מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '46.121.34.61' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 1199333 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'אפס ביחסי אנוש' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'אפס ביחסי אנוש' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'Blackmagic11',
1 => '31.168.35.86',
2 => 'אבינעם',
3 => 'יוניון ג'ק',
4 => '2A01:73C0:66E:C259:F4BE:9DB8:275A:B5E0',
5 => 'אלוףהשחקנים',
6 => 'אקסינו',
7 => '77.127.0.209',
8 => 'KotzBot',
9 => '77.124.93.166'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 312892670 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '/* צוות השחקנים */ גיא שפי ואיתן הם אותה דמות במחזמר' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 2245013 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{סרט
|תמונה=[[קובץ:אפס ביחסי אנוש.jpg|230px]]
|בימוי=[[טליה לביא]]
|תסריט=[[טליה לביא]]
|עריכה=[[אריק להב ליבוביץ]]
|שחקנים ראשיים=[[דאנה איבגי]]{{ש}}[[נלי תגר]]{{ש}}[[שני קליין]]
|מוזיקה=[[רן בגנו]]
|צילום=ירון שרף
|הקרנת בכורה={{דגל|ישראל}} [[26 ביוני]] [[2014]]
|משך הקרנה=100 דקות
|מדינה=[[ישראל]]
|שפת הסרט=[[עברית]]
|תקציב=3,706,955 ש"ח{{הערה|[https://www.pilat.co.il/?mdocs-file=5680&mdocs-url=5679 קולנוע בישראל סיכום 2014] דו"ח פילת}}
|הכנסות=2,720,600 ש"ח מהקרנות{{הערה|הכנסות מהקרנות הארץ בלבד, נכון לספטמבר 2015, לפי דו"ח פילת}}
|פרסים=הסרט הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] והבמאית הטובה ביותר ע"ש [[נורה אפרון]]{{ש}} 6 [[פרס אופיר|פרסי אופיר]]: לתסריט ולבימוי, לשחקנית הראשית, לעריכה, למוזיקה המקורית ולליהוק הטוב ביותר.
|סרט קודם="[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]"
|סרט הבא=
|מבוסס=
|שם בשפת המקור=
|שם=אפס ביחסי אנוש
|הופק בידי=אילון רצ'קובסקי
|חברה מפיצה=סרטי שני
|חברת הפקה=יולי אוגוסט הפקות}}
'''אפס ביחסי אנוש''' הוא [[סרט קולנוע|סרט]] [[קולנוע ישראלי]] מסוגת [[קומדיה שחורה]] משנת [[2014]] שכתבה וביימה [[טליה לביא]] ומככבות בו [[דאנה איבגי]], [[נלי תגר]] ו[[שני קליין]].
הסרט מבוסס על "[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]", [[סרט קצר]] של לביא מ-2006, גם הוא בכיכובה של איבגי.{{הערה|{{יוטיוב|eFFtsa4G4wc|שם=הסרט "חיילת בודדה"}}}}
הסרט עוסק במערכות היחסים בין חיילות [[שלישות]] ב[[מחנה שיזפון]] של [[צה"ל]], השוכן במקום נידח ב[[נגב]]. זוהי אחת היצירות הישראליות הראשונות העוסקת בשירות הצבאי כאשר היא מעמידה נשים במרכזה.
לדברי [[מבקר קולנוע|מבקר הקולנוע]] [[גידי אורשר]]: "זהו סיפורן של הרבה אלפי הנשים הקטנות השקופות שממלאות את המשרדים הצבאיים כדי לנסות להיות חלק מקונצנזוס, מדרך חיים, ממחויבות לאומית שהכוונות הטובות שלהן פוגשות לעיתים מציאות שלא מחזירה להן חיוך, או לפחות פיסה זעירה של כבוד אנושי".{{הערה|שם=אורשר|{{גל"צ|גידי אורשר|"אפס ביחסי אנוש" - בכורה נפלאה|1140-45250|29 ביוני 2014}}}}
הסרט עלה לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל ביוני [[2014]]. הוא זכה ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] ב"פרס הסרט הטוב ביותר" והבמאית קיבלה את "פרס הבמאית המצטיינת ע"ש [[נורה אפרון]]".{{הערה|{{הארץ|נטע אלכסנדר|טליה לביא היא הזוכה הגדולה של פסטיבל טרייבקה|1.2306740|28 באפריל 2014}}}} ב-[[21 בספטמבר]] 2014 זכה ב-6 "[[פרס אופיר|פרסי אופיר]]" מתוך 11 להם היה מועמד: לתסריט ולבימוי ([[טליה לביא]]), לשחקנית הראשית ([[דאנה איבגי]]), לעריכה ([[אריק להב ליבוביץ]]), למוזיקה המקורית ([[רן בגנו]]) ולליהוק הטוב ביותר ([[אורית אזולאי]]). ב-13 באוקטובר זכה הסרט ב"פרס תא המבקרים לסרט הישראלי הטוב" של אותה שנה.
==תקציר העלילה==
===סיפור א': המחליפה===
'''דפי''' ([[נלי תגר]]) היא חיילת חסרת מוטיבציה המשרתת כ[[מש"ק]]ית נייר ו[[גריסה (נייר)|גריסה]] במשרד השלישות של בסיס השריון הנידח שיזפון שבנגב (בסיסה של [[חטיבה 460]]). עיקר תפקידה הוא גריסת מסמכים שנזרקו. היא גרה ב[[חיפה]] אך חולמת להגיע ל[[תל אביב]] על ידי מעבר לשירות ב[[מחנה רבין|בסיס הקריה]]. היא כותבת מכתבים לגורמי צבא רבים, כולל ה[[רמטכ"ל]], ומבקשת העברה. כאשר יום אחד מגיעה לבסיס '''תהילה''' ([[יונית טובי]]), שמספרת כי סיימה טירונות ונשלחה לשרת שם, דפי משוכנעת שמכתביה נענו בחיוב, וכי מדובר בחיילת חדשה שנשלחה להחליף אותה. דפי חופפת אותה ומכניסה אותה לרזי תפקידה, כולל הסבר על חשיבותו של [[מכלב|אקדח הסיכות]] היקר של המשרד. בערב מתגלה כי תהילה כלל איננה חיילת וכי מדובר במתחזה שהגיעה לבסיס כדי לפגוש את '''איתן''' ([[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]]) קצין שניהל איתה קשר רומנטי במשך ימים אחדים. הוא דוחה אותה והיא פוגשת בחדרו בחברתו החדשה, '''ענת''' ([[דנה מיינרט]]), קצינת הת"ש של הבסיס. בעקבות זאת תהילה חותכת את עצמה בשירותים ובבוקר היא נמצאת במיטתה ללא רוח חיים. לאחר מכן דפי מגלה שמכתביה לא נשלחו מעולם. דפי יוצאת ל[[קורס קצינים|קורס קצינות]], בתקווה לעבור בסופו לבסיס הקריה.
===סיפור ב': הבתולה===
חיילת נוספת במשרד השלישות היא חברתה של דפי, '''זוהר''' ([[דאנה איבגי]]) – בת [[קיבוץ]] [[ציניות|צינית]] ו[[חוצפה|חצופה]] שאינה מקבלת מרות. תפקידה הוא מש"קית [[דואר]], אבל אין לה כל עניין לבצע את תפקידה והיא עסוקה בשבירת שיאים במשחק המחשב "[[שולה המוקשים (משחק)|שולה המוקשים]]". היא ניסתה למנוע מדפי לעזוב בכך שלא שלחה את מכתביה, אולם לאחר שדפי מגלה זאת החברות ביניהן מתפרקת. כאשר מתגלה לזוהר כי היא החיילת היחידה במשרד השלישות שעדיין [[בתולה]], היא מחליטה לפעול על פי עצתה של '''אירנה''' ([[תמרה קלינגון]]), [[עולה חדש]]ה, שנוהגת להעיר לזוהר ולעקוץ אותה על בתוליה, ולהכיר גבר. היא מזמינה למשימה זו את '''מאיר''' ([[אלעד סממה]]), חייל קרבי שהגיע לבסיס. השניים יוצאים לפינה חשוכה בבסיס, מתוך כוונה לקיים יחסי מין, אך עד מהרה המפגש הופך ל[[אונס|ניסיון אונס]]. מעשיו של מאיר מופסקים על ידי אירנה, המאיימת על החייל בנשקו בעוד מכנסיו מופשלים, ודורשת ממנו לקיים [[יחסי מין]] עם ה[[פח אשפה|פח]] שלידו, בגלל שלטענתה התייחס אל זוהר כמו אל פח זבל.
===סיפור ג': המפקדת===
קצינת השלישות '''רמה''' ([[שני קליין]]) היא המפקדת הישירה של דפי וזוהר, אשר מנסה ללא הצלחה להתמודד שוב ושוב עם בעיות המשמעת וחוסר המוטיבציה של השתיים. רמה מנסה להכין את המשרד לקראת ביקורת שלישות חיצונית, ומתקשה להשיג את שיתוף הפעולה של החיילות. מפקד הבסיס '''בועז''' ([[יובל סגל (1971)|יובל סגל]]) מסביר לה כי הצלחה בביקורת היא נקודת מבחן קריטית על מנת להוכיח את יכולותיה ולקבל המלצה לקראת התפקיד הבא שלה והקריירה הצבאית עליה היא חולמת. בעקבות עונש שהטילה רמה על זוהר, זוהר גורסת את כל המסמכים שבמשרד השלישות, וגורמת לכישלון בביקורת, שמביא לסיום שירותה של רמה, ושליחתה של זוהר ל[[כלא צבאי|כלא הצבאי]].
דפי מסיימת את קורס הקצינות, אך בסיומו, במקום לעבור לבסיס הקריה כפי שחלמה, היא חוזרת לבסיס שיזפון לתפקיד שמילאה קודם רמה. התפקיד החדש מעמיד במבחן את החברות בינה לבין זוהר. בעקבות ריב ביניהן, שבו זוהר תולה בבסיס את המכתבים שדפי שלחה ודפי מנסה למחוק את השיאים של זוהר ב"שולה המוקשים", דפי אכן מועברת לקריה וזוהר מאבדת את בתוליה לצחי, קצין המחשוב של הבסיס: שניהם פונו למרפאה לאחר שדפי מחקה את כל המידע הממוחשב חוץ מהמשחקים. לבסוף זוהר משתחררת משום ש[[דואר אלקטרוני]] הפך את תפקידה למיותר, והיא עוזרת לדפי לכתוב מכתב בקשה לעבור למשרד אחר בקריה.
==הפקה==
צילום הסרט התבצע במקומות אחדים. זירת ההתרחשות העיקרית, משרדי השלישות, צולמה בצריפים נטושים של משרד החקלאות ב[[רעננה]], ובשבט הצופים "רשפים" בהרצליה. נופים מדבריים צולמו בנגב, בין השאר ב[[מדרשת שדה בוקר]]. מפקדת הבסיס צולמה ב[[ערד]].{{הערה|שם=לביא|{{ynet|אמיר בוגן|מש"קית סרט: טליה לביא על אפס ביחסי אנוש|4539005|7 ביולי 2014}} {{וידאו}}}}
עלילת הסרט מתרחשת במשך שנה, בין 2003 ל-2004, כלומר כעשר שנים קודם צילומו. הדבר חייב הקפדה על אבזרים שהשתנו במהלך תקופה זו, כגון [[טלפון סלולרי|טלפונים סלולריים]] ו[[מסך מחשב|מסכי מחשב]]. עם זאת, ישנו פער תקופתי במדי אנשי הקבע הבכירים, כמו מפקד הבסיס, שבשנת התרחשות העלילה כבר יצאו משימוש. בנוסף בסרט (וגם בכרזה שלו) נראים שלושת [[מגדלי עזריאלי]], אבל במועד התרחשות העלילה טרם נבנה המגדל המרובע.{{הערה|שם=לביא}}
==צוות השחקנים==
{| class="wikitable"
|-
! שם השחקן/ית !! שם הדמות !! תפקיד
|-
|[[דאנה איבגי]] || זוהר בן ארי || [[מש"ק]]ית דואר ב[[שלישות]]
|-
|[[נלי תגר]] || דפי צפריר || [[מש"ק]]ית נייר וגריסה בשלישות
|-
|[[שני קליין]] || רמה כהן || קצינת ה[[שלישות]]
|-
|[[יובל סגל (1971)|יובל סגל]] || בועז || מפקד הבסיס
|-
|[[יונית טובי]] || תהילה || חיילת מחליפה
|-
|[[תמרה קלינגון]] || אירנה || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[דנה מיינרט]] || ענת || [[קצינת ת"ש]]
|-
|[[מיטל גל סויסה]] || ליאת || חיילת במשרד השלישות
|-
|חלי טויטו || לבנת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]] || איתן || קצין
|-
|ליאור וינברג
|גיא שפי
|קצין שריון
|-
|שיר קליפר || הילית || מדריכת ירי
|-
|אלעד סממה || מאיר || חייל קרבי מ[[יחידת מגלן]]
|-
|איל היינה גלי || צחי || קצין מחשבים
|-
|[[עדי חבשוש]] || שירה || פקידת לשכה
|-
|לי לוטן || נעמה || פקידת לשכה
|}
נטע אלכסנדר אפיינה את הדמויות: "השלישות בשיזפון מציגה טיפוסים ישראליים מגוונים למדי: זוהר היא בת קיבוץ, דפי היא בחורה עירונית ומפונקת מחיפה, חברתן למשרד, אירנה, היא עולה מרוסיה, ומש"קית הת"ש של הבסיס, ענת, היא קלישאה מהלכת של אשכנזייה מתנשאת."{{הערה|שם=אלכסנדר|{{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}}}
על הדמויות הנוספות שבסרט כתב [[גידי אורשר]]: "ליד אלה חיות, נושמות, מתעלקות, מחפפות, משתעממות, מתחמקות, מעבירות את השנתיים עוד דמויות רבות אחרות שכולן מהוות את הצלע הנשית של צבא ההגנה לישראל, צלע סדוקה של צבא סדוק עם חולי מיגדרי אנוש."{{הערה|שם=אורשר}}
== קבלה ==
=== ביקורות ===
הסרט זכה לביקורות משבחות בישראל ובארצות הברית ודורג בראש טבלת המבקרים של עיתון "[[הארץ]]". יאיר רוה מאתר "סינמסקופ" כתב: "אם אכן אנחנו עומדים בפתחו של גל חדש נשי בקולנוע הישראלי, אני מכתיר את טליה לביא בתור מי שעומדת בראש המחנה, ו״אפס ביחסי אנוש״ הוא ההמנון שלו". [[דורון פישלר]] מאתר "[[עין הדג]]" כתב כי "'אפס ביחסי אנוש' הוא למיטב ידיעתי הקומדיה הצבאית הישראלית הכי טובה שנעשתה אי פעם" וכי "להגיד שזה אחד הסרטים הישראליים הכי טובים בשנים האחרונות, אם לא אי פעם? ברור. מובן מאליו".{{הערה|שם=פישלר|דורון פישלר, [http://www.fisheye.co.il/zero_motivation/ ביקורת: אפס ביחסי אנוש], באתר "[[עין הדג]]", 29 ביוני 2014}} מבקר הקולנוע [[אורי קליין]] החמיא לסרט: "המבנה התסריטאי המחוכם והנועז, האיזון המיומן בין נימות רגשיות שונות, העיצוב הנכון של כל סצנה וסצנה, הדיוק הלשוני, הצילום היעיל, השימוש השנון במוזיקה מסוגים שונים (שחלק ניכר מהאירוניה בסרט נובעת ממנה) והליהוק המשובח - כל אלה הופכים את "אפס ביחסי אנוש" לקומדיה מצוינת שאני מקווה שהקהל יענה לה, כראוי לה."{{הערה|שם=קליין|{{הארץ|אורי קליין|"אפס ביחסי אנוש": חכם, מצחיק, רציני|1.2357767| 26 ביוני 2014|מנויים=לא}}}}
גם מבקר הקולנוע [[שמוליק דובדבני]] החמיא לסרט: "'אפס ביחסי אנוש' הוא ההפתעה הנעימה ביותר שסיפק הקולנוע הישראלי לצופיו מאז, ובכן, מי-זוכר-מתי. יתר על כן, אפשר בהחלט להגדיר את סרט הביכורים של טליה לביא כיצירה מכוננת בתולדות הקולנוע הישראלי העכשווי - כלומר כזו שתהווה נקודת מוצא או התייחסות לטקסטים עתידיים שייכתבו עליו."{{הערה|שם=דובדבני|{{ynet|שמוליק דובדבני|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}}}
הסרט סומן על ידי מגזין Indiewire האמריקאי כאחד מהסרטים האהובים על המבקרים לשנת 2014, וטליה לביא נבחרה לאחת מ-12 הבמאים הבולטים על ידי אותו מגזין.
הסרט עורר דיונים וזכה לאזכורים תקשורתיים רבים, אלון הדר כתב עליו במוסף סוכות של "ידיעות אחרונות" (8 באוקטובר 2014)
:"הסרט, המתאר בהומור וברגישות מדויקים את סיפורן של פקידות שלישות בבסיס סגור בדרום הארץ, קיבע את עצמו כתופעה רחבה ומרתקת שצוברת תאוצה משבוע לשבוע, השיח וההד סביבו פרץ מזמן את גבולות מדורי התרבות. מעטים הסרטים שמוכתרים כקאלט בעודם מוקרנים בקולנוע, ומשפטים מהם הפכו למכתמי לשון משל חזרנו לימי הקולנוע העליזים של [[גבעת חלפון]]. מדי יום מעלים חיילים לרשתות החברתיות תמונות עם מהדקים מכוונים לראשיהם, מחווה לצילום כרזת הסרט. ממים וקריקטורות הפכו את ברדק הטפסים ואימת הביורוקרטיה במשרד הצה"לי למשל על ההתנהלות של משרדי הממשלה, מהדרך שבה גויסו המילואים ב[[מבצע צוק איתן]] ועד הפארסה הנמשכת של אפס אחוז מע"מ על הדירות."
=== צופים ===
בסוף השבוע הראשון להקרנותיו צפו בסרט כ-20,000 איש,{{הערה|{{סינמסקופ|אז כמה ראו את ״אפס ביחסי אנוש״ בסוף השבוע?|18417|29 ביוני 2014}}}} ובהמשך הגיע מספר צופי הסרט ל-200,000 איש.{{הערה|{{סינמסקופ|אסקפיזם לימי מלחמה: קולנוע ישראלי (כמה ראו כבר את "אפס ביחסי אנוש" ו"שושנה חלוץ מרכזי"? וגם: מה קורה עם "גט"?)|18747|28 ביולי 2014}}}} עד ל-25 באוגוסט צפו בסרט כ-330,000 איש,{{הערה|{{סינמסקופ|האם יימכרו השנה מיליון כרטיסים לסרטים ישראליים?|19016|26 באוגוסט 2014}}}} בנובמבר 2014 עלה לכ-550,000 איש, ובכך הוא היה לאחד הסרטים הישראלים הרווחיים והנצפים ביותר בשנים האחרונות בישראל.
===פרסים===
{| class="wikitable"
|-
! שנה !! פרס !! קטגוריה !! תוצאה
|-
|rowspan="8" |[[2014]] || [[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] || הסרט העלילתי הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|rowspan="6" |[[פרס אופיר]] || הבמאי הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|השחקנית הראשית הטובה ביותר - [[דאנה איבגי]] || {{זכייה}}
|-
|התסריט הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|העריכה הטובה ביותר - [[אריק להב ליבוביץ]] || {{זכייה}}
|-
|המוזיקה המקורית - [[רן בגנו]] || {{זכייה}}
|-
|הליהוק הטוב ביותר - [[אורית אזולאי]] || {{זכייה}}
|-
|[[פרס תא המבקרים]] || הסרט הישראלי הטוב ביותר || {{זכייה}}
|-
|}
==פרשנות==
===שם הסרט===
שם הסרט, "אפס ביחסי אנוש", מתייחס לחוסר יכולתה של קצינת השלישות, רמה, לשלוט בחיילות הכפופות לה, כפי שמציג זאת מפקד הבסיס, בועז, כאשר הוא מודיע לרמה שלא תוכל להמשיך בשירות קבע בבסיס. מבקר הקולנוע [[שמוליק דובדבני]] העיר כי "השם מתייחס במודע לסרטו האנרכיסטי הנפלא של [[ז'אן ויגו]], "אפס בהתנהגות {{אנ|Zero for Conduct}}"{{כ}} (1933) על ילדי פנימייה בצרפת המכריזים על מרד כנגד הממסד המדכא.{{הערה|שם=דובדבני}}
שם הסרט באנגלית, "Zero Motivation", כולל אף הוא את המילה "אפס", אך מתייחס לצד השני של המטבע - לחוסר המוטיבציה של החיילות הכפופות של רמה (לעומת המוטיבציה הגבוהה שלה).
===הדמויות הראשיות בסרט - נשים בצה"ל===
בניגוד למרבית סרטי צבא, בישראל ובעולם, שבהם הדמויות הראשיות בסרט הן גברים לוחמים, בסרט זה הדמויות הראשיות הן נשים ג'ובניקיות (מעט הגברים המופיעים בו הם לוחמים). יוצרת הסרט, טליה לביא, התייחסה לכך בריאיון למוסף גלריה:
:"בתור ילדה ראיתי את כל סרטי הצבא הגדולים, גם סרטים אמריקאיים כמו "[[אפוקליפסה עכשיו]]" ו"[[מטאל ג'אקט]]" וגם סרטי צבא ישראליים, שהיו חדורי הרואיות ו[[מאצ'ואיזם]]. חשבתי שיכול להיות מצחיק לעשות סרט צבא שיש לו ממדים אפיים ורוחב יריעה, שמתכתב עם הסגנון המלחמתי אבל במקביל הוא קומדיה מנקודת מבט של פקידות המשרתות בעורף. רציתי לחבר בין שני העולמות האלו. כשהתחלתי לעשות תחקיר, הבנתי שבעצם אפשר לגעת כאן בבעיה הרבה יותר משמעותית בצה"ל, שאפשר להתייחס אליה כ'בעיית הפקידות'. העובדה שבצה"ל יש שירות חובה גם לגברים וגם לנשים מציב אותו כמוסד שוויוני ומתקדם, אבל מצד שני בתוך המערכת הזאת יש מספר עצום של נשים שרוב התפקיד שלהן מתמצה בסמל סטטוס. האבטלה הסמויה היא לא כל כך סמויה. יש משרדים שלמים שבהם כמה פקידות עושות תפקיד של בן אדם אחד."{{הערה|שם=אלכסנדר}}
נטע אלכסנדר צופה שהסרט יהפוך "ל[[קאלט]] הישראלי הראשון שמראה את השירות הסדיר מנקודת מבט נשית".{{הערה|שם=אלכסנדר}}
על חלקם של הגברים בסרט עמד מבקר הקולנוע [[מאיר שניצר]]:
:"שלושה חלקים לסרט, ובכל אחד מהם ניתן למצוא גבר/חייל כשהוא מעומת עם הבנות. הפרק הפותח מציג את טיפוס הבוגד השפל, הפרק האמצעי מבליט את הגבר האנס, ואילו הפרק החותם את "אפס ביחסי אנוש" מציג את אלוהים, כלומר מפקד הבסיס (יובל סגל), שהוא גבר-הגברים, וככזה מלכד בתוכו את תכונותיו שלו, בצירוף האפיונים של שני קודמיו למגדר הזכרי."{{הערה|{{מעריב השבוע|[[מאיר שניצר]]|"אפס ביחסי אנוש" - סרט חינני ומהנה למדי|1 ביולי 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}L&0r9VQ{{=}}FKGDI}}}}
===מבנה הסרט===
הסרט מחולק לשלושה פרקים נפרדים, שלכולם דמויות משותפות ורצף של התפתחות העלילה. [[דורון פישלר]] העיר על כך:
{{ציטוט|הטענה היחידה שלי כלפי הסרט היא שהוא לא לגמרי נראה כמו סרט... העובדה שהסרט מחולק לשלושה פרקים, שלושים ומשהו דקות כל אחד – ועלילות משנה רבות מתחילות ומסתיימות בתוך חצי שעה – רק מדגישה את הנקודה: יותר משזה נראה כמו סרט, זה נראה כמו אוסף פרקים של קומדיה טלוויזיונית ממש טובה.{{הערה|שם=פישלר}}}}
מבקר הקולנוע [[אורי קליין]] התייחס בגישה אוהדת יותר למבנה הסרט:
{{ציטוט|למעשה, אין לסרט גיבורה מרכזית אחת, ואחת ממעלותיו היא האופן שבו הוא משוטט בין דמויותיו השונות (אלה שהוזכרו לעיל ודמויות נוספות), בעזרת המבנה העלילתי בעל שלושת הפרקים שלביא בחרה בו. כל פרק מספר סיפור משלו, כל פרק יכול היה להיות סרט קצר כשלעצמו, אך גם לא כך: הסיפורים קשורים זה בזה, עלילתית ותמטית, והם אלה שיוצרים את דיוקן המציאות המתוארת בסרט, שהיא מלוכדת ופרוצה בעת ובעונה אחת, ובאופן הזה מייצגת היטב את תחושת החידלון הממשי והנפשי שגיבורות הסרט מצויות בו.{{הערה|שם=קליין}}}}
==="אפס ביחסי אנוש" ו"חיילת בודדה"===
הסרט "אפס ביחסי אנוש" משנת [[2014]] הוא פיתוח והרחבה של הרעיונות שבסרט "[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]" – [[סרט גמר|סרט הגמר]] משנת [[2005]] של טליה לביא ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה]]. בעיקר חלקו הראשון של "אפס ביחסי אנוש" (הפרק "המחליפה") מקביל ל"חיילת בודדה". "חיילת בודדה" נמשך 19 דקות, ואילו "אפס ביחסי אנוש" נמשך 100 דקות.
בין שני הסרטים ניכרים הבדלים בפרטים. כך, למשל, "חיילת בודדה" מתרחש בטייסת מסוקי קרב, ואילו "אפס ביחסי אנוש" מתרחש בחטיבת שריון. מאפייניה של זוהר, גיבורת "חיילת בודדה" – מרדנות ורצון לעבור לבסיס הקריה, פוצלו ב"אפס ביחסי אנוש" בין שתי דמויות, זוהר המרדנית ודפי הרוצה לעבור לקריה.
ההבדל המהותי בין הסרטים הוא ביחסם ל[[התאבדות]]. ב"חיילת בודדה" התאבדותה של החיילת המחליפה, ליבי, היא הציר המניע את עלילת הסרט; ב"אפס ביחסי אנוש" ההתאבדות תופסת מקום משני, אגב העיסוק ברצונה של דפי לעבור לבסיס הקריה. ב"חיילת בודדה" אין לצופה ידיעה מה הניע את החיילת להתאבד, והרושם הוא שזה היה רצונה עוד טרם הגעתה לבסיס; ב"אפס ביחסי אנוש" תהילה הגיעה לבסיס ללא כל כוונה אובדנית, לשם פגישה שמחה עם חייל שאתו היה לה קשר רומנטי קצר, ורק לאחר שהתברר לה שאין לו כל עניין בה, ולמעשה כבר החליפה באחרת, היא מתאבדת.
נושא נוסף העולה בשני הסרטים הוא [[עבירת מין]] של חייל כלפי חיילת, אך כל סרט מספר סיפור משלו בנושא זה. ב"חיילת בודדה" דורש החובש [[שוחד מיני]] מזוהר, בתמורה לאישור רפואי כוזב שהיא מבקשת. זוהר מסתייגת מכך תחילה, אך בהמשך נענית ושוכבת אתו. ב"אפס ביחסי אנוש" דווקא זוהר יוזמת את הקשר המיני עם חייל, על מנת להיפטר מבתוליה. בתחילה, קיומם של יחסי המין נעשים בהסכמה, אך בהמשך מתחרטת זוהר ומבקשת מהחייל שיפסיק, אך הוא דווקא מגביר את האגרסיביות שלו, והמעשים, שהופכים למקרה של [[אונס|ניסיון אונס]], מופסקים על ידי אירנה, המאיימת על החייל בנשקו.
==עיבוד לתיאטרון==
{{ערך מורחב|אפס ביחסי אנוש (מחזמר)}}
בספטמבר [[2019]] עלה ה[[מחזמר]] [[אפס ביחסי אנוש (מחזמר)|אפס ביחסי אנוש]] המבוסס על הסרט ב[[תיאטרון]] [[בית ליסין]], בבימויו של [[עידו רוזנברג]], בעיבודו של [[אורן יעקובי]] ועם מוזיקה שהלחין [[עילי בוטנר]].{{הערה|[https://www.lessin.co.il/shows/אפס-ביחסי-אנוש/ אפס ביחסי אנוש], באתר תיאטרון בית ליסין}}
===צוות השחקנים===
{| class="wikitable"
|-
! שם השחקן/ית !! שם הדמות !! תפקיד
|-
|[[מגי אזרזר]]/[[אלונה סער]]|| זוהר ||[[מש"ק]]ית דואר ב[[שלישות]]
|-
|[[משי קלינשטיין]]/[[נוי הלפרין]]|| דפי ||[[מש"ק]]ית נייר וגריסה בשלישות
|-
|[[מעיין תורג'מן]]
| רמה || קצינת ה[[שלישות]]
|-
|[[רון שחר]]/[[חי מאור]]
| בועז || מפקד הבסיס
|-
|[[מאי קשת]]/[[יונית טובי]]
| תהילה || חיילת מחליפה
|-
|[[דיאנה גולבי]]|| אירנה || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[לורין מוסרי]]
| ליאת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[קרן מרום]]
| לבנת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[אסף הרץ]] / [[ניב ניסים]]
| גיא שפי || קצין שריון
|-
|[[דור ברנס]]
| מאיר || חייל קרבי מ[[יחידת מגלן]]
|-
|[[אבירם אביטן]]
| צחי || קצין מחשבים
|-
|נופר אליהו || שירה|| חיילת
|-
|ענבר יוחננוף || נעמה|| חיילת, פקידת לשכה
|-
|אשלי זימברג || ענת|| חיילת, פקידת לשכה
|-
|[[לירן מזרחי]]
| || חייל, שקמיסט
|}
==ראו גם==
* [[בנות (סרט)]]
==לקריאה נוספת==
* [[פבלו אוטין]], '''שיעורים בקולנוע - שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים''', [[הוצאת אסיה]], 2017, הפרק "אפס ביחסי אנוש / שיחה עם טליה לביא", עמ' 18–47.
* צחי כהן, '''לְמה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו''', [[הוצאת כרמל]], 2021, הפרק "כולנו נפשלנה ידיים", עמ' 27–30.
==קישורים חיצוניים==
'''מידע וכתבות:'''
* {{יוטיוב|oi5iNi88yuQ|קדימון=כן|שם=אפס ביחסי אנוש}}
{{קישורי קולנוע}}
* {{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}
* {{ynet|אמיר בוגן|מש"קית סרט: טליה לביא על אפס ביחסי אנוש|4539005|7 ביולי 2014}} {{וידאו}}
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|"אפס ביחסי אנוש": כל הסיבות וההשלכות של ההצלחה הגדולה|2766459|18 ביולי 2014}}
* אלי שגב, [http://www.edb.co.il/blog/archives/17587 ריאיון עם אלעד סממה ושני קליין מ"אפס ביחסי אנוש": "כיף לי לקבל כאלה תגובות, למרות שעיצבנתי אותם"], באתר "אידיבי", 17 באוגוסט 2014
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|עיניים גדולות 08: איך "אפס ביחסי אנוש" ניצח את הוליווד בקופות?|2798587|5 בנובמבר 2014}}
* {{הארץ|ליאה לוין, עכבר העיר אונליין|"הוכחנו שלא צריך לרדת לזנות כדי להצליח בקולנוע"|1.3414513|31 בדצמבר 2014|מנויים=לא}}
* {{ynet|איתמר אייכנר|"אפס ביחסי אנוש" גנב את ההצגה בטורקיה|4646829|14 באפריל 2015}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=11070 "אפס ביחסי אנוש: קאלט שעשה מהפך בקולנוע הישראלי"]: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת [[דני מוג'ה]] ויונתן גת
'''ביקורות:'''
* רעות בן יעקב, [https://web.archive.org/web/20140715015047/http://mirpeset-tlv.com/4920 איזו מין שלווה - ביקורת סרט], מגזין "מרפסת" 19 ביוני 2014
* {{nrg|נטליה ירמין|אפס ביחסי אנוש: לא כל המצחיק הוא קומדיה|587/693|23 ביוני 2014|47|2}}
* {{הארץ|אורון שמיר, עכבר העיר אונליין|"אפס ביחסי אנוש": מאה ביצירה קולנועית|1.3274615|25 ביוני 2014|מנויים=לא}}
* {{הארץ|[[אורי קליין]]|"אפס ביחסי אנוש": חכם, מצחיק, רציני|1.2357767| 26 ביוני 2014|מנויים=לא}}
* [[יעל שוב]], [http://timeout.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94 שירות חובה: "אפס ביחסי אנוש" הוא סרט חכם, מקורי ושורט], [[Time Out תל אביב]], 26 ביוני 2014
* {{גל"צ|[[גידי אורשר]]|"אפס ביחסי אנוש" - בכורה נפלאה|1140-45250|29 ביוני 2014}} {{קישור שבור|18 ביוני 2018}}
* {{וואלה!|[[מרט פרחומובסקי]]|"אפס ביחסי אנוש" משעשע אך יותיר טעם רע בפה|2758838|29 ביוני 2014}}
* {{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}
* {{מעריב השבוע|[[מאיר שניצר]]|"אפס ביחסי אנוש" - סרט חינני ומהנה למדי|1 ביולי 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}L&0r9VQ{{=}}FKGDI}} {{קישור שבור|18 ביוני 2018}}
* נגה כהן, [https://web.archive.org/web/20141109154537/http://blogs.haaretz.co.il/nogacohen/830/ אפס ביחסי אנוש, מאה בפמיניזם], באתר "[[הארץ]]", 5 ביולי 2014
* אביעד רוזנבוים, [http://www.bac.org.il/society/article/hahaygyvn-nshar-bsh-g-aps-byhsy-anvsh-hava-srt-mkvnn ההגיון נשאר בש"ג: "אפס ביחסי אנוש" הוא סרט מכונן], באתר [[בית אבי חי]], 14 ביולי 2014
* גיא שוהם, [https://web.archive.org/web/20140826191702/http://www.ifan.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%95%d7%96-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%a4%d7%a1-%d7%91%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9/ מאה אחוז הצלחה, אפס ביחסי אנוש], באתר אייפן, 25 באוגוסט 2014
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סרטי 2014]]
[[קטגוריה:סרטי קומדיה שחורה]]
[[קטגוריה:סרטי סאטירה ישראליים]]
[[קטגוריה:סרטי דרמה קומית ישראליים]]
[[קטגוריה:צה"ל בקולנוע]]
[[קטגוריה:סרטים ישראליים משנת 2014]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{סרט
|תמונה=[[קובץ:אפס ביחסי אנוש.jpg|230px]]
|בימוי=[[טליה לביא]]
|תסריט=[[טליה לביא]]
|עריכה=[[אריק להב ליבוביץ]]
|שחקנים ראשיים=[[דאנה איבגי]]{{ש}}[[נלי תגר]]{{ש}}[[שני קליין]]
|מוזיקה=[[רן בגנו]]
|צילום=ירון שרף
|הקרנת בכורה={{דגל|ישראל}} [[26 ביוני]] [[2014]]
|משך הקרנה=100 דקות
|מדינה=[[ישראל]]
|שפת הסרט=[[עברית]]
|תקציב=3,706,955 ש"ח{{הערה|[https://www.pilat.co.il/?mdocs-file=5680&mdocs-url=5679 קולנוע בישראל סיכום 2014] דו"ח פילת}}
|הכנסות=2,720,600 ש"ח מהקרנות{{הערה|הכנסות מהקרנות הארץ בלבד, נכון לספטמבר 2015, לפי דו"ח פילת}}
|פרסים=הסרט הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] והבמאית הטובה ביותר ע"ש [[נורה אפרון]]{{ש}} 6 [[פרס אופיר|פרסי אופיר]]: לתסריט ולבימוי, לשחקנית הראשית, לעריכה, למוזיקה המקורית ולליהוק הטוב ביותר.
|סרט קודם="[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]"
|סרט הבא=
|מבוסס=
|שם בשפת המקור=
|שם=אפס ביחסי אנוש
|הופק בידי=אילון רצ'קובסקי
|חברה מפיצה=סרטי שני
|חברת הפקה=יולי אוגוסט הפקות}}
'''אפס ביחסי אנוש''' הוא [[סרט קולנוע|סרט]] [[קולנוע ישראלי]] מסוגת [[קומדיה שחורה]] משנת [[2014]] שכתבה וביימה [[טליה לביא]] ומככבות בו [[דאנה איבגי]], [[נלי תגר]] ו[[שני קליין]].
הסרט מבוסס על "[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]", [[סרט קצר]] של לביא מ-2006, גם הוא בכיכובה של איבגי.{{הערה|{{יוטיוב|eFFtsa4G4wc|שם=הסרט "חיילת בודדה"}}}}
הסרט עוסק במערכות היחסים בין חיילות [[שלישות]] ב[[מחנה שיזפון]] של [[צה"ל]], השוכן במקום נידח ב[[נגב]]. זוהי אחת היצירות הישראליות הראשונות העוסקת בשירות הצבאי כאשר היא מעמידה נשים במרכזה.
לדברי [[מבקר קולנוע|מבקר הקולנוע]] [[גידי אורשר]]: "זהו סיפורן של הרבה אלפי הנשים הקטנות השקופות שממלאות את המשרדים הצבאיים כדי לנסות להיות חלק מקונצנזוס, מדרך חיים, ממחויבות לאומית שהכוונות הטובות שלהן פוגשות לעיתים מציאות שלא מחזירה להן חיוך, או לפחות פיסה זעירה של כבוד אנושי".{{הערה|שם=אורשר|{{גל"צ|גידי אורשר|"אפס ביחסי אנוש" - בכורה נפלאה|1140-45250|29 ביוני 2014}}}}
הסרט עלה לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל ביוני [[2014]]. הוא זכה ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] ב"פרס הסרט הטוב ביותר" והבמאית קיבלה את "פרס הבמאית המצטיינת ע"ש [[נורה אפרון]]".{{הערה|{{הארץ|נטע אלכסנדר|טליה לביא היא הזוכה הגדולה של פסטיבל טרייבקה|1.2306740|28 באפריל 2014}}}} ב-[[21 בספטמבר]] 2014 זכה ב-6 "[[פרס אופיר|פרסי אופיר]]" מתוך 11 להם היה מועמד: לתסריט ולבימוי ([[טליה לביא]]), לשחקנית הראשית ([[דאנה איבגי]]), לעריכה ([[אריק להב ליבוביץ]]), למוזיקה המקורית ([[רן בגנו]]) ולליהוק הטוב ביותר ([[אורית אזולאי]]). ב-13 באוקטובר זכה הסרט ב"פרס תא המבקרים לסרט הישראלי הטוב" של אותה שנה.
==תקציר העלילה==
===סיפור א': המחליפה===
'''דפי''' ([[נלי תגר]]) היא חיילת חסרת מוטיבציה המשרתת כ[[מש"ק]]ית נייר ו[[גריסה (נייר)|גריסה]] במשרד השלישות של בסיס השריון הנידח שיזפון שבנגב (בסיסה של [[חטיבה 460]]). עיקר תפקידה הוא גריסת מסמכים שנזרקו. היא גרה ב[[חיפה]] אך חולמת להגיע ל[[תל אביב]] על ידי מעבר לשירות ב[[מחנה רבין|בסיס הקריה]]. היא כותבת מכתבים לגורמי צבא רבים, כולל ה[[רמטכ"ל]], ומבקשת העברה. כאשר יום אחד מגיעה לבסיס '''תהילה''' ([[יונית טובי]]), שמספרת כי סיימה טירונות ונשלחה לשרת שם, דפי משוכנעת שמכתביה נענו בחיוב, וכי מדובר בחיילת חדשה שנשלחה להחליף אותה. דפי חופפת אותה ומכניסה אותה לרזי תפקידה, כולל הסבר על חשיבותו של [[מכלב|אקדח הסיכות]] היקר של המשרד. בערב מתגלה כי תהילה כלל איננה חיילת וכי מדובר במתחזה שהגיעה לבסיס כדי לפגוש את '''איתן''' ([[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]]) קצין שניהל איתה קשר רומנטי במשך ימים אחדים. הוא דוחה אותה והיא פוגשת בחדרו בחברתו החדשה, '''ענת''' ([[דנה מיינרט]]), קצינת הת"ש של הבסיס. בעקבות זאת תהילה חותכת את עצמה בשירותים ובבוקר היא נמצאת במיטתה ללא רוח חיים. לאחר מכן דפי מגלה שמכתביה לא נשלחו מעולם. דפי יוצאת ל[[קורס קצינים|קורס קצינות]], בתקווה לעבור בסופו לבסיס הקריה.
===סיפור ב': הבתולה===
חיילת נוספת במשרד השלישות היא חברתה של דפי, '''זוהר''' ([[דאנה איבגי]]) – בת [[קיבוץ]] [[ציניות|צינית]] ו[[חוצפה|חצופה]] שאינה מקבלת מרות. תפקידה הוא מש"קית [[דואר]], אבל אין לה כל עניין לבצע את תפקידה והיא עסוקה בשבירת שיאים במשחק המחשב "[[שולה המוקשים (משחק)|שולה המוקשים]]". היא ניסתה למנוע מדפי לעזוב בכך שלא שלחה את מכתביה, אולם לאחר שדפי מגלה זאת החברות ביניהן מתפרקת. כאשר מתגלה לזוהר כי היא החיילת היחידה במשרד השלישות שעדיין [[בתולה]], היא מחליטה לפעול על פי עצתה של '''אירנה''' ([[תמרה קלינגון]]), [[עולה חדש]]ה, שנוהגת להעיר לזוהר ולעקוץ אותה על בתוליה, ולהכיר גבר. היא מזמינה למשימה זו את '''מאיר''' ([[אלעד סממה]]), חייל קרבי שהגיע לבסיס. השניים יוצאים לפינה חשוכה בבסיס, מתוך כוונה לקיים יחסי מין, אך עד מהרה המפגש הופך ל[[אונס|ניסיון אונס]]. מעשיו של מאיר מופסקים על ידי אירנה, המאיימת על החייל בנשקו בעוד מכנסיו מופשלים, ודורשת ממנו לקיים [[יחסי מין]] עם ה[[פח אשפה|פח]] שלידו, בגלל שלטענתה התייחס אל זוהר כמו אל פח זבל.
===סיפור ג': המפקדת===
קצינת השלישות '''רמה''' ([[שני קליין]]) היא המפקדת הישירה של דפי וזוהר, אשר מנסה ללא הצלחה להתמודד שוב ושוב עם בעיות המשמעת וחוסר המוטיבציה של השתיים. רמה מנסה להכין את המשרד לקראת ביקורת שלישות חיצונית, ומתקשה להשיג את שיתוף הפעולה של החיילות. מפקד הבסיס '''בועז''' ([[יובל סגל (1971)|יובל סגל]]) מסביר לה כי הצלחה בביקורת היא נקודת מבחן קריטית על מנת להוכיח את יכולותיה ולקבל המלצה לקראת התפקיד הבא שלה והקריירה הצבאית עליה היא חולמת. בעקבות עונש שהטילה רמה על זוהר, זוהר גורסת את כל המסמכים שבמשרד השלישות, וגורמת לכישלון בביקורת, שמביא לסיום שירותה של רמה, ושליחתה של זוהר ל[[כלא צבאי|כלא הצבאי]].
דפי מסיימת את קורס הקצינות, אך בסיומו, במקום לעבור לבסיס הקריה כפי שחלמה, היא חוזרת לבסיס שיזפון לתפקיד שמילאה קודם רמה. התפקיד החדש מעמיד במבחן את החברות בינה לבין זוהר. בעקבות ריב ביניהן, שבו זוהר תולה בבסיס את המכתבים שדפי שלחה ודפי מנסה למחוק את השיאים של זוהר ב"שולה המוקשים", דפי אכן מועברת לקריה וזוהר מאבדת את בתוליה לצחי, קצין המחשוב של הבסיס: שניהם פונו למרפאה לאחר שדפי מחקה את כל המידע הממוחשב חוץ מהמשחקים. לבסוף זוהר משתחררת משום ש[[דואר אלקטרוני]] הפך את תפקידה למיותר, והיא עוזרת לדפי לכתוב מכתב בקשה לעבור למשרד אחר בקריה.
==הפקה==
צילום הסרט התבצע במקומות אחדים. זירת ההתרחשות העיקרית, משרדי השלישות, צולמה בצריפים נטושים של משרד החקלאות ב[[רעננה]], ובשבט הצופים "רשפים" בהרצליה. נופים מדבריים צולמו בנגב, בין השאר ב[[מדרשת שדה בוקר]]. מפקדת הבסיס צולמה ב[[ערד]].{{הערה|שם=לביא|{{ynet|אמיר בוגן|מש"קית סרט: טליה לביא על אפס ביחסי אנוש|4539005|7 ביולי 2014}} {{וידאו}}}}
עלילת הסרט מתרחשת במשך שנה, בין 2003 ל-2004, כלומר כעשר שנים קודם צילומו. הדבר חייב הקפדה על אבזרים שהשתנו במהלך תקופה זו, כגון [[טלפון סלולרי|טלפונים סלולריים]] ו[[מסך מחשב|מסכי מחשב]]. עם זאת, ישנו פער תקופתי במדי אנשי הקבע הבכירים, כמו מפקד הבסיס, שבשנת התרחשות העלילה כבר יצאו משימוש. בנוסף בסרט (וגם בכרזה שלו) נראים שלושת [[מגדלי עזריאלי]], אבל במועד התרחשות העלילה טרם נבנה המגדל המרובע.{{הערה|שם=לביא}}
==צוות השחקנים==
{| class="wikitable"
|-
! שם השחקן/ית !! שם הדמות !! תפקיד
|-
|[[דאנה איבגי]] || זוהר בן ארי || [[מש"ק]]ית דואר ב[[שלישות]]
|-
|[[נלי תגר]] || דפי צפריר || [[מש"ק]]ית נייר וגריסה בשלישות
|-
|[[שני קליין]] || רמה כהן || קצינת ה[[שלישות]]
|-
|[[יובל סגל (1971)|יובל סגל]] || בועז || מפקד הבסיס
|-
|[[יונית טובי]] || תהילה || חיילת מחליפה
|-
|[[תמרה קלינגון]] || אירנה || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[דנה מיינרט]] || ענת || [[קצינת ת"ש]]
|-
|[[מיטל גל סויסה]] || ליאת || חיילת במשרד השלישות
|-
|חלי טויטו || לבנת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]] || איתן || קצין
|-
|ליאור וינברג
|גיא שפי
|קצין שריון
|-
|שיר קליפר || הילית || מדריכת ירי
|-
|אלעד סממה || מאיר || חייל קרבי מ[[יחידת מגלן]]
|-
|איל היינה גלי || צחי || קצין מחשבים
|-
|[[עדי חבשוש]] || שירה || פקידת לשכה
|-
|לי לוטן || נעמה || פקידת לשכה
|}
נטע אלכסנדר אפיינה את הדמויות: "השלישות בשיזפון מציגה טיפוסים ישראליים מגוונים למדי: זוהר היא בת קיבוץ, דפי היא בחורה עירונית ומפונקת מחיפה, חברתן למשרד, אירנה, היא עולה מרוסיה, ומש"קית הת"ש של הבסיס, ענת, היא קלישאה מהלכת של אשכנזייה מתנשאת."{{הערה|שם=אלכסנדר|{{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}}}
על הדמויות הנוספות שבסרט כתב [[גידי אורשר]]: "ליד אלה חיות, נושמות, מתעלקות, מחפפות, משתעממות, מתחמקות, מעבירות את השנתיים עוד דמויות רבות אחרות שכולן מהוות את הצלע הנשית של צבא ההגנה לישראל, צלע סדוקה של צבא סדוק עם חולי מיגדרי אנוש."{{הערה|שם=אורשר}}
== קבלה ==
=== ביקורות ===
הסרט זכה לביקורות משבחות בישראל ובארצות הברית ודורג בראש טבלת המבקרים של עיתון "[[הארץ]]". יאיר רוה מאתר "סינמסקופ" כתב: "אם אכן אנחנו עומדים בפתחו של גל חדש נשי בקולנוע הישראלי, אני מכתיר את טליה לביא בתור מי שעומדת בראש המחנה, ו״אפס ביחסי אנוש״ הוא ההמנון שלו". [[דורון פישלר]] מאתר "[[עין הדג]]" כתב כי "'אפס ביחסי אנוש' הוא למיטב ידיעתי הקומדיה הצבאית הישראלית הכי טובה שנעשתה אי פעם" וכי "להגיד שזה אחד הסרטים הישראליים הכי טובים בשנים האחרונות, אם לא אי פעם? ברור. מובן מאליו".{{הערה|שם=פישלר|דורון פישלר, [http://www.fisheye.co.il/zero_motivation/ ביקורת: אפס ביחסי אנוש], באתר "[[עין הדג]]", 29 ביוני 2014}} מבקר הקולנוע [[אורי קליין]] החמיא לסרט: "המבנה התסריטאי המחוכם והנועז, האיזון המיומן בין נימות רגשיות שונות, העיצוב הנכון של כל סצנה וסצנה, הדיוק הלשוני, הצילום היעיל, השימוש השנון במוזיקה מסוגים שונים (שחלק ניכר מהאירוניה בסרט נובעת ממנה) והליהוק המשובח - כל אלה הופכים את "אפס ביחסי אנוש" לקומדיה מצוינת שאני מקווה שהקהל יענה לה, כראוי לה."{{הערה|שם=קליין|{{הארץ|אורי קליין|"אפס ביחסי אנוש": חכם, מצחיק, רציני|1.2357767| 26 ביוני 2014|מנויים=לא}}}}
גם מבקר הקולנוע [[שמוליק דובדבני]] החמיא לסרט: "'אפס ביחסי אנוש' הוא ההפתעה הנעימה ביותר שסיפק הקולנוע הישראלי לצופיו מאז, ובכן, מי-זוכר-מתי. יתר על כן, אפשר בהחלט להגדיר את סרט הביכורים של טליה לביא כיצירה מכוננת בתולדות הקולנוע הישראלי העכשווי - כלומר כזו שתהווה נקודת מוצא או התייחסות לטקסטים עתידיים שייכתבו עליו."{{הערה|שם=דובדבני|{{ynet|שמוליק דובדבני|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}}}
הסרט סומן על ידי מגזין Indiewire האמריקאי כאחד מהסרטים האהובים על המבקרים לשנת 2014, וטליה לביא נבחרה לאחת מ-12 הבמאים הבולטים על ידי אותו מגזין.
הסרט עורר דיונים וזכה לאזכורים תקשורתיים רבים, אלון הדר כתב עליו במוסף סוכות של "ידיעות אחרונות" (8 באוקטובר 2014)
:"הסרט, המתאר בהומור וברגישות מדויקים את סיפורן של פקידות שלישות בבסיס סגור בדרום הארץ, קיבע את עצמו כתופעה רחבה ומרתקת שצוברת תאוצה משבוע לשבוע, השיח וההד סביבו פרץ מזמן את גבולות מדורי התרבות. מעטים הסרטים שמוכתרים כקאלט בעודם מוקרנים בקולנוע, ומשפטים מהם הפכו למכתמי לשון משל חזרנו לימי הקולנוע העליזים של [[גבעת חלפון]]. מדי יום מעלים חיילים לרשתות החברתיות תמונות עם מהדקים מכוונים לראשיהם, מחווה לצילום כרזת הסרט. ממים וקריקטורות הפכו את ברדק הטפסים ואימת הביורוקרטיה במשרד הצה"לי למשל על ההתנהלות של משרדי הממשלה, מהדרך שבה גויסו המילואים ב[[מבצע צוק איתן]] ועד הפארסה הנמשכת של אפס אחוז מע"מ על הדירות."
=== צופים ===
בסוף השבוע הראשון להקרנותיו צפו בסרט כ-20,000 איש,{{הערה|{{סינמסקופ|אז כמה ראו את ״אפס ביחסי אנוש״ בסוף השבוע?|18417|29 ביוני 2014}}}} ובהמשך הגיע מספר צופי הסרט ל-200,000 איש.{{הערה|{{סינמסקופ|אסקפיזם לימי מלחמה: קולנוע ישראלי (כמה ראו כבר את "אפס ביחסי אנוש" ו"שושנה חלוץ מרכזי"? וגם: מה קורה עם "גט"?)|18747|28 ביולי 2014}}}} עד ל-25 באוגוסט צפו בסרט כ-330,000 איש,{{הערה|{{סינמסקופ|האם יימכרו השנה מיליון כרטיסים לסרטים ישראליים?|19016|26 באוגוסט 2014}}}} בנובמבר 2014 עלה לכ-550,000 איש, ובכך הוא היה לאחד הסרטים הישראלים הרווחיים והנצפים ביותר בשנים האחרונות בישראל.
===פרסים===
{| class="wikitable"
|-
! שנה !! פרס !! קטגוריה !! תוצאה
|-
|rowspan="8" |[[2014]] || [[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] || הסרט העלילתי הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|rowspan="6" |[[פרס אופיר]] || הבמאי הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|השחקנית הראשית הטובה ביותר - [[דאנה איבגי]] || {{זכייה}}
|-
|התסריט הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|העריכה הטובה ביותר - [[אריק להב ליבוביץ]] || {{זכייה}}
|-
|המוזיקה המקורית - [[רן בגנו]] || {{זכייה}}
|-
|הליהוק הטוב ביותר - [[אורית אזולאי]] || {{זכייה}}
|-
|[[פרס תא המבקרים]] || הסרט הישראלי הטוב ביותר || {{זכייה}}
|-
|}
==פרשנות==
===שם הסרט===
שם הסרט, "אפס ביחסי אנוש", מתייחס לחוסר יכולתה של קצינת השלישות, רמה, לשלוט בחיילות הכפופות לה, כפי שמציג זאת מפקד הבסיס, בועז, כאשר הוא מודיע לרמה שלא תוכל להמשיך בשירות קבע בבסיס. מבקר הקולנוע [[שמוליק דובדבני]] העיר כי "השם מתייחס במודע לסרטו האנרכיסטי הנפלא של [[ז'אן ויגו]], "אפס בהתנהגות {{אנ|Zero for Conduct}}"{{כ}} (1933) על ילדי פנימייה בצרפת המכריזים על מרד כנגד הממסד המדכא.{{הערה|שם=דובדבני}}
שם הסרט באנגלית, "Zero Motivation", כולל אף הוא את המילה "אפס", אך מתייחס לצד השני של המטבע - לחוסר המוטיבציה של החיילות הכפופות של רמה (לעומת המוטיבציה הגבוהה שלה).
===הדמויות הראשיות בסרט - נשים בצה"ל===
בניגוד למרבית סרטי צבא, בישראל ובעולם, שבהם הדמויות הראשיות בסרט הן גברים לוחמים, בסרט זה הדמויות הראשיות הן נשים ג'ובניקיות (מעט הגברים המופיעים בו הם לוחמים). יוצרת הסרט, טליה לביא, התייחסה לכך בריאיון למוסף גלריה:
:"בתור ילדה ראיתי את כל סרטי הצבא הגדולים, גם סרטים אמריקאיים כמו "[[אפוקליפסה עכשיו]]" ו"[[מטאל ג'אקט]]" וגם סרטי צבא ישראליים, שהיו חדורי הרואיות ו[[מאצ'ואיזם]]. חשבתי שיכול להיות מצחיק לעשות סרט צבא שיש לו ממדים אפיים ורוחב יריעה, שמתכתב עם הסגנון המלחמתי אבל במקביל הוא קומדיה מנקודת מבט של פקידות המשרתות בעורף. רציתי לחבר בין שני העולמות האלו. כשהתחלתי לעשות תחקיר, הבנתי שבעצם אפשר לגעת כאן בבעיה הרבה יותר משמעותית בצה"ל, שאפשר להתייחס אליה כ'בעיית הפקידות'. העובדה שבצה"ל יש שירות חובה גם לגברים וגם לנשים מציב אותו כמוסד שוויוני ומתקדם, אבל מצד שני בתוך המערכת הזאת יש מספר עצום של נשים שרוב התפקיד שלהן מתמצה בסמל סטטוס. האבטלה הסמויה היא לא כל כך סמויה. יש משרדים שלמים שבהם כמה פקידות עושות תפקיד של בן אדם אחד."{{הערה|שם=אלכסנדר}}
נטע אלכסנדר צופה שהסרט יהפוך "ל[[קאלט]] הישראלי הראשון שמראה את השירות הסדיר מנקודת מבט נשית".{{הערה|שם=אלכסנדר}}
על חלקם של הגברים בסרט עמד מבקר הקולנוע [[מאיר שניצר]]:
:"שלושה חלקים לסרט, ובכל אחד מהם ניתן למצוא גבר/חייל כשהוא מעומת עם הבנות. הפרק הפותח מציג את טיפוס הבוגד השפל, הפרק האמצעי מבליט את הגבר האנס, ואילו הפרק החותם את "אפס ביחסי אנוש" מציג את אלוהים, כלומר מפקד הבסיס (יובל סגל), שהוא גבר-הגברים, וככזה מלכד בתוכו את תכונותיו שלו, בצירוף האפיונים של שני קודמיו למגדר הזכרי."{{הערה|{{מעריב השבוע|[[מאיר שניצר]]|"אפס ביחסי אנוש" - סרט חינני ומהנה למדי|1 ביולי 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}L&0r9VQ{{=}}FKGDI}}}}
===מבנה הסרט===
הסרט מחולק לשלושה פרקים נפרדים, שלכולם דמויות משותפות ורצף של התפתחות העלילה. [[דורון פישלר]] העיר על כך:
{{ציטוט|הטענה היחידה שלי כלפי הסרט היא שהוא לא לגמרי נראה כמו סרט... העובדה שהסרט מחולק לשלושה פרקים, שלושים ומשהו דקות כל אחד – ועלילות משנה רבות מתחילות ומסתיימות בתוך חצי שעה – רק מדגישה את הנקודה: יותר משזה נראה כמו סרט, זה נראה כמו אוסף פרקים של קומדיה טלוויזיונית ממש טובה.{{הערה|שם=פישלר}}}}
מבקר הקולנוע [[אורי קליין]] התייחס בגישה אוהדת יותר למבנה הסרט:
{{ציטוט|למעשה, אין לסרט גיבורה מרכזית אחת, ואחת ממעלותיו היא האופן שבו הוא משוטט בין דמויותיו השונות (אלה שהוזכרו לעיל ודמויות נוספות), בעזרת המבנה העלילתי בעל שלושת הפרקים שלביא בחרה בו. כל פרק מספר סיפור משלו, כל פרק יכול היה להיות סרט קצר כשלעצמו, אך גם לא כך: הסיפורים קשורים זה בזה, עלילתית ותמטית, והם אלה שיוצרים את דיוקן המציאות המתוארת בסרט, שהיא מלוכדת ופרוצה בעת ובעונה אחת, ובאופן הזה מייצגת היטב את תחושת החידלון הממשי והנפשי שגיבורות הסרט מצויות בו.{{הערה|שם=קליין}}}}
==="אפס ביחסי אנוש" ו"חיילת בודדה"===
הסרט "אפס ביחסי אנוש" משנת [[2014]] הוא פיתוח והרחבה של הרעיונות שבסרט "[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]" – [[סרט גמר|סרט הגמר]] משנת [[2005]] של טליה לביא ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה]]. בעיקר חלקו הראשון של "אפס ביחסי אנוש" (הפרק "המחליפה") מקביל ל"חיילת בודדה". "חיילת בודדה" נמשך 19 דקות, ואילו "אפס ביחסי אנוש" נמשך 100 דקות.
בין שני הסרטים ניכרים הבדלים בפרטים. כך, למשל, "חיילת בודדה" מתרחש בטייסת מסוקי קרב, ואילו "אפס ביחסי אנוש" מתרחש בחטיבת שריון. מאפייניה של זוהר, גיבורת "חיילת בודדה" – מרדנות ורצון לעבור לבסיס הקריה, פוצלו ב"אפס ביחסי אנוש" בין שתי דמויות, זוהר המרדנית ודפי הרוצה לעבור לקריה.
ההבדל המהותי בין הסרטים הוא ביחסם ל[[התאבדות]]. ב"חיילת בודדה" התאבדותה של החיילת המחליפה, ליבי, היא הציר המניע את עלילת הסרט; ב"אפס ביחסי אנוש" ההתאבדות תופסת מקום משני, אגב העיסוק ברצונה של דפי לעבור לבסיס הקריה. ב"חיילת בודדה" אין לצופה ידיעה מה הניע את החיילת להתאבד, והרושם הוא שזה היה רצונה עוד טרם הגעתה לבסיס; ב"אפס ביחסי אנוש" תהילה הגיעה לבסיס ללא כל כוונה אובדנית, לשם פגישה שמחה עם חייל שאתו היה לה קשר רומנטי קצר, ורק לאחר שהתברר לה שאין לו כל עניין בה, ולמעשה כבר החליפה באחרת, היא מתאבדת.
נושא נוסף העולה בשני הסרטים הוא [[עבירת מין]] של חייל כלפי חיילת, אך כל סרט מספר סיפור משלו בנושא זה. ב"חיילת בודדה" דורש החובש [[שוחד מיני]] מזוהר, בתמורה לאישור רפואי כוזב שהיא מבקשת. זוהר מסתייגת מכך תחילה, אך בהמשך נענית ושוכבת אתו. ב"אפס ביחסי אנוש" דווקא זוהר יוזמת את הקשר המיני עם חייל, על מנת להיפטר מבתוליה. בתחילה, קיומם של יחסי המין נעשים בהסכמה, אך בהמשך מתחרטת זוהר ומבקשת מהחייל שיפסיק, אך הוא דווקא מגביר את האגרסיביות שלו, והמעשים, שהופכים למקרה של [[אונס|ניסיון אונס]], מופסקים על ידי אירנה, המאיימת על החייל בנשקו.
==עיבוד לתיאטרון==
{{ערך מורחב|אפס ביחסי אנוש (מחזמר)}}
בספטמבר [[2019]] עלה ה[[מחזמר]] [[אפס ביחסי אנוש (מחזמר)|אפס ביחסי אנוש]] המבוסס על הסרט ב[[תיאטרון]] [[בית ליסין]], בבימויו של [[עידו רוזנברג]], בעיבודו של [[אורן יעקובי]] ועם מוזיקה שהלחין [[עילי בוטנר]].{{הערה|[https://www.lessin.co.il/shows/אפס-ביחסי-אנוש/ אפס ביחסי אנוש], באתר תיאטרון בית ליסין}}
===צוות השחקנים===
{| class="wikitable"
|-
! שם השחקן/ית !! שם הדמות !! תפקיד
|-
|[[מגי אזרזר]]/[[אלונה סער]]|| זוהר ||[[מש"ק]]ית דואר ב[[שלישות]]
|-
|[[משי קלינשטיין]]/[[נוי הלפרין]]|| דפי ||[[מש"ק]]ית נייר וגריסה בשלישות
|-
|[[מעיין תורג'מן]]
| רמה || קצינת ה[[שלישות]]
|-
|[[רון שחר]]/[[חי מאור]]
| בועז || מפקד הבסיס
|-
|[[מאי קשת]]/[[יונית טובי]]
| תהילה || חיילת מחליפה
|-
|[[דיאנה גולבי]]|| אירנה || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[לורין מוסרי]]
| ליאת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[קרן מרום]]
| לבנת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[אסף הרץ]] / [[ניב ניסים]]
| איתן שפי* || קצין שריון
|-
|[[דור ברנס]]
| מאיר || חייל קרבי מ[[יחידת מגלן]]
|-
|[[אבירם אביטן]]
| צחי || קצין מחשבים
|-
|נופר אליהו || שירה|| חיילת
|-
|ענבר יוחננוף || נעמה|| חיילת, פקידת לשכה
|-
|אשלי זימברג || ענת|| חיילת, פקידת לשכה
|-
|[[לירן מזרחי]]
| || חייל, שקמיסט
|}
<nowiki>*</nowiki> במחזמר שילבו את הדמויות של איתן(האקס של תהילה) ושל גיא שפי(הקראש של זוהר)
==ראו גם==
* [[בנות (סרט)]]
==לקריאה נוספת==
* [[פבלו אוטין]], '''שיעורים בקולנוע - שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים''', [[הוצאת אסיה]], 2017, הפרק "אפס ביחסי אנוש / שיחה עם טליה לביא", עמ' 18–47.
* צחי כהן, '''לְמה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו''', [[הוצאת כרמל]], 2021, הפרק "כולנו נפשלנה ידיים", עמ' 27–30.
==קישורים חיצוניים==
'''מידע וכתבות:'''
* {{יוטיוב|oi5iNi88yuQ|קדימון=כן|שם=אפס ביחסי אנוש}}
{{קישורי קולנוע}}
* {{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}
* {{ynet|אמיר בוגן|מש"קית סרט: טליה לביא על אפס ביחסי אנוש|4539005|7 ביולי 2014}} {{וידאו}}
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|"אפס ביחסי אנוש": כל הסיבות וההשלכות של ההצלחה הגדולה|2766459|18 ביולי 2014}}
* אלי שגב, [http://www.edb.co.il/blog/archives/17587 ריאיון עם אלעד סממה ושני קליין מ"אפס ביחסי אנוש": "כיף לי לקבל כאלה תגובות, למרות שעיצבנתי אותם"], באתר "אידיבי", 17 באוגוסט 2014
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|עיניים גדולות 08: איך "אפס ביחסי אנוש" ניצח את הוליווד בקופות?|2798587|5 בנובמבר 2014}}
* {{הארץ|ליאה לוין, עכבר העיר אונליין|"הוכחנו שלא צריך לרדת לזנות כדי להצליח בקולנוע"|1.3414513|31 בדצמבר 2014|מנויים=לא}}
* {{ynet|איתמר אייכנר|"אפס ביחסי אנוש" גנב את ההצגה בטורקיה|4646829|14 באפריל 2015}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=11070 "אפס ביחסי אנוש: קאלט שעשה מהפך בקולנוע הישראלי"]: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת [[דני מוג'ה]] ויונתן גת
'''ביקורות:'''
* רעות בן יעקב, [https://web.archive.org/web/20140715015047/http://mirpeset-tlv.com/4920 איזו מין שלווה - ביקורת סרט], מגזין "מרפסת" 19 ביוני 2014
* {{nrg|נטליה ירמין|אפס ביחסי אנוש: לא כל המצחיק הוא קומדיה|587/693|23 ביוני 2014|47|2}}
* {{הארץ|אורון שמיר, עכבר העיר אונליין|"אפס ביחסי אנוש": מאה ביצירה קולנועית|1.3274615|25 ביוני 2014|מנויים=לא}}
* {{הארץ|[[אורי קליין]]|"אפס ביחסי אנוש": חכם, מצחיק, רציני|1.2357767| 26 ביוני 2014|מנויים=לא}}
* [[יעל שוב]], [http://timeout.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94 שירות חובה: "אפס ביחסי אנוש" הוא סרט חכם, מקורי ושורט], [[Time Out תל אביב]], 26 ביוני 2014
* {{גל"צ|[[גידי אורשר]]|"אפס ביחסי אנוש" - בכורה נפלאה|1140-45250|29 ביוני 2014}} {{קישור שבור|18 ביוני 2018}}
* {{וואלה!|[[מרט פרחומובסקי]]|"אפס ביחסי אנוש" משעשע אך יותיר טעם רע בפה|2758838|29 ביוני 2014}}
* {{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}
* {{מעריב השבוע|[[מאיר שניצר]]|"אפס ביחסי אנוש" - סרט חינני ומהנה למדי|1 ביולי 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}L&0r9VQ{{=}}FKGDI}} {{קישור שבור|18 ביוני 2018}}
* נגה כהן, [https://web.archive.org/web/20141109154537/http://blogs.haaretz.co.il/nogacohen/830/ אפס ביחסי אנוש, מאה בפמיניזם], באתר "[[הארץ]]", 5 ביולי 2014
* אביעד רוזנבוים, [http://www.bac.org.il/society/article/hahaygyvn-nshar-bsh-g-aps-byhsy-anvsh-hava-srt-mkvnn ההגיון נשאר בש"ג: "אפס ביחסי אנוש" הוא סרט מכונן], באתר [[בית אבי חי]], 14 ביולי 2014
* גיא שוהם, [https://web.archive.org/web/20140826191702/http://www.ifan.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%95%d7%96-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%a4%d7%a1-%d7%91%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9/ מאה אחוז הצלחה, אפס ביחסי אנוש], באתר אייפן, 25 באוגוסט 2014
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סרטי 2014]]
[[קטגוריה:סרטי קומדיה שחורה]]
[[קטגוריה:סרטי סאטירה ישראליים]]
[[קטגוריה:סרטי דרמה קומית ישראליים]]
[[קטגוריה:צה"ל בקולנוע]]
[[קטגוריה:סרטים ישראליים משנת 2014]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -192,5 +192,5 @@
|-
|[[אסף הרץ]] / [[ניב ניסים]]
-| גיא שפי || קצין שריון
+| איתן שפי* || קצין שריון
|-
|[[דור ברנס]]
@@ -209,4 +209,5 @@
| || חייל, שקמיסט
|}
+<nowiki>*</nowiki> במחזמר שילבו את הדמויות של איתן(האקס של תהילה) ושל גיא שפי(הקראש של זוהר)
==ראו גם==
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 35190 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 35037 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 153 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '| איתן שפי* || קצין שריון',
1 => '<nowiki>*</nowiki> במחזמר שילבו את הדמויות של איתן(האקס של תהילה) ושל גיא שפי(הקראש של זוהר)'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => '| גיא שפי || קצין שריון'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.pilat.co.il/?mdocs-file=5680&mdocs-url=5679',
1 => 'https://youtube.com/watch?v=eFFtsa4G4wc',
2 => 'http://www.glz.co.il/1140-45250-HE/Galatz.aspx',
3 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2306740',
4 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4539005,00.html',
5 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2351445',
6 => 'http://www.fisheye.co.il/zero_motivation/',
7 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2357767',
8 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4534981,00.html',
9 => 'http://cinemascope.co.il/archives/18417',
10 => 'http://cinemascope.co.il/',
11 => 'http://cinemascope.co.il/archives/18747',
12 => 'http://cinemascope.co.il/archives/19016',
13 => 'http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=FKGDI',
14 => 'https://www.lessin.co.il/shows/%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9/',
15 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q17351649?uselang=he#P437',
16 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q17351649?uselang=he#P136',
17 => 'http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=zeromotivation.htm',
18 => 'http://www.imdb.com/title/tt3576084/',
19 => 'https://youtube.com/watch?v=oi5iNi88yuQ',
20 => 'http://www.imdb.com/title/tt3576084',
21 => 'https://www.netflix.com/title/80000347',
22 => 'http://www.allmovie.com/movie/v596629',
23 => 'https://www.rottentomatoes.com/m/zero_motivation',
24 => 'http://boxofficemojo.com/movies/?id=zeromotivation.htm',
25 => 'http://www.cinemaofisrael.co.il/?p=31093',
26 => 'http://www.metacritic.com/movie/zero-motivation',
27 => 'https://www.edb.co.il/title/t0028764/',
28 => 'https://www.scripts.com/script/23980',
29 => 'https://www.kinopoisk.ru/film/840603',
30 => 'https://www.ishim.co.il/m.php?s=%D7%90%D7%A4%D7%A1+%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99+%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9',
31 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2766459',
32 => 'http://www.edb.co.il/blog/archives/17587',
33 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2798587',
34 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3414513',
35 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4646829,00.html',
36 => 'https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=11070',
37 => 'https://web.archive.org/web/20140715015047/http://mirpeset-tlv.com/4920',
38 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/587/693.html',
39 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3274615',
40 => 'http://timeout.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94',
41 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2758838',
42 => 'https://web.archive.org/web/20141109154537/http://blogs.haaretz.co.il/nogacohen/830/',
43 => 'http://www.bac.org.il/society/article/hahaygyvn-nshar-bsh-g-aps-byhsy-anvsh-hava-srt-mkvnn',
44 => 'https://web.archive.org/web/20140826191702/http://www.ifan.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9/'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'https://youtube.com/watch?v=oi5iNi88yuQ',
1 => 'http://timeout.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94',
2 => 'http://www.fisheye.co.il/zero_motivation/',
3 => 'http://cinemascope.co.il/archives/18417',
4 => 'http://cinemascope.co.il/archives/18747',
5 => 'http://cinemascope.co.il/archives/19016',
6 => 'http://www.glz.co.il/1140-45250-HE/Galatz.aspx',
7 => 'https://youtube.com/watch?v=eFFtsa4G4wc',
8 => 'http://www.edb.co.il/blog/archives/17587',
9 => 'http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=FKGDI',
10 => 'http://www.bac.org.il/society/article/hahaygyvn-nshar-bsh-g-aps-byhsy-anvsh-hava-srt-mkvnn',
11 => 'https://www.pilat.co.il/?mdocs-file=5680&mdocs-url=5679',
12 => 'http://cinemascope.co.il/',
13 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/587/693.html',
14 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2306740',
15 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2351445',
16 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2357767',
17 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4539005,00.html',
18 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4534981,00.html',
19 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4646829,00.html',
20 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3414513',
21 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3274615',
22 => 'https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=11070',
23 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q17351649?uselang=he#P136',
24 => 'https://www.lessin.co.il/shows/%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9/',
25 => 'https://web.archive.org/web/20140715015047/http://mirpeset-tlv.com/4920',
26 => 'https://web.archive.org/web/20140826191702/http://www.ifan.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9/',
27 => 'https://web.archive.org/web/20141109154537/http://blogs.haaretz.co.il/nogacohen/830/',
28 => 'http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=zeromotivation.htm',
29 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q17351649?uselang=he#P437',
30 => 'http://www.imdb.com/title/tt3576084/',
31 => 'http://www.imdb.com/title/tt3576084',
32 => 'https://www.netflix.com/title/80000347',
33 => 'http://www.allmovie.com/movie/v596629',
34 => 'https://www.rottentomatoes.com/m/zero_motivation',
35 => 'http://boxofficemojo.com/movies/?id=zeromotivation.htm',
36 => 'http://www.cinemaofisrael.co.il/?p=31093',
37 => 'http://www.metacritic.com/movie/zero-motivation',
38 => 'https://www.edb.co.il/title/t0028764/',
39 => 'https://www.scripts.com/script/23980',
40 => 'https://www.kinopoisk.ru/film/840603',
41 => 'https://www.ishim.co.il/m.php?s=%D7%90%D7%A4%D7%A1+%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99+%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9',
42 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2766459',
43 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2798587',
44 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2758838'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{סרט
|תמונה=[[קובץ:אפס ביחסי אנוש.jpg|230px]]
|בימוי=[[טליה לביא]]
|תסריט=[[טליה לביא]]
|עריכה=[[אריק להב ליבוביץ]]
|שחקנים ראשיים=[[דאנה איבגי]]{{ש}}[[נלי תגר]]{{ש}}[[שני קליין]]
|מוזיקה=[[רן בגנו]]
|צילום=ירון שרף
|הקרנת בכורה={{דגל|ישראל}} [[26 ביוני]] [[2014]]
|משך הקרנה=100 דקות
|מדינה=[[ישראל]]
|שפת הסרט=[[עברית]]
|תקציב=3,706,955 ש"ח{{הערה|[https://www.pilat.co.il/?mdocs-file=5680&mdocs-url=5679 קולנוע בישראל סיכום 2014] דו"ח פילת}}
|הכנסות=2,720,600 ש"ח מהקרנות{{הערה|הכנסות מהקרנות הארץ בלבד, נכון לספטמבר 2015, לפי דו"ח פילת}}
|פרסים=הסרט הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] והבמאית הטובה ביותר ע"ש [[נורה אפרון]]{{ש}} 6 [[פרס אופיר|פרסי אופיר]]: לתסריט ולבימוי, לשחקנית הראשית, לעריכה, למוזיקה המקורית ולליהוק הטוב ביותר.
|סרט קודם="[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]"
|סרט הבא=
|מבוסס=
|שם בשפת המקור=
|שם=אפס ביחסי אנוש
|הופק בידי=אילון רצ'קובסקי
|חברה מפיצה=סרטי שני
|חברת הפקה=יולי אוגוסט הפקות}}
'''אפס ביחסי אנוש''' הוא [[סרט קולנוע|סרט]] [[קולנוע ישראלי]] מסוגת [[קומדיה שחורה]] משנת [[2014]] שכתבה וביימה [[טליה לביא]] ומככבות בו [[דאנה איבגי]], [[נלי תגר]] ו[[שני קליין]].
הסרט מבוסס על "[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]", [[סרט קצר]] של לביא מ-2006, גם הוא בכיכובה של איבגי.{{הערה|{{יוטיוב|eFFtsa4G4wc|שם=הסרט "חיילת בודדה"}}}}
הסרט עוסק במערכות היחסים בין חיילות [[שלישות]] ב[[מחנה שיזפון]] של [[צה"ל]], השוכן במקום נידח ב[[נגב]]. זוהי אחת היצירות הישראליות הראשונות העוסקת בשירות הצבאי כאשר היא מעמידה נשים במרכזה.
לדברי [[מבקר קולנוע|מבקר הקולנוע]] [[גידי אורשר]]: "זהו סיפורן של הרבה אלפי הנשים הקטנות השקופות שממלאות את המשרדים הצבאיים כדי לנסות להיות חלק מקונצנזוס, מדרך חיים, ממחויבות לאומית שהכוונות הטובות שלהן פוגשות לעיתים מציאות שלא מחזירה להן חיוך, או לפחות פיסה זעירה של כבוד אנושי".{{הערה|שם=אורשר|{{גל"צ|גידי אורשר|"אפס ביחסי אנוש" - בכורה נפלאה|1140-45250|29 ביוני 2014}}}}
הסרט עלה לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל ביוני [[2014]]. הוא זכה ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] ב"פרס הסרט הטוב ביותר" והבמאית קיבלה את "פרס הבמאית המצטיינת ע"ש [[נורה אפרון]]".{{הערה|{{הארץ|נטע אלכסנדר|טליה לביא היא הזוכה הגדולה של פסטיבל טרייבקה|1.2306740|28 באפריל 2014}}}} ב-[[21 בספטמבר]] 2014 זכה ב-6 "[[פרס אופיר|פרסי אופיר]]" מתוך 11 להם היה מועמד: לתסריט ולבימוי ([[טליה לביא]]), לשחקנית הראשית ([[דאנה איבגי]]), לעריכה ([[אריק להב ליבוביץ]]), למוזיקה המקורית ([[רן בגנו]]) ולליהוק הטוב ביותר ([[אורית אזולאי]]). ב-13 באוקטובר זכה הסרט ב"פרס תא המבקרים לסרט הישראלי הטוב" של אותה שנה.
==תקציר העלילה==
===סיפור א': המחליפה===
'''דפי''' ([[נלי תגר]]) היא חיילת חסרת מוטיבציה המשרתת כ[[מש"ק]]ית נייר ו[[גריסה (נייר)|גריסה]] במשרד השלישות של בסיס השריון הנידח שיזפון שבנגב (בסיסה של [[חטיבה 460]]). עיקר תפקידה הוא גריסת מסמכים שנזרקו. היא גרה ב[[חיפה]] אך חולמת להגיע ל[[תל אביב]] על ידי מעבר לשירות ב[[מחנה רבין|בסיס הקריה]]. היא כותבת מכתבים לגורמי צבא רבים, כולל ה[[רמטכ"ל]], ומבקשת העברה. כאשר יום אחד מגיעה לבסיס '''תהילה''' ([[יונית טובי]]), שמספרת כי סיימה טירונות ונשלחה לשרת שם, דפי משוכנעת שמכתביה נענו בחיוב, וכי מדובר בחיילת חדשה שנשלחה להחליף אותה. דפי חופפת אותה ומכניסה אותה לרזי תפקידה, כולל הסבר על חשיבותו של [[מכלב|אקדח הסיכות]] היקר של המשרד. בערב מתגלה כי תהילה כלל איננה חיילת וכי מדובר במתחזה שהגיעה לבסיס כדי לפגוש את '''איתן''' ([[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]]) קצין שניהל איתה קשר רומנטי במשך ימים אחדים. הוא דוחה אותה והיא פוגשת בחדרו בחברתו החדשה, '''ענת''' ([[דנה מיינרט]]), קצינת הת"ש של הבסיס. בעקבות זאת תהילה חותכת את עצמה בשירותים ובבוקר היא נמצאת במיטתה ללא רוח חיים. לאחר מכן דפי מגלה שמכתביה לא נשלחו מעולם. דפי יוצאת ל[[קורס קצינים|קורס קצינות]], בתקווה לעבור בסופו לבסיס הקריה.
===סיפור ב': הבתולה===
חיילת נוספת במשרד השלישות היא חברתה של דפי, '''זוהר''' ([[דאנה איבגי]]) – בת [[קיבוץ]] [[ציניות|צינית]] ו[[חוצפה|חצופה]] שאינה מקבלת מרות. תפקידה הוא מש"קית [[דואר]], אבל אין לה כל עניין לבצע את תפקידה והיא עסוקה בשבירת שיאים במשחק המחשב "[[שולה המוקשים (משחק)|שולה המוקשים]]". היא ניסתה למנוע מדפי לעזוב בכך שלא שלחה את מכתביה, אולם לאחר שדפי מגלה זאת החברות ביניהן מתפרקת. כאשר מתגלה לזוהר כי היא החיילת היחידה במשרד השלישות שעדיין [[בתולה]], היא מחליטה לפעול על פי עצתה של '''אירנה''' ([[תמרה קלינגון]]), [[עולה חדש]]ה, שנוהגת להעיר לזוהר ולעקוץ אותה על בתוליה, ולהכיר גבר. היא מזמינה למשימה זו את '''מאיר''' ([[אלעד סממה]]), חייל קרבי שהגיע לבסיס. השניים יוצאים לפינה חשוכה בבסיס, מתוך כוונה לקיים יחסי מין, אך עד מהרה המפגש הופך ל[[אונס|ניסיון אונס]]. מעשיו של מאיר מופסקים על ידי אירנה, המאיימת על החייל בנשקו בעוד מכנסיו מופשלים, ודורשת ממנו לקיים [[יחסי מין]] עם ה[[פח אשפה|פח]] שלידו, בגלל שלטענתה התייחס אל זוהר כמו אל פח זבל.
===סיפור ג': המפקדת===
קצינת השלישות '''רמה''' ([[שני קליין]]) היא המפקדת הישירה של דפי וזוהר, אשר מנסה ללא הצלחה להתמודד שוב ושוב עם בעיות המשמעת וחוסר המוטיבציה של השתיים. רמה מנסה להכין את המשרד לקראת ביקורת שלישות חיצונית, ומתקשה להשיג את שיתוף הפעולה של החיילות. מפקד הבסיס '''בועז''' ([[יובל סגל (1971)|יובל סגל]]) מסביר לה כי הצלחה בביקורת היא נקודת מבחן קריטית על מנת להוכיח את יכולותיה ולקבל המלצה לקראת התפקיד הבא שלה והקריירה הצבאית עליה היא חולמת. בעקבות עונש שהטילה רמה על זוהר, זוהר גורסת את כל המסמכים שבמשרד השלישות, וגורמת לכישלון בביקורת, שמביא לסיום שירותה של רמה, ושליחתה של זוהר ל[[כלא צבאי|כלא הצבאי]].
דפי מסיימת את קורס הקצינות, אך בסיומו, במקום לעבור לבסיס הקריה כפי שחלמה, היא חוזרת לבסיס שיזפון לתפקיד שמילאה קודם רמה. התפקיד החדש מעמיד במבחן את החברות בינה לבין זוהר. בעקבות ריב ביניהן, שבו זוהר תולה בבסיס את המכתבים שדפי שלחה ודפי מנסה למחוק את השיאים של זוהר ב"שולה המוקשים", דפי אכן מועברת לקריה וזוהר מאבדת את בתוליה לצחי, קצין המחשוב של הבסיס: שניהם פונו למרפאה לאחר שדפי מחקה את כל המידע הממוחשב חוץ מהמשחקים. לבסוף זוהר משתחררת משום ש[[דואר אלקטרוני]] הפך את תפקידה למיותר, והיא עוזרת לדפי לכתוב מכתב בקשה לעבור למשרד אחר בקריה.
==הפקה==
צילום הסרט התבצע במקומות אחדים. זירת ההתרחשות העיקרית, משרדי השלישות, צולמה בצריפים נטושים של משרד החקלאות ב[[רעננה]], ובשבט הצופים "רשפים" בהרצליה. נופים מדבריים צולמו בנגב, בין השאר ב[[מדרשת שדה בוקר]]. מפקדת הבסיס צולמה ב[[ערד]].{{הערה|שם=לביא|{{ynet|אמיר בוגן|מש"קית סרט: טליה לביא על אפס ביחסי אנוש|4539005|7 ביולי 2014}} {{וידאו}}}}
עלילת הסרט מתרחשת במשך שנה, בין 2003 ל-2004, כלומר כעשר שנים קודם צילומו. הדבר חייב הקפדה על אבזרים שהשתנו במהלך תקופה זו, כגון [[טלפון סלולרי|טלפונים סלולריים]] ו[[מסך מחשב|מסכי מחשב]]. עם זאת, ישנו פער תקופתי במדי אנשי הקבע הבכירים, כמו מפקד הבסיס, שבשנת התרחשות העלילה כבר יצאו משימוש. בנוסף בסרט (וגם בכרזה שלו) נראים שלושת [[מגדלי עזריאלי]], אבל במועד התרחשות העלילה טרם נבנה המגדל המרובע.{{הערה|שם=לביא}}
==צוות השחקנים==
{| class="wikitable"
|-
! שם השחקן/ית !! שם הדמות !! תפקיד
|-
|[[דאנה איבגי]] || זוהר בן ארי || [[מש"ק]]ית דואר ב[[שלישות]]
|-
|[[נלי תגר]] || דפי צפריר || [[מש"ק]]ית נייר וגריסה בשלישות
|-
|[[שני קליין]] || רמה כהן || קצינת ה[[שלישות]]
|-
|[[יובל סגל (1971)|יובל סגל]] || בועז || מפקד הבסיס
|-
|[[יונית טובי]] || תהילה || חיילת מחליפה
|-
|[[תמרה קלינגון]] || אירנה || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[דנה מיינרט]] || ענת || [[קצינת ת"ש]]
|-
|[[מיטל גל סויסה]] || ליאת || חיילת במשרד השלישות
|-
|חלי טויטו || לבנת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]] || איתן || קצין
|-
|ליאור וינברג
|גיא שפי
|קצין שריון
|-
|שיר קליפר || הילית || מדריכת ירי
|-
|אלעד סממה || מאיר || חייל קרבי מ[[יחידת מגלן]]
|-
|איל היינה גלי || צחי || קצין מחשבים
|-
|[[עדי חבשוש]] || שירה || פקידת לשכה
|-
|לי לוטן || נעמה || פקידת לשכה
|}
נטע אלכסנדר אפיינה את הדמויות: "השלישות בשיזפון מציגה טיפוסים ישראליים מגוונים למדי: זוהר היא בת קיבוץ, דפי היא בחורה עירונית ומפונקת מחיפה, חברתן למשרד, אירנה, היא עולה מרוסיה, ומש"קית הת"ש של הבסיס, ענת, היא קלישאה מהלכת של אשכנזייה מתנשאת."{{הערה|שם=אלכסנדר|{{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}}}
על הדמויות הנוספות שבסרט כתב [[גידי אורשר]]: "ליד אלה חיות, נושמות, מתעלקות, מחפפות, משתעממות, מתחמקות, מעבירות את השנתיים עוד דמויות רבות אחרות שכולן מהוות את הצלע הנשית של צבא ההגנה לישראל, צלע סדוקה של צבא סדוק עם חולי מיגדרי אנוש."{{הערה|שם=אורשר}}
== קבלה ==
=== ביקורות ===
הסרט זכה לביקורות משבחות בישראל ובארצות הברית ודורג בראש טבלת המבקרים של עיתון "[[הארץ]]". יאיר רוה מאתר "סינמסקופ" כתב: "אם אכן אנחנו עומדים בפתחו של גל חדש נשי בקולנוע הישראלי, אני מכתיר את טליה לביא בתור מי שעומדת בראש המחנה, ו״אפס ביחסי אנוש״ הוא ההמנון שלו". [[דורון פישלר]] מאתר "[[עין הדג]]" כתב כי "'אפס ביחסי אנוש' הוא למיטב ידיעתי הקומדיה הצבאית הישראלית הכי טובה שנעשתה אי פעם" וכי "להגיד שזה אחד הסרטים הישראליים הכי טובים בשנים האחרונות, אם לא אי פעם? ברור. מובן מאליו".{{הערה|שם=פישלר|דורון פישלר, [http://www.fisheye.co.il/zero_motivation/ ביקורת: אפס ביחסי אנוש], באתר "[[עין הדג]]", 29 ביוני 2014}} מבקר הקולנוע [[אורי קליין]] החמיא לסרט: "המבנה התסריטאי המחוכם והנועז, האיזון המיומן בין נימות רגשיות שונות, העיצוב הנכון של כל סצנה וסצנה, הדיוק הלשוני, הצילום היעיל, השימוש השנון במוזיקה מסוגים שונים (שחלק ניכר מהאירוניה בסרט נובעת ממנה) והליהוק המשובח - כל אלה הופכים את "אפס ביחסי אנוש" לקומדיה מצוינת שאני מקווה שהקהל יענה לה, כראוי לה."{{הערה|שם=קליין|{{הארץ|אורי קליין|"אפס ביחסי אנוש": חכם, מצחיק, רציני|1.2357767| 26 ביוני 2014|מנויים=לא}}}}
גם מבקר הקולנוע [[שמוליק דובדבני]] החמיא לסרט: "'אפס ביחסי אנוש' הוא ההפתעה הנעימה ביותר שסיפק הקולנוע הישראלי לצופיו מאז, ובכן, מי-זוכר-מתי. יתר על כן, אפשר בהחלט להגדיר את סרט הביכורים של טליה לביא כיצירה מכוננת בתולדות הקולנוע הישראלי העכשווי - כלומר כזו שתהווה נקודת מוצא או התייחסות לטקסטים עתידיים שייכתבו עליו."{{הערה|שם=דובדבני|{{ynet|שמוליק דובדבני|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}}}
הסרט סומן על ידי מגזין Indiewire האמריקאי כאחד מהסרטים האהובים על המבקרים לשנת 2014, וטליה לביא נבחרה לאחת מ-12 הבמאים הבולטים על ידי אותו מגזין.
הסרט עורר דיונים וזכה לאזכורים תקשורתיים רבים, אלון הדר כתב עליו במוסף סוכות של "ידיעות אחרונות" (8 באוקטובר 2014)
:"הסרט, המתאר בהומור וברגישות מדויקים את סיפורן של פקידות שלישות בבסיס סגור בדרום הארץ, קיבע את עצמו כתופעה רחבה ומרתקת שצוברת תאוצה משבוע לשבוע, השיח וההד סביבו פרץ מזמן את גבולות מדורי התרבות. מעטים הסרטים שמוכתרים כקאלט בעודם מוקרנים בקולנוע, ומשפטים מהם הפכו למכתמי לשון משל חזרנו לימי הקולנוע העליזים של [[גבעת חלפון]]. מדי יום מעלים חיילים לרשתות החברתיות תמונות עם מהדקים מכוונים לראשיהם, מחווה לצילום כרזת הסרט. ממים וקריקטורות הפכו את ברדק הטפסים ואימת הביורוקרטיה במשרד הצה"לי למשל על ההתנהלות של משרדי הממשלה, מהדרך שבה גויסו המילואים ב[[מבצע צוק איתן]] ועד הפארסה הנמשכת של אפס אחוז מע"מ על הדירות."
=== צופים ===
בסוף השבוע הראשון להקרנותיו צפו בסרט כ-20,000 איש,{{הערה|{{סינמסקופ|אז כמה ראו את ״אפס ביחסי אנוש״ בסוף השבוע?|18417|29 ביוני 2014}}}} ובהמשך הגיע מספר צופי הסרט ל-200,000 איש.{{הערה|{{סינמסקופ|אסקפיזם לימי מלחמה: קולנוע ישראלי (כמה ראו כבר את "אפס ביחסי אנוש" ו"שושנה חלוץ מרכזי"? וגם: מה קורה עם "גט"?)|18747|28 ביולי 2014}}}} עד ל-25 באוגוסט צפו בסרט כ-330,000 איש,{{הערה|{{סינמסקופ|האם יימכרו השנה מיליון כרטיסים לסרטים ישראליים?|19016|26 באוגוסט 2014}}}} בנובמבר 2014 עלה לכ-550,000 איש, ובכך הוא היה לאחד הסרטים הישראלים הרווחיים והנצפים ביותר בשנים האחרונות בישראל.
===פרסים===
{| class="wikitable"
|-
! שנה !! פרס !! קטגוריה !! תוצאה
|-
|rowspan="8" |[[2014]] || [[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] || הסרט העלילתי הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|rowspan="6" |[[פרס אופיר]] || הבמאי הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|השחקנית הראשית הטובה ביותר - [[דאנה איבגי]] || {{זכייה}}
|-
|התסריט הטוב ביותר - [[טליה לביא]] || {{זכייה}}
|-
|העריכה הטובה ביותר - [[אריק להב ליבוביץ]] || {{זכייה}}
|-
|המוזיקה המקורית - [[רן בגנו]] || {{זכייה}}
|-
|הליהוק הטוב ביותר - [[אורית אזולאי]] || {{זכייה}}
|-
|[[פרס תא המבקרים]] || הסרט הישראלי הטוב ביותר || {{זכייה}}
|-
|}
==פרשנות==
===שם הסרט===
שם הסרט, "אפס ביחסי אנוש", מתייחס לחוסר יכולתה של קצינת השלישות, רמה, לשלוט בחיילות הכפופות לה, כפי שמציג זאת מפקד הבסיס, בועז, כאשר הוא מודיע לרמה שלא תוכל להמשיך בשירות קבע בבסיס. מבקר הקולנוע [[שמוליק דובדבני]] העיר כי "השם מתייחס במודע לסרטו האנרכיסטי הנפלא של [[ז'אן ויגו]], "אפס בהתנהגות {{אנ|Zero for Conduct}}"{{כ}} (1933) על ילדי פנימייה בצרפת המכריזים על מרד כנגד הממסד המדכא.{{הערה|שם=דובדבני}}
שם הסרט באנגלית, "Zero Motivation", כולל אף הוא את המילה "אפס", אך מתייחס לצד השני של המטבע - לחוסר המוטיבציה של החיילות הכפופות של רמה (לעומת המוטיבציה הגבוהה שלה).
===הדמויות הראשיות בסרט - נשים בצה"ל===
בניגוד למרבית סרטי צבא, בישראל ובעולם, שבהם הדמויות הראשיות בסרט הן גברים לוחמים, בסרט זה הדמויות הראשיות הן נשים ג'ובניקיות (מעט הגברים המופיעים בו הם לוחמים). יוצרת הסרט, טליה לביא, התייחסה לכך בריאיון למוסף גלריה:
:"בתור ילדה ראיתי את כל סרטי הצבא הגדולים, גם סרטים אמריקאיים כמו "[[אפוקליפסה עכשיו]]" ו"[[מטאל ג'אקט]]" וגם סרטי צבא ישראליים, שהיו חדורי הרואיות ו[[מאצ'ואיזם]]. חשבתי שיכול להיות מצחיק לעשות סרט צבא שיש לו ממדים אפיים ורוחב יריעה, שמתכתב עם הסגנון המלחמתי אבל במקביל הוא קומדיה מנקודת מבט של פקידות המשרתות בעורף. רציתי לחבר בין שני העולמות האלו. כשהתחלתי לעשות תחקיר, הבנתי שבעצם אפשר לגעת כאן בבעיה הרבה יותר משמעותית בצה"ל, שאפשר להתייחס אליה כ'בעיית הפקידות'. העובדה שבצה"ל יש שירות חובה גם לגברים וגם לנשים מציב אותו כמוסד שוויוני ומתקדם, אבל מצד שני בתוך המערכת הזאת יש מספר עצום של נשים שרוב התפקיד שלהן מתמצה בסמל סטטוס. האבטלה הסמויה היא לא כל כך סמויה. יש משרדים שלמים שבהם כמה פקידות עושות תפקיד של בן אדם אחד."{{הערה|שם=אלכסנדר}}
נטע אלכסנדר צופה שהסרט יהפוך "ל[[קאלט]] הישראלי הראשון שמראה את השירות הסדיר מנקודת מבט נשית".{{הערה|שם=אלכסנדר}}
על חלקם של הגברים בסרט עמד מבקר הקולנוע [[מאיר שניצר]]:
:"שלושה חלקים לסרט, ובכל אחד מהם ניתן למצוא גבר/חייל כשהוא מעומת עם הבנות. הפרק הפותח מציג את טיפוס הבוגד השפל, הפרק האמצעי מבליט את הגבר האנס, ואילו הפרק החותם את "אפס ביחסי אנוש" מציג את אלוהים, כלומר מפקד הבסיס (יובל סגל), שהוא גבר-הגברים, וככזה מלכד בתוכו את תכונותיו שלו, בצירוף האפיונים של שני קודמיו למגדר הזכרי."{{הערה|{{מעריב השבוע|[[מאיר שניצר]]|"אפס ביחסי אנוש" - סרט חינני ומהנה למדי|1 ביולי 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}L&0r9VQ{{=}}FKGDI}}}}
===מבנה הסרט===
הסרט מחולק לשלושה פרקים נפרדים, שלכולם דמויות משותפות ורצף של התפתחות העלילה. [[דורון פישלר]] העיר על כך:
{{ציטוט|הטענה היחידה שלי כלפי הסרט היא שהוא לא לגמרי נראה כמו סרט... העובדה שהסרט מחולק לשלושה פרקים, שלושים ומשהו דקות כל אחד – ועלילות משנה רבות מתחילות ומסתיימות בתוך חצי שעה – רק מדגישה את הנקודה: יותר משזה נראה כמו סרט, זה נראה כמו אוסף פרקים של קומדיה טלוויזיונית ממש טובה.{{הערה|שם=פישלר}}}}
מבקר הקולנוע [[אורי קליין]] התייחס בגישה אוהדת יותר למבנה הסרט:
{{ציטוט|למעשה, אין לסרט גיבורה מרכזית אחת, ואחת ממעלותיו היא האופן שבו הוא משוטט בין דמויותיו השונות (אלה שהוזכרו לעיל ודמויות נוספות), בעזרת המבנה העלילתי בעל שלושת הפרקים שלביא בחרה בו. כל פרק מספר סיפור משלו, כל פרק יכול היה להיות סרט קצר כשלעצמו, אך גם לא כך: הסיפורים קשורים זה בזה, עלילתית ותמטית, והם אלה שיוצרים את דיוקן המציאות המתוארת בסרט, שהיא מלוכדת ופרוצה בעת ובעונה אחת, ובאופן הזה מייצגת היטב את תחושת החידלון הממשי והנפשי שגיבורות הסרט מצויות בו.{{הערה|שם=קליין}}}}
==="אפס ביחסי אנוש" ו"חיילת בודדה"===
הסרט "אפס ביחסי אנוש" משנת [[2014]] הוא פיתוח והרחבה של הרעיונות שבסרט "[[חיילת בודדה (סרט)|חיילת בודדה]]" – [[סרט גמר|סרט הגמר]] משנת [[2005]] של טליה לביא ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה]]. בעיקר חלקו הראשון של "אפס ביחסי אנוש" (הפרק "המחליפה") מקביל ל"חיילת בודדה". "חיילת בודדה" נמשך 19 דקות, ואילו "אפס ביחסי אנוש" נמשך 100 דקות.
בין שני הסרטים ניכרים הבדלים בפרטים. כך, למשל, "חיילת בודדה" מתרחש בטייסת מסוקי קרב, ואילו "אפס ביחסי אנוש" מתרחש בחטיבת שריון. מאפייניה של זוהר, גיבורת "חיילת בודדה" – מרדנות ורצון לעבור לבסיס הקריה, פוצלו ב"אפס ביחסי אנוש" בין שתי דמויות, זוהר המרדנית ודפי הרוצה לעבור לקריה.
ההבדל המהותי בין הסרטים הוא ביחסם ל[[התאבדות]]. ב"חיילת בודדה" התאבדותה של החיילת המחליפה, ליבי, היא הציר המניע את עלילת הסרט; ב"אפס ביחסי אנוש" ההתאבדות תופסת מקום משני, אגב העיסוק ברצונה של דפי לעבור לבסיס הקריה. ב"חיילת בודדה" אין לצופה ידיעה מה הניע את החיילת להתאבד, והרושם הוא שזה היה רצונה עוד טרם הגעתה לבסיס; ב"אפס ביחסי אנוש" תהילה הגיעה לבסיס ללא כל כוונה אובדנית, לשם פגישה שמחה עם חייל שאתו היה לה קשר רומנטי קצר, ורק לאחר שהתברר לה שאין לו כל עניין בה, ולמעשה כבר החליפה באחרת, היא מתאבדת.
נושא נוסף העולה בשני הסרטים הוא [[עבירת מין]] של חייל כלפי חיילת, אך כל סרט מספר סיפור משלו בנושא זה. ב"חיילת בודדה" דורש החובש [[שוחד מיני]] מזוהר, בתמורה לאישור רפואי כוזב שהיא מבקשת. זוהר מסתייגת מכך תחילה, אך בהמשך נענית ושוכבת אתו. ב"אפס ביחסי אנוש" דווקא זוהר יוזמת את הקשר המיני עם חייל, על מנת להיפטר מבתוליה. בתחילה, קיומם של יחסי המין נעשים בהסכמה, אך בהמשך מתחרטת זוהר ומבקשת מהחייל שיפסיק, אך הוא דווקא מגביר את האגרסיביות שלו, והמעשים, שהופכים למקרה של [[אונס|ניסיון אונס]], מופסקים על ידי אירנה, המאיימת על החייל בנשקו.
==עיבוד לתיאטרון==
{{ערך מורחב|אפס ביחסי אנוש (מחזמר)}}
בספטמבר [[2019]] עלה ה[[מחזמר]] [[אפס ביחסי אנוש (מחזמר)|אפס ביחסי אנוש]] המבוסס על הסרט ב[[תיאטרון]] [[בית ליסין]], בבימויו של [[עידו רוזנברג]], בעיבודו של [[אורן יעקובי]] ועם מוזיקה שהלחין [[עילי בוטנר]].{{הערה|[https://www.lessin.co.il/shows/אפס-ביחסי-אנוש/ אפס ביחסי אנוש], באתר תיאטרון בית ליסין}}
===צוות השחקנים===
{| class="wikitable"
|-
! שם השחקן/ית !! שם הדמות !! תפקיד
|-
|[[מגי אזרזר]]/[[אלונה סער]]|| זוהר ||[[מש"ק]]ית דואר ב[[שלישות]]
|-
|[[משי קלינשטיין]]/[[נוי הלפרין]]|| דפי ||[[מש"ק]]ית נייר וגריסה בשלישות
|-
|[[מעיין תורג'מן]]
| רמה || קצינת ה[[שלישות]]
|-
|[[רון שחר]]/[[חי מאור]]
| בועז || מפקד הבסיס
|-
|[[מאי קשת]]/[[יונית טובי]]
| תהילה || חיילת מחליפה
|-
|[[דיאנה גולבי]]|| אירנה || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[לורין מוסרי]]
| ליאת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[קרן מרום]]
| לבנת || חיילת במשרד השלישות
|-
|[[אסף הרץ]] / [[ניב ניסים]]
| איתן שפי* || קצין שריון
|-
|[[דור ברנס]]
| מאיר || חייל קרבי מ[[יחידת מגלן]]
|-
|[[אבירם אביטן]]
| צחי || קצין מחשבים
|-
|נופר אליהו || שירה|| חיילת
|-
|ענבר יוחננוף || נעמה|| חיילת, פקידת לשכה
|-
|אשלי זימברג || ענת|| חיילת, פקידת לשכה
|-
|[[לירן מזרחי]]
| || חייל, שקמיסט
|}
<nowiki>*</nowiki> במחזמר שילבו את הדמויות של איתן(האקס של תהילה) ושל גיא שפי(הקראש של זוהר)
==ראו גם==
* [[בנות (סרט)]]
==לקריאה נוספת==
* [[פבלו אוטין]], '''שיעורים בקולנוע - שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים''', [[הוצאת אסיה]], 2017, הפרק "אפס ביחסי אנוש / שיחה עם טליה לביא", עמ' 18–47.
* צחי כהן, '''לְמה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו''', [[הוצאת כרמל]], 2021, הפרק "כולנו נפשלנה ידיים", עמ' 27–30.
==קישורים חיצוניים==
'''מידע וכתבות:'''
* {{יוטיוב|oi5iNi88yuQ|קדימון=כן|שם=אפס ביחסי אנוש}}
{{קישורי קולנוע}}
* {{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}
* {{ynet|אמיר בוגן|מש"קית סרט: טליה לביא על אפס ביחסי אנוש|4539005|7 ביולי 2014}} {{וידאו}}
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|"אפס ביחסי אנוש": כל הסיבות וההשלכות של ההצלחה הגדולה|2766459|18 ביולי 2014}}
* אלי שגב, [http://www.edb.co.il/blog/archives/17587 ריאיון עם אלעד סממה ושני קליין מ"אפס ביחסי אנוש": "כיף לי לקבל כאלה תגובות, למרות שעיצבנתי אותם"], באתר "אידיבי", 17 באוגוסט 2014
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|עיניים גדולות 08: איך "אפס ביחסי אנוש" ניצח את הוליווד בקופות?|2798587|5 בנובמבר 2014}}
* {{הארץ|ליאה לוין, עכבר העיר אונליין|"הוכחנו שלא צריך לרדת לזנות כדי להצליח בקולנוע"|1.3414513|31 בדצמבר 2014|מנויים=לא}}
* {{ynet|איתמר אייכנר|"אפס ביחסי אנוש" גנב את ההצגה בטורקיה|4646829|14 באפריל 2015}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=11070 "אפס ביחסי אנוש: קאלט שעשה מהפך בקולנוע הישראלי"]: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת [[דני מוג'ה]] ויונתן גת
'''ביקורות:'''
* רעות בן יעקב, [https://web.archive.org/web/20140715015047/http://mirpeset-tlv.com/4920 איזו מין שלווה - ביקורת סרט], מגזין "מרפסת" 19 ביוני 2014
* {{nrg|נטליה ירמין|אפס ביחסי אנוש: לא כל המצחיק הוא קומדיה|587/693|23 ביוני 2014|47|2}}
* {{הארץ|אורון שמיר, עכבר העיר אונליין|"אפס ביחסי אנוש": מאה ביצירה קולנועית|1.3274615|25 ביוני 2014|מנויים=לא}}
* {{הארץ|[[אורי קליין]]|"אפס ביחסי אנוש": חכם, מצחיק, רציני|1.2357767| 26 ביוני 2014|מנויים=לא}}
* [[יעל שוב]], [http://timeout.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94 שירות חובה: "אפס ביחסי אנוש" הוא סרט חכם, מקורי ושורט], [[Time Out תל אביב]], 26 ביוני 2014
* {{גל"צ|[[גידי אורשר]]|"אפס ביחסי אנוש" - בכורה נפלאה|1140-45250|29 ביוני 2014}} {{קישור שבור|18 ביוני 2018}}
* {{וואלה!|[[מרט פרחומובסקי]]|"אפס ביחסי אנוש" משעשע אך יותיר טעם רע בפה|2758838|29 ביוני 2014}}
* {{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}
* {{מעריב השבוע|[[מאיר שניצר]]|"אפס ביחסי אנוש" - סרט חינני ומהנה למדי|1 ביולי 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}L&0r9VQ{{=}}FKGDI}} {{קישור שבור|18 ביוני 2018}}
* נגה כהן, [https://web.archive.org/web/20141109154537/http://blogs.haaretz.co.il/nogacohen/830/ אפס ביחסי אנוש, מאה בפמיניזם], באתר "[[הארץ]]", 5 ביולי 2014
* אביעד רוזנבוים, [http://www.bac.org.il/society/article/hahaygyvn-nshar-bsh-g-aps-byhsy-anvsh-hava-srt-mkvnn ההגיון נשאר בש"ג: "אפס ביחסי אנוש" הוא סרט מכונן], באתר [[בית אבי חי]], 14 ביולי 2014
* גיא שוהם, [https://web.archive.org/web/20140826191702/http://www.ifan.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%95%d7%96-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%a4%d7%a1-%d7%91%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9/ מאה אחוז הצלחה, אפס ביחסי אנוש], באתר אייפן, 25 באוגוסט 2014
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סרטי 2014]]
[[קטגוריה:סרטי קומדיה שחורה]]
[[קטגוריה:סרטי סאטירה ישראליים]]
[[קטגוריה:סרטי דרמה קומית ישראליים]]
[[קטגוריה:צה"ל בקולנוע]]
[[קטגוריה:סרטים ישראליים משנת 2014]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1716755986' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |
