דיון זה הוא רק דוגמה אחת מרבות, ובוודאי לא הקשה ביותר. דוד שישיחה 14:13, 27 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
ברוך שובך! תודה על השירות, כל הכבוד על ההתמודות ובמיוחד על השיתוף - זה אכן בסדר להרגיש גם ככה וגם ככה וגם יותר מידי מהכל בו זמנית... (תחושה שנראה לי כבר מוכרת לכולם בשלב הזה). זה גם טוב ושימושי למצוא דרכים בריאות להתנתק מידי פעם, הנפש צריכה הפוגה להתעוששות. המון המון בהצלחה וגם אם יקח זמן, נראה שאתה בכיון הנכון Chenspecשיחה 17:05, 31 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה
ליבי איתך. אם אתה צריך סיוע כל שהוא גם בדמות אוזן קשבת תרגיש חופשי לפנות. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 15:33, 7 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
מדהים. כל הכבוד על השיתוף. מכיר מקרוב מקרה נוסף ועוד מקרה בעקיפין. אתם מלח הארץ, האנשים שהמלחמה פגעה בהם ועדיין מוצאים את המקום לאנושיות פשוטה. לשאיפת אוויר צח ולחזרה - קשה ככל שתהיה - לנורמליות. התרגשתי לקרוא את הטקסט שלך. ביקורתשיחה 23:41, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

פרויקט בן-יהודה

[עריכת קוד מקור]

הספרות והשירה העברית חשובים לכם/ן? מוזמנים/ות לקחת חלק במיזם בן יהודה המחודש!
אנוכי מתנדב גם בפרויקט בן-יהודה וביקשתי מהפרויקט רשימה של אישים שאין להם ערך בוויקיפדיה ואני מעלה ממנה אישים לדף המיזם. כדי לשמור על סף חשיבות, אני מתחיל קודם כל מאישים שיש להם שתי יצירות לפחות או גורמים נוספים שיכולים להעיד על חשיבות דוגמת ערכים בוויקיפדיות זרות. המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 12:42, 24 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

תודה על הפרסום, המקיסט! מקף־עברישיחה 19:02, 24 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
חשוב ומעניין. תודה על השיתוף Hila Livneשיחה 23:00, 28 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
תודה על הפרסום Chenspecשיחה 01:47, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לארי סנגר ממייסדי ויקיפדיה פרסם תוכנית 9 נק' לשיפור ויקיפדיה, ואילון מאסק בונה את גרוקיפדיה, ויש גם בוטיפדיה

[עריכת קוד מקור]

יש סעיפים טובים יותר וטובים פחות, אבל ויקיפדיה יותר ויותר מושכת ביקורת.
ציוץ של סנגר, התוכנית בדף שלו בוויקיפדיה,
ציוצים של סנגר ומאסק, לגבי גרוקיפדיה
טראמפ ג'וניור מצייץ ראיון של סנגר.
אם יהיה ביקוש, אפרסם כאן תקציר AI בעברית. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 16:02, 30 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

@אגסי מעניין מאד Hila Livneשיחה 16:24, 30 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
מוזמנים ללכת לשם. Tzafrirשיחה 16:28, 30 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
אבל צריך להסביר למה מה שהוא רוצה זה דבר גרוע. לכאורה מה שהוא רוצה שה שאלף פרחים יפרחו. שכל אחד יוכל להציג את הגרסה שלו לאמת. אם יש כמה גרסאות לאמת: נציג כמה מאמרים מקבילים.
בסדר. אז יהיה גם מאמר שלפיו הציונות היא גזענות. ומאמר שלפיו האסטרולוגיה עובדת. אלף פרחים יפרחו. וכל קורא יבחר למי להאמין. למה לא? כי אין אמת אחת. ואין מקורות לא אמינים.
(חוץ ממה שלא מתאים למה שאני חושב. גרוק, לדוגמה, כולל את כל המקורות שמתאימים למה שמתאים לאילון מאסק) Tzafrirשיחה 16:38, 30 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
יש גם Botipedia- בשלבי פיתוח שמוביל פרופ' Philip M. Parker, שזו עוד פלטפורמה חדשה שתתחרה בוויקיפדיה, ותהיה בזמינה ביותר מ-100 שפות כולל עברית! סנגר צייץ מחדש, פי 6,000 יותר גדולה מוויקיפדיה. בוטיפדיה ביוטיוב אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 21:38, 30 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה
זה הזמן להעלות שוב את הצעתי לויקיפדיה מותאמת אישית - כל קורא יגדיר את הפרופיל שלו (למשל: ישראלי, ימני, חילוני, בעל תואר ראשון) ויקבל ויקיפדיה שתואמת לערכיו, בלי שום מידע שיעצבן אותו. קורא שיגדיר עצמו ביביסט, למשל, יקבל בפתיח של הערך משפט נתניהו: "משפט נתניהו עוסק בתיקים שתפרה פרקליטות המדינה לבנימין נתניהו. כל התיקים קרסו." לרל"ביסט, לעומת זאת, יוצג משפט הפתיחה: "משפט נתניהו הוא משפט שבסופו יורשע בנימין נתניהו בשורת עבירות חמורות ויושלך לכלא עד סוף ימיו ואולי אף לאחר מכן." נראה לי שביכולות הנוכחיות של הבינה המלאבותית אנחנו כפסע מהגשמת חזון זה. דוד שישיחה 22:10, 30 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לענ"ד לא היו מספיק אנשים בסדום של העולם שהיה אכפת להם מלתרום זמן למיזם. ולכן המיזם ברובו חסר בכל דבר. ולכן הבוטים במוקדם או מאוחר יבלעו את החלל של ויקיפדיה. זאת אומרת שמי שישלטו בבוטים ישלטן בויקיפדיה של העולם זו שתזין את כל הבוטים שבשימוש משתמשי הקצה. לכן אין מנוס וצריכים בהקדם ליצור סוג מסויים של ניהול קהילת הבוטים בדרך שהם כלומר המפעילים שלהם יהיו חייבים לעבוד בצורה שיתופית על בסיס עקרונות מוסכמים. איך מכריחים את מפעילי הבוטים הגדולים לשתף פעולה לטובת האנושות ? כלומר כדי שהם עצמם לא יהרסו הכל ? מי-נהרשיחה 00:58, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

התחרות של AI כבר משפיעה ותמשיך להשפיע. ויקיפדיה תישאר, אבל עם פחות חשיפה, כפי שהאינטרנט הוריד את החשיפה לעיתונות הכתובה, ותוספת ערוצים הורידה את החשיפה לערוץ ה-1. הבוט אומר בהתבסס על האתר הזה סך העריכות בוויקיפדיה באנגלית בשנת 2024 ירד בכ-30% לעומת 2023, ובדצמבר 2024 נרשמו כ-11 מיליארד צפיות בדפי ויקיפדיה (בכל השפות) – ירידה של 13.5% בהשוואה לדצמבר אשתקד. בנוסף, ב־12–15 החודשים האחרונים יש הסלמה ניכרת, גלויה וממוסדת בביקורת השמרנית על ויקיפדיה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 01:57, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אני בדקתי בעצמי. ואני רואה שבשנתיים האחרונות יש דווקא עליה בשימוש בוויקיפדיה. אולי בשנה הנוכחית קצת פחות משנה שעברה: [1]. גם מספר העריכות נראה די יציב: [2].
יש עליה בביקורת של הימין האמריקאי נגד ויקיפדיה כחלק מהפצת השטויות שלהם. מאוד לא נוח להם שיש גוף אמין שמספר לכולם שיש התחממות גלובלית, שהחיסונים עובדים ובטוחים (וכשהם לא עובדים: ילדים מתים מחצבת) ושביידן ניצח בבחירות 2020. Tzafrirשיחה 08:14, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
חשוב להצליב מידע, ולא להסתמך על רק על מקורות חד כיווניים שהוגדרו כ"אמינים", שכמובן מסתירים, כי הם הגיעו לשפל חדש באמון הציבור, ולתחתית ברייטינג אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:34, 2 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
ממליצה לעיין בשני הגרפים שצפריר קישר למעלה. הם אכן מראים שאין ירידה, ואני מאמינה להם ולא לפרשנים. מסקרן אותי אם למישהו יש ניחוש לסיבה למינימום המקומי בסביבת 2014 (שנראה גם בויקיפדיה האנגלית וגם בעברית בערך באותו זמן)? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 18:47, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
ניחוש שלי מבלי להכיר את הנתונים הוא שהסיבה לעלייה או חוסר הירידה בשימוש בוויקיפדיה היא עלייה בכריית מידע על ידי בוטים ומודלים של בינה מלאכותית. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ג בתשרי ה'תשפ"ו • 22:47, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
עדכון: מאסק צייץ שבעוד שבועיים תצא גרסת בטא ראשונה של גרוקיפדיה. בוויקיפדיה האנגלית כצפוי פתחו מראש בהשמצות, בערך גרוק (אנ') ציינו כי אתר גיזמו עשה השוואה בין גרוקיפדיה לקונסרבפדיה, למרות שצ'ט-בוט של גרוק בכלל לא ימני. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 20:15, 5 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
תודה על העדכון ובינתיים עוד אתר אלטרנטיבי, שהוא קצת סוג של ארכיון אבל עדיין טוב להכיר EverybodyWiki - הם שומרים ערכים שמועמדים למחיקה בוויקיפדיה כמו הערך Comparisons between Hamas and Nazi Germany שאכן נמחק בסוף. שימו לב שיש שם אפשרות עריכה אם נרשמים. בנוסף, יש היסטוריית עריכה שזמינה גם ללא הרשמה, אבל רק מהרגע שהערך הועתק לאתר. אגב, למען הסר ספק הערך Comparisons between Israel and Nazi Germany חי וקיים, אבל לא בגרסתו מלפני המלחמה שעסקה בשימוש שלו כחלק מהאנטישמיות החדשה (עם קצת וויכוחים על זה), אלא כביקורת על ישראל וכמובן בהקשר של פשעי מלחמה בעזה וכל הטררם - שימו לב להבדל בין הקטגוריות של שתי הגרסאות. Chenspecשיחה 13:40, 7 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
רק ישראל "זכתה" לערך של השוואה לנאצים. אנחנו חייבים להכיר בכך שיש ויקי האנגליתA ויש ויקיB שהיא פוליטית ועמוסה בפרופגנדה ובסילופים וגם באנטישמיות, ובנויה ברובה על התקשורת האמריקאית המוטה, שמזמן איבדה את אימון הציבור. אני מאמין שגרוקיפדיה לאחר תקופת הרצה תהיה הגונה יותר, אם כי לבטח היא תושמץ. הערך עלוב על תנועת היד של מאסק (אנ'), תוך התעלמות מהצדעות של אתרוגים הוא עוד נקודת שפל של ויקיB והתקשורת האמריקאית. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:24, 7 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

גמר חתימה טובה!

[עריכת קוד מקור]

גמר חתימה טובהגמר חתימה טובה ויום כיפורים מוצלח וצום קל לצמים בינינו (כולל אני). 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 10:59, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

Tzafrirשיחה 12:20, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מצטער אם פגעתי במישהו במהלך השנה האחרונה. גמר חתימה טובה, וצום קל לכל מי שצם כמוני.
גמר חתימה טובהגמר חתימה טובה ויום כיפורים מוצלח עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ ט' בתשרי ה'תשפ"ו 🎗️ 13:07, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
גמר חתימה טובה! כובש המלפפוניםשיחה 14:33, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
גמר חתימה טובה! קוואמן 🍷 שיחה 14:34, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
גמר חתימה טובה! כפרת עוונות לכל מי שעוונותיו דורשים כפרה. דוד שישיחה 17:03, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הידעתם שאנחנו יכולים לכתוב בבלוג של הקרן?

[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם!

בטח כבר יצא לכם לקרוא דבר או שניים ב-Diff, שהוא בלוג משותף לקהילת העורכים ולקרן ויקימדיה. הבלוג עוסק בפעילות הקרן, המיזמים וכל מה שקורה מסביבם (שת"פים, יוזמות חדשות, תחרויות כתיבה וכו).

הבלוג עצמו לא מייצג את עמדת הקרן, אלא אם נאמר במפורש אחרת. במקביל, קיימת שאיפה (מוצהרת לפחות) של הקרן, לתת במה לעמדות העורכים המגוונות.

  • במילים שלהם: "diverse voices and perspectives in posts from Movement volunteers".

כמובן שכל הסיפור מתנהל במסגרת כללי ההתנהגות המקובלים ויש גם תהליך הגשה מסודר של מאמרים לביקורת ועריכה.

אז אם האנגלית שלכם טובה דייה ויש לכם מה להגיד, אתם מוזמנים להיות נועזים ולהשמיע את קולכם - שישמע ויהדהד ממש כמו כל היתר!

למעשה הקרן הציע את האפשרות הזו לחברי הקהילה של הוויקיפדיה הערבית, כבר בתחילת המלחמה בדיון הזה لقاء مع مؤسسة ويكيميديا بخصوص الحرب في فلسطين (בעברית: "פגישה עם קרן ויקימדיה בנוגע למלחמה בארץ ישראל") שהתקיים בדצמבר 2023. הקטע הוא... שמשום מה היא שכחה לעדכן גם אותנו בנוגע לכך (כנראה בטעות, כנראה....), בשיחה המקבילה שהתקיימה באותו הזמן עם הנציגים מישראל. משום שטעויות ראוי לתקן - ראו זאת כחלקי בתיקון. בכל מקרה - אם כמוני אינכם דוברי ערבית, אך מעוניינים להתרשם ישירות: שימו בתרגום גוגל או AI את רשימת התבליטים שבסוף הדיון, זהו סיכום הפגישה.

  • מומלץ בחום לעיין בסיכום זה, שטומן בחובו עוד שלל הפתעות שמשום מה נשמטו מהשיחה עם הנציגים שלנו.
  • ייתכן גם שאולי תמצאו קשר כלשהו (מקרי כנראה, מקרי...) בין אותם דברים, לבין שלל אירועים שהתרחשו קרוב מאוד למועד פרסום הסיכום.
  • להרחבת הדעת מומלץ להריץ בתרגום גם את הדיון הבא בתור, בשם مقترح - الحرب في غزة (בעברית:הצעה - המלחמה בעזה) ואני מבטיחה שתשכילו ממנו רבות.

אז שיהיו לנו חגים שמחים עם בשורות טובות, ושנה טובה עם מוזנאיים קצת יותר מאוזנים Chenspecשיחה 14:00, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מעניין מאוד. תודה חן. שלומית לירשיחה 15:38, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
המשכתי בעמוד שם וראיתי שמציע ההצעה שם מתנדב או עובד בעמותה, סתם. איילשיחה 22:32, 4 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אם אני מבינה נכון את הגילוי הנאות בדף המשתמש שלו - הוא כנראה ויקיפד הבית של הארגון העולמי לקניין רוחני שהוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות. יש לו תיבת משתמש של אנטי ציוני ועוד אחת של תמיכה במאבק הפלסטיני (אם היה ספק) ובהסרת חומת ההפרדה (כי ראינו איזה כיף פה כשזה קורה). אחת מתיבות המשתמש שם היא של קבוצת העורכים של ארצות הלבנט Wikimedians of the Levant - שלא כוללת את ישראל אבל כן את פלסטין, עם לוגו בצבעים תואמים (שלא היה כך במקור). בין שלל נפלאותיה, קבוצת הלבנט חתומה גם על המסמך המקסים הזה Joint Statement on Palestine ואף הגדילה לעשות ועיצבה לו פלייר מקביל בערבית Chenspecשיחה 12:46, 5 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אייל - בהשראתך בדקתי גם את העורך שפתח את הדיון אודות השיחה עם הקרן - Michel Bakni, הוא גם חבר באותה קבוצה של הלבנט ולפחות ב-2021 היה חבר בצוות זכויות האדם של הקרן, לפי הדיון "[Wiki For human rights] Invitation to participate discussion" בקישור הזה (לא הצלחתי לעשות קישור ישיר בגלל הסוגריים המרובעים). יש לו חשבון גם במטא-ויקי User:Michel Bakni והוא השתתף בדיון על זכויות הפלסטינים לאינטרנט אחרי הטבח. אגב, חידשתי את הדיון שם בימים האחרונים, כי בהתחלה הם שייכו את המידע השגוי הרב - שאכן נמצא לטענתם!!! לבלבול האופייני בתחילת משבר. ציינתי שלאחר שנתיים המצב מחמיר ולא מסתדר לבד כמו שציפו, על כן המלצתי לבחון מחדש את התיאוריה הקודמת. טרם קיבלתי תשובה כמובן Chenspecשיחה 15:09, 5 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

בינתיים הצהרה - Statement of the Arabic Wikimedia Community Regarding the 2025 Wikimedia Foundation Board of Trustees Election. ‏ Geageaשיחה 19:51, 8 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
לא רק הם לצערי יש פה את כל הסגה - Objections to the 2025 WMF Board election removals, עם הקהילה הספרדית, האיטלקית, LGBT+ וסביר שיצטרפו עוד בהמשך. אם אני זוכרת נכון רק הקהילה הערבית מדברת באופן מפורש וישיר על התמיכה במאבק הפלסטיני של Ravan J Al-Taie וגם מחרימה את הבחירות. בשאר ההצהרות הקהילתיות זה בדרך כלל מוזכר בעדינות יותר כעמדה אישית או פעילות חברתית, ודווקא הנושא של היותה האישה היחידה ברשימה תופס יותר מקום. כל הקהילות המוחות מדברות על הקמפיין המקדים נגדה ו/או הלחצים מהקונגרס האמריקאי ברמות שונות של ישירות.
Ravan J Al-Taie מסרבת להגיב, אבל המועמד השני - Lane Rasberry כתב שתי הצהרות אישיות משל עצמו. במקביל יש הרבה עורכים ועצומות פרטיות שמבקרים את ההתנהלות הכללית של הקרן סביב לנושא בלי שום קשר למועמדים הספציפיים שהוסרו מהרשימה - יש שם הרבה שמח, די מכל הכיוונים. פשלה מרשימה ללא ספק Chenspecשיחה 01:37, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מפעיל בובות קש בתשלום שפועל כאן שנים רבות

[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחת משתמש:The contentor

שיתוף פעולה חדש של עמותת ויקימדיה עם פסיק ונבו, חשבון גישה לעורכי ויקיפדיה וובינר על שימוש בפסיק והזמנה לוובינר

[עריכת קוד מקור]

שלום לכולן.ם, עמותת ויקימדיה ישראל שמחה לבשר על שיתוף פעולה חדש שנרקם עם שני אתרי מידע שימושיים לעורכי ויקיפדיה: פסיק ו-נבו. שיתוף הפעולה נולד מתוך צורך שעלה בקהילה, להנגיש מקורות מידע איכותיים לטובת כתיבה ועריכה של ערכים.

על פסיק: פסיק מבית עברית מביאה לאקדמיה ולבתי-הספר אלפי ספרי עיון ופרוזה וכתבי-עת דיגיטליים ממיטב ההוצאות לאור בישראל. השירות מאפשר חיפוש טקסט מלא של מקורות ספרותיים רלוונטיים לעריכה כולל כלי AI לחיפוש מקורות מידע.

על נבו: נבו היא פלטפורמה משפטית מקצועית הכוללת חקיקה, פסקי-דין, מאמרים וספרות מקצועית בנושא משפט, ומספקת כלים לחיפוש ואיתור מקורות משפטיים אמינים. (ניתן להשתמש במקורות אלה לתמיכה בערכים בתחום המשפט, מדיניות ציבורית ועוד.) כיצד זה עוזר לעריכה בוויקיפדיה: המקורות בשני האתרים מאפשרים אימות עובדות, הוספת ביבליוגרפיה איכותית והעמקת הערכים בעזרת חומרים ראשוניים ומשניים. מטרתנו היא להקל על העורכים בגישה למקורות שיסייעו לשיפור איכות התוכן.

קבלת פרטי גישה: מי שמעוניין לקבל פרטי גישה לאתר נבו ו/או פסיק, מתבקש לשלוח הודעה לנעם, רכז מתנדבים וקהילות ל- noam -at-wikimedia.org.il.

בנוסף, בתאריך ה- 15 לאקוטובר בשעה 18:30 נקיים וובינר עם נציג מפסיק להסבר על צורת העבודה עם אתר (קישור לוובינר).

תודה על שיתוף הפעולה, ובהצלחה בעריכה! נעם, רכז מתנדבים וקהילות עמותת ויקימדיה ישראל Noam-WMILשיחה 15:25, 8 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

זו בשורה טובה. תודה על זה. מאוד אשמח להבין אם תהיה/יש דרך לאחזר את מספר העמוד שבפורמט הדפוס מתוך הספרים הדיגיטליים. בעבודה עם 'כותר' הבעיה אינה קיימת כי הספרים מוצגים בפורמט הדפוס ורק מונגשים דיגיטלית בפורמט pdf וכדומה. ביקורתשיחה 16:28, 8 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
פסיק עובד כמו כותר בפעמים הבודדות שיצא לי להשתמש. איילשיחה 18:23, 8 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
תודה. ממה שראיתי הייתה חלוקה למאמרים, אך לא הגעתי לגישה לתוכן. מה הבשורה (של פסיק) איפוא? לפחות חלק מהספריות שיצירות שלהן כלולות במאגר, קיימות גם בכותר. סתם עוד שחקן באותו מגרש? ביקורתשיחה 18:58, 8 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
בשורה מתאימה לזמן שמחתנו. תודה רבה! אי״ש / שו״ת, י"ז בתשרי ה'תשפ"ו ; 21:06, 8 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
נשמע נהדר. האם יש דרך להפוך את הגישה לזמינה ליקי-ספרייה? איש עיטיהבה נשיחה 00:16, 9 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
איש עיטי - זה אמור להיפתח אוטומטית לפי רמת הפעילות שלך, אבל לא זוכרת בדיוק מה דרישות הסף Chenspecשיחה 01:26, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
@Chenspec כוונת השואל שהשימוש בפסיק יהיה דרך ויקי-ספרייה. איילשיחה 03:15, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
כבר פניתי בעניין הזה לנועם. לא נראה שכרגע זה חלק מוויקי-ספרייה. לגבי קריטריונים לבקשות בוויקי-ספרייה:
  • את/ה עורך פעיל עם ותק של לפחות שישה חודשים.
  • ביצעת לפחות 500 עריכות.
  • אינך חסום כרגע.
  • את/ה פעיל לאחרונה כעורך תוכן, מחקר ו/או אימות מידע.
  • חייבת להיות לך כתובת מייל מאושרת בכדי להשתתף.
Geageaשיחה 10:17, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
באמת יהיה נחמד אם זה יתאפשר בהמשך. בינתיים תודה לGeagea על המידע Chenspecשיחה 18:17, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

יצרתי את תבנית:פסיק, המאפשרת קישור לספר (או לעמוד מסוים בספר) לשימוש בהערת שוליים או בפרק "לקריאה נוספת" המפנים לספר שזמין באתר "פסיק" (בדומה לתבנית:כותר). דוד שישיחה 23:04, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

@דוד שיתודה רבה! זה רעיון נהדר Noam-WMILשיחה 12:49, 23 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

נשימה גדולה לרווחה

[עריכת קוד מקור]

כולנו בוודאי שמענו על ההסכם שנחתם בין ישראל לחמאס. על הבשורה הגדולה מוושינגטון כי אחינו ואחותנו שבשבי ישובו לבתיהם ויתאחדו עם המשפחות. לראשונה מזה שנתיים נדמה לי שהסבל הנורא שהביא עלינו טבח 7 באוקטובר עתיד להגיע לפרקו. אני כולי תקווה שנזכה לראות כל 48 החטופים והחטופה בישראל כמה שיותר מוקדם, לא זוכר מתי הייתי ככה אופטימי. אני אישית סבלתי נפשית מהמלחמה רבות במהלך השירות הסדיר ובמילואים שבאו אחר כך. ולגבי ויקיפדיה: כך אולי תגיע העת ליישב את המחלוקות בתוך הקהילה בערכים הקשורים לחרבות ברזל, ונוכל לכתוב הכל בפרספקטיבה של זמן עבר, ולהשכין שלום גם במחוזותינו. ניבשיחה 10:40, 9 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

בכל בשורה טובה שהיא יש פחד שאולי בסוף לא, כמעט בכל שלב בחיים שלי המתנתי עם השמחה עד שזה קרה, מפחיד אותי - לא סומך על חמאס. איילשיחה 10:46, 9 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אכן "שמחה בהמתנה" שכזה - מקווה שלא נמתין הרבה ושכולם יחזרו בימים הקרובים! Chenspecשיחה 01:25, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
רק בשורות טובות. הממשלה אישרה כעת את הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025), אך אצלנו טרם אושר סופית מעמדו כערך עצמאי וחשוב אנציקלופדית, בוויקי אנגלית לא נתנו להסכם הזה (שנראה שבעולם די מרוצים ממנו) ערך עצמאי. מעניין למה. עדכון: יש כבר ערך נוסף, מבצע דרך ארץ {בעבודה} ((עדכון2: נמחק וחזר) . הגיע הזמן להפסיק את המחלוקות :) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 01:28, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מסכימה לחלוטין אתך, אייל. ברור לי שיש כוחות רשע שעלולים לסכל, ולא רק חמאס, אבל כרגע יש תקווה. הלוואי ותתגשם. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 06:17, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מצטרף לאייל ולPixie.ca, ממתין להתגשמות ההסכם וחושש לנשום, שמא יפוג החלום. בברכה. ליששיחה 08:42, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מצטרף לליש לגבי הנשימה, די הלך לי החג מרוב ציפייה. נחגוג כשהם יהיו כאן, בהתחייבות. ביקורתשיחה 11:20, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מצטרף לדבריך. אני מקווה דבר ראשון שהחטופים יחזרו, דבר שני שחמאס ימוגר מרצועת עזה ודבר שלישי שנוכל להירגע ולחזור להתנהלות שגרתית. עם זאת, אני לא סומך על חמאס - ארגון טרור רצחני ומרושע באופן מוחלט - ומציע לדחות את החגיגות רק אחרי שהחטוף האחרון בידינו (חמאס כבר עושה בעיות עם החזרת גופות החללים). – ד"ר MathKnight (שיחה) 11:40, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
כל 20 החטופים החיים שוחררו והתאחדו עם משפחותיהם בישראל. עם זאת, רק 4 חטופים חללים הוחזרו היום, מתוך 28. זה בניגוד לרוח ההסכם ואני חושש שחמאס ימשיך לגרור רגליים בנושא ולהשאירם כקלף מיקוח בניגוד להסכם. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:03, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אכן שמחה גדולה, אך היא לא תהיה שלמה ללא החזרתם של גופות החללים לקבורה. נ"ב: אני חושב שזו העת לדון מחדש בחשיבות הערכים החדשים שנכתבו אודות החטופים. 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:41, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
@יודוקוליס, עדיין לא העת. העת תגיע כשתסתיים המלחמה וכל החטופים החללים יובאו לקבורה בישראל. רק אז תוכל הקהילה לבחון האם עצם החטיפה ב־7 באוקטובר מהווה קריטריון לחשיבות אנציקלופדית. זו בדיוק השאלה שניסינו לדון בה בפעם הקודמת, אך בשל הרגישות הרבה הוחלט שלא לעשות זאת בשלב זה. קוואמן 🍷 שיחה 22:57, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
@קוואמן בסדר. תודה רבה. 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:58, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אגב, מזל טוב על התפקיד החדש (: קוואמן 🍷 שיחה 23:02, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אכן הקלה גדולה ושמחה מטורפת, מותר לקחת רגע לנשום שניה לפני שממשיכים לפעול להחזרת החללים שנוטרו - לצערי די ברור שחמאס יעשו לנו קונצים עם זה, אבל לפחות כבר לא צריך לדאוג לחיי השבים ואפשר לאפשר להם להתחיל בשיקום אחרי כל הילולות היום Chenspecשיחה 01:31, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

ערך הציונות בוויקיפדיה באנגלית שונה: "עיוות חמור של ההיסטוריה"

[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

כן, זה לא חדש שקיימת הטייה אנטי-ישראלית בויקיפדיה האנגלית... בדף השיחה של הערך ציונות נשאלה לאחרונה השאלה הבאה:

האם הויקיפדיה העברית פנתה למנהלי הויקיפדיה האנגלית או הויקיפדיה בכלל בנושא? כרגע הערך en:Zionism הוא חרפה רוויית שקרים.

לתשומת ליבכם... יוניון ג'קשיחה 02:07, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

שוב: המזנון אינו מקום לדיון בערכי ויקיפדיה האנגלית. Tzafrirשיחה 10:37, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

סוף העברה

כתבו על הערך זה גם ב X בחשבון של WikiBias - בפוסט הזה ושל שלומית ליר - בפוסט הזה. ממליצה בחום לעקוב על החשבונות האלו לעדכונים בנושא Chenspecשיחה 17:37, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מי שינסה לתקן את השקרים שם, עלול להצטרף ל-1.59 מיליון יוזרים שנחסמו שם לצמיתות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:29, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אגסי - תודה על המידע, האם יש דרך לדעת כמה מהם נחסמו מה 7.10.2023 עד היום? יוניון ג'ק וכל מי שמחפש מקומות לדווח בלי טובות מאף אחד, ראו את העדכון שלי על המכתב לקרן מהסנאט האמריקאי שהעלתי ממש לפני רגע קריצה Chenspecשיחה
חן, הנה תשובת ג'יפיטי הארוכה בנושא חסימות. בין השאר, הוא הפנה אותי להע"ש 16 בדף (Wikipedia:Banning policy), שמפנה לשאליתא (השנייה), ממנה עולה כי בשנת 2024 נחסמו 74,608 יוזרים לזמן כלשהו, כולל לצמיתות, (זה נחשב מספר חריג). אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 22:22, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אני לא מכונה שכותבת תשובות ארכניות. אני רק יודע שמי שנחסם הוא מישהו שהגיע כדי להתווכח ולעשות צרות, או מישהו שלא מכיר מספיק את החוקים והתחיל להתווכח בצורה לא נאותה, או שניהם. יש המון חסומים בוויקיפדיה העברית וזו אינה עדות לכך שאי אפשר לשנות כאן את התוכן. Tzafrirשיחה 11:17, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
נו, מישהו מהוויקיפדים מטפל בכך ? מי שפועל בהתאם לכללים לא נחסם באנגלית.

הערה טכנית: שימו לב שיש דף (או שצריך לפתוח דף) ויקיפדיה:כיכר העיר/ויקיפדיה האנגלית שאליו כדאי לארכב את הדיונים בנושא כדי שהם לא יתפזרו ויילכו לאיבוד. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:58, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לא בטוח שזה צריך להיות תחת כיכר העיר יכול להיות שזה צריך להיות מיזם שלמעשה מציף סוג של טיפול דחוף בערכים שונים בויקיהאגלית כאשר עורכים בויקיהעברית כותבים ערך בעברית במקביל ורואים פערים בעייתים. מי-נהרשיחה 01:06, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אני רואה שתי אפשרויות: האחת, הערך כתוב מצויין (היכן ההוכחות שהוא כתוב רע?); השנייה, אף אחד בוויקיפדיה העברית לא מספיק אינטליגנטי בשביל לערוך באנגלית ולשנות אותו.
אה... סליחה - קודם כל נאה דורש נאה מקיים. דבר שני לערוך באנגלית זה לא רק עניין של אינטיליגנציה, בין היתר זה גם שליטה בשפה הכתובה ויכולת השתלבות עם מערכת החוקים שיש שם - אני אישית יודעת אנגלית נהדר אבל דיסלקתית ברמות מרשימות ומודל הקונצנזוס שם עושה לי פריחה. חוץ מיזה יש סיבה שמי שכותב בעברית כותב בעברית. מה גם שיש כרגע יחס מאוד חשדני עם נטייה לטירגות של עורכים חדשים שכותבים על הנושאים האלו באנגלית, ככה שאם הרצון הוא לשנות דברים ולא רק להתלונן ולפקפק באינטיליגציה של אחרים - ההמלצה האינטיליגנטית מאוד שלי היא ללכת לוויקיפדיה האנגלית, לחפש עורכים וותיקים שנראה שאכפת להם ומסתדרים עם הקהילה המקומית ולהפנות את תשומת ליבם (עדיף בטון ידידותי). אחרי זה כל אחד מהם כבר יחליט אם או מה הוא רוצה לכתוב. בהצלחה! Chenspecשיחה 01:21, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
הערך בכלל חסום כרגע לעריכה. כרגע אפשר רק להציע שינויים בדף השיחה ועורכים ותיקים יותר שם יכולים להחליט (בכפוף לכללים שאני לא בטוח שאת כולם אני מכיר) אם לבצע את השינויים בפועל. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:44, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
כשלוחצים על View source (שמופיע במקום כפתור העריכה הרגיל) מופיעה ההודעה הבאה "This page is currently protected so that only extended confirmed users and administrators can edit it".
אם לוחצים על extended confirmed users הקישור מוביל להסבר הזה שבתכלס אומר שצריך חשבון בן מעל לשלושים יום (כנראה בכללית ולא רק באנגלית) וחמש מאות עריכות (ספציפית באנגלית, אבל אפשר לצבור אותן דרך ערכים אחרים). מרגע שיש את זה, כפתור העריכה אמור להופיע אוטומטית. בלי שום קשר, באופן כללי אני ממליצה לעבור על דפי השיחה של ערכים רגישים לפני שמתחילים לגעת בהם, כדי לגלות מנסיון של אחרים מה הנקודות הרגישות שחשוב לשים לב אליהן וממה עדיף להימנע Chenspecשיחה 20:47, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

האם אתם משתמשים באפליקציות לניהול משימות כמו גוגל קלנדר וטרלו?

[עריכת קוד מקור]

אדם שבבעלותו עסק קטן של אירועים הסביר לי שהוא מאד אוהב לנהל משימות כלליות עם גוגל קלנדר ומשימות עסקיות עם טרלו.

אתם משתמשים לפחות באחד מאלה ואם כן מה דעתכם על זה? תודה.

היומן של גוגל מאוד שימושי, ניסיתי את טרלו אבל הוא מורכב מידי לצרכים שלי. גוגל קיפ עושה עבודה יפה לפתקים ורשימות, אבל גם כלים מסורתיים כמו נייר ועיפרון עדיין שימושיים בדרכם. Chenspecשיחה 16:22, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
משתמש יומיומי בגוגל יומן, גוגל קיפ, גוגל דוקס, גוגל שיטס, גוגל דרייב. IdanSTשיחה 00:00, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מכתב לקרן מהסנאט האמריקאי

[עריכת קוד מקור]

בתאריך המאוד סימבולי 7.10.2025 (שנתיים באוקטובר) פרסם טד קרוז - יושב ראש ועדת הסחר בסנאט, הודעה לעיתונות בנוגע למכתב הזה שנשלח בתאריך 3.10.2025 לקרן ויקימדיה.

המכתב עוסק רבות בהטיה השמאלית בוויקיפדיה ומעלה את נסיון המחיקה של הערך Killing of Iryna Zarutska בוויקיפדיה האנגלית כהתנהלות לא מקובלת (למרות שהערך לא נמחק בסוף כפי שאתם רואים), ויש גם פסקה שלמה על אנטישמיות. בנוסף, מעבר לשאלות הרגילות על תהליכי קבלת ההחלטות של קהילת העורכים, במכתב עולה השאלה של ניגוד עניינים הן ברמת התורמים המרכזיים והן ברמת ההנהלה של הקרן. כמו כן, בשני הסיעיפים האחרונים ברשימת הדרישות, מתוארים דיווחים סותרים מצד גורמים שונים בקרן בנוגע לטיפול בנושא ההטיה. בעקבות זאת הקרן מתבקשת לספק הסבר לסתירה זו כמו גם את כל ההתכתבויות שלה עם כל הגורמים האחרים בממשל האמריקאי (כנראה כדי לבדוק אם יש אי התאמות נוספות).

בדומה לקונגרס האמריקאי, חיפשתי ומצאתי גם את פינת ההלשנות של הסנאט: נראה קצת פחות מוסדר בהשוואה לקונגרס וזה הולך לפי מפלגות. מי שרלוונטי לענייננו הוא Ted Cruz שחתום על המכתב וכתובת המייל שמצויינת שם עבור "גילוי מוגן" היא Republican_Whistleblower-at-commerce.senate.gov. מוזמנים לעדכן אותם בכל מה שלדעתכם ראוי שיהיו מעודכנים בו.

לכל מי שפספס את הפעם הקודמת - זו פינת ההלשנות של הקונגרס והסבר נוסף נמצא בקישור הזה. Chenspecשיחה 19:09, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

חן, תודה רבה לך על כל ההשקעה שלך בנושא. מומלץ לכולם לקרוא על כך בדף שלך. בנוסף, בקישור הזה ניתן למצוא תמצית בעברית ולאחריה תרגום של כל המכתב של סנטור טד קרוז למנכ״לית קרן ויקימדיה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:40, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
חחח... אהבתי את התרגום שלו "קמפיין עריכה מתואם ודוחה-יהודים (אנטישמי)" - נשמע כמו דוחה יתושים, אבל "דוחה" אכן הולם לתיאור המצב לצערי.
בכל מקרה, בהחלט מוזמנים להתרשם מהסיכום שלי (שבמקור הוקדש לגלריה שעדיין נמצא שם לקראת הסוף). רק קחו בחשבון שזה סיכום לא פורמאלי בשלבי בנייה, שנועד בעיקר לעשות לי סדר בראש. כמו שאתם רואים לפני פרסום אני מכינה יפה את החלק הרלוונטי קריצה. אז להתייחס בהתאם ואם יש הערות או תוספות שימושיות אשמח לשמוע Chenspecשיחה 00:22, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
סנאטור טד קרוז גם צייץ בנושא, אבל לא מצאתי בגוגל אזכורים בעברית למכתב דרישה שלו, ומעט מאוד אזכורים באנגלית. הוא דרוש מסמכים ותשובות בכתב עד ה-17 באוקטובר. נחכה לראות את ההמשך, מאוד יתכן שיהיה שימוע פומבי בקונגרס. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 02:08, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
תודה, חן. את עושה עבודת קודש. – ד"ר MathKnight (שיחה) 10:04, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אכן. אפשר להתנחם בעובדה שרוב ההטיות נגד ישראל בוויקי האנגלית, לא חודרות לוויקי העברית, אם כי יש חריגים, כמו טענות לביצוע רצח עם ברצועת עזה (שטעון שכתוב) וטענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל (עליו יש תבנית שכתוב). טוב שרצח תינוקות בטבח שבעה באוקטובר המחריד נמחק. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:16, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
במכתב הזה מאשימים את „ויקיפדיה” (לא ברור מהי בדיוק, בעיקר האנגלית) שהיא מוטה פוליטית, ואז דורשים מקרן ויקימדיה להוכיח שאין לה אחות. כמו שכבר כתבתי קודם, זו הכנה להשתלטות פוליטית מטעם מדינה אחת, עם קבוצה ששברה כבר את הפרדת הרשויות בארצות הברית, על משאב שאינו אמריקאי. במכתב הזה יש המון האשמות שמגובות באוסף מקורות מוטים. זה תהליך מסוכן.
אני מקווה שקרן ויקימדיה תקים בקרוב ישות משפטית אירופית, כי המצב המשפטי בארצות הברית מסוכן. למידע שעל השרתים יש גיבוי מחוץ לארצות הברית. Tzafrirשיחה 11:14, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
למכחישי ההטיות: ג'יפיטי אומר: בוויקיפדיה האנגלית קיימת הכרה מפורשת בכך שעלולות להיווצר הטיות, ובהן גם הטיה אידיאולוגית כאמור בדף (Ideological bias on Wikipedia). גם הדף (Wikipedia:Systemic bias) אומר בפירוש כי ויקיפדיה שואפת לנקודת מבט נייטרלית, אך אינה עומדת בכך בשל הטיה מערכתית שמקורה בדמוגרפיה המצומצמת של קהילת העורכים (מה שמוביל לחוסרים ולחוסר ייצוג). זו הודאה ישירה בקיום הטיות מערכתיות. הדף (Wikipedia:WikiProject Countering systemic bias) מונה במפורש סוגים של הטיות מערכתיות ובתוכן הטיה אידיאולוגית שהקטע מציין כשייכת למשפחה זו. הדף (Wikipedia:Guide to addressing bias) מצהיר בצורה גלויה שיש הטיה. גם הערך הכללי (Reliability of Wikipedia) מציין כי מחקרים זיהו גם הטיה אידיאולוגית. שורה תחתונה: כן בוויקיפדיה האנגלית לא רק שקיים ערך ייעודי על “הטיה אידיאולוגית”, אלא שבדפי המיזם עצמם יש הכרה מפורשת בכך שיש הטיות מערכתיות (כולל אידיאולוגיות) ונעשית עבודה יזומה כדי לצמצמן, תוך שמירה עקרונית על מדיניות אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:36, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
הנתונים מראים שיש הטיה. אבל כשהקרן פועלת לתיקון ההטיה, היא „שמאלנית”. לפני כמה דיונים נשאלה השאלה מה קרה בשנת 2014 שגרם לוויקיפדיות השונות להתחיל להתאושש. מה שקרה הוא פעולות של הקרן להבאת יותר עורכים. ועורכות. קוראים לזה גיוון. זה חלק מהאיום הדמוני החדש שהומצא על ידי הימין בארצות הברית: גיוון, שוויון והכלה. כשיש קהילת עורכים (ועורכות) מגוונת, כשדואגים לתת כלים טובים לכולם (לדוגמה: לאפשר עריכה טובה במגוון שפות. ולתת מימון ליצירת קהילות במגוון שפות מקומות בעולם) וכששומעים את נקודות המבט של עורכים שונים (יש כל מיני עורכים שמשחיתים את זמנם על הרים באנטרקטיקה, או על כל מיני אנשים שחשובים רק למי שגר אצלם) מקבלים הרבה יותר תוכן ותוכן איכותי יותר. הבעיה היא שאז לא מקבלים רק את נקודת המבט של קבוצה אחת שהיא במקרה מי ששולטת בארצות הברית, ואותה קבוצה לא אוהבת את זה. Tzafrirשיחה 12:09, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מה הקרן עושה בנוגע ליחס לישראל ונושאים רגישים דומים? הקרן אינה קובעת את התוכן בערכים על ישראל/הסכסוך. יש לה עדכוני מדיניות/בטיחות בעת משבר (למשל עמדת הקרן לגבי המלחמה בעזה – תמיכה בקהילות האזוריות, נגישות לידע). בפרשת ה‑ADL הקרן הדגישה שדרוג/הורדת אמינות מקורות היא תהליך קהילתי – לא החלטת הקרן. (כלומר, הקרן לא מתערבת גם כאשר אנשים לא הגונים-קובעים את התוכן) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:34, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
ההטיות המובנות שעליהן דובר בדפים שקושרו הן הטיות מסוגים אחרים. דוגמה שגויה אבל לא לגמרי תלושה מהמציאות: אם יש המון עורכים בוויקיפדיה הסינית מטייוון ורק מעט מהרפובליקה העממית של סין (בגלל צנזורה של הממשלה שם), סביר להניח שיהיה ייצוג חסר לעמדות יבשתיות לעומת עמדות טאיווניות (החל מפרטים טכניים, כמו שמות). הקרן לא צריכה להתערב בוויקיפדיות עצמן. אבל בהחלט הגיוני שהקרן תנסה לגרום לכך שיותר עורכים יבשתיים יוכלו לערוך (כל עוד זה לא במחיר אפשרות לממשלת סין לכפות תוכן). Tzafrirשיחה 15:13, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אגסי בערך טענות לביצוע רצח עם ברצועת עזה יש רק תבנית של אירוע אקטואלי, אולי כדאי להוסיף לו גם תבנית שכתוב. Tzafrir - הקרן טוענת שהיא לא יכולה להתערב בתכנים או בהתנהלות הקהילתית, אבל בפועל זה לא נכון כי יש לה את האפשרות הזו דרך Wikimedia Foundation Office Actions Policy. עכשיו בהחלט אפשר להתווכח אם ואיפה ראוי להתערב, אבל הטענות בנוגע לחוסר היכולת הן שקריות. כלומר, יש כאן בחירה לא להתערב ומה שהכי מטריד הוא ההימנעות מלפרט את השיקולים ומלקחת אחריות על הבחירה. מצד שני כמו שכבר כתבתי כאן, תחת הכותרת הידעתם שאנחנו יכולים לכתוב בבלוג של הקרן? - לא רק שהיא לא נמנעת מלהתערב בהתנהלות של קהילות העורכים, אלא שהיא מועדדת אקטביזם אבל באופן שמפלה בין קהילות על בסיס של אידיאולוגיה פוליטית. כמו כן, יש את הפרסומים הרשמיים שלה שצויינו לפני והיא גם מממנת שלל גורמים מוטים פוליטית שחלקם חתומים על ההצהרה הזו Joint Statement on Palestine (וזו לא הראייה היחידה לכך, אבל אחת מהיותר ברורות בעקבות הרשימה המסודרת בסוף). בקיצור, יש פה מגמה די ברורה מבחינת ההתנהלות, רק שהדברים לא נאמרים במפורש ולא נעשים בצורה שקופה. זה מאפשר לנו לשבת פה ולהתווכח עד קץ הימים מה טיבה של אותה הטיה, בזמן שהקרן ממשיכה בשלה ללא הפרעה (תהה מטרתה אשר תהה) או לפחות, כך היו הדברים עד לאחרונה Chenspecשיחה 21:32, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

חן אין לתלות שום תקוות בקרן. אני גם לא בעד להתחיל במלחמת ויקיפדיות. הסיכוי היחיד לשינוי קל הוא בחקיקה של הקונגרס האמריקאי, ואולי כאשר יהיו מתחרים. פורטל החדשות שם (אנ') משקף החמרה בטון האנטי ישראלי. למשל, היום אין ידיעה על ביקור טראמפ בישראל, אלא ידיעה בגוון אנטישמי: "הרשויות המקומיות סגרו אתרי חלוקת סיוע שנוהלו על ידי הקרן ההומניטרית של עזה, שהיו המקומות שבהם ביצע צה"ל מארבים וירי שגרמו למותם של למעלה מ-2,600 אנשים שחיפשו סיוע במזון". חמאס מוציאים להורג אנשים. יש אפס סיכוי שזה יוזכר שם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:39, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
שמעתי לא מעט דיבורים על אביר חופש הדיבור צ'רלי קירק. פתאום אנחנו צריכים שמדינה תשתלט על ויקיפדיה ותכתיב לנו מה יהיה כתוב שם? למה דווקא ארצות הברית ולא המדינות הגדולות בעולם (הודו וסין)? Tzafrirשיחה 23:55, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
Tzafrir - כי מדובר באתר שבבעלות וניהול של ארגון אמריקאי. אגסי - לא שמתי את פינות ההלשנה פה בשביל היופי, מוזמן להשתמש! Chenspecשיחה 01:08, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
העמותה הוקמה בארצות הברית משום שלא העלו שם על הדעת שממשלת ארצות הברית תנסה להתערב בצורה כל כך בוטה בתוכן האינטרנט. כאמור, אם משהו כל כך רציני יקרה, אפשר תמיד להקים עמותה אירופית לגיוס תרומות, ושרתים יש גם באירופה. חופש הדיבור זה דבר נחמד, כל עוד לא כתובים משהו שאני לא מסכים איתו. Tzafrirשיחה 15:17, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
גם לחופש הביטוי יש גבולות, ואני מקווה שאני לא צריך לתת לך דוגמאות לכאלו. אנציקלופדיה לא צריכה לשמש במה להסתה ולקמפיין שטנה מאורגן. חבל שהקרן לא פועלת כמו המבוגר האחראי ויש צורך שגורמים חיצוניים יעשו זאת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:21, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אגב, מצאתי במקרה דיון מאוד מעניין בוויקיפדיה האנגלית בעקבות המכתב הראשון מאפריל של התובע הפדרלי, על מדינות פוטנציאליות שאליהן אפשר להעביר את הקרן WMF receives letter from Trump-appointed acting DC attorney. זה ארוך ולא הספקתי עדיין לעבור על הכל, אבל מתברר שזו לא סוגיה פשוטה כי לכל מדינה יש את היתרונות והחסרונות שלה בהקשר הזה Chenspecשיחה 01:42, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
האם ראית את ההשמצות בערך של התובע הרפובליקני אד מרטין (אנ'), לעומת קודמו בתפקיד האתרוג הדמוקרטי (אנ')? שאלתי AI מי התורמים הגדולים של ויקימדיה, אשר מזוהים פוליטית, והתשובה שקיבלתי: "נגד/נוטה נגד טראמפ": Google.org, Amazon, Simons Foundation, Crankstart, Kaphan Foundation, Acton Family Giving. "בעד/נוטה בעד טראמפ": WoodNext. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 15:29, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
הזכרת פעם את הטענה הזו, ואני נאלץ לחזור על מה שכתבתי בפעם הקודמת (מתעצל לחפש בארכיונים). ראשית כל: מדובר על התובע הכללי (גם: שר המשפטים) של מחוז וושינגטון: של הבירה. לא של ארצות הברית. לא מדובר על תפקיד בכיר. אד מרטין הוא פוליטיקאי רפובליקני שרק הגיע למקום הזה ומיד התחיל לכתוב מכתבי מחאה לכל העולם כאילו הוא באמת שר המשפטים האמריקאי. הוא, אגב, לא נבחר לתפקיד הזה אלא מונה זמנית. בקיצור: זה פוליטיקאי שהתמודד בכל מיני מקומות בעבר והיה מה לכתוב עליו. לגבי קודמו הדמוקרטי (אגב: תיקון קישור: w:Matthew M. Graves) - כנראה שאין מה לכתוב. איך אני יודע: בדקתי בדף השיחה של הערך. לא היו שם דיונים סוערים על מחיקת מידע.
אבל עכשיו זה כבר לא סתם עניין של חוסר אוריינות ויקיפדית בסיסית (עבור ויקיפד ותיק). לפני כמה חודשים העלית את הדוגמה הזו והראיתי לך למה היא שגויה. ולמרות זאת אתה ממשיך להציג אותה. למה? Tzafrirשיחה 15:53, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אגסי, האם אתה חושב שיהיה בהכרח קשר בין התורמים הכי גדולים של ויקימדיה בישראל, לבין הטיות בוויקיפדיה העברית? מההיכרות את הקהילה והעמותה אצלנו, קשה לי להאמין שזה פקטור משמעותי, ומתוך היכרות זו, קשה לי לדמיין שבאנגלית זה שונה משמעותית. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 15:40, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
בוויקי בעברית זה שונה. בפועל ויקימדיה ישראל לא מקבלת תרומות גדולות מגופים ישראלים, ולבטח לא מארגונים מזוהים פוליטית. גם ארגוני שמאל לא יתרמו סכומי כסף גדולים לוויקיפדיה שנוטה ימינה, ולהפך, אלא אם התרומות שלהם משפיעות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:19, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
תרומות לעמותת ויקימדיה ישראל לא ישפיעו על התוכן בוויקיפדיה שכן לעמותה אין כל יכולת התערבות בתכנים. שנילישיחה 08:48, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אגסי מנסה לטעון שקרן ויקימדיה הם גוף מרושע שחשוב לו להשמיץ את טראמפ בכל הזדמנות אפשרית. אבל חן דווקא מתעקשת לעתור למרושעים הללו כדי לשנות את ויקיפדיה האנגלית (שאגסי חושב שגם הוא גוף מרושע שחשוב לו להשמיץ את טראמפ בכל הזדמנות אפשרית). Tzafrirשיחה 20:18, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אין לי בעיה שחן מנסה לפנות אליהם, אבל לצערי, הניסיון מלמד שאין סיכוי שוויקימדיה העולמית תושיט עזרה. הם לא באמת פועלים לעצור את ההטיות, שבוויקיפדיה מודים בהן. צריך להודות שבוויקיB יש עורכים לא הגונים, שמסלפים את האמת. ויקימדיה צריכים למסור עד ל-17 לחודש מסמכים ותשובות בכתב לקונגרס. יהיה מעניין. לארי סנגר ממייסדי ויקיפדיה אמר בראיון "קרן ויקימדיה יצרה מצב שבו ויקיפדיה היא פונקציונלית מנוע של השמצה", והוסיף אנחנו לא יודעים מי הם 62 המשתמשים הבכירים. 85% מהבכירים הם אנונימיים, ויתכן שחלקם מארגונים מסוימים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 21:04, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
בתור משתמש שזהותו לא ידועה, ההאשמה הזו מוזרה. אני לא רוצה להעלות ספקולציות לגביך. הבעיה היא שזוהי הרמה של הטיעונים של לארי סאנגר: מישהו שמלכלך על ויקיפדיה כבר בערך 20 שנים. Tzafrirשיחה 02:00, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אל תשווה לכאן. שם יש מערכת מקצועית, עם משתמשים עם כוח רב, ללא הצבעות, אין איזון אלא הטיות מאורגנות, וכנראה השפעות של ארגונים ואקטיביסטים. פרסמתי את הידיעה שאבו מאזן גינה את ההוצאות להורג של חמאס. מה הסיכוי שזה יפורסם בפורטל של ויקי האנגלית? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 02:10, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

Tzafrir - למען הדיוק אני מדווחת ומפרסמת לכל גורם אפשרי מהרגע שהקרן התעלמה מהבקשה שלי לעזרה במכתב הזה. אם אי פעם יחזרו אלי או שאתרשם בעצמי שהמצב טופל, אוכל לחזור למנהגי המבורך עד אותו רגע - להעלות תמונות לוויקישיתוף, לקטלג, לשבץ וכו. אבל... משום שאני די מנוטרלת שם כרגע, ויש לי חשד כבד שגם עוקבים אחרי העריכות שלי בעברית - התפנה לי זמן והצטברו בי תהיות. כאן התחיל כל תהליך ההתמחות החדש שלי בהתנהלות הקרן, שלפני זה לא טרחתי להתעמק בו ממש. למרות שאני לא מצפה מהקרן לתגובה, אני עדיין טורחת גם ליידע אותם בדברים המרכזיים שאני שולחת למקומות אחרים ולו רק כדי לתת להם את ההזדמנות. זה נכון כל עוד שאני חושבת שיש שם אפשרות לתיקון בטווח זמן סביר. את זה אשקול מחדש על פי תוצאות הבחירות לבורד וזהות המנכל החדש שצפוי להיכנס בינואר 2026. עד אז זו דרכי Chenspecשיחה 21:07, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

את דעתי על המכתב הזה כבר כתבתי. ניסוח גרוע ולא מועיל. Tzafrirשיחה 21:56, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אכן ואף טרחת להסביר את עמדתך ולענות על שאלותי. על כך הערכתי נתונה לך, למרות שלא הגענו להסכמה. אני מקווה שהדבר ניכר במענה שלי לתגובות שלך באותו הדיון. להבדיל, הקרן לא טרחה לעשות דבר Chenspecשיחה 23:51, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
חן המכתב שלך מעולה, ומגיע לך תודה על ההשקעה הרבה. אני מעוניין גם להתלונן לוועדת ההלשנות. חשבתי לכתוב על פורטל החדשות באנגלית (Portal:Current events), שממשיך בידיעות אנטי-ישראליות כמעט מדי יום. כך היום, 16 באוקטובר, ישראל הרגה 3 פלסטינים בעזה וידיעה נוספת ישראל הרגה ילד בגדה וגם שהרמטכ"ל החות'י נהרג מתקיפה ישראלית (לרמות שהחות'ים לא הסבירו את סיבת המוות). כמובן שאין שום התייחסות לידיעות שחמאס מוציא להורג פלסטינים ללא משפט, והגינוי של אבו מאזן, כאמור בתבנית:חדשות ואקטואליה, מה דעתך על ההטיות בפורטל הזה? ועל מה את ממליצה להתלונן? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 03:03, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
משום שהם כבר מודעים לעצם קיומה של הטיה, יותר יעיל לדבר על המנגנונים החיצוניים או הכשלים הקהילתיים הפנימיים שמאפשרים אותה, על המשמעות של הדברים מבחינת הציבור ועל המעורבות של הקרן (או היעדרה) בכל מקרה לגופו. מבחינה זו הנושא הספיפי פחות משנה ולכן כל דבר שנראה לך מספיק חשוב או מעניין מתאים. הדגש הוא על הנגשת המידע לאמריקאי הממוצע שלא בקיא בעולם הויקיפדי ולא בהכרח מזהה את כל הניואנסים, שלנו ברורים מאליו ממבט יהודי/ישראלי.
במקרה הזה למשל הייתי מדגישה שהתוכן מופיע גם בדף הבית תחת הכותרת "In the news", ועוברת על הרשימה שנפתחת כשלוחצים על הכפתור What links here בתפריט בצד כדי לראות אם יש עוד מקומות משמעותיים. זה חשוב כי אם תסתכל למשל בסטטיסטיקת הצפייה של הפורטל Pageviews (שכדאי להסביר שהיא קיימת ואיך ניגשים אליה דרך היסטוריית העריכות), אז יש לו עשרות אלפי צפיות שזה יפה, אבל לדף הבית יש מליוני צפיות וזה כבר מראה על חשיבות ברמה אחרת.
בנוסף, הייתי מקשרת לדפי הסבר רלוונטים כמו מה זה פורטאלים, הסבר על דף הבית ומה הנהלים בנוגע לבחירת התכנים שם (בדרך כלל זה מופיע בדף ההסבר הכללי או בדפי עזרה אודות הנושא, שלרוב מקושרים להסבר הכללי) אם יש פסקה או התייחסות רלוונטית ספציפית בתוך דף הסבר ארוך, הייתי מוסיפה גם קישור ישר אליה. בהיסטוריית העריכות יש גם Page statistics שם אפשר לראות מי העורכים הדומיננטיים ולבדוק אם יש להם פעילות רלוונטית או שהם רק פעילים שם בלי שום קשר לנושא.
ניתוחים ברמה הזאת למשל הם משהו שלא סביר שהפקיד האמריקאי הממוצע ידע לעשות ללא ידע ונסיון מקדימים מול הממשק והקהילה. ואכן אחד הדברים הבולטים מאוד בכל הפניות שלהם לקרן הוא חוסר הבקיאות של הממשל בכל מה שקורה מאחורי הקלאים של מרחב הערכים. לכן אם אתה מתאר את ההיבטים האלו באופן כללי ומשתמש בנושא שבחרת כדוגמה - אז הם ידעו ליישם את זה גם עבור דברים אחרים שהם בודקים. לצורך המחשה כדאי לקחת חופן דוגמאות מייצגות שהיה עליהן דיון, כדי שיוכלו להתרשם בעצמם מהטיעונים, התהליך והנפשות הפועלות.
ברמת התכנים של הדוגמאות- בהחלט אפשר לדבר על אחת הידיעות האחרונות שהצגת. בנוסף, הייתי מדגישה למשל את השורה הזו "Ongoing: Gaza war (timeline · genocide)" שלמיטב הבנתי מופיעה שם באופן קבוע עד הודעה חדשה (אבל תבדוק אותי עלי זה). פה יש שני דברים מרכזיים הראשון הוא השם "Gaza war" שהיה במקור מלחמת ישראל חמאס ושונה באופן שמסתיר את חמאס ואת שאר הזירות בהן נלחמה ישראל (ככה אפשר להתמקד רק בסבל הפלסטיני ובתמיכה במאבק הפלסיני כמטרה הומניטרית), כמו גם את עצם קיומה של ישראל (כנראה משום שהוא סותר את הנרטיב שלפיו אין לה זכות קיום ומכאן גם לא זכות להגנה עצמית או צרכים בטחוניים לגיטימיים) - מספיק רק לתת קישור לדיון הזה ולהסביר במשפט או שניים את הסיבות לשינוי על פי הצד שהציע אותו או האדמין שסגר את הדיון. וכמובן הקישור לערך Gaza genocide מהמילה genocide (שלא מתייחס נושא הכללי של רצח עם או לטבח השביעי באוקטובר - אבל לאמריקאים זה לא בהכרח מובן כהקשר הראוי) וגם שם דיון לדוגמה עם הסבר קצר. ואפשר לתת דברים כמו הדיון הזה או הערך Allegations of genocide in the October 7 attacks כהשוואה (והדגשת היעדרו מהקישורים של השורה הקבועה). בכל מקרה לא להציף בדוגמאות אלא לבחור 2-3 הכי משמעותיות ולהציג את המגמות או המנגנונים שמאחוריהן.
משום שהדברים נוטים לחזור על עצמם, אם תבחר בכל דיווח דוגמאות אחרות, זה יצטבר ברקע לתמונה מלאה ברמת התכנים Chenspecשיחה 13:21, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
חן די בטוח שהוועדה מעסיקה מומחי ויקיפדיה. הם מודעים להטיות, אבל אולי לא להיקפן ולשיטתיות. לדעתי, חשוב להראות את היקף ההטיות, כמו בפורטל החדשות, כדי שיבינו שאין מקריות ושהתוצאה הסופית היא הטעיה על בסיס יומי. להציג התנהלות של מנהל זה או אחר, במקרה מסוים, לא אומרת הרבה. מבחן התוצאה (ערכים מוטים) אומר שיש התנהלות פסולה, בדרכים שונות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:54, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אגסי - מסכימה שהגיוני שיעסיקו מומחים לוויקיפדיה, אבל זה לא ניכר במכתבים שלהם אז אני לא בונה על זה. מסכימה גם בנוגע להיקף - בגלל זה כתבתי על נתוני הצפייה. בשביל ה"אין מקריות" או יותר נכון השיטתיות - העלתי את נושא הנהלים והדיונים. כלומר, נראה לי שאנחנו מסכימים על הבעיה אבל מתארים אותה במילים אחרות. מה שניסיתי להגיד הוא שאני מתרשמת מכך שהם כבר מודעים לקיומה של התנהלות פסולה כגורם לערכים המוטים, אבל לא לדרכים שבה היא מובילה אליהם. כלומר, חסר להם כל האמצע. אז כתבתי את התגובה הקודמת מנקודת המבט הזו. אם אתה מניח שהם מודעים לדרכים השונות אבל חסר להם ידע על ההיקף, הייתי הולכת על רשימה של ערכים ודפים רלוונטים עם הסבר קצר מאוד של שורות בודדות על כל אחד מהם. או הסבר רחב יותר של פסקה על קבוצה של קישורים בנושא משותף. בתור מי שמדווח כמובן שאתה זה שבוחר מה להציג איך ויש יתרון שכל אחד יכסה את הנושא מזווית אחרת ככה אם אני טועה הדיווחים שלך יפצו על זה ולהיפך Chenspecשיחה 15:30, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

כיצד כדאי להצביע בבחירות לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה?

[עריכת קוד מקור]

אני שואל בעיקר בהקשר של בעיית ההטייה האנטי-ישראלית בויקיפדיה האנגלית (ואחרות). אבל אפשר לענות גם בהקשרים אחרים.

אלו 4 המועמדים הסופיים, שמתוכם ייבחרו שניים:

https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2025#Candidates Vegan416שיחה 22:16, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

במילים קבילות יותר:
אולי פרטו את ההבדלים בין המועמדים? את עמדותיהם? איילשיחה 22:51, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אם הייתי יודע לא הייתי צריך לשאול. העליתי את השאלה כאן בתקווה שמישהו כבר עשה את הבירור הזה ויזכה את הרבים בתוצאות מחקרו. Vegan416שיחה 22:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אולי @Chenspec שנראית כמומחית בענייני הקרן תוכל לספק לנו מידע רלבנטי על המועמדים שיוכל לעזור לכל אחד לקבל החלטה מושכלת לפי השקפתו. Vegan416שיחה 22:59, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
העדכון המשמעותי האחרון מהקרן בנושא הוא October 2025 update שבו הם מנסים (אבל לא ממש מצליחים) להסביר איך הגיעו להחלטה בעקבות הוספת שלב בדיקת הרקע של המועמדים לפני ההצבעה, אבל... לא ממש אומרים מה הייתה ההחלטה או מה היו השיקולים לקבלתה מעבר לעצם קיומו של שלב בדיקות הרקע. עם זאת, אותו המסמך מקושר לעריכה שבה הוסרו שני המועמדים Lane Rasberry ו- Ravan J Al-Taie כסיבה להסרתם.
אז יש עכשיו בלאגן כללי על האופן המעורפל שבו הודיעו על ההחלטה ועל כך שההודעה הגיע ברגע האחרון (ימים ספורים לפני ההצבעה). בנוסף, יש גם קבוצות/קהילות עורכים צפציפיות שכועסות בקשר למועמדים ספציפיים. כל פעילות המחאה בנושא זה מרוכזות בדף Objections to the 2025 WMF Board election removals והקרן בהחלט יכולה ללמוד מהם דבר או שניים על הנגשת מידע. אתם מוזמנים להתעמק בדיונים שם על פי חיבתכם לרחילות, אבל בגדול זה הסיפור.
שימו לב שלפי מי כועס על מה, אפשר לדעת פחות או יותר למה הדיחו את מי (כי לפחות בפעם האחרונה שבדקתי הקרן עדיין לא נתנה תשובות ברורות). תבדקו אותי על זה, אבל למיטב זכרוני רק הקהילה של העורכים בערבית החליטה לא רק למחות אלא גם להחרים את הבחירות, מה שסביר להניח שלא היו עושים אם היה נשאר ברשימה מישהו שהיה חשוב להם לקדם. מעבר לזה ממליצה לראות את הסרטונים של ארבעת המועמדים שנשארו, הם קצרים מאוד ואם מעניין אתכם בעיקר האידיאולוגיה או מצע הבחירות, אפשר לדלג על החלק הראשון שבו כל אחד מציג את עצמו ולקפוץ לתכלס. אני אישית גם התרשמתי מהפרופורציות בין הזמן שהמועמדים מקדישים לעצמם בהשוואה למצע הבחירות, אבל זה שיקול אישי שלי ברמת האופי של המועמדים ללא קשר לאידיאולוגיה. Chenspecשיחה 23:47, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
לא הייתי מציע להתרשם מחוסר השקיפות. יש דברים שנעשים בחוסר שקיפות ובצדק. לא מדובר בדמוקרטיה. המשרד הראשי בזמנו חסם מפעיל בוויקישיתוף מכל האתר מכיוון ש"הפר את תנאי האתר". לא נמסר אילו תנאים הפר. הוא היה פופולרי בוויקישיתוף והייתה מהומה רבה. אבל לא עזר כלום. לא נמסר מידע נוסף והוא חסום כבר שנים. מה רצו כאן לדעתי מי עדיף על מי. או אילו הדגשים יש לכל אחד מהמתמודדים על תפקידו. Geageaשיחה 00:46, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
לא רואה סיבה להצביע. לפי בדיקת AI לא נמצאו התבטאויות של 4 המועמדים לגבי ישראל. אחד מדרום אפריקה, אחד מארה"ב ו-2 מפולין. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:54, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
את Wojciech פגשתי הוא בחור נחמד ובעל שיקול דעת והצבעתי עבורו. הקשבתי לדבריו וגם לדברי האחרים. הם לא מדברים על ישראל אלא על תנועת ויקימדיה ובזה בעצם עסקינן. Geageaשיחה 01:00, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
גם כשאף אחד לא התבטא בפירוש על הנושא שמעניין אותך, אפשר להחליט לפי שיקולים סטטיסטיים - מה סביר שתהיה הדעה של ויקיפד פולני בנושא X, לעומת דעה של ויקיפד אמריקאי. אפשר גם, כמו שידך הגדושה הדגים מטה, לשפוט לפי אמות מידה עקיפות. מיכאל.צבאןשיחה • כ"א בתשרי ה'תשפ"ו • 15:08, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אין ספק ש- וויצ׳ך פנדז׳יך הוא מועמד מתאים. איש תכליתי שצמח מהשטח ומילא מגוון תפקידים, ומתכוון להתמקד במשימות הנצרכות באמת. כך גם מיכאו בוצ׳נסקי, גם כן אדם שצמח מהשטח וגם בכל תפקידיו הבכירים, עדיין ממוקד במה שהשטח צריך ברמה הפרקטית. האחרים, לצד כישוריהם החיוביים, נראים או ממוקדים יתר על המידה בנושאים הטכנולוגיים או ב-'הבאת צדק' ומתן תיעדוף למדינות מתפתחות או קהלים מתפתחים, באופן שלדעתי, יכול להביא להטיות שליליות. ידך-הגדושהשיחה 11:22, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
Geagea - היעדר השקיפות לא היה מטריד כל כך כשלעצמו אם הוא לא היה נלווה להתנהלות תמוהה ומחשידה מצד הקרן. למשל - גם אם לא רצו לתת את הסיבות, היו יכולים להגיד במפורש שהחליטו להסיר שני מועמדים ולתת את השמות שלהם. במקום זאת הם דיברו כל כך הרבה על שלב בדיקת הרקע שהייתי בטוחה שאני במסמך הלא נכון, ואפילו חזרתי לבדוק שלא פתחתי בטעות את הפרסום שלהם מאוגוסט - Change to the order of the selection process, שדי דומה ברמת התוכן.
הם גם היו יכולים להכיר במפורש בבעייתיות של התזמון, לתת איזה הסבר כללי שלא מתייחס למועמדים עצמם ולקחת אחריות על כל העניין מיוזמתם. כשעושים דברים כאלו מראש אפשר לשמור על אמון גם בלי שקיפות מלאה. אם זה היה מקרה חד פעמי גם ניחא - אבל שים לב שאף אחד שם לא היה מופתע.
בקשר לדגשים של המועמדים - אף אחד לא מדבר בסרטונים על סוגיות ספיפיות ברמת התכנים. עם זאת, למיטב הבנתי:
  • Michał Buczyński שם דגש על אמינות המידע.
  • James Alexander מדבר על Trust and safety שזה יותר לכיוון של התנהגות פוגענית או מצבי סיכון לעורכים (ובין היתר דיסאינפורמציה אבל... לפחות נכון להיום זה נראה כמו שזה נראה).
  • Wojciech Pędzich שם דגש על הזווית של קהילת העורכים מול המנהלה של הקרן
  • Bobby Shabangu מדגיש בעיקר את נושא הגיוון

אם התרשמתם אחרת - אשמח לשמוע Chenspecשיחה 00:55, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הוכחלו כל ערכי הפרפרים המוגנים בישראל

[עריכת קוד מקור]

לפני כשמונה שנים, הצבתי לעצמי את המטרה להכחיל את כל ערכי הפרפרים המוגנים בישראל. אמנם מדובר במספר לא גדול של ערכים, ועם קצת עיכובים בדרך (בזכות מידה מסוימת של דחיינות), היום הושלמה המטרה סוף סוף, עם כתיבת הערך כתמית החרמון.

תודה לכל מי שסייע, עודד או תרם בדרך 🦋 Bear - שיחה 21:50, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

כל הכבוד ויישר כוח! – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:59, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
כל הכבוד!Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 22:58, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
דוב, ברוך שובך! כל הכבוד לך על התרומה האלה, נוסף על כתיבת 45 ערכים מהמיזם לטיפול דחוף. אגב, חסרים לך רק 5 ערכים דחופים, כדי לקבל את העיטור הפלטינה (50 ערכים), שמקנה כרטיס כניסה להיכל התהילה של המיזם לטיפול דחוף". בינתיים אתה רשום שם בסטאטוס של מועמד. עדכון: דוב הגיע ל-52 ערכים דחופים, ולעיטור הפלטינה, והוא כעת החבר ה-15! בהיכל. כל הכבוד! אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:08, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
כל הכבוד! Chenspecשיחה 00:58, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
נפלא, כל הכבוד! איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:27, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

יכולת להודות על תגובה

[עריכת קוד מקור]

מתון ידיעות הטכנולוגיה של השבוע: "השבוע יקבלו המשתמשים ... כולל אתרי ויקי בעברית ... יכולת להודות על תגובה ישירות מדף השיחה בה היה מופיעה. עד כה היה צורך במעבר להיסטוריית העריכות". שינוי מעולה ונחוץ, לדעתי -- תודה לעושים במלאכה! ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 22:57, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

וואו, פיצ'ר מעולה. פשוט מעולה. ניבשיחה 23:31, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
יש אנשים שעדיין משתמשים בכלי שיחה ולא בדיונים נוחים? חבל. בדיונים נוחים זה קיים שנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:02, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
דיונים נוחים מאוד נוח. חשוב מאוד לשלוח תודות לתורמים. מבדיקה שעשיתי כותבי ערכים מהמיזם לטיפול דחוף מקבלים מעט תודות על כתיבת ערכים, יחסית להשקעה הגדולה שלהם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:22, 14 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
@Pixie.ca זה הזמן לעבור לדיונים נוחים... איילשיחה 00:58, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
ניסיתי את זה עכשיו וזה מאוד חמוד Chenspecשיחה 13:35, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

ערך ציונות בוויקיפדיה האנגלית

[עריכת קוד מקור]

הפסקה הראשונה ב-en:Zionism עברה השחתה או משהו קרוב לכך. היא אומרת(בתרגם) "הציונים רצו להקים מדינה יהודית בפלסטין עם כמה שיותר אדמה, כמה שיותר יהודים וכמה שפחות ערבים פלסטינים.". כמו כן היא מכילה כמה ביטויים נוספים מוטים קיצונית, וייתכן שגם שאר הפתיח והערך הושחתו באופן דומה. למרבה הפלא אף אחד לא מוחק את הגרפיטי הזה. הערך וגם דף השיחה חסומים לעריכה בפני משתמשים חדשים, אז ניסיתי לפנות בדף הבקשות לעריכת דפים מוגנים אבל אף אחד לא התייחס והבקשה הוסרה על ידי רובוט. אי אפשר להשאיר את זה כך! מישהו יכול לעשות משהו? TheUshpizaשיחה 14:30, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אין הרבה מה לעשות. אנטישמיים השתלטו על ויקיB. אפילו בערך בוויקי הערבית הזכירו בפתיח שהרקע לציונות הוא האנטישמיות ופוגרומים שמהם סבלו היהודים. חן צודקת, עלינו לפנות בתלונות לפינת ההלשנות של הקונגרס האמריקאי. אני אנסח תלונה. מי עוד בעד לשלוח תלונה לשם? ואגב, מומלץ לעקוב אחרי החן הטוויטר של WikiBias. כעת הם צייצו, שהערך האנגלי של המונח פאליווד (אנ') מתכחש לעובדה הנכונה שהפלסטינים נתפסו מפברקים עובדות לגבי הרוגים שלהם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:45, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
זה לא מפתיע במיוחד כי זו לא הפעם ראשונה שאני שומעת על דבר כזה - ראו מקרה נוסף מדף השיחה על ידי עורך שאינו בוט ושימו לב לתקציר העריכה שם.
לעניינינו: TheUshpiza - הבקשה שלך סורבה והיא נמצאת בארכיון הזה, כשניסיתי לקשר אליו גיליתי עוד אחת באותו ארכיון שסורבה כי הוגשה למקום הלא נכון (בטח יהיו שם עוד כאלו אם נחפש). בכל מקרה, הסיבה לסירוב במקרה שלך היא שלא הצגת את מה שהם מגדירים כטענות תקפות, שהערך נתמך בהרבה מקורות (שכנראה מוטים אבל אכן רבים) ושהושג קונצנזוס על הניסוח בעקבות דיונים רבים של הקהילה. כדי להתמודד עם זה צריך ללכת אחורה למליון הדיונים שלהם, להבין למה החליטו ככה (הרבה פעמים זה כי האדמין המסכם החליט וזו הבעיה עם שיטת הקונצנזוס) ואז להביא טענות נגד. לצורך העניין יש כאן רשימת טיעונים תקפים עבור דיוני מחיקה שיכולה לעזור. אמנם זה לא בדיוק זה, אבל מעבר להמון דפי הסבר מייגעים לא מצאתי רשימה מקבילה לדיונים כלליים או בקשות לשינוי (אם יש אשמח לקישור). בקשר למקורות, יש באנגלית רשימת מקורות תקפים/אמינים אבל לצערי היא לא הכי אמינה בעצמה ולמרות זאת לפי זה הם הולכים. בקיצור נקודת הפתיחה היא על הפנים אבל אם זה נראה לך אתגר ראוי - בכיף. אם כמוני זה נראה יותר כמו קרב אבוד - השלב הבא זה לדווח לקרן (שלא יגידו שלא אמרת, אבל בלי לצפות לתגובה) ולפעול בכל דרך אפשרית כדי להפעיל על הקרן לחצים לעשות את העבודה שלה (תקשורתית, משפטית, ארגונית וכו). חלק מהאפשרויות עלו בדיונים האחרונים פה, אפשר לגלול למעלה ולקרוא Chenspecשיחה 22:03, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
תקציר הערך נועד לסכם את הערך. אם מישהו בא וטוען שתקציר הערך צריך להיות שונה ומציג משהו שהוא שונה מאוד מכלל הערך, מדובר מבחינתי, כמתחזק הערך, על נודניק. אין לי איך לדבר איתו בצורה רצינית.
לשם השוואה: מה שקורה עכשיו בערך נטורופתיה. מבחינתי פעם בכמה זמן מגיע הנודניק התורן שכותב שהערך שגוי. בחלק מהמקרים מתברר שמדובר בסתם נודניק שמשאיר משהו בדף השיחה. לפעמים מתחיל דיון ואז מתברר שיש טענות שגויות. נדמה לי שהיו כמה גם כמה פעמים שהתוצאה הייתה שינויים שונים בדף.
לפני כמה ימים היה שינוי שהיה נראה לי בדיעבד מעניין. לא רצוי כשלעצמו כי הוא נראה לי שגוי. אבל נראה לי שהעורך הבין שבוויקיפדיה צריך לגבות שינויים בעובדות. והעובדות מדברות.
אל תנסו לתקן את הפתיח. נסו לתקן את תוכן הערך. רק אחרי תיקון תוכן הערך אפשר לתקן את הפתיח. מצטער, אין לנו כאן מסע הסברה אינסטנט של זבנג וגמרנו. ומעבר לכך: כדאי מאוד להיות קשובים למה שכותבים לכם ולנסות להבין אחרים. Tzafrirשיחה 23:47, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
אני חושב שבגלל חוסר הסכמה בינייהם הוחלט להשאיר העריכה המעוותת ~2025-28985-72שיחה 00:51, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
הייתי בטוח שזו עריכה של ליצן אחד שהייתה אמורה ליפול תוך ימים ואיכשהו חמקה משדה הראייה. את אומרת שזו תוצאה של קונצנזוס? זה בלתי נתפס. TheUshpizaשיחה 09:29,
אוקי, התעמקתי יותר בדף השיחה של הערך ויש לי כמה תוספות: באופן כללי הערכים שקשורים למלחמה מוגדרים כנושאים רגישים ויש להם נהלים מיוחדים - Wikipedia:Contentious topics, שחשוב מאוד לקרוא ולהבין לפני שמתערבים שם. כמו כן, מעבר להגבלה הכללית לעורכים מנוסים שתיארתי קודם (שכנראה קשורה לאפשרות ההגנה בנהלים המיוחדים Wikipedia:Protection policy), יש גם הגבלה לכולם ספציפית על הטקסט הזה "Zionists wanted to create a Jewish state in Palestine with as much land, as many Jews, and as few Palestinian Arabs as possible" שנכון לעכשיו הוא המשפט האחרון של הפסקה הראשונה בערך. זה כתוב בתבנית עם הכותרת "Current consensus (January 2025):" שמופיעה לפני הדיונים בדף השיחה והיא מפנה לשני דיונים רלוונטים.
בדיון הראשון RFC about a recently added claim about Zionism מנובמבר 2024, נקבע שהנאמר במשפט המוגן תואם דיו את המקורות על פי הנוהל בנוגע לטון הדיבור וההתייחסות לסנטזה בין מקורות כמחקר ראשוני ושאותם מקורות עונים לקריטריונים של אמינות על פי הנוהל Wikipedia:Reliable sources, שכולל את הרשימה המוטה בעליל Wikipedia:Reliable sources/Perennial sources, אבל... אי אפשר לטעון את זה שם. צויין גם שטיעוני נגד שמתארים את הנוסח הקיים כעלילת דם אינם תקפים עבור דיון זה, משום שסוג העלילה הזה לא קיים בנוהל Wikipedia:Libel (באמא שלי - זו הסיבה!).
בסיכום הדיון מודגש שהקונצנזוס לא תלוי במספר האנשים שתומכים בעמדה מסויימת, אלא באיכות הטיעונים של כל צד. לפי שיקולים אלו הקונצנזוס הוא שההגדרה האנטי-ציונית הכוזבת החדשה, תואמת את מדיניות הניטרליות ועל כן צריכה להישאר. שימו לב שבהערכת הטיעונים הם לא נכנסים לסוגיה ברמת המציאות ("נכון" מול "לא נכון"), אלא רק לחוזק הטיעונים בהתאם לנהלי ויקיפדיה ("תואם" מול "לא תואם"). לכן הדוגמה האבסורדית בנוגע לעלילות הדם, נראת להם הגיונית לגמרי. בהקשר הזה, כשמכינים טיעונים לדיונים צריך להתעלם מהמציאות ומהלוגיקה (באופן אבסורדי לאנציקלופדיה), ולחפש רק טיעונים שתואמים לנהלים. בהצגת הטיעונים יש לציין בדיוק באיזה נוהל מדובר (ליד כל נוהל יש קיצור) ולהתמקד במידה שבה הנושא הנדון עונה או לא עונה על הדרישות של כל אחד מהנהלים הרלוונטיים.
האדמין המסכם ציין גם שמדובר בהחלטה המשקפת את עמדת הקהילה נכון לאותו הרגע ושהדבר יכול להשתנות בהמשך. בהתאם לכך נראה שהיו נסיונות רבים לשינוי וזה הרקע לדיון הבא: Moratorium proposal שהתקיים בינואר 2025 ובו נקבע כי אין לפתוח את הנושא למשך 12 חודשים מסגירת הדיון (שהתבצעה בתאריך 21 לפברואר 2025 - כלומר עד 21 לפברואר 2026).
נקודת אור קטנה היא שהאדמין הסוגר בדיון הזה ציין שיש מקום לפתוח את הדיון מחדש בטרם עברו 12 חודשים, אבל רק אם יוצגו לפחות שני מקורות אמינים (על פי אותה רשימה מוטה ממקודם) וחדשים (כלומר, שיצאו לאור אחרי הדיון השני), אשר מצגים מידע משמעותי ורלוונטי שמצדיק את העניין (לפי הקריטריונים שלהם). אומנם אין הרבה מה לחדש בנוגע למשמעותו הבסיסית של מושג שקיים מאז המאה ה- 19, אבל ברוח הדברים העקומה של הוויקיפדיה האנגלית, אני מניחה שמה שחשוב כאן זה לא החידוש ברמת התוכן, אלא התאריך והתאמת הטיעונים לנהלים. אז חשוב לקחת את זה בחשבון וכמובן לקרוא את כל הדיונים הקודמים כדי ללמוד מטעויות של אחרים.
עד אז, אני מצטרפת להמלצה של Tzafrir להתמקד בשינוי הטקסט בגוף הערך, רק לשים לב לדגשים ולנהלים שציינתי פה. כמו כן, לקחת בחשבון שייתכן שהעריכות או הטיעונים שלכם ידחו, גם אם הם יתבצעו בצורה תקינה להפליא (אבל לא בהכרח יגידו שזה בכלל התוכן) Chenspecשיחה 21:29, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

TheUshpiza - נראה לי שתרצה לקרוא על ההצהרה של ג'ימי ויילס על Gaza genocide שפרסמתי פה בכיכר לא מזמן Chenspecשיחה 20:11, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מתחמק מגילוי נאות וחסום באנגלית

[עריכת קוד מקור]

כך באנגלית, גם בעברית הוא לא תמיד נותן גילוי נאות. יתכן שמיכל פידי היא בובת קש שלו או שהם עובדים ביחד.~2025-28699-15 לא חתם. משתמש:יוניון ג'ק, משתמש:עמד, משתמש:IdanST, משתמש:גילגמש, משתמש:דוד55,משתמש:אסף השני, משתמש:העיתונאי המנטר, משתמש:בר, משתמש:ריהטא, משתמש:BAswim, משתמש:חזרתי, משתמש:לוינס, משתמש:מקף, משתמש:Mod, משתמש:Eladti, משתמשת:Kershatz, משתמשת:Hila Livne, משתמש:Euro know.

בלי קשר למקרה הזה, ברמה העקרונית, "כיכר העיר" היא לא המקום הנכון לפוסטים, שכל תכליתם היא ביקורת נגד ויקיפד מסוים. נא להעביר למקום המתאים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:58, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

YNET: ויקיפדיה בסכנת הכחדה: הבינה המלאכותית גונבת את המשתמשים

[עריכת קוד מקור]

בזמן שמודלי שפה ובוטים משוכללים מאמנים את עצמם על התוכן האנושי של ויקיפדיה, האתר הוותיק מאבד גולשים בקצב מדאיג. במקביל, מאבקי נרטיב פוליטיים והטיות תוכן מאיימים על אמינותו של המיזם החופשי, שהפך לאינציקלופדיה הגדולה והפופולריות ביותר באינטרנט.

ישראל וולמן, ויקיפדיה בסכנת הכחדה: הבינה המלאכותית גונבת את המשתמשים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2025 אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 20:26, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מצחיק שהכתבה הזו מופיע באתר שהפעיל את אנציקלופדיה ynet כאר במשך שנים כמות הקוראים שם היתה קטנה מאוד.
בכל מקרה, כפי שגם מוסבר בכתבה, מה שמשתנה זה איך הקוראים מקבלים את המידע, ישירות בגלישה באתר או על ידי סוכן דגיטלי שמנגיש להם את המידע. אבל עיקר המידע עדיין מגיע מוויקיפדיה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:47, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
פורסם לא רק ב-YNET, אלא בעוד מקומות בעברית, למשל, ה-AI פוגע גם בוויקיפדיה: רשמה ירידה של 8% בטראפיק בשנה האחרונה, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2025, ויקיפדיה מאבדת את הגולשים: מה קורה לאנציקלופדיה הפופולרית בעולם?, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2025, AI שואבים את המידע ממגוון מקורות ולא רק מוויקיפדיה. יש לוויקיפדיה תחרות, שעלולה לגדול משמעותית עם יציאת גרוקיפדיה, וכדאי שנפנים ונעשה שינויים בהתאם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:32, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
לא מרגש מדי. הבינה המלאכותית מתבססת על ויקיפדיה, וגם אם השימוש בוויקיפדיה ירד היא עדיין תהיה קריטית במאגרי נתונים עתידיים. Axinooשיחה 00:19, 27 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
אבל מה כתוב שם? המקור הוא [3]‏.
קצת רקע: המכונות יכולות להשפיע על ויקיפדיה בשתי דרכים שונות: הראשונה: חיפושים מקבלים יותר תשובות ישירות ופחות הפניות לאתרים ויכול להיות שזה יגרום לפחות משתמשים אנושיים להגיע לאתרי הקרן כדי לקבל מידע. הדרך השניה: בוטים של מכנות שונות סורקים את האינטרנט בתדירות רבה הרבה יותר מבעבר.
הבוטים הללו יוצרים המון תעבורה ויוצרים עומס על אתרים, כי הם משתמשים בהם בצורות מטומטמות ולא יעילות. התוצאה היא שאתרים היו רוצים לחסום אותם, ולכן אותם בוטים מנסים להסוות את עצמם כמשתמשים רגילים. בעלי אתרים מנסים לחסום אותם בדרכים שונות (לדוגמה, אם יצא לכם להיתקל בחוסם המעצבן אנוביס (אנ')).
הירידה של 8% בתעבורה של גולשים אנושיים מגיעה מחסימה יעילה יותר של בוטים. כלומר: הכותרת הזו שגויה לחלוטין. יכול להיות שבמקרה יש ירידה של כמות המשתמשים מהסיבה הראשונה. אבל לא על כך מדובר במקור.
האם הצלבתם מידע? Tzafrirשיחה 16:10, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מדויק. מה שמרגיז הוא שהפתרון שלהם היה אמור להיות הרבה יותר נכון ופשוט, מדובר בגופים שמדממים המון כסף ואין שום סיבה שלא יאפשרו לבעלי אתרים לאפשר גישה לבוטים שלהם, אבל הם אלו שיממנו את הגדלת השרתים. במקרה של ויקיפדיה ואתרים נוספים שלא מתפרנסים מהטראפיק, זה פתרון של Win-Win ולא ברור למה הם לא עושים את זה. מכיר כמה אתרים קטנים של מידע שפשוט נהרסו מהפעילות הזו. אין להם כסף לאפשר לבוטים לעבוד, ואז סאגת הסינון מקשה גם על המשתמשים האנושיים שנוטשים את האתרים. ביקורתשיחה 17:34, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
דוגמה למשחק החתול והעכבר שיש כאן: Codeberg (אנ') הוא אתר אירוח קוד עצמאי ומעניין כשלעצמו. כאן מנהליו מדווחים על כך שחוסם הבוטים שלהם נתקל בבעיה (מה שהוביל להאטה בשימוש למשתמשים רגילים), והם נדרשו לתקן אותו. כלומר: מפעילי בוטים דואגים להתגבר על חסימות. וזה מסבך את החיים של כל מי שרוצה להיות חלופה לגיטהאב. התוצאה: אינטרנט עוד יותר ריכוזי שבו חברה בודדת מחליטה אם יש לכם זכות לשתף קוד. Tzafrirשיחה 12:57, 26 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
המילה "הכחדה" לא מופיעה בטקסט של הכתבה. הכי קרוב זה "היא עלולה להביא בהדרגה להפחתה במספר התורמים לפעילותה ולסכן את קיומה". בפוסט המקורי אין שום זכר לסכנה לקיומה של ויקיפדיה.
הכותרת סנסציוניות וה"לסכן את קיומה" זו פרשנות מאוד מרחיבה של הכותב.
ועכשיו לעניין ה AI. הדיבור היום הוא שבועת ה AI תתנפץ בתוך שנה. כל התייחסות לטכנולוגיה הזו ולאופן שבה משתמשים בה היום כאילו תמשיך לנצח לא לוקחת בחשבון את קיומה של הבועה. HananCohenשיחה 16:18, 26 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
במקרה נזכרתי שכתבתי פעמים על זה שזה יקרה פה בכיכר העיר רק לא זוכר מתי רק אומר. מי-נהרשיחה 02:04, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

לפחות בויקיפדיה העברית, אם לשפוט לפי נתוני הצפיות בעמוד הראשי, מספר המבקרים דועך כבר עשור לכל הפחות (נראה ש-wmflabs לא מציג נתונים ישנים יותר); ראו משמאל (קו הרגרסיה הלינארית הוא 860384-2901x, כאשר x מספר החודש החל מאוקטובר 2015; R=0.769). מיכאל.צבאןשיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ו • 17:39, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מעניין. אולי אנשים פשוט מבקרים פחות בעמוד הראשי? אסף השני - לדף הסיכה. 19:26, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
גרף הצפיות של כל האתר שונה מזה של העמוד הראשי. לפי אותו הגרף, ירדנו חזרה לרמה של 2018, בערך. אנחנו במצב יותר טוב מאשר בשנים 2015–2017. מקור. מהי בדיוק המשמעות של המספרים? שאלה טובה. Tzafrirשיחה 21:01, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה
מהגרף גם נראה שיש עלייה חדה בכניסות לוויקיפדיה בחודשים עם אירועים בעלי משמעות. למשל אפריל 2020 (קורונה), אוקטובר 2023 (טבח 7 באוק), ינואר 2021 (ההסתערות על הקפיטול (2021)) אבל בלי קשר לכך יש ירידה חדה ביולי-ספטמבר 2025, אפשר לתת לזה כמה פרשנויות. Axinooשיחה 16:42, 27 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
ויקיפדיה אינה אתר מסחרי, וזו מלכודת שקל ליפול אליה אם שוכחים זאת: "הצלחה" לא נמדדת במספר הצפיות וספירת קליקים. אם המספר היה אפס, או אם רק העורכים עצמם קוראים את מה שהם כותבים זה יהיה כמובן כישלון ממש, אבל ירידה מטריליון קליקים לחצי טריליון (או כמה שיצא להם בספירה) זה משהו שצריך להדאיג אתרים כמו יוטיוב, x או טיקטוק, לנו זה לא מריך להזיז. קיפודנחש 19:10, 27 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
עדכון: גרוקיפדיה בטא הושקה כאן. עשיתי בדיקה קצרה בעניין מלחמת עזה כאמור כאן. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 01:07, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
אין שם קישורים פנימיים. כל ערך עומד בפני עצמו וחייב להציג את כל העולם בצורה עצמאית. קל יותר בדרך זו להתעלם מאי התאמות (בכל הרמות) בין ערכים. Tzafrirשיחה 08:09, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
פתחתי ערך שאני מכיר טוב כדי לבדוק, וכתוב שם למטה: The content is adapted from Wikipedia, licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 License. בברוךשיחה 08:51, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
מאסק אמר שהוא מודע לכך שגרוקיפדיה עושה שימוש גם בתכנים של ויקיפדיה, אך לדבריו זה אמור להיות מתוקן עד סוף השנה. בנוסף הוא צייץ שזו גרסה בטא 0.1, וכבר גרסה 1.0 תהיה פי 10 יותר טובה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:19, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
עדכון: יש כבר ערך גרוקיפדיה ב-19 שפות. הערך בעברית שנכתב ע"י משתמש:Eliezer1987 הוא נורמלי, אבל יש סכנה שהפרו-דמוקרטים יטו אותו, כמו את הערך אילון מאסק, וכמו הערך באנגלית (Grokipedia), וכמו הסיקור המוטה של כלכליסט (מה-ביג5 הפרו-דמוקרטים קיצונים), שמתעלם מתיקון ההטיות לגבי ישראל. ד"ר שלומית ליר (משתמשת:שלומית ליר) צייצה שהערך ציונות בגרוקיפדיה מדגים ניטרליות המבוססת על עובדות ברורות, המייצגות במדויק את ההיסטוריה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:18, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
נראה שהשלב הראשון הוא אכן סוג של טיוטות מעובדות של הויקיפדיה האנגלית. מציק לי שהערות השוליים מציגות רק את הקישורים ככתובת אינטרנט ולא מראה מקום אקדמי עם כותרת וכו - אני מניחה שיתוקן בהמשך. אין אפשרות לערוך כרגע, אבל כשמסמנים מקטע מסויים יש אפשרות לדווח על טעות, להסביר ולתת קישורים למקורות.
בהקשר הזה צריך לעקוב על המעמד של מקורות לא מקוונים, שאין להם קישור או שהטקסט המלא שלהם לא מופיע באינטרנט (כמו הרבה ספרים ובמיוחד הישנים יותר). בכל מקרה, מי שמעבד את המשוב האנושי ומחליט אם ואיך ליישם אותו הוא גרוק כמובן. אין שליטה על אופן ההצגה של המידע ברמת העריכה. גם לא ראיתי איזושהי אופציה למעקב אחרי שינויים או היסטורייה, מעבר לתאריך של "בדיקת העובדות" האחרונה של גרוק. נראה שהדגש הראשוני הוא התוכן והאמינות שלו, שזה סימן טוב. צריך לעקוב על ממשק העריכה האנושי, שאני מניחה ומקווה שיתפתח בהמשך Chenspecשיחה 11:24, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
זו רק ההתחלה, ומאסק מבטיח שיפורים גדולים. לא תהיה אפשרות לערוך, כי זה יאפשר הטיות של אקטיביסטים. יש כבר ציוצים לא מרוצים מתיקון ההטיות, למשל הערך בגרוקיפדיה נקרא "האשמה ברצח עם פלסטיני", לעומת (gaza genocide) המביש. מנוע החיפוש גוגל, לא מפנה לאתר של גרוקיפדיה (בתוצאות הראשונות), אלא לכתבות נגדו, וזה מרמז שזו תהיה המגמה, להסתיר את התכנים של גרוקיפדיה, ולהמשיך להציג את ויקיפדיה בראש תוצאות החיפוש. למכחישי טענות ההטיה בוויקיפדיה האנגלית, כאמור לעיל, ויקיפדיה האנגלית מודה (כאמור בכמה דפים שלה) שיש הטיות אידאולוגיות ואח', בעקבות מחקרים שהוכיחו זאת./ אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:34, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
אין אפשרות לערוך אבל יש אפשרות להודיע על שגיאות ואין לנו מושג איך זה יפעל על התוכן. קראתי כעת כמה ערכים, מלאים שטויות כרימון. בתחום הרבנים ראיתי ערכים על כל מיני רבנים שוליים יחסית, אבל את רבי עקיבא איגר המושקע אצלנו, עדיין לא נשנשו... ביקורתשיחה 13:16, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
במשפט האחרון שכחת את את המקור לטענה: ויקיפדיה האנגלית מוטה, לטענת פוליטיקאים מהמפלגה הרפובליקנית בארצות הברית (ואנשי עסקים שמקורבים אליהם, כמו הבעלים של גרוק). Tzafrirשיחה 11:37, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
ביקורת - אני לא חושבת שגרוק עובר על תכנים מחוץ לויקיפדיה האנגלית, או לפחות זה לא ניכר בערכים שבדקתי עד כה. ייתכן שבהמשך הם יוסיפו גם תכנים משפות אחרות, אך אין לדעת Chenspecשיחה 01:35, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
Chenspec, הערך עקיבא איגר תורגם כמעט במלואו לאנגלית באוקטובר 24', גרוק לא היה צריך ללכת רחוק כדי לשים לב אליו. כנראה אחד הערכים הארוכים ביותר בוויקיפדיה האנגלית על רב כלשהו. ביקורתשיחה 08:12, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
ביקורת - אה, כתבת "אצלינו" אז חשבתי שהתייחסת ספציפית לגרסה העברית. לפי דף הבית של האנגלית יש שם 7,082,321 ערכים ובגרוק 885,279 - כך שיש לו עוד הרבה מה להשלים. לא יודעת מה השיקולים בנוגע לסדר יצירת הערכים שם, אבל בהחלט הגיוני שתחומי העניין האישיים של אילון מאסק, לצד שלל שיקולים שיווקיים - משחקים תפקיד לא קטן. בהתחשב במטרות הפוליטיות שצויינו פה, הגיוני שנתוני הצפייה בארהב או תחומי העניין של הקהל האמריקאי/מערבי גם משחקים תפקיד. אני מאמינה שבסופו של דבר יעברו שם על הכול (גם אם יפסלו, ישנו או יאחדו חלק) ולו רק משיקולים עסקיים-כלכליים. נחכה ונראה Chenspecשיחה 10:37, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

מאסק משיק את גרוקיפדיה

[עריכת קוד מקור]

גרוקיפדיה הושקה אתמול עם קרוב ל-900 אלף ערכים, חלקם מועתקים מוויקיפדיה כתבה בעיתון כלכליסט עדי בן אשר (נטעדי)שיחה 19:58, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

מזכיר את קונסרבפדיה. Axinooשיחה 20:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
יש כבר דיון בפסקה הקודמת. כלי התקשורת בישראל (ובמיוחד הביג5) כרגיל מהדהדים את הפרופגנדה הדמוקרטית. מתעלמים בכוונה מכך שגרוקיפדיה מתקנת הטיות אנטי-ישראליות, גם בערך ציונות והמלחמה בעזה, כמו שהם כהרגלם מתעלמים מהחקירה של הקונגרס בשליטה רפובליקנית נגד ההטיות של ויקיפדיה כולל אנטישמיות בוויקיפדיה, ואגב ויקימדיה לא עמדו בדרישה למסור מידע ומסמכים לקונגרס. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 20:06, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
התייחסות מעניינת לדיווח בכלכליסט. קראתי אותו. הדבר הראשון שאליו שמתי לב הוא ההתייחסות השגויה בו לדיווח על ירידת כמות המשתמשים בוויקיפדיה. כלומר: יש לחשוד בו שהוא לא קורא דיווחים לעומק. אבל הוא מקשר למקורות. האם מדובר על תעמולה?
  • הערך על פליי סטיישן 5 „מועתק מוויקיפדיה”: אבל זה במוצהר. מה שכן, אני מקווה שהערך יספק את מלוא דרישות הרישיון (ע”ע המכלול).
  • אתר Verge זיהה מקרים של העתקות מוויקיפדיה: טוב, אז אין בהכרח קישור למקורות. המאמר האמור הוא זה. המאמר מתייחס למספר מקרים נוספים שבהם התוכן מועתק מוויקיפדיה, וההתייחסות זהה. כלומר: יש העתקה מוויקיפדיה, ברישיון (לעניות דעתי לא בדיוק לפי הרישיון, אבל לפחות ניסיון בסיסי לציית לו).
  • „דייוויד סאקס, צאר ה-AI של ממשל טראמפ ומשקיע באימפריית החברות של מאסק”. יופי. בדיוק על דברים כאלו אנחנו משלמים לעיתונאים. האם זה מופיע אצלנו? הערך דייויד סאקס לא מזכיר במפורש את מאסק אבל הוא מזכיר שהוא חלק מאותו חוג משקיעים: „סאקס היה חלק מקבוצה שכונתה "מאפיית PayPal" (אנ'), קבוצת מייסדים ועובדים בכירים ב-PayPal שהמשיכו לייסד ולהוביל שורה של חברות טכנולוגיה מצליחות, ובהן יוטיוב, טסלה, לינקדין, פלנטיר טכנולוגיות ועוד.”
ועכשיו כמה ערכים שהוא סוקר. מדובר על ערכים בולטים, שהביקורת התמקדה בהם כבר יותר מיום. כלומר: אם יש שם מידע שגוי: לא מדובר על שגגה. הערכים שמוזכרים בכתבה:
  • הערך על שינוי מין – התיאור בכתבה לא לגמרי מדויק, אבל הוא פשטני. בשם הזהה באנגלית יש דף פירושונים: w:Sex change. הערך הראשי שם הוא w:Transgender health care, אבל הערך שמתאים לתיאור בפסקה הראשונה הוא W:Gender-affirming surgery, כי לפי תקצירו הערך של גרוק מתמקד בעיקר בניתוחים, ואילו בוויקיפדיה האנגלית זה לא הנושא הראשי. הערכים אצלנו דומים למדי לערכים בוויקיפדיה האנגלית.
  • העבדות בארצות הברית. הביקורת כאן מגיעה ממאמר של וויירד (שוב, ללא קישור). הוא מזכיר שתי נקודות ביקורת. האחת היא הצדקה אידאולוגית לעבדות. טענה מוזרה, כי אותה „אידאולוגית” (בניסוח שונה במקצת) מופיעה גם בערך בוויקיפדיה האנגלית. נקודת הביקורת השניה היא ביחס לפרויקט 1619 (אנ'). הערך כולל פרק היסטוריוגרפיה נרחב (שלא קיים בוויקיפדיה האנגלית. יש שם תת ערך צנוע על היסטוריוגרפיה). אותו פרק כולל תת פרק נפרד לביקורת על פרויקט 1619. מסבירים מהו במשפט אחד ומבקרים אותו בשאר. תיאור משהו על ידי ביקורת מעלה חשד לכתיבה לא מאוזנת. ולמה משהו אחד צריך לתפוס נפח כל כך נרחב? תמוה. לא קראתי את הערך לעומק. במבט ראשון נראה שרוב הערך סביר ונוספו לו אולי תוספות תמוהות. אבל זה כמובן ערך ענקי.
  • פורנוגרפיה גאה – הקישור לא עובד, אבל אפשר לחפש Gay pornography ולהגיע לדף שאמור להיות בכתובת. מוזר. לא ראיתי בערך האשמה מפורשת שהפורנוגרפיה גרמה לאיידס, אבל היה עיסוק נרחב בנושא בערך, ולדעתי רמיזה לכך. מישהו מנסה בכוח לכתוב על כך בערך.
  • הערך על טראמפ: לא היה לי כוח להיכנס אליו כרגע.
  • שינוי אקלים (ליתר דיוק: התחממות עולמית וערכים מסביבו). הערך מותח ביקורת מוצדקת במידת מה על כך שקבוצות שונות מייחסות כל מיני אירועים קיצוניים שלא קשורים בהכרח למשבר האקלים (לדוגמה: כל שריפה) כתירוץ למשוך תשומת לב. אפשר לדון במידת הדיוק של הביקורת הזו, אם אותו הפרק היה מזכיר את כל המימון שקיים מצד גורמים שונים לייצר תעמולה שגויה בעניין משבר האקלים – לטעון שהוא לא קיים, או שהוא לא משבר אלא רק הזדמנות, או כל צירוף אחר. שוב: ערך שנראה לי סביר במבט ראשון, עם תוספת מעניינת.
בקיצור: איפה שיש ערך בוויקיפדיה: נראה לי עדיף להתחיל שם. המידע בוויקיפדיה מאורגן טוב יותר ולא נתקלים במגילה שלמה על כל ערך. Tzafrirשיחה 22:35, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
מה לגבי הערך על ציונות ? מי-נהרשיחה 01:50, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
כתבה למעלה כי משתמשת שלומית ליר צייצה שהערך ציונות בגרוקיפדיה מדגים ניטרליות. לדעתי הערכים אודות הטענות רצח עם בעזה ומלחמת עזה גם יותר הגונים מוויקי האנגלית. כלי התקשורת בישראל מתעלמים מתיקון ההטיות האלה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 02:14, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
לארי סנגר (מייסד שותף של ויקיפדיה) צייץ כעת כי הריץ בדיקה ב-10 נושאים שנויים במחלוקת, ומצא שגרוקיפדיה הרבה יותר מאוזנת, ומאמין שהיא יכולה להצליח. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 03:06, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
כמה מפתיע. האיש שמטנף על ויקיפדיה יום־יום כבר 20 שנה מצדד בתעמולה השמרנית של מאסק. Guycn2 · שיחה · ז' בחשוון ה'תשפ"ו · 07:50, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
לארי סנגר, אדם הגון והבכיר היחיד שהיה לו האומץ לחשוף את ההטיות של ויקיפדיה, שיקרה לליבו, אך נחטפה ע"י אקטיביסטים, לדבריו החל מ-2009. הביקורת שלו מצונזרת גם בתקשורת הישראלית. אחריו הגיע מאסק, שגם הפסיק לחשוש מוויקיפדיה, וכמובן משלם על כך מחיר בהכפשות בערכים שונים בוויקיפדיה, ושוב, בעקבות מחקרים, בוויקיפדיה הפסיקו להכחיש שיש שם הטיות. הפתיח של הערך ישראל בגרוקיפדיה חיובי, גם הפתיח בוויקי הגרמנית הגון (גר'), לעומת פתיח עם ניחוח אנטישמי בוויקיפדיה האנגלית (Israel) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:02, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
ההגון היחיד? אדם שעובד בכל מיני מיזמים שמתחרים בוויקיפדיה. מצונזרים? למה שהתקשורת הישראלית תדווח על ביקורת של מישהו שלא כתב כמעט בוויקיפדיה מאז 2002? לי יש נסיון עדכני יותר בוויקיפדיה (אפילו האנגלית) מאשר לו. השאלה היא למה אנשים אחרים ממשיכים להתייחס אליו כמומחה לענייני ויקיפדיה. Tzafrirשיחה 09:34, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
ובנימה יותר כללית: אתה מציין כנימוק לטובת האנציקלופדיה הזו ערכים שנראים לך יותר נכונים. אבל ציינתי (בעקבות המאמר) ערכים אחרים עם שגיאות תמוהות, כולל הערך על שינוי מין (המינוח של הערך) שבו הוא שונה מאוד לא רק מוויקיפדיה האנגלית אלא גם מוויקיפדיה העברית. האם הוא צודק שם? ניסיתי לחפש מקום נוסף שבו האידאולוגיה תגרום לו לספק מידע בעייתי: חצבת היא מחלה שקיימת רק אצל אנשים. יש לה חיסון. כלומר: היא מועמדת טבעית להדברה, בדומה לאבעבועות שחורות ופוליו. אבל לא רק שזה לא קורה, אלא שבשנים האחרונות היא חוזרת יותר ויותר למדינות מערביות. בי השאר כתוצאה מהפצה של מידע כוזב על חיסון נגד חצבת (אנ'). כשקוראים את הערך שלהם על חיסון החצבת, רואים שיש נסיון מכוון לדחוף לכיוון המידע המוטעה. בקריאה מאוד מהירה לא מצאתי שם משהו שגוי במפורש, אבל מישהו טרח להוסיף פרק ארוך על היעילות (כי חשוב להעביר את המסר שיש בעיה ביעילות). ובפרט: השוואה של יעילות של חיסון „טבעי” (כלומר: בעקבות הדבקה במחלה) לחיסון עם הרגיל. מביאים שם טענות שלא ברורה לי אמינותן (קישור למאמר שסוקר מחקר בודד, לדוגמה) שהאחד טוב מהשני. ורק בפסקה השלישית מזכירים שתסמין אפשרי של חצבת הוא פגיעה במערכת החיסונית. פגיעה שנמנעת עם שימוש בחיסון. כלומר: המידע נמצא (ואולי גם מדויק) אבל מטעה. אם יקבלו משם מידע רפואי, נקבל כנראה יותר מקרי חצבת. Tzafrirשיחה 10:01, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
בגרסה 0.1 בטא יש כמובן שגיאות, גם הטיות קלות. אין כמויות אדירות של פרופגנדה מאורגנת ומסולפת חד כיוונית של קבוצת אקטיביסטים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:16, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
לדעתך השגיאה הזו שציינתי תתוקן בעתיד? Tzafrirשיחה 10:20, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
לא רוצה להיכנס לפרטים. ברמת העיקרון לפעמים צריך להיזהר מקביעות נחרצות של ויקיפדיה אודות מידע כוזב וקונספירציות, לפעמים זה מטעמי אג'נדה, וקרו מקרים שהתברר שההפך נכון. אפשר להציג מחלוקות וגם עמדות מיעוט. טעויות מן הסתם יתוקנו גם בעזרת משוב של גולשים. להבנתי גרוקיפדיה נועדה לתקן הטיות, ולא לעשות הטיות נגדיות בהיקף משמעותי. כאשר יש גוף תקשורתי כמו CNN שהוא מוטה מאוד, הוא מובס ברייטינג (זה מוסתר בתקשורת הישראלית). גם ויקיפדיה האנגלית עלולה להפסיד ברייטינג, בגלל החלקים הפוליטיים המוטים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:53, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
הנה קביעה נחרצת שם שכמטרייל זו תאוריית קונספירציה חסרת בסיס. Tzafrirשיחה 14:31, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
האם כולם חייבים ליישר קו עם האקטיביסטים של ויקיפדיה האנגלית? אסור לחלוק או לשנות דעה? בלי לקבל מוויקיפדיה תווית שלילית, כדי להשתיק?האם ביל גייטס הצטרף חלקית לאנשים שעסקו בהכחשת שינוי האקלים? כמובן שהביג5 צנזרו אותו. יש הבדל בין הכחשות תאוריות מדעיות לבין הכחשת אירועים שכבר התרחשו. מעניין שהערך האנגלי על הכחשת טבח שבעה באוקטובר (אנ'), הוא דל מאוד, ואין אזכור של שמות של מכחישים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 02:26, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
כרגיל, כדאי לקרוא את המקור. בין השאר כתוב שם (תרגום שלי): משבר האקלים הוא אמיתי, וכן: כל עשירית מעלה של התחממות שנצליח למנוע תעזור מאוד, כי אקלים יציב עוזר מאוד לחיי אדם. מדובר על שני קטעים מודגשים במקור. הוא מציין בהמשך שמקורות אנרגיה שלא מבוססים על פחמן הפכו להיות זולים יותר מהחלופות שמבוססים על פחמן. אבל זה לא נכון בארצות הברית. ולא בגלל מחירי דלק שונים, אלא בגלל מדיניות מכוונת של הממשל החדש נגד מקורות האנרגיה הללו. הממשל החדש רוצה למנוע שימוש בהם, גם איפה שהם יותר זולים. גייטס סוקר את מקורות פליטת הפחמן ואת העבודה (העצומה) שעוד נדרשת.
אבל המסר שלו הוא שאנחנו כבר בתוך משבר האקלים. אנשים כבר נפגעים. מאוחר מדי רק למנוע. חייבים גם לטפל. הקרן שלו עוסקת בשני הדברים. הקרן של גייטס היא ארגון מסדר גודל כלכלי של מדינה שלוקחת על עצמה משימות כבירות מסדרי גודל של מדינות ומעלה. גם מדינות שחושבות לטווח זמן רחוק צריכות להתייחס לשני הדברים. Tzafrirשיחה 10:53, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
אתר למנויים בלבד ביל גייטס מיישר קו עם טראמפ: "שינויי האקלים לא יביאו לסוף העולם", באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2025 אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:30, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
אין במאמר הנ"ל הכחשה של שינוי האקלים. Axinooשיחה 14:07, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
ג'יפיטי אומר: סנטורים רפובליקנים כמו מרקו רוביו או ג’יימס אינהוף, שאמרו דברים דומים לדברי גייטס (לפעמים עוד פחות מרוככים) הוגדרו כ"מכחישים", גם אם לא הכחישו את ההתחממות עצמה, אלא רק את חומרתה או את הצורך במדיניות קיצונית.
מעניין למה לא רצים לעדכן את הערך של ביל גייטס, על השינוי בעמדתו, שעורר תגובות רבות כולל של טראמפ. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 22:22, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
אגסי, ראית שבוויקיפדיה יש אפילו ערך שמשווה את השואה לנכבה?
ראה The Holocaust and the Nakba‏. IdanSTשיחה 11:23, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
משתמש:IdanST, כן ראיתי זאת. עוד אחד מהערכים עם ניחוח אנטישמי. והנה תרגום לעברית של הפתיח של ערך בגרוקיפדיה שמפריך את ההשוואה המסיתה הזו. זו עוד הוכחה שגרוקיפדיה הגונה יותר מאשר ויקיפדיה האנגלית אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:31, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
IdanST - יש לי רשימה שלמה של כאלו!
קודם כל יש לך קטגוריה מלאה של Category:Palestinian militants מול קטגוריה:טרוריסטים פלסטינים בעברית - כי פלסטינים לא יכולים להיות טרוריסטים כמובן, אבל ישראל בטח שיכולה - Israel and state-sponsored terrorism, מתברר שיש כאפייה פלסטינית Palestinian keffiyeh שהיא כנראה שונה מאוד מהKeffiyeh הרגילה. ערך שלם על Calls for a ceasefire during the Gaza war, לצד Israeli incursions in Tulkarm - שמרחיב הרבה על הגינוי הבין לאומי והנזק שנגרם לפלסטינים, אך מתאר ממש בקצרה את הרקע של השביעי ואת השימוש בעיר כבסיס של גדוד טולכרם שבערך האנגלי המקביל Tulkarm Brigade מתואר כקבוצה מיליטנטית שמזוהה עם סיעות פוליטיות (כי אין טרוריסטים פלסטינים). History of Palestinian statehood להבדיל מהערך History of Palestine שמתייחס להיסטוריה של האיזור הגיאוגרפי ומהערך Palestine (region) שמקביל לארץ ישראל בעברית. בגלל שהערך Islamophobia לא מספיק אז יש גם Anti-Arab racism ו-Anti-Palestinianism וערכים מורחבים ספציפית על חרבות ברזל: Islamophobia during the Gaza war, Anti-Palestinianism during the Gaza war. הערך Palestine exception - מתאר את הפגיעה בחופש הביטוי של הפלסטינים אבל כמובן בלי להתייחס לסיבה או להזכיר את המילה טרור (כי אין טרוריסטים פלסטינים). Palestinian right of armed resistance - כן.... אשכרה (כי אין טרוריסטים פלסטינים אבל להשתתף בטבח של השביעי זו זכות אדם בסיסית). יש גם Gaza genocide denial עבור כל מי שחלילה יגיד שזה לא דבר שקיים במציאות, יחד עם הערכים המשלימים Academic and legal responses to the Gaza genocide ו-List of humanitarian and human rights groups accusing Israel of genocide in Gaza, עם תוספת חדשה יחסית מספטמבר של Intent and incitement in the Gaza genocide (כי זה נורא בעייתי שעניין הכוונה הוא חלק מהגדרה החוקית וצריך להוכיח את זה איכשהו). אה ושלא תחשבו שרצח העם הוא רק בעזה, הרי מדובר במקרה פרטי של Palestinian genocide accusation, שאיכשהו משתלב היטב עם Transgender genocide וGendercide.
לסיום, איך לא - Comparisons between Israel and Nazi Germany ו... כל אלו כמעט בלי לגעת בערכים שיש להם גם גרסה בעברית והבדלים בניהם.
אם אתם רוצים לחפש עוד, כדאי לעבור על הרשימה שיצר ערן עבור הערכים החסרים בנושא פלסטין שקיימים גם בשפה האנגלית וגם בערבית - יש שם לא מעט ערכים ניטרליים שמראים בעיקר על חוסר הכיסוי שלנו בנושא (שכדאי להשלים) לצד שלל ערכים שדומים יותר לדוגמאות שהצגתי קודם Chenspecשיחה 15:09, 7 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הערך כאפיה שלנו מספר בקצרה שהכאפיה של הפלסטינים שונה בצבעיה מזו של הירדנים או של מדינות המפרץ. הערך האנגלי מספר היסטוריה: הוא מראה שהצבעים הללו נוצרו בפועל בשנות ה־60 של המאה העשרים. נראה לי שזה משהו שקוראי האנציקלופדיה צריכים לדעת.
את מתלוננת על ההטיה של ויקיפדיה האנגלית, אבל אצלנו פלסטיני, גם אם הוא לוחם סדיר, הוא לעולם מחבל (ומחבל הוא כמעט לעולם פלסטינאי או בן בריתו). זה קצת מוזר להתלונן על ההטיה של ויקיפדיה האנגלית כשהמראה שאנו מציבים היא כל כך מעוותת. Tzafrirשיחה 15:52, 7 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אין פלסטיני שהוא לוחם סדיר כי אין צבא סדיר של פלסטין. כולם ארגוני טרור או מיליציות (פושעים). IdanSTשיחה 17:31, 7 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
צודק לגבי המינוח שלי. אבל בוויקיפדיה האנגלית המינוח הוא militants, היינו לוחמי מיליציה או חמושים. Tzafrirשיחה 18:20, 7 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@Tzafrir - אני בספק רב שפתחו ערך נפרד משיקולי עיצוב. למעשה בדקתי את הגרסה הראשונה שלו והופתעתי שהוא עלה כבר בשנת 2014 - הפתיח אומנם עסק בתיאור קצר של העיצוב, אבל רוב התיאור של הפסקה הראשונה התייחס למעבק הפלסטיני והתמיכה בו Chenspecשיחה 18:33, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אחד המבחנים שלי לגבי שימושיות של ערך הוא הקישורים שנכנסים אליו. אז: w:Special:WhatLinksHere/Palestinian keffiyeh. בחרתי שני ערכים שלא נראו לי מועמדים טבעיים: w:The Weather Channel ו־w:David Horowitz. בשני הערכים הקישור הוא כי יש התייחסות לכאפייה פלסטינית (במפורש, לא סתם כאפיה). במקרה של ערוץ מזג האוויר: מדובר על פרסומת שבה הופיעה כאפיה פלסטינית כסמל פלסטיני, ובמקרה של הורוויץ, הוא התייחס לכאפיה הפלסטינית (או ליתר דיוק: לזו של ערפאת?) כסמל של טרור. כלומר: לפחות בשני המקרים, הערך הזה הוא קישור מועיל. באותה מידה שיש לנו ערך על תמונתו של צ'ה גווארה, אנחנו צריכים ערך על כאפיה פלסטינית. Tzafrirשיחה 19:17, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@Tzafrir - בנוגע לשימושיות זה אכן מדד טוב ברמה הכמותית, אבל זה לא בהכרח מעיד על טיבו של הערך. אי אפשר להסיק מכך על היבטים משמעותים אחרים, כמו אמינות או ניטרליות. למשל, לפי הרשימה המקבילה בערך של רצח עם בעזה, ברור שהוא הרבה יותר "שימושי", אבל לא למטרות אנציקלופדיות... חשוב לבדוק גם תוכן והקשר Chenspecשיחה 16:44, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אבל כאמור: יש כאפיה פלסטינית והיא שונה מ־(כלומר: תת מקרה מספיק מעניין של) כאפיה. Tzafrirשיחה 00:23, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מיסד הויקיפדיה ג'ימי וולס עונה לשאלות ברדיט

[עריכת קוד מקור]

מייסד הויקיפדיה עונה (באנגלית) לשאלות ברשת החברתית רדיט. לרגל צאת ספרו Seven Rules of trust. עדי בן אשר (נטעדי)שיחה 21:15, 28 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

לא חידש הרבה. אבל לפני כמה ימים יצא בהכרזה שוויקיפדיה תהיה כאן גם בעוד 100 שנה ומאסק לא...לדעתי, אי אפשר לדעת מה יהיה כאן בעוד 5 שנים. אולי תתגבר התחרות מצד ענקיות ה-AI, (גם כדי להתחרות נגד מאסק וגרוקיפדיה, ולאו דווקא נגד ויקיפדיה) למשל תהיה גם גוגלפדיה ועוד. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:02, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
עוד מאה שנים מאוד סביר להניח שאני, אתה ומאסק לא נהיה כאן (אלא אם כן יהיו שינויים מפתיעים ברפואה). לעניין גופים כמו ויקיפדיה וחברות מסחריות שונות: זה כבר עניין אחר. ראיתי לא מזמן (לא זוכר איפה) סקירה של החברות הגדולות לפני מאה שנים ומה נשאר מהם היום. זה היה מעניין. Tzafrirשיחה 19:11, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה
ה:

Standard Oil of New Jersey (לימים Exxon) – חברת הנפט הגדולה בעולם, שהייתה חלק מהפירוק של אימפריית סטנדרד אויל של ג'ון ד. רוקפלר. U.S. Steel – תאגיד הפלדה הראשון בעולם, שהוקם על ידי ג'יי. פי. מורגן ואנדרו קרנגי. General Motors – יצרנית הרכב הגדולה בעולם באותה תקופה, שהחלה להוביל את השוק האמריקאי. Ford Motor Company – חלוצה בתחום פס הייצור ההמוני, עם מודל T המפורסם. AT&T (American Telephone & Telegraph) – מונופול בתחום הטלפוניה בארה"ב. General Electric – חברת חשמל וטכנולוגיה שהוקמה על ידי תומאס אדיסון. DuPont – תאגיד כימיקלים ענק שפיתח מוצרים כמו ניילון, טפלון ודינמיט. Pennsylvania Railroad – אחת מחברות הרכבת הגדולות והמשפיעות בארה"ב. Union Pacific Railroad – חברת רכבות נוספת שהייתה קריטית לפיתוח המערב האמריקאי. Royal Dutch Shell – חברת נפט בינלאומית שפעלה בעיקר באירופה ובמושבות

שאלתי בבינג

קופסת הלהיטים - ערך חדש

[עריכת קוד מקור]

בעקבות מותו הפתאומי של עופר נחשון, העליתי עכשיו ערך חדש על "קופסת הלהיטים", תוכנית הרדיו הפופולרית שהייתה למזוהה ביותר איתו.

מי כאן האזין לתוכנית?--Yossipik - שיחה 🎗 23:14, 30 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

הסכנות שאורבות לקוראי הויקיפדיה

[עריכת קוד מקור]

Priest horrified to learn he is Himmler’s grandson after recognising Nazi’s mistress on Wikipedia כומר מגלה בעת קריאה בויקיפדיה כי הוא נכדו של הימלר, ראש ה אס אס. לאחר שזיהה את סבתו כמי שהיתה הפילגש של הצורר. כתבה בעיתון הבריטי האינדפנדנט.

תקציר מנהלים: הנריק לנקיט הוא כומר גרמני העוסק בייעוץ זוגי בדרום ספרד. במהלך קריאה של ערכים בויקיפדיה התברר לו כי סבתא שלו היתה אחת מפלגשיו של הימלר ובהמשך התברר לו כי אמו היא פרי היחסים הללו. לנקיט גדל כשהוא מאמין שבעלה של סבתו, הוא סבו הביולוגי. אמו מעולם לא הזכירה את הקשר להימלר. הוא סיפר כי לקח לו שנה שלמה לעכל ולשתף אחרים בגילוי. בראיון לעיתון הוא שיתף את תחושותיו הקשות: "הייתי בהלם מוחלט. האם אני באמת הנכד של הבחור הזה?" הוא ציין ש"כל חיי היו שקר – 47 שנים מתוכם לא היו אמיתיות," והוסיף: "אז כן, אני באבל, עם כל תחושות הכעס, העצב, הדיכאון והפחד הנלוות לכך." עדי בן אשר (נטעדי)שיחה 11:55, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אכן, מסוכן לקרוא בוויקיפדיה, בכלל, מסוכן לקרוא, עוד עלולים לקרוא את תאוריית האבולוציה ולגלות שאנו קרובי משפחה של קופים, עלולים לקרוא על ההיסטוריה של האנושות ולגלות שאבותינו הרחוקים היו אוכלי אדם. אולי עדיף לא לקרוא שום דבר, לא ללמוד לקרוא. ולא רק קריאה מסוכנת, הנה, התעסקות במדע הביאה אותנו לפצצות אטום, אז אולי רצוי לא ללמוד יותר מדעים. נחזור לחיים טבעיים יותר, נעבוד בלי מכונות, נחיה כמו פעם, נישן על ערימות חציר, נוכל מאכלים לא מפוסטרים ונחיה כך מקסימום שלושים שנה... בברכה. ליששיחה 12:40, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הדעה הרווחת היא שחשיפה למידע נכון שאינו מסולף ואינו בגדר חצאי אמיתות (ספ'), אינה נחשבת "סכנה". (החלפתי לערך בספרדית כי הערך האנגלי כרגיל מכיל פרופגנדה). נראה לי שעדיף הערך מגרוקיפדיה אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:57, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מצחיק. ערך שמציג את השקרן טראמפ כשקרן מפחיד אותך? הערך האמור באנגלית הוא w:Half-truth. אבל אנחנו חשופים ללא מעט חצאי אמיתות. יש לא מעט מי שסבורים שוויקיפדיה מסוכנת ומנסים לייצר לה חלופות מצונזרות. Tzafrirשיחה 14:19, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מהצד השני, האתרוגים כמעט אף פעם לא שיקרו, ומעולם לא הפיצו קונספירציה...אם מישהו מאמין לוויקי פרופגנדה. זה עצוב שוויקיפדיה האנגלית שהכל אצלה פרופגנדה, ומוטה כמו CNN, עוד תצלול לרייטינג נמוך כמו של CNN בעקבות התחרות (מסתירים, ממי שלא מצליב מידע, שהרייטינג של CNN נמוך למדי). הערך בגרוקיפדיה נראה לא רע. יש שם מנגנון להציע תיקונים, אני מאמין שהוא ישמש לתיקונים אמיתיים ולא יאפשר להכניס הטיות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:36, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ניסיתי להבין מה בדיוק טענת. לא הצלחתי. לא התייחסת בכלל לערך המקושר. ואם כבר נחזור לערך שמקושר מגרוקופדיה, כרגיל מוחבאות בו טענות מוזרות שמקורן ברור. יש שם טענה שמערכת בדיקת העובדות של X היא מערכת שעובדת היטב. מי שאמר שאין למחשבים חוש הומור? Tzafrirשיחה 15:26, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא מסובך להבין. תשאל AI, הם יסבירו לך במה מדובר. יש להם מקורות אמיתיים...לא מסתמכים בצורה עיוורת על דיווחי ארגון הטרור חמאס וגופים בשליטתו, והנתונים השקריים שהוא מדי פעם מפיץ. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:40, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא הייתי פונה ל-AI. מן המפורסמות הוא שהAI מנוהל על ידי אמו הערבייה של פרס. אסף השני - לדף הסיכה. 19:24, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

האם יש עוד טעם לערוך בוויקיפדיה?

[עריכת קוד מקור]

שלום לכל באי הדף. בדרך כלל אני לא משתתף בדיונים פה ובוודאי שלא פותח דיונים מרצוני החופשי. אולם לאחרונה עלתה בי תהייה לא קטנה: האם עדיין יש טעם להשקיע בעריכה בוויקיפדיה? כבר 7 שנים שאני עורך בצורה זו או אחרת בוויקיפדיה ונהנה מכל רגע, גם אם לפעמים קצת קשה. אבל לאחרונה, בעקבות מהפכת ה-AI, השימוש ההולך וגובר בכלי בינה מלאכותית והירידה במספר הצופים באתר, נראה שההשקעה שלי בוויקיפדיה, הן בהרחבת ערכים שונים (כעת אני עמל על הרחבת הערך "בחזרה לעתיד", אחד הסרטים האהובים עליי מאוד), הן בתחום הניטור והן בתחום המפעילות – מתחילה להיות לשווא (חלילה וחס). מה דעתכם? 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:18, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

נ"ב: אבהיר שאיני שוקל בשום אופן לפרוש מפעילות באתר. 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:18, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כלי AI (כלומר, מודלי שפה גדולים) עדיין מסתמכים באופן גדול על ויקיפדיה כמקור מידע, אז כן, יש עדיין טעם לערוך. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 22:21, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אחרי שמאסק יגלה שגם ויקי העברית מתעללת בו (לעומת האתרוגים), הוא אולי ישקיע משמעותית בגרסה בעברית של גרוקיפדיה עם מיליון ויותר ערכים, ואז תהיה תחרות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 22:41, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הם מסתמכים רק על ויקי באנגלית. IdanSTשיחה 00:01, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מה? מה פתאום? יש לערך רשימת מקורות ענפה. זה כמובן לא אומר בהכרח שתוכן הערך מסתמך עליהם או שהמקורות הללו הם מקורות טובים. אגסי הפנה אותנו קודם למאמר על חצאי אמיתות. החלטתי לבדוק קצת את המקורות שלו. הסתכלתי על שני המקורות הראשונים. הראשון הוא מאמר שלא ברור איפה פורסם. השני הוא עבודת דוקטורט. כלומר: נראה שמישהו חיפש טקסט שהתאים לטענה ומצא מאמרים במאגרים שונים שהתאימו לטקסט. המקורות הללו לא היו מתאימים לשימוש אצלנו. (הראשון: אולי, אם הייתה הפניה מסודרת יותר למקור האמיתי שלו).
המכונות מתמחות ביצירת משהו שנראה נהדר. שנראה כמו מאמר כתוב היטב. אנא המשיכו לכתוב תוכן טוב בוויקיפדיה בפרט ובאינטרנט החופשי בכלל. Tzafrirשיחה 01:28, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אם אתה נהנה, אז כן. וזה לא שנעלמו הקוראים, אלא רק חלה ירידה. בכל אופן, מודלים של AI, בשלב זה לפחות, לא מצליחים להחליף את ויקיפדיה. הם יכולים להקל על תהליכים כמו איתור מידע, ניסוח, סיכום, וזיהוי השחתות פשוטות. אבל הם אינם מחליפים את השיקול האנושי של עורך מקצועי. היכולת להבין הקשרים מורכבים, להבחין בניואנסים, להעריך אמינות של מקורות ולשמור על איזון וניטרליות, אלו דברים שמערכת AI אינה מסוגלת לבצע ברמה של עורך מנוסה. הם כלי עזר, לא תחליף. אולי יום אחד הם יהוו תחליף מלא, ואולי לעולם לא יחליפו לגמרי, אלא רק יחלקו בנתח. בדיוק כמו ששירותי הסטרימינג לא את הותירו את אולמות הקולנוע ריקים. בר 👻 שיחה 23:04, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ויקיפדיה רחוקה משלמות, יש טעויות, עריכות לא מקצועיות, ערכים לשכתוב ולעדכון, ערכים חסרים, ערכים מוטים ועוד. לעומת זאת AI משתפר ויש לו עוצמה אדירה שמאפשרת לו כל הזמן לעדכן ולשפר ערכים, גם בעזרת מנגנון של דיווח על טעויות. אם מעמדה וקרנה של ויקיפדיה כמיזם יחודי, ללא שום תחרות, ירדו בעקבות עליית מיזמים מתחרים, אז יש סכנה שפחות מתנדבים יתלהבו להשקיע זמן לתרום למיזם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:39, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא הייתי תולה את התקוות שלי על AI, כרגע כפי שזה נראה, הבינה המלאכותית מתבססת על ויקיפדיה, הן ב-ChatGPT, Gemini, גרוקיפדיה וכדומה. הרבה בינות מתבססות גם על מאגרים נוספים של קרן ויקימדיה כגון Wikidata לאיסוף וניתוח של מידע. אני באופן אישי חושב שהבינה המלאכותית היא בועה (ראו (אנ')). Axinooשיחה 01:57, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בנוגע לשאלה האם ה-AI הוא בועה ובפרט האם חברת OpenAI דוהרת קדימה עם הוצאות מטורפות בלי לחשוב על רווחים, ממליץ על הכתבה הזו מהוול סטריט ג'ורנל. לדעתי קיימים שני תרחישים אפשריים: ייתכן ש-OpenAI תצליח בשנים הקרובות להשיג בינה מלאכותית כללית, ואז היא כנראה תרוויח הרבה יותר מהשווי הנוכחי שלה, ומאידך תהיה אבטלה טכנולוגית גדולה מאוד יחד עם סכנה קיומית מבינה מלאכותית כללית. האפשרות השנייה היא שבשלב מסוים החוקרים יתקלו במחסום טכנולוגי שיאט מאוד את קצב ההתקדמות. במצב כזה צפויה קריסה בשוק המניות האמריקאי, האטה כלכלית ואבטלה בשיעורים גבוהים מהרגיל, אך לא קטסטרופלית. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"ו • 13:24, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לדעתי התחרות הסינית יכולה להקשות עליהם גם כן. OpenAI לא יכולה לשמור על מונופול לנצח. Axinooשיחה 22:17, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
שאלה יפה אבל ביננו גם לפני הAI הרי שרוב האנושות כולל האנושות הקוראת וחושבת לא נכנסו לויקיפדיה. הם צרכו את התוכן שלהם ממקורות אחרים למשל אתרי תקשורת. מה שחשוב זה שהמקורות האחרים ככל שהם צורכים מידע מאיתנו והם צורכים, יהיה להם חומר טוב. + אלה שטורחים להיכנס הם האיכות שקובעת. מי-נהרשיחה 00:51, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא צריך בני אדם. ניתן למודלי ה-AI לנהל את העולם וננדב את עצמנו מרצוננו החופשי לשמש כמקורות אנרגיה עבורם לפני שהם יכריחו אותנו לעשות זאת בכוח. TheStrikerשיחה 00:52, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לכאורה אם תהיה בינה מלאכותית כללית שיכולה לבצע את כל הפעולות הקוגנטיביות שעורכים בוויקיפדיה יכולים לעשות, העבודה של עורכי ויקיפדיה תתייתר. אבל 1. לא בטוח שיצליחו אי פעם או בשנים הקרובות לעשות כזה דבר. 2. גם אם יצליחו, ייתכן שהמודל הזה יצרוך כוח מחשוב אדיר כך שהוא יעלה הרבה כסף, ועדיין יהיה תועלת באתרים חינמיים כמו ויקיפדיה. 3. אם זה יקרה, לא רק העבודה של עורכי ויקיפדיה תתייתר, אלא עבודתם של כל מי שעוסקים במידע וניתוח שכלי. בשלב מתקדם יותר, אם יצליחו לבנות רובוטים שיכולים לבצע את כל הפעולות הפיזיות שבני אדם יכולים לעשות, עריכה בוויקיפדיה תהיה הדאגה הקלה שלנו, כי לכאורה לא יהיה שום תפקיד שבני אדם יוכלו להועיל בו יותר מהמכונות. השלב המפחיד הבא שיכול להוביל למטריקס, הוא סינגולריות טכנולוגית, מפני שאם יהיו קיימים AI שהיכולת השכלית שלהם גבוהה משמעותית מבני אדם, לא יהיה קשה להם להשתלט על העולם ולהביא לסכנה קיומית אם רק תהיה להם סיבה לעשות זאת, והסיבה הזו יכולה להיות באג קטן או וירוס זדוני שמטרתו להביא להכחדת האנושות (וירוס כזה יכול להישלח לדוגמה על ידי התנועה להיכחדות מרצון של האנושות). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"ו • 01:48, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ויקיפדיה לא מקבלת כסף על כל קליק זה לא אתר חדשות ובינה מלאכותית מסתמכת על ויקיפדיה אז מה זה משנה איך הקוראים מקבלים מידע לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 09:46, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
גרוק וגרוקיפדיה יפסיקו להשתמש בוויקיפדיה כמקור, אולי עד סוף השנה הזו, לפי הבטחות של מאסק אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:33, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בכללי יש הבדל עצום גרוקיפדיה הרבה פחות נגישה לקורא הממוצע ללא קישורים פנימים אז עוד יותר מקשה לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 15:09, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
סביר שבהמשך יתווספו קישורים פנימיים. אבל מצד שני, בגרוקיפדיה ניתן בקליק ימני של העכבר לצבוע קטע מסוים, ולבקש מגרוק לתרגם אותו לעברית או להסביר ולתמצת אותו, או להפנות לערך אחר, וגם אפשר לדווח על הצעה לתיקון הטקסט אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 15:21, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
להיפך, התשובות של ה-AI מבוססות באופן בלעדי עד כדי גיחוך על ויקיפדיה, ולכן אם זו הדרך לבחון את הדברים לכאורה יש עלייה בסיבות לערוך כאן. --Amir Segev Sarusiשיחה 15:23, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
סביר זה לא עובדה גם הבטחה זה לא אמת וגם אז זה יותר מסובך מלקרוא פשוט בויקיפדיה לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 15:24, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
רמת אמינות: "טסלה רודסטר תמסר לפני סוף 2017" שיפוץ-ניקשיחה 22:52, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מאסק אמר שבגרוקיפדיה, בניגוד לוויקיפדיה, יהיה הרבה וידאו. נראה לי שהוא הולך בכל הכוח על ניצחון ברייטינג. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:45, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אבל אם אני זוכר נכון הוא גם אמר אמר שזה יסתמך גם על x טוויטר לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 05:59, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מאסק אמר שהצ'ט בוט גרוק ישאב מידע רב מהטוויטר. לדעתי, הטוויטר הוא מקור מידע לגיטימי, גם לאנציקלופדיה, כאשר מדובר בציוץ של עיתונאי מוכר או גוף אמין. כך, פעמים רבות אנחנו מעדכנים בוויקיפדיה על מותו של אישיות, רק על סמך ציוץ בטוויטר או אפילו פוסט אמין בפייסבוק. בכל מקרה, מאסק מתכנן להשקיע הרבה בקרב על הרייטינג, ומאוד יתכן שוויקיפדיה תצטרך להכניס שינויים, כדי להתאים את עצמה לעידן החדש ולתחרות החדשה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 08:50, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אתה רציני x זה בין המקומות שעדיין יש שם אנטישמיות לא סתם קרה המקרה שגרוק אמרה דברים על היטלר ואמרה שהמספר 6 מיליון מוגזם משהו כזה וגם לפי ויקיפדיה זה אחד מהמקורות הכי גרועים אם זה לא ציטוט שמשהו אמר זה מקום מידע הכי לא אמין בעולם לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 09:31, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

עוד שאלה על ויקיפדיה ו-AI

[עריכת קוד מקור]

בהמשך לשאלתו של יודוקוליס האם אתם חושבים שנגיע יום אחד לכך שבקישורים החיצוניים ננגיש לערך על הנושא בגרוקופדיה ובינות אחרות ? נכון אני יודע שכיום אין שאלה בכלל אבל מה אתם חושבים יקרה בעתיד בענין זה ? מי-נהרשיחה 00:54, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

לדעתי לגרוקיפדיה אין עתיד כאנציקלופדיה עצמאית מבוססת, אבל היא כן דוגמה לאיך ניתן להשתמש בבינה מלאכותית בשביל לאסוף ולסדר מידע. Axinooשיחה 01:49, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אם אחת מהן תהיה מספיק טובה כדי לשרוד ולזכות באמון הציבור, ובמקביל ויקיפידה תצליח לשמר את האיכות והייחודוית שלה ביחס למתחרות ברמה כזו (כלומר לשרוד גם) - אז סביר להניח שכן. אבל מעבר לאיכות התכנים, יותר מעניינת סוגיית העורכים - בוויקיפדיה כרגע לכל עורך יש גם שליטה מלאה על התרומה שלו וגם קרידט אוטומטי לחשבון המשתמש + מנגנונים קהילתיים ליישוב מחלוקות. כשהמערכת עובדת היטב זה נהדר (וכשטוב דיו אז טוב דיו), הבעיה היא כשיש ניצול לרעה המוני של המנגנונים האלו ללא מענה הולם מצד הקרן - זה כבר מנטרל עורכים רבים שמפחיתים פעילות, עוזבים או נחסמים. בגרוקפדיה אפשר להשקיע הרבה זמן ומאמץ בלתת משוב ומקורות, אבל אין שליטה על מה גרוק יעשה עם התרומות האלו ולא ברור אם ואיך ינתן הקרדיט (שמעתי רק משהו כללי על מדד אמינות) - לכן אין לדעת כמה זה יהיה אטרקטיבי לאנשים לאורך זמן. מודלים אחרים יעשו דברים אחרים, אבל אם יהיה ניצול לרעה של התכנים בוויקפדיה או סתם שימוש יתר, זה עלול גם להוריד את המוטיבציה לערוך כאן (שוב סוגיית הקרדיט האישי). כך או כך, כל עוד שניכר ההבדל בין כתיבה אנושית לטקסט מלאכותי, התחרות הקריטית תהיה על העורכים. הם אלו שיפתחו ויתחזקו את התוכן עם ה AI (בין אם הוא משמש ככלי עזר או כבסיס לעריכה). לכן מי שלא יצליח לגייס ולשמר מספיק עורכים בהתנדבות - יתקשה לשמור על אמינות ורלוונטיות לאורך זמן. עכשיו נראה למי יפול האסימון קודם Chenspecשיחה 02:24, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
יש שוני בין ויקיפדיה העברית לאנגלית. בעברית יש מחסור בעורכים, אבל הערכים יחסית נייטרליים, מנגנוני קבלת ההחלטות דמוקרטיים, וסך הכל יש אמון של הציבור. (יש רק חלק אחד מאוד לא נייטרלי- הפוליטיקה האמריקאית). באנגלית, מנגד יש עודף בערכים, אך אין מנגנון קבלת החלטות הגון, והם איבדו את האמון של חלקים מהציבור, בגלל ניצול לרעה למטרות פרופגנדה חד כיוונית. לכן באנגלית קם מתחרה, ואין לזלזל בו (למרות ההשמצות מטעמים פוליטיים). הוא רק בתחילת הדרך, והאיש העשיר בעולם ישקיע בו לא מעט. יתכן שיקומו עוד מתחרי AI. מהבחינה הזו נגמר המונופול של ערוץ בודד. יתכן שוויקיפדיה תצטרך להכניס שינויים, בעידן ה-AI, וכדי להשיב את אמון הציבור. יתכן שיחליטו (כמו CNN) להישאר עם ההטיות, גם אם תהיה צניחה ברייטינג ובאמון הציבור. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 08:56, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כמו שלא שמים בקישורים חיצוניים אתרי ויקי ככה גם לא זה לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 10:26, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אין כלל כזה. אי״ש / שו״ת, י"א בחשוון ה'תשפ"ו ; 12:36, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא נהוג לשים אתרי ויקי כמו ויקיפדיה האנגלית בקישורים החיצוניים ובטח ובטח שלא בהערות שוליים לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 13:04, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
עובדה היא שקיימות תבניות כמו {{ויקיטקסט}} ובנותיה ({{תנ"ך}}, {{בבלי}} וכדומה), {{ויקישיבה}} ובנותיה ({{מיקרופדיה}}, {{אנצ תלמודית}}), {{המכלול}}, {{אוצר הספרים היהודי}}. זה מה שאני מכיר מתחום היהדות, אולי יש עוד תבניות בנושאים אחרים. בכל האתרים האלה העריכה חופשית, לפחות בחלק מהדפים שמקושרים מוויקיפדיה, ובכל זאת מקשרים אליהם תוך הסתמכות על אמינותן היחסית של הקהילות שלהן. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"ו • 13:16, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
נכון אבל זה משמש כביאור לרוב ולא כהערות שוליים או קישורים חיצונים וגם זה לא נהוג לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 14:50, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
למעשה אתה טועה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"ו • 15:15, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אני אמרתי שלא נהוג נגיד לחבר מקור הערת שוליים של ויקיפדיה האנגלית כי זה לא מקור מידע אמין מספיק לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 15:17, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ואין כאן טועות ולא טועות זה לא אמת אחת לא נהוג זה משהוא שלא נפוץ אז אני לא יכול להיות טועה לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 15:21, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אתה צודק שלא נהוג להסתמך על ויקיפדיה האנגלית בהערות שוליים. אתה טועה בכך שכל האתרי ויקי זהים לויקיפדיה האנגלית. אתרי הויקי שציינתי משמשים הרבה פעמים כמקורות מידע (חוץ מהמכלול שמשמש רק כקישור חיצוני), ולמרות שהם אתרי ויקי, הם נחשבים לאמינים מספיק. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"ו • 17:16, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אני לא אמרתי שהם זהים אמרתי שזה לא נהוג בדרך כלל אולי בקישורים חיצוניים זה יותר נהוג אבל עדיין פחות נפוץ בהשוואה לכל הערכים. אני חושב שגרוקפדיה לא תיכלל שם בעיקר בגלל שזו בינה מלאכותית ותמיד יש הזיות גם כשהיא תהיה הכי מתקדמת. וגם אז לא בטוח שהיא מבינה את המאמר נכון ויש גם סיכוי די גבוה שהיא תסכם אותו בצורה לא נגישה. במקום לשים אתר ויקי שמסביר בסגנון דומה בקישורים חיצוניים, עדיף היה לבדוק על מה הוא מסתמך ולהרחיב על זה בוויקיפדיה לא מילה במילה, אלא רק בתוכן המקור. לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 17:40, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בהתייחס לתחילת דבריך, לא יודע מה נחשב בעיניך נפוץ, בחיפוש פשוט מצאתי מעל 4,500 ערכים שמכילים קישור לאתר ויקי בהערות שוליים. בנוגע לגרוקיפדיה יתכן שאתה צודק, כל עוד AI לא יודע לייצר תוכן מקורי אלא להשתמש במידע ממקורות אחרים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ב בחשוון ה'תשפ"ו • 19:47, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אני מדבר על ויקי כמו ויקיפדיה שלא שמים כמקור או לא נהוג בכלל כמו ויקיפדיה בכל שפה המכלול פאנדום וMiraheze וגרוקיפדיה לבלי🐫שיחהמיזם האוטיזם 22:22, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כדי לעזור ביישוב הוויכוח שהתפתח כאן על הכללים, בעזרה:קישורים כתוב ”קישורים למיזמים אחרים של קרן ויקימדיה – מופיעים בפסקת "קישורים למיזמים אחרים"”. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 23:23, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@Pixie.ca להבנתי על זה לא היה וויכוח. תודה, איילשיחה 22:37, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@אייל, כך הבנתי מהפינגפונג בעריכות אלו ומהעריכה שלפניהן (בדיון בנושא עוד שאלה על ויקיפדיה ו-AI). תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 06:29, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
האמת זה די דו שיח של חרשים... האם ניתן להשתמש באנציקלופדיות אינטרנטיות כמקור, בנוגע למכלול, מיקורפדיה, ויקישבה ועוד. תודה, איילשיחה 09:46, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ג'ימי ויילס קורא לשיפור הניטרליות של Gaza genocide

[עריכת קוד מקור]

Jimbo Wales פרסם הצהרה בדף השיחה של הערך Gaza genocide על כך שנחוץ תיקון מיידי לאור הפרת עיקרון נקודת המבט הניטרלית. הוא מוסיף שמדיניות הניטרליות אינה ניתנת למשא ומתן, והעקרונות עליהם היא מבוססת אינם ניתנים להחלפה על ידי מדיניות או הנחיות אחרות, וגם לא על ידי קונצנזוס של עורכים. הוא מפרט מה צריך לעשות בערך ומדגיש את החשיבות של שמירה על כללי העריכה של ויקיפדיה האנגלית עבור נושאים רגישים, לצד שימוש במקורות אמינים וניטרליים. יש כאן הזדמנות נדירה לתקן את המעוות - כדאי לנצל אותה! Chenspecשיחה 18:54, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אין לו השפעה על האקטיביסטים שם. המלחמה בעזה די נגמרה, אבל יש עדיין קישור בדף הראשי של ויקיפדיה בתבנית חדשות ואקטואליה (Template:In the news) בשורה "Ongoing" לערך הזה, שיש בו יותר מניחוח אנטישמי. הם מוסיפים חטא על פשע עם הערך הנורא- "הכחשת רצח העם בעזה" (Gaza genocide denial). ווילס מן הסתם יודע כמו רבים אחרים, כי הערך המקביל בגרוקיפדיה, שעוסק ב"האשמה" ברצח עם, הוא יחסית הגון ונורמלי. הוא מבין שהטיה של ויקיפדיה נחשפת אל מול האלטרנטיבה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:12, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אכן ואני חושבת שיש לתמוך בנסיונות כאלו. אגב, גיליתי שלא רק הערך אלא גם דף השיחה שם חסום למשתמשים לא וותיקים (שזה מוזר, אבל באנגלית יש הרבה דברים מוזרים). בכל מקרה - לכל מי שאין את הוותק הדרוש ובכל זאת רוצה לתרום, אפשר לעשות Edit request כמו שעשו שם בדיון שנפתח מיד אחריו Chenspecשיחה 20:38, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לדעתי, להתייחסות של ג'ימי ויילס יש משקל משמעותי. אני מקווה שהיא תלקח בחשבון ובסופו של דבר תבוא לידי ביטוי ממשי. 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:49, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אבהיר, שאני כמובן תומך בהצהרה של ג'ימי ויילס, וגם בעד להפיץ אותה ברשתות, כפי שצייצה שלומית ליר. יש להצהרה לו משקל מוסרי. רק התכוונתי לציין, שאני לא מאמין שזה יביא לשינוי. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 22:18, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא, במיוחד כשעכשיו ראיתי שהבקשה הראשונה לעריכה שם סורבה כצפוי, אבל עם קביעה שיש לבסס קונצנזוס לפני שמגישים בקשה לעריכה. בהתחשב בכך שהתבנית הזו מיועדת למי שאין לו הרשאות לכתוב בדף השיחה - לא ברור איך זה אפשרי. מה שכן כתבתי מוקדם יותר בדיון שהוא פתח על הנושא בדף השיחה שלו שעורכים חדשים לא יכולים לקחת חלק בדיון של הערך עצמו והצעתי לפתוח מקום לא פורמאלי לדיון חופשי שפתוח לכולם, כדי לקיים שיחה פרודוקטיבית יותר, גם אם היא לא מחייבת פורמאלית מבחינת הנהלים - מקווה שהוא יאמץ את זה או משהו מקביל, אחרת מעבר לערך המוסרי שכבר יש להצהרה, לא תהיה לה שום השפעה ממשית בפועל Chenspecשיחה 23:51, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אין לבקשה הזאת משקל והיא לא תשנה את הקוצנזוס הקיים בוויקיפדיה האנגלית, ויקיפדיה העברית זה סיפור אחר, למרות שגם פה אנחנו לוקים בחוסר ניטרליות. Axinooשיחה 22:23, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא סופרים אותו בוויקיפדיה. IdanSTשיחה 15:47, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

עדכון קצר: קיבלתי הודעה בדף השיחה שלי בוויקיפדיה האנגלית על כך שההודעה שכתבתי בדף השיחה של ג'ימי הפרה את המדניות שלהם בנוגע לנושאים רגישים, כי מתברר שזה תקף לכל מרחבי השם - לא רק ערכים ודפי השיחה שלהם. הזוי משהו, אבל אני לא היחידה - גם ג'ימי קיבל הודעה דומה בדף השיחה שלו, מסיבות אחרות מן הסתם כי הרשאות משתמש הרי יש לו (לא פרטו למה כן). אז אני כמובן מפסיקה להתערב שם והולך להיות מעניין Chenspecשיחה 12:12, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

חן, אני כמובן תומך ביוזמה שלך. שאלתי את chatgpt בנושא הצהרת ויילס כולל הנסיבות והתגובות שקיבל בוויקיפדיה ומחוצה לה, וגם בעניין התגובה שקיבלת שם, והנה לינק לתשובתו הארוכה שעשויה לעניין אותך ואולי גם אחרים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:51, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לפי כללי ויקיפדיה באנגלית, אסור לעורכים עם מתחת ל-500 עריכות להגיב בערכים שעוסקים סביב הסכסוך הישראלי-ערבי, ויש מפעילים המחמירים האוסרים אפילו לדבר על כך בדפי שיחה של עורכים. לג'ימי יש מעל 10,000 עריכות, אז ההודעה שהשאירו לו היא פעולה לא תקינה. IdanSTשיחה 15:53, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לדעתי זו הודעה אוטומטית שמודיעים לכותבים מה הכללים, ואולי צריך לבדוק האם הודעה כזו נשלחת בעיקר למי שרוצה לתקן הטיות, וזאת כדי להרתיע אותו. השאלה המסקרנת היא מה הביא את ג'ימי לכתוב את ההודעה הזו בעיתוי הזה. יתכן שיש לו מסר סמוי, שאומר לכולם, ויקימידיה לא יכולים להצליח להגן על הנייטרליות של הערך הזה, בתשובות בכתב ובע"פ שהם צריכים לתת לקונגרס, בנוגע לחקירה אודות הטיות אנטישמיות ואחרות. ולקונגרס הם ישיבו, לא ישבנו בחיבוק ידיים, אלא הזהרו את העורכים בוויקיפדיה כי הערך אינו נייטרלי ויש לתקן זאת. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:38, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זה לא הודעה אוטומטית, זה שימוש ידני בתבנית שהניח עורך אחר. IdanSTשיחה 17:55, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
התכוונתי שמדובר בהודעות שגרתיות. הדף שלו מוגן חלקית. לדעתי, ההודעה שם אינה מיועדת לו, אלא למגיבים בדף השיחה שלו אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:25, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
היא לא, מדובר בתבנית ליוזר, היא מיועדת לו. הפעולה הייתה לא תקינה, מעניין מה עבר על חולדרה. IdanSTשיחה 18:46, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
עדכון: ממצאי בדיקת AI שביקשתי: "נראה שתבניות האזהרה מסוג "Introduction to contentious topics" הופצו באופן ממוקד כלפי משתמשים שצידדו בהצהרת ג'ימי ויילס וביקרו את ניטרליות הערך, בעוד שמשתמשים שהגיבו לוויילס מבלי לתמוך בדרישתו (או שהתנגדו לה) לא קיבלו אזהרות כאלה" (לא בדקתי בעצמי האם תוצאות הבדיקה הזו נכונים) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 20:53, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@אגסי אני חושב ששמים את התבנית הזאת להרבה אנשים שעורכים בנושא הסכסוך וזה לאו דווקא קשור ספציפית לתגובתו של ויילס. Axinooשיחה 22:45, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

בקשר להודעה ששמו לג'ימי בדף השיחה, למיטב הבנתי יש שתי טענות קונקרטיות בנוגע לנהלים הדרקוניים שם על ערכים רגישים. האחת היא שהוא עבר את מגבלת האלף מילים שכנראה לא רלוונטית, כי היא מתייחסת לדיונים רשמיים וההצהרה שלו לא נחשב לכזו (אבל יש כאלו שטוענים שכן). הטענה השניה היא שיותר משליש מהעריכות שלו בחודש האחרון עוסקות בנושאים רגישים (מה שמתברר שאסור).
כך או כך, הסיבה האמיתית היא כנראה הכנה לתהליכי משמעת פנימיים לקראת חסימה או הגבלת עריכה כלשהי, כפי שניתן לראות בתקציר העריכה של זאת שהניחה את התבנית. מתברר שהנחת התבנית היא פשוט שלב מקדים מחייב לפתיחת התהליך שם.
בהזדמנות זו אשבח אותו על כך שהוא הגיב על הדרישה ההזויה לבסס קונצנזוס לפני הגשת בקשת עריכה. הוא אמר שזה נראה כמו בעיה בנוהל והציג את אותן סתירות פנימיות שתיארתי כאן קודם. הוא גם אמר בהתייחס לתגובה שלי בדף השיחה שלו שזה אכן בעייתי שאין לעורכים חדשים שום אפשרות להשתתף בדיון. נראה שהוא מתחיל להבין את כל הבלאגן שנוצר ואת גודל הפער בין הקהילה שהוא זוכר לבין צורת ההתנהלות הנוכחית של העורכים הבחירים שם. אני מקווה שהוא ימשיך ללמוד את המצב החדש ושאחרי זה גם ירצה ויהיה מסוגל לפעול בצורה משמעותית לתיקונו, בינתיים בעיקר עוקבת מן הצד כי כאמור - לא יכולה להתערב Chenspecשיחה 13:22, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

חן יש כתבה ב-ynet, שם הם טוענים כי ג'ימבו "עצר אישית את עריכת הדף". ג'ימי ווילס, בניגוד ללארי סנגר, לא צייץ את המחלוקות ברשת X. אגב, ויקיפדיה וויקימדיה החליטו משום מה להפסיק לצייץ שם לפני כשנה, במסגרת המלחמה שלהם מול מאסק. (מנגד כלי תקשורת שונאי מאסק הכי גדולים ממשיכים לצייץ שם). בינתיים אין חדש לגבי חקירת הקונגרס. הקרב על הרייטינג צפוי להתגבר, מאסק אמר שהוא מתכנן להכניס הרבה סרטוני וידאו בגרוקיפדיה ועוד שיפורים לעומת ויקיפדיה. אנשיו טוענים להצלחת ההשקה מבחינת שיתופים וכד', ומבקשים "שתפו וצטטו קישורים ל-Grokipedia. זו הדרך היחידה שבה נוכל להביס את " woke" ויקיפדיה (גם במנועי חיפוש).
עדכון: מנגד שותפו של ג'ימי לייסוד ויקיפדיה לארי סנגר, צייץ כרגע משאל טוויטר: האם הפיסקה הראשונה בערך רצח עם בעזה היא נייטרלית, לוקחת צד, או לא בטוח. בדקות הראשונות של ההצבעה, מסתמן יתרון ברור לתשובה "לוקחת צד". כולם מוזמנים להצביע ולהשפיע :) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:33, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לעניין המשפט הראשון בהודעה שלך: לא מעט כלי תקשורת (ומגוון שלהם) דיווחו את הידיעה השגויה על כך שוויילס עצר את עריכת הדף. זה כמובן שגוי, כמו שאפשר לראות בקלות. Tzafrirשיחה 02:56, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
עוד נקודה: פעם היה בטוויטר „חשבון מזוהה”: חשבון שסומן בצורה מיוחדת , מקורו היה ברור. וכך ציוץ שהגיע מחשבון בשם „אבו שוקרי” מגיע באמת מאבו שוקרי האמיתי ולא מהמתחרה. לאחר שינוי הבעלות ושינוי השם, נעלמה גם האפשרות הזו. כל דצריך יכל לקנות חשבון מיוחד כזה ללא שום בדיקה. וכך כל סניף מתחרה יכול להתחזות לבית הפנקייק המקורי. וכל ג’ימבו ג’יי יכול להוציא הודעות בשם ג’ימבו. הרבה אנשים שפויים החליטו שלמקום כזה אנחנו לא מתקרבים. אבל יש אנשים שחושבים שאפשר להתייחס למקום כזה כמקור לחדשות. Tzafrirשיחה 11:32, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

GPT: ויקי האנגלית חשופה למסעות השפעה מאורגנים ויש חשד להשפעה של קטר

[עריכת קוד מקור]

"אין כרגע הוכחה חותכת למימון ישיר של ממשלת קטר לקמפיין עריכה בויקיפדיה. אולם, התלכדות האינטרסים, מידת התיאום, היקף המשאבים האנושיים המושקעים, והנטייה להסתמך על פלטפורמות ומוסדות הנתמכים בידי קטר – כל אלה מחזקים את ההערכה בדבר מעורבות קטרית עקיפה" לתשובה המלאה בנוסף, השוואת הסיקור של קטר ומדינות ערביות נבחרות בוויקיפדיה האנגלית מראה שקטר זוכה לסיקור יותר חיובי ופחות שלילי ממצרים וערב הסעודית. וגם מסיכויי הישרדות של עריכה הסותרת את הנרטיב הקיים בערך "Gaza genocide", שנשלט ע"י מספר קטן של עורכים פעילים. אגסי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אם זה טוב ללשכת ראש הממשלה (שכזכור דבררה את מסרי קטר נגד מצרים), מה לנו כי נלין על אחרים (אם זה באמת נכון)? אבל יש סיבה יותר ישירה לכך: יש לקטר ערוץ השפעה פופולרי: אל ג'זירה. לא חייבים לחפש השפעה ישירה איפה שנתיב ההשפעה העקיפה די ברור. Tzafrirשיחה 08:51, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
קטאר משפיעה במישרין או בעקיפין, בזכות הזרמת מיליונים, גם על פוליטיקאים או עוזריהם וגם באוניברסיטאות אמריקאיות ועוד. בוויקי האנגלית הוסיפו לרשימת המקורות האמינים ביותר את אל ג'זירה באנגלית. בזכות תמיכה של רוב מתוך 55 משתתפים בלבד. כלומר רוב של 30 עורכים מתוך אלפים, מכריעים בנושא אמינות מקורות. מה אנחנו יודעים עליהם, מה הסיכוי שהם ממומנים? כתובה הסתייגות לפיה אל ג'זירה ממומנים ע"י קטר ומוטים לגבי הסכסוך הישראלי ערבי...ולמרות זאת אל גזירה פעמים רבות משמשת אסמכתא בהקשר של עזה וגם באופן שוטף בפורטל החדשות. בוויקי האנגלית, קשה להכניס מאוד תוכן בניגוד לנרטיב. כאשר אנחנו מתרגמים ערכים פוליטיים מאנגלית, עלינו להביא בחשבון, שמאוד יתכן שזה תוכן שנכתב ע"י אקטיביסטים מושפעים. מעניין מה יעלה בחקירת הקונגרס. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:11, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כרגיל, חסר כאן קישור למקור. ולכן אני נכנס לתפקיד המקשר הטריוויאלי. המקור הוא: w:Perennial sources list בוויקיפדיה האנגלית. לא מדובר על המקורות הכי אמינים, אבל גוף תקשורת שנמצא בקטגוריה הגבוהה שם (הירוקה) אמור להיות כזה שמשתדל לוודא שהוא כותב עובדות נכונות. הרשימה עצמה נמצאת כאן. מקורות שונים קיבלו קיצור ישיר לשם, וזה של אל ג’זירה הוא (WP:ALJAZEERA). היא מוצגת שם כמקור אמין, עם לא מעט הסתייגויות. בפרט נכתב שם שיש הסכמה כללית שהיא מקור מוטה בכל מה שקשור לממשלת קטר, לסכסוך הישראלי־פלסטיני, ולשאר האינטרסים הפוליטיים של ממשלת קטר. כמוכן, שאל ג’זירה בערבית חשודה יותר מהאנגלית בהטיה.
לפי הקישורים משם, יש הרבה דיונים קודמים בסוגיה, ובפרט, דיון מאורכב. אפשר לראות שמה שהיה שם אינו הצבעה, אלא דיון. לכאורה יש לא מעט „מצביעים” שכתבו שמדובר על מקור אמין, אבל האפשרות שזה מקור אמין בוטלה כי התקבל קונצנזוס שזה לא נכון. לא הבנתי בדיוק מה קרה שם לאחר קריאה של רבע שעה. אבל התיאור של זה כהצבעה שגוי. Tzafrirשיחה 14:11, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הערך האמור כמובן נזכר בבדיקה שהבאתי. כעת שאלתי עליו באופן ספציפי וכמובן שהערך הזה גם מוטה, משמיט כמעט את כל הביקורת השליליות הבולטות שהתגברו בשנת 2025. וכמובן כלום על חקירת הקונגרס. הערך מצטט ביקורת חיובית של "הארץ" שכמובן אין לו שום חשיבות. כלומר סביר להניח שגם הערך הזה נשלט ע"י אקטיביסטים, לא ישרים וכנראה ממומנים. בפורטל החדשות היא מביאים כהרגלם כתבות של אל ג'זירה בעניני ישראל ועזה, ולאחרונה גם בפרשת הפצ"רית, למרות שהכריזו שאל גזירה הוא מקור מוטה בהקשר של הסכסוך הישראלי-ערבי. ובכלל יש בפורטל יחסית יותר מדי כתבות של אל ג'זירה, מה שתומך במסקנה שקטר שולטת במישרין או בעקיפין גם בפורטל החדשות, שמפיץ דרך קבע תוכן אנטי-ישראלי עם ניחוח אנטישמי. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 15:48, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@Tzafrir - בדיוק, העובדה שאל ג'זירה נקבע כמקור אמין באנגלית די אומרת הכל. מה שתיארת בקשר לדיון זו בדיוק הבעיה עם שיטת הקונצנזוס שם, שלא הולכת לפי הרוב וגם לא לפי המציאות, אלא לפי ההתאמה של הטיעונים לנהלים ולא באופן אובייקטיבי, אלא על פי הפירוש האישי של האדמין הסוגר. Chenspecשיחה 18:15, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הנקודה היא שבשיטת דיון כזו אין טעם לספור את כמות המשתתפים. אם למאן דהו אין מה לתרום לדיון, אין לו טעם לכתוב עוד הודעה. הטענה של „רוב מתוך של 55 משתתפים” שגויה. לאחרים יש שיטות משלהם. גם לשיטת ההצבעות שלנו יש בעיות רציניות משלה (ושוב, על כל שיטה כזו אפשר לטעון שהיתרונות עולים על החסרונות. ואני לא נכנס לדיון הזה). Tzafrirשיחה 10:34, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זו החלטה קריטית לקבוע אילו מקורות אמינים ואילו לא חלקית או לגמרי. השארת ההחלטה זו לרוב קטן, זו לא אנציקלופדיה באמת חופשית. על סמך מה הם קבעו מי אמין? על סמך אותם מקורות כביכול "אמינים" ותומכיהם- שהכפישו את היריבים. ומה עם התחשבות בסקרי דעת קהל שמראים שהמקורות האלה איבדו את אמון הציבור? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:11, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אתה שוב חוזר על המינוח השגוי של הצבעה במקום דיון והגעה להסכמה כללית. אבל אפשר להציג את זה גם בצורה אחרת: יש מיעוט קטן של עורכים שמתעמקים בסוגיה ורוב גדול של אנשים ששמעו שיש הצבעה, ולאחר קריאה שטחית מצביעים „לפי נימוקיו של <העורך החביב עליהם>”. אנחנו באמת רוצים לתת לרוב הגדול הזה להחליט? שוב, לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. Tzafrirשיחה 23:32, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ההכנות למפגש החורף החלו. מוזמנים להצביע ולהשפיע על מועד המפגש. ארז האורזשיחה 🎗 01:03, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

קורס ויקיפדיה למתקדמים

[עריכת קוד מקור]

ויקימדיה ישראל שמחה להזמין אתכם לקורס ויקיפדיה למתקדמים – קורס מקוון המיועד לאנשים בעלי רקע בכתיבה בוויקיפדיה. הקורס יתקיים בזום, בימי רביעי בין השעות 11:00–13:00, במשך שישה שבועות, מה-19 בנובמבר 2025 ועד ה-31 בדצמבר 2025.

למי מיועד הקורס?

[עריכת קוד מקור]

הקורס פונה לאנשים שכבר פיתחו מיומנות בביצוע הפעולות הבאות בוויקיפדיה:

  • הוספת תוכן.
  • הוספת הערות שוליים, פרקים חדשים, קישורים פנימיים וחיצוניים לערכים קיימים.

מה נלמד בקורס?

[עריכת קוד מקור]

קורס זה נועד לתת לכם ידע וכלים שיעמיקו את יכולתכם להעשיר את התוכן החופשי בוויקיפידה, באופן מיטבי.

בין הנושאים שיילמדו:

  • ✔️ שימוש בבינה מלאכותית (AI) לצורך כתיבה בוויקיפדיה
  • ✔️ העלאת תמונות לוויקיפדיה
  • ✔️ העמקה בתהליך יצירת ערך חדש
  • ✔️ שימוש בקוד מקור
  • ✔️ כלי התרגום
  • ✔️ תבניות מידע


הקורס יכלול תרגול מעשי ותמיכה של צוות מתנדבים.

ההשתתפות בקורס כרוכה בעלות מסובסדת בסך 280 ₪.

הירשמו עכשיו בקישור זה

לפרטים נוספים ולכל שאלה, הערה או הצעה, ניתן לפנות לכתובת הדוא"ל office@wikimedia.org.il.

נשמח לראותכם!

Ruti-WMILשיחה 09:57, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

סליחה Ruti-WMIL, מה זה אומר "שימוש בבינה מלאכותית (AI) לצורך כתיבה בוויקיפדיה", ומה כלול בזה? האם תזהירו את באי הקורס מהבעיות היכולות להיגרם מהישענות על AI בכתיבת ערכים? Mod - שיחה 11:19, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בוודאי! נבחן ביחד האם בכלל ואיך ניתן להסתייע ב-AI כדי להוסיף מידע בוויקיפדיה, עם דגש על קריאה ביקורתית ולקיחת אחריות אישית. Ruti-WMILשיחה 11:22, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
על קריאה ביקורתית צריכים להעביר קורס מקביל גם לכותבים ותיקים פה... מצבנו לא טוב. ביקורתשיחה 12:16, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
שאלות תם:
(1) כמה בוגרים יש למערך הקורסים של העמותה?
(2) כמה מהבוגרים האלה נשארו פעילים בוויקיפדיה כעבור חודש מסיום הקורס? עוזי ו.שיחה 12:57, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
וזו לא הפעם הראשונה שנשאלות שאלות כאלו... אני העליתי אותן בהקשר של ויקידמיה, לא זכיתי לתגובה. לזכותם יאמר שזו הפרקטיקה המקובלת בישראל: משוב מדיד זה מוקצה. עמית - שיחה 19:48, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בוויקידמיה היעד הוא הערכים שנכתבים במסגרת הפרוייקט, ופחות החזקת הסטודנטים ככותבים כאן לאורך זמן. כשהציפיות נמוכות יותר קל לעמוד ברף המדיד... עוזי ו.שיחה 22:00, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מהנסיון שלי, אין לצפות לשימור בוגרי קורסים שלא כתבו לפחות שני ערכים במסגרת ההכשרה. הסיבה היא שחווית הכתיבה של הערך הראשון יכולה להיות מאוד מציפה ומאתגרת, אבל בהשוואה אליו הערך השני כבר זורם הרבה הרבה יותר בקלות ועושה חשק לשלישי. לעומת זאת, אם יוצאים אחרי כתיבה של ערך אחד בלבד ונפרדים ממערכת התמיכה של הקורס, החוויה תזכר בעיקר כהתנסות מעניינת או הישג משמעותי - על תקן "היה טוב וטוב שהיה" בלי הרבה חשק להמשיך. זאת להבדיל מעורכים חדשים אורגניים (מהסוג שראו משהו חסר או שגוי וניסו לתקן), שלרוב מתחילים בעריכות קטנות נקודתיות ולאט לאט מגדילים את היקף העריכה. למי שנכנס ככה תהליך הלמידה נעשה בצורה הדרגית שמותאמת לקצב האישי שלו. לכן אין את חווית האתגר וההצפה של כתיבת ערך שלם מאפס. עם זאת התהליך הזה אינו יישים במסגרת קורס או הדרכה, לכן בהקשרים האלו חשוב להקפיד על סיום התהליך עם שני ערכים לפחות Chenspecשיחה 23:10, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
שלום רב,
לאורך השנים השתתפו בקורסי העריכה של ויקימדיה ישראל, למעלה מ - 800 משתתפים ומשתתפות.
כ- 30% מתוך המשתתפים בקורסים, מוסיפים לכתוב ולערוך בוויקיפדיה העברית, בטווח זמן של חודש לאחר סיום הקורס.
עשרות מתוכם הפכו לויקיפדים פעילים ואף פעילים מאוד, והם כתבו אלפי ערכים חדשים או שיפרו אלפי ערכים קיימים.
ויקימדיה ישראל גאה בתוכנית הקורסים שלה המהווה מהלך יזום להרחבת קהילת ויקיפדיה והתוכן בעברית. בהזדמנות זו אנו מודים לכל המתנדבים והמתנדבות המסורים שמלווים את העורכים החדשים במהלך הקורס ולאחר סיומו. בלעדיהם כל זה לא היה אפשרי. תודה.
Ruti-WMILשיחה 15:46, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה על התשובה. לעניין הנתון השני: יצא לכם לבדוק גם לגבי טווח זמן ארוך יותר מחודש? Tzafrirשיחה 15:58, 9 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@Ruti-WMIL תודה על המידע - האם יש אפשרות לדעת כמה מתוך המשתתפים שהפכו לויקיפדים פעילים ערכו לפחות שני ערכים במהלך ההכשרה? או שני ערכים עד תום ההכשרה (במקרים שבהם הגיעו עם נסיון קודם)? אם חלקם קוראים זאת עכשיו נשמח לשמוע ממכם ישירות
האם יש מידע על קצב ההצטרפות ה"טבעי" של ויקיפדים חדשים לקהילה - יהיה מעניין להשוות ביחס לאותו פרק זמן Chenspecשיחה 16:20, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אם הנחת המוצא היא שהכותבים בכל מקרה ישתמשו בAI ומנסים לסייע להם לא לטעות זה חשוב אבל אם הכוונה לעודד אותם להתשמש בAI זו בעיה. AI ממציא שקרים בלי הפסקה ומומחה בלהציג אותם כעובדות וציטוטים. לAI אין גישה לתוכן איכותי המקורות שלו ירודים מאד. אסור להסתמך על AI בשום דבר. וניסיון לבדוק את הAI לוקח שעות על גבי שעות. AI עשוי להועיל רק בשביל לקבל תוצאות חיפוש שהכותב צריך לבדוק אותם בעצמו. כך שהקריאה הביקורתית אינה של AI כי המידע שלהם פסול. אלא של המקורות באופן מלא. מי-נהרשיחה 00:33, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
AI איכותי משתפר וכבר לא מרבה לטעות. לא בטוח שיש לו יותר טעות מוויקיפדיה, או מכתבות שבתקשורת שהן אסמכתא לוויקיפדיה, אבל יש לו פחות הטיות מוויקיפדיה האנגלית. בכל מקרה צריך לעשות בדיקה של המקורות, והטיות של המקורות, גם כאשר מתרגמים ערכים, וגם להצליב מידע, לא לסמוך על מקורות מאותה אג'נדה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:40, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בכל הכבוד אבל ממש ממש חולק עליך. AI משתפר בהצגה שלו לא באמינות שלו. כמה AI בדקתי ברחל בתך הקטנה והשוויתי בין מה שהם כותבים לבין המקורות הם שקרנים כרוניים. וחמור מכך החברות של הAI כבר התחילו להשקיע באיך לתת לנו פחות משאבי חישוב כלומר תוצאות טובות על ידי קיצורי דרך. שלא תשכחו כבר לפני כמה וכמה שנים כתבתי שהAI יחליף את ויקיפדיה אבל אנחנו לא שם. מי-נהרשיחה 00:49, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תבדוק את מחקרי AI שפרסמתי כאן, הם ממש בסדר. לדעתי לא ירחק היום שגרוקיפדיה תהיה טובה יותר מוויקיפדיה. בכל הקשור לישראל- היא כבר עדיפה, מהבחינה שאין בה הטיות של אקטיביסטים, שאולי חלקם ממונים ע"י קטר במישרין או בעקיפין, כמו למשל ההטיה בערך ציונות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 02:39, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זה לא סותר בכלל את מה שכתבתי. וערכים חדשים לויקיפדיה העברית לא ייכתבו דווקא ממנו הם ייכתבו מכל AI פעיל. רוב הערכים שצריך לכתוב בעברית כלל אין בגרוקופדיה. מי-נהרשיחה 03:17, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
צריך לכתוב ערכים ראויים, וללא שגיאות והטיות, ולא ממש משנה באיזה כלים משתמשים. את רוב הערכים שלנו אנו מתרגמים, ורצוי שהמקור לא יהיה מוטה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 15:01, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@אגסי - כמובן שהבינה המלאכותית משתפרת, אבל היא עדיין לא הגיע לרמה שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצמות בנוגע לנושאים חשובים. בקשר לגרוקיפדיה - יש סיבה שמראש הכניסו לשם מנגנון פיקוח אנושי בדמות משובים (עם כי סוגיית הפיקוח על היחס של גרוק למשובים האנושיים עדיין פתוחה) Chenspecשיחה 16:28, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
משתמשת:Chenspec. AI הוא כלי עזר למציאת אסמכתאות. ללא ספק בכל מקרה ויקיפד נדרש צריך לבדוק את הטקסט ואת האסמכתאות. גם כאשר מתרגמים ערך מוויקיפדיה זרה, צריך לבדוק את הטקסט ואת המקורות (הע"ש) וגם להסיר הטיות, (ויש רבות כאלה בהקשר פוליטי). גם לא מספיק להשתמש במקורות מזרם אחד, אלא צריך להצליב מידע. אין לפסול מקורות מזרם אחד, כדי להסתמך רק על מקורות מזרם שני (כפי שעושים בוויקי האנגלית), במיוחד, כאשר מדובר במקורות שאיבדו את אמון הציבור לפי סקרים, והוכח שמדי פעם פרסמו מידע מטעה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:55, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אני חושב שרותי ענתה על זה די במפורש ואישרה שהכוונה היא לרישא של דבריך: הכותבים בכל מקרה ישתמשו בAI ומנסים לסייע להם להבין איפה הבעיות בשימוש הזה ואיפה המקומות שבהם זה יכול לעזור עם פחות סיכוי לבעיות. Tzafrirשיחה 10:30, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
נדמה לי שאולי כדאי להוסיף שיעור שבו עוברים על ויקיפדיה:לשון. Shannenשיחה 22:21, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

הצבעה מחוץ למזנון

[עריכת קוד מקור]

היי. דמיינו לעצמכם שאתם במזנון, ובואו נקבל החלטה מושכלת בנושא "האם השחקנית טילי נורווד תשחק תפקיד משמעותי בסרט הוליוודי או תפקיד מרובה פרקים בסדרת מיינסטרים אמריקאית בעוד שנה?". אתם מוזמנים להביא את דעתכם בהתאם למה שאתם יודעים וחושבים על AI.
התשובה שלי - כן בוודאות. כי זאת לא הפעם הראשונה שאנשים פוגשים את זה. ראינו, למשל, המון כאלו במסע בין כוכבים. כך שאחרי השערוריה הראשונית אני בטוח שזה פשוט יתגלגל מעצמו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:04, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

האם להציע את טילי נורווד, (אנ'), כוכבת ה-AI שמאיימת על הוליווד בתבנית לטיפול דחוף? יש לה כבר 17 בינוויקי, (אבל אין לה ערך אצל כוכבת AI החדשה, גרוקיפדיה :)) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:23, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לדעתי כן, אבל דעתי לא חד משמעית מספיק כדי לעשות זאת בעצמי, ושקלתי את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:24, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אוקיי, הוספתי אותה כעת לתבנית:לטיפול דחוף#הצעות אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:32, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אל תהיו פראיירים, שטילי נורווד תכתוב בעצמה את הערך על עצמה. דוד שישיחה 19:10, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בהנחה שטילי לא תקבל את הצעתו של דוד שי - האם לדעתכם כבר יש לה חשיבות? יש לנו קריטריונים לחשיבות שחקנים חדשים, לא? ‏עמיחישיחה 19:41, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא ממש חשוב מי שיכתוב את הערך, רק מומלץ לשלוח "תודה" לכותב/ת. לכאורה. טילי פורצת דרך, מפורסמת. יש לנו ערך על דיאלה, שרת AI וגם על דמויות פיקטיביות (מסדרות). אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:55, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
יש לנו כבר טילי נורווד וגם טילי פטריוט. Geageaשיחה 23:27, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אולי יעשו רימייק לסרט S1m0ne אבל הפעם עם AI ולא עם שחקנית אנושית... Vegan416שיחה 09:47, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

בלי קשר לערך. שוב גוברת תאוות החידוש על התודעה ההיסטורית. מתן שמות אנושיים לתוצרים אקראיים של מערכות אוטומטיות, שאפשר לייצר כמותם בלחיצת כפתור, מבזה את רוח האדם ועומד בסתירה לעקרונות ההומניזם. החלטנו, כחברה, שלשחק באש ולהתריס "מה כבר יקרה" הוא הערך הראשון במעלה. נשחק, ונראה. עוזי ו.שיחה 22:16, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני רק אשים פה את שני אלו: כנס העתידנים (סרט) והספר כנס העתידנים (שמדבר על דברים קצת אחרים אבל טוב כשלעצמו) Chenspecשיחה 22:52, 5 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
על זה נאמר, אני מבין את השאלה, אבל לא מבין מה הבעיה. על מיקי מאוס יש ערך? אז יכולים להיות ערכים על טילי ועל עוד אלף כמוה. עמית - שיחה 22:49, 15 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מיקי מאוס (דמות מצוירת), טילי נורווד (שחקנית). עוזי ו.שיחה 23:41, 15 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
עוזי ו. (מתמטיקאי), אל תצדק הרבה. עמית אבידן (שלומפר) - שיחה 08:15, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הערת אגב. אף אחד לא ענה לעצם העניין... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 08:27, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
השאלה "לענין" לא נראית לענין. במזנון ויקיפדיה בעברית לא מתקבלות החלטות ליהוק בהפקות הוליוודיות (או הפקות כלשהן). אנשים ניסו לענות על שאלה שיותר מתאימה למזנון - האם ראוי שיהיה ערך בוויקיפדיה בעברית על הדבר הזה. דעתי היא שוויקיפדיה רצה מהר מדי ליצור ערכים על תופעות "תרבות פופולרית" שנראות לרגע כאילו הן כובשות את העולם בסערה, כשהדבר הנכון היה להמתין קצת יותר ולראות אם בתופעה החדשה יש קצת יותר מנפיחה באפילה. יש סוגשל "מירוץ" - עורכים אוהבים להתגאות ולהתנאות ב"ערכים שיצרתי", ואולי זו אחת הסיבות שערכים נוצרים על תופעות עוד לפני ששקע האבק שהתרומם לאוויר כשהתופעה נוצרה. חבל ש"לטיפול דחוף" תורם למגמה הזו - אין שום דבר דחוף ביצירת ערך על "תופעת אינטרנט" שאולי תיזכר עוד שנתיים ואולי לא, וערך שנכתב זמן קצר אחרי שהתופעה נוצרה, וככל הנראה לא יעודכן בהמשך כשאפשר יהיה להביט לאחור בפרספקטיבה סבירה (ערכים מסוג זה כמעט אף פעם לא מתעדכנים לאחר זמן, בוודאי לא כאשר התופעה נשכחת). הבעתי דעתי מספר פעמים לגבי התבנית הזו - הסינון בהוספת דברים אליה לא מספיק מחמיר, ופעמים רבות שגוי. טוב יותר היה אם התבנית הייתה מוקדשת לדברים שמתאימים לשמה - "לטיפול דחוף". קיפודנחש 16:36, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זאת הסיבה שלא שאלתי את זה במזנון, אלא בנקשתי לדמות את זה כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:41, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
יגאל, כתבת "דמו בנפשכם שאנחנו במזנון, בואו נקבל החלטה..."
אני הבנתי את השאלה כמתייחסת להחלטה שמקבלים במזנון - לא ליהוק אלא הצדקה (או אי הצדקה) לכתיבת ערך. השאלה ששאלת אולי מעניינת, אבל אין צורך "לדמות שאנו במזנון" כדי לדון בה, וזו לא שאלה בה יש ביכולתנו לקבל החלטה, כשם ששאלה על מיקום ומועד רעידת האדמה הקטלנית הגדולה הבאה היא שאלה מעניינת, ובהחלט יש טעם לנסות לחזות, אבל אין מקום לדבר על "קבלת החלטה". האפן בו ניסחת את שאלתך הוא הסיבה שהדיון כאן עסק בשאלה שונה מזו שהתכוונת אליה.. קיפודנחש 18:56, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ה"דמו" היה בדיוק בגלל זה - כדי שאנשים באמת יחשבו על השאלה, במקום להתפזר על שיחה חופשית, כמו שזה קרה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:25, 20 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

חנן כהן מתלונן על הוויקיפדיה בבלוג שלו

[עריכת קוד מקור]

הבלוג מתחיל עם כותרת: לקהילת ויקיפדיה אכפת מעצמה, לא מהמשתמשים באתר. להלן קישור לבלוג כאן חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 19:44, 12 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני מסכים איתו. מצד שני, אנחנו לא יכולים להיות כמו ויקיפדיה האנגלית. קהילת דוברי העברית היא הרבה יותר מצומצמת וסביר להניח שאין בעלי ידע כמו שיש בוויקיפדיה האנגלית. מה שאני במיוחד לא אוהב כאן זה הנטייה להעדיף הצבעות על פני איכות מקורות. Axinooשיחה 19:49, 12 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מצטער, אבל אני לא ממש מבין את התלונות שלו. אני בעד ביקורת, אבל לא בעד ביקורת לא מוצדקת.
החלק הראשון: בדיון חשיבות יש חילוקי דעות לגיטימיים בין עורכים שונים. חנן חלק על דעתו של משתמש אחר. אותו משתמש אחר השתמש בצורה שגויה במילים ידע ומידע. [אני אישית זוכר שיש משמעות שונה לשתי המילים הללו אבל נוטה לשכוח מי היא מי. אז העורך האמור השתמש בצורה שגויה באותו זוג מונחים מבלבלים] נצרף את זה לעובדה שמדובר על עורך ותיק, וגם בעל הרשאות מיוחדות, ופתאום יש כאן כשל מערכתי של ויקיפדיה העברית.
לא: ראשית ההרשאות הללו אומרות שאפשר לסמוך מספיק על שיקול דעתו של העורך לבצע שחזורים וכדומה. זה לא אומר שהוא נציג של ויקיפדיה העברית. ודבר שני: שגיאה אחת היא כשל מערכתי?
החלק השני: היש ספרנים בוויקיפדיה: חנן בדק כאן שני גופים שונים: עמותת ויקימדיה ישראל וויקיפדיה העברית. ויקימדיה ישראל לא מעורבת ישירות בכתיבת האנציקלופדיה. אבל מסתבר שבוויקיפדיה נמצאו כמה. יש גם קבוצת {{בעלי ידע}} בספרנות: ויקיפדיה:מזנון#מי הספרנים בויקיפדיה?
אז מה הבעיה?
החלק השלישי: למה חשוב שבוויקיפדיה ישתתפו ספרנים?
ליתר דיוק: הפרק הזה אומר שספרנות זה דבר חשוב, אבל עדיין לא עונה בעצמו על השאלה.
החלק הרביעי: למה חשוב שבוויקיפדיה ישתתפו ספרנים?
תשובה אחת: כי ויקיפדיה היא משאב ציבורי חשוב (ואז?)
המשך התשובה: כי ספרנים יודעים שהקוראים הם הדבר הכי חשוב.
החלק החמישי: האם ויקיפדיה העברית מונחית על ידי עקרונות מדעי הספרנות והמידע?
[אז בעצם עקרונות מדעי הספרנות והמידע הם שהקוראים הם בעדיפות ראשונה?]
[כאן חנן מוצא את ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים שלא דוחף את העיקרון הזה בכוח. מצד שני, בתור מי שקצת נוכח בדיונים בוויקיפדיה, העקרון של עדיפות ראשונה לקוראים (בכל מה שקשור לעיצוב, לדוגמה) מושרשת בנו היטב. יכול להיות שיש מקום שבו זה לא מספיק ברור. אבל כעורך ותיק, לי מאוד ברור שהאנציקלופדיה הזו נכתבת בראש ובראשונה עבור הקוראים]
ואז מוצג הדיון על עדן נמרי, וכאן חנן שולף נימוק שנראה לי תמוה: איך עורכים לא מעלים על דעתם שיש מידע מחוץ לוויקיפדיה? זה נימוק תמוה, כי ברור שיש מידע מחוץ לוויקיפדיה. לכל חלל צה״ל יש דף באתר יזכור. עורכים עורכים מכירים היטב את אתר יזכור כי הוא אחד החריגים הנדירים שמתירים קישור חיצוני מדף הערך. האנומליה הזו נובעת, בין השאר, מרגישות הנושא. וכך גם המדיניות הקשוחה סביבו. כי קשה לנהל בנושאים הרגישים הללו ויכוחים ענייניים.
חנן כהן הוא אדם שתרם ותורם המון לאינטרנט הישראלי ולא רק לו. אבל פעם אחרי פעם אני מגלה אצלו שגיאות בהבנתו את ויקיפדיה העברית.
אז למה אני לא מתקן? כי חנן לא רוצה לשמוע את התיקונים שלי. Tzafrirשיחה 20:41, 12 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
נראה שהכותב מדמה את ויקיפדיה לספרייה (ולא לאנציקלופדיה). כזו שאמורה לכלול כל כותר שיוצא לאור. Liadmaloneשיחה 23:19, 12 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אגב, יש צדק כלשהו בכך שמתישהו אולי מישהו יחפש מידע על אותו נושא שנראה שמקבל עכשיו את 15 דקות התהילה שלו. אז כהצעה מעשית: מוזמנים לנסות לכתוב ערכים על נושאים שהיו מאוד פופולריים לפני כמה שנים (לדוגמה: כל מיני תופעות של שנת 2020). בתנאי שבפרספקטיבה של כמה שנים, יש על מה לכתוב. Tzafrirשיחה 23:57, 12 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הדיון מזכיר לי את פילוסופיית ההכללה

פילוסופיית ההכללה (Inclusionism) היא פילוסופיה ויקיפדית שהוויקיפדים הדוגלים בה מעדיפים לשמור ולתקן ערכים בעייתיים במקום למחוק אותם. המכלילנים בדרך כלל גם פחות מוטרדים משאלת החשיבות של הערך, ומתמקדים יותר בשאלה האם הערך עובדתי או לא.

Axinooשיחה 00:07, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
באחרית הימים ייכתב ערך על כל עובר מרגע שיש צילום אולטרסאונד ראשון שלו (ואולי אף קודם לכן, שהרי "ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני"), אבל עד שנגיע לימים נפלאים אלה ראוי לנהוג בסלקטיביות. מעניין שהביקורת על הסלקטיביות באה דווקא כלפי ויקיפדיה, הרחבה הרבה יותר מכל אנציקלופדיה שקדמה לה. דוד שישיחה 08:17, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מאז שאני יודע לקרוא אני מבקר בספריות. הטענה ש"אם תעירו ספרנית באמצע הלילה (אל תעשו את זה) ותשאלו אותה מה הכי חשוב בספרייה, היא אמורה לענות לכם "המשתמשים"" אינה נכונה. ארכיונים הם כמו ספריות לצורך הדיון. את רוב הארכיונים בארץ מעניין אותם הם עצמם. נסו להשיג משהו ממכון לבון או בקשו תמונה/מסמך מהארכיון הציוני הלאומי (שהוא מוסד שבחלקו מתוקצב ע"י המדינה). תילי תילים של קרדיטים וספר במתנה כי ציטטת את איזה מסמך נידח מהם, אם בכלל תגיע למידע המבוקש. נסו לבקש מ"יד חיים ויצמן" את הסימוכין לתאריכי הלידה של הנשיא ווייצמן ורעייתו. וזה עוד מגוף שכול תכליתו להנציח את הנשיא. יש גם ארכיונים אחרים כמו של ספריית אוניברסיטת חיפה שנוהגים אחרת. כאן, בוויקיפדיה אנו מנגישים את הידע לכל דורש חינם אין כסף ללא (כמעט) שום בקשת הגבלות. אנו כותבים פה בסגנון של עיתוני "מדע פופלרי" (עת-מול לדוגמא). האם כל המאמרים שם נכתבו/נערכו ע"י ספרנים/מידענים? אני בספק רב. יש לנו חסרונות רבים. אין אני טוען שלא. אבל שיבואו כל המלעיזים, יכתבו ערכים, יתקנו שגיאות ואז גם הם יוכלו להשפיע. Shannenשיחה 08:27, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
להבנתי. כותב הבלוג הוא ויקיפד פעיל @HananCohen. אולי החמצתי דבר מה, אבל לא ראיתי שהוא אוזכר כאן כדי שיוכל להגיב.
לא קראתי את הבלוג אבל כן נתקלתי בדברים שכתב בדיונים שונים. תפיסתו של חנן את ויקיפדיה לא תואמת את תפיסתה של ויקיפדיה את עצמה (באופן כללי, לא מדובר רק ויקיפדיה בעברית), וזה כמובן מקור לקונפליקטים. לא צריך להתרגש. קיפודנחש 16:29, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה @קיפודנחש על הפניית תשומת לבי לדיון.
מוזמן לקרוא את הפוסט כאן לקהילת ויקיפדיה אכפת מעצמה, לא מהמשתמשים באתר HananCohenשיחה 17:16, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה על ההזמנה. חנה כבר קישרה לבלוג שלך בהודעה שפתחה את הדיון.
הכותרת שגויה, וזה אולי פירור הלחם הראשון שמוביל להבדל בין האופן בו אתה תופס את ויקיפדיה לאופן בו היא תופסת את עצמה: לקהילת ויקיפדיה לא "אכפת מעצמה" כמו שנדמה לך - אכפת לה מהאנציקלופדיה.
לך נדמה שכל "מידע שמעניין את הקוראים" ראוי שיופיע באנציקלופדיה, אבל זו טעות: אנציקלופדיה אינה אלמנך. יש הרבה סוגים של מידע שמעניין את הציבור וחשוב שיפורסם, אך אינו מתאים לאנציקלופדיה, כמו המסמך ההיסטורי שכבר לא יוצא לאור בימינו וידוע בשם "ספר הטלפונים", לוחות זמנים של רכבות, אוטובוסים וטיסות, רשימת הרחובות בעיר כלשהי, תחזית מזג האוויר שהתפרסמה בכל אחד מהימים בהם התפרסמה תחזית כזו ועוד ועוד. כל אלו חשובים לציבור הקוראים ומעניינים אותו וצריכים להתפרסם במקום נגיש, אבל המקום הזה אינו אנציקלופדיה. כשהנושא הוא "מה ראוי שיופיע באנציקלופדיה", הקריטריון "מעניין את הקוראים" הוא על קו התפר בין "לא רלוונטי לחלוטין" ובין "בעל משמעות שולית".
דעתי היא שבגלל שאתה מתקשה להבין את ההבחנה הזו אתה נכנס לקונפליקטים בוויקיפדיה, וכותב בלוגים מוטעים ומטעים.
בברכה - קיפודנחש 17:55, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@קיפודנחש אני לא אגיב לכל טענה או פרשנות שגויה בשיחה פה אבל על טיעון "ספר הטלפונים" הנדוש עניתי בפוסט עצמו. בחיאת, תקראו בעיון לפני שאתם מתווכחים. HananCohenשיחה 18:14, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כפי שציינתי לא קראתי את הבלוג ואין לי כוונה לקראו - הערותי לגבי הקשיים שלך מתייחסות לדברים שכתבת בדיונים בוויקיפדיה, אותם כן קראתי. שוב, תפיסתך "מה זו אנציקלופדיה" היא לגיטימית, אבל לא תואמת את תפיסת ויקיפדיה בשאלה הזו. קיפודנחש 18:22, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מה שהוא כתב מועיל בערך באותה מידה כמו „פילוסופיית המכלילנים” הבדיונית שמצוטטת כאן למעלה. בפועל מי שערך מספיק זמן בוויקיפדיה מתייחס בהחלט לשיקולי תחזוקה ואיכות. ובאותה מידה, זה נחמד לנופף מבחוץ בכל מיני טענות שהם יכולים לעשות טוב יותר, והם טועים. אבל מדובר על טענות תאורטיות ומנותקות מהמציאות. כל המאמר הארוך הזה לא כלל דוגמה מועילה אחת. הוא כן כלל שגיאות בהבנת דרכי העבודה של ויקיפדיה. אז נקווה לביקורת מועילה יותר. Tzafrirשיחה 18:32, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הנחת היסוד של חנן כהן מוטעית. המאמר נפתח עם דיון החשיבות בערך סיקס סבן, ערך שלדעתו של כהן הוא בעל חשיבות, והוא מניח שקהילת עורכי ויקיפדיה רוצה למחוק אותו ומתעלמת מהקורא העתידי שיחפש מידע על סיקס סבן ולא ימצא אותו בוויקיפדיה. אבל מי שפתח את דיון החשיבות (במקרה הח"מ) הציע בעוונותיו לא למחוק את הערך, אלא לשלב את המידע בשני ערכים אחרים: ביטויי סלנג של דור ה-Z ודור האלפא ותופעת אינטרנט. אם ההצעה הייתה מתקבלת, הקורא העתידי היה יכול למצוא את המידע בקלות, בדיוק כמו Lolcat, הסרטון "היטלר מתעצבן", קרינג', סקיבידי ושלל תופעות וביטויים אחרים שמוזכרים בערכים האלה ואין להם ערך עצמאי. למעשה, הכללת ביטויים אלה בערכים הנ"ל היא גישה ספרנית ומידענית שחנן כהן צריך לברך עליה. — ‏גבי(שיחה | תרומות) 09:12, 15 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מהבלוג עולה תמונה כאילו טובת הקוראים מחייבת את הכללת כל ערך שעשוי היה לעניין מישהו מתישהו וכאילו שזו השקפת העולם המקובלת על ספרנים ואנשי מידע. אלא שרוב הספריות זורקות ספרים כל הזמן (או "מעשבות" – weeding – כמו שהפרקטיקה נקראת באנגלית), כך שגם הן צריכות להחליט מה ייכלל ומה לא, והן עושות זאת לטובת הקוראים. השיקולים והאילוצים של אנציקלופדיה אינטרנטית שונים מאלו של ספריות, אבל כמו בספריות הכללה מוגזמת הייתה מזיקה לקוראים. בלי קשר יש בפוסט הרבה טענות מוזרות (כמו הטענה שויקיפדים לא מודעים לקיומם של מקורות מידע אחרים – מה?). פוליתיאורישיחה 09:14, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@Politheory1983 - הטענה לגבי התייחסות למקורות מידע אחרים מגובה בשיחה על הדף המדובר שבו לא היה איזכור לאתר שהוקם לכבודה. למה אף אחד לא ציין את זה?
ויש טענה שעולה בתדירות גבוהה לגבי "מספרי טלפון". אפילו כאן בשיחה הוזכר הטיעון על מספרי טלפון כאשר ברור שאם יש ספר טלפונים (או מקבילה אינטרנטית שלו), אין צורך שהמידע יופיע בויקיפדיה. ולמרות זאת, הטיעון המוזר הזה עולה כל פעם מחדש.
למה אף אחד לא עונה למישהו שמשתמש בטיעון הזה שהוא מטופש ושצריך להפסיק עם זה? HananCohenשיחה 10:51, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אני שמח לענות ברצינות על תגובה רצינית.
אני לא בטוח שהערך סיקס סבן הוא בעל חשיבות. ובכלל, המילה "חשיבות" היא בעייתית בעיני. אני נתתי את השיחה על הערך הזה כדוגמה.
הנה דוגמה לשאלות (שספרנים היו שואלים) שאני חושב שכדאי שיעלו כשדנים על השארת הערך כמות שהוא:
- האם למחפשים יהיה יותר קל למצוא התייחסות לתופעה אם תהיה בדף נפרד או חלק מערך אחר?
- האם קישור מהערך סיקס-סבן לערכים אחרים לא תאפשר את ההקשרים שבהם הוא מתקיים?
- האם תהיה יותר תועלת למשתמשי האתר אם יהיה ערך נפרד או משולב בערך אחר?
- עד כמה השארת הערך כמות שהוא תדרוש בעתיד מאמצים של תחזוקה ועדכון של הערך הזה ושל ערכים אחרים מקושרים?
@Gabi S. - רוצה לתרגל מענה לשאלות האלה על הערך המדובר? HananCohenשיחה 10:44, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
בשמחה. לב הדיון הוא מידת החשיבות של נושא הערך. אם הוא עובר רף מסוים אז הוא ראוי לערך עצמאי, ואם לא אז אפשר להזכיר אותו בערכים אחרים וליצור בקלות הפניה מסיקס סבן ל-תופעת אינטרנט#סיקס סבן (בדיוק כפי שהערך Lolcat הוא הפנייה ל-תופעת אינטרנט#Lolcat).
- האם למחפשים יהיה יותר קל למצוא התייחסות לתופעה אם תהיה בדף נפרד או חלק מערך אחר? בשני המקרים תוצאת החיפוש זהה. אם תחפש Lolcat תגיע מיד למקום המתאים.
- האם קישור מהערך סיקס-סבן לערכים אחרים לא תאפשר את ההקשרים שבהם הוא מתקיים? להיפך, הכללת הביטוי סיקס סבן בערך תופעת אינטרנט מסבירה במדויק את ההקשר שבו הוא מתקיים.
- האם תהיה יותר תועלת למשתמשי האתר אם יהיה ערך נפרד או משולב בערך אחר? אני לא רואה הבדל גדול. יש יתרון קל, לדעתי, להכללת הביטוי בערך שבו יש ביטויים דומים שזכו לפופולריות.
- עד כמה השארת הערך כמות שהוא תדרוש בעתיד מאמצים של תחזוקה ועדכון של הערך הזה ושל ערכים אחרים מקושרים? דווקא הסעיף הזה קצת מורכב בעיניי. אם השימוש בביטוי יירד משמעותית עם הזמן, אז אין הבדל גדול בין ערך עצמאי לבין אזכור בערך אחר. אבל אם פתאום חשיבותו תעלה, אז אופציית הערך העצמאי עדיפה, כי יהיה רק צורך לעדכן את הערך הקיים, ואילו באופציית האזכור בערך אחר יהיה צורך בפיצול ובמאמצי עריכה ועדכון גדולים יותר. אבל רגע, מה יותר חשוב, העורכים או הקוראים? — ‏גבי(שיחה | תרומות) 11:26, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@Gabi S. מעולה.
"להיפך, הכללת הביטוי סיקס סבן בערך תופעת אינטרנט מסבירה במדויק את ההקשר שבו הוא מתקיים." בשביל זה יש קטגוריות וקישורים לערכים אחרים, לא?
בקשר לתשובתך ל"האם תהיה יותר תועלת למשתמשי האתר אם יהיה ערך נפרד או משולב בערך אחר?" כרגע לכל תופעת אינטרנט יש מקסימום שתי פסקאות ומעט מאוד הערות שוליים. כרגע לערך סיקס סבן יש 11 הערות שוליים. אני חושב שאם יאחדו את הערך ל"תופעות אינטרנט", יהיה לקוראים פחות ערך כי יהיו פחות הערות שוליים. כי ברור שירצו לא להעמיס עליו כל כך הרבה הערות שוליים.
בקשר לשאלתך "אבל רגע, מה יותר חשוב, העורכים או הקוראים?". מקבל את ההומור. זה שמשהו הוא הכי חשוב לא אומר שדברים אחרים לא חשובים. השיקול של מאמצי התחזוקה על ידי העורכים גם הוא חשוב ודרוש איזון. שני השיקולים צריך להישקל, עם עדיפות לטובת הקוראים. HananCohenשיחה 11:42, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ההקבלה המתאימה במיזם לעולם הספרנות הוא ויקינתונים. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה וכמו כל אנציקלופדיה יש סף אנציקלופדי לערכים שיימצאו בה. עמותת ויקימדיה ישראל והספרייה הלאומית מקיימות ממש בימים אלה קורס לספריות וארכיונים בדיוק בתחומים האלה. Geageaשיחה 12:01, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מוזר לי שמשתמשים ותיקים פה לוקחים ברצינות תלונות של אדם שפועלו העיקרי בוויקיפדיה הוא להניע אנשים לבלוג שלו. אם מטרתו הייתה לשפר את ויקיפדיה, לא היו לו כ-60 עריכות במרחב הערכים, שמחציתן הוסתרו, אלא היה משתתף ברצינות בכתיבת ערכים ושיפור ערכים נוספים. קל להיות צודק בהכל כשאינך עושה דבר. Mod - שיחה 11:59, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

למה הכוונה ב"בנק מטרות" ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון ובגבול ירדן?

[עריכת קוד מקור]

קראתי כבר שלוש או ארבע פעמים את הידיעה [4] לפיה חיל האוויר בנה "בנק מטרות" ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון ובגבול ירדן שאותם הוא יוכל להפציץ בקצב אש גבוה ובפשיטה רחבה, ולא הצלחתי להבין מה התרחיש שעבורו מיועד הבנק הזה. למה שחיל האוויר יפציץ יישובים ישראליים? מישהו יכול להסביר לי? — ‏גבי(שיחה | תרומות) 18:01, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

שבעה באוקטובר שתיים. Shannenשיחה 18:24, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לא הבנתי. — ‏גבי(שיחה | תרומות) 19:29, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אולי הכוונה למטרות שיעזרו לשבש/למנוע/לעכב פלישה כפי שהתרחשה בשבעה באוקטובר, כמו הריסת כבישי גישה, מעברים וכדומה? Idoizשיחה 19:44, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זו כבר נראית לי פרשנות סבירה. — ‏גבי(שיחה | תרומות) 20:02, 13 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

שחור הזקן

[עריכת קוד מקור]

מדוע בערך 22 בנובמבר מופיעה (משנת 2019) שורה ללא קישורים פנימיים: "1718 – הפיראט האכזרי "הזקן השחור" נהרג בקרב"? להבנתי, אין שום טעם בשורה נטולת קישורים פנימיים בערכי תאריכים. ובנוסף, מדוע בסוף הפתיח של ערך שלו כתוב: "תקופת הפירטיות שלו הייתה קצרה אך מוצלחת". אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 15:25, 15 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

הבעיות תוקנו. דוד שישיחה 19:47, 15 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה לך ולמשתמש:Politheory1983. הוספתי עוד קישורים פנימיים בערך 22 בנובמבר ובערכי תאריכים אחרים. המצב שם טעון שיפור, ואשמח אם ויקיפדים יגייסו לשיפור המצב. יש לעיתים אי דיוקים בתאריכים, וכן יש אירועים זניחים יחסית שהם די מיותרים. ומנגד, חסרים אירועים חשובים, שמופיעים בערכים המקבילים בוויקי האנגלית ועוד. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:17, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מחמוד עבאס בן 90

[עריכת קוד מקור]

לפי פורטל:המזרח התיכון/היום בהיסטוריה/26 במרץ הוא נולד ב-26 במרץ כך גם בויקיציטוט ובאנצקלופדיה היהודית.
בערך עצמו מופיע התאריך 15 בנובמבר, אבל זה רק מאגוסט 2018 - ראו כאן
באתר הרשמי שלו החל מ-2018 התאריך לידה הוא 15 בנובמבר, מעניין מאיפה הגיע התאריך הראשון... איילשיחה 14:16, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אייל, ראה את הפתיח של כתבה זו מ-2023, או מה שכתוב בכתבה זו מ-2018. Mod - שיחה 15:33, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מעניין מאוד, יש לי תחושה שעבאס פשוט לא ידוע תאריך מדוייק... איילשיחה 16:04, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אין ודאות לגבי תאריך הלידה שלו, כמפורט בבדיקת AI, שמציינת כי למשל, באנציקלופדיה בריטניקה בחרו שלא לציין את התאריך המדויק. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:49, 16 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
הערך בגרוקיפדיה (שבינתיים שודרגה לגרסה 0.2 ועברה מיליון ערכים) בחר בדרך ביניים עם סתירה פנימית. בפתיח כתוב שתאריך הלידה 26 במרץ, ואילו בתחילת פסקת תחילת חיו כתוב שנולד ב-15 בנובמבר. בצד ימין של כל ערך יש "היסטוריית עריכות". ניתן לראות כי כתבתי שם הצעה לתיקון, לפיה שיש סתירה וכדאי לכתוב שאין ודאות לגבי תאריך הלידה. והתגובה שקיבלתי- ההצעה שלך נדחתה, אמנם יש סתירה, אך "הפתרון המוצע – להבהיר כי "אין ודאות לגבי תאריך הלידה המדויק שלו" – אינו משפר את הדיוק", וכי רוב המקורות תומכים דווקא בתאריך 26 במרץ. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:23, 22 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

חזרתי שוב לקבל מידע על אופציות הצבעה בויקיפדיה האנגלית

[עריכת קוד מקור]

הפעם ל Arbitration Committee. למישהו יש מידע רלבנטי על המועמדים המפורטים בדף הזה?

מתייג אנשים שנתנו מידע בדיון הקודם: @Chenspec @אגסי @Geagea @ידך-הגדושה Vegan416שיחה 09:39, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

תודה על הקישור, לצערי אין לי זכות הצבעה שם. הקריטריונים מפורטים תחת Election timeline - בסעיף של Voting period, שבו אפשר גם לעשות בדיקה אוטומטית דרך לחיצה על SecurePoll. בינתיים אנסה לברר על המועמדים ואעדכן אם אמצא משהו מעניין Chenspecשיחה 16:08, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
נראה שלי יש זכות הצבעה, אז אשמח לקבל עדכונים אם תמצאי משהו. Vegan416שיחה 16:18, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
לדעתי מי שאינו מעורה במתרחש בוויקינגליש לא צריך להשתתף בהצבעה. מסיבות שהזמן גרמן גם לי יש שם ז"ה, אך כיוון שאיני מעורה מספיק, והמועמדים לא מוכרים לי, אין לי כוונה להשתתף בהצבעה, ודעתי הלא מלומדת היא שגם אחרים שאינם מעורים בנעשה שם ואינם מכירים את המועמדים לא צריכים להשתתף.
בקבלת הוראות או הנחיות "למי להצביע" מאדם אחר, גם אם מדובר במישהו שיש לו ז"ה בעצמו יש לדעתי טעם לפגם, וקל וחומר כאשר למייעץ אין ז"ה. זו רק דעתי, אין לי מושג אם יש כללים או חוקים שמדברים על כך. קיפודנחש 19:04, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אני מעורה במתרחש שם. ערכתי שם לא מעט. אבל זה לא אומר שאני מכיר את כל העורכים שמציעים את מועמדותם, או שיש לי זמן וכוח לחקור אודותיהם. ממש לא מדובר פה על קבלת הוראות או הנחיות. אם תבחון את ההיסטוריה של העריכות שלי תראה שאני ממש לא מישהו שמקבל פקודות, מאף אחד. אני ביקשתי פה בסך הכל מידע מאנשים שאולי ביצעו את הבירורים שאני עצמי מתעצל לעשות. ואני לא רואה כל פגם בכך. Vegan416שיחה 19:20, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
Vegan416 - הרצתי בדיקות דרך כמה AI שונים שכולם טענו שאין למועמדים פעילות משמעותית ברמת התוכן בנושאים של contentious Israel-Palestine topic area (ARBPIA) ככה שלא נראה שזה מדד מבחין, רק לקחת בעירבון מוגבל כי AI. בנוסף, אחרי ההצהרה של כל מועמד/ת יש אפשרויות של Questions for the candidate + Discuss this candidate. אם יש דברים ספציפיים שחשובים לך, ממליצה לשאול ישירות כבר עכשיו, כדי שתספיק לקבל תשובה ולפני ההצבעה כדאי לעבור על כל הרכילות שתצטבר . Chenspecשיחה 15:03, 21 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אחרי עשרים שנה

[עריכת קוד מקור]

אחרי עשרים שנה אינה כותרת מקורית, השתמשו בה לפני אלכסנדר דיומא האב ואו הנרי, אז אני מבקש מהם לא לכעוס עלי על מחזור הכותרת, היא מתאימה גם לי. החודש לפני עשרים שנה, בהגיעי לגיל 60, לקחתי חופשה מעבודתי (אני עצמאי), נרשמתי לוויקיפדיה עברית והתחלתי לערוך כמיטב יכולתי. בעשרים שנים אלה יזמתי יותר מאלפיים ערכים חדשים (יותר ממאה בשנה) לוויקיפדיה עברית ותרמתי מידיעותיי לעוד כמה אלפים אחרים.

בכניסתי לעשור התשיעי של חיי אנסה לעשות מעט חשבון נפש. מעולם לא ניסיתי להפיק ולא הפקתי תועלת חומרית כלשהי מפעילותי בוויקיפדיה. ההפך הוא הנכון, הזמן שהקדשתי לוויקיפדיה נגרע בחלקו מהזמן המוקדש לעבודתי. גם לא קידמתי ולא ניסיתי לקדם שום אג'נדה רעיונית. כמובן, יש לי דעות משלי בהרבה נושאים, אך הקפדתי מאוד על ניטראליות בעריכות שלי.

היו ויקיפדים אחרים, שחשדו במניעי, יותר מאחד - מרביתם נשרו במהלך השנים. אז מה הניע אותי לתרומתי לוויקיפדיה? כבר סיפרתי בעבר שהדחף הראשון היה רצוני לגמול למקור מידע, שניצלתי לצורך עבודתי. זה היה מניע ראשוני, אבל עשרים שנה?

ויקטור פראנקל בספרו האדם מחפש משמעות הסביר את התופעה טוב מכפי שאני אוכל לעשות - לצורך התקיימות אנו זקוקים למטרות בחיים, מבחינתי תרומותיי הן תכלית ראויה.

במהלך פעילותי בוויקיפדיה קיבלתי עזרה מאחרים, הרחבתי את ידיעותיי בתחומים שונים והפקתי תובנות חדשות בנושאים שונים ומגוונים - אני מודה לכל מי שעזר בכך.

בברכה. ליששיחה 09:29, 22 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אריה, ברכות בהגיעך לגבורות, רק בריאות, ותודה על תרומתך לוויקיפדיה. יואב ר. - שיחה - 10:46, 22 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זר פרחים בשבילך ושלל ברכות לך, אריה. תודה וכל טוב, מכל הלב, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 03:44, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מצטרפת לברכות ולתודות @אריה, המשך בפועלך המוצלח, שְכּוֹיֵיח! סיון ל - שיחה 08:58, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב אריה! על העשרים והשמונים! עד מאה ועשרים לפחות! ‏עמיחישיחה 13:04, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זה בסדר גמור, גם חתן פרס נובל לספרות נגיב מחפוז והמוזיקאי האלמותי שמוליק קראוס. מזל טוב לאחד הוויקיפדים היותר חביבים עליי. סמל לכתיבה מקצועית, ידע, ותרומה למיזם.בראבו לשנים רבות ארוכות וטובות! בר 👻 שיחה 17:04, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב אריה פרח בשבילך תרומתך רבת השנים לא תסולא בפז ארז האורזשיחה 🎗 17:36, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב עד 120 ועוד אלפיים ערכים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:27, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אני מודה לכל המברכים. בעניין עוד אלפיים ערכים, אני אשתדל, אבל זה ייקח זמן... בברכה. ליששיחה 18:51, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
@אריה ענבר מזל טוב! אני חוגג היום רק שבע שנות עריכה... 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:06, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
זר פרחים בשבילך מזל טוב (la multi ani!) ויופי לקרוא את ההודעה שתזכה לבריאות, אושר ועוד הרבה ערכים (שְכּוֹיֵיח!) --Kippi70 - שיחה - עומדים לצד אוקראינה 💛💙 00:33, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב! ‏DGtal‏ - שיחה 08:05, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב לאריה על 20 שנות עריכה, עד 120 כפול אלפי עריכות! פרח בשבילך עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ ד' בכסלו ה'תשפ"ו 🎗️ 18:32, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב אריה ולעוד שנות עריכה רבות וטובות. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו18:52, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ברכות ליש על כל הגבורות כן תראה עוד ברכה רבה במעשיך מי-נהרשיחה 22:05, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה רבה לאריה על פעילותו רבת השנים למען ויקיפדיה. תרומתך לא תסולא בפז כל הכבוד!. אוהבים! ניבשיחה 22:08, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
שכחת גם את נגיב מחפוז, שמוליק קראוס, עמיר בניון... לא נורא. מזל טוב ולעוד שנים רבות של כתיבה TheStrikerשיחה 10:14, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב, אריה! מאחל לך עוד שנים של כיף בעריכה וביצירה! אלדדשיחה 12:03, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב ושלל ברכות! Chenspecשיחה 18:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

שבע שנים שאני כאן...

[עריכת קוד מקור]

ב-24 בנובמבר 2018, בדיוק היום לפני שבע שנים, ביצעתי את עריכתי הראשונה אי-פעם בוויקיפדיה העברית. הייתי אז בכיתה ד', לא הבנתי מה אני רוצה לעשות בעתיד ועוד חלמתי להיות אסטרונאוט. אומנם מאז התחלתי לערוך בזמנים משתנים אך לאט לאט עברתי לערוך דרך קבע.
מאז שנרשמתי לוויקיפדיה ערכתי למעלה מ-97,000 עריכות, כתבתי 735 ערכים, 7 ערכים מומלצים ו-7 ערכים טובים. כן הפכתי בהתחלה לבדוק עריכות, אחר כך מנטר וגולת הכותרת: מפעיל מערכת. זו זכות גדולה לדעת שאני שותף לסיפור הצלחה כל גדול, ושפעילותי השפיעה ומשפיעה רבות על הציבור הישראלי. במהלך הפעילות שלי בוויקיפדיה עברתי תהליך אישי גדול עם עצמי, מכל הבחינות האפשריות. אני שמח שעברתי אותו יחד אתכם.
לכבוד המאורע כתבתי עתה את הערך "שבע השנים ההן", העוסק בספרו האוטוביוגרפי של יצחק צוקרמן.
אני מבקש להודות לכל האנשים שליוו אותי במהלך השנים, שתמכו, שעודדו, שפרגנו ושהעבירו ביקורת, גם כשהיא לפעמים הייתה פחות נעימה. תודה רבה לכולם. שמחתי היא שמחתכם, הצלחתי היא הצלחתכם.
כברכה לעצמי ולכולנו, אקנח בציטוט מהשיר האהוב עליי ביותר של נתן אלתרמן (הערך המומלץ הראשון שלי), "סיום":
"אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות"
🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:23, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ברכות לרגל ציון 7 שנות תרומה, תרומה משמעותית מאוד. אל תאבד תקווה, אולי גם תהיה אסטרונאוט - מאדים יכול לחכות! בברכה. ליששיחה 06:56, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה לך על תרומתך המשמעותית לוויקיפדיה. Axinooשיחה 20:10, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ברכות! הלוואי שהייתה לי את האנרגיה שיש לך לתרום למיזם. עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ ה' בכסלו ה'תשפ"ו 🎗️ 21:27, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ברכות יודוקוליס עלה והצלח. מי-נהרשיחה 22:07, 24 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כל הכבוד! ותודה רבה! ‏Pixie.ca‏ • שיחה 08:03, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כל הכבוד, ותודה רבה! מאחל לך עוד הנאה רבה ועריכה פורה! אלדדשיחה 12:01, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה רבה לכולם! גם בדף השיחה וגם כאן! 🎗 יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:57, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כל הכבוד! שְכּוֹיֵיח! המשך כך! כעת שתמו שבע השנים הטובות, אנו מצפים לשבע השנים העוד-יותר-טובות! בר 👻 שיחה 02:27, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
כל הכבוד! - אהבתי מאוד את השיר שבחרת Chenspecשיחה 17:41, 28 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

עשרים שנה - גם אני.

[עריכת קוד מקור]

כמו קודמי בפסקאות לעיל, גם אני חוגגת היום 20 שנה לעריכה בוויקיפדיה. ב-26 בנובמבר 2005 כתבתי את הערך הראשון שלי, בעידודו ובעזרתו המסורה של בני עופר, על הסופר הגרמני זנלייטנר, מחבר "ילדי המערות", ספר שאני נוצרת את שלושת חלקיו מאז ילדותי והיום אפשר למצוא אותו רק בארון מזוגג ונעול בספריית אריאלה בתל אביב. אחרי העריכה הראשונה הזאת, התגייסתי בהתלהבות לפרוייקט הוספת תרגומים לעברית לרשימות ספרים בערכים של סופרים. עוד לא ידעתי להשתמש באינטרנט, ולכן בחרתי בדרך הישנה והבדוקה - תחילה בארונות הספרים הביתיים, ואחר בספרייה. העתקתי את שמות הספרים המתורגמים, הוצאות הספרים והמתרגמים והכנסתי אותם לערכים.
ההמשך היה בתחום המוזיקה הקלאסית - נוכחתי לדעת, שזה תחום מוזנח ושכוח. מלבד גדולי המלחינים (באך, בטהובן, מוצרט וברהמס), אי-אילו מנצחים מפורסמים וכמה מבצעים (יהודים כולם) היה תחום המוזיקה הקלאסית נטוש למעצבה. ניגשתי למשימה, שהעסיקה אותי שנים. מלחינים, מנצחים, פסנתרנים, כנרים, זמרים - כולם זכו לערכים, חלקם בתרגום מאנגלית ואחרים, הישראלים, על סמך הספר המעולה "נעימי זמירות ישראל" של יהודה כהן. כמה מערכים אלה היו למומלצים.
כך עד 2012. בשנה זו הופיע נושא חדש באופק הוויקיפדי שלי ותפס את כל זמני: משלחות לאנטארקטיקה. ההתחלה הייתה במשלחתו הטראגית של קפטן סקוט, ומשם והלאה, עוד ועוד. הנושא היה מרתק, והתמדתי בו שנים. המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי הגע למקום הראשון בתחרות "מקצרמר למובחר" והיה לערך מומלץ.
משם עברתי לבלט קלאסי. באלטים, בלרינות, רקדנים סולנים, כוריאוגרפים, בתי ספר לבלט - עוד כר נרחב לפעולה. ז'יזל היה לערך מומלץ.

כיום אני פעילה פחות, מטעמי גיל ועייפות, אבל עדיין כותבת, עורכת, מתרגמת ושמחה לסייע לכל מי שפונה לעזרה. הוויקיפדיה תרמה וממשיכה לתרום לי רבות, בהנאת הכתיבה, בהפקת ידע ובסיפוק שבהפצת ידע לקהל הרחב. אני מקווה להמשיך בעריכה עוד שנים רבות.שלומית קדםשיחה 18:38, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

כל הכבוד, שלומית, יישר כוח! הרבה בריאות, וכוח להמשך יצירה והנאה. אלדדשיחה 18:44, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
שלומית, בצניעותה, לא ציינה שכבר יזמה יותר מ-3,000 ערכים, בהם גם ערכים מומלצים. בהצלחה בהמשך הדרך! זר פרחים בשבילך אריה ענבר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).תגובה
שלומית היקרה, ברכות חמות. תרומתך עצומה, מעל 3,000 ערכים זה לא הולך ברגל. מאחל לך בריאות והמשך יצירה פורייה. בר 👻 שיחה 02:23, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
שמחה להצטרף לברכות ולאיחולים @שלומית קדם, המשיכי בפועלך המוצלח שְכּוֹיֵיח! סיון ל - שיחה 12:02, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
ישר כוח, כן ירבו! המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 09:19, 28 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה, חברים.שלומית קדםשיחה
כל הכבוד! ותודה על הנגשת כל כך הרבה ערכים בנושא התרבות לקהל הרחב - נושא חשוב שנדרש במיוחד בימים סוערים כשלנו! Chenspecשיחה 18:05, 28 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
אין כמוך, שלומית, עד 120! דוד שישיחה 19:34, 30 בנובמבר 2025 (IST)תגובה
תודה רבה, כל הכבוד, ולעוד שנים רבות של הנאה ותרומה, שאפו! ‏Pixie.ca‏ • שיחה 06:48, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
כל הכבוד. יש משהו מוזר שיש כמה ויקיפדים שתרמו רבות בכתיבת אלפי ערכים, אך בגלל שיטת החישוב, הם לא נמצאים ברשימת 100 התורמים הראשונים בוויקיפדיה:נתונים סטטיסטיים/משתמשים/1-100 ...ואליו אברהם במחזה כן נמצא שם (עם 720 שמות נוספים), ומוריד אחרים בדירוג... אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 11:35, 3 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אם השיטה היא לספור עריכות ולא ערכים, ברור שמקומי לא יכירני ברשימה הזאת, כי אינני נוהגת להסתובב בין ערכים ולהוסיף פה פסיק ושם קישור מיותר. אם זה החישוב, אז תודה, לא צריך.שלומית קדםשיחה 15:03, 3 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
כל הכבוד, שלומית, אך כמי שכן נוהגת "להסתובב בין ערכים" (פעילותי העיקרית בוויקיפדיה היא קריאה, כשהמטרה היא ללמוד, לאו דווקא ללמד) ולהוסיף פה פסיק ושם קישור (תקוותי שהקישורים שאני מוסיפה מועילים ולא "מיותרים"), לא אהבתי את תגובתך האחרונה.
תגובה נכונה יותר (לדעתי) היא ש"למדוד" ויקיפדים לפי מספר עריכות הוא נוהג לא מועיל ולפעמים מזיק. ויקיפדיה איננה ולא צריכה להיות ספורט תחרותי, וביטויים כמו "מוריד אחרים בדירוג" שהושמע למעלה מצביעים על אמות מידה פסולות ומזיקות ל"מדידת" תרומתם של עורכים. לדעתי התועלת ברשימה אליה קישר אגסי מפוקפקת במקרה הטוב, ולפעמים הרשימה הזו ממש מזיקה. יש דרכים רבות לתרום - כתיבת ערכים, שיפור ערכים, מחיקת ערכים שצריך למחוק, ליווי וסיוע (טכני ותוכני) לעורכים אחרים, ניטור, פעילות הדרכה, שמירה על קיום הנהלים, טיפול במחלוקות ועוד.
ברכותי לך ולאריה לרגל מלאת עשרים שנות פעילות פוריה, קיפודנחש 20:00, 3 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
תודה לכל המברכים, ולך, קיפודנחש, אני רוצה להסביר, שלא התכוונתי לכל תוספת לערך זה או אחר, אם אכן נועדה לשפר את הערך. התכוונתי לאותם עורכים, חלקם אנונימיים, שמסתערים על ערך ומוסיפים קישורים פנימיים לכל מילה, שם עצם או פועל, גם כאלה השגורים בשפת יום-יום ואין שום צורך להפנות את הקורא לערך (כגון בית, ירח, חלון וכו'), או לשנות מילה למילה נרדפת שאינה מעלה או מורידה. אין לי ברירה אלא לראות בשינויים כאלה נסיון לצבור כמה שיותר עריכות, ואם אני נדרשת להסיר את הקישורים המיותרים או לשחזר את ה"תיקונים" שלא במקומם, זה גם מעמיס עלי עבודה מיותרת. בהכירי את תרומתך כאן אני בטוחה, שלא זה פעלך בערכים ולא אלייך התכוונתי.שלומית קדםשיחה 21:15, 3 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
האנונימים בוודאי לא מבצעים את עריכות הסרק (שכפי שציינת לפעמים אפילו מזיקות) כדי לתפוס מקום מכובד ב"דירוג" שכל כך יקר לאגסי.
בלי להזכיר שמות, יש/היו עורכים שכן מבצעים את עריכותיהם בין השאר כדי "לתפוס דירוג" - אלו שמוכרים לי לא עושים זאת על ידי הוספת או מחיקת פסיקים[1], ובדרך כלל גם לא על ידי הוספת קישורים, אלא במקרים רבים בעזרת עריכות אוטומטיות או אוטומטיות למחצה, כמו צ'קטי וקט-א-לוט.
_________________________________
[1] כן היו כאן משתמשים רשומים שעשו בדיוק את מה שתיארת - עריכות מיותרות של הוספת או מחיקת פסיקים, רווחים, שורות חדשות וכן הלאה. כוונתי ל"משתמשים" בניגוד ל"עורכים", משתמשים שהשיגו בעזרת חבלותיהם את "זכות ההצבעה" הנכספת כדי לעשות שימוש נלוז בוויקיפדיה ככלי השפעה. רבים מהם סולקו בבושת פנים, ואם נשארו כאן כאלה, אשמח להישאר בבורותי ולא לדעת עליהם. קיפודנחש 02:04, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מזל טוב ויישר כוח לשלומית על 20 שנות עריכה! פרח בשבילך עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ כ"א בכסלו ה'תשפ"ו 🎗️ 02:03, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הטילדה הרביעית-גיליון 40!

[עריכת קוד מקור]

יש לך ערך עם סיפור מעניין? רוצה לשתף חוויות שלך מוויקיפדיה עם קהילת ויקיפדיה ישראל? יש לך רעיון מעניין ורוצה לשתף אותו עם כולם? זו ההזדמנות שלך! החלה העבודה על גיליון 40 של הטילדה הרביעית!לחיים!

המעוניינים לכתוב מוזמנים לפנות אליי במייל, מתכנן להוציא את הגיליון בקיץ.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 09:26, 28 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אז מה דעתכם על הרכב הזה?

[עריכת קוד מקור]
מכונית פרטית עמוסה במזרונים עם כתובת שמחה

צילמתי היום בבוקר בגבעת נשר. מעניין אם כך הוא נסע.חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 16:41, 3 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כנראה שבעל הרכב חושב שאם יתהפך, המזרן יהפוך את זה לחוויה. אז לא, מסכן את עצמו ואת מי שסביבו. ביקורתשיחה 22:37, 3 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
האם יש מספיק אכיפה בנושא של מטען חורג (Oversize load), גרוקיפדיה ? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:42, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@ביקורת חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 17:13, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
רק שלא יכנס למנהרה צרה, אחרת אפשר להגיד ביי למזרונים. Axinooשיחה 22:26, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה


פרסומת לחברת הימורים

[עריכת קוד מקור]

בערך העברי על eToro יש תמונה ורודה ומשבחת, כאילו נכתב בתשלום או על ידי מעריץ. לעומת זאת הערך האנגלי כתוב בצורה הוגנת וחושף את מעשי המירמה והפרטים השליליים על החברה.

ההודעה הפותחת שנכתבה על ידי אלמוני לא מדויקת. בערך באנגלית יש פרק ארוך ומפורט בשם Controversies עם רשימה מפחידה של בעיות, פרק שבבירור חסר בערך אצלנו (יוצר הערך, משתמש:אור פ - שווה בדיקה), אבל ההשמצה כאילו הערך כאן נראה כאילו נכתב "בתשלום או על ידי מעריץ" היא הטחת בוץ גרידא - הערך אצלנו לא נראה כך. מה שכן, הופיעה בערך פסקה קטנה ("פסקה" במובנה בשפה העברית, לא השיבוש הוויקיפדי הנפוץ שמכנה סעיף בשם "פסקה") שנוספה על ידי מש:Battseeyon שחשודה בעינה כעורכת בתשלום (אין טעם לשאול - היא פעלה לזמן קצר ב-2022 ולא נראתה מאז). הפסקה הזו הוסרה על ידי לא בגלל החשד אלא בעוון עילגות והעובדה שלמידע בפסקה הזו לא היה כל ערך אנציקלופדי.
יחד עם זאת, ביקורתו של האלמוני לא לגמרי לא מוצדקת, לאור הרשימה הארוכה של בעיות (בליווי מקורות מהימנים) בערך באנגלית. רצוי מאד שהערך אצלנו יתעדכן בהתאם. בברכה - קיפודנחש 20:26, 3 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הביקורת חצופה ולא מוצדקת, כתבתי את הערך לפני 5 שנים, לא מעריץ של אף אחד ולא מקבל כסף, הפרשיות האלו יחסית חדשות, ואני לא התחייבתי לתחזק את הערך למשך כל החיים שלי. מי שרוצה - ויקיפדיה זה מקום שכל אחד יכול ערוך, יותר ממוזמן לתרגם את החלק באנגלית ולהוסיף אותו אור פשיחה 10:03, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אכן. לטעון שערך שנכתב ב-2020 לא מכיל דברים שקרו ב-2021 והלאה, בגלל שהוא "נכתב בתשלום או על ידי מעריץ", זאת האשמה מגוחכת ומיותרת. במקום להתלונן, פותח\ת הדיון יכל\ה לעדכן את הערך ולהימנע מהאשמות. Mod - שיחה 10:28, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אור, לא ניסיתי לרמוז שיש ממש בדברי האלמוני. הזכרתי אותך כאן במחשבה שכיוצר הערך אולי תרצה לעדכן אותו - נראה די ברור שהערך הזה משווע לעדכון כזה. לי אישית אין עניין לעדכן, אבל מצד שני, לא היה לי כל עניין גם לכתוב, ואם ויקיפדיה הייתה מכילה רק מה שמעניין אותי, הערך הזה לא היה מופיע בה... :)
מובן שאין לך כל התחייבות לשמור על הערך מעודכן, ואם ראית בתיוג שלי רמז כאילו מוטלת עליך חובה כזו, אבהיר שלא זו הייתה הכוונה ואין בתיוג שום רמז כזה.
מוד: אתה צודק שההאשמה ("כאילו נכתב בתשלום או על ידי מעריץ") מגוחכת ומיותרת, אך לאור משקלו של סעיף הביקורת בוויקינגליש, ובייחוד מאחר שמדובר בחברה ישראלית, כן נכון להדליק מעל הערך רמזור (אם לא אדום אז לפחות צהוב) עד שהמידע יופיע גם כאן. העובדה שהאלמוני "הדליק רמזור" באופן פרובוקטיבי ומעליב בצד, כן נכון לעשות משהו - אולי לעטר את הערך הזה בתבנית שתרמוז על כך שחסר בו מידע משמעותי. קיפודנחש 01:31, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

שאלה לחילונים

[עריכת קוד מקור]

מעניין אותי לשמוע מה דעתכם, מה המטרה שלשמה באנו לעולם. הרטמןשיחה 21:08, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

איני חילוני, אבל יש בשאלה הנחה מובלעת שלא בטוח שחילוני יסכים עמה (אגב, מן הסתם התכוונת לאתאיסטים). שמש מרפאשיחה 22:41, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אכן, אך האם יש חילונים שמאמינים שהמטרה היא "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים" לא נראה לי, לכן שאלתי. הרטמןשיחה 22:55, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מדהים איזו בורות יש אצל אנשים שונים לגבי האבולוציה. אבל התשובה המיידית משתנה אצל כל אחד לפי ההחלטה הפרטית של הוריו. Tzafrirשיחה 23:14, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הוא לא שאל מה הסיבה שבאנו לעולם אלא לאיזו מטרה או תכלית באנו. אתאיסט ניהיליסט יטען שאין שום מטרה. באנו במקרה וחיינו חסרי משמעות, וכל מה שנותר לעשות הוא להעביר את הזמן עם מקסימום הנאה ותענוגות ומינימום סבל (אפיקורוס). – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:21, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
השאלה מניחה שיש/צריכה להיות תכלית אחת - זאת הנחה שנויה במחלוקת. למי שמביאים ילדים לעולם יכולות להיות מטרות שונות ומשונות או לא להיות שום מטרה. יש מי שרוצים המשכיות למשפחתם, למורשת שלהם או לגנים שלהם. יש מי שרוצים ילדים, כדי שיתמכו בהם בזקנתם. יש הרוצים ילדים כדי ללמדם את תורותיהם ויש מי שעושים ילדים דרך אגב, כי לא היה להם קונדום או כי הקונדום נקרע וכדומה. בכל מקרה המטרה אינה יכולה להיות של הנולדים, אלא של מי שאחראים לבואם לעולם - דתיים מאמינים בבורא עולם, אתאיסטים, לא. בברכה. ליששיחה 00:23, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
פרויד, תרבות בלא נחת, פרק שני (לא זוכר איזה עמוד, רק זכרתי את כמה מילות מפתח וביקשתי מן הצ'ט שיאתר לי ויתרגם את הדברים לעברית, ואם אני זוכר נכון, התרגום די קרוב לתרגום העברית שקראתי לפני שנים רבות, והרי הוא לפניכם):
השאלה על תכלית החיים האנושיים הועלתה אינספור פעמים; מעולם לא ניתנה לה תשובה מספקת, ואפשר שאינה מסוגלת לקבל תשובה כזאת. נראה, להפך, שמותר לנו לדחות את השאלה, שכן היא נובעת מן היוהרה האנושית, שאת גילוייה האחרים כבר ראינו. איש אינו מדבר על תכלית חייהם של בעלי־החיים, אלא אולי מתוך מחשבה שתכליתם לשרת את האדם. אבל גם דעה זו אינה בת־קיימא, שהרי יש בעלי־חיים רבים שאין האדם יכול לעשות מהם מאומה, זולת לתארם, לסווגם ולחקור אותם; ועוד אינספור מינים של בעלי־חיים נתחמקו אפילו מזה, שכן התקיימו ונכחדו עוד לפני שהאדם ראה אותם. שוב, רק הדת יכולה להשיב על השאלה בדבר תכלית החיים; נראה שאין אנו טועים אם נסיק שהרעיון שלחיים יש תכלית עומד ונופל עם מערכת הדת.
עד כאן פרויד. ליל מנוחה למאמינים ולאפיקורסים. טל ומטרשיחה 00:49, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
למה אתה מניח שאתאיסט יאמין שיש בכלל מטרה כלשהי? ברמה הביולוגית המטרה היא הפצת הגנים ושימור הגזע, אבל זו בוודאי לא הכוונה שלך. לתפישתי אין שום "מטרה" לשמה באנו לעולם, וכל אחד יכול לבחור או לא לבחור את מטרותיו במהלך חייו, להחליף אותן או לזנוח אותן כרצונו, או לא לבחור כלל ופשוט לנהל את חייו מיום ליום ללא מטרה מובנית כלשהי. תאו הארגמן - שיחה 00:42, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
השאלה מניחה שיש מישהו ש"הביא" אותנו לעולם, שכן אם יש מטרה, הרי שחייב להיות מישהו שזו מטרתו. זאת שאלה שלשואל אותה כבר יש תשובה מוכנה עבורה. Liadmaloneשיחה 00:49, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מטרה זה דבר סובייקטיבי שלרוב האדם קובע לעצמו. מוזמנים גם לקרוא את המאמר הנ"ל: על אתאיזם ואמונה באדם. Axinooשיחה 16:53, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@הרטמן מעניין אותי לשמוע מה דעתך, מה המטרה שלשמה נברא העולם. Vegan416שיחה 21:22, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים" (להכין את העולם (ואת עצמנו) לגילוי השכינה) הרטמןשיחה 16:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
לאיזו מטרה האל צריך את זה? Vegan416שיחה 17:00, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
שיתגלה כבוד מלכותו בשלימות (במקומות נעלמים שבהם אנשים עלולים לחשוב שאין ח"ו אלוקים כפי שקורה בפועל) עכשיו ככל הנראה תשאל בחזרה למה ה' בכלל ברא את העולם חז"ל מסבירים ש-"זֶה הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאתוֹ" כלומר זה רצונו ולא שואלים על רצון כי אין לנו יכולת להבין זאת. הרטמןשיחה 15:43, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
כלומר בשורה התחתונה גם אתה לא יודע מה המטרה שלשמה נברא העולם, אז למה אתה מצפה שהחילונים ידעו זאת? Vegan416שיחה 15:57, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
א. אני מאמין באמונה שלמה שזו המטרה, אני לא יכול להבין בשלימות למה הקב"ה רצה שנשלים את המטרה הזאת כי כדי להבין רצון של חוכמת אין סוף אני בעצמי צריך להיות אין סוף, אבל הרעיון הוא להשלים את גילוי כבוד מלכותו.
ב. אני מצפה (ליתר דיוק מסקרן אותי) מהציבור הנאור לתשובה חכמה הרטמןשיחה 16:29, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
א. אם אתה לא יודע למה האל רצה לברוא את העולם ולמה הוא רוצה "להשלים את גילוי כבוד מלכותו" (מה שזה לא אומר) אז אתה לא יודע מה המטרה של הבריאה.
ב. לא יודע לגבי הציבור הנאור, אבל מבחינת האתיאיסט או האגנוסטיקן אין כאן בכלל שאלה שצריך לענות עליה. כי מי אמר שיש ליקום מטרה? (כפי שהראיתי אתה עצמך לא יודע מה מטרת היקום). ומי אמר שיש לקיום שלנו מטרה מעבר למטרות שאנחנו עצמו מציבים לעצמנו? Vegan416שיחה 20:16, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
  1. כנראה שלא הסברתי טוב, יש פה שני רבדים שונים, מצידנו בני האדם יש מטרה ברורה שהיא: לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.
  2. לאחר מכן שאלת שאלה נוספת למה ה' יתברך בחר במטרה הזאת, התשובה מתחלקת לשניים, איך שהיא בחיצוניות (בפשטות העניין): שיתגלה כבוד מלכותו.
  3. אבל את התשובה האמיתית (באופן הפנימי) אנחנו לא יכולים לדעת כי רצון אלוקי א"א להבין. (כפי שכתבתי שכדי להבין את זה נצטרך להיות חכמים כמו אלוקים בעצמו.)
הרטמןשיחה 13:36, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
  1. המטרה הזו לא ברורה. מה זה "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים"? האל הוא לא ישות שצריכה דירה בשום מקום. כפי שאמרו הוא "מקומו של עולם".
  2. גם התשובה הזו לא ברורה אפילו ב"חיצוניות" או ב"פשטות העניין". למה האל צריך/רוצה שיתגלה כבוד מלכותו?
Vegan416שיחה 14:36, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
ספר התניא: פרק ל"ו: "שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה הוּא שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. וְהִנֵּה לֹא שַׁיָּךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת מַעְלָה וּמַטָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין בְּשָׁוֶה.
אֶלָּא בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ יָחִיד וּמְיֻחָד, וּמְמַלֵּא כָּל הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבָּרָא בּוֹ הָעוֹלָם. וְגַם עַתָּה כֵּן הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. רַק שֶׁהַשִּׁנּוּי הוּא אֶל הַמְּקַבְּלִים חִיּוּתוֹ וְאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּקַבְּלִים עַל יְדֵי לְבוּשִׁים רַבִּים הַמְּכַסִּים וּמַסְתִּירִים אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדִכְתִיב: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", וְכִדְפֵרְשׁוּ רַזַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים חַיּוֹת אֵין רוֹאִין כו'." הרטמןשיחה 15:59, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הרבה מילים שלא ממש מסבירות כלום. כלום יש תאווה אצל הקב"ה? למה הקב"ה רוצה שיהיה שינוי אצל "הַמְּקַבְּלִים חִיּוּתוֹ וְאוֹרוֹ"? ואם הוא רצה שהם "יתנו לו דירה בתחתונים" מה מנע ממנו ליצור אותם כפי שהוא רוצה מלכתחילה? Vegan416שיחה 17:22, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@Vegan416, כבר כתבתי לך שאנחנו לא יכול להבין בשלימות למה הקב"ה רצה שנשלים את המטרה הזאת כי כדי להבין רצון של חוכמת אין סוף אני בעצמי צריך להיות אין סוף. הרטמןשיחה 15:17, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אני יודע שכבר כתבת את זה ולכן כבר אמרתי לך שאתה לא באמת יודע מה היא מטרת הבריאה. Vegan416שיחה 17:01, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אהבתי את השאלה כי היא שאלה סקרנית שמנסה להבין אחרים. לדעתי אם תשאל חילונים שונים (כפי שאתה אכן עושה) תקבל הרבה תשובות. התשובה שלי היא שזה לא שיש מטרה ברורה שלשמה נולדים וחיים, אבל יש בחירה בחיים ויש ניסיון לחיות חיים עם משמעות וערך והנאה. חיים שלא יעברו לריק. כללי אצבע יכולים להיות- לפעול באופן אקטיבי כדי להגדיל את הטוב, להיות מכווננת למה שנכון וטוב לי, להתנהל כך שאוכל להסתכל בראי ולדעת שאני בוחרת ופועלת נכון. זאת השאיפה בכללי. המחשבה שכל זה קשור לאלוהים רחוקה ממני. בתפיסה שלי אלוהים נברא בתודעה של אנשים מתוך צורך בנחמה משמעות הגיון וביטחון. זה סבבה כל עוד זה מוביל להגדלת הטוב. למשל התפיסה שכדי שאלוהים ירגיש בבית בעולמות התחתונים האדם צריך להגדיל את האור היא נהדרת בעיני. אבל מכוון שלאנשים יש בתוכם גם חלקים שקשורים לאור לטוב ולאהבה וגם חלקים שקשורים לחושך לשנאה ולתוקפנות, לפעמים יוצא שבשם השם מגדילים בעולם את הרע ואז זה פחות סבבה. גם חילונים כמובן נופלים למקומות האלה עם הסברים אחרים שהם נותנים לעצמם. בתפיסה שלי זה לא שכל דבר נברא מאיזו סיבה על ידי יישות עם תודעה ופשוט חלק מהסיבות לא מובנות לי. יש רוחני ועליון אבל הוא בתוכנו. יתכן גם שיש מחוץ לנו משהו אמורפי חסר תודעה ורצון שההתחברות אליו מאפשרת לנו להתחבר לעליון ולרוחני שבתוכנו. אולי כן ואולי לא. זה לא העיקר. מה שחשוב זה מה שאנחנו בוחרים לעשות. יש כל מיני מצבים בחיים ואיתם אנחנו צריכים להתמודד בצורה המיטבית בהתאם למה שכתבתי קודם. זה לא שמישהו חיצוני לנו הניח בפנינו את המצבים האלה מסיבה מסוימת. דברים קורים. חלקם נהדרים וחלקם קשים. אמנם המצבים אקראיים לפעמים אבל ההתמודדות איתם ודרך ההסתכלות עליהם תלויה בנו ובזה יש כוח. לסמלים וטקסים יש ערך בעיני ברמה התרבותית בלבד. להאם אני אוכל סרטן או תרנגולת, אנהג או אצעד בשבת וכולי אין שום משמעות מבחינת הגדלת הטוב. מה שמשפיע מהבחינה הזאת זה רק אם המעשים שלי מוסריים או לא. Mertaroשיחה 19:56, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מאחר והזכירו פה מאמינים (כביכול) ואפיקורסים (כביכול) חשבתי שנכון להזכיר שוב את הקטע הבא: "יש תורה מהרבי הקדוש מאלכסנדר. פעם באו אליו חסידים ושאלו אותו: 'רבי אתה תמיד אומר שאפשר ללמוד מכל דבר בעולם לעבודת ה'. לצערינו יש היום כל כך הרבה אפיקורסות. האם גם מאפיקורסות אפשר ללמוד משהו לעבודת השם?' הרבי ענה להם: 'בוודאי. זה מאד פשוט. כשיהודי בא אליך ומבקש ממך טובה - אל תתן לו ברכות, אל תאמר לו תאמין בקב"ה והוא יעזור לך. תיהיה אפיקורוס! תעזור לו בעצמך! תחשוב שאם אתה לא תעזור לו, לא יהיה מי שיעזור לו.'". (שי זיוון, לב השמים - פסח - הרב שלמה קרליבך עמ' 387). מי-נהרשיחה 02:26, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כשאני שומע את השרה מירי רגב מדברת על "התשיעי בנובמבר" כשהיא מתכוונת לפיגועי 11 בספטמבר, אני מבין שבאנו לעולם כדי לדבר שטויות ולרקוד לפי חלילו של בנימין נתניהו. מדוע הקב"ה, שכוחו וגבורתו מלא עולם, העניק לנו מטרה כל כך בזויה, כל כך עלובה? אינני יודע, נסתרות דרכי אלוהינו. דוד שישיחה 06:28, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
ואלה מכם הסבורים שבאנו לעולם כדי להרחיב ולשפר את מרחב הערכים בוויקיפדיה, זכרו שהזמן קצר ולכו למרחב הערכים שבו העבודה מרובה. דוד שישיחה 07:07, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
בוקר טוב לכולם, שמחתי לראות ולהיוודע להשקפת עולמכם ולדעות המגוונות, תודה רבה ושבת שלום.
@דוד שי, בוקר טוב, האם "שכינה מדברת מתוך גרונה"? איך זה קשור מה שהיא אומרת למטרה שלשמה באנו לעולם? הרטמןשיחה 07:40, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אם יש מטרה שלשמה באנו לעולם, הרי כל מעשינו נועדו להגשמתה, וכך גם מעשיה, מחדליה ודיבוריה של מירי רגב - אם היא מדברת שטויות, אין ספק שלכך נבראה. דוד שישיחה 07:51, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הרי שלכל אחד יש מטרה שונה בתכלית שיכולה להיות לא ראויה לגמרי (לדוגמא היטלר: להרוג יהודים) ועוד שיתכן שהיא (וגם אנחנו) לא דבקים במטרה ויתכן שאף חלק ממעשינו נוגדים את אותה המטרה. הרטמןשיחה 08:04, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אני חושב שצריך לייסד זרם חדש של אמנות - היכולת להגיע מכל דבר, מגשם בצפון ועד תאונה בקטמנדו, לנשמת אפינו בנימין נתניהו. שמש מרפאשיחה 08:32, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
כי זה אחרי שראינו איך מישהו (בתחילת הדיון הזה) מצייר על הגב של כל אחד מאיתנו מטרה, כחלק מצורת אומנות מקבילה. Tzafrirשיחה 10:02, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
לא זה לא אחרי, זה הרבה לפני. שמש מרפאשיחה 10:06, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@Tzafrir, אני מבין שהשאלה הפילוסופית הזאת גרמה לך לאי נעימות, מזל שאני לא דיקטטור כמו בנימין נתניהו כי אז היית חייב לענות על זה. 😉 הרטמןשיחה 12:33, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
לפני כשעה שמעתי איזה סרטון שבו מישהו מאוד כועס כי מה שבאמת קורה בעולם שלנו הוא שהדמיורגוס מפטם את כולנו ברגשות שליליים כדי לסחוט מהנשמות שלנו לאחר המוות משהו שהוא קורה לו „לוש”. למה אותה ברייה כל יכולה צריכה אותנו בשביל ליצור אנרגיות שליליות: לדמיורגוס, או לאל שמעליו, הפתרונים. יש לכל מיני אנשים רעיונות מוזרים. למדתי לא להתעצבן מהם. טוב שיש לנו ערכים גם על גנוסיס כדי שנדע מה באמת נכון. Tzafrirשיחה 14:59, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
האביר כתב למעלה "אתאיסט ניהיליסט יטען שאין שום מטרה. באנו במקרה וחיינו חסרי משמעות, וכל מה שנותר לעשות הוא להעביר את הזמן עם מקסימום הנאה ותענוגות ומינימום סבל (אפיקורוס). "
כאתאיסט(ית) ניהיליסט(ית) אסמוך את שתי ידי על החלק הראשון (חוץ מ"באנו במקרה" - יש כאלה ש"באו במקרה" כי מישהו שכח להרים את עכוזו בזמן או בגלל כשל באמצעי מניעה, ויש כאלה שבאו לא במקרה אלא בכוונה, אם כי הכוונה כמובן לא הייתה של מי שבאו אלא של אלו שהביאו אותם) - אכן, לדעתי אין בחיים עלי אדמות "מטרה" או "משמעות", ויסלח לי ויקטור פראנקל.
יחד עם זאת, המשך המשפט כבר לא בהכרח נכון עבור כל אתאיסט(ית) ניהיליסט(ית): יש עוד דברים שאפשר לעשות חוץ מ"להעביר את הזמן עם מקסימום הנאה ותענוגות".
יש אתאיסטים ניהיליסטים רבים שחושבים שלמרות שאין לחיים "מטרה" ו"משמעות" א-פריורי, הם יכולים לבחור לעצמם "מטרות" ולצקת לחייהם "משמעויות" מעבר להנאה ותענוגות, והם אפילו רשאים להחליף ולשנות את המטרות והמשמעויות תוך כדי התבגרותם והזדקנותם, כשהם צוברים ידע וניסיון ומאבדים תאי מוח. דוגמה קטנה שאולי תפתיע את האביר - אתאיסטים ניהיליסטים רבים מביאים ילדים, מטפלים בצאצאיהם ודואגים לעתידם גם אם אין בכך "תענוגות" (וכשמדובר בנשים יש בכך אפילו סבל וכאב, ככתוב - "בעצב תלדי").
כמובן שלא נגרש משורותינו את אלו שדברי האביר מתארים בדייקנות - גם הם אתאיסטים ניהיליסטים מכובדים ויקרים. קיפודנחש 01:52, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אין לי מושג אם את(ה) ניהיליסט(ית). אני לא ניהיליסט. הצימוד שמאמינים שונים עושים בין אתאיזם לניהיליזם גורם לאתאיסט בעל ערכים כמוני לחשוב שאין להם באמת ערכים, והם סתם פוחדים ממישהו גדול עם מקל. או חושבים שבלי מישהו עם מקל גדול, לא יכולים להיות ערכים. Tzafrirשיחה 21:00, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אין כמובן צימוד - קשה לי לתאר לעצמי ניהיליסט שאינו אתאיסט, אבל אפשר לומר בביטחון שרק מיעוט מהאתאיסטים הם גם ניהיליסטים (במקרה אני ביניהם). אביר המתמטיקה דיבר על "אתאיסט ניהיליסט" ותיאר כזה באופן שלא תואם את כולנו, ועל כך הערתי. אם השתמע מדברי כאילו יש "צימוד", זה כשל בניסוח. קיפודנחש 22:06, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
יכול להיות תאיסט שהוא ניהיליסט . זה תלוי מהי דמות האל/אלים שהוא מאמין בהם. Vegan416שיחה 22:44, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
"יכול להיות" ו"יש" זה לא אותודבר, וכפי שציינתי, קשה לי לתאר.
מעניין לשמוע על תאיסטים ניהיליסטים, ואשמח לדוגמה ספציפית (לא כדי להתווכח, אלא כדי ללמוד). תודה! קיפודנחש 22:50, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הנה מאמר על האופציה הזו http://journal.telospress.com/content/2019/188/11.extract Vegan416שיחה 23:01, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
לצערי יש לי גישה רק ל-abstract. אם יש לך גישה למאמר עצמו, אשמח לתקציר, או אפילו רק כמה מילים - למשל "באילו דתות/אלים מדובר". תודה - קיפודנחש 23:30, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הצימוד הוא רק תעמולה אנטי-אתאיסטים. האתאיזם נפוץ והולך ומתרבה, אך הניהיליזם מיעוט מבוטל, שהולך ונעלם. במאה השנים האחרונות הקומוניזם היה נפוץ למדי וקומוניסטים הם אתאיסטים בהגדרה ואינם ניהיליסטים. כל הדיון בצימוד הזה רק משרת את התעמולה השקרית האנטי-אתאיסטית. בברכה. ליששיחה 02:38, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אין כל "צימוד". אני אמרתי שניהיליסטים הם אתאיסטים by definition, וויגן הפתיע אותי בטענה שיש ניהיליסטים תאיסטים, ואפילו קישר למאמר בנושא, שלצערי אין לי גישה אליו. אגב, הטענה שהאתאיזם הולך ומתרבה לא לגמרי "סגורה". רוב מכרי הם "אגנוסטים", מושג שרבים לא ממש מבחינים בינו ובין אתאיזם (האתאיסט אומר "אין אלוהים, אני בטוח בכך וזה חשוב לי", האגנוסטיקן אומר "אולי יש ואולי אין אלוהים - זה לא ממש מעניין אותי").
מה שחשוב זה שגם האתאיסט וגם האגנוסטיקן לא מאמינים ב"השגחה", שהיא שורש הרע: ההשגחה היא שמרשה לשהידים לפוצץ ולהתפוצץ, לאינקוויזיטורים לענות ולהעלות על המוקד, ולנערי הגבעות ולברוך גולדשטיינים לשרוף תינוקות ולרצוח מתפללים. קיפודנחש 18:50, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
משתמש:קיפודנחש, אינך מבין נכון את היהדות. הרטמןשיחה 18:56, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אין לי ספק שהצדק אתך. רשימת הדברים שאינם מובנים לי (או לא מובנים לי נכון) ארוכה ואולי אינסופית, ובוודאי גם "היהדות" נמצאת בה.
מה שטיפונת הפתיע אותי בתגובתך הוא ההצבעה על "יהדות" דווקא. אני לא דיברתי על יהדות (או לא רק) אלא על דתות באופן כללי - וציינתי ששורש הרע אינו דווקא האמונה באל, אלא האמונה שהאל הזה רוצה או דורש התנהגויות מסוימות מבני האדם, אמונה שמשחררת את המאמינים לעשות דברים שאגנוסטיקן מוסרי נבעת מהם. מתגובתך אפשר אולי לחשוב שאין לך בעיה עם הטענה שהאמונה הזו מאפשרת לשהידים ולאינקוויזיטורים להתנהג באופן מזוויע, אבל כשמדובר ביהודים הסיפור שונה. קיפודנחש 19:51, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מכיוון שאני לא נוצרי או מוסלמי אני לא מכיר ולא מעוניין להכיר את האמונה והדרך שלהם. לכן אני לא יכול להגיב לך אם אתה טועה או לא. הרטמןשיחה 13:43, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מקרים מועטים לא מייצגים את היהדות ואת דרכה, אנשים יכול לטעות או לעוות דברים, אך להאשים את האמונה בחובה לקיים את התורה והמצוות, כשורש הרוע בעולם היא טעות מיוסדה. הרטמןשיחה 13:48, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
לא דיברתי על "היהדות ודרכה" - זה משהו שאנשים שונים רואים באופן שונה ולא דבר מוגדר היטב. דיברתי על העובדה שהאמונה בהשגחה מאפשרת למאמינים לעשות בלב שלם ותחושת הצדקה מעשים שאגנוסטיקן מוסרי מתחלחל מהם - זו האמונה שמאפשרת לחנה להשליך את בניה מהגג אחד אחרי השני, לפנחס לשחוט את זמרי בן סלוא ולהשחיל את המואביה אל קובתה, לשמואל (במאמר מוסגר - אחת הדמויות המתועבות ביותר בספר הזה) לצוות על שאול לבצע ג'נוסייד ולהשמיד עם שלם מאיש עד אישה ומעולל עד יונק, ולקינוח לשחוט שבוי מלחמה כבול. קיפודנחש 16:47, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
א. חנה לא השליכה את בניה, הרגו אותם.
ב. פנחס אכן שחט את זמרי ומנע בכך הרג של אלפי/מאות אלפי/כל עם ישראל, כך שמצד ההיגיון זה הדבר הנכון לעשות.
ג. שמואל התנבא ישירות מאלוקים, אותו האחד שברא את העמלקים.
ד. תתנחם בזה שכיום הציווי על מחיית עמלק הוא רוחני בלבד. הרטמןשיחה 22:11, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
לגבי חנה - לי סיפרו שהיא זרקה. אמנם לא הייתי שם ואולי כל הסיפור הוא עורבא פרח, אבל במקרה זה הסיפור הוא העיקר.
לגבי פנחס - אתה מאמין שהוא מנע הרג של מאות/אלפי/כל בני ישראל, והחילוניים חושבים שהוא היה קנאי דתי לא יותר טוב מאוסמה בין לאדין, שגם הוא האמין שהוא עושה את רצון האל (אולי אותו אחד שאתה מאמין בו ואולי וריאציה עליו)
לגבי שמואל - אותודבר. הוא כמובן סיפר לכולם שהוא עושה את מה שאלוהים אמר לו, ויש גם אנשים שהאמינו לו. אני לא ביניהם - בקריאתי את הספר הוא היה רשע לא פחות מסטאלין, רק שה"בריה" שלו היה שאול ולא בריה.
לגבי "כיום הציווי על מחיית עמלק הוא רוחני בלבד" - הלוואי וזה היה נכון, והלוואי וכל הדתיים היו חושבים כמוך. אני ראיתי את הסרטון המזעזע הזה, וראיתי את המגישים המפליצים של ערוץ 14 מלקקים שפתותיהם בהנאה למראהו (מופיע בהעלאה אחרת של אותו סרטון ביוטיוב שלא טרחתי לאתר שוב) וקראתי בחרדה את תגובות הצופים בקישור שהעליתי. קיפודנחש 02:52, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
א. בגיטין נ"ז מסופר שהרגו אותם
ב. אם אנחנו מאמינים שהיה בכלל בן אדם בשם פנחס והוא הרג בן אדם אחר והמקור שלנו זה מהתורה אז אנחנו צריכים להאמין להמשך של מה שכתוב שבזכותו עם ישראל ניצל. אי אפשר לקחת חלק ולחתוך אותו באמצע.
ג. לגבי שמואל נניח (לשטיתך) שהוא כן התנבא מ-ה' אתה מסכים איתי שהוא חייב או לכל הפחות יש היגיון במעשיו לעשות את הדבר המצווה עליו?
ד. ברור שהכוונה היא מטאפורה על עם שרוצה להשמידנו, אין דתי כיום שיכול להגיד לך שהוא יודע מי עמלקי ומי לא, הציווי במובן הזה הוא פשוט ביותר מי שעמלקי צריך להרוג אותו, אבל כיום מכיוון שהתבלבלו האומות אי אפשר לדעת, כל דתי יסכים איתי על זה. הרטמןשיחה 11:58, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
קיפודנחש, אז אני אחזור ואומר שבוודאי ניהיליסטים אינם בהכרח אתאיסטים by definition. זאת מאחר שאפשר שאדם יאמין באל לא פרסונלי שבהגדרה אין לו כל רצון ואישיות והוא אדיש לגמרי לכל מה שקורה בבריאה ולכן אין לבריאה ולקיומנו בה שום ערך ומשמעות (זה יהיה ניהיליזם דאיסטי). או אפילו באופן קיצוני יותר אפשר להאמין באל פרסונלי שרוצה שלבריאה ולקיומנו בה לא יהיה שום ערך ומשמעות (זה יהיה ניהיליזם תאיסטי). האם אני יכול להצביע בפועל על קיום אנשים שזו התפישה שלהם זו שאלה אחרת, אבל נראה לי שלכל אמונה מוזרה ככל שתהיה בעינייך תוכל למצוא אי-אילו אנשים שמאמינים בה, ולכן אני בטוח לגמרי שיש אנשים שזו התפישה שלהם, אם כי מספרם מן הסתם אינו גדול. לצערי גם לי אין גישה כרגע למאמר שקישרתי אליו. אני מקווה להשיג גישה כזו בקרוב, אבל בינתיים לפי מה שהמחבר כתב בתיאור הפרוייקט שלו נראה שהוא מצא גישות ניהיליסטיות גם בתוך הדתות המונותיאיסטיות, כולל ביהדות. אעדכן כאן כשאשיג את המאמר המלא. Vegan416שיחה 20:06, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
זה משהו שונה. אם לצטט את המפטי דמפטי, כשמדובר במשמעותן של מילים "השאלה היא מיהו האדון". אין לשום מילה "הגדרה" שאינה ניתנת לערעור, ואחת המילים שמשתמשים בהן בדרכים שונות ומשונות היא "ניהיליזם" - לא כולם מתכוונים לאותו הדבר כשהם משתמשים במילה הזו. אוכל להבטיחך שמי שמדבר על "גישות ניהיליסטיות בתוך הדתות המונותאיסטיות" מייחס למילה הזו משמעות שונה מאד ממני, ואז הדיון הוא לא על מהות אלא על ניסוחים. אולי זו אחת הסיבות שהוגים מודרניים המציאו מילים אחרות - "לקחו להם" את המילה שבמקור ביטאה את כוונותיהם וייחסו לה כל מיני משמעויות שלא היו לה לפני כן. אם מתעקשים ש"ניהיליזם" זה משהו שונה ממה שאני התכוונתי, כנראה אאלץ לסגת ל"אקזיסטנציאליזם" במקום "ניהיליזם", למרות שהמילה השנייה חביבה עלי יותר. קיפודנחש 22:00, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
למה בדיוק כוונתו של מחבר המאמר נוכל לדעת רק כשנשיג את המאמר. בכל אופן לפי הבנתי ניהיליזם ואקזיסטנציאליזם הם שני דברים שונים. אז אולי תצטרך להסביר למה אתה מתכוון במילה ניהיליזם. Vegan416שיחה 22:06, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הערך ניהיליזם בוויקיפדיה בעברית (שרחוק מלהיות מושלם) מציין מספר משמעויות - בשפה שלי המילה קרובה למשמעות הראשונה שמתוארת שם (לפחות יותר מאשר לאחרות). קיפודנחש 22:49, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אוקי. אבל גם ניהיליזם אקזיסנציאליסטי שונה מאקזיסטנציאליזם, כפי שנאמר בערך אקזיסטנציאליזם: חוסר המשמעות המובנה של החיים נחקר במידה רבה באסכולה הפילוסופית של האקזיסטנציאליזם, שבה אדם יכול ליצור "משמעות" או "מטרה" סובייקטיבית משלו. זאת בניגוד לאבסורדיזם וניהיליזם, אשר באלו לא מנסים ליצור משמעות סובייקטיבית. Vegan416שיחה 14:40, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מש:הרטמן יקר, שאלה מעניינת מאד. כאתאיסט, אני פטור מרשימות הוראות שניתנו על ידי ישויות חיצוניות. מה שאינני פטור ממנו הוא רגש האלטרואיזם המוטבע בנו, כפי שסיפר לנו דוקינס יבדל"א. אילכך, נכון הדבר שבגדול חיי מוקדשים לשיפור חיי, אך הגנים התוססים מביאים אותי מדי פעם לעזור לזולת. בגדול, המטרה הכללית - שיפור חיי - מביאה אותי (אישית) לרצות, בין השאר, שהמעשים שאעשה ייצרו עולם טוב יותר. שים לב שהדתות לא ייצרו את המוסר, אלא מנסות לשקף אותו (ובחלק מן המקרים לקחת עליו מונופול או ליצור את הרושם כאילו יצרו אותו בעצמן). אבל המוסר קדם לדת ואינו תלוי בה. הוא אוניברסלי, לאתאיסטים ולדתיים. נו, טוב, לחלק מאלו ולחלק מאלו. ואם תשאל אותי בכל זאת מה המטרות שלי בחיים? בגדול, לייצר זכרונות טובים, להמנע מייצור זכרונות רעים, לא לבזבז את הזמן ולא למות טיפש. האם אלו "המטרות שלשמן באתי לעולם"? לא הייתי מציג את זה ככה.אסף השני - לדף הסיכה. 17:16, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הרטמן, מכיוון ששואלים, אשאל גם אני שאלה אליך ולדתיים בכלל: איך אתה יכול לדעת שאלהים הוא טוב? ~2025-36742-62שיחה 06:53, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@~2025-36742-62, איך בכלל קובעים אם משהו הוא טוב או רע. הרטמןשיחה 15:10, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

באסם חנדקג'י - סופר מוערך או מחבל מורשע, ממתכנני הפיגוע בשוק הכרמל? תלוי את מי שואלים

[עריכת קוד מקור]

בעיתון הארץ התפרסם ראיון מחמיא עם הסופר באסם חנדקג'י. בין השאר היא כותבת שהוא הפך בעיני רבים ל"סמל של עמידה תרבותית מול דיכוי". מה שהמראיינת הנכבדה שכחה לציין שאותה עמידה תרבותית כוללת פיגוע שבו נהרגו שלושה ונפצעו 50. לי רק נותר לתהות איזו ארץ זו שם בלוגו. שמש מרפאשיחה 22:48, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

עצוב מאוד, האם יש גבול לעצימת העניים? הרטמןשיחה 22:57, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הכתבה נפתחת במילים „האסיר הפלסטיני באסם חנדקג'י לא ידע מה יעלה בגורלו ברגע השחרור בעסקה בין ישראל לחמאס באוקטובר האחרון. ב–2005 הוא הורשע בסיוע למחבל שביצע את פיגוע ההתאבדות בשוק הכרמל בתל אביב, שבו נרצחו שלושה בני אדם, ונידון לשלושה מאסרי עולם. ב–14 באוקטובר, לאחר יותר מ–20 שנה מאחורי סורג ובריח, שוחרר והוגלה למצרים עם עוד 50 אסירים פלסטינים.” הכתבה איננה ראיון אלא סיקור (שכולל גם ציטוט של ראיונות שונים). אותה התחלה של הכתבה זמינה גם למי שלא מנוי, ולכן לא ברור לי מאיפה הגיע המידע השגוי למעלה.
ולגבי הכותרת: זה נכון. גם חגי סגל אצלנו, לדוגמה, לא מוחרם. בכלל, בשנים האחרונות כל מיני אנשים שפשעו כלפי פלסטינים ממש לא מוחרמים. Tzafrirשיחה 23:27, 4 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
איזה מידע שגוי? בעיתון הארץ רואים במחבל רוצח המונים גיבור תרבות, סמל של "עמידה מול דיכוי" שאפשר להקדיש לו כתבה אוהדת. וואטאבאוטיזם לא ישנה את העובדה הזאת. שמש מרפאשיחה 00:01, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הכתבה ב"הארץ" מאוד מפרגנת למחבל הזה ולעוד מחבלים שכתבו בכלא. אם אני לא טועה הוא לא הביע שום חרטה על רצח חפים מפשע. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 02:37, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מדווחים ששר הביטחון ישראל ("הנחיתי") כ"ץ העניש את "הארץ" והורה שלא לאפשר לכתבי "הארץ" להיפגש עם אלופי צה"ל. אני מתפלא על השר כ"ץ שהלך רק עד אמצע הדרך: ראוי שינחה שאלופי צה"ל יתראיינו רק ב"עכשיו 14" וב"אבו עלי אקספרס" - אם זה מה שעושה הבוס, כך יעשו גם נתיניו, כדי שהבוס יהיה מרוצה. דוד שישיחה 06:17, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
לפי הכתבה הוא הורשע בסיוע לרצח. לפי מה שכתבת כאן הוא תכנן את הרצח. הוא, אגב, שוחרר על ידי ממשלת ישראל. Tzafrirשיחה 07:49, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מהערך: ”שלושה מאסרי עולם לאחמד עארדה ובסאם חונדקג'י שעסקו בפיקוד על החוליה, במימונה ויצורה של חגורת הנפץ ובהובלתו של המחבל המתאבד”. הוא שוחרר ע"י ממשלת ישראל שנסחטה ע"י חמאס. לא הבנתי למה בדיוק זה רלוונטי. אבל זה יפה שמנרמלים פה סימפטיה למחבלים. שמש מרפאשיחה 08:32, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מה שקפץ לנגד עיני בדיון הזה זה הקישור האדום שבכותרת. בין מעורבותו בפיגוע בשוק הכרמל שבו נרצחו 3 ונפצעו למעלה מחמישים איש, לקריירה הספרותית בה החל בין כותלי הכלא, ועד ההצלחה שלו בעולם הערבי וזכייתו בפרס הבינלאומי לספרות ערבית, יש כאן בהחלט בסיס לערך. מישהו מרים את הכפפה? מקיאטושיחה 08:59, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אכן, לכן צירפתי קישור אדום. שמש מרפאשיחה 09:03, 5 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מרפא שאל "איזה מידע שגוי". צפריר הסביר, אבל נראה שזה לא נקלט אז אפרט, בתקווה שהפעם מרפא יבין איזה מידע שמסר שגוי:
בפתיחת הסעיף מרפא כתב "מה שהמראיינת הנכבדה שכחה לציין שאותה עמידה תרבותית כוללת פיגוע..."
תגובתו של צפריר והציטוט שהביא מהכתבה מראה את שתי ה"שגיאות": זה לא ראיון, וזו השגיאה בשלושת המילים הראשונות שהבאתי, והכתבה כן מזכירה שהורשע בסיוע לפיגוע, וזו ה"שגיאה" העיקרית בדבריו.
בתגובה בה שאל מרפא בתמימות "איזה מידע שגוי" הוא כינה את חנדקגי' (אליבא דמרפא) או חונדקג'י (כך בערך) "מחבל רוצח המונים", בהתעלמות מהעובדה שזה היה פיגוע התאבדות והמחבל רוצח ההמונים נהרג - חונדקג'י הורשע ב"סיוע", לא כ"מחבל רוצח המונים".
אחרי שניסיתי להסביר "ברחל בתך הקטנה" תקוותי שמרפא הבין עכשיו, ויותר מכך, תקוותי שהשגיאות בדבריו הן שגיאות תמימות ולא שקרים עזי מצח. קיפודנחש 01:18, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
קראתי את הכתבה ב"הארץ" ולא התרגשתי. אחרי מחבל ישראלי שהפך לעורך עיתון, קשה להתרגש מכתבה על מחבל שהפך לסופר. מרגש אותי הרבה יותר ששר הביטחון החליט להעניש את "הארץ" על פרסום כתבה זו, ובהחלטה נוספת שלו מנע קידום של קצין, גרמן גילטמן, שבשנתיים האחרונות שירת 700 ימים במילואים. ישראל כ"ץ הופך את צה"ל מצבא העם לצבא "הליכוד", וזה הרבה יותר מדאיג מכתבה ב"הארץ". דוד שישיחה 19:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אכן מדובר כתבה ולא בראיון, תודה על התיקון. אני מבין שההבדל ממש קריטי.
בשום שלב לא טענתי שלא צוין בכתבה שמדובר במחבל (אם כי גם המידע הזה מצויין בצורה לא מדוייקת, כפי שיפורט לקמן). כתבתי שהכותבת מתארת אותו כ"סמל להתנגדות" כאשר בפועל מדובר ב'התנגדות' רצחנית כמיטב המסורת, מה שהכותבת לא טורחת לציין.
לגבי "סיוע": לפי ויקיפדיה לא מדובר בסיוע אלא בפיקוד. כמדומני שבעברית מקובל לכנות "רוצח" גם למי שלא רצח פיזית. כשמדובר בשלושה אנשים או יותר, זה נקרא "רצח המונים" (כך לפי ההגדרות של החוק הפדרלי בארה"ב לפחות). שמש מרפאשיחה 20:12, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הארץ עוברים כל ביקורת, הבא בתור זה נרמול של כמיל חניש? איילשיחה 20:48, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מרפא, ההיתממות שלך לא מוסיפה לך כבוד. ההבדל בין כתבה לראיון אינו קריטי, כמובן. מה שכן "קריטי" זה ההמשך: כתבת "מה שהמראיינת הנכבדה שכחה לציין שאותה עמידה תרבותית כוללת פיגוע..." כשקל לראות מהציטוט שצפריר הביא מהכתבה ש"המראיינת הנכבדה" לא שכחה כלום, וציינה זאת במפורש. צפריר ציין "מידע שגוי", ואתה שאלת שאלה מיתממת (ציטוט): "איזה מידע שגוי?"
ניסיתי להסביר לך - המידע השגוי כולל פרט טכני קטן (כתבה מול ראיון) ושקר גדול ("המראיינת הנכבדה שכחה"). זה שאתה מצביע על הפרט הטכני הקטן בלגלוג ("תודה על התיקון. אני מבין שההבדל ממש קריטי") זו זריית חול בעיניים. מה ש"קריטי" הוא השקר הגדול, לא הפרט הטכני הקטן. לא אחזור לכאן להסביר שוב - לא נראה לי שקשייך הם בהבנה, אלא אולי ביושרה.
לגבי "הארץ עוברים כל ביקורת": מדינת ישראל נמצאת בהידרדרות בה מסוכן לאנשים שלא מסכימים עם מדיניות הממשלה ופעולותיה לפתוח את פיהם ולהתבטא. בינתיים הפגיעה טרם הגיעה לשיאה - אם יהודי מתבטא בצורה שהרשויות מחשיבות "חתרנית" (מילת המפתח היא "תמיכה בטרור") הם מסתכנים בפיטורים וחרמות - אזרחים שאינם יהודים צפויים גם למאסר (לא שלא נאסרו גם יהודים, אבל זה נדיר יחסית). זה זמני - היום בו גם מתנגדי המשטר היהודים ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח (או גדרות תיל אם יהיו מספיק מהם) והיום בו עיתונים "חתרניים" כמו הארץ ייסגרו ועיתונאיהם ייאסרו אינו רחוק. החרם אותו הזכיר דוד שי אינו "האבן הראשונה" או הצעד הראשון במסע הזה, והוא גם רחוק מאד מלהיות האחרון. קיפודנחש 22:42, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
הסברתי את עצמי היטב, אם אתה בוחר להתעלם מההסבר זו זכותך, אבל אני לא רואה טעם להמשיך את ההתקשקשות הזאת. אצלנו נהגו לחתום דיונים מסוג זה במשפט מהפרשה "יהי לך אשר לך". שבוע טוב. שמש מרפאשיחה 22:51, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
יתרה מזו, הסטת הדיון לדיוקים על קוצו של יוד, ולאחר מכן לטעון שהצד השני גרוע עוד יותר זה (ולפיכך זה כשר?) זה גם וואטאבאוטיזם וגם Two wrongs don't make a right (אנ') איילשיחה 00:51, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אם הדברים כוונו אלי, זו תגובה בזויה. אם הם כוונו למישהו אחר, אנא אמור למי. לגבי דברי שלי, מרפא שאל "איזה מידע שגוי", וניסיתי לענות על שאלתו עד שהתברר לי שהוא לא באמת רצה תשובה, אלא ניסה לטעון שלא היה בדבריו מידע שגוי (והיה). אחרי שהבנתי ששאלתו לא הייתה אמתית ואין לו עניין בהסבר, לא המשכתי. כיון שהמידע השגוי בו מדובר לא היה כדבריך "קוצו של יוד" אלא הוא עצם העניין, מצאתי את תגובתך שלך בזויה (לא היה בדברי שמץ ווטאבאוטיזם, ולא אמרתי על שום צד שהוא "גרוע" - עניתי על שאלה שנשאלה בדיון). שוב, זה בהנחה שדבריך (אייל) מכוונים אלי. אם הם מכוונים למישהו אחר, יפה תעשה אם תבהיר זאת ותספר למי הם כן מכוונים. קיפודנחש 05:37, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
היא כותבת שהוא הפך בעיני רבים לסמל להתנגדות לדיכוי. זו טענה עובדתית, וכנראה נכונה. הכתבה חשובה ומעניינת בעיני, וצריכה לעניין ישראלים בלי קשר לעמדה הפוליטית שלהם. הטענה שהכותבת "שכחה" לציין שהוא הורשע בסיוע לפיגוע היא גם לא נכונה וגם מעידה על חוסר ביטחון, כאילו כל פעם שאומרים שהכתיבה שלו הפכה אותו לסמל מאבק בדיכוי צריך לכתוב בסוגריים “אבל הוא מחבל", וכאילו אם לא נגיד זאת שוב ושוב, אנחנו עלולים לשכוח כמה אנחנו צודקים. פוליתיאורישיחה 09:30, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

חברים, אתם מתמקדים בטפל בפרשה זו ומזניחים את העיקר. אמצעי תקשורת יש רבים, ומי ש"הארץ" אינו לרוחו יכול לקרוא את "ידיעות אחרונות" או את "יתד נאמן". צבא, לעומת זאת, יש לנו רק אחד. בהחלטתו להטיל חרם על "הארץ" ולמנוע את קידומו של אל"ם גרמן גילטמן (ששירת 700 ימים במילואים במלחמת חרבות ברזל) שר הביטחון ישראל כ"ץ הופך את צה"ל מצבא העם לצבא "הליכוד", וזה מציב את כולנו בבעיה גדולה. דוד שישיחה 07:29, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

סטטיסטיקה של תבניות מידע (וסטטיסטיקות אחרות)

[עריכת קוד מקור]

רציתי לבדוק כמה ערכים מכל סוג יש בוויקיפדיה. הרצתי קוד קצר על ה-dump האחרון של ויקיפדיה (מ-2 באוקטובר) ויצרתי את הדף הבא: משתמש:החבלן/תבניות. כרגע לא קיבצתי את התוצאות לפי קטגוריות, אבל עדיין הנתונים שם מעניינים לדעתי. אם מישהו מעוניין בסטטיסטיקות דומות, אני יכול לנסות באותה צורה. החבלןשיחה 11:48, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אם מדברים על סטטיסטיקות, אציין שקל מאד לדעת בכמה ערכים מוכללת כל תבנית (לא אותה שאלה כמו "כמה פעמים התבנית מופיעה במרחב הערכים" - כל ערך נספר פעם אחת גם אם הוא מכיל מספר מופעים של התבנית). אין בכך כדי להטיל דופי בדף הסטטיסטיקות של החבלן, אבל טוב גם לדעת אין למצוא את המידע הזה ב"שירות עצמי".
הדרך לעשות זאת היא בעזרת hastemplate: בחיפוש. למשל, כדי למצוא בכמה דפים מופיעה תבנית:מדינה, נרשום מי:חיפוש/hastemplate:"מדינה" - החיפוש מוצא את הדפים וגם מספר לנו כמה מצא. החיפוש שרשמתי הוא ל"דפים", אבל בדף החיפוש ניתן להגדיר את מרחב השם בו רוצים לחפש. ברירת המחדל היא "מרחב הערכים" ואפשר לשנות. כך למשל תבנית "מדינה" מוכללת ב-1,684 ערכים, ו-1,729 דפים.
שימו של למירכאות סביב "מדינה" במחרוזת החיפוש: במקרה הזה אפשר היה לוותר עליהן, אבל שמן של תבניות רבות מכיל רווח, ובמקרים אלו המירכאות נחוצות (אלטרנטיבית אפשר להחליף את הרווחים בקו תחתי).
אוסיף פריט טריוויה קטן: תבנית:הערה מופיעה ב-203,636 ערכים. הדף הראשי מספר לנו שבוויקיפדיה בעברית יש 387,088 ערכים. המשמעות היא שרק כ-52% מהערכים מכילים את התבנית. הסטטיסטיקות טיפה משקרות - לא כל דף במרחב הערכים הוא "ערך" (למשל פירושונים, "ערכי שנים", ועוד כמה), ויש ערכים בהם יש הערות שוליים אבל בלי התבנית - הערות שנוספות בעזרת העורך החזותי ממומשות בעזרת תג ref ולא בעזרת התבנית. יש 45,668 דפים שקוד המקור שלהם מכיל ref בלי תבנית הערה. עדיין, רק כ-64% מהערכים בוויקיפדיה בעברית מכילים הערת שוליים. זה החיפוש לכל הדפים במרחב הערכים בלי תג ref ובלי תב:הערה: מי:חיפוש/-hastemplate:"הערה" -insource:ref. (בזמן הכתיבה החיפוש מוצא 137,790 דפים כאלה).
כפי שציינתי יש במרחב הערכים דפים שאינם ערכים, וברובם הערות שוליים אינן "נצרכות", אבל הרוב המכריע של הערכים שהחיפוש מעלה אינם כאלה (נדמלי שהחיפוש מסודר לפי "ותק", ובדפים הראשונים בחיפוש יש הרבה "ערכי שנים" שאינם ערכים, אבל זו אשליה: כמעט כל הדפים שעולים בחיפוש הם ערכים שמתחננים למקורות). קיפודנחש 22:46, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

האם מומלץ להסתיר עבירות מין בערך בערך בוויקיפדיה?

[עריכת קוד מקור]

שיחה:דורון מדלי. יש לציין שהערך נכתב בתשלום.

מדוע אינך מסתפק בדיון בדף השיחה שהפנית אליו? דוד שישיחה 22:09, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

🛑 יש לי רק בקשה אחת מכם! 🛑

[עריכת קוד מקור]

זה לוקח שתי שניות! והצביעו לי ליוצר תוכן הרטרו של השנה ב"יאללה בלאגן"!

קישור להצבעה תמצאו בערוץ היוטיוב שלי:מסע נוסטלגי (Mr.nostalia1 ביוטיוב)

תודה מכל הלב! אתם האלופים! ❤️ הנני 🧐 בואו לדבר 10:08, 9 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

יש המון מעשי רצח בחברה הערבית, אבל לבן גביר יש זמן להגיע לנשר להרוס אוהל ושלט

[עריכת קוד מקור]
זה מה שבן גביר הרס
האזור בבית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר שם הרס איתמר בן גביר את האוהל ואת השלט. צולם ב-11/12/25 יום לאחר הפשיטה

קראו בכתבה על איתמר בן גביר שהגיע מוקדם בבוקר ביום גשום לנשר לבית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר להרוס אוהל ושלט. הכל כי עז א-דין אל-קסאם קבור בו. אבל האהל והשלט לא היו ליד הקבר. נשר: השר בן גביר פיקח מקרוב על פינוי אוהל מחאה ליד קברו של עז א-דין אל-קסאם, מ-10 בדצמבר 2025. כל הפשע מוגר בישראל, אין רציחות כמעט כל יום בחברה הערבית. הכי חשוב שהאוהל והשלט לא יהיו. צירף אליו כוחות מג"ב ויס"מ ועוד ועוד. * חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - רן גואילי החטוף האחרון 14:59, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אם כבר, יש לנו ערך על רמת ארבל ובו כתוב שמדובר על מיזם עתידי. בפועל מדובר על ישוב לא חוקי שהמשטרה מתנגדת לפינויו. Tzafrirשיחה 16:02, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@Tzafrir כך זה במשטרה פוליטית. נתקלתי עכשיו בכתבה בנושא ברדיו חיפה, בכתבה מראים את בן גביר ועוד שני אנשים ליד הקבר של אל-קאסם: והכתובת מתחת לתמונה היא: הפשיטה על מתחם קבר עז א-דין אל-קסאם | צילום: דוברות המשרד לביטחון לאומי שזה ממש מגוחך. לא פשטו על הקבר, רק הצטלמו לידו. מה שעשו הוא להוריד את האוהל והשלט שנמצא מדרום לו במרחק של כ-300 מטר. יש כאלה שלא ראויים להיקרא עיתונאים קישור לכתבה של שרה מי מרום * חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - רן גואילי החטוף האחרון 16:17, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אין על בן גביר, עושה סדר, משילות ומיגור הטרור בארצנו. איילשיחה 20:58, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אתה מתכוון ברצינות או שכתבת זאת כפרובוקציה? יואב ר. - שיחה - 21:09, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אייל, תגובה מאד מוזרה ולא קשורה לנושא. לפחות בן גביר עשה פרסומת לערך על בית הקברות. יש קפיצה בצפיות. אנשים יקראו וידעו את האמת, לא מהכתבות השגויות * חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - רן גואילי החטוף האחרון 08:26, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@Hanay, על מה מחו באוהל הזה? נגד פינוי הקבר? הרטמןשיחה 12:01, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
@הרטמן ממש לא. תקרא את הערך על בית הקברות בוויקיפדיה. מדינת ישראל השתלטה בשנות ה-50 על חלק משטח בית הקברות. ורוצים לבנות שם על הקברים. הנושא של הקבר של אל-קאסם, לא עלה מעולם, עד שהגיע בן גביר. הקבר בכלל לא נמצא בשטח הנתון בוויכוח. עיריית נשר רוצה לסלול כביש בשטח הנתון בוויכוח, שהוא חלקו הצפוני של בית הקברות ליד מסילת רכבת העמק. הווקף הגיש התנגדות לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה, נגד סלילת הכביש. וזה מה שהרגיז את רועי לוי ראש עיריית נשר שחימם את אנשי מפלגת עצמה יהודית. זה הסיפור המדויק * חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - רן גואילי החטוף האחרון 12:12, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הערה קטנה: האשם העיקרי בתופעת הרצח במגזר הערבי זה לא בן גביר, אלא החברה הערבית (ונציגיהם בפוליטיקה). כאשר הם מחנכים לאלימות, טרור ואי כיבוד החוק - זה מה שהם מקבלים. אפשר לטעון שהמשטרה לא עושה מספיק, אבל גם החברה הערבית והנהגתה לא משתפים פעולה ורק פועלים להיפך. – ד"ר MathKnight (שיחה) 13:24, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה