עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 226,150 ערכים.

P mathematics.svg מתמטיקה P physics.svg פיזיקה P chemistry.svg כימיה
P space.png מדעי החלל P technology.png טכנולוגיה P biology.svg ביולוגיה
P medicine.svg רפואה P geography1.png גאוגרפיה P Society.png מדעי החברה
P Economy.png כלכלה P parthenon.svg מדע המדינה P La Liberte.png היסטוריה
P religion world.svg דת P judaism.svg יהדות P Israel Flag2.png ישראל
P treble clef.svg מוזיקה P literature.svg ספרות P vip.svg אישים
P SPORT.png ספורט P art.png אמנות P countries.png מדינות העולם

פורטל היום
יום הולדתו של יעקב בן דב, "אבי הסרט העברי". P Azulai.png

קולנוע ישראלי הוא השער לסרטים, יוצרים, פסטיבלים, סינמטקים, קרנות, ולהיסטוריה של עולם הקולנוע הישראלי

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה
תמונת היום
תמונת היום
חמציץ נטוי. בעל פרחים צהובים.

חמציץ נטוי הוא גאופיט בעל פרחים ממשפחת החמציציים בעל פקעת המסוגלת לרבייה וֶגֶטָטיבית (שכפול עצמי ללא רבייה מינית). בישראל פורח החמציץ בחודשים דצמבר–מאי, ושיא הפריחה חל בחודשים פברואר–מרץ. הוא בולט בפרחיו הצהובים דמויי החצוצרה.

ציטוט יומי
ציטוט יומי

מַה שֶּׁמַּטְרִיד אֶת הָאֲנָשִׁים אֵינָם הַדְּבָרִים עַצְמָם, אֶלָּא דַּעְתָּם עַל הַדְּבָרִים.


ערך מומלץ
ערך מומלץ
שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר

עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784. במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נדפסו עיתונים עבריים בתפוצות, בעיקר במזרח אירופה, שהביאו לקוראי עברית מידע, חדשות, דברי ספרות והגות מקוריים ומתורגמים, דיווחים וסקירות בנושאים מגוונים. העיתונות העברית שימשה במה לדיון בנושאים פנים-יהודיים וכלל-יהודיים, בהם (החל בשלהי המאה ה-19) הציונות. היא הייתה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לשם דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. כותבים רבים השתמשו במאמריהם העיתונאיים על מנת להנחיל לציבור מתחדישיהם.

מאז יציאת חבצלת על ידי ישראל ב"ק בירושלים ב-1863, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. במפנה המאה ה-20 ירד מאוד מספר העיתונים העבריים במזרח אירופה עקב דלדול קהל היעד של עיתונות זו, ומרכז הכובד של העיתונות העברית עבר לארץ ישראל. עיתונות היישוב היוותה שופר אידאולוגי והתפלגה ברובה לפי קווים מפלגתיים. מגמה זו המשיכה גם בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. הליברליזם והאכזבה מהאידאולוגיות לאחר מלחמת יום כיפור הובילו לדעיכת העיתונות המפלגתית ולעלייתה של העיתונות המסחרית, שהובילה לפריחת כתיבה בסגנון ניו-ג'ורנליזם ועיתונות חוקרת לחשיפת שחיתויות. פריחת העיתונות הכתובה נבלמה במחצית השנייה של שנות ה-90 עם עליית האינטרנט וההתמודדות עמו בצורת חינמונים.

רבים מראשוני הציונות וראשיה היו גם עיתונאים עבריים, בהם אליעזר בן-יהודה, ברל כצנלסון, נחום סוקולוב, משה שרת וזאב ז'בוטינסקי.

הידעת?
הידעת?
ה"פלה אידיאל" (Le Palais idéal), פרויקט חייו של פרדינאן שבאל
פרדינאן שֶבָאל היה דוור צרפתי שהעביר שלושים ושלוש שנים בבניית "הארמון האידיאלי" (לֶה פָּלֵה אִידֵאָל) בקומונה אוֹטְרִיב. את "ארמונו" החל לבנות באפריל 1879. הוא סיפר שנכשל ומעד על אבן ושאב השראה מצורתה הייחודית. למחרת היום חזר לאותה נקודה שבה נפל, והחל לאסוף אבנים. במהלך שלושים ושלוש השנים הבאות אסף שבאל אבנים במהלך סיור חלוקת הדואר היומי, ושמר אותן בביתו על מנת שישמשו כחומר גלם בבניית "הארמון". הארמון נחשב דוגמה מובהקת וייחודית לאדריכלות נאיבית.
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
מייק פומפאו
מיזמי ויקימדיה אחרים
מיזמי ויקימדיה אחרים

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.