עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שני, 28 בנובמבר 2022
ה' בכסלו ה'תשפ"ג
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

יצירתו של האנט "השעיר המשתלח לעזאזל"
הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון ציור ריאליסטי, הדוגל בהצגת החיים כפי שהם. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". האנט ביקש להציג את השעיר לעזאזל, על פי ספר ויקרא ומסכת יומא, ולשם כך החליט להשתמש בעז אמיתית כמודל לציורו ולציירה על רקע הנוף המתאים לתיאור התנ"כי. לשם כך לקח עז אל הר סדום והציבה על רקע הרי אדום. כדי להשלים את הריאליזם הביא האנט את העז למצב של התייבשות תחת השמש הקופחת בטרם החל לציירה. הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך האנט לא אמר נואש, חזר לירושלים וקנה עז נוספת. תהליך זה חזר על עצמו פעמיים נוספות בטרם הצליח האנט להשלים את ציורו.

פורטלים

P mathematics.svg P physics Bohr model.svg P chemistry blue.svg P art.png
P literature.svg P medicine Colored Flat.svg P SPORT.png P religion world.svg
P treble clef.svg P Economy Colored.svg P La Liberte.png P Israel Flag2.png

פורטל היום

P literature.svg

פורטל הספרות מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לספרות על כל צדדיה. הפורטל מציג את התפתחות הספרות בעולם הקלאסי ועד לעת החדשה, מונחים מרכזיים, מחזות ומחזאים, ספרות עברית וישראלית ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry blue.svg כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
 
לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם, עַתִּיקָה.
 
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
 
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?

בתים ראשונים מהפזמון "לא ביום ולא בלילה" / חיים נחמן ביאליק

הטיפ היומי הטיפ היומי

במקרה של בעיה טכנית הקשורה לוויקיפדיה, ניתן לחפש הסבר בדף עזרה זה, המכיל שאלות ותשובות. אם הבעיה לא נפתרה, ניתן לבקש סיוע בדלפק הייעוץ.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

הכניסה לחולון
נפטרו לאחרונה: גלית בורג, ארנון טיברג, אולדזימיר מאקיי, פרננדו גומש, איירין קארה, ניל רובינסון, רפי אליהו

ערך מומלץ ערך מומלץ

Cobra hood.jpg

ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות ומלחים, ואנזימים שמטרתם לשבש את תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו, ואצל טפילים לעיתים ישמש כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי יחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה, אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר יחדיר את רעלו באמצעות בליעה, ספיגה דרך העור, ריריות או שאיפה

הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים כך שצורת העברתו לקורבן מגוונת ביותר. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף.

בעלי החיים הארסיים האחראים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה בני האדם עשו שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחו מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיביו.

תמונת היום תמונת היום

נשיא מדינת ישראל, פרופ' חיים ויצמן, בשנת 1949
נשיא מדינת ישראל פרופ' חיים ויצמן בשנת 1949. ויצמן היה נשיאה הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג גישת הציונות הסינתטית וכן נשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית. עבודתו במעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי, שבעקבותיה פיתח קשרים במסדרונות השלטון הבריטי, נחשבת כבעלת תרומה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור ב-1917. לאחר פרסומה ויצמן עזב את עבודתו המדעית כמעט לחלוטין, והתמסר לפעילות המדינית הציונית. בשנת 1931 החל לעבוד במעבדה ב"מכון דניאל זיו", ששמה שונה ב-1949 למכון ויצמן למדע. אחיינו, עזר ויצמן, היה לנשיא השביעי של מדינת ישראל.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין בעת ועידת טהראן

Israeli blue Star of David.svg אירועים בלוח העברי

יצחק למדן, 1945

פרשת השבוע: ויצא
הדף היומי - מסכת נדרים דף לד‏
ה' בכסלו ה'תשפ"ג - אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

Cobra hood.jpg

ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות ומלחים, ואנזימים שמטרתם לשבש את תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו, ואצל טפילים לעיתים ישמש כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי יחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה, אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר יחדיר את רעלו באמצעות בליעה, ספיגה דרך העור, ריריות או שאיפה

הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים כך שצורת העברתו לקורבן מגוונת ביותר. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף.

בעלי החיים הארסיים האחראים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה בני האדם עשו שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחו מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיביו.

פורטלים

P mathematics.svg P physics Bohr model.svg P chemistry blue.svg P art.png
P literature.svg P medicine Colored Flat.svg P SPORT.png P religion world.svg
P treble clef.svg P Economy Colored.svg P La Liberte.png P Israel Flag2.png

פורטל היום

P literature.svg

פורטל הספרות מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לספרות על כל צדדיה. הפורטל מציג את התפתחות הספרות בעולם הקלאסי ועד לעת החדשה, מונחים מרכזיים, מחזות ומחזאים, ספרות עברית וישראלית ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry blue.svg כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
 
לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם, עַתִּיקָה.
 
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
 
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?

בתים ראשונים מהפזמון "לא ביום ולא בלילה" / חיים נחמן ביאליק

תמונת היום תמונת היום

נשיא מדינת ישראל, פרופ' חיים ויצמן, בשנת 1949
נשיא מדינת ישראל פרופ' חיים ויצמן בשנת 1949. ויצמן היה נשיאה הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג גישת הציונות הסינתטית וכן נשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית. עבודתו במעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי, שבעקבותיה פיתח קשרים במסדרונות השלטון הבריטי, נחשבת כבעלת תרומה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור ב-1917. לאחר פרסומה ויצמן עזב את עבודתו המדעית כמעט לחלוטין, והתמסר לפעילות המדינית הציונית. בשנת 1931 החל לעבוד במעבדה ב"מכון דניאל זיו", ששמה שונה ב-1949 למכון ויצמן למדע. אחיינו, עזר ויצמן, היה לנשיא השביעי של מדינת ישראל.

הטיפ היומי הטיפ היומי

במקרה של בעיה טכנית הקשורה לוויקיפדיה, ניתן לחפש הסבר בדף עזרה זה, המכיל שאלות ותשובות. אם הבעיה לא נפתרה, ניתן לבקש סיוע בדלפק הייעוץ.

הידעת הידעת?

יצירתו של האנט "השעיר המשתלח לעזאזל"
הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון ציור ריאליסטי, הדוגל בהצגת החיים כפי שהם. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". האנט ביקש להציג את השעיר לעזאזל, על פי ספר ויקרא ומסכת יומא, ולשם כך החליט להשתמש בעז אמיתית כמודל לציורו ולציירה על רקע הנוף המתאים לתיאור התנ"כי. לשם כך לקח עז אל הר סדום והציבה על רקע הרי אדום. כדי להשלים את הריאליזם הביא האנט את העז למצב של התייבשות תחת השמש הקופחת בטרם החל לציירה. הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך האנט לא אמר נואש, חזר לירושלים וקנה עז נוספת. תהליך זה חזר על עצמו פעמיים נוספות בטרם הצליח האנט להשלים את ציורו.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין בעת ועידת טהראן

Israeli blue Star of David.svg אירועים בלוח העברי

יצחק למדן, 1945

פרשת השבוע: ויצא
הדף היומי - מסכת נדרים דף לד‏
ה' בכסלו ה'תשפ"ג - אירועים בלוח העברי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

הכניסה לחולון
נפטרו לאחרונה: גלית בורג, ארנון טיברג, אולדזימיר מאקיי, פרננדו גומש, איירין קארה, ניל רובינסון, רפי אליהו

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוףWikimedia logo family hewiki.svg

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.