עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום חמישי, 22 בפברואר 2024
י"ג באדר א' ה'תשפ"ד
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

באז אולדרין יורד לקרקע הירח
באז אולדרין יורד לקרקע הירח
האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ־500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה־CIA.

פורטלים

פורטל היום
לכבוד המעבר מהלירה לשקל ב-22 בפברואר 1980

פורטל הכלכלה הוא שער לתחום הכלכלה בוויקיפדיה. הפורטל מציג מושגי יסוד בתחום וסוקר מספר נושאים בהם שוק ההון, שוק העבודה ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בוויקיפדיה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, ולכן אסור להעתיק תכנים ממקום אחר באינטרנט. מידע נוסף ניתן למצוא כאן.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

שרידי פסל במוזיאון הקפיטוליני
שרידי פסל במוזיאון הקפיטוליני

נפטרו לאחרונה: אנדראס ברמה, אריאלה שביד, רוברט ריד, יוסי ואלד, תיאו דב גולן, דני גולן

ערך מומלץ ערך מומלץ

פזמון ליקינתון
מאת לאה גולדברג

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצוּ בַּגִּנָּה.
בְּצִיצֵי הַיָּקִנְתּוֹן
בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.

הבית הראשון בשיר

פזמון לַיָקינתון הוא שיר ילדים עברי מאת לאה גולדברג (מילים) ורבקה גְּוִילי (לחן) שנכתב בתל אביב בראשית שנת 1940 לכבוד חג ט"ו בשבט ת"ש. זהו שיר לירי-סיפורי שמוקדו הוא פריחתו של צמח יקינתון קטן בגינה. הצמח, המסמל ילד רך, זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובני האדם, בהם האֵם (הדוברת) ובנה, הנוכחים בפריחתו, שרים לכבודו את הפזמון, ושמחה שוררת בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.

הפזמון הושר לראשונה ב"קול ירושלים" בפי הזמרת מרים סגל, שעבורה הולחן השיר. זמן קצר לאחר מכן, ב-22 בפברואר 1940, ראה אור לראשונה, מעל דפי השבועון "דבר לילדים", שעבורו חיברה גולדברג את השיר. בהמשך נכלל השיר בספר שירי הילדים של גולדברג "מה עושות האיילות" (1949), ומאז ועד ימינו הוא נדפס פעמים רבות, בלוויית איוריהם של אמנים שונים, וזכה לעיבודים ולעשרות ביצועים. הפזמון, שהוא משירי הילדים הידועים ביותר של גולדברג, כמו גם לחנהּ הידוע ביותר של גוילי, היה לשיר ערש פופולרי ולאחד משירי הילדים המוכרים והאהובים בישראל, והוא נחשב לנכס צאן ברזל של הזמר העברי.

תמונת היום תמונת היום

מקדש הבאב, אחד מסמליה הבולטים של העיר חיפה.
מקדש הבאב, אחד מסמליה הבולטים של העיר חיפה.
מקדש הבאב הוא מקדש בהאי השוכן במתחם הבהאי על מורדותיו הצפוניים של הכרמל בחיפה, והמכונה לעיתים "כיפת הבהאים", "כיפת הבאב" או "כיפת הזהב". המקדש היה לאחד מסמליה הבולטים של העיר חיפה. במקדש שמורים שרידיו של עלי מוחמד, מייסד הבאביזם שנודע בכינוי ה"באב" ("השער"), הנחשב למפיצה הראשון של הדת הבהאית.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

הכבשה דולי
הכבשה דולי

אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

פזמון ליקינתון
מאת לאה גולדברג

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצוּ בַּגִּנָּה.
בְּצִיצֵי הַיָּקִנְתּוֹן
בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.

הבית הראשון בשיר

פזמון לַיָקינתון הוא שיר ילדים עברי מאת לאה גולדברג (מילים) ורבקה גְּוִילי (לחן) שנכתב בתל אביב בראשית שנת 1940 לכבוד חג ט"ו בשבט ת"ש. זהו שיר לירי-סיפורי שמוקדו הוא פריחתו של צמח יקינתון קטן בגינה. הצמח, המסמל ילד רך, זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובני האדם, בהם האֵם (הדוברת) ובנה, הנוכחים בפריחתו, שרים לכבודו את הפזמון, ושמחה שוררת בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.

הפזמון הושר לראשונה ב"קול ירושלים" בפי הזמרת מרים סגל, שעבורה הולחן השיר. זמן קצר לאחר מכן, ב-22 בפברואר 1940, ראה אור לראשונה, מעל דפי השבועון "דבר לילדים", שעבורו חיברה גולדברג את השיר. בהמשך נכלל השיר בספר שירי הילדים של גולדברג "מה עושות האיילות" (1949), ומאז ועד ימינו הוא נדפס פעמים רבות, בלוויית איוריהם של אמנים שונים, וזכה לעיבודים ולעשרות ביצועים. הפזמון, שהוא משירי הילדים הידועים ביותר של גולדברג, כמו גם לחנהּ הידוע ביותר של גוילי, היה לשיר ערש פופולרי ולאחד משירי הילדים המוכרים והאהובים בישראל, והוא נחשב לנכס צאן ברזל של הזמר העברי.

פורטלים

פורטל היום
לכבוד המעבר מהלירה לשקל ב-22 בפברואר 1980

פורטל הכלכלה הוא שער לתחום הכלכלה בוויקיפדיה. הפורטל מציג מושגי יסוד בתחום וסוקר מספר נושאים בהם שוק ההון, שוק העבודה ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

תמונת היום תמונת היום

מקדש הבאב, אחד מסמליה הבולטים של העיר חיפה.
מקדש הבאב, אחד מסמליה הבולטים של העיר חיפה.
מקדש הבאב הוא מקדש בהאי השוכן במתחם הבהאי על מורדותיו הצפוניים של הכרמל בחיפה, והמכונה לעיתים "כיפת הבהאים", "כיפת הבאב" או "כיפת הזהב". המקדש היה לאחד מסמליה הבולטים של העיר חיפה. במקדש שמורים שרידיו של עלי מוחמד, מייסד הבאביזם שנודע בכינוי ה"באב" ("השער"), הנחשב למפיצה הראשון של הדת הבהאית.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בוויקיפדיה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, ולכן אסור להעתיק תכנים ממקום אחר באינטרנט. מידע נוסף ניתן למצוא כאן.

הידעת הידעת?

באז אולדרין יורד לקרקע הירח
באז אולדרין יורד לקרקע הירח
האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ־500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה־CIA.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

הכבשה דולי
הכבשה דולי

אירועים בלוח העברי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

שרידי פסל במוזיאון הקפיטוליני
שרידי פסל במוזיאון הקפיטוליני

נפטרו לאחרונה: אנדראס ברמה, אריאלה שביד, רוברט ריד, יוסי ואלד, תיאו דב גולן, דני גולן

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.