מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערת שוליים סרט דרמה ישראלי בבימויו של יוסף סידר ובכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא . הסרט עוסק באב ובנו, שניהם פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים . האב הוא איש שיטת המחקר הישנה, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית של חוקר אחר. הבן הוא ידוען וגיבור הממסד – המייצג נאמנה את שיטות המחקר החדשות, שנתפסות כשטחיות בעיני האב.
הסרט זכה בפרס לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2011 , שם הוצג בהקרנת בכורה ב-14 במאי 2011, וכן בתשעה פרסי אופיר לשנת 2011 בקטגוריות: הסרט העלילתי , בימוי , תסריט , שחקן ראשי , שחקן משנה , עריכה , עיצוב אמנותי , פסקול וצילום . הסרט נמנה עם חמשת המועמדים הסופיים לזכייה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2011 בטקס פרסי אוסקר ה-83 , והיה לסרט הישראלי המכניס ביותר בקופות הכרטיסים בישראל בשנה זו.
שניים מגדולי שחקני ה
בייסבול בכל הזמנים היו
יהודים שסירבו לשחק ב
יום כיפור בשל
יהדותם ו
אמונתם .
האנק גרינברג , החובט המצטיין של ה
דטרויט טייגרס , הוביל ב-
1934 את קבוצתו לאליפות
הליגה האמריקאית . במשחק שנערך ב
ראש השנה מול ה
בוסטון רד סוקס הוא שיחק לאחר שנועץ בכמה
רבנים ואף חבט שני "
הום ראן ", שהעניקו לקבוצתו את הניצחון. עם זאת, במשחק שנקבע ליום כיפור סירב להשתתף. ה
משורר ו
בעל הטור אדגר גאסט חיבר בעקבות האירוע
שיר , "הגיע יום כיפור", המהלל את גרינברג ומחויבותו ל
דתו . גרינברג, שבחר להתפלל ב
בית הכנסת , זכה ל
מחיאות כפיים ו
קימת כבוד של ה
מתפללים . כשלושים שנה לאחר מכן, עמד
סנדי קופקס , המגיש המצטיין של ה
לוס אנג'לס דודג'רס שבא מבית
יהודי אורתודוקסי , בפני מצב דומה. בסדרת ה
וורלד סיריס של
1965 התמודדו הדודג'רס נגד ה
מינסוטה טווינס , וקופקס, ששובץ כמגיש הפותח במשחק הראשון, בחר
לצום ולא להגיע למשחק. בהיעדרו, הדודג'רס הפסידו את המשחק הראשון וגם את המשחק השני, אותו פתח קופקס חלוש מהצום. בהמשך ניצח קופקס את המשחקים החמישי והשביעי וזכה עם קבוצתו ב"וורלד סיריס". קופקס עצמו אף זכה בתואר ה-
MVP של סדרת הגמר.
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית , חופשית ומהימנה , שכולם יכולים לערוך . כעת יש בוויקיפדיה העברית 294,583 ערכים .
הערת שוליים סרט דרמה ישראלי בבימויו של יוסף סידר ובכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא . הסרט עוסק באב ובנו, שניהם פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים . האב הוא איש שיטת המחקר הישנה, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית של חוקר אחר. הבן הוא ידוען וגיבור הממסד – המייצג נאמנה את שיטות המחקר החדשות, שנתפסות כשטחיות בעיני האב.
הסרט זכה בפרס לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2011 , שם הוצג בהקרנת בכורה ב-14 במאי 2011, וכן בתשעה פרסי אופיר לשנת 2011 בקטגוריות: הסרט העלילתי , בימוי , תסריט , שחקן ראשי , שחקן משנה , עריכה , עיצוב אמנותי , פסקול וצילום . הסרט נמנה עם חמשת המועמדים הסופיים לזכייה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2011 בטקס פרסי אוסקר ה-83 , והיה לסרט הישראלי המכניס ביותר בקופות הכרטיסים בישראל בשנה זו.
שניים מגדולי שחקני ה
בייסבול בכל הזמנים היו
יהודים שסירבו לשחק ב
יום כיפור בשל
יהדותם ו
אמונתם .
האנק גרינברג , החובט המצטיין של ה
דטרויט טייגרס , הוביל ב-
1934 את קבוצתו לאליפות
הליגה האמריקאית . במשחק שנערך ב
ראש השנה מול ה
בוסטון רד סוקס הוא שיחק לאחר שנועץ בכמה
רבנים ואף חבט שני "
הום ראן ", שהעניקו לקבוצתו את הניצחון. עם זאת, במשחק שנקבע ליום כיפור סירב להשתתף. ה
משורר ו
בעל הטור אדגר גאסט חיבר בעקבות האירוע
שיר , "הגיע יום כיפור", המהלל את גרינברג ומחויבותו ל
דתו . גרינברג, שבחר להתפלל ב
בית הכנסת , זכה ל
מחיאות כפיים ו
קימת כבוד של ה
מתפללים . כשלושים שנה לאחר מכן, עמד
סנדי קופקס , המגיש המצטיין של ה
לוס אנג'לס דודג'רס שבא מבית
יהודי אורתודוקסי , בפני מצב דומה. בסדרת ה
וורלד סיריס של
1965 התמודדו הדודג'רס נגד ה
מינסוטה טווינס , וקופקס, ששובץ כמגיש הפותח במשחק הראשון, בחר
לצום ולא להגיע למשחק. בהיעדרו, הדודג'רס הפסידו את המשחק הראשון וגם את המשחק השני, אותו פתח קופקס חלוש מהצום. בהמשך ניצח קופקס את המשחקים החמישי והשביעי וזכה עם קבוצתו ב"וורלד סיריס". קופקס עצמו אף זכה בתואר ה-
MVP של סדרת הגמר.
Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy .
ללא הודעת הגנה אוטומטית
מתמטיקה
פיזיקה
כימיה
מדעי החלל
טכנולוגיה
ביולוגיה
רפואה
גאוגרפיה
מדעי החברה
כלכלה
מדע המדינה
היסטוריה
דת
יהדות
ישראל
מוזיקה
ספרות
אישים
ספורט
אמנות
מדינות העולם
