לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שני, 14 בספטמבר 2026
ג' בתשרי ה'תשפ"ז
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

קליפורד מרטין
קליפורד מרטין
בפרשת הסרג'נטים, שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטים ומאוחר יותר הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של עולי הגרדום אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר. ב-1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד הסרג'נטים, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אימו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת היא שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג אם היו יודעים על כך.

פורטלים

פורטל היום
1812נפוליאון כובש את מוסקבה.

פורטל מוסקבה הוא שער למגוון נושאים הקשורים במוסקבה, בירת רוסיה, העיר הגדולה באירופה והתשיעית בגודלה בעולם. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים במוסקבה על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

הטיפ היומי הטיפ היומי

לעיתים קרובות, טענות המופיעות בוויקיפדיה מתבססות על מקורות המצורפים בהערות שוליים. באופן זה, ניתן לגשת אל המידע עליו מבוסס התוכן ולהתעמק בו.

ערך מומלץ ערך מומלץ

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות
הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות

הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשיםשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמה 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים.

שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ז (5,787). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית.

תמונת היום תמונת היום

פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.
פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.
פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

בית המשפט העליון 1953
בית המשפט העליון 1953

אירועים בלוח העברי

סמל הבריגדה היהודית
סמל הבריגדה היהודית

ערך מומלץ ערך מומלץ

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות
הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות

הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשיםשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמה 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים.

שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ז (5,787). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית.

פורטלים

פורטל היום
1812נפוליאון כובש את מוסקבה.

פורטל מוסקבה הוא שער למגוון נושאים הקשורים במוסקבה, בירת רוסיה, העיר הגדולה באירופה והתשיעית בגודלה בעולם. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים במוסקבה על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

תמונת היום תמונת היום

פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.
פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.
פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.

הטיפ היומי הטיפ היומי

לעיתים קרובות, טענות המופיעות בוויקיפדיה מתבססות על מקורות המצורפים בהערות שוליים. באופן זה, ניתן לגשת אל המידע עליו מבוסס התוכן ולהתעמק בו.

הידעת הידעת?

קליפורד מרטין
קליפורד מרטין
בפרשת הסרג'נטים, שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטים ומאוחר יותר הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של עולי הגרדום אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר. ב-1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד הסרג'נטים, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אימו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת היא שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג אם היו יודעים על כך.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

בית המשפט העליון 1953
בית המשפט העליון 1953

אירועים בלוח העברי

סמל הבריגדה היהודית
סמל הבריגדה היהודית

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.