לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שלישי, 15 ביולי 2025
י"ט בתמוז ה'תשפ"ה
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

סוסי מוסטנג בערבות יוטה
סוסי מוסטנג בערבות יוטה
סוסי הפרא של ערבות אמריקה הצפונית, סוסי המוסטנג, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים האינדיאנים, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. גזעי הסוסים המקומיים של אמריקה נכחדו לפני כ-10,000 שנים, והופיעו שוב רק עם הבאתם של סוסים מבויתים ליבשת על ידי הכובשים הספרדים. סוסי המוסטנג הם למעשה הכלאה טבעית בין גזעי סוסים אלו לאחר שיצאו מחוות בעליהם. סוס המוסטנג ידוע בכוח הסיבולת הבלתי רגיל שלו, וכיום ניתן לראותו בטבע במדינות כמו אוקלהומה ויוטה.

פורטלים

פורטל היום

פורטל מדינות העולם הוא שער לכל הנושאים הקשורים למדינות העולם. ניתן למצוא בו קישורים אל ערי בירה, היסטוריה, פוליטיקה, כלכלה, גאוגרפיה, המנונים לאומיים ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה

הטיפ היומי הטיפ היומי

לעיתים לא מצורפת הערת שוליים לטענות בערכים, וכולם מוזמנים לסייע בהשלמת צירופן. ויקיפדיה העברית רואה חשיבות רבה באמינות המקורות, כך שאם הערך תורגם מוויקיפדיה זרה, נקבע שאת המקור למידע מהערך המקביל אין להעביר בלי בדיקה עצמאית, במטרה למנוע הסתמכות מעגלית.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ערך מומלץ ערך מומלץ

יחסי ישראל–מלזיה מעולם לא נכונו, אם כי לשתי המדינות היסטוריה דיפלומטית ענפה. בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר פדרציית מלאיה זכתה לעצמאות מן הממלכה המאוחדת, גילה ראש ממשלת הפדרציה טונקו עבדול רחמן יחס חיובי כלפי מדינת ישראל ואף שקל להכיר בה הכרה דיפלומטית, אך לחץ מצד חוגים מוסלמים-קיצוניים מבית ומצד ארצות ערב מחוץ הניאו אותו מכך, ואהדתו האישית של רחמן כלפי ישראל נותרה כמס שפתיים. הניסיונות להידברות עם מלאיה לא פסקו, וב-1956 נועד שר החוץ הישראלי משה שרת עם רחמן במסגרת מסעו של הראשון באסיה. השניים דנו על מיסוד נציגות דיפלומטית ישראל בקואלה לומפור, אך ניסיונות אלו עלו בתוהו.

בשנות ה-60 חל מפנה ביחסה של מלזיה לישראל אחרי שנעשו ניסיונות רבים לכונן יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות ונרשמו מגעים בלתי-פורמליים בין ישראל למלזיה. ניסיון בולט היה שליחותו של משה יגר, איש שירות החוץ הישראלי, לקואלה לומפור במסווה של איש עסקים. בראשית 1966 גורש יגר ממלזיה ולאחר מכן החלה החרפה בגישת מלזיה לישראל: סירוב להעניק אשרות שהייה לישראלים שביקשו לבקר במלזיה, גילוי התבטאויות אנטי-ישראליות בארגונים בינלאומיים, הטלת מגבלות על ספנים ישראלים שהגיעו לנמלים מלזים ועוד. החרפה זו הגיעה לשיא עם היבחרו של מאהאטיר מוחמד ב-1981 לראשות ממשלת מלזיה. עם זאת, הסכמי אוסלו והתקדמות תהליך השלום הישראלי-פלסטיני הובילו להפשרה בגישה הנוקשה של מלזיה כלפי ישראל, הפשרה שלא החזיקה מים מכורח היותו של מוחמד מוסלמי קיצוני, אנטי-ישראלי ואנטישמי, שהעניק סגנון חדש ושונה ליחסי החוץ של מלזיה בכלל ולא רק בסוגיה הישראלית. הוא נותר בשלטון עד 2003, ושב אליו ב-2018 בגיל 93.

מלזיה לא עוררה עניין רב אצל מעצבי מדיניות החוץ של ישראל וגם לא בקרב פקידי משרד החוץ שעסקו בענייני אסיה, חרף הפרובוקציות הרבות שעוררה, בייחוד מאז עלייתו של מאהאטיר לשלטון. משה שרת היה חריג, ואף פעל לשם כינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, ללא הועיל. גם גולדה מאיר גילתה עניין מה, במיוחד אחרי שהניסיון לשגר נציג ישראלי לא-רשמי ב-1965 לא עלה יפה. ראשי הממשלות ושרי החוץ שבאו אחריהם גילו אדישות והתעלמו ממלזיה אף על פי שמדינה זו הייתה פגיעה לפעולות תגמול שניתן היה להפעיל כנגדה בארצות הברית: למשל, העמדות האנטישמיות החוזרות ונשנות של מאהאטיר יכלו לשמש עילה לפעולה מתאימה בארצות הברית. ראש הממשלה יצחק רבין גילה עניין כלשהו במלזיה ב-1994 במסגרת פעילותו באינדונזיה ותפישתו כי נוצרה שעת כושר לקדם ולנסות מיסוד יחסים בילטרליים עם המדינות המוסלמיות באסיה בעקבות התפתחויות במזרח התיכון והשינויים בעולם בכלל, אלא שפעולה זו לא הייתה נמרצת דיה.

תמונת היום תמונת היום

תמשיח המציג את האלה ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית
תמשיח המציג את האלה ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית
בעיר העתיקה פומפיי, שננטשה בפתאומיות בשל התפרצות הר געש בקרבתה בשנת 79 לספירה, השתמרו תמשיחים רבים. בתמונה, תמשיח המציג את האלה ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית ומקבילתה של ניקה היוונית.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

אבן רוזטה
אבן רוזטה

אירועים בלוח העברי

יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 1945
יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 1945

ערך מומלץ ערך מומלץ

יחסי ישראל–מלזיה מעולם לא נכונו, אם כי לשתי המדינות היסטוריה דיפלומטית ענפה. בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר פדרציית מלאיה זכתה לעצמאות מן הממלכה המאוחדת, גילה ראש ממשלת הפדרציה טונקו עבדול רחמן יחס חיובי כלפי מדינת ישראל ואף שקל להכיר בה הכרה דיפלומטית, אך לחץ מצד חוגים מוסלמים-קיצוניים מבית ומצד ארצות ערב מחוץ הניאו אותו מכך, ואהדתו האישית של רחמן כלפי ישראל נותרה כמס שפתיים. הניסיונות להידברות עם מלאיה לא פסקו, וב-1956 נועד שר החוץ הישראלי משה שרת עם רחמן במסגרת מסעו של הראשון באסיה. השניים דנו על מיסוד נציגות דיפלומטית ישראל בקואלה לומפור, אך ניסיונות אלו עלו בתוהו.

בשנות ה-60 חל מפנה ביחסה של מלזיה לישראל אחרי שנעשו ניסיונות רבים לכונן יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות ונרשמו מגעים בלתי-פורמליים בין ישראל למלזיה. ניסיון בולט היה שליחותו של משה יגר, איש שירות החוץ הישראלי, לקואלה לומפור במסווה של איש עסקים. בראשית 1966 גורש יגר ממלזיה ולאחר מכן החלה החרפה בגישת מלזיה לישראל: סירוב להעניק אשרות שהייה לישראלים שביקשו לבקר במלזיה, גילוי התבטאויות אנטי-ישראליות בארגונים בינלאומיים, הטלת מגבלות על ספנים ישראלים שהגיעו לנמלים מלזים ועוד. החרפה זו הגיעה לשיא עם היבחרו של מאהאטיר מוחמד ב-1981 לראשות ממשלת מלזיה. עם זאת, הסכמי אוסלו והתקדמות תהליך השלום הישראלי-פלסטיני הובילו להפשרה בגישה הנוקשה של מלזיה כלפי ישראל, הפשרה שלא החזיקה מים מכורח היותו של מוחמד מוסלמי קיצוני, אנטי-ישראלי ואנטישמי, שהעניק סגנון חדש ושונה ליחסי החוץ של מלזיה בכלל ולא רק בסוגיה הישראלית. הוא נותר בשלטון עד 2003, ושב אליו ב-2018 בגיל 93.

מלזיה לא עוררה עניין רב אצל מעצבי מדיניות החוץ של ישראל וגם לא בקרב פקידי משרד החוץ שעסקו בענייני אסיה, חרף הפרובוקציות הרבות שעוררה, בייחוד מאז עלייתו של מאהאטיר לשלטון. משה שרת היה חריג, ואף פעל לשם כינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, ללא הועיל. גם גולדה מאיר גילתה עניין מה, במיוחד אחרי שהניסיון לשגר נציג ישראלי לא-רשמי ב-1965 לא עלה יפה. ראשי הממשלות ושרי החוץ שבאו אחריהם גילו אדישות והתעלמו ממלזיה אף על פי שמדינה זו הייתה פגיעה לפעולות תגמול שניתן היה להפעיל כנגדה בארצות הברית: למשל, העמדות האנטישמיות החוזרות ונשנות של מאהאטיר יכלו לשמש עילה לפעולה מתאימה בארצות הברית. ראש הממשלה יצחק רבין גילה עניין כלשהו במלזיה ב-1994 במסגרת פעילותו באינדונזיה ותפישתו כי נוצרה שעת כושר לקדם ולנסות מיסוד יחסים בילטרליים עם המדינות המוסלמיות באסיה בעקבות התפתחויות במזרח התיכון והשינויים בעולם בכלל, אלא שפעולה זו לא הייתה נמרצת דיה.

פורטלים

פורטל היום

פורטל מדינות העולם הוא שער לכל הנושאים הקשורים למדינות העולם. ניתן למצוא בו קישורים אל ערי בירה, היסטוריה, פוליטיקה, כלכלה, גאוגרפיה, המנונים לאומיים ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

תמונת היום תמונת היום

תמשיח המציג את האלה ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית
תמשיח המציג את האלה ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית
בעיר העתיקה פומפיי, שננטשה בפתאומיות בשל התפרצות הר געש בקרבתה בשנת 79 לספירה, השתמרו תמשיחים רבים. בתמונה, תמשיח המציג את האלה ויקטוריה, אלת הניצחון הרומית ומקבילתה של ניקה היוונית.

הטיפ היומי הטיפ היומי

לעיתים לא מצורפת הערת שוליים לטענות בערכים, וכולם מוזמנים לסייע בהשלמת צירופן. ויקיפדיה העברית רואה חשיבות רבה באמינות המקורות, כך שאם הערך תורגם מוויקיפדיה זרה, נקבע שאת המקור למידע מהערך המקביל אין להעביר בלי בדיקה עצמאית, במטרה למנוע הסתמכות מעגלית.

הידעת הידעת?

סוסי מוסטנג בערבות יוטה
סוסי מוסטנג בערבות יוטה
סוסי הפרא של ערבות אמריקה הצפונית, סוסי המוסטנג, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים האינדיאנים, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. גזעי הסוסים המקומיים של אמריקה נכחדו לפני כ-10,000 שנים, והופיעו שוב רק עם הבאתם של סוסים מבויתים ליבשת על ידי הכובשים הספרדים. סוסי המוסטנג הם למעשה הכלאה טבעית בין גזעי סוסים אלו לאחר שיצאו מחוות בעליהם. סוס המוסטנג ידוע בכוח הסיבולת הבלתי רגיל שלו, וכיום ניתן לראותו בטבע במדינות כמו אוקלהומה ויוטה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

אבן רוזטה
אבן רוזטה

אירועים בלוח העברי

יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 1945
יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 1945

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.