מרוץ חוצה ארצות הברית
| ענף | מרוץ |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1928 |
| תאריך פירוק | 1929 |
| מדינות משתתפות |
 ארצות הברית |
  | |
מרוץ חוצה ארצות הברית (Trans-American Footrace ובכינויו העממי - דרבי היבלות) היה מרוץ לאורך 5,509.6 ק"מ (3,423.5 מייל) שנערך בארצות הברית מחוף לחוף בשנת 1928 ושנית ב-1929.
אחד המרוצים הרב-יומיים הראשונים במאה העשרים היה תחרות ריצה לרוחב יבשת צפון אמריקה שנערכה בשנת 1928 מלוס אנג'לס ועד מדיסון סקוור גארדן בעיר ניו יורק. המרוץ אורגן על ידי צ'ארלס פייל(אנ').
מתוך 199 הרצים שעזבו את לוס אנג'לס (גברים כולם), ב-4 במרץ 1928 בשעה 3:30 רק 55 רצים הגיעו לנקודת הסיום ב-26 במאי 1928. המרוץ נמשך 84 ימים. המסלול עבר על כביש 66 מלוס אנג'לס לשיקגו ומשם לניו יורק. מרחק הריצה הממוצע ליום היה 41 מייל, כלומר בערך שני מסלולי מרתון מלאים, ביום שבו רצו את המרחק הגדול ביותר רצו לאורך 75 מייל.
הזוכה היה בן עם הצ'רוקי, אנדי פיין(אנ') שהשלים את המרוץ בזמן מצטבר של 573 שעות, 4 דקות, 34 שניות, כלומר מהירות ממוצעת של 6 מייל לשעה וזכה בפרס של 25,000 דולר. הרץ שהגיע במקום השני עשה זאת בהפרש של כ-15 שעות והמקום השלישי השלים את המסלול בזמן של כ-615 שעות.
ב-1929 ארגן פייל מרוץ בכיוון ההפוך, מניו יורק לקליפורניה, במרוץ זה, שבו רצו 300 איש, הגיע ראשון ג'ון סאלו, אולם בשל המשבר הכלכלי לא קיבל פייל את הכספים שהבטיחו לו נותני החסויות והזוכה במרוץ לא קיבל דבר. הרץ היהודי הארי אברמס (אברמוביץ'), שהגיע למקום ה-11 במרוץ של 1928, רץ גם במרוץ לכיוון ההפוך בשנת 1929 (הוא הגיע במקום ה-9), והפך לראשון ואולי האדם היחיד שרץ פעמיים לרוחב ארצות הברית.
רצים בודדים חזרו על המסלול או מסלולים דומים במהלך השנים ומרוצים נוספים לרוחב היבשת נערכו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 וכן בשנים 2002 ו-2004.