מג'יק (מחולל יישומים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו מג'יק

מג'יק הוא מחולל יישומים, הראשון ללא קוד[דרוש מקור], שפותח בישראל בחברת מג'יק תעשיות תוכנה בשנות השמונים. מחולל היישומים זכה במספר רב של פרסים ב"מרוץ RAD לכלי פיתוח"[דרוש מקור].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנת מג'יק חדרה לשוק הישראלי בעקבות השימוש הרב שעשה בה צה"ל בשנות ה-80 והמחצית הראשונה של שנות ה-90, והיא הייתה מחולל יישומים דומיננטי בתקופת מערכת ההפעלה DOS. התוכנה זכתה להצלחה משמעותית בעולם ונמכרה בין השאר ביפן, באירופה, באוסטרליה ובארצות רבות נוספות.

הדעיכה של מג'יק נבעה מכניסה מאוחרת לסביבת מערכת ההפעלה חלונות. בעקבות ההגירה למערכת החלונות התעכב הפיתוח של המחולל, והוא נותר מאחור, ומחוללים שונים נגסו בשווקים שלו. כדי לשרוד נכנסה החברה גם לשוק פיתוח האפליקציות בעזרת המערכת שבנתה.

גירסת מג'יק יציבה ראשונה בסביבת חלונות שוחררה בשלב שבו למתחריו (כגון PowerBuilder) היו גרסאות מבוססות תכנות מונחה עצמים. ישנן עדיין מערכות מידע רבות שממשיכות לתפקד בסביבת מג'יק.

באמצעות הטכנולוגיות של החברה נכתבו אפליקציות רבות בתחומים רבים ובמספר רב של שפות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחודו הגדול וסוד הצלחתו של מג'יק בסביבת מערכת ההפעלה DOS נבעו מהיכולת לפתח באמצעותו מערכות מידע מורכבות בזמן קצר יחסית. מג'יק זכה במקום הראשון בתחרויות פיתוח בעולם[דרוש מקור].

מגבלה עיקרית של המחולל בתוכנת ה- DOS הייתה חוסר האפשרות לכתוב קוד, ולכן מי שרצה לכתוב קוד לפעילות מסוימת, היה חייב לכתוב אותו בשפה חיצונית כמו C ולשלב קריאה אליו מבחוץ, דבר שהיה מסורבל ולא יעיל. בגרסאות 3 ו-4 מג'יק התממשק לתוכנה יחידה לניהול נתונים: Btrieve. החל מגרסה 5.00 (עדיין בסביבת DOS) מג'יק נפתח לתוכנות שונות לניהול נתונים ובהם גם תוכנות מבוססות SQL כגון Oracle, SQL Server ,FoxPro ועוד.

על התוכנה נמתחה ביקורת בשל הקונספט שלה ובשל מוגבלותה, והיו שכינוה "מחולל לפקידים".

שם התוכנה מייצג את הגישה לפיה בפיתוח מערכות מידע ובתכנות יש קסם כלשהו, והוא מצטרף לשמות נוספים המייצגים גישה זו, כגון מחוללי היישומים "פרדוקס" ו"ויזדום" ובסיס הנתונים "אורקל". החל מגרסה 9.0 שפורסמה בשנת 2001 שונה שמו של המוצר והוא נקרא כיום eDeveloper. בחודש יולי 2006 הושקה גרסת eDeveloper v10 שמכילה שיפורים רבים במוצר (חלקם נחשפו כבר בגרסה 9) שמשלימה פער של שנים במוצר. בין השיפורים ניתן לציין:

  • עבודה בריבוי משימות.
  • עבודה מול שרתי אינטרנט וסביבת ריצה לאינטרנט.
  • תכנות מונחה אירועים ושימוש מוגבר ברעיונות של פיתוח מונחה עצמים.

בין מוצרי התוכנה הגדולים שנכתבו באמצעות מג'יק בולטת המערכת לניהול שידורי טלוויזיה רב-ערוצית IBMS, שפותחה על ידי חברת פילת-מדיה הישראלית-בריטית.

iBOLT[עריכת קוד מקור | עריכה]

iBOLT

iBOLT הוא פלטפורמת אינטגרציה מאסכולת EAI (אינטגרציית יישומים) ו- BPM (ניהול תהליכים עסקיים) ונותנת מענה לארכיטקטורת SOA. המוצר מהווה תשתית טכנולוגית המאפשרת ליישם אינטגרציה בין המערכות השונות בארגון על מנת לייצר תהליכים עסקיים חדשים על בסיס מערכות קיימות. יכולות ה-BPM מאפשרות ניהול תיעוד, ניתוח, תחזוקה ובקרה על תהליכים עסקיים אלו.

רכיבי iBOLT[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • iBOLT סטודיו - סביבת הפיתוח של iBOLT אשר מכילה את הרכיבים הבאים:
    • עורך התהליכים העסקיים - כלי גרפי שבאמצעותו מגדירים ומבצעים את הפרויקט, ללא כתיבת קוד.
    • עורך הטופולוגיה - "מפת" הפרויקט המוצגת באופן גרפי המאפשרת למתכנן הפרויקט לתכנן את מבנה הפרויקט.
    • עורך הזרימה (Flow Editor)- באמצעות רכיב זה המפתח מגדיר ומייצר את התהליכים העסקיים במערכת ומגדיר את הקשרים בין היישומים.
    • מתאמים ומחברים (connectors & adaptors) - ערכה של מעל 50 רכיבים המאפשרים התחברות לטכנולוגיות ויישומים מקובלים בתעשייה.
  • שרת iBOLTשרת המהווה את סביבת הריצה של הפרויקט וכולל בתוכו מנהל זרימה המאפשר שליטה על התהליכים המתבצעים בפרויקט
  • iBOLT מוניטור- מוניטור גרפי המאפשר למשתמש במערכת לנטר את התהליכים הרצים בשרת כולל בדיקות ביצועים ואיתור שגיאות ותקלות במהלך הריצה של הפרויקט.

מאפיינים עיקריים של iBOLT[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יישום הפרויקט מתבצע באמצעות עריכה גרפית והגדרות ללא כתיבה של קוד. תכונה זו מאפשרת יישום מהיר מאוד של פרויקט.
  • iBOLT אינו תלוי בבסיסי נתונים או מערכות הפעלה, ויכול לרוץ על AS/400, Unix, Linux, Windows ולפעול מול בסיסי נתונים כגון: אורקל (בסיס נתונים), MSSQL, Informix, DB2/400 ועוד.
  • מאפשר פיתוח בשלוש סביבות פיתוח שונות: .NET, ‏ JAVA ו- eDeveloper

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

uniPaaS

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]