יומן מסנן ההשחתות

'{| class="wikitable" style="float:left" |- ! colspan="2" style="text-align:center; background:#cfb;" |אומדנים של אוכלוסיית העולם |- ! style="background:#cfb;"| שנה ! style="background:#cfb;"| מיליארדים |- | style="text-align:center;"| [[1500]] || style="text-align:center;"| 0.458 |- | style="text-align:center;"| [[1600]] || style="text-align:center;"| 0.58 |- | style="text-align:center;"| [[1700]] || style="text-align:center;"| 0.682 |- | style="text-align:center;"| [[1750]] || style="text-align:center;"| 0.791 |- | style="text-align:center;"| [[1800]] || style="text-align:center;"| 0.978 |- | style="text-align:center;"| [[1804]] || style="text-align:center;"| 1.0 |- | style="text-align:center;" |[[1850]]|| style="text-align:center;" | 1.2 |- | style="text-align:center;"| [[1900]] || style="text-align:center;"| 1.7 |- | style="text-align:center;"| [[1927]] || style="text-align:center;"| 2.0 |- | style="text-align:center;"| [[1950]] || style="text-align:center;"| 2.5 |- | style="text-align:center;"| [[1960]] || style="text-align:center;"| 3.0 |- | style="text-align:center;"| [[1974]] || style="text-align:center;"| 4.0 |- | style="text-align:center;"| [[1987]] || style="text-align:center;"| 5.0 |- | style="text-align:center;"| [[1999]] || style="text-align:center;"| 6.0 |- | style="text-align:center;"| [[2011]] || style="text-align:center;"| 7.0 |- | style="text-align:center;"| [[2022]] || style="text-align:center;"| 8 |} נכון לנובמבר 2022, '''[[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] [[כדור הארץ]]''' עברה את סך השמונה מיליארד [[אדם|בני אדם]].{{הערה|באמצע 2019 מנה העולם, על פי אומדני האו"ם, כ-7.71 מיליארד בני אדם|כיוון=ימין}} מדי [[שנה]], נוספים{{הערה|{{מימין לשמאל|על פי נתוני האו"ם: [https://unstats.un.org/unsd/demographic-social/products/vitstats/seratab1.pdf Estimated mid-year population by major area and region, 2019 and 2020]}}}} לאוכלוסיית העולם (נכון ל-[[2017]]) כ-83 מיליון בני אדם, שהם כ-1.1 [[אחוז]]ים מאוכלוסייתו. המדינות אשר בהן האוכלוסייה הכי גדלה מבחינת מספרית הן [[הודו]] (20% מהאוכלוסייה שהתווספה לעולם בין 2010 ל-2023 מגיעה ממנה) שאחריה, [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[פקיסטן]], [[ניגריה]], [[אתיופיה]], [[אינדונזיה]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], ו[[מצרים]] כך ש-8 מדינות אחראיות לכמחצית מגידול האוכלוסייה בעולם ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]].סקס == אוכלוסיית העולם == [[קובץ:World-Population-1800-2100.svg|ממוזער|270px|אוכלוסיית העולם בין [[1800]] ל-2100, מבוססת על דו"חות של ה[[או"ם]]{{הערה|[http://www.un.org/esa/population/publications/longrange2/WorldPop2300final.pdf UN 2004 projections]}} הערכות, גבוהה, בינונית ונמוכה (אדום, כתום וירוק, בהתאמה) והערכה של [[לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית]]{{הערה|[http://www.census.gov/ipc/www/worldhis.html US Census Bureau historical estimates]}} (שחור). בכחול - נתוני אמת.|ימין]] כ-60% מהאוכלוסייה מתגוררים ביבשת [[אסיה]] (כ-4.5 מיליארד נכון ל-2017, מתוכם כ-2.7 מיליארד ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[הודו]] לבדן). ה[[צפיפות אוכלוסייה|צפיפות]] הממוצעת היא כ-50 איש ל[[קילומטר רבוע]] (ללא התחשבות ב[[אנטארקטיקה]]). שיעור הפריון העולמי הוא כ-2.4 ילדים לאשה, נכון ל-2018. במהלך [[המאה ה-20]] אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה למעלה מפי שלושה, כאשר בשנת [[1900]] הייתה כ-1.65 מיליארד ואילו ב-[[1999]] כשישה מיליארד. עד אמצע [[המאה ה-19]] קצב הגידול של אוכלוסיית העולם היה איטי למדי, והיא הכפילה את עצמה אחת לכמה מאות שנים. במאה ה-20 גבר מאוד קצב הגידול, ו[[אוכלוסיית העולם]] הכפילה את עצמה מ-1927 ל-1974 (47 שנים), מ-1950 ל-1987 (37 שנים) ומ-1960 ל-1999 (39 שנים) וכך גם מ-1974 ל-2022 (38 שנים) החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], במקביל לירידה בפריון, יורד קצב הגידול של אוכלוסיית כדור הארץ בהתמדה. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הגיעה העלייה השנתית ל-2.06 אחוז לשנה, ועל פי הערכות [[האו"ם]] בשנת [[2000]] היא ירדה ל-1.2%, ונכון ל-2013 לכ-1.1%. הקבוצה האתנית הגדולה בעולם היא [[האן (קבוצה אתנית)|האן]] ומהווה כ-16% מאוכלוסיית העולם וכ-90% מאוכלוסיית סין.{{הערה|{{מימין לשמאל|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/print_2075.html נתוני ה CIA לשנת 2014], באתר ה-CIA}}}} בשנת 2023 סין איבדה את מעמדה כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם לטובת הודו. === תפוצה על פי אזור גאוגרפי === [[קובץ:Population density countries 2017 world map, people per sq km.svg|450x450px|ממוזער|[[צפיפות אוכלוסייה]] (ל[[קילומטר רבוע|קמ"ר]]) על פי [[מדינה]], [[2015]]]] {| class="sortable wikitable" style="margin:auto" |- ! [[חבל ארץ|אזור גאוגרפי]] !! [[אוכלוסייה]] ([[מיליון|מיליונים]]) !! [[אחוז]] מסך הכול |-bgcolor="#efefef" | [[אסיה]] || 4,607.5 || 59.54% |- | [[אפריקה]] || 1,313 || 17.2% |-bgcolor="#efefef" | [[אירופה]] || 747.25 || 9.59% |- | [[צפון אמריקה]] || 565.62 || 7.6% |-bgcolor="#efefef" | [[דרום אמריקה]] || 427.75 || 5.53% |- |[[אוקיאניה]] || 42.2 || 0.55% |- style="background:#ccc;" | '''סך הכול''' || '''8,000''' || '''100.0%''' |} ==ילודה, פריון, תמותה ותוחלת חיים== [[קובץ:UN DESA continent population 1950 to 2100.svg|שמאל|ממוזער|300px|אוכלוסיית העולם בחלוקה לפי [[יבשת|יבשות]]. מימין לקו הסגול ניתן לראות הערכות שונות לגדילת האוכלוסיות.]] ===שיעורי פריון=== [[שיעור פריון כולל|שיעור הפריון]] (TFR) העולמי מאופיין בירידה החל משנות ה-70. בשנת [[1950]] היה שיעור הפריון העולמי כ-5, וכיום הממוצע נע סביב 2.4 (2022). שיעורי הפריון בעולם מתאפיינים בשונות רבה, ונעים בין לידה אחת בקירוב ב[[קוריאה הדרומית]] לבין 6.8 לידות ב[[ניז'ר]]. שיעור הפריון הממוצע ביבשת אפריקה הוא 4.21 לידות לאישה, ובמרכז אפריקה 5.8. ללא אפריקה, שיעור הפריון הממוצע ביתר מדינות העולם נכון ל-2015 נאמד ב-2. שיעור הפריון של מדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה נאמד, על פי נתוני האו"ם ל-2015, ב-1.7 בקירוב. [[פריון תת-החלפתי|שיעור התחלופה הדמוגרפי]] העולמי, שמתחשב גם ביחס המינים בלידה וב[[תמותת תינוקות]] ו[[תמותת ילדים]] אינו ידוע, אך הוא נאמד בטווח שבין 2.2 ל-2.3. נכון ל-2014, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם חיה במדינות שבהן שיעור הפריון נמוך או שווה ל[[פריון תת-החלפתי|שיעור התחלופה הדמוגרפי]] למדינות מפותחות - 2.1, ובכמחצית מאוכלוסיית העולם שיעור הפריון גבוה יותר. כ-8% מאוכלוסיית העולם חיה במדינות בהן שיעור הפריון שווה או גבוה מחמישה ילדים לאשה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.un.org/en/development/desa/population/publications/pdf/fertility/world-fertility-patterns-2015.pdf|כותרת=World Fertility Patterns 2015 (Data Booklet)|אתר=United Nations|תאריך=2015|שפה=אנגלית}}}} לשם השוואה, נכון ל-2022 שיעור הפריון בישראל עמד בסביבות 2.95 ילדים לאשה, יותר מכל מדינה אחרת בארגון ה-OECD.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://data.oecd.org/pop/fertility-rates.htm|כותרת=Demography - Fertility rates - OECD Data|אתר=theOECD|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref> === צניחת הפריון העולמי === החל מ[[שנות השבעים של המאה ה-20|שנות ה-70 של המאה ה-20]] חלה ירידה גדולה בפיריון העולמי. הירידה התרחשה בעיקר במדינות המפותחות המבוססות ב[[אירופה]], [[מזרח אסיה]] ו[[צפון אמריקה]]. אך במאה ה-21 מסתמנת ירידה גם בפיריון ב[[דרום אסיה]], המזרח התיכון ו[[אמריקה הלטינית]] המומחים משערים שהצניחה נובעת ממספר שינויים עיקריים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=QsBT5EQt348&ab_channel=Kurzgesagt–InaNutshell|כותרת=Overpopulation – The Human Explosion Explained|אתר=סרטון מערוץ היוטיוב [[קורצגזגט]]}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=אלון טל|שם=והארץ מלאה|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2016}}</ref>: * עלייה בתוחלת החיים: עד להתקדמות ברפואה במהלך המאות ה-19 וה-20. רוב הילדים היו נפטרים בילדותם. התפתחות ה[[אנטיביוטיקה]] וה[[חיסון|חיסונים]] העלו את תוחלת החיים ברוב העולם והביאו לכך שרובם המוחלט של הילדים מגיעים לבגרות. כך שאין עוד צורך בהבאת ילדים רבים. בעבר על מנת להבטיח המשכיות נדרשו ילדים רבים (בין ארבעה לחמישה במשפחה ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] באירופה, 2.1 ילדים כיום). * תהליך העיור: אם בעבר הילדים בכפרים נחשבו לכוח עבודה והיוו נכס כלכלי למשפחה, הילדים בערים נחשבים לנטל אשר דורש הוצאות גדולות אשר מכבידות על משקי הבית. * עלייה במעמד האישה ובהשכלה: כאשר יש עלייה חדה במעמד האישה ובהשכלה, כך האישה שולטת יותר על גופה, ולא נכנסת למספר רב של הריונות. בין היתר בשל מודעותן ל[[מניעת היריון|אמצעי מניעה]]. ===שיעור הפריון העולמי=== ב[[חצי|חצאי]] [[עשור]]ים, על פי אומדני [[האומות המאוחדות|האו"ם]]:{{הערה|[https://population.un.org/wpp/Download/Standard/Fertility/ Estimated mid-year population by major area and region, 2019 and 2020]}} {| class="wikitable" style="float:right; margin: 0.5em 0 0.5em 1em; text-align:left" |- ![[שנה|שנים]]!![[שיעור פריון כולל|פריון]] |- |1950–1955||align=center|4.96 |- ||1955–1960||align=center|4.89 |- ||1960–1965||align=center|5.03 |- ||1965–1970||align=center|4.92 |- ||1970–1975||align=center|4.46 |- ||1975–1980||align=center|3.87 |- ||1980–1985||align=center|3.6 |- ||1985–1990||align=center|3.44 |- ||1990–1995||align=center|3.02 |- ||1995–2000||align=center|2.75 |- ||2000–2005||align=center|2.63 |- ||2005–2010||align=center|2.57 |- ||2010–2015||align=center|2.52 |- ||2015–2020||align=center|2.47 |} {{-}} === עיור === החל מאמצע המאה ה-20 חלה מגמה מובהקת של [[עיור]], כאשר אחוז התושבים העירוניים ב-[[1950]] היה כ-29% ואילו ב-[[2006]] הגיע לכ-50%. ה[[מטרופולין]] הגדולה ביותר בעולם היא [[טוקיו]], עם כ-37 מיליון תושבים, אולם ה[[עיר]] הגדולה בעולם היא [[שאנגחאי]] עם כ-24 מיליון תושבים. ===אוריינות=== אחוז נמוך במיוחד של יודעי קרוא וכתוב נמצא בשני ריכוזים עיקריים: * אזור [[אפריקה_שמדרום_לסהרה|הסאב-סהרה האפריקאי]]. * [[דרום אסיה|דרום]] ו[[מערב אסיה]]. (בהודו שיעור האוריינות הממוצע הוא כ-74 אחוזים, נכון ל-2013). ===דתות=== {{Pie chart | כיתוב = התפלגות דתות העולם - <small>2012</small>{{כ}}<ref name="Pew2012">{{cite web|url=http://www.pewforum.org/global-religious-landscape-exec.aspx|title=The Global Religious Landscape|author=<!--Staff writer(s); no by-line.-->|date=18 December 2012|work=The Pew Forum on Religion & Public Life|publisher=Pew Research center|accessdate=18 March 2013}}</ref> | אחוז1 = 31.5 | תווית1 = [[נצרות]] | צבע1 = blue | אחוז2 = 23.2 | צבע2 = green | תווית2 = [[אסלאם]] | אחוז3 = 16.3 | תווית3 = [[חוסר דת|ללא שיוך דתי]] | צבע3 = grey | אחוז4 = 15.0 | צבע4 = gold | תווית4 = [[הינדואיזם]] | אחוז5 = 7.1 | תווית5 = [[בודהיזם]] | צבע5 = orange | אחוז6 = 5.9 | צבע6 = brown | תווית6 = דתות עממיות | תווית7 = שאר הדתות | אחוז7 = 0.8 | צבע7 = black | תווית8 = [[יהדות]] | צבע8 = cyan | אחוז8 = 0.2 }} ארבע ה[[דת]]ות הגדולות המקיפות כ-70% מאוכלוסיית העולם, הן ה[[נצרות]], שמאמיניה נאמדים בכ-2.2 מיליארד, ה[[אסלאם]], לה 1.6 מיליארד מאמינים בעולם, ה[[הינדואיזם]], לה כמיליארד מאמינים וה[[בודהיזם]], לה כחצי מיליארד מאמינים. == התפלגות ההון העולמי == [[קובץ:World_wealth_distribution_2012.png|ממוזער|מקורות: {{קישור כללי|כתובת=https://data.worldbank.org/indicator/SP.POP.TOTL|כותרת=Population, total {{!}} Data|תאריך_וידוא=2022-07-05|אתר=data.worldbank.org}}, {{קישור כללי|כותרת=Forbes World's Billionaires 2012|אתר=Forbes|כתובת=https://www.forbes.com/sites/luisakroll/2012/03/07/forbes-worlds-billionaires-2012/|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-07-05|הכותב=Luisa Kroll}}, [http://www.oecd.org/site/worldforumindia/Davies.pdf], {{קישור כללי|כותרת=Exclusive UHNWI Analysis: World Ultra Wealth Report 2017|אתר=Wealth-X|כתובת=https://www.wealthx.com/report/exclusive-uhnwi-analysis-world-ultra-wealth-report-2017/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-07-05}}]] לפי נתוני ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]] ב-2012 - כ-42 מיליון איש (כ-0.6% מאוכלוסיית העולם) - החזיקו כל אחד בהון שערכו לפחות מיליון דולר.{{הערה|{{ארכיון האינטרנט|קישור=20210525223814/https://www.oecd.org/site/worldforumindia/Davies.pdf|תיאור=2012 OECD World Forum, New Delhi: Measuring the Global Distribution of Wealth|תאריך=25 במאי 2021}}}} כ-12 מיליון מתוכם הם מיליונרים לפי נתוני דוח העושר העולמי{{הערה|{{ארכיון האינטרנט|קישור=20170702062750/https://www.worldwealthreport.com/reports/hnwi_population|תיאור=World Wealth Report - Regional View, Charts and Graphs|תאריך=2 ביולי 2017}}}} על פי החזקת אחזקות ונכסים, מלבד מקום מגוריהם המרכזי שערכם עולה על מיליון דולר. קיימים פערים משמעותיים בחלוקת ההון העולמי הנמדדים לפי מדד ג'יני עולמי של 0.893 לפי דוח ה-OECD לחלוקת הון, חלוקה הרבה פחות שוויונית מחלוקת ההכנסות העולמית שהוערכה ב-2009 בידי ה-[[CIA]] ב-0.38 בלבד בהשוואה{{הבהרה}}.{{הערה|{{ארכיון האינטרנט|קישור=20190118220427/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/2172.html|תיאור=The World Factbook: DISTRIBUTION OF FAMILY INCOME - GINI INDEX|תאריך=18 בינואר 2019}}}} דוגמה לאי השוויון בהון ניתן לראות בעובדה כי 85 העשירים בעולם מחזיקים נכון ל-2014 בהון ששוויו זהה לזה של החציון התחתון של העולם המהווה 3.5 מיליארד בני אדם.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Laura Shin|כתובת=http://www.forbes.com/sites/laurashin/2014/01/23/the-85-richest-people-in-the-world-have-as-much-wealth-as-the-3-5-billion-poorest/#d67fcd5324bb|כותרת=The 85 Richest People In The World Have As Much Wealth As The 3.5 Billion Poorest|אתר=Forbes|תאריך=23 בינואר 2014|שפה=אנגלית}}}} ה-0.6% העליון, המהווה 42 מיליון איש, החזיק ב-2012 ב-39.3% מההון העולמי לעומת 32.3% ל-4.4% הבאים, המהווים 331 מיליון בני אדם, ולעומת 28.4% ל-95% הנותרים מהווים 6.734 מיליארד בני אדם. מדוח ה-OECD עולה כי מרבית הפערים הם בין מדינות ואזורים גאוגרפיים המהווים ברובם את "[[העולם הראשון|העולם המערבי]]", לבין מדינות [[העולם השלישי]] ו[[העולם השני|השני]], כאשר עם [[הרפורמה בכלכלת סין|צמיחת כלכלת סין]] ומזרח אירופה החל מסוף [[המאה ה-20]], הפערים בין המדינות צפויים להצטמצם. == המטרופולינים הגדולים == חלק מה[[מטרופולין|מטרופולינים]] הגדולים בעולם כוללים את [[הערים הגדולות בעולם]]. {| class="sortable wikitable" style="margin:auto" |- style="background:#87cefa text-align:center;" !| מיקום !| [[עיר]] !| [[אוכלוסייה]] ([[מיליון|מיליונים]]) !| [[מדינה]] !| [[שטח]] ([[קילומטר רבוע|קמ"ר]]) |- |1||[[טוקיו]]||align=right|36.67||{{דגל|יפן}} יפן||13,500 |-bgcolor="#efefef" |2||[[דלהי]] ||align=right|22.16||{{דגל|הודו}} הודו||33,578 |- |3||[[סאן פאולו|סאו פאולו]]||align=right|21.2||{{דגל|ברזיל}} ברזיל||8,050 |-bgcolor="#efefef" |4||[[מומבאי]] ||align=right|20.3||{{דגל|הודו}} הודו||1,097 |- |5||[[מקסיקו סיטי]] ||align=right|23.3||{{דגל|מקסיקו}} מקסיקו||7,815 |-bgcolor="#efefef" |6||[[ניו יורק]]||align=right|20.2||{{דגל|ארצות הברית}} ארצות הברית ||8,683 |- |7||[[שאנגחאי]]||align=right|24.1||{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} סין||3,920 |-bgcolor="#efefef" |8||[[קולקטה]] ||align=right|15.4||{{דגל|הודו}} הודו||1,026 |- |9||[[דאקה]] ||align=right|14.65||{{דגל|בנגלדש}} בנגלדש||1,600 |-bgcolor="#efefef" |10||[[קראצ'י]]||align=right|15.7||{{דגל|פקיסטן}} פקיסטן||3,530 |} == השתייכות דתית == [[קובץ:Prevailing world religions map.png|650x650px|ממוזער|מרכז|תפוצת הדתות העיקריות בעולם]] {| class="wikitable" style="margin:auto" |- ! [[דת]]ות {{ש}}!! | מספר מאמינים !! class="unsortable" | [[חבל ארץ|אזורי]] [[מגורים]] עיקריים |- | '''[[נצרות]]'''|| align="right" |כ-2.5 מיליארד|| [[אירופה]], [[אמריקה]], [[אפריקה שמדרום לסהרה]], [[אוקיאניה]], [[הפיליפינים]] |- | '''[[אסלאם]]'''|| align="right" |כ-2 מיליארד||[[המזרח התיכון]], [[צפון אפריקה]], [[מרכז אסיה]], [[דרום אסיה]], ו[[דרום מזרח אסיה]] |- | '''[[חוסר דת|חסרי דת]]'''|| align="right" | כ-1.2 מיליארד|| [[מזרח אסיה]], [[אירופה]], [[צפון אמריקה]] |- | '''[[הינדואיזם]]'''|| align="right" | כ-1.2 מיליארד||רובם המוחלט ב[[הודו]] ו[[נפאל]] |- |'''[[בודהיזם]]''' |כחצי מיליארד |[[מזרח אסיה]] ו[[דרום מזרח אסיה]] |- |דתות אחרות |כחצי מיליארד | |- | '''[[סיקיזם]]'''|| align="right" | בין 25 ל-30 מיליון || [[צפון הודו]] |} == בריאות == [[קובץ:Esperanza de vida.PNG|ממוזער|400px|[[תוחלת חיים]] משתנה בין [[מדינה]] למדינה. היא נמוכה ביותר במספר מדינות ב[[אפריקה]] וגבוהה בין השאר ב[[יפן]], [[אוסטרליה]] ו[[ישראל]]. {| width=100% |- | valign=top | {{legend|#0000CD|+80}} {{legend|#4169E1|+77.5}} {{legend|#00BFFF|+75}} {{legend|#3CB371|+72.5}} {{legend|#32CD32|+70}} {{legend|#ADFF2F|+67.5}} {{legend|#FFFF00|+65}} | valign=top | {{legend|#FFD700|+60}} {{legend|#FF8C00|+55}} {{legend|#FF4500|+50}} {{legend|#FF0000|+45}} {{legend|#800000|+40}} {{legend|#000000|- 40}} |}]] ממוצע מספר המיטות בבתי חולים ל-1,000 איש הוא 2.94. בשווייץ 1.1 ובמקסיקו 18.3.{{הערה|[http://www.nationmaster.com/graph/hea_hos_bed-health-hospital-beds Hospital Bed Statistics by Country]}} ל-96% מהאוכלוסייה האורבנית יש גישה למים משופרים, לעומת 78% באזורי ספר. הממוצע הכולל הוא 87%. ל-76% מהאוכלוסייה האורבנית גישה למתקנים סניטריים, לעומת 45% באזורי ספר. ממוצע כולל 61%. נכון ל-2009 ישנם כ-33 מיליון אנשים החיים עם HIV/AIDS שהם 0.8% מאוכלוסיית העולם. 1.8 מיליון מקרי מוות יוחסו ל-HIV/AIDS. נכון ל-2010, ישנם כ-925 מיליון אנשים החיים ב[[תת-תזונה]].{{הערה|[http://www.fao.org/publications/sofi/en/ 2010 World Hunger]}} תוחלת חיים בלידה: * כלל האוכלוסייה: 67.07 שנים * גברים: 65.21 שנים * נשים: 69.05 שנים (הערכה של 2011) [[תמותת תינוקות]] (מתוך 1,000 לידות של תינוקות חיים) * כולל: 41.61 * בנים: 43.52 * בנות: 39.55 == שפות == [[אנגלית]] משמשת כ[[לינגואה פרנקה]] לכל הפחות מאז סוף [[מלחמת העולם השנייה]]. אנגלית מדוברת על ידי 1.8 מיליארד ברחבי העולם, 400 מיליון מהם - שפת אם. היו ניסיונות ליצור [[שפה מתוכננת#שפות עזר בינלאומיות|שפות עזר בינלאומיות]], והנודעת שבהן היא [[אספרנטו]], אך ניסיונות אלו לא זכו לתפוצה רחבה בעולם (על פי ההערכות המקובלות, לאספרנטו יש כ-2 מיליון דוברים ברחבי העולם.{{הערה|[[עמרי ונדל]], [https://www.indecs.eu/2015/indecs2015-pp318-321.pdf How many people speak Esperanto? OR: Esperanto on the web], Interdisciplinary Description of Complex Systems 13(2), 318-321, 2015}}). {| class="wikitable" |+השפות עם הכי הרבה דוברים כשפה ראשונה !שפה !מספר דוברים כשפת אם (במיליונים) !אחוז דוברים מאוכלוסיית העולם |- |[[מנדרינית תקנית]] |939 |11% |- |[[ספרדית]] |485 |6% |- |[[אנגלית]] |380 |5% |- |[[הינדי]] |345 |4% |- |[[פורטוגזית]] |236 |3% |- |[[בנגלית]] |234 |3% |- |[[רוסית]] |147 |2% |- |[[יפנית]] |123 |1.5% |- |[[קנטונזית תקנית]] |86 |1% |- |[[וייטנאמית]] |85 |1% |} רוב השפות מתחלקות לתשע [[משפחת שפות|משפחות]] עיקריות (באחוזים, אחוז הדוברים בעולם ממשפחה זאת) * [[שפות הודו-אירופיות]] '''46%''' ([[אירופה]], [[דרום-מערב אסיה]] עד [[דרום אסיה]], [[צפון אסיה]], [[צפון אמריקה]], [[דרום אמריקה]], [[אוקיאניה]], [[איראן]]). * [[שפות סינו-טיבטיות]] '''21%''' ([[מזרח אסיה]]). * [[שפות ניז'ריות-קונגולזיות]] (Niger–Congo languages) כ-'''6.4%''' (אזור ה[[סאב-סהרה]] האפריקאי). * [[שפות אפרו-אסיאתיות]] '''6.0%''' (צפון אפריקה עד [[קרן אפריקה]], דרום-מערב אסיה) * [[שפות אוסטרונזיות]] '''5.9%''' (אוקיאניה, [[מדגסקר]], חופי [[דרום-מזרח אסיה]]) * [[שפות דראווידיות]] '''3.7%''' (דרום אסיה) * [[שפות אלטאיות]] '''2.3%''' ([[מרכז אסיה]], צפון אסיה) * [[שפות אוסטרו-אסיאתיות]] (Austroasiatic languages) כ-'''1.7%''' (פנים היבשת דרום-מזרח אסיה) * [[שפות טאי-קדאי]] (Tai–Kadai languages) כ-'''1.3%''' (דרום-מזרח אסיה) כמו כן קיימות מאות [[שפת סימנים|שפות סימנים]] (לא ורבליות (מדוברות)) שונות.{{ש}} חלק ניכר משפות הסימנים מתבסס על שפת האם המקומית ומאפייניה הייחודיים, ולכן, השפות נבדלות זו מזו בצורה ניכרת.{{ש}} אנשים שדוברים שפות ורבליות שונות, מתקשים להבין (או כלל לא מבינים) אחד את השני. כך גם דוברי שפות סימנים שונות, לעיתים רבות, עלולים לא להבין אחד את השני, חלקית או כלל. == ראו גם == * [[הערים הגדולות בעולם]] * [[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי]] * [[התפוצצות אוכלוסין]] * [[טביעת רגל פחמנית]] * [[תאוריית אסון טובה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים}} * [https://www.worldometers.info/population/ נתונים] מאתר [[Worldometer]] * {{TheMarker|אקונומיסט|החינוך הורג את הילודה בעולם: בתוך 80 שנה בני האדם יפסיקו להתרבות|1.6975976|27 בפברואר 2019}} * {{יוטיוב|PUwmA3Q0_OE|שם=Human Population Through Time|אורך=6:24}} - סרטון קצר על אוכלוסיית העולם * {{TheMarker|אקונומיסט|צניחת הילודה בעולם לא תפגע רק בפנסיות: גם החדשנות תיעלם|00000188-a592-d466-af9b-e7fad0d60000|11 ביוני 2023}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} {{דמוגרפיה של מדינות}} [[קטגוריה:דמוגרפיה]] [[קטגוריה:כדור הארץ]]'