מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '147.235.234.134' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 19722 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'מרוקו' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'מרוקו' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => '147.235.234.134',
1 => 'TheStriker',
2 => '2001:4CD0:AC4F:AC68:7329:F0:168:8452',
3 => 'רונאלדיניו המלך',
4 => 'ותן טל',
5 => '2A02:6680:110D:1126:80A4:6122:5A6C:D554',
6 => 'Virant',
7 => 'Neriah',
8 => '2A0D:6FC2:4471:E500:7C33:8B26:9448:BC9D',
9 => 'כ.אלון'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 625589845 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'הוספת מקור, הגהה' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 199 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | 'וואט דה פאקקק{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה בצפון-מערב אפריקה}}
{{מדינה
| שם = מרוקו
| מדינה = ממלכת מרוקו
| שם בשפת המקור = المملكة المغربية
Royaume du Maroc {{ש}} <small>ⵜⴰⴳⵍⴷⵉⵜ ⵏ ⵍⵎⵖⵔⵉⴱ</small>
| מוטו לאומי = "אלוהים, המולדת, המלך"
| המנון = [[המנון מרוקו|ההמנון הנכבד]]
| קובץ המנון = National Anthem of Morocco.ogg
| יבשת = [[אפריקה]]
| שפה רשמית = [[ערבית מרוקאית|ערבית]], [[ברברית]], [[צרפתית]]
| עיר בירה = [[רבאט]]
| קואורדינטות של הבירה = {{Coord|34|02|N|6|51|W|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[קזבלנקה]] (אד-דאר אל-בידא)
| משטר = [[מונרכיה חוקתית]]
| ראש מדינה = [[מלך מרוקו]]
| שם ראש מדינה = [[מוחמד השישי]]
| אירועי הקמה = [[עצמאות]] מ[[הרפובליקה הצרפתית הרביעית|צרפת]]
| תאריכי הקמה = [[2 במרץ]] [[1956]]
| ישות קודמת = {{דגל|מרוקו הצרפתית}} [[מרוקו הצרפתית]] {{ש}} {{דגל|מרוקו הספרדית||+}} {{ש}} {{דגל|ספרד (1945-1977)}} [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]] {{ש}} {{דגל|האזור הבינלאומי של טנג'יר||+}} {{ש}} {{סמל|פרובינציית איפני}} [[איפני|פרובינציית איפני]] {{ש}} {{דגל|סהרה המערבית||+}} - שני שלישים מוחזק בידי מרוקו דה פקטו
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = זניח
| דת = [[אסלאם סוני]] <small>(רשמית)</small>
| מטבע = [[דירהם]]
| סימון מטבע = MAD{{כ}}; מחולק ל-100 סנתימאת, سنتيمات
| אזור זמן = +1
| סיומת אינטרנט = ma
| קידומת טלפון = 212
| מפה = {{מפת איתור/אפריקה|מדינה=מרוקו}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=מרוקו|שם=מרוקו|אורך=-5|רוחב=31|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| דגל = Flag of Morocco.svg
| סמל = Coat of arms of Morocco.svg
}}
[[קובץ:Marokko_121.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נווה מדבר על גבול הסהרה]]
[[קובץ:Marokko_128.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איית בן חדו]]]]
[[קובץ:Marokko_066.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמן ריקועי מתכת במרוק]]
ולמך מרוקו יש בגט גדול (ב[[ערבית מרוקאית]]: '''المغرب אל־מַעְ׳רִבּ''', או '''المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה''', תרגום מילולי: '''ממלכת המערב''' או '''הממלכה המערבית''') היא [[מונרכיה]] בקצה הצפון-מערבי של יבשת [[אפריקה]]. מצפון היא גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סאוטה]] ו[[מלייה]] ([[ספרד]]) וב[[מצר גיברלטר]], במערבה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], במזרחה ב[[אלג'יריה]] ובדרומה ב[[סהרה המערבית]], אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[שנות ה-70]]. מרוקו קיבלה את [[עצמאות]]ה מ[[צרפת]] בשנת [[1956]]. [[עיר בירה|בירת]] מרוקו היא העיר [[רבאט]], על אף שהעיר המרכזית והגדולה ביותר בה היא [[קזבלנקה]]. הדת הרשמית במרוקו היא [[אסלאם סוני|אסלאם-סוני]], והשפות הרשמיות בה הן [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[שפות ברבריות|ברברית]].
מרוקו היא מדינה-חברה ב[[הליגה הערבית#חברות|ליגה הערבית]], וכן גם ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].
==מקור השם==
שם הממלכה המלא משמעותו "'''הממלכה המערבית'''" (ב[[ערבית]]: '''المملكة المغربية'''), או "ממלכת המערב". "אל-מע'רב אל-ערבי" (כלומר "המערב הערבי", נכתב לעיתים קרובות בעברית "המגרב") הוא השם הערבי המקובל לאזור צפון-מערב אפריקה, וממנו נובע שמה של הממלכה. השם "'''מָרוֹקוֹ'''" בשאר השפות מקורו בשמה של בירת מרוקו לשעבר – העיר "[[מרקש]]" (פירוש שמה: "ארץ האלים" ב[[שפות ברבריות|ברברית]]).
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[השושלת האידריסית|האידריסים]], [[מוראביטון]], [[אל-מוואחידון]], [[השושלת המרינית|המרינים]], [[השושלת הווטאסית|הווטאסים]], [[השושלת הסעדית|הסעדים]], [[השושלת העלווית|העלווים]]}}
ה[[אזור]] שבו שוכנת מרוקו יושב כבר ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]]. באזור [[הרי האטלס]] הגבוה נמצאו [[פיקטוגרף|ציורי סלע]] המתוארכים לתקופה הפלאוליתית העליונה. תושביה המקוריים של מרוקו נקראים "[[ברברים (קבוצה אתנית)|בֶּרְבֶּרִים]]".
ה[[פיניקים]] חדרו למרוקו והקימו בה [[תחנת סחר|תחנות מסחר]]. במחצית השנייה של [[המאה ה-1 לפנה"ס]] הגיעו ה[[רומא העתיקה|רומאים]] למרוקו, השתלטו על המלכים הברברים וייסדו [[פרובינקיה רומית]] בשם "[[מאוריטניה (פרובינקיה רומית)|מאוריטניה טינגיטנה]]". שלטון הרומאים לא כלל את אזור ה[[הר]] וה[[מדבר]], שם המשיכו הברברים לחיות בעצמאות. הרומאים שלטו באזור עד שנת [[429]], כשאז פלשו ה[[ונדלים|וונדלים]] לצפון-מערב אפריקה. הוונדלים נטמעו באוכלוסייה המקומית ונחלשו, ובשנת [[533]] נכבשה מרוקו על ידי [[האימפריה הביזנטית]].
הכיבוש ה[[ערבי]] של מרוקו התרחש בשנת [[703]]. בעקבות הכיבוש [[התאסלמות|התאסלמו]] הברברים. בשל ריחוקה של מרוקו מהמרכזים האימפריאליים של ה[[האימפריה המוסלמית|ח'ליפות האסלאמית]] ששכנו ב[[סוריה]] וב[[עיראק]], שלטו במרוקו בעיקר שושלות מוסלמיות עצמאיות. בשנת [[781]] ייסד [[אידריס הראשון (מרוקו)|אידריס הראשון]] את השושלת המוסלמית הראשונה ששלטה במרוקו, [[השושלת האידריסית]]. אידריס הגיע למרוקו לאחר שנמלט מ[[בית עבאס]] במזרח. העיר [[פאס]] נוסדה והפכה למרכז המלוכה של מרוקו. ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] מרוקו נכנסה תחת השפעת ה[[פטימים]], ששלטו ב[[מצרים]], וחדלה להתקיים כישות עצמאית.
בשנת [[1061]] ייסדו הברברים הדרומיים תנועה [[דת]]ית שהטיפה לשמירת המוסר ה[[אסלאם|מוסלמי]]. אנשיה, שנקראו "[[מוראביטון]]", בנו [[מבצר]]י מאמינים לוחמים, ויצאו למלחמת קודש ([[ג'יהאד]]) בהנהגתו של [[יוסוף בן תאשפין]]. בשנת [[1069]] בנו את העיר [[מרקש]].
באמצע [[המאה ה-12]] עלה כוחם של [[אל-מוואחידון]], ברברים שישבו ב[[הרי האטלס|הרי האנטי-אטלס]]. הם כבשו את מרוקו. בראשם עמד [[עבד אל-מואמין]]. המווחאדון שלטו במרוקו עד שנת [[1269]]. בתקופת שלטונם כבשו את דרום [[ספרד]]. תקופתם התאפיינה ב[[אל-מוואחידון#יחס ללא-מוסלמים|רדיפות קשות]] נגד יהודים ולא-מוסלמים, אך גם בפריחה תרבותית וכלכלית שבאה לידי ביטוי במתן פטרונות למלומדים רבים וב[[ארכיטקטורה]] מפוארת. בשנת 1269 כבשה את השלטון שושלת חדשה בשם [[השושלת המרינית|בנו מרין]], אשר שלטה במרוקו עד שנת [[1472]]. תקופת שלטונם מצטיינת בפריחה כלכלית ו[[תרבות]]ית. בשנת [[1438]] בנו את ה[[מלאח]] הראשון בעיר [[פאס]].
ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] עלו לשלטון ה"[[השושלת הווטאסית|וואטאסים]]" - משפחה של [[וזיר]]ים ובירוקרטים בכירים שהצליחה להשתלט על הממלכה. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] משפחה שריפית (שמייחסת את מוצאה לנביא [[מוחמד]]) בשם [[השושלת הסעדית|הסעדים]] עלתה מדרום מרוקו והצליחה לתפוס את השלטון במדינה. [[אחמד אל-מנסור]] היה השליט הסעדי המפורסם ביותר, לאחר שהצליח להביס את צבא [[פורטוגל]] האימפריאלית ב[[קרב שלושת המלכים]] וכן להדוף את הפלישה של [[האימפריה העות'מאנית]] לשטחיו.
באמצע [[המאה ה-17]] עלתה לשלטון [[השושלת העלווית]], השולטת עד היום במרוקו. [[אסמאעיל, מלך מרוקו|מולאי אסמאעיל אבן שריף]], המלך השני בשושלת, הפך את העיר [[מקנס]] לעיר הבירה של מרוקו בשנת [[1682]]. בשנות שלטונו של [[חסן הראשון, סולטאן מרוקו|מולאי חסן]], ששלט בין השנים [[1894]]-[[1873]], גברה השפעת ה[[צרפת]]ים וה[[ספרד]]ים במרוקו.
===המאה ה-20===
{{להשלים|כל הערך=לא|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
ב-[[1904]] הוכרה מרוקו כ[[מדינה]] בתחום ההשפעה של [[צרפת]]. מרוקו נעשתה ל[[מדינת חסות]] צרפתית עם חתימת [[הסכם פס]] ב-[[30 במרץ]] [[1912]]. למרות זאת, חלק מצפון המדינה ("[[מרוקו הספרדית]]") נשלט על ידי [[ספרד]]. משפחת המלוכה ה[[השושלת העלווית|עלווית]] שלטה בתקופה זו ולאחר קבלת העצמאות מצרפת ב-[[1956]], ה[[סולטאן]] [[מוחמד החמישי]] קיבל את התואר "[[מלך]]" ומרוקו נעשתה ל[[מונרכיה|ממלכה]] עצמאית. באותו זמן סופחה למרוקו [[טנג'יר]], שהייתה קודם [[עיר בינלאומית]].
ב-[[1961]] לאחר מותו של מוחמד החמישי, עלה לשלטון [[חסן השני]], אשר שמר על זיקתה של מרוקו למערב ובמיוחד ל[[ארצות הברית]], על אף הצטרפות המדינה ל[[הליגה הערבית|ליגה הערבית]] ב-[[1958]]. בשנות ה-70 סיפחה מרוקו את [[סהרה המערבית]], שהייתה תחת שלטון ספרדי החל מ[[ועידת ברלין|וועידת ברלין]] ב-[[1884]], אך קודם לכן הייתה [[אזור השפעה]] מרוקאי. הסיפוח לא הוכר בקהילה הבינלאומית, והביא למתיחות בינה לבין שכנותיה [[אלג'יריה]] ו[[מאוריטניה]].
===המאה ה-21===
{{ערך מורחב|ההפגנות במרוקו (2011)}}
במהלך [[האביב הערבי]]. פרצו הפגנות על המצב הכלכלי והחברתי. אושרה חוקה חדשה, שהרחיבה את סמכויות הפרלמנט וראש הממשלה. עם זאת למלך נשארו סמכויות רבות והשפעה על כל מוסדות השלטון. הוא נשאר אחראי על ענייני הביטחון, הדת והצבא{{הערה|{{ynet|ynet|מושיט יד לישראל: הכירו את מלך מרוקו|58580360|11 בדצמבר 2020}}}}.
בשנת 2020, אחרי כ-30 שנות [[הפסקת אש]], חודש העימות בין [[חזית פוליסריו]] מסהרה המערבית למרוקו.
== פוליטיקה ==
{{ערך מורחב|פוליטיקה של מרוקו}}
{{להשלים|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
מרוקו היא [[מונרכיה חוקתית]], ובה [[פרלמנט]] הנבחר על ידי העם. מאז שנת [[1996]] הפרלמנט מחולק לשני בתים. הבית העליון מורכב מ-395 נציגים שרובם נבחרים פעם ב-5 שנים. בבית התחתון חברים כ-270 נציגים. מפלגות [[אופוזיציה]] הן חוקיות במרוקו וקיימות. אמנם סמכויות הפרלמנט הן מוגבלות, אבל הורחבו כתוצאה מרפורמות בשנת 1996 ובשנת [[2011]], כתוצאה מהפגנות.
[[מלך]] אחראי ל[[ממשלה]] ול[[צבא]] (בין שאר תפקידיו). [[מלך מרוקו]] הוא [[מוחמד השישי]] מאז יולי [[1999]]. המלך ממנה את ראש הממשלה (ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט) ואת חברי הממשלה. ראש הממשלה הנוכחי הוא [[עזיז אח'נוש]] {{אנ|Aziz Akhannouch}}.
[[דו"ח חירות בעולם]] לשנת [[2019]] דירג את מרוקו כמדינה "חופשית חלקית".
[[סהרה המערבית]] נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[1979]]. מרוקו תובעת ריבונות על השטח מאז ויתרה עליו ספרד ב-[[1975]], ומחזיקה בכולו מאז ויתרה מאוריטניה על שליטתה בחלקים ממנו ב-1979. מרוקו התעלמה מהכרזת עצמאות של תושבי הטריטוריה, וכיום נתון עתיד השטח ל[[משאל עם]] בחסות [[האו"ם]], אלא שאין הסכמה בין הצדדים על הגדרת בעלי זכות הבחירה במשאל.
===יחסים עם ישראל===
{{ערך מורחב|יחסי ישראל–מרוקו}}
השלטון המרוקאי ידוע ביחסו האוהד ליהודים, עוד מלפני קום מדינת ישראל, ועד היום. במשך שנים רבות התקיימו קשרים גלויים וחשאיים בין ישראל לבין מרוקו. המלך [[חסן השני]] תמך בפיוס ובפשרה ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי]] ותיווך בין הצדדים ב[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] ובמשא המתן בין [[ישראל]] ל[[פלסטינים]]. בשנת [[1995]] כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות. בשנת [[2000]], בעקבות אירועי [[האינתיפאדה השנייה]], ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל, אך [[ישראלים]] יכולים להיכנס למרוקו ולטייל בה. בסוף [[2020]] במסגרת [[הסכמי אברהם]], הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על כינון היחסים בין ישראל למרוקו<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/380643.html|כותרת=דרמה: מרוקו וישראל סיכמו על "כינון יחסים"|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-10}}</ref>. ב-22 בדצמבר 2020 נחתם ברבאט הסכם בין המשלחת הישראלית לנציגים המרוקנים ([[הסכם ישראל–מרוקו]]). ההסכם כלל מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי הכולל שיתופי פעולה בתחומי ההשקעות והפיננסים.
===מדיניות אקלים===
[[משבר האקלים]] צפוי להשפיע באופן משמעותי על מרוקו: על מגזרי כלכלה כמו חקלאות, דיג ותיירות, על אחוז גדול מהאוכלוסייה המתגורר באזורי החוף, על מקורות המים המוגבלים שלה וכן על תחומים נוספים{{הערה|שם= פרופיל אקלים מרוקו|[https://www.climatelinks.org/resources/climate-change-risk-profile-morocco Climate Risk Profile: Morocco], באתר climatelinks}}. על רקע זה, מרוקו פועלת במספר אופנים כדי להתמודד עם השפעות אלו: מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]], ביטול סובסידיות על דלקים מזהמים, פיתוח חקלאות ימית בר-קיימא, שימור [[אקוויפר]]ים, ועוד{{הערה|שם= מה מרוקו עושה מול משבר האקלים|[https://www.worldbank.org/en/news/feature/2016/11/17/5-things-morocco-is-doing-about-climate-change 5 things Morocco is doing about Climate Change], באתר worldbank}}.
בשנת [[2019]] מרוקו דורגה במקום השני במדד ה-[[CCPI]] {{אנ|CCPI}} שמדרג את המדינות השונות על פי ביצועיהן בהתמודדות אל מול משבר האקלים. מרוקו דורגה אחרי [[שוודיה]] ולפני [[ליטא]]{{הערה|שם= דירוג מרוקו 2019|[https://www.afrik21.africa/en/morocco-ranked-second-worldwide-in-climate-change-control/ MOROCCO: Ranked second worldwide in climate change control], באתר afrik21}}.
=== כוחות מזוינים ===
{{ערך מורחב|הכוחות המזוינים של מרוקו}}
הכוחות המזוינים של מרוקו או כוחות הצבא המלכותי של מרוקו הם [[צבא|הכוחות הצבאיים]] של ממלכת מרוקו. הם מורכבים מהצבא, הצי, חיל האוויר, הז'נדרמריה המלכותי ו[[המשמר המלכותי המרוקני|המשמר המלכותי]].
הכוחות המזוינים של מרוקו גדולים, מאומנים היטב עם ניסיון רב-נגד התקוממות, [[לוחמה מדברית|לוחמה במדבר]] ופעולות אוויר-קרקע. ניסיון נוסף הגיע מהשתתפות בפעולות [[שמירה על השלום|שמירת השלום]].
==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת מרוקו}}
למרוקו אחת ה[[כלכלה|כלכלות]] היותר חזקות באפריקה. כלכלת המדינה [[ליברליזם כלכלי|ליברלית]] למדי ונשענת על תעשיית ה[[פוספטים]] כגון [[זרחן]] (מרוקו היא ספקית הפוספטים השלישית בגודלה בעולם אחרי [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[ארצות הברית]]). מקור ההכנסה השני בחשיבותו של המדינה הוא העברות של כספי תושבים שעובדים מחוץ למדינה. מגזרים חשובים נוספים הם ה[[חקלאות]], ה[[טקסטיל]] וה[[תיירות]]. בין שנת [[2000]] ל-[[2007]] צמחה כלכלת המדינה בקצב של 4%-5% בשנה.
ה[[אבטלה]], העומדת על כ-9.6% (נכון ל-2008) ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]] הגדול, מהווים נטל כבד על כלכלת המדינה.
סביבת ההשקעות במדינה נוחה מאוד: ההגבלות מעטות, מערכת המס יעילה, וישנם תמריצים למשקיעים. אחד היעדים העומדים כיום בפני כלכלת מרוקו הוא השגת [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מתמשכת ויציבה, ועידוד גיוון ה[[תעשייה]].
את תפקיד הסמכות המוניטרית העליונה במדינה ממלא [[הבנק המרכזי של מרוקו]].
ה[[מטבע]] ו[[הילך חוקי|ההילך החוקי]] של המדינה הוא [[דירהם מרוקאי]].
==גאוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גאוגרפיה של מרוקו]], [[מחוזות מרוקו]]}}
שליש משטחה של מרוקו הם הרים. רכס [[הרי האטלס]] הוא האזור הגבוה ביותר של מרוקו, הוא עובר כעמוד שדרה לאורך כל הארץ, מדרום-מערב לצפון-מזרח. הרי האטלס מתחלקים לרכס האטלס התיכון ולרכס האטלס הרים. הפסגה הגבוהה ביותר היא [[ג'בל טובקאל]] (4165 מטר), הנמצאת ברכס הרים. מדרום לרכס הרים משתרע עמק סוס, ומעבר לו - רכס הרי מול האטלס. מצפון לרכס הרים עובר שקע אום א-רביע, ומעבר לו - רכס האטלס התיכון. רכס נוסף, לאורך החוף ה[[הים התיכון|ים-תיכוני]], הוא של הרי הריף. ממערב לשלשלות ההרים הללו משתפלת רמה היורדת עד חוף [[האוקיינוס האטלנטי]]. שני הנהרות העיקריים במרוקו הם [[מולויה]], הנשפך לים התיכון, ואום א-רביע, הנשפך לאוקיינוס האטלנטי.
מרוקו מחולקת ל-12 מחוזות (כולל [[סהרה המערבית]] שמשתרעת על פני שלושה מחוזות דרומיים{{הערה|המחוז דאח'לה - ואדי א-ד'הב (الداخلة - وادي الذهب) הוא היחיד מבין השלושה ששוכן בשלמותו בסהרה המערבית.}}).
21% משטחה ראוי לעיבוד חקלאי, מתוך זה 20% שטח מיוער, 47% שטחי מרעה ושטחים חקלאיים. 58,012 קמ"ר הם שטחים מושקים.
במרוקו מגוון סוגי אקלים, החל מאקלים ים-תיכוני דרך האקלים היבשתי של פנים הרמה עד לאקלים המדברי בסהרה.
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[רעידת האדמה במרוקו (2023)]]}}
ב [[8 בספטמבר]] 2023 בשעה 23:18 שעון מרוקו בלילה שבין יום שישי ל[[יום שבת]] [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ג]] הורגשה [[רעידת האדמה במרוקו (2023)|רעש אדמה]]{{הערה|{{ערוץ7||רעידת אדמה במרוקו: תיעוד רגעי הבהלה|613378|9 בספטמבר 2023}}}}בקרבת העיר [[מרקש]] בעוצמה של 6.9 ב[[סולם ריכטר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bahazit.co.il/אסון-קשה-לפחות-1100-הרוגים-ברעידת-אדמה-במר/|הכותב=אבי כהן|כותרת=המביט לארץ ותרעד: אסון קשה: לפחות 1100 הרוגים ברעידת אדמה במרוקו {{!}} מתעדכן|אתר=בחזית|תאריך=2023-09-09|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-09-09}}</ref>, לפחות 2,950 בני אדם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.now14.co.il/משרד-החוץ-נכון-לשעה-זו-56-ישראלים-מנותקי/|כותרת=468 ישראלים שהו במרוקו בזמן הרעש, מתוכם 57 מנותקי קשר|אתר=חדשות 14|תאריך=9/9/23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=913784|הכותב=חדשות 0404|כותרת=האסון הכבד במרוקו: מניין ההרוגים ברעידת האדמה עלה ל-2,012 בני אדם|אתר=חדשות 0404|תאריך=10 בספטמבר 2023}}</ref> נהרגו ברעש האדמה{{הערה|{{ynet||יותר מ-1,000 הרוגים ברעש במרוקו, החשש: עוד המונים נספו בהרים {{!}} צפו בדיווח מיוחד ממרקש|news/article/rkzjuoka2|9 בספטמבר 2023}}}} רובם מחוץ לעיר מרקש. הרעש הורגש עד [[פורטוגל]] ו[[אלג'יריה]]{{הערה|{{ynet|דניאל סלאמה, איתמר אייכנר|אסון במרוקו: לפחות 632 הרוגים ברעידת אדמה {{!}} תיעוד: רצים ברחוב בין הבניינים שקורסים|news/article/b100vlqt0h|8 בספטמבר 2023}}}},, ולפחות 2,000 בני אדם נפצעו בדרגות פציעה שונות. בנוסף, נפגעו אתרים היסטוריים בעיר מרקש ובניינים רבים בה. מוקד הרעידה היה כ־71.8 ק"מ דרומית־מערבית לעיר מרקש, בסמוך לעיירה [[איגיל]] שב[[הרי האטלס]]. לאחר הרעידה בכרבע שעה, הורגשה רעידת משנה נוספת בעוצמה של 4.8 בסולם.
==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של מרוקו}}
מרוקו היא המדינה ה[[ערבים|ערבית]] החמישית בגודלה באפריקה, אחרי [[מצרים]], [[אלג'יריה]], [[לוב]] ו-[[סודאן]]. אוכלוסייתה מונה כ-37.9 [[מיליון]] נפש ([[2022]]). מרבית תושבי המדינה (95%) הם [[אסלאם|מוסלמים]] [[אסלאם סוני|סונים]], ממוצא ערבי, [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברי]] או עירוב של שני העמים. הערבים פלשו למרוקו ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] וב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] ומאז הפכו לרוב.
ישנו מיעוט שיעי קטן, שאוכלוסייתו מונה כמה אלפי שיעים, שרובם תושבי חוץ מ[[לבנון]] או מ[[עיראק]]. הקהילה [[הדת הבהאית|הבהאית]] ממוקמת בעיקר באזורים עירוניים, ומונה 350–400 תושבים.
כמו כן חיים במדינה כ-100,000 תושבים שאינם [[אזרחות|אזרחי]] המדינה אלא עובדים בה בלבד ללא אזרחות, רובם אזרחי [[צרפת]] ו[[ספרד]].
השפה הרשמית במרוקו היא ה[[ערבית]], המשמשת בכל אמצעי התקשורת הלאומיים. [[ערבית מרוקאית|הערבית המרוקאית]] היא [[דיאלקט]] הנפוץ בעיקר במערב המדינה והיא מעין שילוב של שפות ברבריות והערבית. שפות נוספות במרוקו הן: [[תמאזיגת]], [[תאריפית]] ו[[תשלחית]], המדוברות על ידי האוכלוסייה ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברית]] במדינה, המהווה למעלה ממחצית תושביה. בצפון המדינה ישנם כ-20,000 איש המדברים ספרדית.
רוב אוכלוסיית מרוקו מתגוררת מערבית לרכס [[הרי האטלס]], אזור המבודד על ידי רכס ההרים מ[[מדבר סהרה]].
[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] במדינה היא 71.9 לגברים ו-75.4 לנשים. [[שיעור הפריון]] הוא 2.3 צאצאים בממוצע לאישה.
הערים החשובות במדינה הן, לפי גודלן:
* [[קזבלנקה]] - מרכז המסחר והתעשייה במרוקו ובה [[נמל]] חשוב.
* [[רבאט]] - עיר הבירה בה מרוכזים כל משרדי הממשלה.
* [[פאס]] - העיר החשובה ביותר לעם הערבי במרוקו, המהווה את המרכז הדתי של המדינה.
* [[מרקש]] - אתר תיירותי חשוב מאוד, הנמצא במרכז המדינה, באזור השבטים ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]].
* [[טנג'יר]] - העיר החמישית בגודלה, בה נמצא נמל חשוב המקשר בין מרוקו ל[[ספרד]].
=== דתות ===
חלוקת הדתות במרוקו היא:
* [[אסלאם|מוסלמים]] - 98.7%
* [[נוצרים]] - 1.29%
* [[יהדות|יהודים]] - 0.01%
====יהדות מרוקו====
{{ערך מורחב|ערכים=[[יהדות מרוקו]], [[העלייה ממרוקו]]}}
[[קובץ:כתובה ממרוקו.jpg|טקסט=כתובה ממרוקו, 1771, מאוסף הכתובות של הספרייה הלאומית, ישראל.|ממוזער|כתובה ממרוקו, 1771, מאוסף הכתובות של הספרייה הלאומית, ישראל.]]
עדויות [[אפיגרפיה|אפיגרפיות]] מלמדות, שכבר ב[[המאה ה-3 לספירה|מאה ה-3 לספירה]] חיו יהודים במרוקו, אף שעל פי מסורות מקומיות, יהודים הגיעו למרוקו כבר לאחר [[חורבן בית ראשון]] בשנת [[586 לפנה"ס]]. יהדות מרוקו הייתה קהילה יהודית מהגדולות ביותר והחשובות ביותר בתפוצות, ומרכז ל[[יהדות צפון אפריקה]] ("ה[[מגרב]]"). בעקבות [[גירוש ספרד]] בשנת [[1492]], הגיעו למרוקו רבים מ[[יהדות ספרד|יהודי]] [[ממלכת ספרד]], וחוללו תמורה בצביונה של יהדות מרוקו ושל שכנותיה.
בשנת [[1948]], ערב [[מלחמת העצמאות]] חיו בה כ-265,000 יהודים והיא הייתה המיעוט היהודי הגדול ב[[צפון אפריקה]]. בשנה זו החלו פוגרומים ופגיעות שונות ביהודי מרוקו, בעקבותיהם עזבו כ-67,000 יהודים את מרוקו{{הערה|ראו: אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר, '''הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון''', הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ: ירושלים, 2009, עמ' 196.}}. מלבד זאת, היהודים במרוקו מקבלים [[חופש דת]] כמעט מוחלט. מ[[הקמת מדינת ישראל]] ב-1948 ועד לשנת [[1967]] היגרו למעלה מ-250,000 מבני יהדות מרוקו ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. רבים נוספים היגרו ל[[צרפת]] ול[[צפון אמריקה]]. כיום מתגוררים במרוקו כ-2,500 יהודים בלבד, מרביתם ב[[קזבלנקה]], שריד לקהילה גדולה זו.
==תרבות==
{{להשלים|כל הערך=לא|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
ב[[פאס]] שוכנת [[אוניברסיטת אל-קרוויין|מדרסת אל-קרוויין]] שהוקמה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]], המוגדרת על ידי [[אונסק"ו]] כמוסד ההשכלה הגבוהה העתיק ביותר המתקיים ברציפות עד ימינו. ב[[ימי הביניים]] פעלו בה כמה מגדולי הרוח של התקופה, כגון [[אבן ח'לדון]], [[אבן ערבי]] ואחרים. כיום המוסד היא אוניברסיטה רשמית בחסות המדינה.
מרוקו מפורסמת ב[[המטבח המרוקאי|מטבחה]] המגוון, המשלב השפעות [[ערבים|ערביות]], [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברבריות]], [[אל-אנדלוס|מוריות]], [[המזרח התיכון|מזרח תיכוניות]], [[הים התיכון|ים תיכוניות]], [[אפריקה|אפריקאיות]] ו[[יהודים|יהודיות]].
===ספורט===
נכון לשנת 2017 צברה [[מרוקו במשחקים האולימפיים]] 23 מדליות, מהן 6 מדליות זהב. בין הבולטים בספורטאיה נמנה האצן [[הישאם אל גרוז']], המחזיק בשיאי עולם שונים במרחקים בינוניים. הספורט האהוב ביותר במדינה הוא [[כדורגל]] ו[[נבחרת מרוקו בכדורגל|נבחרת מרוקו]] הופיעה 4 פעמים ב[[אליפות העולם בכדורגל]] וזכתה פעם אחת (1976) ב[[גביע אפריקה לאומות]].
מרוקו היא הנבחרת הראשונה מהעולם הערבי והאפריקאי שעלתה לחצי גמר המונדיאל אי פעם.
==ראו גם==
* [[מגרב]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Morocco|שם ויקישיתוף=מרוקו|ויקיציטוט=פתגמים מרוקאיים|ויקימסע=מרוקו}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{CIA factbook}}
* [http://shezaf.net/מדריכים/מדריך-אפריקה/מרוקו.html מרוקו], באתר של [[צור שיזף]]
* {{וואלה!|דודו בן צור|מרוקו: שבוע וחצי של שכרון חושים בארץ מדהימה|1871476|27 באוקטובר 2011}}
* {{ynet|יוסף ג'קסון (ג'קסי)|אלף לילה ולילה: טיול במרוקו הקסומה|4650673|27 באפריל 2015}}
* {{וואלה|דין אריאל|הצבעים של מרוקו: המקום שבו הרי האטלס פוגשים במדבר סהרה|3197371|1 בנובמבר 2018}}
* {{ישראל היום|[[גלית דיסטל-אטבריאן|גלית דיסטל אטבריאן]]|סלט מרוקאי|650943|18 באפריל 2019}}
* {{הארץ|חן אלמליח|חן אלמליח נסעה לראשונה למרוקו שעליה תמיד חלמה וחוותה סצינה תרבותית רוחשת במלוא עוצמתה|1.7608861|1 באוגוסט 2019}}
* {{אוצר ישראל|ו|144|מוֹרוֹקָא|עמודים=134–136}}
* {{בריטניקה}}
* {{תמונה}} {{הארץ|הארי גרויאר {{אנ|Harry Gruyaert}}|צילומי נוף של מרוקו|1.9655310|25 במרץ 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564236705171|מרוקו}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|כותרת=מרוקו- תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{מדינות אפריקה}}
{{מדינות הים התיכון}}
{{הליגה הערבית}}
{{ארגון המדינות האסלאמיות}}
{{צפון אפריקה}}
{{מונרכיות}}}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מרוקו|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אפריקה]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בליגה הערבית]]
[[קטגוריה:אפריקה: מושבות צרפתיות לשעבר]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות ערבית]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות צרפתית]]
[[קטגוריה:מדינות שבהן עיר הבירה איננה העיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1956]]
[[קטגוריה:מגרב]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | 'וואט דה פאקקק{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה בצפון-מערב אפריקה}}
{{מדינה
| שם = מרוקו
| מדינה = ממלכת מרוקו
| שם בשפת המקור = المملكة المغربية
Royaume du Maroc {{ש}} <small>ⵜⴰⴳⵍⴷⵉⵜ ⵏ ⵍⵎⵖⵔⵉⴱ</small>
| מוטו לאומי = "אלוהים, המולדת, המלך"
| המנון = [[המנון מרוקו|ההמנון הנכבד]]
| קובץ המנון = National Anthem of Morocco.ogg
| יבשת = [[אפריקה]]
| שפה רשמית = [[ערבית מרוקאית|ערבית]], [[ברברית]], [[צרפתית]]
| עיר בירה = [[רבאט]]
| קואורדינטות של הבירה = {{Coord|34|02|N|6|51|W|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[קזבלנקה]] (אד-דאר אל-בידא)
| משטר = [[מונרכיה חוקתית]]
| ראש מדינה = [[מלך מרוקו]]
| שם ראש מדינה = [[מוחמד השישי]]
| אירועי הקמה = [[עצמאות]] מ[[הרפובליקה הצרפתית הרביעית|צרפת]]
| תאריכי הקמה = [[2 במרץ]] [[1956]]
| ישות קודמת = {{דגל|מרוקו הצרפתית}} [[מרוקו הצרפתית]] {{ש}} {{דגל|מרוקו הספרדית||+}} {{ש}} {{דגל|ספרד (1945-1977)}} [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]] {{ש}} {{דגל|האזור הבינלאומי של טנג'יר||+}} {{ש}} {{סמל|פרובינציית איפני}} [[איפני|פרובינציית איפני]] {{ש}} {{דגל|סהרה המערבית||+}} - שני שלישים מוחזק בידי מרוקו דה פקטו
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = זניח
| דת = [[אסלאם סוני]] <small>(רשמית)</small>
| מטבע = [[דירהם]]
| סימון מטבע = MAD{{כ}}; מחולק ל-100 סנתימאת, سنتيمات
| אזור זמן = +1
| סיומת אינטרנט = ma
| קידומת טלפון = 212
| מפה = {{מפת איתור/אפריקה|מדינה=מרוקו}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=מרוקו|שם=מרוקו|אורך=-5|רוחב=31|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| דגל = Flag of Morocco.svg
| סמל = Coat of arms of Morocco.svg
}}
[[קובץ:Marokko_121.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נווה מדבר על גבול הסהרה]]
[[קובץ:Marokko_128.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איית בן חדו]]]]
[[קובץ:Marokko_066.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמן ריקועי מתכת במרוק]]
ולמך מרוקו יש בגט גדול גדול גדוללללללללללללללללללל (ב[[ערבית מרוקאית]]: '''المغرب אל־מַעְ׳רִבּ''', או '''المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה''', תרגום מילולי: '''ממלכת המערב''' או '''הממלכה המערבית''') היא [[מונרכיה]] בקצה הצפון-מערבי של יבשת [[אפריקה]]. מצפון היא גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סאוטה]] ו[[מלייה]] ([[ספרד]]) וב[[מצר גיברלטר]], במערבה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], במזרחה ב[[אלג'יריה]] ובדרומה ב[[סהרה המערבית]], אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[שנות ה-70]]. מרוקו קיבלה את [[עצמאות]]ה מ[[צרפת]] בשנת [[1956]]. [[עיר בירה|בירת]] מרוקו היא העיר [[רבאט]], על אף שהעיר המרכזית והגדולה ביותר בה היא [[קזבלנקה]]. הדת הרשמית במרוקו היא [[אסלאם סוני|אסלאם-סוני]], והשפות הרשמיות בה הן [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[שפות ברבריות|ברברית]].
מרוקו היא מדינה-חברה ב[[הליגה הערבית#חברות|ליגה הערבית]], וכן גם ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].
==מקור השם==
שם הממלכה המלא משמעותו "'''הממלכה המערבית'''" (ב[[ערבית]]: '''المملكة المغربية'''), או "ממלכת המערב". "אל-מע'רב אל-ערבי" (כלומר "המערב הערבי", נכתב לעיתים קרובות בעברית "המגרב") הוא השם הערבי המקובל לאזור צפון-מערב אפריקה, וממנו נובע שמה של הממלכה. השם "'''מָרוֹקוֹ'''" בשאר השפות מקורו בשמה של בירת מרוקו לשעבר – העיר "[[מרקש]]" (פירוש שמה: "ארץ האלים" ב[[שפות ברבריות|ברברית]]).
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[השושלת האידריסית|האידריסים]], [[מוראביטון]], [[אל-מוואחידון]], [[השושלת המרינית|המרינים]], [[השושלת הווטאסית|הווטאסים]], [[השושלת הסעדית|הסעדים]], [[השושלת העלווית|העלווים]]}}
ה[[אזור]] שבו שוכנת מרוקו יושב כבר ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]]. באזור [[הרי האטלס]] הגבוה נמצאו [[פיקטוגרף|ציורי סלע]] המתוארכים לתקופה הפלאוליתית העליונה. תושביה המקוריים של מרוקו נקראים "[[ברברים (קבוצה אתנית)|בֶּרְבֶּרִים]]".
ה[[פיניקים]] חדרו למרוקו והקימו בה [[תחנת סחר|תחנות מסחר]]. במחצית השנייה של [[המאה ה-1 לפנה"ס]] הגיעו ה[[רומא העתיקה|רומאים]] למרוקו, השתלטו על המלכים הברברים וייסדו [[פרובינקיה רומית]] בשם "[[מאוריטניה (פרובינקיה רומית)|מאוריטניה טינגיטנה]]". שלטון הרומאים לא כלל את אזור ה[[הר]] וה[[מדבר]], שם המשיכו הברברים לחיות בעצמאות. הרומאים שלטו באזור עד שנת [[429]], כשאז פלשו ה[[ונדלים|וונדלים]] לצפון-מערב אפריקה. הוונדלים נטמעו באוכלוסייה המקומית ונחלשו, ובשנת [[533]] נכבשה מרוקו על ידי [[האימפריה הביזנטית]].
הכיבוש ה[[ערבי]] של מרוקו התרחש בשנת [[703]]. בעקבות הכיבוש [[התאסלמות|התאסלמו]] הברברים. בשל ריחוקה של מרוקו מהמרכזים האימפריאליים של ה[[האימפריה המוסלמית|ח'ליפות האסלאמית]] ששכנו ב[[סוריה]] וב[[עיראק]], שלטו במרוקו בעיקר שושלות מוסלמיות עצמאיות. בשנת [[781]] ייסד [[אידריס הראשון (מרוקו)|אידריס הראשון]] את השושלת המוסלמית הראשונה ששלטה במרוקו, [[השושלת האידריסית]]. אידריס הגיע למרוקו לאחר שנמלט מ[[בית עבאס]] במזרח. העיר [[פאס]] נוסדה והפכה למרכז המלוכה של מרוקו. ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] מרוקו נכנסה תחת השפעת ה[[פטימים]], ששלטו ב[[מצרים]], וחדלה להתקיים כישות עצמאית.
בשנת [[1061]] ייסדו הברברים הדרומיים תנועה [[דת]]ית שהטיפה לשמירת המוסר ה[[אסלאם|מוסלמי]]. אנשיה, שנקראו "[[מוראביטון]]", בנו [[מבצר]]י מאמינים לוחמים, ויצאו למלחמת קודש ([[ג'יהאד]]) בהנהגתו של [[יוסוף בן תאשפין]]. בשנת [[1069]] בנו את העיר [[מרקש]].
באמצע [[המאה ה-12]] עלה כוחם של [[אל-מוואחידון]], ברברים שישבו ב[[הרי האטלס|הרי האנטי-אטלס]]. הם כבשו את מרוקו. בראשם עמד [[עבד אל-מואמין]]. המווחאדון שלטו במרוקו עד שנת [[1269]]. בתקופת שלטונם כבשו את דרום [[ספרד]]. תקופתם התאפיינה ב[[אל-מוואחידון#יחס ללא-מוסלמים|רדיפות קשות]] נגד יהודים ולא-מוסלמים, אך גם בפריחה תרבותית וכלכלית שבאה לידי ביטוי במתן פטרונות למלומדים רבים וב[[ארכיטקטורה]] מפוארת. בשנת 1269 כבשה את השלטון שושלת חדשה בשם [[השושלת המרינית|בנו מרין]], אשר שלטה במרוקו עד שנת [[1472]]. תקופת שלטונם מצטיינת בפריחה כלכלית ו[[תרבות]]ית. בשנת [[1438]] בנו את ה[[מלאח]] הראשון בעיר [[פאס]].
ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] עלו לשלטון ה"[[השושלת הווטאסית|וואטאסים]]" - משפחה של [[וזיר]]ים ובירוקרטים בכירים שהצליחה להשתלט על הממלכה. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] משפחה שריפית (שמייחסת את מוצאה לנביא [[מוחמד]]) בשם [[השושלת הסעדית|הסעדים]] עלתה מדרום מרוקו והצליחה לתפוס את השלטון במדינה. [[אחמד אל-מנסור]] היה השליט הסעדי המפורסם ביותר, לאחר שהצליח להביס את צבא [[פורטוגל]] האימפריאלית ב[[קרב שלושת המלכים]] וכן להדוף את הפלישה של [[האימפריה העות'מאנית]] לשטחיו.
באמצע [[המאה ה-17]] עלתה לשלטון [[השושלת העלווית]], השולטת עד היום במרוקו. [[אסמאעיל, מלך מרוקו|מולאי אסמאעיל אבן שריף]], המלך השני בשושלת, הפך את העיר [[מקנס]] לעיר הבירה של מרוקו בשנת [[1682]]. בשנות שלטונו של [[חסן הראשון, סולטאן מרוקו|מולאי חסן]], ששלט בין השנים [[1894]]-[[1873]], גברה השפעת ה[[צרפת]]ים וה[[ספרד]]ים במרוקו.
===המאה ה-20===
{{להשלים|כל הערך=לא|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
ב-[[1904]] הוכרה מרוקו כ[[מדינה]] בתחום ההשפעה של [[צרפת]]. מרוקו נעשתה ל[[מדינת חסות]] צרפתית עם חתימת [[הסכם פס]] ב-[[30 במרץ]] [[1912]]. למרות זאת, חלק מצפון המדינה ("[[מרוקו הספרדית]]") נשלט על ידי [[ספרד]]. משפחת המלוכה ה[[השושלת העלווית|עלווית]] שלטה בתקופה זו ולאחר קבלת העצמאות מצרפת ב-[[1956]], ה[[סולטאן]] [[מוחמד החמישי]] קיבל את התואר "[[מלך]]" ומרוקו נעשתה ל[[מונרכיה|ממלכה]] עצמאית. באותו זמן סופחה למרוקו [[טנג'יר]], שהייתה קודם [[עיר בינלאומית]].
ב-[[1961]] לאחר מותו של מוחמד החמישי, עלה לשלטון [[חסן השני]], אשר שמר על זיקתה של מרוקו למערב ובמיוחד ל[[ארצות הברית]], על אף הצטרפות המדינה ל[[הליגה הערבית|ליגה הערבית]] ב-[[1958]]. בשנות ה-70 סיפחה מרוקו את [[סהרה המערבית]], שהייתה תחת שלטון ספרדי החל מ[[ועידת ברלין|וועידת ברלין]] ב-[[1884]], אך קודם לכן הייתה [[אזור השפעה]] מרוקאי. הסיפוח לא הוכר בקהילה הבינלאומית, והביא למתיחות בינה לבין שכנותיה [[אלג'יריה]] ו[[מאוריטניה]].
===המאה ה-21===
{{ערך מורחב|ההפגנות במרוקו (2011)}}
במהלך [[האביב הערבי]]. פרצו הפגנות על המצב הכלכלי והחברתי. אושרה חוקה חדשה, שהרחיבה את סמכויות הפרלמנט וראש הממשלה. עם זאת למלך נשארו סמכויות רבות והשפעה על כל מוסדות השלטון. הוא נשאר אחראי על ענייני הביטחון, הדת והצבא{{הערה|{{ynet|ynet|מושיט יד לישראל: הכירו את מלך מרוקו|58580360|11 בדצמבר 2020}}}}.
בשנת 2020, אחרי כ-30 שנות [[הפסקת אש]], חודש העימות בין [[חזית פוליסריו]] מסהרה המערבית למרוקו.
== פוליטיקה ==
{{ערך מורחב|פוליטיקה של מרוקו}}
{{להשלים|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
מרוקו היא [[מונרכיה חוקתית]], ובה [[פרלמנט]] הנבחר על ידי העם. מאז שנת [[1996]] הפרלמנט מחולק לשני בתים. הבית העליון מורכב מ-395 נציגים שרובם נבחרים פעם ב-5 שנים. בבית התחתון חברים כ-270 נציגים. מפלגות [[אופוזיציה]] הן חוקיות במרוקו וקיימות. אמנם סמכויות הפרלמנט הן מוגבלות, אבל הורחבו כתוצאה מרפורמות בשנת 1996 ובשנת [[2011]], כתוצאה מהפגנות.
[[מלך]] אחראי ל[[ממשלה]] ול[[צבא]] (בין שאר תפקידיו). [[מלך מרוקו]] הוא [[מוחמד השישי]] מאז יולי [[1999]]. המלך ממנה את ראש הממשלה (ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט) ואת חברי הממשלה. ראש הממשלה הנוכחי הוא [[עזיז אח'נוש]] {{אנ|Aziz Akhannouch}}.
[[דו"ח חירות בעולם]] לשנת [[2019]] דירג את מרוקו כמדינה "חופשית חלקית".
[[סהרה המערבית]] נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[1979]]. מרוקו תובעת ריבונות על השטח מאז ויתרה עליו ספרד ב-[[1975]], ומחזיקה בכולו מאז ויתרה מאוריטניה על שליטתה בחלקים ממנו ב-1979. מרוקו התעלמה מהכרזת עצמאות של תושבי הטריטוריה, וכיום נתון עתיד השטח ל[[משאל עם]] בחסות [[האו"ם]], אלא שאין הסכמה בין הצדדים על הגדרת בעלי זכות הבחירה במשאל.
===יחסים עם ישראל===
{{ערך מורחב|יחסי ישראל–מרוקו}}
השלטון המרוקאי ידוע ביחסו האוהד ליהודים, עוד מלפני קום מדינת ישראל, ועד היום. במשך שנים רבות התקיימו קשרים גלויים וחשאיים בין ישראל לבין מרוקו. המלך [[חסן השני]] תמך בפיוס ובפשרה ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי]] ותיווך בין הצדדים ב[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] ובמשא המתן בין [[ישראל]] ל[[פלסטינים]]. בשנת [[1995]] כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות. בשנת [[2000]], בעקבות אירועי [[האינתיפאדה השנייה]], ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל, אך [[ישראלים]] יכולים להיכנס למרוקו ולטייל בה. בסוף [[2020]] במסגרת [[הסכמי אברהם]], הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על כינון היחסים בין ישראל למרוקו<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/380643.html|כותרת=דרמה: מרוקו וישראל סיכמו על "כינון יחסים"|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-10}}</ref>. ב-22 בדצמבר 2020 נחתם ברבאט הסכם בין המשלחת הישראלית לנציגים המרוקנים ([[הסכם ישראל–מרוקו]]). ההסכם כלל מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי הכולל שיתופי פעולה בתחומי ההשקעות והפיננסים.
===מדיניות אקלים===
[[משבר האקלים]] צפוי להשפיע באופן משמעותי על מרוקו: על מגזרי כלכלה כמו חקלאות, דיג ותיירות, על אחוז גדול מהאוכלוסייה המתגורר באזורי החוף, על מקורות המים המוגבלים שלה וכן על תחומים נוספים{{הערה|שם= פרופיל אקלים מרוקו|[https://www.climatelinks.org/resources/climate-change-risk-profile-morocco Climate Risk Profile: Morocco], באתר climatelinks}}. על רקע זה, מרוקו פועלת במספר אופנים כדי להתמודד עם השפעות אלו: מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]], ביטול סובסידיות על דלקים מזהמים, פיתוח חקלאות ימית בר-קיימא, שימור [[אקוויפר]]ים, ועוד{{הערה|שם= מה מרוקו עושה מול משבר האקלים|[https://www.worldbank.org/en/news/feature/2016/11/17/5-things-morocco-is-doing-about-climate-change 5 things Morocco is doing about Climate Change], באתר worldbank}}.
בשנת [[2019]] מרוקו דורגה במקום השני במדד ה-[[CCPI]] {{אנ|CCPI}} שמדרג את המדינות השונות על פי ביצועיהן בהתמודדות אל מול משבר האקלים. מרוקו דורגה אחרי [[שוודיה]] ולפני [[ליטא]]{{הערה|שם= דירוג מרוקו 2019|[https://www.afrik21.africa/en/morocco-ranked-second-worldwide-in-climate-change-control/ MOROCCO: Ranked second worldwide in climate change control], באתר afrik21}}.
=== כוחות מזוינים ===
{{ערך מורחב|הכוחות המזוינים של מרוקו}}
הכוחות המזוינים של מרוקו או כוחות הצבא המלכותי של מרוקו הם [[צבא|הכוחות הצבאיים]] של ממלכת מרוקו. הם מורכבים מהצבא, הצי, חיל האוויר, הז'נדרמריה המלכותי ו[[המשמר המלכותי המרוקני|המשמר המלכותי]].
הכוחות המזוינים של מרוקו גדולים, מאומנים היטב עם ניסיון רב-נגד התקוממות, [[לוחמה מדברית|לוחמה במדבר]] ופעולות אוויר-קרקע. ניסיון נוסף הגיע מהשתתפות בפעולות [[שמירה על השלום|שמירת השלום]].
==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת מרוקו}}
למרוקו אחת ה[[כלכלה|כלכלות]] היותר חזקות באפריקה. כלכלת המדינה [[ליברליזם כלכלי|ליברלית]] למדי ונשענת על תעשיית ה[[פוספטים]] כגון [[זרחן]] (מרוקו היא ספקית הפוספטים השלישית בגודלה בעולם אחרי [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[ארצות הברית]]). מקור ההכנסה השני בחשיבותו של המדינה הוא העברות של כספי תושבים שעובדים מחוץ למדינה. מגזרים חשובים נוספים הם ה[[חקלאות]], ה[[טקסטיל]] וה[[תיירות]]. בין שנת [[2000]] ל-[[2007]] צמחה כלכלת המדינה בקצב של 4%-5% בשנה.
ה[[אבטלה]], העומדת על כ-9.6% (נכון ל-2008) ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]] הגדול, מהווים נטל כבד על כלכלת המדינה.
סביבת ההשקעות במדינה נוחה מאוד: ההגבלות מעטות, מערכת המס יעילה, וישנם תמריצים למשקיעים. אחד היעדים העומדים כיום בפני כלכלת מרוקו הוא השגת [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מתמשכת ויציבה, ועידוד גיוון ה[[תעשייה]].
את תפקיד הסמכות המוניטרית העליונה במדינה ממלא [[הבנק המרכזי של מרוקו]].
ה[[מטבע]] ו[[הילך חוקי|ההילך החוקי]] של המדינה הוא [[דירהם מרוקאי]].
==גאוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גאוגרפיה של מרוקו]], [[מחוזות מרוקו]]}}
שליש משטחה של מרוקו הם הרים. רכס [[הרי האטלס]] הוא האזור הגבוה ביותר של מרוקו, הוא עובר כעמוד שדרה לאורך כל הארץ, מדרום-מערב לצפון-מזרח. הרי האטלס מתחלקים לרכס האטלס התיכון ולרכס האטלס הרים. הפסגה הגבוהה ביותר היא [[ג'בל טובקאל]] (4165 מטר), הנמצאת ברכס הרים. מדרום לרכס הרים משתרע עמק סוס, ומעבר לו - רכס הרי מול האטלס. מצפון לרכס הרים עובר שקע אום א-רביע, ומעבר לו - רכס האטלס התיכון. רכס נוסף, לאורך החוף ה[[הים התיכון|ים-תיכוני]], הוא של הרי הריף. ממערב לשלשלות ההרים הללו משתפלת רמה היורדת עד חוף [[האוקיינוס האטלנטי]]. שני הנהרות העיקריים במרוקו הם [[מולויה]], הנשפך לים התיכון, ואום א-רביע, הנשפך לאוקיינוס האטלנטי.
מרוקו מחולקת ל-12 מחוזות (כולל [[סהרה המערבית]] שמשתרעת על פני שלושה מחוזות דרומיים{{הערה|המחוז דאח'לה - ואדי א-ד'הב (الداخلة - وادي الذهب) הוא היחיד מבין השלושה ששוכן בשלמותו בסהרה המערבית.}}).
21% משטחה ראוי לעיבוד חקלאי, מתוך זה 20% שטח מיוער, 47% שטחי מרעה ושטחים חקלאיים. 58,012 קמ"ר הם שטחים מושקים.
במרוקו מגוון סוגי אקלים, החל מאקלים ים-תיכוני דרך האקלים היבשתי של פנים הרמה עד לאקלים המדברי בסהרה.
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[רעידת האדמה במרוקו (2023)]]}}
ב [[8 בספטמבר]] 2023 בשעה 23:18 שעון מרוקו בלילה שבין יום שישי ל[[יום שבת]] [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ג]] הורגשה [[רעידת האדמה במרוקו (2023)|רעש אדמה]]{{הערה|{{ערוץ7||רעידת אדמה במרוקו: תיעוד רגעי הבהלה|613378|9 בספטמבר 2023}}}}בקרבת העיר [[מרקש]] בעוצמה של 6.9 ב[[סולם ריכטר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bahazit.co.il/אסון-קשה-לפחות-1100-הרוגים-ברעידת-אדמה-במר/|הכותב=אבי כהן|כותרת=המביט לארץ ותרעד: אסון קשה: לפחות 1100 הרוגים ברעידת אדמה במרוקו {{!}} מתעדכן|אתר=בחזית|תאריך=2023-09-09|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-09-09}}</ref>, לפחות 2,950 בני אדם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.now14.co.il/משרד-החוץ-נכון-לשעה-זו-56-ישראלים-מנותקי/|כותרת=468 ישראלים שהו במרוקו בזמן הרעש, מתוכם 57 מנותקי קשר|אתר=חדשות 14|תאריך=9/9/23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=913784|הכותב=חדשות 0404|כותרת=האסון הכבד במרוקו: מניין ההרוגים ברעידת האדמה עלה ל-2,012 בני אדם|אתר=חדשות 0404|תאריך=10 בספטמבר 2023}}</ref> נהרגו ברעש האדמה{{הערה|{{ynet||יותר מ-1,000 הרוגים ברעש במרוקו, החשש: עוד המונים נספו בהרים {{!}} צפו בדיווח מיוחד ממרקש|news/article/rkzjuoka2|9 בספטמבר 2023}}}} רובם מחוץ לעיר מרקש. הרעש הורגש עד [[פורטוגל]] ו[[אלג'יריה]]{{הערה|{{ynet|דניאל סלאמה, איתמר אייכנר|אסון במרוקו: לפחות 632 הרוגים ברעידת אדמה {{!}} תיעוד: רצים ברחוב בין הבניינים שקורסים|news/article/b100vlqt0h|8 בספטמבר 2023}}}},, ולפחות 2,000 בני אדם נפצעו בדרגות פציעה שונות. בנוסף, נפגעו אתרים היסטוריים בעיר מרקש ובניינים רבים בה. מוקד הרעידה היה כ־71.8 ק"מ דרומית־מערבית לעיר מרקש, בסמוך לעיירה [[איגיל]] שב[[הרי האטלס]]. לאחר הרעידה בכרבע שעה, הורגשה רעידת משנה נוספת בעוצמה של 4.8 בסולם.
==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של מרוקו}}
מרוקו היא המדינה ה[[ערבים|ערבית]] החמישית בגודלה באפריקה, אחרי [[מצרים]], [[אלג'יריה]], [[לוב]] ו-[[סודאן]]. אוכלוסייתה מונה כ-37.9 [[מיליון]] נפש ([[2022]]). מרבית תושבי המדינה (95%) הם [[אסלאם|מוסלמים]] [[אסלאם סוני|סונים]], ממוצא ערבי, [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברי]] או עירוב של שני העמים. הערבים פלשו למרוקו ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] וב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] ומאז הפכו לרוב.
ישנו מיעוט שיעי קטן, שאוכלוסייתו מונה כמה אלפי שיעים, שרובם תושבי חוץ מ[[לבנון]] או מ[[עיראק]]. הקהילה [[הדת הבהאית|הבהאית]] ממוקמת בעיקר באזורים עירוניים, ומונה 350–400 תושבים.
כמו כן חיים במדינה כ-100,000 תושבים שאינם [[אזרחות|אזרחי]] המדינה אלא עובדים בה בלבד ללא אזרחות, רובם אזרחי [[צרפת]] ו[[ספרד]].
השפה הרשמית במרוקו היא ה[[ערבית]], המשמשת בכל אמצעי התקשורת הלאומיים. [[ערבית מרוקאית|הערבית המרוקאית]] היא [[דיאלקט]] הנפוץ בעיקר במערב המדינה והיא מעין שילוב של שפות ברבריות והערבית. שפות נוספות במרוקו הן: [[תמאזיגת]], [[תאריפית]] ו[[תשלחית]], המדוברות על ידי האוכלוסייה ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברית]] במדינה, המהווה למעלה ממחצית תושביה. בצפון המדינה ישנם כ-20,000 איש המדברים ספרדית.
רוב אוכלוסיית מרוקו מתגוררת מערבית לרכס [[הרי האטלס]], אזור המבודד על ידי רכס ההרים מ[[מדבר סהרה]].
[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] במדינה היא 71.9 לגברים ו-75.4 לנשים. [[שיעור הפריון]] הוא 2.3 צאצאים בממוצע לאישה.
הערים החשובות במדינה הן, לפי גודלן:
* [[קזבלנקה]] - מרכז המסחר והתעשייה במרוקו ובה [[נמל]] חשוב.
* [[רבאט]] - עיר הבירה בה מרוכזים כל משרדי הממשלה.
* [[פאס]] - העיר החשובה ביותר לעם הערבי במרוקו, המהווה את המרכז הדתי של המדינה.
* [[מרקש]] - אתר תיירותי חשוב מאוד, הנמצא במרכז המדינה, באזור השבטים ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]].
* [[טנג'יר]] - העיר החמישית בגודלה, בה נמצא נמל חשוב המקשר בין מרוקו ל[[ספרד]].
=== דתות ===
חלוקת הדתות במרוקו היא:
* [[אסלאם|מוסלמים]] - 98.7%
* [[נוצרים]] - 1.29%
* [[יהדות|יהודים]] - 0.01%
====יהדות מרוקו====
{{ערך מורחב|ערכים=[[יהדות מרוקו]], [[העלייה ממרוקו]]}}
[[קובץ:כתובה ממרוקו.jpg|טקסט=כתובה ממרוקו, 1771, מאוסף הכתובות של הספרייה הלאומית, ישראל.|ממוזער|כתובה ממרוקו, 1771, מאוסף הכתובות של הספרייה הלאומית, ישראל.]]
עדויות [[אפיגרפיה|אפיגרפיות]] מלמדות, שכבר ב[[המאה ה-3 לספירה|מאה ה-3 לספירה]] חיו יהודים במרוקו, אף שעל פי מסורות מקומיות, יהודים הגיעו למרוקו כבר לאחר [[חורבן בית ראשון]] בשנת [[586 לפנה"ס]]. יהדות מרוקו הייתה קהילה יהודית מהגדולות ביותר והחשובות ביותר בתפוצות, ומרכז ל[[יהדות צפון אפריקה]] ("ה[[מגרב]]"). בעקבות [[גירוש ספרד]] בשנת [[1492]], הגיעו למרוקו רבים מ[[יהדות ספרד|יהודי]] [[ממלכת ספרד]], וחוללו תמורה בצביונה של יהדות מרוקו ושל שכנותיה.
בשנת [[1948]], ערב [[מלחמת העצמאות]] חיו בה כ-265,000 יהודים והיא הייתה המיעוט היהודי הגדול ב[[צפון אפריקה]]. בשנה זו החלו פוגרומים ופגיעות שונות ביהודי מרוקו, בעקבותיהם עזבו כ-67,000 יהודים את מרוקו{{הערה|ראו: אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר, '''הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון''', הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ: ירושלים, 2009, עמ' 196.}}. מלבד זאת, היהודים במרוקו מקבלים [[חופש דת]] כמעט מוחלט. מ[[הקמת מדינת ישראל]] ב-1948 ועד לשנת [[1967]] היגרו למעלה מ-250,000 מבני יהדות מרוקו ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. רבים נוספים היגרו ל[[צרפת]] ול[[צפון אמריקה]]. כיום מתגוררים במרוקו כ-2,500 יהודים בלבד, מרביתם ב[[קזבלנקה]], שריד לקהילה גדולה זו.
==תרבות==
{{להשלים|כל הערך=לא|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
ב[[פאס]] שוכנת [[אוניברסיטת אל-קרוויין|מדרסת אל-קרוויין]] שהוקמה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]], המוגדרת על ידי [[אונסק"ו]] כמוסד ההשכלה הגבוהה העתיק ביותר המתקיים ברציפות עד ימינו. ב[[ימי הביניים]] פעלו בה כמה מגדולי הרוח של התקופה, כגון [[אבן ח'לדון]], [[אבן ערבי]] ואחרים. כיום המוסד היא אוניברסיטה רשמית בחסות המדינה.
מרוקו מפורסמת ב[[המטבח המרוקאי|מטבחה]] המגוון, המשלב השפעות [[ערבים|ערביות]], [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברבריות]], [[אל-אנדלוס|מוריות]], [[המזרח התיכון|מזרח תיכוניות]], [[הים התיכון|ים תיכוניות]], [[אפריקה|אפריקאיות]] ו[[יהודים|יהודיות]].
===ספורט===
נכון לשנת 2017 צברה [[מרוקו במשחקים האולימפיים]] 23 מדליות, מהן 6 מדליות זהב. בין הבולטים בספורטאיה נמנה האצן [[הישאם אל גרוז']], המחזיק בשיאי עולם שונים במרחקים בינוניים. הספורט האהוב ביותר במדינה הוא [[כדורגל]] ו[[נבחרת מרוקו בכדורגל|נבחרת מרוקו]] הופיעה 4 פעמים ב[[אליפות העולם בכדורגל]] וזכתה פעם אחת (1976) ב[[גביע אפריקה לאומות]].
מרוקו היא הנבחרת הראשונה מהעולם הערבי והאפריקאי שעלתה לחצי גמר המונדיאל אי פעם.
==ראו גם==
* [[מגרב]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Morocco|שם ויקישיתוף=מרוקו|ויקיציטוט=פתגמים מרוקאיים|ויקימסע=מרוקו}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{CIA factbook}}
* [http://shezaf.net/מדריכים/מדריך-אפריקה/מרוקו.html מרוקו], באתר של [[צור שיזף]]
* {{וואלה!|דודו בן צור|מרוקו: שבוע וחצי של שכרון חושים בארץ מדהימה|1871476|27 באוקטובר 2011}}
* {{ynet|יוסף ג'קסון (ג'קסי)|אלף לילה ולילה: טיול במרוקו הקסומה|4650673|27 באפריל 2015}}
* {{וואלה|דין אריאל|הצבעים של מרוקו: המקום שבו הרי האטלס פוגשים במדבר סהרה|3197371|1 בנובמבר 2018}}
* {{ישראל היום|[[גלית דיסטל-אטבריאן|גלית דיסטל אטבריאן]]|סלט מרוקאי|650943|18 באפריל 2019}}
* {{הארץ|חן אלמליח|חן אלמליח נסעה לראשונה למרוקו שעליה תמיד חלמה וחוותה סצינה תרבותית רוחשת במלוא עוצמתה|1.7608861|1 באוגוסט 2019}}
* {{אוצר ישראל|ו|144|מוֹרוֹקָא|עמודים=134–136}}
* {{בריטניקה}}
* {{תמונה}} {{הארץ|הארי גרויאר {{אנ|Harry Gruyaert}}|צילומי נוף של מרוקו|1.9655310|25 במרץ 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564236705171|מרוקו}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|כותרת=מרוקו- תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{מדינות אפריקה}}
{{מדינות הים התיכון}}
{{הליגה הערבית}}
{{ארגון המדינות האסלאמיות}}
{{צפון אפריקה}}
{{מונרכיות}}}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מרוקו|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אפריקה]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בליגה הערבית]]
[[קטגוריה:אפריקה: מושבות צרפתיות לשעבר]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות ערבית]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות צרפתית]]
[[קטגוריה:מדינות שבהן עיר הבירה איננה העיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1956]]
[[קטגוריה:מגרב]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -36,5 +36,5 @@
[[קובץ:Marokko_128.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איית בן חדו]]]]
[[קובץ:Marokko_066.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמן ריקועי מתכת במרוק]]
-ולמך מרוקו יש בגט גדול (ב[[ערבית מרוקאית]]: '''المغرب אל־מַעְ׳רִבּ''', או '''المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה''', תרגום מילולי: '''ממלכת המערב''' או '''הממלכה המערבית''') היא [[מונרכיה]] בקצה הצפון-מערבי של יבשת [[אפריקה]]. מצפון היא גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סאוטה]] ו[[מלייה]] ([[ספרד]]) וב[[מצר גיברלטר]], במערבה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], במזרחה ב[[אלג'יריה]] ובדרומה ב[[סהרה המערבית]], אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[שנות ה-70]]. מרוקו קיבלה את [[עצמאות]]ה מ[[צרפת]] בשנת [[1956]]. [[עיר בירה|בירת]] מרוקו היא העיר [[רבאט]], על אף שהעיר המרכזית והגדולה ביותר בה היא [[קזבלנקה]]. הדת הרשמית במרוקו היא [[אסלאם סוני|אסלאם-סוני]], והשפות הרשמיות בה הן [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[שפות ברבריות|ברברית]].
+ולמך מרוקו יש בגט גדול גדול גדוללללללללללללללללללל (ב[[ערבית מרוקאית]]: '''المغرب אל־מַעְ׳רִבּ''', או '''المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה''', תרגום מילולי: '''ממלכת המערב''' או '''הממלכה המערבית''') היא [[מונרכיה]] בקצה הצפון-מערבי של יבשת [[אפריקה]]. מצפון היא גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סאוטה]] ו[[מלייה]] ([[ספרד]]) וב[[מצר גיברלטר]], במערבה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], במזרחה ב[[אלג'יריה]] ובדרומה ב[[סהרה המערבית]], אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[שנות ה-70]]. מרוקו קיבלה את [[עצמאות]]ה מ[[צרפת]] בשנת [[1956]]. [[עיר בירה|בירת]] מרוקו היא העיר [[רבאט]], על אף שהעיר המרכזית והגדולה ביותר בה היא [[קזבלנקה]]. הדת הרשמית במרוקו היא [[אסלאם סוני|אסלאם-סוני]], והשפות הרשמיות בה הן [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[שפות ברבריות|ברברית]].
מרוקו היא מדינה-חברה ב[[הליגה הערבית#חברות|ליגה הערבית]], וכן גם ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 34621 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 34567 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 54 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => 'ולמך מרוקו יש בגט גדול גדול גדוללללללללללללללללללל (ב[[ערבית מרוקאית]]: '''المغرب אל־מַעְ׳רִבּ''', או '''المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה''', תרגום מילולי: '''ממלכת המערב''' או '''הממלכה המערבית''') היא [[מונרכיה]] בקצה הצפון-מערבי של יבשת [[אפריקה]]. מצפון היא גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סאוטה]] ו[[מלייה]] ([[ספרד]]) וב[[מצר גיברלטר]], במערבה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], במזרחה ב[[אלג'יריה]] ובדרומה ב[[סהרה המערבית]], אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[שנות ה-70]]. מרוקו קיבלה את [[עצמאות]]ה מ[[צרפת]] בשנת [[1956]]. [[עיר בירה|בירת]] מרוקו היא העיר [[רבאט]], על אף שהעיר המרכזית והגדולה ביותר בה היא [[קזבלנקה]]. הדת הרשמית במרוקו היא [[אסלאם סוני|אסלאם-סוני]], והשפות הרשמיות בה הן [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[שפות ברבריות|ברברית]].'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'ולמך מרוקו יש בגט גדול (ב[[ערבית מרוקאית]]: '''المغرب אל־מַעְ׳רִבּ''', או '''المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה''', תרגום מילולי: '''ממלכת המערב''' או '''הממלכה המערבית''') היא [[מונרכיה]] בקצה הצפון-מערבי של יבשת [[אפריקה]]. מצפון היא גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סאוטה]] ו[[מלייה]] ([[ספרד]]) וב[[מצר גיברלטר]], במערבה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], במזרחה ב[[אלג'יריה]] ובדרומה ב[[סהרה המערבית]], אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[שנות ה-70]]. מרוקו קיבלה את [[עצמאות]]ה מ[[צרפת]] בשנת [[1956]]. [[עיר בירה|בירת]] מרוקו היא העיר [[רבאט]], על אף שהעיר המרכזית והגדולה ביותר בה היא [[קזבלנקה]]. הדת הרשמית במרוקו היא [[אסלאם סוני|אסלאם-סוני]], והשפות הרשמיות בה הן [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[שפות ברבריות|ברברית]].'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.worldometers.info/world-population/population-by-country/',
1 => 'https://www.worldometers.info/population',
2 => 'https://databank.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.CD/1ff4a498/Popular-Indicators',
3 => 'https://hdr.undp.org/data-center/documentation-and-downloads',
4 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-58580360,00.html',
5 => 'http://www.kikar.co.il/380643.html',
6 => 'https://www.climatelinks.org/resources/climate-change-risk-profile-morocco',
7 => 'https://www.worldbank.org/en/news/feature/2016/11/17/5-things-morocco-is-doing-about-climate-change',
8 => 'https://www.afrik21.africa/en/morocco-ranked-second-worldwide-in-climate-change-control/',
9 => 'https://www.inn.co.il/news/613378',
10 => 'https://www.bahazit.co.il/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-1100-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A8/',
11 => 'https://www.now14.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%96%D7%95-56-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99/',
12 => 'https://www.0404.co.il/?p=913784',
13 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkzjuoka2',
14 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b100vlqt0h',
15 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P1313',
16 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P6',
17 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P194',
18 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P209',
19 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P1125',
20 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P1304',
21 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P832',
22 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he',
23 => 'https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&language=he¶ms=34_02_N_6_51_W_type:city',
24 => 'http://www.maroc.ma/en',
25 => 'https://www.maroc.ma/es',
26 => 'https://www.maroc.ma/fr',
27 => 'https://www.maroc.ma/amz',
28 => 'https://www.maroc.ma/ar',
29 => 'https://www.facebook.com/MoroccanGov',
30 => 'https://www.twitter.com/MoroccanGov',
31 => 'https://www.instagram.com/moroccangov',
32 => 'https://www.tiktok.com/@MoroccanGov',
33 => 'https://www.youtube.com/channel/UC7zr0TKchUJyJ7D8u5gK7HQ',
34 => 'https://www.cia.gov/the-world-factbook/countries/morocco/',
35 => 'http://shezaf.net/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.html',
36 => 'https://news.walla.co.il/?w=//1871476',
37 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4650673,00.html',
38 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3197371',
39 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/650943',
40 => 'https://www.haaretz.co.il/1.7608861',
41 => 'http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2595&pgnum=144',
42 => 'https://www.britannica.com/place/Morocco',
43 => 'https://www.haaretz.co.il/1.9655310',
44 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007564236705171',
45 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007564236705171',
46 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb15238604s',
47 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb15238604s',
48 => 'https://d-nb.info/gnd/4037680-1',
49 => 'https://hls-dhs-dss.ch/fr/articles/003456',
50 => 'https://isni.org/isni/0000000121703280',
51 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n79069715',
52 => 'https://musicbrainz.org/area/b84d8617-249a-3a06-849d-fc5c25e2249b',
53 => 'https://catalog.archives.gov/id/10035766',
54 => 'https://id.ndl.go.jp/auth/ndlna/00567851',
55 => 'https://aleph.nkp.cz/F/?func=find-c&local_base=aut&ccl_term=ica=ge129968&CON_LNG=ENG',
56 => 'https://nla.gov.au/anbd.aut-an61543532',
57 => 'http://data.rero.ch/02-A000110709',
58 => 'https://libris.kb.se/auth/153513',
59 => 'https://www.idref.fr/026392275',
60 => 'https://id.parliament.uk/R7J0NhMc',
61 => 'https://viaf.org/viaf/140638492',
62 => 'https://www.worldcat.org/identities/containsVIAFID/140638492'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.maroc.ma/en',
1 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he',
2 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb15238604s',
3 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb15238604s',
4 => 'https://d-nb.info/gnd/4037680-1',
5 => 'https://hls-dhs-dss.ch/fr/articles/003456',
6 => 'https://isni.org/isni/0000000121703280',
7 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n79069715',
8 => 'https://musicbrainz.org/area/b84d8617-249a-3a06-849d-fc5c25e2249b',
9 => 'https://catalog.archives.gov/id/10035766',
10 => 'https://id.ndl.go.jp/auth/ndlna/00567851',
11 => 'https://aleph.nkp.cz/F/?func=find-c&local_base=aut&ccl_term=ica=ge129968&CON_LNG=ENG',
12 => 'https://nla.gov.au/anbd.aut-an61543532',
13 => 'http://data.rero.ch/02-A000110709',
14 => 'https://libris.kb.se/auth/153513',
15 => 'https://www.idref.fr/026392275',
16 => 'https://viaf.org/viaf/140638492',
17 => 'https://www.cia.gov/the-world-factbook/countries/morocco/',
18 => 'http://shezaf.net/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.html',
19 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4650673,00.html',
20 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/650943',
21 => 'https://www.haaretz.co.il/1.7608861',
22 => 'http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2595&pgnum=144',
23 => 'https://www.haaretz.co.il/1.9655310',
24 => 'https://www.maroc.ma/es',
25 => 'https://www.maroc.ma/fr',
26 => 'https://www.maroc.ma/amz',
27 => 'https://www.maroc.ma/ar',
28 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007564236705171',
29 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b100vlqt0h',
30 => 'https://www.bahazit.co.il/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-1100-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A8/',
31 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkzjuoka2',
32 => 'https://www.inn.co.il/news/613378',
33 => 'https://www.now14.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%96%D7%95-56-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99/',
34 => 'https://www.0404.co.il/?p=913784',
35 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007564236705171',
36 => 'http://www.kikar.co.il/380643.html',
37 => 'https://www.climatelinks.org/resources/climate-change-risk-profile-morocco',
38 => 'https://www.worldbank.org/en/news/feature/2016/11/17/5-things-morocco-is-doing-about-climate-change',
39 => 'https://www.afrik21.africa/en/morocco-ranked-second-worldwide-in-climate-change-control/',
40 => 'https://www.facebook.com/MoroccanGov',
41 => 'https://www.twitter.com/MoroccanGov',
42 => 'https://www.instagram.com/moroccangov',
43 => 'https://www.tiktok.com/@MoroccanGov',
44 => 'https://www.youtube.com/channel/UC7zr0TKchUJyJ7D8u5gK7HQ',
45 => 'https://www.britannica.com/place/Morocco',
46 => 'https://www.worldcat.org/identities/containsVIAFID/140638492',
47 => 'https://id.parliament.uk/R7J0NhMc',
48 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-58580360,00.html',
49 => 'https://news.walla.co.il/?w=//1871476',
50 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3197371',
51 => 'https://www.worldometers.info/world-population/population-by-country/',
52 => 'https://www.worldometers.info/population',
53 => 'https://databank.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.CD/1ff4a498/Popular-Indicators',
54 => 'https://hdr.undp.org/data-center/documentation-and-downloads',
55 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P1313',
56 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P6',
57 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P194',
58 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P209',
59 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P1125',
60 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P1304',
61 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1028?uselang=he#P832',
62 => 'https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&language=he¶ms=34_02_N_6_51_W_type:city'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | 'וואט דה פאקקק{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה בצפון-מערב אפריקה}}
{{מדינה
| שם = מרוקו
| מדינה = ממלכת מרוקו
| שם בשפת המקור = المملكة المغربية
Royaume du Maroc {{ש}} <small>ⵜⴰⴳⵍⴷⵉⵜ ⵏ ⵍⵎⵖⵔⵉⴱ</small>
| מוטו לאומי = "אלוהים, המולדת, המלך"
| המנון = [[המנון מרוקו|ההמנון הנכבד]]
| קובץ המנון = National Anthem of Morocco.ogg
| יבשת = [[אפריקה]]
| שפה רשמית = [[ערבית מרוקאית|ערבית]], [[ברברית]], [[צרפתית]]
| עיר בירה = [[רבאט]]
| קואורדינטות של הבירה = {{Coord|34|02|N|6|51|W|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[קזבלנקה]] (אד-דאר אל-בידא)
| משטר = [[מונרכיה חוקתית]]
| ראש מדינה = [[מלך מרוקו]]
| שם ראש מדינה = [[מוחמד השישי]]
| אירועי הקמה = [[עצמאות]] מ[[הרפובליקה הצרפתית הרביעית|צרפת]]
| תאריכי הקמה = [[2 במרץ]] [[1956]]
| ישות קודמת = {{דגל|מרוקו הצרפתית}} [[מרוקו הצרפתית]] {{ש}} {{דגל|מרוקו הספרדית||+}} {{ש}} {{דגל|ספרד (1945-1977)}} [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]] {{ש}} {{דגל|האזור הבינלאומי של טנג'יר||+}} {{ש}} {{סמל|פרובינציית איפני}} [[איפני|פרובינציית איפני]] {{ש}} {{דגל|סהרה המערבית||+}} - שני שלישים מוחזק בידי מרוקו דה פקטו
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = זניח
| דת = [[אסלאם סוני]] <small>(רשמית)</small>
| מטבע = [[דירהם]]
| סימון מטבע = MAD{{כ}}; מחולק ל-100 סנתימאת, سنتيمات
| אזור זמן = +1
| סיומת אינטרנט = ma
| קידומת טלפון = 212
| מפה = {{מפת איתור/אפריקה|מדינה=מרוקו}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=מרוקו|שם=מרוקו|אורך=-5|רוחב=31|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| דגל = Flag of Morocco.svg
| סמל = Coat of arms of Morocco.svg
}}
[[קובץ:Marokko_121.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נווה מדבר על גבול הסהרה]]
[[קובץ:Marokko_128.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[איית בן חדו]]]]
[[קובץ:Marokko_066.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמן ריקועי מתכת במרוק]]
ולמך מרוקו יש בגט גדול גדול גדוללללללללללללללללללל (ב[[ערבית מרוקאית]]: '''المغرب אל־מַעְ׳רִבּ''', או '''المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה''', תרגום מילולי: '''ממלכת המערב''' או '''הממלכה המערבית''') היא [[מונרכיה]] בקצה הצפון-מערבי של יבשת [[אפריקה]]. מצפון היא גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סאוטה]] ו[[מלייה]] ([[ספרד]]) וב[[מצר גיברלטר]], במערבה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], במזרחה ב[[אלג'יריה]] ובדרומה ב[[סהרה המערבית]], אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[שנות ה-70]]. מרוקו קיבלה את [[עצמאות]]ה מ[[צרפת]] בשנת [[1956]]. [[עיר בירה|בירת]] מרוקו היא העיר [[רבאט]], על אף שהעיר המרכזית והגדולה ביותר בה היא [[קזבלנקה]]. הדת הרשמית במרוקו היא [[אסלאם סוני|אסלאם-סוני]], והשפות הרשמיות בה הן [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[שפות ברבריות|ברברית]].
מרוקו היא מדינה-חברה ב[[הליגה הערבית#חברות|ליגה הערבית]], וכן גם ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].
==מקור השם==
שם הממלכה המלא משמעותו "'''הממלכה המערבית'''" (ב[[ערבית]]: '''المملكة المغربية'''), או "ממלכת המערב". "אל-מע'רב אל-ערבי" (כלומר "המערב הערבי", נכתב לעיתים קרובות בעברית "המגרב") הוא השם הערבי המקובל לאזור צפון-מערב אפריקה, וממנו נובע שמה של הממלכה. השם "'''מָרוֹקוֹ'''" בשאר השפות מקורו בשמה של בירת מרוקו לשעבר – העיר "[[מרקש]]" (פירוש שמה: "ארץ האלים" ב[[שפות ברבריות|ברברית]]).
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[השושלת האידריסית|האידריסים]], [[מוראביטון]], [[אל-מוואחידון]], [[השושלת המרינית|המרינים]], [[השושלת הווטאסית|הווטאסים]], [[השושלת הסעדית|הסעדים]], [[השושלת העלווית|העלווים]]}}
ה[[אזור]] שבו שוכנת מרוקו יושב כבר ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]]. באזור [[הרי האטלס]] הגבוה נמצאו [[פיקטוגרף|ציורי סלע]] המתוארכים לתקופה הפלאוליתית העליונה. תושביה המקוריים של מרוקו נקראים "[[ברברים (קבוצה אתנית)|בֶּרְבֶּרִים]]".
ה[[פיניקים]] חדרו למרוקו והקימו בה [[תחנת סחר|תחנות מסחר]]. במחצית השנייה של [[המאה ה-1 לפנה"ס]] הגיעו ה[[רומא העתיקה|רומאים]] למרוקו, השתלטו על המלכים הברברים וייסדו [[פרובינקיה רומית]] בשם "[[מאוריטניה (פרובינקיה רומית)|מאוריטניה טינגיטנה]]". שלטון הרומאים לא כלל את אזור ה[[הר]] וה[[מדבר]], שם המשיכו הברברים לחיות בעצמאות. הרומאים שלטו באזור עד שנת [[429]], כשאז פלשו ה[[ונדלים|וונדלים]] לצפון-מערב אפריקה. הוונדלים נטמעו באוכלוסייה המקומית ונחלשו, ובשנת [[533]] נכבשה מרוקו על ידי [[האימפריה הביזנטית]].
הכיבוש ה[[ערבי]] של מרוקו התרחש בשנת [[703]]. בעקבות הכיבוש [[התאסלמות|התאסלמו]] הברברים. בשל ריחוקה של מרוקו מהמרכזים האימפריאליים של ה[[האימפריה המוסלמית|ח'ליפות האסלאמית]] ששכנו ב[[סוריה]] וב[[עיראק]], שלטו במרוקו בעיקר שושלות מוסלמיות עצמאיות. בשנת [[781]] ייסד [[אידריס הראשון (מרוקו)|אידריס הראשון]] את השושלת המוסלמית הראשונה ששלטה במרוקו, [[השושלת האידריסית]]. אידריס הגיע למרוקו לאחר שנמלט מ[[בית עבאס]] במזרח. העיר [[פאס]] נוסדה והפכה למרכז המלוכה של מרוקו. ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] מרוקו נכנסה תחת השפעת ה[[פטימים]], ששלטו ב[[מצרים]], וחדלה להתקיים כישות עצמאית.
בשנת [[1061]] ייסדו הברברים הדרומיים תנועה [[דת]]ית שהטיפה לשמירת המוסר ה[[אסלאם|מוסלמי]]. אנשיה, שנקראו "[[מוראביטון]]", בנו [[מבצר]]י מאמינים לוחמים, ויצאו למלחמת קודש ([[ג'יהאד]]) בהנהגתו של [[יוסוף בן תאשפין]]. בשנת [[1069]] בנו את העיר [[מרקש]].
באמצע [[המאה ה-12]] עלה כוחם של [[אל-מוואחידון]], ברברים שישבו ב[[הרי האטלס|הרי האנטי-אטלס]]. הם כבשו את מרוקו. בראשם עמד [[עבד אל-מואמין]]. המווחאדון שלטו במרוקו עד שנת [[1269]]. בתקופת שלטונם כבשו את דרום [[ספרד]]. תקופתם התאפיינה ב[[אל-מוואחידון#יחס ללא-מוסלמים|רדיפות קשות]] נגד יהודים ולא-מוסלמים, אך גם בפריחה תרבותית וכלכלית שבאה לידי ביטוי במתן פטרונות למלומדים רבים וב[[ארכיטקטורה]] מפוארת. בשנת 1269 כבשה את השלטון שושלת חדשה בשם [[השושלת המרינית|בנו מרין]], אשר שלטה במרוקו עד שנת [[1472]]. תקופת שלטונם מצטיינת בפריחה כלכלית ו[[תרבות]]ית. בשנת [[1438]] בנו את ה[[מלאח]] הראשון בעיר [[פאס]].
ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] עלו לשלטון ה"[[השושלת הווטאסית|וואטאסים]]" - משפחה של [[וזיר]]ים ובירוקרטים בכירים שהצליחה להשתלט על הממלכה. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] משפחה שריפית (שמייחסת את מוצאה לנביא [[מוחמד]]) בשם [[השושלת הסעדית|הסעדים]] עלתה מדרום מרוקו והצליחה לתפוס את השלטון במדינה. [[אחמד אל-מנסור]] היה השליט הסעדי המפורסם ביותר, לאחר שהצליח להביס את צבא [[פורטוגל]] האימפריאלית ב[[קרב שלושת המלכים]] וכן להדוף את הפלישה של [[האימפריה העות'מאנית]] לשטחיו.
באמצע [[המאה ה-17]] עלתה לשלטון [[השושלת העלווית]], השולטת עד היום במרוקו. [[אסמאעיל, מלך מרוקו|מולאי אסמאעיל אבן שריף]], המלך השני בשושלת, הפך את העיר [[מקנס]] לעיר הבירה של מרוקו בשנת [[1682]]. בשנות שלטונו של [[חסן הראשון, סולטאן מרוקו|מולאי חסן]], ששלט בין השנים [[1894]]-[[1873]], גברה השפעת ה[[צרפת]]ים וה[[ספרד]]ים במרוקו.
===המאה ה-20===
{{להשלים|כל הערך=לא|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
ב-[[1904]] הוכרה מרוקו כ[[מדינה]] בתחום ההשפעה של [[צרפת]]. מרוקו נעשתה ל[[מדינת חסות]] צרפתית עם חתימת [[הסכם פס]] ב-[[30 במרץ]] [[1912]]. למרות זאת, חלק מצפון המדינה ("[[מרוקו הספרדית]]") נשלט על ידי [[ספרד]]. משפחת המלוכה ה[[השושלת העלווית|עלווית]] שלטה בתקופה זו ולאחר קבלת העצמאות מצרפת ב-[[1956]], ה[[סולטאן]] [[מוחמד החמישי]] קיבל את התואר "[[מלך]]" ומרוקו נעשתה ל[[מונרכיה|ממלכה]] עצמאית. באותו זמן סופחה למרוקו [[טנג'יר]], שהייתה קודם [[עיר בינלאומית]].
ב-[[1961]] לאחר מותו של מוחמד החמישי, עלה לשלטון [[חסן השני]], אשר שמר על זיקתה של מרוקו למערב ובמיוחד ל[[ארצות הברית]], על אף הצטרפות המדינה ל[[הליגה הערבית|ליגה הערבית]] ב-[[1958]]. בשנות ה-70 סיפחה מרוקו את [[סהרה המערבית]], שהייתה תחת שלטון ספרדי החל מ[[ועידת ברלין|וועידת ברלין]] ב-[[1884]], אך קודם לכן הייתה [[אזור השפעה]] מרוקאי. הסיפוח לא הוכר בקהילה הבינלאומית, והביא למתיחות בינה לבין שכנותיה [[אלג'יריה]] ו[[מאוריטניה]].
===המאה ה-21===
{{ערך מורחב|ההפגנות במרוקו (2011)}}
במהלך [[האביב הערבי]]. פרצו הפגנות על המצב הכלכלי והחברתי. אושרה חוקה חדשה, שהרחיבה את סמכויות הפרלמנט וראש הממשלה. עם זאת למלך נשארו סמכויות רבות והשפעה על כל מוסדות השלטון. הוא נשאר אחראי על ענייני הביטחון, הדת והצבא{{הערה|{{ynet|ynet|מושיט יד לישראל: הכירו את מלך מרוקו|58580360|11 בדצמבר 2020}}}}.
בשנת 2020, אחרי כ-30 שנות [[הפסקת אש]], חודש העימות בין [[חזית פוליסריו]] מסהרה המערבית למרוקו.
== פוליטיקה ==
{{ערך מורחב|פוליטיקה של מרוקו}}
{{להשלים|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
מרוקו היא [[מונרכיה חוקתית]], ובה [[פרלמנט]] הנבחר על ידי העם. מאז שנת [[1996]] הפרלמנט מחולק לשני בתים. הבית העליון מורכב מ-395 נציגים שרובם נבחרים פעם ב-5 שנים. בבית התחתון חברים כ-270 נציגים. מפלגות [[אופוזיציה]] הן חוקיות במרוקו וקיימות. אמנם סמכויות הפרלמנט הן מוגבלות, אבל הורחבו כתוצאה מרפורמות בשנת 1996 ובשנת [[2011]], כתוצאה מהפגנות.
[[מלך]] אחראי ל[[ממשלה]] ול[[צבא]] (בין שאר תפקידיו). [[מלך מרוקו]] הוא [[מוחמד השישי]] מאז יולי [[1999]]. המלך ממנה את ראש הממשלה (ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט) ואת חברי הממשלה. ראש הממשלה הנוכחי הוא [[עזיז אח'נוש]] {{אנ|Aziz Akhannouch}}.
[[דו"ח חירות בעולם]] לשנת [[2019]] דירג את מרוקו כמדינה "חופשית חלקית".
[[סהרה המערבית]] נמצאת בשליטת מרוקו מאז [[1979]]. מרוקו תובעת ריבונות על השטח מאז ויתרה עליו ספרד ב-[[1975]], ומחזיקה בכולו מאז ויתרה מאוריטניה על שליטתה בחלקים ממנו ב-1979. מרוקו התעלמה מהכרזת עצמאות של תושבי הטריטוריה, וכיום נתון עתיד השטח ל[[משאל עם]] בחסות [[האו"ם]], אלא שאין הסכמה בין הצדדים על הגדרת בעלי זכות הבחירה במשאל.
===יחסים עם ישראל===
{{ערך מורחב|יחסי ישראל–מרוקו}}
השלטון המרוקאי ידוע ביחסו האוהד ליהודים, עוד מלפני קום מדינת ישראל, ועד היום. במשך שנים רבות התקיימו קשרים גלויים וחשאיים בין ישראל לבין מרוקו. המלך [[חסן השני]] תמך בפיוס ובפשרה ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי]] ותיווך בין הצדדים ב[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] ובמשא המתן בין [[ישראל]] ל[[פלסטינים]]. בשנת [[1995]] כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות. בשנת [[2000]], בעקבות אירועי [[האינתיפאדה השנייה]], ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל, אך [[ישראלים]] יכולים להיכנס למרוקו ולטייל בה. בסוף [[2020]] במסגרת [[הסכמי אברהם]], הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על כינון היחסים בין ישראל למרוקו<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/380643.html|כותרת=דרמה: מרוקו וישראל סיכמו על "כינון יחסים"|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-10}}</ref>. ב-22 בדצמבר 2020 נחתם ברבאט הסכם בין המשלחת הישראלית לנציגים המרוקנים ([[הסכם ישראל–מרוקו]]). ההסכם כלל מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי הכולל שיתופי פעולה בתחומי ההשקעות והפיננסים.
===מדיניות אקלים===
[[משבר האקלים]] צפוי להשפיע באופן משמעותי על מרוקו: על מגזרי כלכלה כמו חקלאות, דיג ותיירות, על אחוז גדול מהאוכלוסייה המתגורר באזורי החוף, על מקורות המים המוגבלים שלה וכן על תחומים נוספים{{הערה|שם= פרופיל אקלים מרוקו|[https://www.climatelinks.org/resources/climate-change-risk-profile-morocco Climate Risk Profile: Morocco], באתר climatelinks}}. על רקע זה, מרוקו פועלת במספר אופנים כדי להתמודד עם השפעות אלו: מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]], ביטול סובסידיות על דלקים מזהמים, פיתוח חקלאות ימית בר-קיימא, שימור [[אקוויפר]]ים, ועוד{{הערה|שם= מה מרוקו עושה מול משבר האקלים|[https://www.worldbank.org/en/news/feature/2016/11/17/5-things-morocco-is-doing-about-climate-change 5 things Morocco is doing about Climate Change], באתר worldbank}}.
בשנת [[2019]] מרוקו דורגה במקום השני במדד ה-[[CCPI]] {{אנ|CCPI}} שמדרג את המדינות השונות על פי ביצועיהן בהתמודדות אל מול משבר האקלים. מרוקו דורגה אחרי [[שוודיה]] ולפני [[ליטא]]{{הערה|שם= דירוג מרוקו 2019|[https://www.afrik21.africa/en/morocco-ranked-second-worldwide-in-climate-change-control/ MOROCCO: Ranked second worldwide in climate change control], באתר afrik21}}.
=== כוחות מזוינים ===
{{ערך מורחב|הכוחות המזוינים של מרוקו}}
הכוחות המזוינים של מרוקו או כוחות הצבא המלכותי של מרוקו הם [[צבא|הכוחות הצבאיים]] של ממלכת מרוקו. הם מורכבים מהצבא, הצי, חיל האוויר, הז'נדרמריה המלכותי ו[[המשמר המלכותי המרוקני|המשמר המלכותי]].
הכוחות המזוינים של מרוקו גדולים, מאומנים היטב עם ניסיון רב-נגד התקוממות, [[לוחמה מדברית|לוחמה במדבר]] ופעולות אוויר-קרקע. ניסיון נוסף הגיע מהשתתפות בפעולות [[שמירה על השלום|שמירת השלום]].
==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת מרוקו}}
למרוקו אחת ה[[כלכלה|כלכלות]] היותר חזקות באפריקה. כלכלת המדינה [[ליברליזם כלכלי|ליברלית]] למדי ונשענת על תעשיית ה[[פוספטים]] כגון [[זרחן]] (מרוקו היא ספקית הפוספטים השלישית בגודלה בעולם אחרי [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[ארצות הברית]]). מקור ההכנסה השני בחשיבותו של המדינה הוא העברות של כספי תושבים שעובדים מחוץ למדינה. מגזרים חשובים נוספים הם ה[[חקלאות]], ה[[טקסטיל]] וה[[תיירות]]. בין שנת [[2000]] ל-[[2007]] צמחה כלכלת המדינה בקצב של 4%-5% בשנה.
ה[[אבטלה]], העומדת על כ-9.6% (נכון ל-2008) ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]] הגדול, מהווים נטל כבד על כלכלת המדינה.
סביבת ההשקעות במדינה נוחה מאוד: ההגבלות מעטות, מערכת המס יעילה, וישנם תמריצים למשקיעים. אחד היעדים העומדים כיום בפני כלכלת מרוקו הוא השגת [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מתמשכת ויציבה, ועידוד גיוון ה[[תעשייה]].
את תפקיד הסמכות המוניטרית העליונה במדינה ממלא [[הבנק המרכזי של מרוקו]].
ה[[מטבע]] ו[[הילך חוקי|ההילך החוקי]] של המדינה הוא [[דירהם מרוקאי]].
==גאוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גאוגרפיה של מרוקו]], [[מחוזות מרוקו]]}}
שליש משטחה של מרוקו הם הרים. רכס [[הרי האטלס]] הוא האזור הגבוה ביותר של מרוקו, הוא עובר כעמוד שדרה לאורך כל הארץ, מדרום-מערב לצפון-מזרח. הרי האטלס מתחלקים לרכס האטלס התיכון ולרכס האטלס הרים. הפסגה הגבוהה ביותר היא [[ג'בל טובקאל]] (4165 מטר), הנמצאת ברכס הרים. מדרום לרכס הרים משתרע עמק סוס, ומעבר לו - רכס הרי מול האטלס. מצפון לרכס הרים עובר שקע אום א-רביע, ומעבר לו - רכס האטלס התיכון. רכס נוסף, לאורך החוף ה[[הים התיכון|ים-תיכוני]], הוא של הרי הריף. ממערב לשלשלות ההרים הללו משתפלת רמה היורדת עד חוף [[האוקיינוס האטלנטי]]. שני הנהרות העיקריים במרוקו הם [[מולויה]], הנשפך לים התיכון, ואום א-רביע, הנשפך לאוקיינוס האטלנטי.
מרוקו מחולקת ל-12 מחוזות (כולל [[סהרה המערבית]] שמשתרעת על פני שלושה מחוזות דרומיים{{הערה|המחוז דאח'לה - ואדי א-ד'הב (الداخلة - وادي الذهب) הוא היחיד מבין השלושה ששוכן בשלמותו בסהרה המערבית.}}).
21% משטחה ראוי לעיבוד חקלאי, מתוך זה 20% שטח מיוער, 47% שטחי מרעה ושטחים חקלאיים. 58,012 קמ"ר הם שטחים מושקים.
במרוקו מגוון סוגי אקלים, החל מאקלים ים-תיכוני דרך האקלים היבשתי של פנים הרמה עד לאקלים המדברי בסהרה.
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[רעידת האדמה במרוקו (2023)]]}}
ב [[8 בספטמבר]] 2023 בשעה 23:18 שעון מרוקו בלילה שבין יום שישי ל[[יום שבת]] [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ג]] הורגשה [[רעידת האדמה במרוקו (2023)|רעש אדמה]]{{הערה|{{ערוץ7||רעידת אדמה במרוקו: תיעוד רגעי הבהלה|613378|9 בספטמבר 2023}}}}בקרבת העיר [[מרקש]] בעוצמה של 6.9 ב[[סולם ריכטר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bahazit.co.il/אסון-קשה-לפחות-1100-הרוגים-ברעידת-אדמה-במר/|הכותב=אבי כהן|כותרת=המביט לארץ ותרעד: אסון קשה: לפחות 1100 הרוגים ברעידת אדמה במרוקו {{!}} מתעדכן|אתר=בחזית|תאריך=2023-09-09|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-09-09}}</ref>, לפחות 2,950 בני אדם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.now14.co.il/משרד-החוץ-נכון-לשעה-זו-56-ישראלים-מנותקי/|כותרת=468 ישראלים שהו במרוקו בזמן הרעש, מתוכם 57 מנותקי קשר|אתר=חדשות 14|תאריך=9/9/23}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=913784|הכותב=חדשות 0404|כותרת=האסון הכבד במרוקו: מניין ההרוגים ברעידת האדמה עלה ל-2,012 בני אדם|אתר=חדשות 0404|תאריך=10 בספטמבר 2023}}</ref> נהרגו ברעש האדמה{{הערה|{{ynet||יותר מ-1,000 הרוגים ברעש במרוקו, החשש: עוד המונים נספו בהרים {{!}} צפו בדיווח מיוחד ממרקש|news/article/rkzjuoka2|9 בספטמבר 2023}}}} רובם מחוץ לעיר מרקש. הרעש הורגש עד [[פורטוגל]] ו[[אלג'יריה]]{{הערה|{{ynet|דניאל סלאמה, איתמר אייכנר|אסון במרוקו: לפחות 632 הרוגים ברעידת אדמה {{!}} תיעוד: רצים ברחוב בין הבניינים שקורסים|news/article/b100vlqt0h|8 בספטמבר 2023}}}},, ולפחות 2,000 בני אדם נפצעו בדרגות פציעה שונות. בנוסף, נפגעו אתרים היסטוריים בעיר מרקש ובניינים רבים בה. מוקד הרעידה היה כ־71.8 ק"מ דרומית־מערבית לעיר מרקש, בסמוך לעיירה [[איגיל]] שב[[הרי האטלס]]. לאחר הרעידה בכרבע שעה, הורגשה רעידת משנה נוספת בעוצמה של 4.8 בסולם.
==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של מרוקו}}
מרוקו היא המדינה ה[[ערבים|ערבית]] החמישית בגודלה באפריקה, אחרי [[מצרים]], [[אלג'יריה]], [[לוב]] ו-[[סודאן]]. אוכלוסייתה מונה כ-37.9 [[מיליון]] נפש ([[2022]]). מרבית תושבי המדינה (95%) הם [[אסלאם|מוסלמים]] [[אסלאם סוני|סונים]], ממוצא ערבי, [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברי]] או עירוב של שני העמים. הערבים פלשו למרוקו ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] וב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] ומאז הפכו לרוב.
ישנו מיעוט שיעי קטן, שאוכלוסייתו מונה כמה אלפי שיעים, שרובם תושבי חוץ מ[[לבנון]] או מ[[עיראק]]. הקהילה [[הדת הבהאית|הבהאית]] ממוקמת בעיקר באזורים עירוניים, ומונה 350–400 תושבים.
כמו כן חיים במדינה כ-100,000 תושבים שאינם [[אזרחות|אזרחי]] המדינה אלא עובדים בה בלבד ללא אזרחות, רובם אזרחי [[צרפת]] ו[[ספרד]].
השפה הרשמית במרוקו היא ה[[ערבית]], המשמשת בכל אמצעי התקשורת הלאומיים. [[ערבית מרוקאית|הערבית המרוקאית]] היא [[דיאלקט]] הנפוץ בעיקר במערב המדינה והיא מעין שילוב של שפות ברבריות והערבית. שפות נוספות במרוקו הן: [[תמאזיגת]], [[תאריפית]] ו[[תשלחית]], המדוברות על ידי האוכלוסייה ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברית]] במדינה, המהווה למעלה ממחצית תושביה. בצפון המדינה ישנם כ-20,000 איש המדברים ספרדית.
רוב אוכלוסיית מרוקו מתגוררת מערבית לרכס [[הרי האטלס]], אזור המבודד על ידי רכס ההרים מ[[מדבר סהרה]].
[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] במדינה היא 71.9 לגברים ו-75.4 לנשים. [[שיעור הפריון]] הוא 2.3 צאצאים בממוצע לאישה.
הערים החשובות במדינה הן, לפי גודלן:
* [[קזבלנקה]] - מרכז המסחר והתעשייה במרוקו ובה [[נמל]] חשוב.
* [[רבאט]] - עיר הבירה בה מרוכזים כל משרדי הממשלה.
* [[פאס]] - העיר החשובה ביותר לעם הערבי במרוקו, המהווה את המרכז הדתי של המדינה.
* [[מרקש]] - אתר תיירותי חשוב מאוד, הנמצא במרכז המדינה, באזור השבטים ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]].
* [[טנג'יר]] - העיר החמישית בגודלה, בה נמצא נמל חשוב המקשר בין מרוקו ל[[ספרד]].
=== דתות ===
חלוקת הדתות במרוקו היא:
* [[אסלאם|מוסלמים]] - 98.7%
* [[נוצרים]] - 1.29%
* [[יהדות|יהודים]] - 0.01%
====יהדות מרוקו====
{{ערך מורחב|ערכים=[[יהדות מרוקו]], [[העלייה ממרוקו]]}}
[[קובץ:כתובה ממרוקו.jpg|טקסט=כתובה ממרוקו, 1771, מאוסף הכתובות של הספרייה הלאומית, ישראל.|ממוזער|כתובה ממרוקו, 1771, מאוסף הכתובות של הספרייה הלאומית, ישראל.]]
עדויות [[אפיגרפיה|אפיגרפיות]] מלמדות, שכבר ב[[המאה ה-3 לספירה|מאה ה-3 לספירה]] חיו יהודים במרוקו, אף שעל פי מסורות מקומיות, יהודים הגיעו למרוקו כבר לאחר [[חורבן בית ראשון]] בשנת [[586 לפנה"ס]]. יהדות מרוקו הייתה קהילה יהודית מהגדולות ביותר והחשובות ביותר בתפוצות, ומרכז ל[[יהדות צפון אפריקה]] ("ה[[מגרב]]"). בעקבות [[גירוש ספרד]] בשנת [[1492]], הגיעו למרוקו רבים מ[[יהדות ספרד|יהודי]] [[ממלכת ספרד]], וחוללו תמורה בצביונה של יהדות מרוקו ושל שכנותיה.
בשנת [[1948]], ערב [[מלחמת העצמאות]] חיו בה כ-265,000 יהודים והיא הייתה המיעוט היהודי הגדול ב[[צפון אפריקה]]. בשנה זו החלו פוגרומים ופגיעות שונות ביהודי מרוקו, בעקבותיהם עזבו כ-67,000 יהודים את מרוקו{{הערה|ראו: אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר, '''הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון''', הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ: ירושלים, 2009, עמ' 196.}}. מלבד זאת, היהודים במרוקו מקבלים [[חופש דת]] כמעט מוחלט. מ[[הקמת מדינת ישראל]] ב-1948 ועד לשנת [[1967]] היגרו למעלה מ-250,000 מבני יהדות מרוקו ל[[ישראל|מדינת ישראל]]. רבים נוספים היגרו ל[[צרפת]] ול[[צפון אמריקה]]. כיום מתגוררים במרוקו כ-2,500 יהודים בלבד, מרביתם ב[[קזבלנקה]], שריד לקהילה גדולה זו.
==תרבות==
{{להשלים|כל הערך=לא|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
ב[[פאס]] שוכנת [[אוניברסיטת אל-קרוויין|מדרסת אל-קרוויין]] שהוקמה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]], המוגדרת על ידי [[אונסק"ו]] כמוסד ההשכלה הגבוהה העתיק ביותר המתקיים ברציפות עד ימינו. ב[[ימי הביניים]] פעלו בה כמה מגדולי הרוח של התקופה, כגון [[אבן ח'לדון]], [[אבן ערבי]] ואחרים. כיום המוסד היא אוניברסיטה רשמית בחסות המדינה.
מרוקו מפורסמת ב[[המטבח המרוקאי|מטבחה]] המגוון, המשלב השפעות [[ערבים|ערביות]], [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברבריות]], [[אל-אנדלוס|מוריות]], [[המזרח התיכון|מזרח תיכוניות]], [[הים התיכון|ים תיכוניות]], [[אפריקה|אפריקאיות]] ו[[יהודים|יהודיות]].
===ספורט===
נכון לשנת 2017 צברה [[מרוקו במשחקים האולימפיים]] 23 מדליות, מהן 6 מדליות זהב. בין הבולטים בספורטאיה נמנה האצן [[הישאם אל גרוז']], המחזיק בשיאי עולם שונים במרחקים בינוניים. הספורט האהוב ביותר במדינה הוא [[כדורגל]] ו[[נבחרת מרוקו בכדורגל|נבחרת מרוקו]] הופיעה 4 פעמים ב[[אליפות העולם בכדורגל]] וזכתה פעם אחת (1976) ב[[גביע אפריקה לאומות]].
מרוקו היא הנבחרת הראשונה מהעולם הערבי והאפריקאי שעלתה לחצי גמר המונדיאל אי פעם.
==ראו גם==
* [[מגרב]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Morocco|שם ויקישיתוף=מרוקו|ויקיציטוט=פתגמים מרוקאיים|ויקימסע=מרוקו}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{CIA factbook}}
* [http://shezaf.net/מדריכים/מדריך-אפריקה/מרוקו.html מרוקו], באתר של [[צור שיזף]]
* {{וואלה!|דודו בן צור|מרוקו: שבוע וחצי של שכרון חושים בארץ מדהימה|1871476|27 באוקטובר 2011}}
* {{ynet|יוסף ג'קסון (ג'קסי)|אלף לילה ולילה: טיול במרוקו הקסומה|4650673|27 באפריל 2015}}
* {{וואלה|דין אריאל|הצבעים של מרוקו: המקום שבו הרי האטלס פוגשים במדבר סהרה|3197371|1 בנובמבר 2018}}
* {{ישראל היום|[[גלית דיסטל-אטבריאן|גלית דיסטל אטבריאן]]|סלט מרוקאי|650943|18 באפריל 2019}}
* {{הארץ|חן אלמליח|חן אלמליח נסעה לראשונה למרוקו שעליה תמיד חלמה וחוותה סצינה תרבותית רוחשת במלוא עוצמתה|1.7608861|1 באוגוסט 2019}}
* {{אוצר ישראל|ו|144|מוֹרוֹקָא|עמודים=134–136}}
* {{בריטניקה}}
* {{תמונה}} {{הארץ|הארי גרויאר {{אנ|Harry Gruyaert}}|צילומי נוף של מרוקו|1.9655310|25 במרץ 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564236705171|מרוקו}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|כותרת=מרוקו- תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{מדינות אפריקה}}
{{מדינות הים התיכון}}
{{הליגה הערבית}}
{{ארגון המדינות האסלאמיות}}
{{צפון אפריקה}}
{{מונרכיות}}}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מרוקו|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אפריקה]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בליגה הערבית]]
[[קטגוריה:אפריקה: מושבות צרפתיות לשעבר]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות ערבית]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות צרפתית]]
[[קטגוריה:מדינות שבהן עיר הבירה איננה העיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1956]]
[[קטגוריה:מגרב]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1716271529' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |
