עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 251,923 ערכים.

P mathematics.svg מתמטיקה P physics.svg פיזיקה P chemistry.svg כימיה
P space.png מדעי החלל P technology.png טכנולוגיה P biology.svg ביולוגיה
P medicine.svg רפואה P geography1.png גאוגרפיה P Society.png מדעי החברה
P Economy.png כלכלה P parthenon.svg מדע המדינה P La Liberte.png היסטוריה
P religion world.svg דת P judaism.svg יהדות P Israel Flag2.png ישראל
P treble clef.svg מוזיקה P literature.svg ספרות P vip.svg אישים
P SPORT.png ספורט P art.png אמנות P countries.png מדינות העולם
פורטל היום

P Archaeology3.png

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב מוקדש לגילוי תרבויות העבר המפוארות בארץ ישראל, מצרים, סוריה, עיראק, לבנון ואנטוליה, וביניהן שומר, אכד, מצרים העתיקה, אשור, בבל, פרס העתיקה החתים, ממלכת ישראל וממלכת יהודה, תרבויות כנען, אוגרית, צור וצידון. הפורטל מוקדש גם לאישים, לאתרי החפירה, ולמתודולוגיה המדעית של הארכאולוגים העוסקים בחקר תרבויות המזרח הקרוב.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה
תמונת היום
תמונת היום
תלמוד תורה- מוסד חינוך יסודי יהודי-מסורתי, בסמרקנד. תמונתו של סרגיי פרוקודין-גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע.

תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.


ציטוט יומי
ציטוט יומי

הזקנים תמיד צעירים מספיק כדי ללמוד.


ערך מומלץ
ערך מומלץ
תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה ליהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה

פדיון יהודי רומניה הוא כינוי להגירת יהודים מרומניה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית. בתקופה זו בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מן המדינה, אך הגירה זו – מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל – הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר. תשלום זה היה מדורג לפי קריטריונים שונים והועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים. המיקוח על גובה התשלום למהגר ועצם קיום העסקאות נשמרו בסוד כמוס; הרומנים חששו שגילוי יביך ויבייש אותם, והיהודים חששו שגילוי יביא להפסקת העלייה.

צורת התשלום עברה שינויים במהלך הזמן: תשלום בציוד ובסחורות, דמי הפלגה מופקעים באוניית נוסעים רומנית, הפקדות מטבע זר בחשבונות במערב אירופה, וגם מזומנים. גם ארצות מעבר, דוגמת בולגריה, גבו "דמי מעבר" במטבע זר. עלותו של פדיון העולים השפיעה על מקבלי ההחלטות וסיכנה את העלייה מרומניה. על מנת לקיים את העסקאות נזקקו הרומנים, בהתחלה, להסכמתה של הנהגת ברית המועצות, אך בהמשך פעלו באופן עצמאי והשתמשו במנוף מתן אישורי העלייה גם להשגת מטרות נוספות, דיפלומטיות, ביטחוניות וכלכליות.

הידעת?
הידעת?
לוי אשכול
תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי "הנאום המגומגם".
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
דגם של ורנה 4
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
קירון קלמנט

נפטרו לאחרונה: מורט מנדל, הרולד בלום, רוברט פורסטר, אלכסיי ליאונוב

מיזמי ויקימדיה אחרים
מיזמי ויקימדיה אחרים

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.