מספר העריכות של המשתמש (user_editcount) | 12 |
שם חשבון המשתמש (user_name) | 'אסטרו' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age) | 92618 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (user_groups) | [
0 => '*',
1 => 'user'
] |
הרשאות שיש למשתמש (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title',
17 => 'upload',
18 => 'reupload-own',
19 => 'move-categorypages',
20 => 'minoredit',
21 => 'editmyusercss',
22 => 'editmyuserjson',
23 => 'editmyuserjs',
24 => 'sendemail',
25 => 'applychangetags',
26 => 'changetags',
27 => 'viewmywatchlist',
28 => 'editmywatchlist',
29 => 'spamblacklistlog',
30 => 'flow-lock',
31 => 'mwoauthmanagemygrants'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש (global_user_editcount) | 17 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app) | false |
מזהה הדף (page_id) | 2354719 |
מרחב השם של הדף (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם (page_title) | 'בעיית האופק' |
שם הדף המלא (page_prefixedtitle) | 'בעיית האופק' |
רמת ההגנה על עריכת הדף (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors) | [
0 => 'אסטרו'
] |
גיל הדף בשניות (page_age) | 335 |
פעולה (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה (summary) | '[[וק:רה|החלפות]] ( השנייה), הייתה , וירטואליים) --- זה אוטומטי, מקווה שזה בסדר' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות (page_last_edit_age) | 335 |
מודל התוכן הישן (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext) | '[[קובץ:Horizon problem.svg|איור הממחיש את בעיית האופק. שני אזורים מרוחקים מאוד ביקום נראים אותו הדבר מכדור הארץ.|ממוזער|שמאל]]
'''בעיית האופק''' או '''בעיית ה[[הומוגניות (פיזיקה)|הומוגניות]] של היקום''' היא [[בעיה פתוחה]] בפיזיקה התיאורתית, המצביעה על בעייתיות במודל התרחבות [[הכרונולוגיה של היקום|היקום המוקדם]] ([[המפץ הגדול]]) הקלאסי. עיקר הבעיה, כפי שמוצגת במחקר התיאורתי, היא זו: אמנם כל כוכב הוא בעל צבע מעט שונה, כל חור שחור הוא בעל צפיפות מעט שונה, כל גלקסיה בנויה עם מספר שונה של כוכבים וסידור מעט שונה, אך אם מביטים ביקום ברמה הקוסמולוגית (כלומר, על הרבה [[צביר גלקסיות|צבירי גלקסיות]] יחד), הכל נראה אותו הדבר בכל כיוון. צבירי גלקסיות הצד אחד של השמיים נראים זהה כמעט לחלוטין לצבירי גלקסיות בצד השני של השמיים.
אם תאורית המפץ הגדול נכונה, כלומר אם אכן היקום התחיל בנקודה בה כל החומר והאנרגיה, וכן מרחב הזמן היו מרוכזים בנקודה קטנה בצורה אינסופית ומשם המרחב זמן התחיל להתרחב, הרי שלא היה זמן לשני חלקיקי אור ([[פוטונים]]) להעביר [[מכניקת הקוונטים|מידע]] בין שני צדי היקום התינוק. לחלקיקים לא היה מספיק זמן להערבב ולהחליף ביניהם פוטונים וירטואלים בשביל לתאם טמפרטורה, כי גם אם היקום המוקדם מאוד היה בגודל שרירותי 1, [[מהירות האור]] (המהירות הגבוהה ביותר האפשרית) לא היתה מהירה מספיק בשביל להגיע מקצה אחד של היקום לקצה השני שלו לפני התרחבות היקום.
הפתרון המקובל כיום כפתרון אפשרי לבעיית האופק הוא מודל [[אינפלציה קוסמית|האינפלציה הקוסמית]], המציע כי היה זמן ביקום המוקדם מאוד לחלקיקים להחליף מידע, כאשר היקום היה בגודל של אפונה פחות או יותר, ורק לאחר פרק זמן סופי במהלכו החלקיקים התערבבו ביניהם ו"תיאמו" ביניהם טמפרטורה, היקום התרחב בפרק זמן שניתן לכנותו "מייד" (מיליארדית של מיליארדית של מיליארדית של מיליונית השניה) מגודל של אפונה לגודל של [[היקום הנראה]] (אותו סדר גודל של היקום לאחר האינפלציה לגודלו הנוכחי של היקום, אחרי כמעט 14 מיליארד שנים), ומשם המשיך להתרחב בשל מנגנון [[אנרגיה אפלה|האנרגיה האפלה]].
הצעות נוספות שהוצעו לפתרון בעיית האופק הן תאורית היקומים המקבילים (תאוריה המציעה כי יש אינסוף יקומים, ולכן העובדה שאנחנו מוצאים את עצמנו ביקום הומוגני היא בעלת פתרון סטטיסטי). תאוריות נוספות שהוצעו לפתרון הבעיה הן [[מיתר קוסמי|המיתר הקוסמי]], כלומר [[חור תולעת]] שנוצר עקב [[שזירה קוונטית]] בין שני חלקיקים ביקום המוקדם, שבעקבות התנפחות היקום מאפשר להעביר מידע מיד (מהר יותר ממהירות האור), וכן הסברים קוונטים אחרים כגון היקום בעל האלקטרון האחד וכדומה. נכון ל-2024, התאוריה המקובלת בקרב קהילת המחקר היא תאורית האינפלציה, שמסבירה גם בעיות נוספות במודל המפץ הגדול הקלאסי.' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext) | '[[קובץ:Horizon problem.svg|איור הממחיש את בעיית האופק. שני אזורים מרוחקים מאוד ביקום נראים אותו הדבר מכדור הארץ.|ממוזער|שמאל]]
'''בעיית האופק''' או '''בעיית ה[[הומוגניות (פיזיקה)|הומוגניות]] של היקום''' היא [[בעיה פתוחה]] בפיזיקה התיאורתית, המצביעה על בעייתיות במודל התרחבות [[הכרונולוגיה של היקום|היקום המוקדם]] ([[המפץ הגדול]]) הקלאסי. עיקר הבעיה, כפי שמוצגת במחקר התיאורתי, היא זו: אמנם כל כוכב הוא בעל צבע מעט שונה, כל חור שחור הוא בעל צפיפות מעט שונה, כל גלקסיה בנויה עם מספר שונה של כוכבים וסידור מעט שונה, אך אם מביטים ביקום ברמה הקוסמולוגית (כלומר, על הרבה [[צביר גלקסיות|צבירי גלקסיות]] יחד), הכל נראה אותו הדבר בכל כיוון. צבירי גלקסיות הצד אחד של השמיים נראים זהה כמעט לחלוטין לצבירי גלקסיות בצד השני של השמיים.
אם תאורית המפץ הגדול נכונה, כלומר אם אכן היקום התחיל בנקודה בה כל החומר והאנרגיה, וכן מרחב הזמן היו מרוכזים בנקודה קטנה בצורה אינסופית ומשם המרחב זמן התחיל להתרחב, הרי שלא היה זמן לשני חלקיקי אור ([[פוטונים]]) להעביר [[מכניקת הקוונטים|מידע]] בין שני צדי היקום התינוק. לחלקיקים לא היה מספיק זמן להערבב ולהחליף ביניהם פוטונים וירטואליים בשביל לתאם טמפרטורה, כי גם אם היקום המוקדם מאוד היה בגודל שרירותי 1, [[מהירות האור]] (המהירות הגבוהה ביותר האפשרית) לא הייתה מהירה מספיק בשביל להגיע מקצה אחד של היקום לקצה השני שלו לפני התרחבות היקום.
הפתרון המקובל כיום כפתרון אפשרי לבעיית האופק הוא מודל [[אינפלציה קוסמית|האינפלציה הקוסמית]], המציע כי היה זמן ביקום המוקדם מאוד לחלקיקים להחליף מידע, כאשר היקום היה בגודל של אפונה פחות או יותר, ורק לאחר פרק זמן סופי במהלכו החלקיקים התערבבו ביניהם ו"תיאמו" ביניהם טמפרטורה, היקום התרחב בפרק זמן שניתן לכנותו "מייד" (מיליארדית של מיליארדית של מיליארדית של מיליונית השנייה) מגודל של אפונה לגודל של [[היקום הנראה]] (אותו סדר גודל של היקום לאחר האינפלציה לגודלו הנוכחי של היקום, אחרי כמעט 14 מיליארד שנים), ומשם המשיך להתרחב בשל מנגנון [[אנרגיה אפלה|האנרגיה האפלה]].
הצעות נוספות שהוצעו לפתרון בעיית האופק הן תאורית היקומים המקבילים (תאוריה המציעה כי יש אינסוף יקומים, ולכן העובדה שאנחנו מוצאים את עצמנו ביקום הומוגני היא בעלת פתרון סטטיסטי). תאוריות נוספות שהוצעו לפתרון הבעיה הן [[מיתר קוסמי|המיתר הקוסמי]], כלומר [[חור תולעת]] שנוצר עקב [[שזירה קוונטית]] בין שני חלקיקים ביקום המוקדם, שבעקבות התנפחות היקום מאפשר להעביר מידע מיד (מהר יותר ממהירות האור), וכן הסברים קוונטים אחרים כגון היקום בעל האלקטרון האחד וכדומה. נכון ל-2024, התאוריה המקובלת בקרב קהילת המחקר היא תאורית האינפלציה, שמסבירה גם בעיות נוספות במודל המפץ הגדול הקלאסי.' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff) | '@@ -2,7 +2,7 @@
'''בעיית האופק''' או '''בעיית ה[[הומוגניות (פיזיקה)|הומוגניות]] של היקום''' היא [[בעיה פתוחה]] בפיזיקה התיאורתית, המצביעה על בעייתיות במודל התרחבות [[הכרונולוגיה של היקום|היקום המוקדם]] ([[המפץ הגדול]]) הקלאסי. עיקר הבעיה, כפי שמוצגת במחקר התיאורתי, היא זו: אמנם כל כוכב הוא בעל צבע מעט שונה, כל חור שחור הוא בעל צפיפות מעט שונה, כל גלקסיה בנויה עם מספר שונה של כוכבים וסידור מעט שונה, אך אם מביטים ביקום ברמה הקוסמולוגית (כלומר, על הרבה [[צביר גלקסיות|צבירי גלקסיות]] יחד), הכל נראה אותו הדבר בכל כיוון. צבירי גלקסיות הצד אחד של השמיים נראים זהה כמעט לחלוטין לצבירי גלקסיות בצד השני של השמיים.
-אם תאורית המפץ הגדול נכונה, כלומר אם אכן היקום התחיל בנקודה בה כל החומר והאנרגיה, וכן מרחב הזמן היו מרוכזים בנקודה קטנה בצורה אינסופית ומשם המרחב זמן התחיל להתרחב, הרי שלא היה זמן לשני חלקיקי אור ([[פוטונים]]) להעביר [[מכניקת הקוונטים|מידע]] בין שני צדי היקום התינוק. לחלקיקים לא היה מספיק זמן להערבב ולהחליף ביניהם פוטונים וירטואלים בשביל לתאם טמפרטורה, כי גם אם היקום המוקדם מאוד היה בגודל שרירותי 1, [[מהירות האור]] (המהירות הגבוהה ביותר האפשרית) לא היתה מהירה מספיק בשביל להגיע מקצה אחד של היקום לקצה השני שלו לפני התרחבות היקום.
+אם תאורית המפץ הגדול נכונה, כלומר אם אכן היקום התחיל בנקודה בה כל החומר והאנרגיה, וכן מרחב הזמן היו מרוכזים בנקודה קטנה בצורה אינסופית ומשם המרחב זמן התחיל להתרחב, הרי שלא היה זמן לשני חלקיקי אור ([[פוטונים]]) להעביר [[מכניקת הקוונטים|מידע]] בין שני צדי היקום התינוק. לחלקיקים לא היה מספיק זמן להערבב ולהחליף ביניהם פוטונים וירטואליים בשביל לתאם טמפרטורה, כי גם אם היקום המוקדם מאוד היה בגודל שרירותי 1, [[מהירות האור]] (המהירות הגבוהה ביותר האפשרית) לא הייתה מהירה מספיק בשביל להגיע מקצה אחד של היקום לקצה השני שלו לפני התרחבות היקום.
-הפתרון המקובל כיום כפתרון אפשרי לבעיית האופק הוא מודל [[אינפלציה קוסמית|האינפלציה הקוסמית]], המציע כי היה זמן ביקום המוקדם מאוד לחלקיקים להחליף מידע, כאשר היקום היה בגודל של אפונה פחות או יותר, ורק לאחר פרק זמן סופי במהלכו החלקיקים התערבבו ביניהם ו"תיאמו" ביניהם טמפרטורה, היקום התרחב בפרק זמן שניתן לכנותו "מייד" (מיליארדית של מיליארדית של מיליארדית של מיליונית השניה) מגודל של אפונה לגודל של [[היקום הנראה]] (אותו סדר גודל של היקום לאחר האינפלציה לגודלו הנוכחי של היקום, אחרי כמעט 14 מיליארד שנים), ומשם המשיך להתרחב בשל מנגנון [[אנרגיה אפלה|האנרגיה האפלה]].
+הפתרון המקובל כיום כפתרון אפשרי לבעיית האופק הוא מודל [[אינפלציה קוסמית|האינפלציה הקוסמית]], המציע כי היה זמן ביקום המוקדם מאוד לחלקיקים להחליף מידע, כאשר היקום היה בגודל של אפונה פחות או יותר, ורק לאחר פרק זמן סופי במהלכו החלקיקים התערבבו ביניהם ו"תיאמו" ביניהם טמפרטורה, היקום התרחב בפרק זמן שניתן לכנותו "מייד" (מיליארדית של מיליארדית של מיליארדית של מיליונית השנייה) מגודל של אפונה לגודל של [[היקום הנראה]] (אותו סדר גודל של היקום לאחר האינפלציה לגודלו הנוכחי של היקום, אחרי כמעט 14 מיליארד שנים), ומשם המשיך להתרחב בשל מנגנון [[אנרגיה אפלה|האנרגיה האפלה]].
הצעות נוספות שהוצעו לפתרון בעיית האופק הן תאורית היקומים המקבילים (תאוריה המציעה כי יש אינסוף יקומים, ולכן העובדה שאנחנו מוצאים את עצמנו ביקום הומוגני היא בעלת פתרון סטטיסטי). תאוריות נוספות שהוצעו לפתרון הבעיה הן [[מיתר קוסמי|המיתר הקוסמי]], כלומר [[חור תולעת]] שנוצר עקב [[שזירה קוונטית]] בין שני חלקיקים ביקום המוקדם, שבעקבות התנפחות היקום מאפשר להעביר מידע מיד (מהר יותר ממהירות האור), וכן הסברים קוונטים אחרים כגון היקום בעל האלקטרון האחד וכדומה. נכון ל-2024, התאוריה המקובלת בקרב קהילת המחקר היא תאורית האינפלציה, שמסבירה גם בעיות נוספות במודל המפץ הגדול הקלאסי.
' |
גודל הדף החדש (new_size) | 4234 |
גודל הדף הישן (old_size) | 4228 |
שינוי הגודל בעריכה (edit_delta) | 6 |
שורות שנוספו בעריכה (added_lines) | [
0 => 'אם תאורית המפץ הגדול נכונה, כלומר אם אכן היקום התחיל בנקודה בה כל החומר והאנרגיה, וכן מרחב הזמן היו מרוכזים בנקודה קטנה בצורה אינסופית ומשם המרחב זמן התחיל להתרחב, הרי שלא היה זמן לשני חלקיקי אור ([[פוטונים]]) להעביר [[מכניקת הקוונטים|מידע]] בין שני צדי היקום התינוק. לחלקיקים לא היה מספיק זמן להערבב ולהחליף ביניהם פוטונים וירטואליים בשביל לתאם טמפרטורה, כי גם אם היקום המוקדם מאוד היה בגודל שרירותי 1, [[מהירות האור]] (המהירות הגבוהה ביותר האפשרית) לא הייתה מהירה מספיק בשביל להגיע מקצה אחד של היקום לקצה השני שלו לפני התרחבות היקום.',
1 => 'הפתרון המקובל כיום כפתרון אפשרי לבעיית האופק הוא מודל [[אינפלציה קוסמית|האינפלציה הקוסמית]], המציע כי היה זמן ביקום המוקדם מאוד לחלקיקים להחליף מידע, כאשר היקום היה בגודל של אפונה פחות או יותר, ורק לאחר פרק זמן סופי במהלכו החלקיקים התערבבו ביניהם ו"תיאמו" ביניהם טמפרטורה, היקום התרחב בפרק זמן שניתן לכנותו "מייד" (מיליארדית של מיליארדית של מיליארדית של מיליונית השנייה) מגודל של אפונה לגודל של [[היקום הנראה]] (אותו סדר גודל של היקום לאחר האינפלציה לגודלו הנוכחי של היקום, אחרי כמעט 14 מיליארד שנים), ומשם המשיך להתרחב בשל מנגנון [[אנרגיה אפלה|האנרגיה האפלה]].'
] |
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines) | [
0 => 'אם תאורית המפץ הגדול נכונה, כלומר אם אכן היקום התחיל בנקודה בה כל החומר והאנרגיה, וכן מרחב הזמן היו מרוכזים בנקודה קטנה בצורה אינסופית ומשם המרחב זמן התחיל להתרחב, הרי שלא היה זמן לשני חלקיקי אור ([[פוטונים]]) להעביר [[מכניקת הקוונטים|מידע]] בין שני צדי היקום התינוק. לחלקיקים לא היה מספיק זמן להערבב ולהחליף ביניהם פוטונים וירטואלים בשביל לתאם טמפרטורה, כי גם אם היקום המוקדם מאוד היה בגודל שרירותי 1, [[מהירות האור]] (המהירות הגבוהה ביותר האפשרית) לא היתה מהירה מספיק בשביל להגיע מקצה אחד של היקום לקצה השני שלו לפני התרחבות היקום.',
1 => 'הפתרון המקובל כיום כפתרון אפשרי לבעיית האופק הוא מודל [[אינפלציה קוסמית|האינפלציה הקוסמית]], המציע כי היה זמן ביקום המוקדם מאוד לחלקיקים להחליף מידע, כאשר היקום היה בגודל של אפונה פחות או יותר, ורק לאחר פרק זמן סופי במהלכו החלקיקים התערבבו ביניהם ו"תיאמו" ביניהם טמפרטורה, היקום התרחב בפרק זמן שניתן לכנותו "מייד" (מיליארדית של מיליארדית של מיליארדית של מיליונית השניה) מגודל של אפונה לגודל של [[היקום הנראה]] (אותו סדר גודל של היקום לאחר האינפלציה לגודלו הנוכחי של היקום, אחרי כמעט 14 מיליארד שנים), ומשם המשיך להתרחב בשל מנגנון [[אנרגיה אפלה|האנרגיה האפלה]].'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש (all_links) | [] |
קישורים בדף, לפני העריכה (old_links) | [] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (new_pst) | '[[קובץ:Horizon problem.svg|איור הממחיש את בעיית האופק. שני אזורים מרוחקים מאוד ביקום נראים אותו הדבר מכדור הארץ.|ממוזער|שמאל]]
'''בעיית האופק''' או '''בעיית ה[[הומוגניות (פיזיקה)|הומוגניות]] של היקום''' היא [[בעיה פתוחה]] בפיזיקה התיאורתית, המצביעה על בעייתיות במודל התרחבות [[הכרונולוגיה של היקום|היקום המוקדם]] ([[המפץ הגדול]]) הקלאסי. עיקר הבעיה, כפי שמוצגת במחקר התיאורתי, היא זו: אמנם כל כוכב הוא בעל צבע מעט שונה, כל חור שחור הוא בעל צפיפות מעט שונה, כל גלקסיה בנויה עם מספר שונה של כוכבים וסידור מעט שונה, אך אם מביטים ביקום ברמה הקוסמולוגית (כלומר, על הרבה [[צביר גלקסיות|צבירי גלקסיות]] יחד), הכל נראה אותו הדבר בכל כיוון. צבירי גלקסיות הצד אחד של השמיים נראים זהה כמעט לחלוטין לצבירי גלקסיות בצד השני של השמיים.
אם תאורית המפץ הגדול נכונה, כלומר אם אכן היקום התחיל בנקודה בה כל החומר והאנרגיה, וכן מרחב הזמן היו מרוכזים בנקודה קטנה בצורה אינסופית ומשם המרחב זמן התחיל להתרחב, הרי שלא היה זמן לשני חלקיקי אור ([[פוטונים]]) להעביר [[מכניקת הקוונטים|מידע]] בין שני צדי היקום התינוק. לחלקיקים לא היה מספיק זמן להערבב ולהחליף ביניהם פוטונים וירטואליים בשביל לתאם טמפרטורה, כי גם אם היקום המוקדם מאוד היה בגודל שרירותי 1, [[מהירות האור]] (המהירות הגבוהה ביותר האפשרית) לא הייתה מהירה מספיק בשביל להגיע מקצה אחד של היקום לקצה השני שלו לפני התרחבות היקום.
הפתרון המקובל כיום כפתרון אפשרי לבעיית האופק הוא מודל [[אינפלציה קוסמית|האינפלציה הקוסמית]], המציע כי היה זמן ביקום המוקדם מאוד לחלקיקים להחליף מידע, כאשר היקום היה בגודל של אפונה פחות או יותר, ורק לאחר פרק זמן סופי במהלכו החלקיקים התערבבו ביניהם ו"תיאמו" ביניהם טמפרטורה, היקום התרחב בפרק זמן שניתן לכנותו "מייד" (מיליארדית של מיליארדית של מיליארדית של מיליונית השנייה) מגודל של אפונה לגודל של [[היקום הנראה]] (אותו סדר גודל של היקום לאחר האינפלציה לגודלו הנוכחי של היקום, אחרי כמעט 14 מיליארד שנים), ומשם המשיך להתרחב בשל מנגנון [[אנרגיה אפלה|האנרגיה האפלה]].
הצעות נוספות שהוצעו לפתרון בעיית האופק הן תאורית היקומים המקבילים (תאוריה המציעה כי יש אינסוף יקומים, ולכן העובדה שאנחנו מוצאים את עצמנו ביקום הומוגני היא בעלת פתרון סטטיסטי). תאוריות נוספות שהוצעו לפתרון הבעיה הן [[מיתר קוסמי|המיתר הקוסמי]], כלומר [[חור תולעת]] שנוצר עקב [[שזירה קוונטית]] בין שני חלקיקים ביקום המוקדם, שבעקבות התנפחות היקום מאפשר להעביר מידע מיד (מהר יותר ממהירות האור), וכן הסברים קוונטים אחרים כגון היקום בעל האלקטרון האחד וכדומה. נכון ל-2024, התאוריה המקובלת בקרב קהילת המחקר היא תאורית האינפלציה, שמסבירה גם בעיות נוספות במודל המפץ הגדול הקלאסי.' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (timestamp) | '1720603298' |
שם מסד הנתונים של הוויקי (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי (wiki_language) | 'he' |
