יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 685,136

19:01, 28 במרץ 2020: Tomer T Bot (שיחה | תרומות) גרם להפעלת מסנן 44 כשביצע את הפעולה "edit" בדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון145. הפעולות שננקטו: אין; תיאור המסנן: עריכת ארכיון (בדיקה | השוואה)

שינויים שבוצעו בעריכה

אכן כך?.
אכן כך?.
:מה זה בכלל חוכמה? איך מודדים את זה? האם במבחן IQ? אם התשובה שלך היא כן, אז לידיעתך, הרבה מאוד פסיכולוגים מאוד רציניים טוענים שהמבחן הזה בודק רק שלושה סוגי חוכמה מתוך השבעה שחשובים לתפקוד אנושי. איזה סוג חוכמה חשוב לתפקוד של קוף? האם בכלל אפשר להשליך מאנשים לקופים?
:מה זה בכלל חוכמה? איך מודדים את זה? האם במבחן IQ? אם התשובה שלך היא כן, אז לידיעתך, הרבה מאוד פסיכולוגים מאוד רציניים טוענים שהמבחן הזה בודק רק שלושה סוגי חוכמה מתוך השבעה שחשובים לתפקוד אנושי. איזה סוג חוכמה חשוב לתפקוד של קוף? האם בכלל אפשר להשליך מאנשים לקופים?
:כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה [[תוקף]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:27, 22 במאי 2011 (IDT)
:כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה [[תוקף (מחקר)|תוקף]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:27, 22 במאי 2011 (IDT)
:: המדידות האלה בעייתיות, אבל לספור את סוגי החוכמה כן הצליחו? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:17, 23 במאי 2011 (IDT)
:: המדידות האלה בעייתיות, אבל לספור את סוגי החוכמה כן הצליחו? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:17, 23 במאי 2011 (IDT)
:::ראשית, אני מודע שלא התעמקתי עד כדי כך במחקרים. את העובדה שאסור להתייחס למדידת IQ ביראת קודש, לומדים כבר בקורס "מבוא לפסיכולוגיה". לגבי סוגי החוכמה, אם הבנתי נכון, מדובר לא בקביעה מוחלטת אלא בהצעה אופרטיבית להרחבה של מבחני מנת המשכל למספר תחומים נוספים. הטענה היא שכפי שאפשר להתייחס לכושר המילולי והכמותי כאל סוגי חוכמה חשובים, יש להתייחס כך גם לתחומים אלה.
:::ראשית, אני מודע שלא התעמקתי עד כדי כך במחקרים. את העובדה שאסור להתייחס למדידת IQ ביראת קודש, לומדים כבר בקורס "מבוא לפסיכולוגיה". לגבי סוגי החוכמה, אם הבנתי נכון, מדובר לא בקביעה מוחלטת אלא בהצעה אופרטיבית להרחבה של מבחני מנת המשכל למספר תחומים נוספים. הטענה היא שכפי שאפשר להתייחס לכושר המילולי והכמותי כאל סוגי חוכמה חשובים, יש להתייחס כך גם לתחומים אלה.

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
856
שם חשבון המשתמש (user_name)
'Tomer T Bot'
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) בהן נמצא המשתמש (user_groups)
[ 0 => 'bot', 1 => '*', 2 => 'user', 3 => 'autoconfirmed' ]
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app)
false
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
מזהה הדף (page_id)
901279
מרחב השם של הדף (page_namespace)
4
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title)
'הכה את המומחה/ארכיון145'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון145'
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
'/* לאיזה הומנואיד יכולות הלמידה המפותחות ביותר אחרי האדם? */תיקון קישור [[תוקף]], replaced: [[תוקף]] ← [[תוקף (מחקר)|תוקף]]'
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'{{ארכיון הכה את המומחה}} == סימני קבוצות של פונקציות == האם יש סימנים מקובלים לקבוצת כל הפונקציות: * המונוטוניות במובן הצר או הרחב. * החסומות * האי-שליליות (או החיוביות) * האינטגרביליות (או אינטגרביליות מקומית) * הגזירות ([[פונקציה חלקה|הסימון <math>\ C^1</math> לא מתאים]] כי אנו לא דורשים שהנגזרת תהיה רציפה) * החח"ע או על קבוצה מסויימת ** בפרט אם יש סימן מקובל לקבוצת כל הפונקציות המקיימות תכונות אלו בקבוצה ספציפית. וכן סימן לקבוצת כל הבסיסים של מרחב וקטורי? למשל, סימון כמו <math>\mbox{IntegrableFunctions}([a,b])=\left\{f\in\mathbb R^B\left|B\supseteq [a,b]\ \and\ \int\limits_a^b f(x)\mathrm dx\in\mathbb R\right\}\right.</math> (קבוצת הפונקציות האינטגרביליות ב-<math>\ [a,b]</math>. אולי [[פונקציה חלקה|מסמנים זאת כ-<math>\ C^{-1}([a,b])</math>]]?) ו-<math>\mbox{SurjectiveFunctions}(A)=\left.\left\{f\in A^B\right|B\subseteq\mathbb R\ \and\ \mbox{Im}(f)=A\right\}</math> (קבוצת הפונקציות על A). תודה, 23:08, 21 במאי 2011 (IDT) {{אלמ}} : שלא במפתיע, רק מרחבי פונקציות הסגורים לפעולות האלמנטריות (חיבור וכפל בסקלר) זכו לשם סטנדרטי. אוסף הפונקציות החסומות מ[[מרחב מידה]] X אל המספרים המרוכבים הוא <math>\ L^{\infty}(X)</math> (למעשה הפונקציות צריכות להיות חסומות [[כמעט תמיד|מחוץ לקבוצה ממידה אפס]], ואברי המרחב המסויים הזה הם לא בדיוק פונקציות). אוסף הפונקציות האינטגרביליות (בהחלט) על X הוא <math>\ L^{1}(X)</math>. את קבוצת הבסיסים של מרחב וקטורי V הייתי מסמן ב-<math>\ \mathcal{B}(V)</math>, אבל רק בתנאי שיש לך צורך אמיתי בקבוצה הזו; אם המטרה היא "לחסוך זמן" ולהגיד "<math>\ B \in \mathcal{B}(V)</math>" במקום "B הוא בסיס של V", זו [[דרך קצרה וארוכה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:40, 23 במאי 2011 (IDT) == שאלה בקשר לאתר ZAP == מהו לדעתכם אחוז החנויות מכלל החנויות במדינה המפרסמות באתר זה? במילים אחרות, מהו אחוז נתח השוק המפרסם באתר ZAP? תודה מראש - קורא הויקיפדיה == איך אומרים? == תיכשוט גברי\נשי (או אחרת?) ניעול גברי\נשי (" ") ? תודה. ::הנעלה :::ככלל, לאנגלית יש אוצר מילים עשיר ביותר אבל היא די ענייה בהטיות. אני הייתי מצפה לראות שלט שכתוב עליו Man Clothing, Man Shoes, Man Jewels ולא משהו עם כל מני הטיות מסובכות. עוד מעט יכנס הנה בלשן ויסביר שמותר באנגלית לכתוב איזה משהו מסובך כמו "Manly Jewelryfictionnary", ועקרונית הוא בטח יהיה צודק. אלא שעקרונית החבר'ה האלה צודקים גם כשהם אומרים שבעברית כן קיימת פ"א סופית דגושה.. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 14:35, 22 במאי 2011 (IDT) ::::בעברית יש פ"א סופית דגושה? אפשר בבקשה הסבר? [[מיוחד:תרומות/87.68.38.224|87.68.38.224]] == תרגום לאנגלית: משפחות מעוטות יכולת == אני מתלבט בתרגום מכתב מעברית לאנגלית.<br />עלי לתרגם את הפסוקית "ארגון זה עוזר למשפחות מועטות יכולות...".<br />הייתי מתרגם ל:<br />This organization helps underpriviledged families...<br />העניין הוא ששמעתי מתישהו ש-Underpriviledged זה לא פיסי (בארה"ב, לשם המכתב מיועד), ושיש לומר Priviledged במקום.<br />אני קצת מבולבל.<br />אשמח לתשובה מאדם שמכיר ספציפית את הסוגיה הזו, או פשוט מאדם שחי תקופה ארוכה (בשנים האחרונות) בארה"ב.<br />לא כדאי שהמכתב הזה יהיה מביך.<br />תודה, [[משתמש:DavidB|דוד הירושלמי]] - [[שיחת משתמש:DavidB|שיחה]] 12:26, 22 במאי 2011 (IDT) :ככלל, לא מומלץ לתרגם ביטויים באופן מילולי פשוט אלא לחפש ביטויים מקבילים להם. גלוש באינטרנט וחפש מכתבים דומים לזה שאתה מנסה לכתוב. קח משם ביטוי מקביל. בהצלחה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:41, 22 במאי 2011 (IDT) ::תוכל לראות בגוגל ש-"underpriviledged families" הוא ביטוי נפוץ. תוכל להשתמש גם ב-"needy families" או "families in need". [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 20:42, 22 במאי 2011 (IDT) == תהודה במזגן? == יש תופעה מעניינת: כשהדלת של החדר פתוחה, אז המזגן לא עושה רעש כלל. אבל ברגע שסוגרים את הדלת, התריסים שלו (שמחוברים קצת רופף) מתחילים להשמיע רעשים מחזוריים. שמעתי הסבר שזוהי תהודה שגורמת לתריסים להרעיש. אבל למה זה קורה? תהודה היא התאבכות של גלים. לתריסים ולאוויר בחדר יש תדירות עצמית טבעית כלשהי. המזגן פולט אויר בתדירות קבועה כלשהי...איך כל זה מסתדר למשוואה אחת? רק בלי טיפים איך לתקן את המזגן... זאת שאלה בפיזיקה. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 12:56, 22 במאי 2011 (IDT) :בהנחה שההסבר שלך הוא הסבר נכון, אז מה שקורה שם זה שההד של רעש המזגן (הקלוש) שחוזר אל המזגן טוב יותר כשהדלת סגורה, מזיז משהו במזגן. זה אפשרי משום שהד הוא גל קול וגל הוא משהוא שנע ויכול להניע. :יש לי רעיונות לעוד כמה הסברים. אחד מהם הוא שכאשר אתה סוגר את הדלת, הדלת מבודדת אותך מרעשים אחרים, החדר נהייה שקט יותר, ואתה פשוט שומע את המזגן טוב יותר. :. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:39, 22 במאי 2011 (IDT) :: סבירות אפסית שההסבר האלטרנטיבי הוא נכון. ה"ניסוי" נעשה במקום שקט מספיק שהרעשים מבחוף לא יפריעו זה א'. ב' זה שאם יש חריץ בגודל של 5 סנטימטר בין הדלת למשקוף זה מספיק שלא יהיה רעש מהמזגן. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 13:57, 22 במאי 2011 (IDT) :כאשר החדר סגור הלחץ בו עולה והמזגן דוחף אליו פחות אוויר (נסה בעצמך). לא בטוח שזה קשור, אבל נקודה למחשבה. [[משתמש:stavnir|<span style="color:#428D9B;">stavnir</span>]] &#8596; [[שיחת משתמש:stavnir|<span style="color:#6495ED;">שיחה</span>]] 22:11, 23 במאי 2011 (IDT) ::בעקבות הנקודה למחשבה, יכול להיות שהמנוע מתאמץ יותר כאשר הוא מנסה לדחוף אויר לחדר סגור והוא מקור הרעש. == מדוע שכר טרחה של עו"ד נקבע באחוזים משווי נכס? == מדוע נקבע שכ"ט של עו"ד העורך חוזה מכירה באחוזים משווי הנכס? יוצא מכך, שעבור בתים זהים לחלוטין שעבורם חוזים זהים לחלוטין ואותן שעות עבודה של העו"ד, אך האחד בנווה צדק והשני בבית אריה - יהיה הבדל של עשרות אלפי ש"ח בשכר. מדוע לא נקבע השכר לפי שעות עבודה למשל? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:20, 22 במאי 2011 (IDT) :כל זמן שיש מי שמוכן לשלם לעורך דין יותר, רק בגלל שהנכס בו עוסקים הוא יותר יקר, עורכי הדין לא יוותרו על זה. שאלה אחרת - למה מלצר שמגיש לשולחן מספר אחד גבינה לבנה באיקרה ולשולחן מספר שתיים רוקפור בקוויאר, מקבל יותר טיפ מסועדי שולחן מספר שתיים? אולי בגלל שצריך להיות מנומס ונחמד יותר אל מי שמשלם יותר? [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:32, 22 במאי 2011 (IDT) ::כלומר, עניין של היצע וביקוש והשוק פרוץ? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:38, 22 במאי 2011 (IDT) :::[[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]], מלצר שמחלל את הקודש - מסכים להגיש רוקפור בקוויאר והורס בכך את טעמה של מלכת הגבינות - לא מגיע לו טיפ... [[משתמש:Rebecca|Rebecca]] - [[שיחת משתמש:Rebecca|שיחה]] 00:02, 23 במאי 2011 (IDT) ::::הוא לא בישל, כבוד הרב, הוא רק הגיש. הטבח לא אמור לקבל כלום. אבל המלצר?! במה הוא חטא?. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:11, 24 במאי 2011 (IDT) ::: השוק אינו פרוץ: יש [[גילדה]] שבחסות החוק קובעת תעריפי מינימום. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:35, 23 במאי 2011 (IDT) ::::נשמע יותר כמו [[קרטל]] מאשר כמו גילדה. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 22:34, 24 במאי 2011 (IDT) == סדרות == האם אפשר להגדיר סדרה שתהיה בת אין סוף איברים שווים כאשר הסידרה מתכנסת ל1??? [[מיוחד:תרומות/89.138.199.7|89.138.199.7]] 13:26, 22 במאי 2011 (IDT) :האם כוונתך היא שכל איבר בסדרה שווה לקודמו? אם כן, אז נראה לי שסדרה מתכנסת לא יכולה להכיל איברים שכולם שווים. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:30, 22 במאי 2011 (IDT) :בוודאי שכן. הסדרה הקבועה שמורכבת מאינסוף אחדות (<math>\ a_n=1</math> לכל n). [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 13:31, 22 במאי 2011 (IDT) ::אם כך, כנראה שהמושג שהיה לי על סדרה מתנסת היה שגוי. אני חשבתי שסדרה אין סופית מתכנסת לאחת היא סדרה אין סופית שסכום כל איבריה הוא אחד. אלא שלסדרה שאתה מציג יש סכום של אין סוף. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:36, 22 במאי 2011 (IDT) :::אתה מדבר על [[טור (מתמטיקה)|טור]] מתכנס, והוא מדבר על [[סדרה]] מתכנסת. בכל מקרה, יש טור מתכנס אחד שכל איבריו שווים: <math>\ \sum_{i=1}^\infty 0 = 0</math>. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 13:42, 22 במאי 2011 (IDT) ::::אה. תודה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 14:27, 22 במאי 2011 (IDT) כך השסדרה תכיל איןסוף אפסים שסכומם אחד???[[מיוחד:תרומות/89.138.199.7|89.138.199.7]] 19:53, 22 במאי 2011 (IDT) :שאלה לשואל המקורי: האם התכוונת לטור (כלומר סדרה שסוכמים אותה) כך שהסדרה מכילה איברים זהים אך הטור (הסכום) מתכנס ל-1? [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 20:25, 22 במאי 2011 (IDT) כן התכוונתי לסדרה שהסכום שלה שווה 1. [[מיוחד:תרומות/89.138.199.7|89.138.199.7]] 20:39, 22 במאי 2011 (IDT) :אז התכוונת לטור ולא לסדרה. אין טור קבוע שסכומו 1. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 22:49, 22 במאי 2011 (IDT) נניח ויש לי שקל אחד. אני מחלק אותו שווה בשווה לאינסוף אנשים, ומגדיר סדרה כך: כל איבר בסדרה הוא סכום הכסף שקיבל כל אדם בנפרד. אי זו סדרה שמתכנסת לאחד?? [[מיוחד:תרומות/89.138.196.106|89.138.196.106]] 00:54, 23 במאי 2011 (IDT) :מה גורם לך לחשוב שאתה יכול לחלק שקל שווה בשווה לאינסוף אנשים? כאמור, אין טור קבוע (קוראים לזה טור, לא סדרה) שמתכנס ל-1. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 01:09, 23 במאי 2011 (IDT) ::הפעולה של חלוקת אחד באינסוף לא מוגדרת היטב. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 18:59, 23 במאי 2011 (IDT) == לאיזה הומנואיד יכולות הלמידה המפותחות ביותר אחרי האדם? == הבנתי שאלו קופי בונבו, אחריהם שימפנזה. אכן כך?. :מה זה בכלל חוכמה? איך מודדים את זה? האם במבחן IQ? אם התשובה שלך היא כן, אז לידיעתך, הרבה מאוד פסיכולוגים מאוד רציניים טוענים שהמבחן הזה בודק רק שלושה סוגי חוכמה מתוך השבעה שחשובים לתפקוד אנושי. איזה סוג חוכמה חשוב לתפקוד של קוף? האם בכלל אפשר להשליך מאנשים לקופים? :כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה [[תוקף]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:27, 22 במאי 2011 (IDT) :: המדידות האלה בעייתיות, אבל לספור את סוגי החוכמה כן הצליחו? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:17, 23 במאי 2011 (IDT) :::ראשית, אני מודע שלא התעמקתי עד כדי כך במחקרים. את העובדה שאסור להתייחס למדידת IQ ביראת קודש, לומדים כבר בקורס "מבוא לפסיכולוגיה". לגבי סוגי החוכמה, אם הבנתי נכון, מדובר לא בקביעה מוחלטת אלא בהצעה אופרטיבית להרחבה של מבחני מנת המשכל למספר תחומים נוספים. הטענה היא שכפי שאפשר להתייחס לכושר המילולי והכמותי כאל סוגי חוכמה חשובים, יש להתייחס כך גם לתחומים אלה. :::אולי אחד הויקיפדים האחרים מכיר את התחום טוב ממני. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:07, 24 במאי 2011 (IDT) == מוחות הומנואידים? == תגידו.., לגורילות אין מוח בגודלו של מוח אנושי? :לא. היחס בין גודל גוף הגורילה לגודל מוחה קטן יותר מאשר אצל האדם. מה שמעניין זה לבדוק את היחס הזה אצל יונקים ימיים ממשפחת הלוויתניים. יכול להיות שאצל חלקם היחס הזה יותר גדול מאשר אצל האדם. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:23, 22 במאי 2011 (IDT) ::אין צורך ללכת רחוק כל כך, אצל עכברים היחס גדול יותר מאשר בבני אדם, אך כמובן שאין קשר לאינטליגנציה. דווקא אצל לוויתנים מסוימים היחס קטן מאוד בגלל משקלם העצום. [http://www.highnorth.no/library/myths/br-si-bo.htm [1<nowiki>]</nowiki>] [[משתמש:stavnir|<span style="color:#428D9B;">stavnir</span>]] &#8596; [[שיחת משתמש:stavnir|<span style="color:#6495ED;">שיחה</span>]] 22:22, 23 במאי 2011 (IDT) == אותו DNA כמעט כמו של שימפנזים?! == הבנתי שזה לפחות 98% זהה. ובכן, ומנין כל השוני האדיר?. מזה הרק 2% שגורמים לנו לבנות תותחי לייזר, אמפייר סטייט בילדינג, וחלליות?. נשמע לי הזוי ברמות. כאילו מדעני הביולוגיה פשוט מחרטטים בקטע, וסליחה אם אני נשמע אנטי-מדעי, חלילה, אני ההפך המוחלט, באמת שבפעם ספציפית זו, נשמע לבור כמוני מהצד שהם באמת פשוט מחרטטים ת'שכל או כנראה לא מבינים מספיק את הגנום האנושי. :זו אינה טעות. אתה פשוט לא לוקח בחשבון את תפקידם של הגנים הרגולטיביים. דהיינו, של גנים שקובעים את כמות השימוש בגנים האחרים. מוחו של האדם מפותח יותר ממוחו של השמפנזי בגלל שינויים קטנים בגנים מעטים קובעים שימוש רב באופן משמעותי במספר גנים אחרים. האם עד היום חשבת שמוח מפותח פי שניים דורש שוני בחצי מהחומר התורשתי? :אגב, האם חשבת על זה שההבדל בין המטען הגנטי של אוכלוסיית הגאונים לאוכלוסייה הכללית (חסרת הלקות המוחית) הוא אפס? אם תיקח מדגם מייצג של אנשים עם משכל של 170 IQ ומדגם שני של אנשים עם משכל 100, לא תמצא כל הבדל גנטי משמעותי.. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:18, 22 במאי 2011 (IDT) שלום עידו, תודה על הפירוט הרב והמאיר. כתבת; '''"מוחו של האדם מפותח יותר ממוחו של השמפנזי בגלל שינויים קטנים בגנים מעטים קובעים שימוש רב באופן משמעותי במספר גנים אחרים"'''. לדאבוני לא הבנתי המשפט, התשכתבו?. [[מיוחד:תרומות/79.183.27.165|79.183.27.165]] 16:35, 22 במאי 2011 (IDT) ::אתה עשוי להתעניין בערכים [[גנטיקה אבולוציונית אנושית]], [[ניסויים בלשניים בקופי אדם]] ו[[אבולוציה של האדם]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 18:11, 22 במאי 2011 (IDT) == יש בעייה בהכה את המומחה, תפנימו! == לעתים שאני נכנס אליו אני מגיע לגרסה מוקדמת יותר, למרות שמבחינה קישורית הכל נראה תקין, בבקשה תתקנו את זה, התרעתי לפני מס' ימים אך טענתם שהכל בסדר אני לא מבין למה זה ככה, רק בעריכה זה נראה תקין, ורק אחרי ריפרש לדף זה מסתדר, זה רק בשבוע האחרון ככה, תודה. :לרוב באי הדף הזה הכל בסדר. אנא ציין את סוג וגרסת הדפדפן שלך ומערכת ההפעלה. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 20:21, 22 במאי 2011 (IDT) שלום, XP Firefox 3.6.17 [[מיוחד:תרומות/79.183.27.165|79.183.27.165]] 04:36, 23 במאי 2011 (IDT) :האנונימי צודק. מאז שדרוג הגירסה אני נתקבל בבעיה הזאת כשאני לא נכנס לחשבון. אם מנסים להגיע לאחד הדפים הקהילתיים באמצעות ההפניות [[וק:ככר]], [[וק:מ]], [[וק:בר]], [[וק:הכה]], [[וק:ד]] וכו' מקבלים גירסה ישנה יותר של הדף. עד כה לא היה לי כח לעסוק בכך אך הבעיה בהחלט קיימת. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub> 07:50, 23 במאי 2011 (IDT) ::אני רואה גרסה ישנה בכל ערך לאחר עריכתו - ואני בתוך החשבון - ורק לאחר כמה דקות מתעדכו ובעזרת לחיצה על כפתור הרענן של הדפדפן. ::מעניין אותי לדעת - מה קורה בדפדפן של גוגל-כרום? אני רואה שם גרסא מלפני יממה (!) בממוצע. [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 08:05, 23 במאי 2011 (IDT) ::: קיים גם במרחב הערכים. מזה כמה ימים שאני צריך לבדוק היטב גירסאות קודמות כדי לדעת אם אני מסתכל על דף מעודכן. והמקום של השיחה הזו צ"ל במזנון, ואני מעביר אותה גם לשם [[משתמש:פומפריפוזה|פומפריפוזה]] - [[שיחת משתמש:פומפריפוזה|שיחה]] 08:11, 23 במאי 2011 (IDT) ::::הבעיה נשמעת כמו משהו שקשור ל־Cache, ויכול להיות שזה ברמה של ספק הגישה לאינטרנט, כלומר הוא שומר עותקים מקומיים של דפים שונים, בזמן שהדפים כבר התעדכנו במקורם. יכול להיות שזה קשור למנגנון ה־Cache של ויקיפדיה עצמה, אני לא נתקלתי בבעיה הזו. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 09:32, 23 במאי 2011 (IDT) מצטרף. לי שי פ"פ 4.01 ואני צריך לרפרש את הדף על מנת לראות גירסה עדכנית. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 12:47, 23 במאי 2011 (IDT) גם אני נתקלתי, כתבתי על זה ב[[ויקיפדיה:דלפק הייעוץ#בכניסה מחוץ לחשבון אני רואה גירסאות ישנות|דלפק הייעוץ]] --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 16:01, 27 במאי 2011 (IDT) == שאלה במד"ר == נגיד יש לי מד"ר כללית מהצורה <math>y'' +by' +c=0</math> והשאלה היא לאילו ערכי b,c קיים פיתרון אפחד לפחות ששואף לאפס באינסוף? ושאלה נוספת- מה הדרישה לכך שכל הפתרונות ישאפו לאפס? [[מיוחד:תרומות/79.178.204.66|79.178.204.66]] 20:58, 22 במאי 2011 (IDT) : זו [[משוואה דיפרנציאלית לינארית]] מסדר שני. כדי לדעת מה קורה לפתרונות באינסוף עליך לפתור את המשוואה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:34, 23 במאי 2011 (IDT) == [[רזוננס כימי]] == האם יש קשר בין [[רזוננס כימי]] לתופעת ה[[תהודה]] (רזוננס) הפיזיקלית? למה יש להם אותו השם? [[מיוחד:תרומות/79.178.204.66|79.178.204.66]] 23:53, 22 במאי 2011 (IDT) :אין קשר. התהודה בפיזיקה נובעת מהחזרת גלים לפי [[חוק סנל]] והרזוננס הכימי פשוט לא קשור לזה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 09:56, 25 במאי 2011 (IDT) == קובצי וורד מוגנים == האם יש דרך לפרוץ קבצי וורד מוגנים על ידי סיסמא? בברכה, [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 02:07, 23 במאי 2011 (IDT) :כן, קבצי וורד מוגנים בססמה חלשה ביותר. חפש/י Word Password Recovery.<br />והכי חשוב, לסרוק את הקבצים שאת/ה מוריד באנטי-וירוס. חלק גדול מהתכנות הללו, הן פשוט וירוסים במסווה. :::תודה!. --בברכה, [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 21:54, 23 במאי 2011 (IDT) ::למה אתם עוזרים לו לפרוץ לקבצים מוגנים?! עכשיו בטח תנסו להסביר לי שזו לא ממש "פריצה" אלא חומר שחיוני לכתיבת ערכים או משהו... == אלמנט השראות == יש איזה רכיב במעגלים חשמליים שהוא נראה "אלמנט השראות", נכון? איזשהו סוג של סליל (משתמשים בו במעגלי LRC). אז איך קוראים לו באמת ואפיה ניתן לקרוא על עיקרון הפעולה שלו? :משרן. ראה [[סליל השראה]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 12:56, 23 במאי 2011 (IDT) == ערכים מקבילים == האם יש דרך לדעת לאיזה ערך יש הכי הרבה ערכים מקבילים בוויקיפדיות זרות? תודה! :יש איזה דרך, אבל אני לא זוכר כרגע. אני חושב שלפני 3 שנים הערכים [[לחם]] ו[[ישו]] הובילו, אני אנסה לבדוק לך. [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • 15:19, 24 במאי 2011 (IDT) ::לא '''[[ויקיפדיה]]''' (232)? יש"ו רק 186, ולחם הרבה פחות. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:43, 24 במאי 2011 (IDT) ::::איך אתה סופר בינוויקי? {{אלמ}} :::::סופר רגיל: 1 2 3... (כלומר לא הבנתי את השאלה). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:44, 25 במאי 2011 (IDT) == מכפלה וקטורית == שלום, למה בחוק לורנץ המכפלה בין המהירות לשדה מוגדרת להיות מכפלה וקטורית? ולמה מכפלה וקטורית מוגדרת כפי שהיא מוגדרת (הערך המוחלט של שני הווקטורים כפול sin הזווית בניהם)? תודה מראש. :מקור הכוח המגנטי הוא התנועה בכיוון המאונך לשדה. מבחינת גדלי הווקטורים, המכפלה הווקטורית היא הכפלת וקטור אחד ברכיב המאונך לו בווקטור השני (ומכפלה סקלרית היא הכפלת הווקטור ברכיב המקביל אליו בווקטור השני). :בנוסף, שים לב שבמקרה של מכפלת וקטורים מקבילים – אין דרך להכריע בין שתי האפשרויות לבחור את כיוון וקטור התוצאה, ולכן נדרש שבמקרה זה גודל הווקטור יהיה 0. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 17:45, 23 במאי 2011 (IDT) ::תוכל בבקשה להסביר את המשפט הראשון שכתבת? נאמר ואלקטרון נע במהירות V ואז הוא נכנס לאזור עם שדה מגנטי קבוע. למה מבחינה הפיזיקלית גודל הכוח שיפעל עליו מתקבל מהכפלת גודל המהירות ברכיב המאונך של גודל השדה (והכיוון לפי כלל יד ימין)? :::יותר פשוט להסתכל על זה הפוך: הכוח הוא מכפלת השדה ברכיב המאונך של המהירות. על אלקטרון שנע במקביל לשדה – לא פועל כוח; על אלקטרון שנע במאונך לשדה – פועל כוח בגודל מכפלת השדה במהירות; על אלקטרון שנע "באלכסון" – פועל כוח התלוי בגודל הרכיב המאונך. ([[כלל היד הימנית]] זו קונבנציה בלבד, באותה מידה היה אפשר לעבוד עם היד השמאלית, אם היינו מגדירים גם את השדה המגנטי עם היד השמאלית). [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 20:23, 23 במאי 2011 (IDT) :::לשאלה למה הכוח הוא כזה, התשובה היא פשוט "ככה"... :::מה שכן, בניגוד למהירות, לכוח, או לשדה חשמלי, שהם באמת וקטורים, היה אפשר להגדיר את השדה המגנטי כטנזור אנטי סימטרי מסדר שני (מטריצה אנטי סימטרית). ונניח כשיש שדה לכיוון z, היו רק רכיבי xy ו yx. ואז גם במקו מכפלה וקטורית, היתה איזו פעולה אחרת שהיתה נותנת את הכוח. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 22:44, 23 במאי 2011 (IDT) ::::דווקא הכוח המגנטי הוא לא ממש "ככה", כי הרי הוא נובע מ[[טרנספורמציית לורנץ]] של הכוח החשמלי. אבל בכל זאת כנראה יש ערך להבין כיצד המודל הזה של שדה וכוח מגנטיים הוא בעל איזשהי פשטות והיגיון פנימי, ושה"מכפלה וקטורית" היא לא סתם יצור שרירותי שהונדס כך שיתאים לתוצאות. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 23:03, 23 במאי 2011 (IDT) :::::זה תלוי איך אתה מגדיר את המילה "ככה"... [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:46, 23 במאי 2011 (IDT) :תודה על התשובות. == היישוב היהודי בא"י אחרי גלות רומי ולפני העלייה הראשונה == שלום, לאחרונה קראתי חומר על בית הכנסת העתיק בפקיעין שהאישה שגרה שם(מרגלית זנאתי)טוענת שמשפחתה גרה בפקיעין עוד מאז ימי חורבן בית שני. התחלתי להתעניין בהסטוריה של היישוב היהודי בא"י אחרי גלות רומי ולפני העלייה הראשונה,והסתבר לי שהאר"י הקדוש הגיע לא"י לפני 500 שנה,לקהילה יהודית משגשגת בצפת שמנתה 10,000 יהודים שהיוו 50% מתושבי העיר. לעומתו הרמב"ם שביקר בארץ לפני כ-800 שנה מצא את הארץ חרבה,כאשר גרים בה מעט יהודים בכפרים נידחים שהגישה אלהם קשה והדרכים אליהם שרצו שודדים מה שגרם לו לשוב למצריים. היכן יכול אני להשיג חומר על קהילות אלו שמעט ידוע עליהן וכיצד הן לא גלו מהארץ? אם תמיד היו יהודים בא"י (עוד לפני הצלבנים)מדוע הם לא חזרו ברובם לארץ עוד בטרם הציונות?סתם כי לא היה להם נוח?או כי האמינו באיסור חזרה לארץ טרם ביאת המשיח? תודה {{אלמ}} :בבקשה: :*{{מדוע|תואר=פרופ'|ישראל יובל|52|197|האומנם "גלינו מארצנו"? מיתוס, דמיון והיסטוריה|תשע"א|15 במאי 2011}} ::*([http://www.youtube.com/watch?v=IE7zNsVrGBo לינק ישיר] לצפייה בערוץ [[האוניברסיטה העברית]] באתר [[YouTube]]) :{{אלמ}} ::היה יישוב יהודי בארץ שנשאר אחרי החורבן והלך והתדלדל בעקבות הרדיפות. הרמב"ם הגיע לארץ לאחר שחרבה בידי הצלבנים. (ונראה לי שזו הנקודה פחות או יותר נקודת השפל של היישוב היהודי בארץ), נראה לי שהקהילה ב[[צפת]] שהגיע אליה האר"י היתה מבוססת בעיקר על יהודים ממגורשי ספרד (ניתן לראות בערך [[צפת]]). לאורך הדורות היו עליות קטנות של יחידים וקבוצות. וגם היישוב היהודי שהיה בארץ לפני התנועה הציונית מקורו בעיקר בעליות (כגון עליות של מגורשי ספרד, ואח"כ תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט) {{אלמ}} ::: כל מה שכתבת נכון. ומה תרצי/תרצה לדעת? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 15:07, 26 במאי 2011 (IDT) ::::זו לא הייתה שאלה, זה היה נסיון להוסיף מידע שאולי יעזור לשואל הראשון. תודה לכולכם,אני מתכוון יותר לתקופה שבין הרמב"ם למגורשי ספרד(שמכונים ה-ס"ט).אכן חומר מעניין{{אלמ}} :האם כוונתך למידע על ההיסטוריה של ארץ ישראל במאות ה-10 עד ה-15? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 11:06, 27 במאי 2011 (IDT) ::: תיקונים קלים. הרמב"ם לא ברור שהגיע לארץ. זו אגדה שאין לה תימוכין. הרמב"ן הוא זה שהגיע לפני כ750 שנה וכתב על כך בכתביו. הוא תאר שאין עשרה בירושלים. וסיים כללו של דבר כל מקום המקודש מחבירו, חרב מחבירו. האר"י הגיע רק לפני 450 ולפני פחות מ200 בימי הרעש הגדול מתואר שהיו 2000 הרוגים והם היוו כמחצית האוכלוסיה. כך שזה נשמע מאד מופרז לומר שהיו רבבה בימיו. אכן קהילת צפת יסודה בעולי ספרד לאחר הגירוש. מימי הגאונים ידוע לנו על גאון ארץ ישראלי שנחלק בחריפות עם רב סעדיה בענין עיבור השנה. ואכן מימות הרמב"ן עד גירוש ספרד היה היישוב בשפל גדול, אבל מעולם לא פסקו מכאן יחידים. ישנם ספרי מסעות רבים מתקופה זו המתארים יישובים קטנים פה ושם. [[משתמש:Samuels|Samuels]] - [[שיחת משתמש:Samuels|שיחה]] 15:57, 30 במאי 2011 (IDT) == ראש ממשלה לא רוסי == אילו מראשי ממשלת ישראל היו לא ממוצא "רוסי" (כולל אוקראיני, מולדובני ובלרוסי)? אני יכול לציין את בן גוריון (שהיה פולני ודבור רוסית) ואת ביבי(שאביו נולד בוורשה שהיתה אז רוסיה). אז מי מראשי ממשלת ישראל היה בעל מוצא שונה בכלל מפולין-עד-רוסיה? [[מיוחד:תרומות/79.176.202.16|79.176.202.16]] 21:25, 23 במאי 2011 (IDT) ::כל ראשי הממשלה בישראל היו ממוצא מזרח אירופי, לפחות מצד הוריהם. יצחק רבין, אהוד ברק ובנימין נתניהו נולדו בישראל.--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 23:22, 23 במאי 2011 (IDT) :::אהוד ברק הוא ממוצא [[ליטא]]י, שזה קצת פחות [[מזרח אירופה|מזרח אירופאי]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 23:33, 23 במאי 2011 (IDT) ::::ליטא? המדינה שנמצאת בערך בין פולין לרוסיה? היה גם ראש ממשלה בשם [[אהוד אולמרט]], בנו של [[מרדכי אולמרט]] שנולד ברוסיה. אם אהוד היה נולד כמה שנים קודם לכן, הוא היה נולד בסין. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:38, 24 במאי 2011 (IDT) :דווקא [[מנחם בגין]] היה מרוקאי, ול[[שמעון פרס]] היתה אמא ערביה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:46, 23 במאי 2011 (IDT) ::לך תדע מי מראשי הממשלה שלנו לא היה ילד תימני חטוף. ומכיוון שאחדים מהם היו גם רמטכ"לים קודם לכן, יתכן שהיה כבר רמטכ"ל תימני. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:00, 24 במאי 2011 (IDT) :: לא הבנתי את הבדיחה. למה "אמא ערביה" אמור להיות מצחיק? [[מיוחד:תרומות/109.67.209.191|109.67.209.191]] 23:31, 24 במאי 2011 (IDT) :::זו בדיחה שרק מי שמכיר את ההיסטוריה של התעמולה הפוליטית בארץ מבין. הייתה פעם שמועה מטופשת כזו על אמא ערביה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 09:53, 25 במאי 2011 (IDT) ::::הוא גם שלט ב[[תדיראן]]. ראו [[שמעון פרס#מערכת הבחירות של 1981|כאן]]! ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 10:23, 25 במאי 2011 (IDT) :::::נצל"ש:בשירם הידוע של הגששים "עובדים עלינו" הם מתלוננים שאין רמטכ"ל תימני.נבחר מאז רמטכ"ל תימני?[[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] - [[שיחת משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]] 16:34, 25 במאי 2011 (IDT) ::::::האמת היא, שלגבי רמטכ"לים, זו ביקורת לא הוגנת. היא לא מעט חברי מטה כללי, רמטכ"לים ושרי ביטחון בני עדות המזרח. כבר במטה הכללי הראשון היה אלוף יהודי ממוצא פרסי, [[יעקב נמרודי]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 19:55, 25 במאי 2011 (IDT) :::::::מוישה וחצי היה תימני, לא? [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 22:28, 25 במאי 2011 (IDT) ::::::::מוישה: [[משה לוי]] נולד ב[[תל אביב]] למשפחת עולים מ[[עיראק]], לגבי החצי - אין לי מושג. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 22:33, 25 במאי 2011 (IDT) :::::::::אף אחד מראשי ממשלת ישראל לא היה [[רוסים|רוסי]]. לעומת זה ברוסיה היו ראשי ממשלה יהודים. [[משתמש:Fade to Black|Fade to Black]] - [[שיחת משתמש:Fade to Black|שיחה]] 22:12, 26 במאי 2011 (IDT) ::לאור המשתמע מהכתוב מעלה - אני שייך לעדה הרומנית ועד היום לא היה שום ראש ממשלה או רמטכ"ל רומני בישראל. האם אני שייך לעדה מקופחת? להתחיל להפגין??--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 00:20, 27 במאי 2011 (IDT) :::אוי, באמת. אם נחלק את היהודים ליוצאי מדינות נוצריות וליוצאי מדינות מוסלמיות, ולא נרד לפרטים טפלים, נגלה שלרומנים ולאתיופים אין מה להתלונן על קיפוח. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:59, 27 במאי 2011 (IDT) ::עידו - קודם כל לא כ"כ הבנתי מה רצית להגיד. שנית, צר לי שלא הבנת את ההומור שבהערתי. שלישית, קשה לחשוב על עדה יותר מקופחת בישראל מהאתיופים.--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 00:51, 30 במאי 2011 (IDT) משה לוי נקרא משה וחצי בשל גובהו הרב == יהודים\ישראלים בקטאר - כמה שאלות: == האם יש יהודים בקטאר? האם לישראלים מותר לבקר בה? האם ממשלת קטאר מכירה בקיומה של מדינת ישראל? האם יש יחסים דיפלומטיים בין המדינות (כולל שגרירויות וקונסוליות)? בתודה מראש. :קטאר - הודעת אזהרה 5 פברואר 2009‎ ... לאור זאת, אין כל אפשרות להושיט סיוע לאזרחים ישראלים בקטאר. אזרח ישראלי המבקר בקטאר, או העובר דרכה ליעד אחר עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו ... www.mfa.gov.il/.../qatar_5_2_09.htm History of the Jews in Qatar-you can read in the english wiki. == איתור דו"ח של משרד הרווחה == היום [http://news.google.co.il/news/story?pz=1&cf=all&ncl=dCOz6tRw-RgOo5MH-wAPjnTUO92bM התפרסם בתקשורת] על דו"ח שחיבר משרד הרווחה בעקבות פרשיית [[גואל רצון]] בנוגע להתמודדות עם נפגעי [[כתות]] (בישראל). האם דו"ח זה פורסם ברשת? לא הצלחתי לצמוא אזכור שלו לא באתר [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים]] [http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha], לא באתר [[המרכז הישראלי לנפגעי כתות]] [http://www.infokatot.com] ולא באתר [[הכנסת]] [http://www.knesset.gov.il/]. {{אלמ}} == איך זה שילד יגיד שיש יותר נוזל אם שפכנו אותו לכוס צרה יותר? == {{הועבר|ל=ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3}} == סוגי חלוקת הכונן הקשיח למחיצות == האם זה נכון שישנן שתי שיטות לחלק כונן קשיח למחיצות? האחת, הישנה והמפורסמת, מאפשרת חלוקה לארבע מחיצות ראשוניות בלבד וכל מחיצה נוספת היא לוגית. השנייה והחדישה מאפשרת הרבה יותר מחיצות ראשוניות. אם זה נכון, מה שמן של השיטות?. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:57, 24 במאי 2011 (IDT) :בטבלת מחיצות סטנדרטית אפשר להגיע למקסימום 4 מחיצות ראשיות, או שלוש ראשיות + 1 מורחבת שמכילה 4 לוגיות, סה"כ 7 מחיצות לדיסק, וזה כתוצאה ממגבלות של סכמת המחיצות של MS-Dos, שנמצאת בשימוש רחב מאוד. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 22:43, 24 במאי 2011 (IDT) ::לדעתי אין מגבלה (בוודאי שלא 4) על כמות המחיצות הלוגיות בדיסק, המידע על המחיצות הלוגיות לא נשמר ב-MBR אלא במקום פנוי בדיסק, ולכן (כנראה ש) מוגבל רק על ידי כמות המקום בדיסק. למיטב ידיעתי זה המצב לפחות מאז fat32. זכור לי שיצרתי דיסקים עם 10 מחיצות. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 08:46, 25 במאי 2011 (IDT) :::טוב, אז אפשר מקסימום ארבע מחיצות ראשניות, דהיינו מחיצות שאפשר לאתחל מערכת הפעלה שמצויה בהן, כי קובץ האיתחול של הדוס מכיל רישום רק לארבע מחיצות. אם כך, האם ולמה אפשר לאתחל מתוך מחיצה וירטואלית שיצרתי בעזרת Windows 7? . [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 09:52, 25 במאי 2011 (IDT) ::::עשית סלט, מערכות קבצים דוסיות ווינדוסיות תומכות בעד ארבע מחיצות ראשיות. שאר מערכות הקבצים לא סובלות ממגבלה זו. מחיצה וירטואלית היא קובץ, אין לכך קשר למספר המחיצות. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]] 16:30, 25 במאי 2011 (IDT) :::::[[טבלת המחיצות]] (ערך שעדיין לא נכתב, ר' גם [[Master Boot Record]]) אינה חלק ממערכת הקבצים. היא מצביעה על השטח בדיסק שאותו תופסת מערכת הקבצים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:30, 25 במאי 2011 (IDT) ::::::צפריר, תודה שהסברת את דברי העילגים. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]] 16:57, 26 במאי 2011 (IDT) == נגזרות בתלת מימד == אני מחפש את המשפט המלא לגבי * דיברנץ של רוטור שווה לאפס. מה הנוחס שלו? כולל תנאים. * אם דיברנץ שדה שווה לאפס, אז... משהו עם שטף שווה לאפס? ומה עם התנאים? * לגבי כל הנזרות החלקיות רציפות- איפה זה חשוב ואיפה לא? נגיד אם יש לי שדה כלשהו שהרוטור שלו שונה מאפס. האם אפשר להגיד שהוא לא משמר ישר בלי לבדוק רציפות של נגזרות חלקיות? * באילו מקרים אני יכול להגיד חד משמעית שאינטגרל מסלולי על שדה סביב נקודה הוא אפס? מה התנאים המדוייקים? זה לא שאלות של "תפתרו לי את השעורים". אני שואל כי אני רוצה להבין קצת יותר את החדו"א ואת המשפטים האלא. :הראשון זה לא משפט. פשוט תעשה תא החישוב וזה מה שתקבל. התנאים הם מן הסתם שאפשר להחליף תא סדר הגזירה החלקית (שזה בטח תלוי באיזו רציפות, שתמיד מתקיימת, חוץ ממקרים מעוותים ביותר ש[[מתמטיקאי|אנשים מעוותים]] הצליחו למצוא. :השני זה מסקנה מ[[משפט גאוס]]. אם הדיברגנץ של שדה שווה לאפס בכל המרחב, אז השטף של השדה יתאפס. :השאלה השלישית לא ממש מובנת לי. נראה לי אבל שכן. :אנטגרל מסלולי הוא לא "סביב נקודה". הוא פשוט במסלול. מה שבטוח שאם הרוטור של שדה מתאפס בכל המרחב, אז מובטח שכל אינטגרל על מסלול סגור יתאפס, כפי שמבטיח [[משפט סטוקס]]. אבל ייתכנו עוד מקרים בהם אינטגרלים מסלוליים על מסלולים מסויימים יתאפסו, למרות שהרוטור לא מתאפס בכל נקודה (אבל האינטגרל המשטחי שלו על פני מעטפת שמוקפת ע"י המסלול כן מתאפס). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 04:20, 26 במאי 2011 (IDT) == שאלה במתמטיקה/הגיון == לא יודע איזה ענף מתעסק בזה (תורת המשחקים?). אבל השאלה היא כזאת: יש לי במבחן 10 שאלות של נכון/לא נכון(2 אפשרויות בלבד) ו4 הזדמנויות להגיש. אחרי כל הגשה אני מקבל את אחוז התשובות הנכות (אלו שבהם הקפתי את התשובה הצפויה), אבל לא את מספרי השאלות בהם טעיתי/צדקתי. מה האסטרטגיה הכי טובה לנחש כמה שיותר שאלות? השאלות לא מתחלפות בין הגשה להגשה והעונה לא יודע שום תשובה מראש. [[מיוחד:תרומות/79.183.213.123|79.183.213.123]] 16:25, 25 במאי 2011 (IDT) :ניחוש רנדומלי לחלוטין יתן סיכוי של קרוב ל50%.אני משער שהכיוון הוא סימון לפי מכנה משותף כגון:מספרים בינאריים,שמתחלקים בשלוש וכו'.בפעם האחרונה יש לסמן את השילוב של כל הניסיונות.[[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] - [[שיחת משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]] 17:02, 25 במאי 2011 (IDT) :: לא הבנתי... זה שאני מקבל תשובה בסוף כל הגשה לא משפר את סיכויים שלי בין הגשה להגשה? נגיד האפשרויות זה A וB ( לא נכון/לא נכון בשביל לא לבלבל). אם סימנתי רדומלית את כל ה10 או סימנתי אותם לפי מכנה משותף או סימנתי את כולם A בפעם הראשונה זה לא משנה כלום. הסיכוי הוא עדיין בגדר 50%. השאלה היא האם אחרי שקיבלתי בפעם ראשונה שעניתי נכון על 6/10 (לדומגה) שאלות עוזר לי איכשהו לפעם הבאה (או אולי שילוב בין הפעמים הראשונה והשניה יעזור לי לפעם השלישית וכדו'). שחכתי לכתוב - הציון האחרון הוא הקובע. [[מיוחד:תרומות/79.183.213.123|79.183.213.123]] 17:19, 25 במאי 2011 (IDT) ::: חידה חביבה. אין לזה שום קשר עם תורת המשחקים - זו בעיה ב[[קומבינטוריקה]] (למעשה ב[[תורת הקודים]]), עם קשרים ל[[תורת האינפורמציה]]. העניין האחרון מאפשר לי להוכיח, למשל, שאין שום דרך להבטיח יותר מ-8 תשובות נכונות בנסיון הרביעי (ולנחש שגם לזה כנראה אי-אפשר להגיע). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:29, 26 במאי 2011 (IDT) :::: 8 מתוך 10 בלי דעת כלום זה מעניין. אבל איך זה אפשרי? נגיד קיבלתי בהגשה ראשונה תשובה 5/10 ( נשמע הגוני). מה עלי לעשות? להחליף חצי מהתשובות או משהו בסגנון? אגב, אם אני לא מגביל את כמות ההגשות- האם מה האלגוריתם לקבלת 10/10 במספר הגשות מינימלי? [[מיוחד:תרומות/109.64.214.85|109.64.214.85]] 13:58, 26 במאי 2011 (IDT) ::::: אנליזה עדינה יותר מראה שמשלושה נסיונות אפשר ללמוד עד 7 תשובות (ואני שוב משער שגם זה בלתי אפשרי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:03, 26 במאי 2011 (IDT) ::::::תוכל לפרט את האנליזה, או לקשר לערכים הרלוונטיים? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 17:07, 26 במאי 2011 (IDT) ::::::: ראה [[אנטרופיה]]. האנטרופיה של משתנה בינומי עם 10 נסיונות (וסיכוי הצלחה 0.5) היא בערך 2.7, ולכן צריך לפחות ארבע דגימות כדי לאסוף 10 ביטי אינפורמציה. משני נסיונות אפשר לקרוא את מספר ההצלחות בחלק שבו הנסיונות מסכימים ומספר ההצלחות בחלק שבו הם אינם מסכימים. לכן האנטרופיה בזוג נסיונות היא סכום האנטרופיות של משתנים בינומיים שבאחד k נסיונות ובשני 10-k, כאשר k הוא מספר התשובות הזהות, שבו אנחנו שולטים כמובן. הפונקציה הזו מקבלת מקסימום 4.39 עבור k=5, ויחד עם נסיון שלישי (אפילו בהנחה שהוא בלתי תלוי בקודמים, מה שכמובן אינו נכון) מקבלים רק 7.1 ביטי אינפורמציה לשלושה הנסיונות הראשונים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:52, 26 במאי 2011 (IDT) == מה זה חיסכון במים? == אני רוצה לדעת מה זה חיסכון במים! יעל 23 מגני תקווה :אנא שקלי שימוש ב[[מילון]]. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:07, 26 במאי 2011 (IDT) :את יכולה לקרוא על חסכון במים [http://old.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=hisachon_maim&enZone=hisachon_maim כאן], למשל. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 19:17, 26 במאי 2011 (IDT) == התייחסות למצוות התורה בנביאים == השאלה מתחלקת לשניים. א. האם בתוכחות נביאי ישראל מופיעות התייחסויות לחוקים מסוימים בתורה? יש כמובן התייחסות נרחבת לעבודה זרה, וליחס לחלש ולעני. אבל האם מצוי איפה שהוא גינוי לאכילת מזון לא כשר, או לאי-שמירת שבת וחג, או לאי-קיום מצווה אחרת? ב. האם בחלקים ההיסטוריים-עלילתיים של התנ"ך מופיעות התייחסויות כלשהן למצוות ואיסורים התורה - התייחסות לשבת ולחג, לכשרות של מזון שנאכל וכדומה, כחלק מההתרחשויות. תודה. [[מיוחד:תרומות/80.179.176.202|80.179.176.202]] 21:41, 25 במאי 2011 (IDT) :התשובה לשתי השאלות היא שיש מעט. למשל לגבי שמירת שבת יש ב{{תנ"ך|ירמיה|יז}} וב{{תנ"ך|נחמיה|יג}}. יש גם ברית מילה בספר יהושע, חג הפסח בספר מלכים, חג הסוכות בספר עזרא, תרומה ומעשר בספר מלאכי, איסור אכילת נבלה וטרפה (לכוהנים) בספר יחזקאל, ועוד. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 21:50, 25 במאי 2011 (IDT) ::באיחור קל, תודה. ::האם מישהו מהפרשנים וחוקרי המקרא ראה קושי במיעוט ההתייחסויות הזה? האם מכך שלא הטיפו, למשל, נגד אכילת מזון לא כשר, נובע שאותו ציבור של ימי בית ראשון, שעבד אלילים ועשק את העניים הקפיד בכל זאת על כשרות (בצורתה הבסיסית כפי שמופיעה במקרא), או שהנביאים, משיקוליהם, המעיטו בחשיבות עבירות על חוקי הכשרות? [[מיוחד:תרומות/84.109.131.122|84.109.131.122]] 23:13, 28 במאי 2011 (IDT) :::שאלה שיש בתוכה הרבה קביעות... האם תוכל/י לנסח אותה באופן פשוט שנקל יהיה להבין? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 23:18, 28 במאי 2011 (IDT) ::::לשאלה הקודמת השיב "אני ואתה", שאין הרבה התייחסויות להפרה של המצוות בתוכחות הנביאים (וכן גם בחלקים ההיסטוריים-עלילתיים). השאלה שעולה היא איך מסבירים את זה, והאם מישהו בכלל מבין הפרשנים והחוקרים חש צורך להסביר. למה למשל אין נבואות רבות, שמוכיחות את העם על כך שהוא אוכל מזון לא כשר. האם לא אכלו מזון לא-כשר, או שלנביאים זה פחות שינה מאשר דברים אחרים (עבודת אלילים, עושק). [[מיוחד:תרומות/84.109.131.122|84.109.131.122]] 23:33, 28 במאי 2011 (IDT) ::::::קשה לשער מדוע לא הוכיחו הנביאים - על נושאים שונים שעולים בדעתנו היום, יותר מאלפיים שנה אחרי, או שעלו בדעתם של קוראי התנ"ך לפני אלף שנה, למשל. ::::::העובדה היא שהנביאים הוכיחו את העם על הדברים שציינת ואחרים ונוספים, ואנו מנסים להבין, לבאר ולפרש את דבריהם. ::::::שאלה מענינת נוספת היא: מה בדברי הנביאים מדבר אלינו היום ובמצבים שונים של חיינו כציבור וכפרטים. האם לכך כיוונה שאלתך? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 23:43, 28 במאי 2011 (IDT) == היתוך סנסורים == מה זה ואיך זה מתקשר לדברי מח"א [https://www.israeldefense.com/?CategoryID=483&ArticleID=348] ? :היתוך, היא הפיכתם של דברים שונים למקשה אחת.<br />כך למשל, "כור ההיתוך", הפך ערב-רב של אנשים ובליל של שפות לעם אחד.<br />באותו אופן, "היתוך חיישנים", הופך מידע מבליל שונה של חיישנים לתמונת קרב אחודה.<br />לומר שמבוצע "היתוך חיישנים", אין פירושו לומר כי הטייס/נווט מקבל בליל של פלטים שונים מחיישנים שונים.<br />זהו המצב "הפשוט" כפי שתמיד היה.<br />מידע מהרדאר, מידע ממערכת הקשר, מידע ממערכת הבקרה של המטוס, מידע מן הקרקע...<br />הרעיון בהיתוך פירושו שיש גורם מתווך (=מחשב) באמצע, המקבל את כל הקלטים הללו, ומציג ללוחם תמונת מצב אחודה.<br />ישנם שני יתרונות בולטים בשיטה זו:<br /> (1) כמות המידע שהלוחם צריך לקלוט היא מינימלית.<br /> במקום שיקלוט מידע מסויים מן הראדר, ולאחר מכן מידע דומה מן הקרקע - מקבל הלוחם "עותק אחד" של המידע.<br />(2)ייתכן ערך מוסף בקיומה של מערכת שכזו - סינרגיה של מקורות מידע.<br />כך למשל [מונפץ לגמרי] אם ישנה מטרה בטווח מסויים, וכמות הדלק אינה מספקת למרדף אחריה - המטרה לא תוצג (או תסומן בצורה מיוחדת) במטוס המדובר. ::נראה קשה להאמין שמח"א אכן אמר כמה מהשטויות שמצוטטות בכתבה. בפרט, ש"חיל אויר הישראלי היה הראשון מחוץ לארה"ב שהצטייד ב-F16". המטוס '''יוצר''' באירופה (בקו ייצור משני, כמובן) החל מ-1977, ונכנס לשירות בישראל ב-1980 - אחרי שכבר היה בשירות בכל (אני לא בטוח לגבי "כל" - נתפשר על "רוב"?) חילות האוויר של המדינות השותפות בברית נאט"ו. ::אולי מח"א היה אז עוד ילד, אבל יותר קל לי להאמין שהכתב שגה קשות בציטוט מאשר שמח"א אמר שטות כזו. כך שייתכן שמה שהוא בעצם אמר זה שה-F35 מצויד ב"ריתוך מסמרים", או אולי "שיתוך כפתורים" או "הילוך צנזורים". [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 08:40, 26 במאי 2011 (IDT) :::אין לי כל ידע נוסף בכך - אבל לפי ויקי האנגלית זה רחוק ממדוייק.<br />המדובר ב[[:en:List of F-16 Fighting Falcon operators#Original NATO partners|-4 צבאות אירופאים בלבד]] - בלגיה (ינואר 79'), הולנד (יוני 79'), נורווגיה (80'), דנמרק (80').<br />כאשר אם המספר אותו אתה ציינת כשנת הכניסה לשירות בישראל (80') הוא נכון, אזי כי המדובר בלכל היותר הבדל של שנה אחת, בה הצטיידו ארבעה צבאות אחרים בלבד בעולם בנשק זה.<br />לטעמי, עם שירות בכ-25 מדינות נוספות מחוץ לארה"ב, בהיות חיל האויר בקו הרכישה/הפעלה הראשון - בהחלט אפשר לומר שהיינו ראשונים להפעיל מטוס זה מחוץ לארה"ב. לא במובן שהיינו "ה"ראשונים, אלא במובן שעמדנו בקו הראשון של מדינות שהפעילו מטוס זה, היכנשהו במקום 3-5.<br />לגבי ה-F15 אני מניח שכלל אין חולק שהיינו הראשונים מחוץ לארה"ב להפעילו?!<br />"'''נראה קשה להאמין שמח"א אכן אמר כמה מהשטויות שמצוטטות בכתבה.'''"<br />כאשר מדובר בכבודם של אחרים, הייתי משתדל להיות יותר עדין... הציטוט של מח"א, הוא לטעמי, לכל היותר קצת לא מדוייק. מכאן ועד "שטויות" הדרך ארוכה.<br />[[משתמש:DavidB|דוד הירושלמי]] - [[שיחת משתמש:DavidB|שיחה]] 13:14, 26 במאי 2011 (IDT) ::::למעשה, הבעתי פקפוק בכך שהדברים המצוטטים בכתבה אכן נאמרו על ידי מח"א. [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 14:50, 26 במאי 2011 (IDT) == תיבת הילוכים אוטומטית == האם בעצירה ברמזור יש טעם (חיסכון, בטיחות) להעביר את ההילוך ל-N או להשאירו ב-D ? :למיטב זכרוני, כאשר מעברים ל-N מחוג הסל"ד קופץ מעט למעלה, כך שחיסכון כנראה אין כאן (גם ב-D מחוג הסל"ד זז מדי פעם, אבל באופן כללי הסל"ד נמוך יותר). אם במקום מחוג סל"ד יש צג דיגיטלי, קל יותר לבדוק זאת. :לגבי בטיחות, אמנם ב-D הרכב יכול לנוע לפנים, אבל ב-N הוא יכול להדרדר לאחור (כל עוד הבלמים לא לחוצים, כמובן). :גם מעבר תכוף בין ההילוכים אולי לא כל כך בריא. :לסיכום, לדעתי, עדיף להישאר ב-D (כל עוד לא הוכח אחרת). [[משתמש:Poo|Poo]] - [[שיחת משתמש:Poo|שיחה]] 20:53, 28 במאי 2011 (IDT) == שוטרים חללי מערכות ישראל == האם שוטרים שנהרגים בפעילות שגרתית מוכרים כחללי מערכות ישראל? חיפשתי ויצאתי יותר מבולבל משהתחלתי: 1. "בהר הרצל התקיים הערב (רביעי) טקס הנחת דגל הלאום על קבריהם של חללי מערכות ישראל: צה"ל, משטרה ושב"ס. משטרת ישראל ושב"ס שכלו מאז קום המדינה 1,395 חללים. " כלומר - חללי המשטרה והשב"ס הם חללי מערכות ישראל - כולם. http://147.237.77.161/katavaDetails.aspx?katavaId=377 2. "חלל מערכות ישראל הוא מי שנפטר (בפעילות מבצעית, באימונים או מכל סיבה אחרת) במאבק על קיומה של מדינת ישראל או למען תקומתה." מתוך חלל מערכות ישראל. סליחה על הבלאגן עם העריכה. פעם ידעתי לעשות את זה כמו שצריך... --[[מיוחד:תרומות/132.69.232.241|132.69.232.241]] 02:34, 26 במאי 2011 (IDT) == תן לי נושא לעבודה באזרחות == אני צריך לכתוב עבודה באזרחות ואני ישמח לערך שיש בו הרבה מילים :) :אני '''א'''שמח... הנה נושא לעבודה: "שיקולים בעד ונגד של ידיעת השפה כתנאי לאזרחות" או "האם דוברי שפה תקינה הם אזרחים טובים יותר" וכו'. ;-) ::הנושא הטוב והרלוונטי ביותר כעת הוא, לדעתי - "דמוקרטיה, הגדרה וישום"--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 00:26, 27 במאי 2011 (IDT) :::חופש ביטוי מול חופש שיסוי. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:53, 27 במאי 2011 (IDT) == שדה לא משמר? == שאלה מעניינת (לי לפחות) בחדו"א- האם יתכן שדה וקטורי '''שלא''' מקיים <math>\nabla\times\vec{F}=0 </math>, אבל '''בכל מסלול סגור''' יוצא שהאינטגרל שווה לאפס? לדוגמה יש שדה <math>\vec{F} (x,y,z)= xy \hat{i} -z\hat{j} +y\hat{k} </math> יחסית פשוט. אבל בכל מסלול סגור שאני משרטט יוצא שהאינטגרל שווה לאפס. אני יודע שאני לא יכול לבנות אינסוף מסלולים בשביל להוכיח. אבל האם יתכן שלא קיים מסלול סגור שבו האינטגרל מקבל ערך השונה מאפס? :לא, זה לא נראה לי אפשרי. ראה [[משפט סטוקס]]. אתה יכול לתת דוגמאות לאילו מסלולים לקחת? ואיזה אינטגרל בדיוק עשית? [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 19:32, 26 במאי 2011 (IDT) :והאמת היא שאם אתה עושה את האינטגרל <math>\oint \vec F \cdot \vec {dl}</math> על פני מסלול שהוא ריבוע במישור z=0 שקודקוד אחד שלו נמצא בראשית, והשני נניח בנקודה x=1, y=1, z=0, (בכיוון השעון) אז התרומה היחידה לאינטגרל הזה תהיה מהצלע ב y=1, והיא תהיה בדיוק 0.5. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 19:39, 26 במאי 2011 (IDT) :: אני מצאתי לבסוף מסלול שבו האינטגרל שווה ל2 פאי. אם אתה רוצה דוגמה למסלול שבו השדה מתאפס יש לי את <math>x=sin(t)+50, y=5, z=cos(t)+10</math>. מסתבר שהבעיה היתה שלקחתי Y קבוע. :::אם לקחת y קבוע, זה חייב להתאפס, כי לרוטור של הפונקציה אין רכיב y. ואז אם אתה לוקח את הצד השני של המשוואה ממשפט סטוקס, האינטגרל המשטחי הזה מתאפס, כי אחד <math>\vec{dS}</math> הוא לכיוון y על המשטח הזה, ולכן <math>\nabla\times\vec{F} \cdot \vec{dS} =0</math> עבור המשטח הזה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 19:53, 26 במאי 2011 (IDT) == שאלת-ספורט הלכתית == אם הומו יבוא לרב ויגיד לו; "שמע, אני מתכוון לקחת חומרים מחסלי-חשק-מיני בשביל לא למשש את נטייתי, אבל אני כן רוצה להתחתן עם גבר, האם ההלכה אוסרת חתונה בין גברים?". ואם הוא יגיד לו; "נניח שההלכה אוסרת נישואין בין גברים, על איזה פסוקים מקראיים היא מסתמכת?, כי אני מתכנן לרוץ לרבנות ולעשות רפורמה"... מה לדעתכם יהיו התשובות של הרב?, אם מדובר ברב שהוא אדם שיענה את דברים נטו כפי שהם במקורות היהודיים?. לא להט"ב, לא מתחתן בשנה הקרובה. תודה. : למיטב ידיעתי, על פי ההלכה, אין שום תוקף לנישואים בין שני גברים. גם אין שום תוקף לנישואים בין יהודי לגויה או בן גוי ליהודיה. [[משתמש:קלאופטרה|קלאופטרה]] - [[שיחת משתמש:קלאופטרה|שיחה]] 14:27, 26 במאי 2011 (IDT) ::ראה בערכים [[הומוסקסואליות בהלכה]] ו[[להט"ב ויהדות]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 14:42, 26 במאי 2011 (IDT) :::1. ההלכה לאו דווקא אוסרת מקרים מיוחדים, אלא הפוך: כל נישואין היא מאשרת כשלעצמם. "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש" (מסכת גיטין, פרק ד).<br /> :::2. כל הפסוקים במקרא שנוגעים בנישואין, מדברים על גבר ואישה. [[משתמש:AaronShapira|AaronShapira]] - [[שיחת משתמש:AaronShapira|שיחה]] 14:47, 26 במאי 2011 (IDT) :לפי ה[[ספרא]] על הפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו" ([[ויקרא]] יח, ג): "ומה היו עושים, האיש נושא לאיש והאשה לאשה, האיש נושא אישה ובתה והאשה נישאת לשני אנשים, לכך נאמר: 'ובחוקותיהם לא תלכו'". (ספרא, אחרי מות, ט ח). והובאו הדברים בנוסח שונה מעט ברמב"ם, ומשם לטור ולשו"ע. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 17:01, 26 במאי 2011 (IDT) ::וחוץ מזה, אני חולק כמעט על כל שאר התשובות שניתנו לך... [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 19:20, 26 במאי 2011 (IDT) :החוק המקראי אוסר על יחסים חד-מיניים, הוא לא אוסר שום דבר מעבר לכך. ספרות המקרא לגווניה (נבואה, סיפורת, שירה) אף מלאה גינויים על יחסים כאלו והיא תופסת את אלו בצורה שלילית. במקורות חז"ל ישנם גינויים גם לתופעה של "הסכמי נישואין חד מיניים", לא ברור (לי) אם זו תופעה שהייתה קיימת או שמא זה גוזמה שנועדה לעשות דמוניזציה לתרבויות אחרות. אני בספק רב אם יש צידוק הלכתי (וודאי שלא מקראי) לאיסור "הסכם נישואין" בין שני זכרים. {{אלמ}} ::"במקורות חז"ל ישנם גינויים גם לתופעה של הסכמי נישואין חד מיניים", אבל אתה "בספק רב אם יש צידוק הלכתי (וודאי שלא מקראי) לאיסור הסכם נישואין בין שני זכרים"? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 23:18, 26 במאי 2011 (IDT) :::הגינוי הוא פרוזאי, ואינו בקונטקסט הלכתי. יש גם גינוי על הכועס, על הגאה, ועל מי שלא מוליד בנים. לא ראיתי שדברים אלו מוגדרים כ"אסורים הלכתית". [[מיוחד:תרומות/79.182.234.118|79.182.234.118]] 02:55, 27 במאי 2011 (IDT) ::::אז תחזור ותקרא את דברי הספרא, שדורש כך את הפסוק 'ובחוקותיהם לא תלכו'. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 03:39, 29 במאי 2011 (IDT) :::::ואתה באמת חושב שזה תיאור ריאלי? איני יודע לאיזה עם מכוון הספרא, אולם איני מכיר עם בו היו נוהגים להינשא גבר לגבר, אישה לאישה, גבר לאישה ובת ואישה לשני אנשים. הוא אשר אמרתי, תיאור פרוזאי הנועד לעשות דמוניזציה ל"חוקות הגויים", ותו לא. {{אלמ}} ::::::ראשית, למה אתה חושב שהתיאור לא ריאלי? על [[נירון]] ועל [[אלאגבאלוס]] יש תיאורים של [[דיו קסיוס]] על טקסי נישואין לגברים. שנית, וחשוב מכך, גם אם התיאור לא ריאלי ורק נועד לשלילת תרבויות אחרות, זה לא מפחית מאומה מהחיוב הנורמטיבי. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:50, 30 במאי 2011 (IDT) :::::::::אולי כדאי שגם אתה תקרא את דברי הספרא. הספרא לא תיאר רק נישואין בין שני גברים, והוא גם לא מסר תיאור של מקרה בודד. הוא מוסר על נורמה של נישואים כאלו, ועל קשת רחבה של גילויי עריות ואוריינטציות מיניות שאינם מקובלות לקהל קוראי הספרא. ברור שדברים כאלו הם הגזמה. {{אלמ}} ::::::::::אז מה אם הם הגזמה? האם הגזמה בתיאור המצב העובדתי מפחיתה מהחיוב הנורמטיבי? לא. הרמב"ם, למשל, חשב שכלאיים אסורים כהרחקה מעבודה זרה, אבל הוא כנראה טעה מהבחינה ההיסטורית בגלל הסתמכות על הספר "עבודת האדמה הנבטית". האם זה מבטל את תוקף המצווה? לא. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT) :::::::דוד, זה ברור לחלוטין שלא ניתן להסתמך על מקורות הלכתיים פורמליים כדי לאסור נישואין בין שני גברים שאינם כוללים קיום יחסי מין. [[משתמש:גוונא|גוונא]] '''•''' [[שיחת משתמש:גוונא|שיחה]] '''•''' <small>[[:תבנית:סוגיה|פנים חדשות לערכי הלכה]]</small> 10:15, 30 במאי 2011 (IDT) ::::::::מה כאן ברור לחלוטין? איך אתה מסביר את הספרא? מה לא מובן במילים "האיש נושא לאיש ... לכך נאמר: 'ובחוקותיהם לא תלכו'"? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT) (הכותב הוא בעל ידע מוסמך בהלכה היהודית). יש כאן שתי שאלות. א. על עצם קיום היחסים. ב. על הקשר הפורמלי. לגבי השאלה הראשונה זה פסוק בתורה. ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. ויש על זה חיוב מיתה. לגבי השאלה השניה, יש כלל פשוט. כל איסור ערוה בדרגה נמוכה ("חייבי לאוין") הקידושין תופסים. כל איסור ערוה שהוא בדרגת חייבי כרת או מיתה בבית דין, הקידושין אינם חלים. ומכיון שמשכב זכור הוא חייבי מיתה לפי ההלכה אין שום תפיסת קידושין ביניהם. כל הסכם אחר שמשמעותו אינה תפיסת קידושין, אין בו מניעה. זה סוג של הסכם דיירים משותפים. [[משתמש:Samuels|Samuels]] - [[שיחת משתמש:Samuels|שיחה]] 16:11, 30 במאי 2011 (IDT) :ומה תאמר לגבי הספרא? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT) == האם אוכל לקבל עצת חינם? == אני יודע שאסור לראות בתשובות שבמדור זה (ובמידע שבויקיפדיה בכלל) מקור משפטי קביל. אני יודע שלא אוכל לבוא בטענות אל אף אחד שייתן לי עצה שגויה. בכל מקרה, האם חוזה השכירות שבקישורית הזו: www.onestop.co.il/images/Rent_Contract.doc עושה לכם רושם של חוזה שכירת דירה סטנדרטי, פשוט ותקין? תודה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 14:48, 26 במאי 2011 (IDT) :ברפרוף מאוד שטחי - כן. סביר בהחלט ומקובל. סרקתי בעיקר את התנאים לביטול (השוכר רשאי לעזוב אם הוא מביא מחליף. נדמה לי שמקובל שבהתראה מראש, נגיד 3 חודשים, מותר לכל אחד מהצדדים לבטל את החוזה, אבל לא מצאתי את זה) ואת התיקונים (מקובל שהמשכיר אחראי רק על בלאי שנובע משימוש סביר, וזה מה שכתוב שם). טל"ח, [[משתמש:יוסאריאן|יוסאריאן]] • [[שיחת משתמש:יוסאריאן|שיחה]] 15:10, 26 במאי 2011 (IDT) ::תודה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:03, 26 במאי 2011 (IDT) ==אני צריך דחוף תרגום== ל:Taxonomy African field cricket Gryllus bimaculatusSubfamilies of the family Gryllidae: Eneopterinae – (true) bush crickets Gryllinae – common or field crickets; brown or black; despite the name, some of them enter houses (e.g. Acheta domesticus, the house cricket). This family includes the genera Gryllus, Platygryllus, Acheta and Gryllodes. Nemobiinae – ground crickets Oecanthinae – tree crickets; usually green with broad, transparent wings; frequent trees and shrubs. Phalangopsinae - spider crickets Podoscirtinae – anomalous crickets Pteroplistinae Trigonidiinae – sword-tail crickets In addition to the above subfamilies in the family Gryllidae, several other orthopteran groups outside of this family also may be called crickets: Cave crickets - also called camel crickets Jerusalem crickets / Sand crickets Mogoplistidae – scaly crickets Mole crickets Mormon crickets Myrmecophilidae – ant crickets Parktown prawns Tettigoniidae – katydids or bush crickets :נסה את "גוגל תרגום". [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 20:49, 26 במאי 2011 (IDT) == P=NP == {{הועבר|ל=שיחה:P=NP}} [[משתמש:יובל מדר|יובל מדר]] - [[שיחת משתמש:יובל מדר|שיחה]] 23:07, 30 במאי 2011 (IDT) == ביל"ו == מה זה ביל"ו? הבנתי שככה נקרא המקום של בסיס של אוגדה 98. אבל איפה זה בארץ? אולי השם המלא זה צומת ביל"ו אן משהו? [[מיוחד:תרומות/79.183.210.253|79.183.210.253]] 23:15, 26 במאי 2011 (IDT) :צומת ביל"ו הוא צומת הכניסה ל[[רחובות]] מ[[כביש 40]]. בסמוך אליו נמצא המרכז המסחרי "בילו סנטר" השייך ל[[קריית עקרון]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 23:29, 26 במאי 2011 (IDT) ::ולא צריך לזלזל גם ב[[כפר ביל"ו]]. [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 06:30, 27 במאי 2011 (IDT) :::המילה ביל"ו היא ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה" - שבר פסוק מהתנ"ך שאימצו צעירים יהודים מהפכנים ברוסיה לאחר [[סופות בנגב|הפוגרומים]] ב-1881 - אל שמה של תנועת ציונית שהקימו: [[ביל"ו]]. חברי התנועה תכננו להקים ריבונות יהודית בארץ ישראל; התנועה הקיפה אלפים, אך נתקלה בקשיים רבים. כמה מחבריה עבדו כפועלים חלוצים בירושלים, בראשון לציון וברחובות, והקימו את המושבה [[גדרה]]. זו הסיבה שהצומת נקראה בשם זה, על שם חברי התנועה שפעלו כחלוצים בסביבתו. [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 11:04, 27 במאי 2011 (IDT) ::::כמעט נכון. הצומת נקראת כמובן על שם הכפר, והוא שנקרא על שם התנועה. [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 20:28, 27 במאי 2011 (IDT) :::::צומת נקרא, לא נקראת. [[מיוחד:תרומות/79.180.205.215|79.180.205.215]] 21:41, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::צומת גם נקרא וגם נקראת. יש מילים בעברית שהן גם ממין זכר וגם ממין נקבה ואפשר לבחור בהטיה לפי נטיית לבו של הדובר. גם דרך ושמש הן בקבוצה זו. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:51, 27 במאי 2011 (IDT) :::::::לא. יש מילים בעברית שהן גם ממין זכר וגם ממין נקבה, אך צומת - זכר בלבד. [[מיוחד:תרומות/79.180.205.215|79.180.205.215]] 22:02, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::::ע"פ אבן שושן צומת הוא זכר בלבד. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 06:19, 28 במאי 2011 (IDT) :::::::::גם על פי רב-מילים הוא זכר. על סמך מה טענת בביטחון שצומת היא מילה ממין זכר וגם נקבה? [[משתמש:אביהו|אביהו]] • [[שיחת משתמש:אביהו|שיחה]] 10:07, 28 במאי 2011 (IDT) ::::::::::אותו ביטחון שלפיו "SRAM הוא זיכרון לא נדיף", "בטא בלוקרז הם חוסמי קרינה מסוג בטא", ועוד. [[מיוחד:תרומות/79.178.200.225|79.178.200.225]] 11:22, 28 במאי 2011 (IDT) :::::כפר ביל"ו נקרא על שם ביל"ו? [[מיוחד:תרומות/93.172.245.17|93.172.245.17]] 22:01, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::לציון 50 שנה לעליית הביל"ויים. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 06:18, 28 במאי 2011 (IDT) == <גרומות> == כשמדברים על איברים גרומים [ידים/לחיים/שוקיים -'''גרומות''' למה בדיוק מתכוונים?? :"גֶּרֶם" - מערכת השלד. "גַרוּם" - דל בשר, שעצמותיו ניכרות מבעד לעורו. (יש גם "גרם מדרגות" - ניחוש שלי - בעקבות הדמיון למערכות עצמות כדוגמת השדרה או הצלעות). [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 06:35, 27 במאי 2011 (IDT) == ניסוי פשוט במצפן == אני לומד חשמל ומגנטיות, ככה שיש לי קצת רקע בנושא. עשיתי ניסוי פשוט עם מצפן צעצוע וקבל של מחשב נייד ובמיוחד עם ה"תיבה" הזאת (זה שנאי? אני לא בטוח אחרי הניסוי). התיבה מכילה 2 חוטים- נסמן אתם "החוט של המחשב" ו"החוט של השקע": # אם שמים את המצפן על התיבה במקום שבו יש את החיבור לחוט של השקע, אז המצפן מתחיל לזוז בתנודות קטנטנות ומחזוריות(!!!) ה"צפון" לא תואם את הכיוון של כדור ארץ. # כשמזיזים את המצפן לעט לאורך התיבה, תנודות הולכות וקטנות. בערך באמצע התיבה המצפן נראה "נרגע", כלומר לא רואים תנודות. הצפון נראה פחות או יותר נכון (יתכן שיש שיפוע קל לתיבה). # בכל החצי השני של התיבה (הזה שמחובר לצד של המחשב) המצפן נראה רגוע, אבל בכל נקודה הצפון מצביע לכיוון אחר ( משתנה ברציפות). כשמים את המצפן על השולחן: # החוט של צד של המחשב משנה מעט את כיוון הצפון, כאשר מקברים אותו למצפן # החוט של הצד של השקע לא משנה כלל את כיון הצפון. ההשארה שלי שהתיבה משנה זרם חילופין לזרם ישר. וזה מסביר את התוצאה שגיליתי. בחצי התיבה הראשונה המצפן "רוקד" כי השדה משנה תבונות מחזוריות ובצד השני יש שדה קבוע ובגלל זה המצפן רגוע. אם יש לכן הסברים אלטרנטיביים לתופעה או אולי טעיתי בחשיבה או הבנת הניסוי - אתם מוזמנים לתקן אותי. זה לא איזה ניסוי לשעורי בית בבית ספר. פשוט גיליתי תופעת טבע שאני רוצה להבין. [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 10:34, 27 במאי 2011 (IDT) :כן, [[:en:File:Joes Toshiba brick jeh.JPG|התיבה הזאת]] היא בהחלט שנאי {{אנ|AC adapter}}, כמו גם המטענים של טלפונים סלולריים. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 11:41, 27 במאי 2011 (IDT) :: האם התאוריה שלי שהמכשיר הופך זרם חילופין לזרם ישיר היא נכונה? [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 12:45, 27 במאי 2011 (IDT) :::כמובן. שנאי הוא מכשיר שהופך זרם חילופין לזרם ישר. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 12:57, 27 במאי 2011 (IDT) ::::לא, [[שנאי]] '''אינו''' "מכשיר שהופך זרם חילופין לזרם ישר": "'''שנאי''' (בלעז - '''טרנספורמטור''') הוא מכשיר שמעביר [[אנרגיה חשמלית]] מ[[מעגל חשמלי]] אחד לשני באמצעות [[שדה מגנטי]] משותף. [[זרם חשמלי|זרם]] משתנה במעגל הראשון (ראשוני) יוצר שדה מגנטי משתנה; בתורו, השדה המגנטי [[השראה אלקטרומגנטית|משרה]] מתח במעגל השני (המשני). חיבור עומס למעגל המשני גורם לזרם דרך אותו עומס, ובכך מועברת אנרגיה ממעגל אחד למעגל השני". '''[[מיישר זרם]]''' הוא [[מעגל חשמלי]] או [[רכיב אלקטרוני]] שתפקידו להפוך [[זרם חילופין]] ל[[זרם ישר]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:21, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::תודה, נראה שאכן זהו המונח המקצועי הנכון. אבל המונח "שנאי" נפוץ בשימוש העממי. אני לא הייתי מנסה לבקש "מיישר זרם" בחנות מוצרי חשמל. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 13:36, 27 במאי 2011 (IDT) :א. אני חושש ש[[הנס כריסטיאן אורסטד]] קצת הקדים אותך בגילוי התופעה. :ב. תדירות זרם החילופין ברשת היא 50 הרץ, כלומר 50 מחזורים בשניה. קשה לי להאמין שזו הסיבה לתנודות, אלא אם כן הן היו מאוד מאוד מהירות (קרוב לתדירות הזו). :[[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 13:51, 27 במאי 2011 (IDT) [http://www.filefactory.com/file/cb79763/n/Видео0002.3gp צילום א], [http://www.filefactory.com/file/cb79783/n/_0001_1_.3gp צילום ב]. מצטער על איכות הצילום ועל השרת החינמי... לא היו אמצעים יותר טובים כרגע. בניסוי- לא הזזתי את השטח ולא עצרתי את הצילום- המצפן באמת נעצר למספר רגעים ומתחיל עוד הפעם בתנודות מחזוריות. וזה ממש לא 50 תנודות לשניה. אם יש לך מצפן וספק כוח למחשב נייד תנסה בעצמך! [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 14:39, 27 במאי 2011 (IDT) : פעימות!! לא יכול להיות משהו אחר! המצפן מצא בתנועה מעולצת! המרחק מנקודת שיווי המשקל הולך וגדל עד לגבול מסויים ומשם הולך וקטן. ניסיתי עכשיו להזיז את המצפן בשביל להכניס אותו לתהודה והוא מתחיל לעשות סיבובים שלמים! בואנה... זה מגניב. נחכה לאיזה פיזיקאי שיסביר את תופעה. [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 14:46, 27 במאי 2011 (IDT) == קרניים == מאיפה באה המטפורה של גבר שאישתו בוגדת בו הוא עם קרניים? [[מיוחד:תרומות/79.182.198.152|79.182.198.152]] 21:48, 27 במאי 2011 (IDT) :"לעתים סביבתם של בני הזוג יודעת על הבגידה קודם שהנבגד יודע על כך (כפי שמרמז הביטוי "הצמיחה לו קרניים" - הכל רואים את הקרניים מלבד בעל הקרניים עצמו), ומישהו מסביבה זו עלול להעביר מידע זה לבן הזוג הנבגד." (מתוך הערך [[בגידה (זוגיות)]]). אפשר לקרוא על כך עוד בערך בוויקיפדיה האנגלית: [[:en:Cuckold]] [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 03:30, 29 במאי 2011 (IDT) == קלמנטינה ותפוז == מי זוכר איך קוראים לשילוב של [[קלמנטינה]] ו[[תפוז]]? [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 09:49, 28 במאי 2011 (IDT) : יכול להיות [[מנדרינה]]? [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 12:37, 28 במאי 2011 (IDT) :[http://www.televizia.net/vb/showthread.php?t=7632#7 תפוזינה, תפוזינה], גם תפוז גם קלמנטינה! (ורק אחרי זה השם נגנב למשקה) [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 12:48, 28 במאי 2011 (IDT) == LaTeX == האם יש אפשרות למחוק טקסט בקו? כמו לצמצם שבר וכדו'? [[מיוחד:תרומות/109.66.211.136|109.66.211.136]] 12:03, 28 במאי 2011 (IDT) :<s>ככה</s>? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 12:49, 28 במאי 2011 (IDT) ::כן, אבל בLaTeX. זה לא הולך ככה: ::<math><s>n</s></math> [[מיוחד:תרומות/109.66.211.136|109.66.211.136]] 13:00, 28 במאי 2011 (IDT) :::אולי בדוק/שאל [[עזרה:נוסחאות|כאן]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:11, 28 במאי 2011 (IDT) :לפי [http://meta.wikimedia.org/wiki/Help:Displaying_a_formula#Larger_expressions הדף הזה], אפשר לעשות קו כזה, אבל קצת אלכסוני בעזרת הפקודות {{d}} \not או {{d}} \cancel יש שם גם אפשרות לעשות קו אופקי מעל או מתחת, אבל משום מה לא באמצע. אם כי בטח אפשר להזיז את הקו הזה בעזרת פקודות יותר מתוחכמות, אם אין פתרון יותר פשוט. :[[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 14:52, 28 במאי 2011 (IDT) ::הנה כך: קוד - <big><code><nowiki><math>\cancel{157}</math></nowiki></code></big>; תוצאה - <math>\cancel{157}</math> (הקוד not\ עובד על התו הראשון בלבד - <math>\not{157}</math>). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:57, 28 במאי 2011 (IDT) : החבילה ulem כוללת את הפקודה sout שמסמנת קו אמצעי על הטקסט. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:56, 30 במאי 2011 (IDT) : אחד הפתרונות הכי טובים הוא לכתוב על דף ולסרוק. == עזרה המילה הולעזית למוח? == נוירוביולוגיה היא תורת העצבים בהקשר הביולוגי שלה. השאלה, איך אומרים למשל; "תורת מוח הגולגולת"?.. או "תורת המוח"..? האם עלינו לומר קריינולוגיה ? (אני מניח שלא כי לא מצאתי מידע על הביטוי הזה), אז מה כן?, גם באנגלית, תודה רבה רבה!. :לא כל כך הבנתי את השאלה, אבל אולי הערכים הללו יעזרו לך: [[נוירולוגיה]], [[מדעי המוח]] (יש שם רשימה של תחומים קשורים) [[משתמש:Mysterion|Mysterion]] - [[שיחת משתמש:Mysterion|שיחה]] 23:13, 28 במאי 2011 (IDT) :עד כמה שידוע לי אין תורה שמתמקדת בחלקי מערכת העצבים המרכזית שנמצאים בגולגולת. לא קשה למצוא מומחים למשל לשכבה 4 של קליפת המוח, אבל אין להסיק מזה שקיימת שכבה-4-של-קליפת-המוחלוגיה. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 00:10, 29 במאי 2011 (IDT) == מכה באשכים == היום קיבלתי כדורגל לאשכים והכאב היה עצום. למה זה כ"כ כואב? [[מיוחד:תרומות/46.116.113.207|46.116.113.207]] 23:24, 28 במאי 2011 (IDT) :[[כאב]] ::על פי הערך באנגלית{{אנ|Testicle}}:{{כ}}"The testicles are well-known to be very sensitive to impact and injury." הכאב הוא מנגנון הנותן לגוף תמריץ לשמור על איברים אלו, החיוניים להמשך קיום הדורות הבאים. ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 14:22, 29 במאי 2011 (IDT) == וויאגרה וגלולות == מה יקרה לגבר שיקח גלולה? מה יקרה לאישה שתיקח ויאגרה? :אלה שתי שאלות שונות לחלוטין. :גלולה (אני מניח שהכוונה לגלולה למניעת הריון) מכילה הורמונים נקביים. גבר שיקח גלולות באופן קבוע (אאל"ט ההשפעה של גלולה אחת היא זניחה) עשוי לפתח סימני מין נקביים (למשל חזה גדול) ויתכנו השפעות נוספות על הסימנים הגבריים. ( לא מכיר את התחום כל-כך - מישהו יכול להרחיב?) :ויאגרה היא תרופה שפותחה במקור לבעיות במערת הדם. ההשפעה על הזיקפה היא תופעת לוואי שיותר פופולרית מהשימוש המקורי. גם אצל נשים היא תשפיע על מערכת הדם בצורה דומה. [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 09:04, 29 במאי 2011 (IDT) == כמו נסורת, רק לאבנים == כשמסותתים אבנים נזרקות מעט שאריות קטנות, הדומות לנסורת ושונות ממנה בכך שמקורן באבנים. האם יש לזה שם בעברית? ובאנגלית? תודה, [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 11:36, 29 במאי 2011 (IDT) ::חצץ , בכבוד מים נושפים . :::כמובן, תודה! [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 20:56, 29 במאי 2011 (IDT) == התכנסות במ"ש == אתם יכולים להסביר ללי באופן אינטואיטיבי (לא פורמלי) מה זה אומר "התכנסות במידה שווה"? לתת איזו דוגמה או שתיים שימחישו? : ראה [[התכנסות במידה שווה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:12, 29 במאי 2011 (IDT) [[קובץ:Drini-nonuniformconvergence.png|שמאל|300px|ממוזער]] ::הוא ביקש הסבר '''אינטואיטיבי'''. למרבה הצער הערך הזה, כמו ערכי מתמטיקה רבים אצלנו לא מצטיין במישור הזה. מעיון מרפרף בערך, במיוחד חסרה בו דוגמה להתכנסות שהיא לא במידה שווה, כמו שנראה לי יש בויקיפדיה האנגלית, ובמיוחד בתמונה הזו שיש שם (שאני שם משמאל). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:52, 29 במאי 2011 (IDT) ::: כתוב בערך (אחרי ההגדרה): "ההבדל העקרוני שבין הגדרה זו ובין הגדרת התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות היא שכאן N יחיד מתאים לכל הנקודות שבהן מוגדרת פונקציית הגבול. בהתכנסות נקודתית, לנקודות שונות בתחום ההתכנסות יכולים להתאים ערכים שונים של N. על כן, התכנסות במידה שווה גוררת בפרט התכנסות נקודתית בכל נקודה, אך ההפך אינו נכון, ולכן התכנסות במידה שווה היא תכונה חזקה יותר מהתכנסות רגילה"; זה הסבר אינטואיטיבי לא רע. גם הדוגמא בערך (הפונקציות x^n בקטע (0,1)) אינה נופלת מזו של הערך באנגלית, למרות שחסר בה הגרף. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:56, 30 במאי 2011 (IDT) ::::זה כתוב כך שפיספסתי את הדוגמה. בלי תמונה, כל מיני דלתות ואפסילונים מפחידים. מודה, הייתי עייף מאוד כשכתבתי את הדברים, וזה תרםפ לזה שפיספסתי. אבל גם חוסר הידידותיות שלה הערך. הקיצור למי שמחפש הסבר אינטואיטיבי, הערך הזה לא מספיק טוב. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 03:06, 1 ביוני 2011 (IDT) == מהם ענקי גז? והאם הגז הוא רק פנימי ועליו יש אדמה\קרקע? == תודה רבה רבה!. :[[ענק גזים]]. על לא דבר. [[משתמש:יוסי|יוסי מחשבון אחר]] - [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 17:44, 29 במאי 2011 (IDT) == עזרה בהדפסת מסמך מוורד == שלום לכולם! רציתי לדעת האם תוכלו לסייע לי: יש לי במחשב מסמך וורד שהוכן על גודל דף של A3 וברצוני להדפיס אותו. הבעייה היא שיש ברשותי רק מדפסת של A4 סטדנרטי. האם ישנה דרך להגדיר שהמדפסת תדפיס את הדף A3 בשני חלקים במדפסת שלי? [זאת אומרת, על שני דפי A4 שאני אדביק אותם יחד אח"כ.] תודה רבה! == [[קשר קוולנטי]] == בהינתן נוסחה מולקולרית, איך יודעים לקבוע האם הקשרים בה הם קוולנטיים או אחרים (יונים לדוגמה). [[מיוחד:תרומות/109.67.207.253|109.67.207.253]] 20:43, 29 במאי 2011 (IDT) :אין חלוקהמ מוחלטת בין קשרים קוולנטים ליונים, אלא סקאלה שלמה בה אופי הקשר משתנה מקוולנטי טהור ליוני טהור, עם עליית הפרש האלקטרושליליות בין שני האטומים בקשר. בד"כ קשרים בין מתכות אלקליות לאלמתכות נושאים אופי יוני טהור, וגם קשרים בין מתכות שאינן אלקליות לאלמתכות הם ברובם בעלי אופי יוני כזה או אחר. [[מיוחד:תרומות/94.159.159.165|94.159.159.165]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'{{ארכיון הכה את המומחה}} == סימני קבוצות של פונקציות == האם יש סימנים מקובלים לקבוצת כל הפונקציות: * המונוטוניות במובן הצר או הרחב. * החסומות * האי-שליליות (או החיוביות) * האינטגרביליות (או אינטגרביליות מקומית) * הגזירות ([[פונקציה חלקה|הסימון <math>\ C^1</math> לא מתאים]] כי אנו לא דורשים שהנגזרת תהיה רציפה) * החח"ע או על קבוצה מסויימת ** בפרט אם יש סימן מקובל לקבוצת כל הפונקציות המקיימות תכונות אלו בקבוצה ספציפית. וכן סימן לקבוצת כל הבסיסים של מרחב וקטורי? למשל, סימון כמו <math>\mbox{IntegrableFunctions}([a,b])=\left\{f\in\mathbb R^B\left|B\supseteq [a,b]\ \and\ \int\limits_a^b f(x)\mathrm dx\in\mathbb R\right\}\right.</math> (קבוצת הפונקציות האינטגרביליות ב-<math>\ [a,b]</math>. אולי [[פונקציה חלקה|מסמנים זאת כ-<math>\ C^{-1}([a,b])</math>]]?) ו-<math>\mbox{SurjectiveFunctions}(A)=\left.\left\{f\in A^B\right|B\subseteq\mathbb R\ \and\ \mbox{Im}(f)=A\right\}</math> (קבוצת הפונקציות על A). תודה, 23:08, 21 במאי 2011 (IDT) {{אלמ}} : שלא במפתיע, רק מרחבי פונקציות הסגורים לפעולות האלמנטריות (חיבור וכפל בסקלר) זכו לשם סטנדרטי. אוסף הפונקציות החסומות מ[[מרחב מידה]] X אל המספרים המרוכבים הוא <math>\ L^{\infty}(X)</math> (למעשה הפונקציות צריכות להיות חסומות [[כמעט תמיד|מחוץ לקבוצה ממידה אפס]], ואברי המרחב המסויים הזה הם לא בדיוק פונקציות). אוסף הפונקציות האינטגרביליות (בהחלט) על X הוא <math>\ L^{1}(X)</math>. את קבוצת הבסיסים של מרחב וקטורי V הייתי מסמן ב-<math>\ \mathcal{B}(V)</math>, אבל רק בתנאי שיש לך צורך אמיתי בקבוצה הזו; אם המטרה היא "לחסוך זמן" ולהגיד "<math>\ B \in \mathcal{B}(V)</math>" במקום "B הוא בסיס של V", זו [[דרך קצרה וארוכה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:40, 23 במאי 2011 (IDT) == שאלה בקשר לאתר ZAP == מהו לדעתכם אחוז החנויות מכלל החנויות במדינה המפרסמות באתר זה? במילים אחרות, מהו אחוז נתח השוק המפרסם באתר ZAP? תודה מראש - קורא הויקיפדיה == איך אומרים? == תיכשוט גברי\נשי (או אחרת?) ניעול גברי\נשי (" ") ? תודה. ::הנעלה :::ככלל, לאנגלית יש אוצר מילים עשיר ביותר אבל היא די ענייה בהטיות. אני הייתי מצפה לראות שלט שכתוב עליו Man Clothing, Man Shoes, Man Jewels ולא משהו עם כל מני הטיות מסובכות. עוד מעט יכנס הנה בלשן ויסביר שמותר באנגלית לכתוב איזה משהו מסובך כמו "Manly Jewelryfictionnary", ועקרונית הוא בטח יהיה צודק. אלא שעקרונית החבר'ה האלה צודקים גם כשהם אומרים שבעברית כן קיימת פ"א סופית דגושה.. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 14:35, 22 במאי 2011 (IDT) ::::בעברית יש פ"א סופית דגושה? אפשר בבקשה הסבר? [[מיוחד:תרומות/87.68.38.224|87.68.38.224]] == תרגום לאנגלית: משפחות מעוטות יכולת == אני מתלבט בתרגום מכתב מעברית לאנגלית.<br />עלי לתרגם את הפסוקית "ארגון זה עוזר למשפחות מועטות יכולות...".<br />הייתי מתרגם ל:<br />This organization helps underpriviledged families...<br />העניין הוא ששמעתי מתישהו ש-Underpriviledged זה לא פיסי (בארה"ב, לשם המכתב מיועד), ושיש לומר Priviledged במקום.<br />אני קצת מבולבל.<br />אשמח לתשובה מאדם שמכיר ספציפית את הסוגיה הזו, או פשוט מאדם שחי תקופה ארוכה (בשנים האחרונות) בארה"ב.<br />לא כדאי שהמכתב הזה יהיה מביך.<br />תודה, [[משתמש:DavidB|דוד הירושלמי]] - [[שיחת משתמש:DavidB|שיחה]] 12:26, 22 במאי 2011 (IDT) :ככלל, לא מומלץ לתרגם ביטויים באופן מילולי פשוט אלא לחפש ביטויים מקבילים להם. גלוש באינטרנט וחפש מכתבים דומים לזה שאתה מנסה לכתוב. קח משם ביטוי מקביל. בהצלחה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:41, 22 במאי 2011 (IDT) ::תוכל לראות בגוגל ש-"underpriviledged families" הוא ביטוי נפוץ. תוכל להשתמש גם ב-"needy families" או "families in need". [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 20:42, 22 במאי 2011 (IDT) == תהודה במזגן? == יש תופעה מעניינת: כשהדלת של החדר פתוחה, אז המזגן לא עושה רעש כלל. אבל ברגע שסוגרים את הדלת, התריסים שלו (שמחוברים קצת רופף) מתחילים להשמיע רעשים מחזוריים. שמעתי הסבר שזוהי תהודה שגורמת לתריסים להרעיש. אבל למה זה קורה? תהודה היא התאבכות של גלים. לתריסים ולאוויר בחדר יש תדירות עצמית טבעית כלשהי. המזגן פולט אויר בתדירות קבועה כלשהי...איך כל זה מסתדר למשוואה אחת? רק בלי טיפים איך לתקן את המזגן... זאת שאלה בפיזיקה. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 12:56, 22 במאי 2011 (IDT) :בהנחה שההסבר שלך הוא הסבר נכון, אז מה שקורה שם זה שההד של רעש המזגן (הקלוש) שחוזר אל המזגן טוב יותר כשהדלת סגורה, מזיז משהו במזגן. זה אפשרי משום שהד הוא גל קול וגל הוא משהוא שנע ויכול להניע. :יש לי רעיונות לעוד כמה הסברים. אחד מהם הוא שכאשר אתה סוגר את הדלת, הדלת מבודדת אותך מרעשים אחרים, החדר נהייה שקט יותר, ואתה פשוט שומע את המזגן טוב יותר. :. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:39, 22 במאי 2011 (IDT) :: סבירות אפסית שההסבר האלטרנטיבי הוא נכון. ה"ניסוי" נעשה במקום שקט מספיק שהרעשים מבחוף לא יפריעו זה א'. ב' זה שאם יש חריץ בגודל של 5 סנטימטר בין הדלת למשקוף זה מספיק שלא יהיה רעש מהמזגן. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 13:57, 22 במאי 2011 (IDT) :כאשר החדר סגור הלחץ בו עולה והמזגן דוחף אליו פחות אוויר (נסה בעצמך). לא בטוח שזה קשור, אבל נקודה למחשבה. [[משתמש:stavnir|<span style="color:#428D9B;">stavnir</span>]] &#8596; [[שיחת משתמש:stavnir|<span style="color:#6495ED;">שיחה</span>]] 22:11, 23 במאי 2011 (IDT) ::בעקבות הנקודה למחשבה, יכול להיות שהמנוע מתאמץ יותר כאשר הוא מנסה לדחוף אויר לחדר סגור והוא מקור הרעש. == מדוע שכר טרחה של עו"ד נקבע באחוזים משווי נכס? == מדוע נקבע שכ"ט של עו"ד העורך חוזה מכירה באחוזים משווי הנכס? יוצא מכך, שעבור בתים זהים לחלוטין שעבורם חוזים זהים לחלוטין ואותן שעות עבודה של העו"ד, אך האחד בנווה צדק והשני בבית אריה - יהיה הבדל של עשרות אלפי ש"ח בשכר. מדוע לא נקבע השכר לפי שעות עבודה למשל? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:20, 22 במאי 2011 (IDT) :כל זמן שיש מי שמוכן לשלם לעורך דין יותר, רק בגלל שהנכס בו עוסקים הוא יותר יקר, עורכי הדין לא יוותרו על זה. שאלה אחרת - למה מלצר שמגיש לשולחן מספר אחד גבינה לבנה באיקרה ולשולחן מספר שתיים רוקפור בקוויאר, מקבל יותר טיפ מסועדי שולחן מספר שתיים? אולי בגלל שצריך להיות מנומס ונחמד יותר אל מי שמשלם יותר? [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:32, 22 במאי 2011 (IDT) ::כלומר, עניין של היצע וביקוש והשוק פרוץ? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:38, 22 במאי 2011 (IDT) :::[[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]], מלצר שמחלל את הקודש - מסכים להגיש רוקפור בקוויאר והורס בכך את טעמה של מלכת הגבינות - לא מגיע לו טיפ... [[משתמש:Rebecca|Rebecca]] - [[שיחת משתמש:Rebecca|שיחה]] 00:02, 23 במאי 2011 (IDT) ::::הוא לא בישל, כבוד הרב, הוא רק הגיש. הטבח לא אמור לקבל כלום. אבל המלצר?! במה הוא חטא?. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:11, 24 במאי 2011 (IDT) ::: השוק אינו פרוץ: יש [[גילדה]] שבחסות החוק קובעת תעריפי מינימום. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:35, 23 במאי 2011 (IDT) ::::נשמע יותר כמו [[קרטל]] מאשר כמו גילדה. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 22:34, 24 במאי 2011 (IDT) == סדרות == האם אפשר להגדיר סדרה שתהיה בת אין סוף איברים שווים כאשר הסידרה מתכנסת ל1??? [[מיוחד:תרומות/89.138.199.7|89.138.199.7]] 13:26, 22 במאי 2011 (IDT) :האם כוונתך היא שכל איבר בסדרה שווה לקודמו? אם כן, אז נראה לי שסדרה מתכנסת לא יכולה להכיל איברים שכולם שווים. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:30, 22 במאי 2011 (IDT) :בוודאי שכן. הסדרה הקבועה שמורכבת מאינסוף אחדות (<math>\ a_n=1</math> לכל n). [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 13:31, 22 במאי 2011 (IDT) ::אם כך, כנראה שהמושג שהיה לי על סדרה מתנסת היה שגוי. אני חשבתי שסדרה אין סופית מתכנסת לאחת היא סדרה אין סופית שסכום כל איבריה הוא אחד. אלא שלסדרה שאתה מציג יש סכום של אין סוף. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 13:36, 22 במאי 2011 (IDT) :::אתה מדבר על [[טור (מתמטיקה)|טור]] מתכנס, והוא מדבר על [[סדרה]] מתכנסת. בכל מקרה, יש טור מתכנס אחד שכל איבריו שווים: <math>\ \sum_{i=1}^\infty 0 = 0</math>. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 13:42, 22 במאי 2011 (IDT) ::::אה. תודה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 14:27, 22 במאי 2011 (IDT) כך השסדרה תכיל איןסוף אפסים שסכומם אחד???[[מיוחד:תרומות/89.138.199.7|89.138.199.7]] 19:53, 22 במאי 2011 (IDT) :שאלה לשואל המקורי: האם התכוונת לטור (כלומר סדרה שסוכמים אותה) כך שהסדרה מכילה איברים זהים אך הטור (הסכום) מתכנס ל-1? [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 20:25, 22 במאי 2011 (IDT) כן התכוונתי לסדרה שהסכום שלה שווה 1. [[מיוחד:תרומות/89.138.199.7|89.138.199.7]] 20:39, 22 במאי 2011 (IDT) :אז התכוונת לטור ולא לסדרה. אין טור קבוע שסכומו 1. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 22:49, 22 במאי 2011 (IDT) נניח ויש לי שקל אחד. אני מחלק אותו שווה בשווה לאינסוף אנשים, ומגדיר סדרה כך: כל איבר בסדרה הוא סכום הכסף שקיבל כל אדם בנפרד. אי זו סדרה שמתכנסת לאחד?? [[מיוחד:תרומות/89.138.196.106|89.138.196.106]] 00:54, 23 במאי 2011 (IDT) :מה גורם לך לחשוב שאתה יכול לחלק שקל שווה בשווה לאינסוף אנשים? כאמור, אין טור קבוע (קוראים לזה טור, לא סדרה) שמתכנס ל-1. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] <small>• [[משתמש:דניאל ב./מיזם מחזיק מברשות|תרמו ערך]]</small> 01:09, 23 במאי 2011 (IDT) ::הפעולה של חלוקת אחד באינסוף לא מוגדרת היטב. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 18:59, 23 במאי 2011 (IDT) == לאיזה הומנואיד יכולות הלמידה המפותחות ביותר אחרי האדם? == הבנתי שאלו קופי בונבו, אחריהם שימפנזה. אכן כך?. :מה זה בכלל חוכמה? איך מודדים את זה? האם במבחן IQ? אם התשובה שלך היא כן, אז לידיעתך, הרבה מאוד פסיכולוגים מאוד רציניים טוענים שהמבחן הזה בודק רק שלושה סוגי חוכמה מתוך השבעה שחשובים לתפקוד אנושי. איזה סוג חוכמה חשוב לתפקוד של קוף? האם בכלל אפשר להשליך מאנשים לקופים? :כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה [[תוקף (מחקר)|תוקף]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:27, 22 במאי 2011 (IDT) :: המדידות האלה בעייתיות, אבל לספור את סוגי החוכמה כן הצליחו? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:17, 23 במאי 2011 (IDT) :::ראשית, אני מודע שלא התעמקתי עד כדי כך במחקרים. את העובדה שאסור להתייחס למדידת IQ ביראת קודש, לומדים כבר בקורס "מבוא לפסיכולוגיה". לגבי סוגי החוכמה, אם הבנתי נכון, מדובר לא בקביעה מוחלטת אלא בהצעה אופרטיבית להרחבה של מבחני מנת המשכל למספר תחומים נוספים. הטענה היא שכפי שאפשר להתייחס לכושר המילולי והכמותי כאל סוגי חוכמה חשובים, יש להתייחס כך גם לתחומים אלה. :::אולי אחד הויקיפדים האחרים מכיר את התחום טוב ממני. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:07, 24 במאי 2011 (IDT) == מוחות הומנואידים? == תגידו.., לגורילות אין מוח בגודלו של מוח אנושי? :לא. היחס בין גודל גוף הגורילה לגודל מוחה קטן יותר מאשר אצל האדם. מה שמעניין זה לבדוק את היחס הזה אצל יונקים ימיים ממשפחת הלוויתניים. יכול להיות שאצל חלקם היחס הזה יותר גדול מאשר אצל האדם. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:23, 22 במאי 2011 (IDT) ::אין צורך ללכת רחוק כל כך, אצל עכברים היחס גדול יותר מאשר בבני אדם, אך כמובן שאין קשר לאינטליגנציה. דווקא אצל לוויתנים מסוימים היחס קטן מאוד בגלל משקלם העצום. [http://www.highnorth.no/library/myths/br-si-bo.htm [1<nowiki>]</nowiki>] [[משתמש:stavnir|<span style="color:#428D9B;">stavnir</span>]] &#8596; [[שיחת משתמש:stavnir|<span style="color:#6495ED;">שיחה</span>]] 22:22, 23 במאי 2011 (IDT) == אותו DNA כמעט כמו של שימפנזים?! == הבנתי שזה לפחות 98% זהה. ובכן, ומנין כל השוני האדיר?. מזה הרק 2% שגורמים לנו לבנות תותחי לייזר, אמפייר סטייט בילדינג, וחלליות?. נשמע לי הזוי ברמות. כאילו מדעני הביולוגיה פשוט מחרטטים בקטע, וסליחה אם אני נשמע אנטי-מדעי, חלילה, אני ההפך המוחלט, באמת שבפעם ספציפית זו, נשמע לבור כמוני מהצד שהם באמת פשוט מחרטטים ת'שכל או כנראה לא מבינים מספיק את הגנום האנושי. :זו אינה טעות. אתה פשוט לא לוקח בחשבון את תפקידם של הגנים הרגולטיביים. דהיינו, של גנים שקובעים את כמות השימוש בגנים האחרים. מוחו של האדם מפותח יותר ממוחו של השמפנזי בגלל שינויים קטנים בגנים מעטים קובעים שימוש רב באופן משמעותי במספר גנים אחרים. האם עד היום חשבת שמוח מפותח פי שניים דורש שוני בחצי מהחומר התורשתי? :אגב, האם חשבת על זה שההבדל בין המטען הגנטי של אוכלוסיית הגאונים לאוכלוסייה הכללית (חסרת הלקות המוחית) הוא אפס? אם תיקח מדגם מייצג של אנשים עם משכל של 170 IQ ומדגם שני של אנשים עם משכל 100, לא תמצא כל הבדל גנטי משמעותי.. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:18, 22 במאי 2011 (IDT) שלום עידו, תודה על הפירוט הרב והמאיר. כתבת; '''"מוחו של האדם מפותח יותר ממוחו של השמפנזי בגלל שינויים קטנים בגנים מעטים קובעים שימוש רב באופן משמעותי במספר גנים אחרים"'''. לדאבוני לא הבנתי המשפט, התשכתבו?. [[מיוחד:תרומות/79.183.27.165|79.183.27.165]] 16:35, 22 במאי 2011 (IDT) ::אתה עשוי להתעניין בערכים [[גנטיקה אבולוציונית אנושית]], [[ניסויים בלשניים בקופי אדם]] ו[[אבולוציה של האדם]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 18:11, 22 במאי 2011 (IDT) == יש בעייה בהכה את המומחה, תפנימו! == לעתים שאני נכנס אליו אני מגיע לגרסה מוקדמת יותר, למרות שמבחינה קישורית הכל נראה תקין, בבקשה תתקנו את זה, התרעתי לפני מס' ימים אך טענתם שהכל בסדר אני לא מבין למה זה ככה, רק בעריכה זה נראה תקין, ורק אחרי ריפרש לדף זה מסתדר, זה רק בשבוע האחרון ככה, תודה. :לרוב באי הדף הזה הכל בסדר. אנא ציין את סוג וגרסת הדפדפן שלך ומערכת ההפעלה. [[משתמש:Setreset|&rlm;Setreset]] • [[שיחת משתמש:Setreset|שיחה]] 20:21, 22 במאי 2011 (IDT) שלום, XP Firefox 3.6.17 [[מיוחד:תרומות/79.183.27.165|79.183.27.165]] 04:36, 23 במאי 2011 (IDT) :האנונימי צודק. מאז שדרוג הגירסה אני נתקבל בבעיה הזאת כשאני לא נכנס לחשבון. אם מנסים להגיע לאחד הדפים הקהילתיים באמצעות ההפניות [[וק:ככר]], [[וק:מ]], [[וק:בר]], [[וק:הכה]], [[וק:ד]] וכו' מקבלים גירסה ישנה יותר של הדף. עד כה לא היה לי כח לעסוק בכך אך הבעיה בהחלט קיימת. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub> 07:50, 23 במאי 2011 (IDT) ::אני רואה גרסה ישנה בכל ערך לאחר עריכתו - ואני בתוך החשבון - ורק לאחר כמה דקות מתעדכו ובעזרת לחיצה על כפתור הרענן של הדפדפן. ::מעניין אותי לדעת - מה קורה בדפדפן של גוגל-כרום? אני רואה שם גרסא מלפני יממה (!) בממוצע. [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 08:05, 23 במאי 2011 (IDT) ::: קיים גם במרחב הערכים. מזה כמה ימים שאני צריך לבדוק היטב גירסאות קודמות כדי לדעת אם אני מסתכל על דף מעודכן. והמקום של השיחה הזו צ"ל במזנון, ואני מעביר אותה גם לשם [[משתמש:פומפריפוזה|פומפריפוזה]] - [[שיחת משתמש:פומפריפוזה|שיחה]] 08:11, 23 במאי 2011 (IDT) ::::הבעיה נשמעת כמו משהו שקשור ל־Cache, ויכול להיות שזה ברמה של ספק הגישה לאינטרנט, כלומר הוא שומר עותקים מקומיים של דפים שונים, בזמן שהדפים כבר התעדכנו במקורם. יכול להיות שזה קשור למנגנון ה־Cache של ויקיפדיה עצמה, אני לא נתקלתי בבעיה הזו. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 09:32, 23 במאי 2011 (IDT) מצטרף. לי שי פ"פ 4.01 ואני צריך לרפרש את הדף על מנת לראות גירסה עדכנית. [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 12:47, 23 במאי 2011 (IDT) גם אני נתקלתי, כתבתי על זה ב[[ויקיפדיה:דלפק הייעוץ#בכניסה מחוץ לחשבון אני רואה גירסאות ישנות|דלפק הייעוץ]] --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 16:01, 27 במאי 2011 (IDT) == שאלה במד"ר == נגיד יש לי מד"ר כללית מהצורה <math>y'' +by' +c=0</math> והשאלה היא לאילו ערכי b,c קיים פיתרון אפחד לפחות ששואף לאפס באינסוף? ושאלה נוספת- מה הדרישה לכך שכל הפתרונות ישאפו לאפס? [[מיוחד:תרומות/79.178.204.66|79.178.204.66]] 20:58, 22 במאי 2011 (IDT) : זו [[משוואה דיפרנציאלית לינארית]] מסדר שני. כדי לדעת מה קורה לפתרונות באינסוף עליך לפתור את המשוואה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:34, 23 במאי 2011 (IDT) == [[רזוננס כימי]] == האם יש קשר בין [[רזוננס כימי]] לתופעת ה[[תהודה]] (רזוננס) הפיזיקלית? למה יש להם אותו השם? [[מיוחד:תרומות/79.178.204.66|79.178.204.66]] 23:53, 22 במאי 2011 (IDT) :אין קשר. התהודה בפיזיקה נובעת מהחזרת גלים לפי [[חוק סנל]] והרזוננס הכימי פשוט לא קשור לזה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 09:56, 25 במאי 2011 (IDT) == קובצי וורד מוגנים == האם יש דרך לפרוץ קבצי וורד מוגנים על ידי סיסמא? בברכה, [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 02:07, 23 במאי 2011 (IDT) :כן, קבצי וורד מוגנים בססמה חלשה ביותר. חפש/י Word Password Recovery.<br />והכי חשוב, לסרוק את הקבצים שאת/ה מוריד באנטי-וירוס. חלק גדול מהתכנות הללו, הן פשוט וירוסים במסווה. :::תודה!. --בברכה, [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 21:54, 23 במאי 2011 (IDT) ::למה אתם עוזרים לו לפרוץ לקבצים מוגנים?! עכשיו בטח תנסו להסביר לי שזו לא ממש "פריצה" אלא חומר שחיוני לכתיבת ערכים או משהו... == אלמנט השראות == יש איזה רכיב במעגלים חשמליים שהוא נראה "אלמנט השראות", נכון? איזשהו סוג של סליל (משתמשים בו במעגלי LRC). אז איך קוראים לו באמת ואפיה ניתן לקרוא על עיקרון הפעולה שלו? :משרן. ראה [[סליל השראה]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 12:56, 23 במאי 2011 (IDT) == ערכים מקבילים == האם יש דרך לדעת לאיזה ערך יש הכי הרבה ערכים מקבילים בוויקיפדיות זרות? תודה! :יש איזה דרך, אבל אני לא זוכר כרגע. אני חושב שלפני 3 שנים הערכים [[לחם]] ו[[ישו]] הובילו, אני אנסה לבדוק לך. [[משתמש:yanshoof|yanshoof]] • [[שיחת משתמש:yanshoof|שיחה]] • 15:19, 24 במאי 2011 (IDT) ::לא '''[[ויקיפדיה]]''' (232)? יש"ו רק 186, ולחם הרבה פחות. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:43, 24 במאי 2011 (IDT) ::::איך אתה סופר בינוויקי? {{אלמ}} :::::סופר רגיל: 1 2 3... (כלומר לא הבנתי את השאלה). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:44, 25 במאי 2011 (IDT) == מכפלה וקטורית == שלום, למה בחוק לורנץ המכפלה בין המהירות לשדה מוגדרת להיות מכפלה וקטורית? ולמה מכפלה וקטורית מוגדרת כפי שהיא מוגדרת (הערך המוחלט של שני הווקטורים כפול sin הזווית בניהם)? תודה מראש. :מקור הכוח המגנטי הוא התנועה בכיוון המאונך לשדה. מבחינת גדלי הווקטורים, המכפלה הווקטורית היא הכפלת וקטור אחד ברכיב המאונך לו בווקטור השני (ומכפלה סקלרית היא הכפלת הווקטור ברכיב המקביל אליו בווקטור השני). :בנוסף, שים לב שבמקרה של מכפלת וקטורים מקבילים – אין דרך להכריע בין שתי האפשרויות לבחור את כיוון וקטור התוצאה, ולכן נדרש שבמקרה זה גודל הווקטור יהיה 0. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 17:45, 23 במאי 2011 (IDT) ::תוכל בבקשה להסביר את המשפט הראשון שכתבת? נאמר ואלקטרון נע במהירות V ואז הוא נכנס לאזור עם שדה מגנטי קבוע. למה מבחינה הפיזיקלית גודל הכוח שיפעל עליו מתקבל מהכפלת גודל המהירות ברכיב המאונך של גודל השדה (והכיוון לפי כלל יד ימין)? :::יותר פשוט להסתכל על זה הפוך: הכוח הוא מכפלת השדה ברכיב המאונך של המהירות. על אלקטרון שנע במקביל לשדה – לא פועל כוח; על אלקטרון שנע במאונך לשדה – פועל כוח בגודל מכפלת השדה במהירות; על אלקטרון שנע "באלכסון" – פועל כוח התלוי בגודל הרכיב המאונך. ([[כלל היד הימנית]] זו קונבנציה בלבד, באותה מידה היה אפשר לעבוד עם היד השמאלית, אם היינו מגדירים גם את השדה המגנטי עם היד השמאלית). [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 20:23, 23 במאי 2011 (IDT) :::לשאלה למה הכוח הוא כזה, התשובה היא פשוט "ככה"... :::מה שכן, בניגוד למהירות, לכוח, או לשדה חשמלי, שהם באמת וקטורים, היה אפשר להגדיר את השדה המגנטי כטנזור אנטי סימטרי מסדר שני (מטריצה אנטי סימטרית). ונניח כשיש שדה לכיוון z, היו רק רכיבי xy ו yx. ואז גם במקו מכפלה וקטורית, היתה איזו פעולה אחרת שהיתה נותנת את הכוח. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 22:44, 23 במאי 2011 (IDT) ::::דווקא הכוח המגנטי הוא לא ממש "ככה", כי הרי הוא נובע מ[[טרנספורמציית לורנץ]] של הכוח החשמלי. אבל בכל זאת כנראה יש ערך להבין כיצד המודל הזה של שדה וכוח מגנטיים הוא בעל איזשהי פשטות והיגיון פנימי, ושה"מכפלה וקטורית" היא לא סתם יצור שרירותי שהונדס כך שיתאים לתוצאות. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 23:03, 23 במאי 2011 (IDT) :::::זה תלוי איך אתה מגדיר את המילה "ככה"... [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:46, 23 במאי 2011 (IDT) :תודה על התשובות. == היישוב היהודי בא"י אחרי גלות רומי ולפני העלייה הראשונה == שלום, לאחרונה קראתי חומר על בית הכנסת העתיק בפקיעין שהאישה שגרה שם(מרגלית זנאתי)טוענת שמשפחתה גרה בפקיעין עוד מאז ימי חורבן בית שני. התחלתי להתעניין בהסטוריה של היישוב היהודי בא"י אחרי גלות רומי ולפני העלייה הראשונה,והסתבר לי שהאר"י הקדוש הגיע לא"י לפני 500 שנה,לקהילה יהודית משגשגת בצפת שמנתה 10,000 יהודים שהיוו 50% מתושבי העיר. לעומתו הרמב"ם שביקר בארץ לפני כ-800 שנה מצא את הארץ חרבה,כאשר גרים בה מעט יהודים בכפרים נידחים שהגישה אלהם קשה והדרכים אליהם שרצו שודדים מה שגרם לו לשוב למצריים. היכן יכול אני להשיג חומר על קהילות אלו שמעט ידוע עליהן וכיצד הן לא גלו מהארץ? אם תמיד היו יהודים בא"י (עוד לפני הצלבנים)מדוע הם לא חזרו ברובם לארץ עוד בטרם הציונות?סתם כי לא היה להם נוח?או כי האמינו באיסור חזרה לארץ טרם ביאת המשיח? תודה {{אלמ}} :בבקשה: :*{{מדוע|תואר=פרופ'|ישראל יובל|52|197|האומנם "גלינו מארצנו"? מיתוס, דמיון והיסטוריה|תשע"א|15 במאי 2011}} ::*([http://www.youtube.com/watch?v=IE7zNsVrGBo לינק ישיר] לצפייה בערוץ [[האוניברסיטה העברית]] באתר [[YouTube]]) :{{אלמ}} ::היה יישוב יהודי בארץ שנשאר אחרי החורבן והלך והתדלדל בעקבות הרדיפות. הרמב"ם הגיע לארץ לאחר שחרבה בידי הצלבנים. (ונראה לי שזו הנקודה פחות או יותר נקודת השפל של היישוב היהודי בארץ), נראה לי שהקהילה ב[[צפת]] שהגיע אליה האר"י היתה מבוססת בעיקר על יהודים ממגורשי ספרד (ניתן לראות בערך [[צפת]]). לאורך הדורות היו עליות קטנות של יחידים וקבוצות. וגם היישוב היהודי שהיה בארץ לפני התנועה הציונית מקורו בעיקר בעליות (כגון עליות של מגורשי ספרד, ואח"כ תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט) {{אלמ}} ::: כל מה שכתבת נכון. ומה תרצי/תרצה לדעת? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 15:07, 26 במאי 2011 (IDT) ::::זו לא הייתה שאלה, זה היה נסיון להוסיף מידע שאולי יעזור לשואל הראשון. תודה לכולכם,אני מתכוון יותר לתקופה שבין הרמב"ם למגורשי ספרד(שמכונים ה-ס"ט).אכן חומר מעניין{{אלמ}} :האם כוונתך למידע על ההיסטוריה של ארץ ישראל במאות ה-10 עד ה-15? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 11:06, 27 במאי 2011 (IDT) ::: תיקונים קלים. הרמב"ם לא ברור שהגיע לארץ. זו אגדה שאין לה תימוכין. הרמב"ן הוא זה שהגיע לפני כ750 שנה וכתב על כך בכתביו. הוא תאר שאין עשרה בירושלים. וסיים כללו של דבר כל מקום המקודש מחבירו, חרב מחבירו. האר"י הגיע רק לפני 450 ולפני פחות מ200 בימי הרעש הגדול מתואר שהיו 2000 הרוגים והם היוו כמחצית האוכלוסיה. כך שזה נשמע מאד מופרז לומר שהיו רבבה בימיו. אכן קהילת צפת יסודה בעולי ספרד לאחר הגירוש. מימי הגאונים ידוע לנו על גאון ארץ ישראלי שנחלק בחריפות עם רב סעדיה בענין עיבור השנה. ואכן מימות הרמב"ן עד גירוש ספרד היה היישוב בשפל גדול, אבל מעולם לא פסקו מכאן יחידים. ישנם ספרי מסעות רבים מתקופה זו המתארים יישובים קטנים פה ושם. [[משתמש:Samuels|Samuels]] - [[שיחת משתמש:Samuels|שיחה]] 15:57, 30 במאי 2011 (IDT) == ראש ממשלה לא רוסי == אילו מראשי ממשלת ישראל היו לא ממוצא "רוסי" (כולל אוקראיני, מולדובני ובלרוסי)? אני יכול לציין את בן גוריון (שהיה פולני ודבור רוסית) ואת ביבי(שאביו נולד בוורשה שהיתה אז רוסיה). אז מי מראשי ממשלת ישראל היה בעל מוצא שונה בכלל מפולין-עד-רוסיה? [[מיוחד:תרומות/79.176.202.16|79.176.202.16]] 21:25, 23 במאי 2011 (IDT) ::כל ראשי הממשלה בישראל היו ממוצא מזרח אירופי, לפחות מצד הוריהם. יצחק רבין, אהוד ברק ובנימין נתניהו נולדו בישראל.--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 23:22, 23 במאי 2011 (IDT) :::אהוד ברק הוא ממוצא [[ליטא]]י, שזה קצת פחות [[מזרח אירופה|מזרח אירופאי]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 23:33, 23 במאי 2011 (IDT) ::::ליטא? המדינה שנמצאת בערך בין פולין לרוסיה? היה גם ראש ממשלה בשם [[אהוד אולמרט]], בנו של [[מרדכי אולמרט]] שנולד ברוסיה. אם אהוד היה נולד כמה שנים קודם לכן, הוא היה נולד בסין. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:38, 24 במאי 2011 (IDT) :דווקא [[מנחם בגין]] היה מרוקאי, ול[[שמעון פרס]] היתה אמא ערביה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:46, 23 במאי 2011 (IDT) ::לך תדע מי מראשי הממשלה שלנו לא היה ילד תימני חטוף. ומכיוון שאחדים מהם היו גם רמטכ"לים קודם לכן, יתכן שהיה כבר רמטכ"ל תימני. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 22:00, 24 במאי 2011 (IDT) :: לא הבנתי את הבדיחה. למה "אמא ערביה" אמור להיות מצחיק? [[מיוחד:תרומות/109.67.209.191|109.67.209.191]] 23:31, 24 במאי 2011 (IDT) :::זו בדיחה שרק מי שמכיר את ההיסטוריה של התעמולה הפוליטית בארץ מבין. הייתה פעם שמועה מטופשת כזו על אמא ערביה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 09:53, 25 במאי 2011 (IDT) ::::הוא גם שלט ב[[תדיראן]]. ראו [[שמעון פרס#מערכת הבחירות של 1981|כאן]]! ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 10:23, 25 במאי 2011 (IDT) :::::נצל"ש:בשירם הידוע של הגששים "עובדים עלינו" הם מתלוננים שאין רמטכ"ל תימני.נבחר מאז רמטכ"ל תימני?[[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] - [[שיחת משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]] 16:34, 25 במאי 2011 (IDT) ::::::האמת היא, שלגבי רמטכ"לים, זו ביקורת לא הוגנת. היא לא מעט חברי מטה כללי, רמטכ"לים ושרי ביטחון בני עדות המזרח. כבר במטה הכללי הראשון היה אלוף יהודי ממוצא פרסי, [[יעקב נמרודי]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 19:55, 25 במאי 2011 (IDT) :::::::מוישה וחצי היה תימני, לא? [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 22:28, 25 במאי 2011 (IDT) ::::::::מוישה: [[משה לוי]] נולד ב[[תל אביב]] למשפחת עולים מ[[עיראק]], לגבי החצי - אין לי מושג. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 22:33, 25 במאי 2011 (IDT) :::::::::אף אחד מראשי ממשלת ישראל לא היה [[רוסים|רוסי]]. לעומת זה ברוסיה היו ראשי ממשלה יהודים. [[משתמש:Fade to Black|Fade to Black]] - [[שיחת משתמש:Fade to Black|שיחה]] 22:12, 26 במאי 2011 (IDT) ::לאור המשתמע מהכתוב מעלה - אני שייך לעדה הרומנית ועד היום לא היה שום ראש ממשלה או רמטכ"ל רומני בישראל. האם אני שייך לעדה מקופחת? להתחיל להפגין??--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 00:20, 27 במאי 2011 (IDT) :::אוי, באמת. אם נחלק את היהודים ליוצאי מדינות נוצריות וליוצאי מדינות מוסלמיות, ולא נרד לפרטים טפלים, נגלה שלרומנים ולאתיופים אין מה להתלונן על קיפוח. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:59, 27 במאי 2011 (IDT) ::עידו - קודם כל לא כ"כ הבנתי מה רצית להגיד. שנית, צר לי שלא הבנת את ההומור שבהערתי. שלישית, קשה לחשוב על עדה יותר מקופחת בישראל מהאתיופים.--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 00:51, 30 במאי 2011 (IDT) משה לוי נקרא משה וחצי בשל גובהו הרב == יהודים\ישראלים בקטאר - כמה שאלות: == האם יש יהודים בקטאר? האם לישראלים מותר לבקר בה? האם ממשלת קטאר מכירה בקיומה של מדינת ישראל? האם יש יחסים דיפלומטיים בין המדינות (כולל שגרירויות וקונסוליות)? בתודה מראש. :קטאר - הודעת אזהרה 5 פברואר 2009‎ ... לאור זאת, אין כל אפשרות להושיט סיוע לאזרחים ישראלים בקטאר. אזרח ישראלי המבקר בקטאר, או העובר דרכה ליעד אחר עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו ... www.mfa.gov.il/.../qatar_5_2_09.htm History of the Jews in Qatar-you can read in the english wiki. == איתור דו"ח של משרד הרווחה == היום [http://news.google.co.il/news/story?pz=1&cf=all&ncl=dCOz6tRw-RgOo5MH-wAPjnTUO92bM התפרסם בתקשורת] על דו"ח שחיבר משרד הרווחה בעקבות פרשיית [[גואל רצון]] בנוגע להתמודדות עם נפגעי [[כתות]] (בישראל). האם דו"ח זה פורסם ברשת? לא הצלחתי לצמוא אזכור שלו לא באתר [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים]] [http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha], לא באתר [[המרכז הישראלי לנפגעי כתות]] [http://www.infokatot.com] ולא באתר [[הכנסת]] [http://www.knesset.gov.il/]. {{אלמ}} == איך זה שילד יגיד שיש יותר נוזל אם שפכנו אותו לכוס צרה יותר? == {{הועבר|ל=ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3}} == סוגי חלוקת הכונן הקשיח למחיצות == האם זה נכון שישנן שתי שיטות לחלק כונן קשיח למחיצות? האחת, הישנה והמפורסמת, מאפשרת חלוקה לארבע מחיצות ראשוניות בלבד וכל מחיצה נוספת היא לוגית. השנייה והחדישה מאפשרת הרבה יותר מחיצות ראשוניות. אם זה נכון, מה שמן של השיטות?. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:57, 24 במאי 2011 (IDT) :בטבלת מחיצות סטנדרטית אפשר להגיע למקסימום 4 מחיצות ראשיות, או שלוש ראשיות + 1 מורחבת שמכילה 4 לוגיות, סה"כ 7 מחיצות לדיסק, וזה כתוצאה ממגבלות של סכמת המחיצות של MS-Dos, שנמצאת בשימוש רחב מאוד. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 22:43, 24 במאי 2011 (IDT) ::לדעתי אין מגבלה (בוודאי שלא 4) על כמות המחיצות הלוגיות בדיסק, המידע על המחיצות הלוגיות לא נשמר ב-MBR אלא במקום פנוי בדיסק, ולכן (כנראה ש) מוגבל רק על ידי כמות המקום בדיסק. למיטב ידיעתי זה המצב לפחות מאז fat32. זכור לי שיצרתי דיסקים עם 10 מחיצות. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 08:46, 25 במאי 2011 (IDT) :::טוב, אז אפשר מקסימום ארבע מחיצות ראשניות, דהיינו מחיצות שאפשר לאתחל מערכת הפעלה שמצויה בהן, כי קובץ האיתחול של הדוס מכיל רישום רק לארבע מחיצות. אם כך, האם ולמה אפשר לאתחל מתוך מחיצה וירטואלית שיצרתי בעזרת Windows 7? . [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 09:52, 25 במאי 2011 (IDT) ::::עשית סלט, מערכות קבצים דוסיות ווינדוסיות תומכות בעד ארבע מחיצות ראשיות. שאר מערכות הקבצים לא סובלות ממגבלה זו. מחיצה וירטואלית היא קובץ, אין לכך קשר למספר המחיצות. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]] 16:30, 25 במאי 2011 (IDT) :::::[[טבלת המחיצות]] (ערך שעדיין לא נכתב, ר' גם [[Master Boot Record]]) אינה חלק ממערכת הקבצים. היא מצביעה על השטח בדיסק שאותו תופסת מערכת הקבצים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:30, 25 במאי 2011 (IDT) ::::::צפריר, תודה שהסברת את דברי העילגים. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]] 16:57, 26 במאי 2011 (IDT) == נגזרות בתלת מימד == אני מחפש את המשפט המלא לגבי * דיברנץ של רוטור שווה לאפס. מה הנוחס שלו? כולל תנאים. * אם דיברנץ שדה שווה לאפס, אז... משהו עם שטף שווה לאפס? ומה עם התנאים? * לגבי כל הנזרות החלקיות רציפות- איפה זה חשוב ואיפה לא? נגיד אם יש לי שדה כלשהו שהרוטור שלו שונה מאפס. האם אפשר להגיד שהוא לא משמר ישר בלי לבדוק רציפות של נגזרות חלקיות? * באילו מקרים אני יכול להגיד חד משמעית שאינטגרל מסלולי על שדה סביב נקודה הוא אפס? מה התנאים המדוייקים? זה לא שאלות של "תפתרו לי את השעורים". אני שואל כי אני רוצה להבין קצת יותר את החדו"א ואת המשפטים האלא. :הראשון זה לא משפט. פשוט תעשה תא החישוב וזה מה שתקבל. התנאים הם מן הסתם שאפשר להחליף תא סדר הגזירה החלקית (שזה בטח תלוי באיזו רציפות, שתמיד מתקיימת, חוץ ממקרים מעוותים ביותר ש[[מתמטיקאי|אנשים מעוותים]] הצליחו למצוא. :השני זה מסקנה מ[[משפט גאוס]]. אם הדיברגנץ של שדה שווה לאפס בכל המרחב, אז השטף של השדה יתאפס. :השאלה השלישית לא ממש מובנת לי. נראה לי אבל שכן. :אנטגרל מסלולי הוא לא "סביב נקודה". הוא פשוט במסלול. מה שבטוח שאם הרוטור של שדה מתאפס בכל המרחב, אז מובטח שכל אינטגרל על מסלול סגור יתאפס, כפי שמבטיח [[משפט סטוקס]]. אבל ייתכנו עוד מקרים בהם אינטגרלים מסלוליים על מסלולים מסויימים יתאפסו, למרות שהרוטור לא מתאפס בכל נקודה (אבל האינטגרל המשטחי שלו על פני מעטפת שמוקפת ע"י המסלול כן מתאפס). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 04:20, 26 במאי 2011 (IDT) == שאלה במתמטיקה/הגיון == לא יודע איזה ענף מתעסק בזה (תורת המשחקים?). אבל השאלה היא כזאת: יש לי במבחן 10 שאלות של נכון/לא נכון(2 אפשרויות בלבד) ו4 הזדמנויות להגיש. אחרי כל הגשה אני מקבל את אחוז התשובות הנכות (אלו שבהם הקפתי את התשובה הצפויה), אבל לא את מספרי השאלות בהם טעיתי/צדקתי. מה האסטרטגיה הכי טובה לנחש כמה שיותר שאלות? השאלות לא מתחלפות בין הגשה להגשה והעונה לא יודע שום תשובה מראש. [[מיוחד:תרומות/79.183.213.123|79.183.213.123]] 16:25, 25 במאי 2011 (IDT) :ניחוש רנדומלי לחלוטין יתן סיכוי של קרוב ל50%.אני משער שהכיוון הוא סימון לפי מכנה משותף כגון:מספרים בינאריים,שמתחלקים בשלוש וכו'.בפעם האחרונה יש לסמן את השילוב של כל הניסיונות.[[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] - [[שיחת משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]] 17:02, 25 במאי 2011 (IDT) :: לא הבנתי... זה שאני מקבל תשובה בסוף כל הגשה לא משפר את סיכויים שלי בין הגשה להגשה? נגיד האפשרויות זה A וB ( לא נכון/לא נכון בשביל לא לבלבל). אם סימנתי רדומלית את כל ה10 או סימנתי אותם לפי מכנה משותף או סימנתי את כולם A בפעם הראשונה זה לא משנה כלום. הסיכוי הוא עדיין בגדר 50%. השאלה היא האם אחרי שקיבלתי בפעם ראשונה שעניתי נכון על 6/10 (לדומגה) שאלות עוזר לי איכשהו לפעם הבאה (או אולי שילוב בין הפעמים הראשונה והשניה יעזור לי לפעם השלישית וכדו'). שחכתי לכתוב - הציון האחרון הוא הקובע. [[מיוחד:תרומות/79.183.213.123|79.183.213.123]] 17:19, 25 במאי 2011 (IDT) ::: חידה חביבה. אין לזה שום קשר עם תורת המשחקים - זו בעיה ב[[קומבינטוריקה]] (למעשה ב[[תורת הקודים]]), עם קשרים ל[[תורת האינפורמציה]]. העניין האחרון מאפשר לי להוכיח, למשל, שאין שום דרך להבטיח יותר מ-8 תשובות נכונות בנסיון הרביעי (ולנחש שגם לזה כנראה אי-אפשר להגיע). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:29, 26 במאי 2011 (IDT) :::: 8 מתוך 10 בלי דעת כלום זה מעניין. אבל איך זה אפשרי? נגיד קיבלתי בהגשה ראשונה תשובה 5/10 ( נשמע הגוני). מה עלי לעשות? להחליף חצי מהתשובות או משהו בסגנון? אגב, אם אני לא מגביל את כמות ההגשות- האם מה האלגוריתם לקבלת 10/10 במספר הגשות מינימלי? [[מיוחד:תרומות/109.64.214.85|109.64.214.85]] 13:58, 26 במאי 2011 (IDT) ::::: אנליזה עדינה יותר מראה שמשלושה נסיונות אפשר ללמוד עד 7 תשובות (ואני שוב משער שגם זה בלתי אפשרי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:03, 26 במאי 2011 (IDT) ::::::תוכל לפרט את האנליזה, או לקשר לערכים הרלוונטיים? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 17:07, 26 במאי 2011 (IDT) ::::::: ראה [[אנטרופיה]]. האנטרופיה של משתנה בינומי עם 10 נסיונות (וסיכוי הצלחה 0.5) היא בערך 2.7, ולכן צריך לפחות ארבע דגימות כדי לאסוף 10 ביטי אינפורמציה. משני נסיונות אפשר לקרוא את מספר ההצלחות בחלק שבו הנסיונות מסכימים ומספר ההצלחות בחלק שבו הם אינם מסכימים. לכן האנטרופיה בזוג נסיונות היא סכום האנטרופיות של משתנים בינומיים שבאחד k נסיונות ובשני 10-k, כאשר k הוא מספר התשובות הזהות, שבו אנחנו שולטים כמובן. הפונקציה הזו מקבלת מקסימום 4.39 עבור k=5, ויחד עם נסיון שלישי (אפילו בהנחה שהוא בלתי תלוי בקודמים, מה שכמובן אינו נכון) מקבלים רק 7.1 ביטי אינפורמציה לשלושה הנסיונות הראשונים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:52, 26 במאי 2011 (IDT) == מה זה חיסכון במים? == אני רוצה לדעת מה זה חיסכון במים! יעל 23 מגני תקווה :אנא שקלי שימוש ב[[מילון]]. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:07, 26 במאי 2011 (IDT) :את יכולה לקרוא על חסכון במים [http://old.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=hisachon_maim&enZone=hisachon_maim כאן], למשל. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 19:17, 26 במאי 2011 (IDT) == התייחסות למצוות התורה בנביאים == השאלה מתחלקת לשניים. א. האם בתוכחות נביאי ישראל מופיעות התייחסויות לחוקים מסוימים בתורה? יש כמובן התייחסות נרחבת לעבודה זרה, וליחס לחלש ולעני. אבל האם מצוי איפה שהוא גינוי לאכילת מזון לא כשר, או לאי-שמירת שבת וחג, או לאי-קיום מצווה אחרת? ב. האם בחלקים ההיסטוריים-עלילתיים של התנ"ך מופיעות התייחסויות כלשהן למצוות ואיסורים התורה - התייחסות לשבת ולחג, לכשרות של מזון שנאכל וכדומה, כחלק מההתרחשויות. תודה. [[מיוחד:תרומות/80.179.176.202|80.179.176.202]] 21:41, 25 במאי 2011 (IDT) :התשובה לשתי השאלות היא שיש מעט. למשל לגבי שמירת שבת יש ב{{תנ"ך|ירמיה|יז}} וב{{תנ"ך|נחמיה|יג}}. יש גם ברית מילה בספר יהושע, חג הפסח בספר מלכים, חג הסוכות בספר עזרא, תרומה ומעשר בספר מלאכי, איסור אכילת נבלה וטרפה (לכוהנים) בספר יחזקאל, ועוד. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 21:50, 25 במאי 2011 (IDT) ::באיחור קל, תודה. ::האם מישהו מהפרשנים וחוקרי המקרא ראה קושי במיעוט ההתייחסויות הזה? האם מכך שלא הטיפו, למשל, נגד אכילת מזון לא כשר, נובע שאותו ציבור של ימי בית ראשון, שעבד אלילים ועשק את העניים הקפיד בכל זאת על כשרות (בצורתה הבסיסית כפי שמופיעה במקרא), או שהנביאים, משיקוליהם, המעיטו בחשיבות עבירות על חוקי הכשרות? [[מיוחד:תרומות/84.109.131.122|84.109.131.122]] 23:13, 28 במאי 2011 (IDT) :::שאלה שיש בתוכה הרבה קביעות... האם תוכל/י לנסח אותה באופן פשוט שנקל יהיה להבין? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 23:18, 28 במאי 2011 (IDT) ::::לשאלה הקודמת השיב "אני ואתה", שאין הרבה התייחסויות להפרה של המצוות בתוכחות הנביאים (וכן גם בחלקים ההיסטוריים-עלילתיים). השאלה שעולה היא איך מסבירים את זה, והאם מישהו בכלל מבין הפרשנים והחוקרים חש צורך להסביר. למה למשל אין נבואות רבות, שמוכיחות את העם על כך שהוא אוכל מזון לא כשר. האם לא אכלו מזון לא-כשר, או שלנביאים זה פחות שינה מאשר דברים אחרים (עבודת אלילים, עושק). [[מיוחד:תרומות/84.109.131.122|84.109.131.122]] 23:33, 28 במאי 2011 (IDT) ::::::קשה לשער מדוע לא הוכיחו הנביאים - על נושאים שונים שעולים בדעתנו היום, יותר מאלפיים שנה אחרי, או שעלו בדעתם של קוראי התנ"ך לפני אלף שנה, למשל. ::::::העובדה היא שהנביאים הוכיחו את העם על הדברים שציינת ואחרים ונוספים, ואנו מנסים להבין, לבאר ולפרש את דבריהם. ::::::שאלה מענינת נוספת היא: מה בדברי הנביאים מדבר אלינו היום ובמצבים שונים של חיינו כציבור וכפרטים. האם לכך כיוונה שאלתך? [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 23:43, 28 במאי 2011 (IDT) == היתוך סנסורים == מה זה ואיך זה מתקשר לדברי מח"א [https://www.israeldefense.com/?CategoryID=483&ArticleID=348] ? :היתוך, היא הפיכתם של דברים שונים למקשה אחת.<br />כך למשל, "כור ההיתוך", הפך ערב-רב של אנשים ובליל של שפות לעם אחד.<br />באותו אופן, "היתוך חיישנים", הופך מידע מבליל שונה של חיישנים לתמונת קרב אחודה.<br />לומר שמבוצע "היתוך חיישנים", אין פירושו לומר כי הטייס/נווט מקבל בליל של פלטים שונים מחיישנים שונים.<br />זהו המצב "הפשוט" כפי שתמיד היה.<br />מידע מהרדאר, מידע ממערכת הקשר, מידע ממערכת הבקרה של המטוס, מידע מן הקרקע...<br />הרעיון בהיתוך פירושו שיש גורם מתווך (=מחשב) באמצע, המקבל את כל הקלטים הללו, ומציג ללוחם תמונת מצב אחודה.<br />ישנם שני יתרונות בולטים בשיטה זו:<br /> (1) כמות המידע שהלוחם צריך לקלוט היא מינימלית.<br /> במקום שיקלוט מידע מסויים מן הראדר, ולאחר מכן מידע דומה מן הקרקע - מקבל הלוחם "עותק אחד" של המידע.<br />(2)ייתכן ערך מוסף בקיומה של מערכת שכזו - סינרגיה של מקורות מידע.<br />כך למשל [מונפץ לגמרי] אם ישנה מטרה בטווח מסויים, וכמות הדלק אינה מספקת למרדף אחריה - המטרה לא תוצג (או תסומן בצורה מיוחדת) במטוס המדובר. ::נראה קשה להאמין שמח"א אכן אמר כמה מהשטויות שמצוטטות בכתבה. בפרט, ש"חיל אויר הישראלי היה הראשון מחוץ לארה"ב שהצטייד ב-F16". המטוס '''יוצר''' באירופה (בקו ייצור משני, כמובן) החל מ-1977, ונכנס לשירות בישראל ב-1980 - אחרי שכבר היה בשירות בכל (אני לא בטוח לגבי "כל" - נתפשר על "רוב"?) חילות האוויר של המדינות השותפות בברית נאט"ו. ::אולי מח"א היה אז עוד ילד, אבל יותר קל לי להאמין שהכתב שגה קשות בציטוט מאשר שמח"א אמר שטות כזו. כך שייתכן שמה שהוא בעצם אמר זה שה-F35 מצויד ב"ריתוך מסמרים", או אולי "שיתוך כפתורים" או "הילוך צנזורים". [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 08:40, 26 במאי 2011 (IDT) :::אין לי כל ידע נוסף בכך - אבל לפי ויקי האנגלית זה רחוק ממדוייק.<br />המדובר ב[[:en:List of F-16 Fighting Falcon operators#Original NATO partners|-4 צבאות אירופאים בלבד]] - בלגיה (ינואר 79'), הולנד (יוני 79'), נורווגיה (80'), דנמרק (80').<br />כאשר אם המספר אותו אתה ציינת כשנת הכניסה לשירות בישראל (80') הוא נכון, אזי כי המדובר בלכל היותר הבדל של שנה אחת, בה הצטיידו ארבעה צבאות אחרים בלבד בעולם בנשק זה.<br />לטעמי, עם שירות בכ-25 מדינות נוספות מחוץ לארה"ב, בהיות חיל האויר בקו הרכישה/הפעלה הראשון - בהחלט אפשר לומר שהיינו ראשונים להפעיל מטוס זה מחוץ לארה"ב. לא במובן שהיינו "ה"ראשונים, אלא במובן שעמדנו בקו הראשון של מדינות שהפעילו מטוס זה, היכנשהו במקום 3-5.<br />לגבי ה-F15 אני מניח שכלל אין חולק שהיינו הראשונים מחוץ לארה"ב להפעילו?!<br />"'''נראה קשה להאמין שמח"א אכן אמר כמה מהשטויות שמצוטטות בכתבה.'''"<br />כאשר מדובר בכבודם של אחרים, הייתי משתדל להיות יותר עדין... הציטוט של מח"א, הוא לטעמי, לכל היותר קצת לא מדוייק. מכאן ועד "שטויות" הדרך ארוכה.<br />[[משתמש:DavidB|דוד הירושלמי]] - [[שיחת משתמש:DavidB|שיחה]] 13:14, 26 במאי 2011 (IDT) ::::למעשה, הבעתי פקפוק בכך שהדברים המצוטטים בכתבה אכן נאמרו על ידי מח"א. [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 14:50, 26 במאי 2011 (IDT) == תיבת הילוכים אוטומטית == האם בעצירה ברמזור יש טעם (חיסכון, בטיחות) להעביר את ההילוך ל-N או להשאירו ב-D ? :למיטב זכרוני, כאשר מעברים ל-N מחוג הסל"ד קופץ מעט למעלה, כך שחיסכון כנראה אין כאן (גם ב-D מחוג הסל"ד זז מדי פעם, אבל באופן כללי הסל"ד נמוך יותר). אם במקום מחוג סל"ד יש צג דיגיטלי, קל יותר לבדוק זאת. :לגבי בטיחות, אמנם ב-D הרכב יכול לנוע לפנים, אבל ב-N הוא יכול להדרדר לאחור (כל עוד הבלמים לא לחוצים, כמובן). :גם מעבר תכוף בין ההילוכים אולי לא כל כך בריא. :לסיכום, לדעתי, עדיף להישאר ב-D (כל עוד לא הוכח אחרת). [[משתמש:Poo|Poo]] - [[שיחת משתמש:Poo|שיחה]] 20:53, 28 במאי 2011 (IDT) == שוטרים חללי מערכות ישראל == האם שוטרים שנהרגים בפעילות שגרתית מוכרים כחללי מערכות ישראל? חיפשתי ויצאתי יותר מבולבל משהתחלתי: 1. "בהר הרצל התקיים הערב (רביעי) טקס הנחת דגל הלאום על קבריהם של חללי מערכות ישראל: צה"ל, משטרה ושב"ס. משטרת ישראל ושב"ס שכלו מאז קום המדינה 1,395 חללים. " כלומר - חללי המשטרה והשב"ס הם חללי מערכות ישראל - כולם. http://147.237.77.161/katavaDetails.aspx?katavaId=377 2. "חלל מערכות ישראל הוא מי שנפטר (בפעילות מבצעית, באימונים או מכל סיבה אחרת) במאבק על קיומה של מדינת ישראל או למען תקומתה." מתוך חלל מערכות ישראל. סליחה על הבלאגן עם העריכה. פעם ידעתי לעשות את זה כמו שצריך... --[[מיוחד:תרומות/132.69.232.241|132.69.232.241]] 02:34, 26 במאי 2011 (IDT) == תן לי נושא לעבודה באזרחות == אני צריך לכתוב עבודה באזרחות ואני ישמח לערך שיש בו הרבה מילים :) :אני '''א'''שמח... הנה נושא לעבודה: "שיקולים בעד ונגד של ידיעת השפה כתנאי לאזרחות" או "האם דוברי שפה תקינה הם אזרחים טובים יותר" וכו'. ;-) ::הנושא הטוב והרלוונטי ביותר כעת הוא, לדעתי - "דמוקרטיה, הגדרה וישום"--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 00:26, 27 במאי 2011 (IDT) :::חופש ביטוי מול חופש שיסוי. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:53, 27 במאי 2011 (IDT) == שדה לא משמר? == שאלה מעניינת (לי לפחות) בחדו"א- האם יתכן שדה וקטורי '''שלא''' מקיים <math>\nabla\times\vec{F}=0 </math>, אבל '''בכל מסלול סגור''' יוצא שהאינטגרל שווה לאפס? לדוגמה יש שדה <math>\vec{F} (x,y,z)= xy \hat{i} -z\hat{j} +y\hat{k} </math> יחסית פשוט. אבל בכל מסלול סגור שאני משרטט יוצא שהאינטגרל שווה לאפס. אני יודע שאני לא יכול לבנות אינסוף מסלולים בשביל להוכיח. אבל האם יתכן שלא קיים מסלול סגור שבו האינטגרל מקבל ערך השונה מאפס? :לא, זה לא נראה לי אפשרי. ראה [[משפט סטוקס]]. אתה יכול לתת דוגמאות לאילו מסלולים לקחת? ואיזה אינטגרל בדיוק עשית? [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 19:32, 26 במאי 2011 (IDT) :והאמת היא שאם אתה עושה את האינטגרל <math>\oint \vec F \cdot \vec {dl}</math> על פני מסלול שהוא ריבוע במישור z=0 שקודקוד אחד שלו נמצא בראשית, והשני נניח בנקודה x=1, y=1, z=0, (בכיוון השעון) אז התרומה היחידה לאינטגרל הזה תהיה מהצלע ב y=1, והיא תהיה בדיוק 0.5. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 19:39, 26 במאי 2011 (IDT) :: אני מצאתי לבסוף מסלול שבו האינטגרל שווה ל2 פאי. אם אתה רוצה דוגמה למסלול שבו השדה מתאפס יש לי את <math>x=sin(t)+50, y=5, z=cos(t)+10</math>. מסתבר שהבעיה היתה שלקחתי Y קבוע. :::אם לקחת y קבוע, זה חייב להתאפס, כי לרוטור של הפונקציה אין רכיב y. ואז אם אתה לוקח את הצד השני של המשוואה ממשפט סטוקס, האינטגרל המשטחי הזה מתאפס, כי אחד <math>\vec{dS}</math> הוא לכיוון y על המשטח הזה, ולכן <math>\nabla\times\vec{F} \cdot \vec{dS} =0</math> עבור המשטח הזה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 19:53, 26 במאי 2011 (IDT) == שאלת-ספורט הלכתית == אם הומו יבוא לרב ויגיד לו; "שמע, אני מתכוון לקחת חומרים מחסלי-חשק-מיני בשביל לא למשש את נטייתי, אבל אני כן רוצה להתחתן עם גבר, האם ההלכה אוסרת חתונה בין גברים?". ואם הוא יגיד לו; "נניח שההלכה אוסרת נישואין בין גברים, על איזה פסוקים מקראיים היא מסתמכת?, כי אני מתכנן לרוץ לרבנות ולעשות רפורמה"... מה לדעתכם יהיו התשובות של הרב?, אם מדובר ברב שהוא אדם שיענה את דברים נטו כפי שהם במקורות היהודיים?. לא להט"ב, לא מתחתן בשנה הקרובה. תודה. : למיטב ידיעתי, על פי ההלכה, אין שום תוקף לנישואים בין שני גברים. גם אין שום תוקף לנישואים בין יהודי לגויה או בן גוי ליהודיה. [[משתמש:קלאופטרה|קלאופטרה]] - [[שיחת משתמש:קלאופטרה|שיחה]] 14:27, 26 במאי 2011 (IDT) ::ראה בערכים [[הומוסקסואליות בהלכה]] ו[[להט"ב ויהדות]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 14:42, 26 במאי 2011 (IDT) :::1. ההלכה לאו דווקא אוסרת מקרים מיוחדים, אלא הפוך: כל נישואין היא מאשרת כשלעצמם. "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש" (מסכת גיטין, פרק ד).<br /> :::2. כל הפסוקים במקרא שנוגעים בנישואין, מדברים על גבר ואישה. [[משתמש:AaronShapira|AaronShapira]] - [[שיחת משתמש:AaronShapira|שיחה]] 14:47, 26 במאי 2011 (IDT) :לפי ה[[ספרא]] על הפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו" ([[ויקרא]] יח, ג): "ומה היו עושים, האיש נושא לאיש והאשה לאשה, האיש נושא אישה ובתה והאשה נישאת לשני אנשים, לכך נאמר: 'ובחוקותיהם לא תלכו'". (ספרא, אחרי מות, ט ח). והובאו הדברים בנוסח שונה מעט ברמב"ם, ומשם לטור ולשו"ע. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 17:01, 26 במאי 2011 (IDT) ::וחוץ מזה, אני חולק כמעט על כל שאר התשובות שניתנו לך... [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 19:20, 26 במאי 2011 (IDT) :החוק המקראי אוסר על יחסים חד-מיניים, הוא לא אוסר שום דבר מעבר לכך. ספרות המקרא לגווניה (נבואה, סיפורת, שירה) אף מלאה גינויים על יחסים כאלו והיא תופסת את אלו בצורה שלילית. במקורות חז"ל ישנם גינויים גם לתופעה של "הסכמי נישואין חד מיניים", לא ברור (לי) אם זו תופעה שהייתה קיימת או שמא זה גוזמה שנועדה לעשות דמוניזציה לתרבויות אחרות. אני בספק רב אם יש צידוק הלכתי (וודאי שלא מקראי) לאיסור "הסכם נישואין" בין שני זכרים. {{אלמ}} ::"במקורות חז"ל ישנם גינויים גם לתופעה של הסכמי נישואין חד מיניים", אבל אתה "בספק רב אם יש צידוק הלכתי (וודאי שלא מקראי) לאיסור הסכם נישואין בין שני זכרים"? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 23:18, 26 במאי 2011 (IDT) :::הגינוי הוא פרוזאי, ואינו בקונטקסט הלכתי. יש גם גינוי על הכועס, על הגאה, ועל מי שלא מוליד בנים. לא ראיתי שדברים אלו מוגדרים כ"אסורים הלכתית". [[מיוחד:תרומות/79.182.234.118|79.182.234.118]] 02:55, 27 במאי 2011 (IDT) ::::אז תחזור ותקרא את דברי הספרא, שדורש כך את הפסוק 'ובחוקותיהם לא תלכו'. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 03:39, 29 במאי 2011 (IDT) :::::ואתה באמת חושב שזה תיאור ריאלי? איני יודע לאיזה עם מכוון הספרא, אולם איני מכיר עם בו היו נוהגים להינשא גבר לגבר, אישה לאישה, גבר לאישה ובת ואישה לשני אנשים. הוא אשר אמרתי, תיאור פרוזאי הנועד לעשות דמוניזציה ל"חוקות הגויים", ותו לא. {{אלמ}} ::::::ראשית, למה אתה חושב שהתיאור לא ריאלי? על [[נירון]] ועל [[אלאגבאלוס]] יש תיאורים של [[דיו קסיוס]] על טקסי נישואין לגברים. שנית, וחשוב מכך, גם אם התיאור לא ריאלי ורק נועד לשלילת תרבויות אחרות, זה לא מפחית מאומה מהחיוב הנורמטיבי. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:50, 30 במאי 2011 (IDT) :::::::::אולי כדאי שגם אתה תקרא את דברי הספרא. הספרא לא תיאר רק נישואין בין שני גברים, והוא גם לא מסר תיאור של מקרה בודד. הוא מוסר על נורמה של נישואים כאלו, ועל קשת רחבה של גילויי עריות ואוריינטציות מיניות שאינם מקובלות לקהל קוראי הספרא. ברור שדברים כאלו הם הגזמה. {{אלמ}} ::::::::::אז מה אם הם הגזמה? האם הגזמה בתיאור המצב העובדתי מפחיתה מהחיוב הנורמטיבי? לא. הרמב"ם, למשל, חשב שכלאיים אסורים כהרחקה מעבודה זרה, אבל הוא כנראה טעה מהבחינה ההיסטורית בגלל הסתמכות על הספר "עבודת האדמה הנבטית". האם זה מבטל את תוקף המצווה? לא. [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT) :::::::דוד, זה ברור לחלוטין שלא ניתן להסתמך על מקורות הלכתיים פורמליים כדי לאסור נישואין בין שני גברים שאינם כוללים קיום יחסי מין. [[משתמש:גוונא|גוונא]] '''•''' [[שיחת משתמש:גוונא|שיחה]] '''•''' <small>[[:תבנית:סוגיה|פנים חדשות לערכי הלכה]]</small> 10:15, 30 במאי 2011 (IDT) ::::::::מה כאן ברור לחלוטין? איך אתה מסביר את הספרא? מה לא מובן במילים "האיש נושא לאיש ... לכך נאמר: 'ובחוקותיהם לא תלכו'"? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT) (הכותב הוא בעל ידע מוסמך בהלכה היהודית). יש כאן שתי שאלות. א. על עצם קיום היחסים. ב. על הקשר הפורמלי. לגבי השאלה הראשונה זה פסוק בתורה. ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. ויש על זה חיוב מיתה. לגבי השאלה השניה, יש כלל פשוט. כל איסור ערוה בדרגה נמוכה ("חייבי לאוין") הקידושין תופסים. כל איסור ערוה שהוא בדרגת חייבי כרת או מיתה בבית דין, הקידושין אינם חלים. ומכיון שמשכב זכור הוא חייבי מיתה לפי ההלכה אין שום תפיסת קידושין ביניהם. כל הסכם אחר שמשמעותו אינה תפיסת קידושין, אין בו מניעה. זה סוג של הסכם דיירים משותפים. [[משתמש:Samuels|Samuels]] - [[שיחת משתמש:Samuels|שיחה]] 16:11, 30 במאי 2011 (IDT) :ומה תאמר לגבי הספרא? [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT) == האם אוכל לקבל עצת חינם? == אני יודע שאסור לראות בתשובות שבמדור זה (ובמידע שבויקיפדיה בכלל) מקור משפטי קביל. אני יודע שלא אוכל לבוא בטענות אל אף אחד שייתן לי עצה שגויה. בכל מקרה, האם חוזה השכירות שבקישורית הזו: www.onestop.co.il/images/Rent_Contract.doc עושה לכם רושם של חוזה שכירת דירה סטנדרטי, פשוט ותקין? תודה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 14:48, 26 במאי 2011 (IDT) :ברפרוף מאוד שטחי - כן. סביר בהחלט ומקובל. סרקתי בעיקר את התנאים לביטול (השוכר רשאי לעזוב אם הוא מביא מחליף. נדמה לי שמקובל שבהתראה מראש, נגיד 3 חודשים, מותר לכל אחד מהצדדים לבטל את החוזה, אבל לא מצאתי את זה) ואת התיקונים (מקובל שהמשכיר אחראי רק על בלאי שנובע משימוש סביר, וזה מה שכתוב שם). טל"ח, [[משתמש:יוסאריאן|יוסאריאן]] • [[שיחת משתמש:יוסאריאן|שיחה]] 15:10, 26 במאי 2011 (IDT) ::תודה. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:03, 26 במאי 2011 (IDT) ==אני צריך דחוף תרגום== ל:Taxonomy African field cricket Gryllus bimaculatusSubfamilies of the family Gryllidae: Eneopterinae – (true) bush crickets Gryllinae – common or field crickets; brown or black; despite the name, some of them enter houses (e.g. Acheta domesticus, the house cricket). This family includes the genera Gryllus, Platygryllus, Acheta and Gryllodes. Nemobiinae – ground crickets Oecanthinae – tree crickets; usually green with broad, transparent wings; frequent trees and shrubs. Phalangopsinae - spider crickets Podoscirtinae – anomalous crickets Pteroplistinae Trigonidiinae – sword-tail crickets In addition to the above subfamilies in the family Gryllidae, several other orthopteran groups outside of this family also may be called crickets: Cave crickets - also called camel crickets Jerusalem crickets / Sand crickets Mogoplistidae – scaly crickets Mole crickets Mormon crickets Myrmecophilidae – ant crickets Parktown prawns Tettigoniidae – katydids or bush crickets :נסה את "גוגל תרגום". [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 20:49, 26 במאי 2011 (IDT) == P=NP == {{הועבר|ל=שיחה:P=NP}} [[משתמש:יובל מדר|יובל מדר]] - [[שיחת משתמש:יובל מדר|שיחה]] 23:07, 30 במאי 2011 (IDT) == ביל"ו == מה זה ביל"ו? הבנתי שככה נקרא המקום של בסיס של אוגדה 98. אבל איפה זה בארץ? אולי השם המלא זה צומת ביל"ו אן משהו? [[מיוחד:תרומות/79.183.210.253|79.183.210.253]] 23:15, 26 במאי 2011 (IDT) :צומת ביל"ו הוא צומת הכניסה ל[[רחובות]] מ[[כביש 40]]. בסמוך אליו נמצא המרכז המסחרי "בילו סנטר" השייך ל[[קריית עקרון]]. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 23:29, 26 במאי 2011 (IDT) ::ולא צריך לזלזל גם ב[[כפר ביל"ו]]. [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 06:30, 27 במאי 2011 (IDT) :::המילה ביל"ו היא ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה" - שבר פסוק מהתנ"ך שאימצו צעירים יהודים מהפכנים ברוסיה לאחר [[סופות בנגב|הפוגרומים]] ב-1881 - אל שמה של תנועת ציונית שהקימו: [[ביל"ו]]. חברי התנועה תכננו להקים ריבונות יהודית בארץ ישראל; התנועה הקיפה אלפים, אך נתקלה בקשיים רבים. כמה מחבריה עבדו כפועלים חלוצים בירושלים, בראשון לציון וברחובות, והקימו את המושבה [[גדרה]]. זו הסיבה שהצומת נקראה בשם זה, על שם חברי התנועה שפעלו כחלוצים בסביבתו. [[משתמש:יעל י|יעל]] - [[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]] 11:04, 27 במאי 2011 (IDT) ::::כמעט נכון. הצומת נקראת כמובן על שם הכפר, והוא שנקרא על שם התנועה. [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 20:28, 27 במאי 2011 (IDT) :::::צומת נקרא, לא נקראת. [[מיוחד:תרומות/79.180.205.215|79.180.205.215]] 21:41, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::צומת גם נקרא וגם נקראת. יש מילים בעברית שהן גם ממין זכר וגם ממין נקבה ואפשר לבחור בהטיה לפי נטיית לבו של הדובר. גם דרך ושמש הן בקבוצה זו. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 21:51, 27 במאי 2011 (IDT) :::::::לא. יש מילים בעברית שהן גם ממין זכר וגם ממין נקבה, אך צומת - זכר בלבד. [[מיוחד:תרומות/79.180.205.215|79.180.205.215]] 22:02, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::::ע"פ אבן שושן צומת הוא זכר בלבד. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 06:19, 28 במאי 2011 (IDT) :::::::::גם על פי רב-מילים הוא זכר. על סמך מה טענת בביטחון שצומת היא מילה ממין זכר וגם נקבה? [[משתמש:אביהו|אביהו]] • [[שיחת משתמש:אביהו|שיחה]] 10:07, 28 במאי 2011 (IDT) ::::::::::אותו ביטחון שלפיו "SRAM הוא זיכרון לא נדיף", "בטא בלוקרז הם חוסמי קרינה מסוג בטא", ועוד. [[מיוחד:תרומות/79.178.200.225|79.178.200.225]] 11:22, 28 במאי 2011 (IDT) :::::כפר ביל"ו נקרא על שם ביל"ו? [[מיוחד:תרומות/93.172.245.17|93.172.245.17]] 22:01, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::לציון 50 שנה לעליית הביל"ויים. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 06:18, 28 במאי 2011 (IDT) == <גרומות> == כשמדברים על איברים גרומים [ידים/לחיים/שוקיים -'''גרומות''' למה בדיוק מתכוונים?? :"גֶּרֶם" - מערכת השלד. "גַרוּם" - דל בשר, שעצמותיו ניכרות מבעד לעורו. (יש גם "גרם מדרגות" - ניחוש שלי - בעקבות הדמיון למערכות עצמות כדוגמת השדרה או הצלעות). [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]] 06:35, 27 במאי 2011 (IDT) == ניסוי פשוט במצפן == אני לומד חשמל ומגנטיות, ככה שיש לי קצת רקע בנושא. עשיתי ניסוי פשוט עם מצפן צעצוע וקבל של מחשב נייד ובמיוחד עם ה"תיבה" הזאת (זה שנאי? אני לא בטוח אחרי הניסוי). התיבה מכילה 2 חוטים- נסמן אתם "החוט של המחשב" ו"החוט של השקע": # אם שמים את המצפן על התיבה במקום שבו יש את החיבור לחוט של השקע, אז המצפן מתחיל לזוז בתנודות קטנטנות ומחזוריות(!!!) ה"צפון" לא תואם את הכיוון של כדור ארץ. # כשמזיזים את המצפן לעט לאורך התיבה, תנודות הולכות וקטנות. בערך באמצע התיבה המצפן נראה "נרגע", כלומר לא רואים תנודות. הצפון נראה פחות או יותר נכון (יתכן שיש שיפוע קל לתיבה). # בכל החצי השני של התיבה (הזה שמחובר לצד של המחשב) המצפן נראה רגוע, אבל בכל נקודה הצפון מצביע לכיוון אחר ( משתנה ברציפות). כשמים את המצפן על השולחן: # החוט של צד של המחשב משנה מעט את כיוון הצפון, כאשר מקברים אותו למצפן # החוט של הצד של השקע לא משנה כלל את כיון הצפון. ההשארה שלי שהתיבה משנה זרם חילופין לזרם ישר. וזה מסביר את התוצאה שגיליתי. בחצי התיבה הראשונה המצפן "רוקד" כי השדה משנה תבונות מחזוריות ובצד השני יש שדה קבוע ובגלל זה המצפן רגוע. אם יש לכן הסברים אלטרנטיביים לתופעה או אולי טעיתי בחשיבה או הבנת הניסוי - אתם מוזמנים לתקן אותי. זה לא איזה ניסוי לשעורי בית בבית ספר. פשוט גיליתי תופעת טבע שאני רוצה להבין. [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 10:34, 27 במאי 2011 (IDT) :כן, [[:en:File:Joes Toshiba brick jeh.JPG|התיבה הזאת]] היא בהחלט שנאי {{אנ|AC adapter}}, כמו גם המטענים של טלפונים סלולריים. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 11:41, 27 במאי 2011 (IDT) :: האם התאוריה שלי שהמכשיר הופך זרם חילופין לזרם ישיר היא נכונה? [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 12:45, 27 במאי 2011 (IDT) :::כמובן. שנאי הוא מכשיר שהופך זרם חילופין לזרם ישר. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 12:57, 27 במאי 2011 (IDT) ::::לא, [[שנאי]] '''אינו''' "מכשיר שהופך זרם חילופין לזרם ישר": "'''שנאי''' (בלעז - '''טרנספורמטור''') הוא מכשיר שמעביר [[אנרגיה חשמלית]] מ[[מעגל חשמלי]] אחד לשני באמצעות [[שדה מגנטי]] משותף. [[זרם חשמלי|זרם]] משתנה במעגל הראשון (ראשוני) יוצר שדה מגנטי משתנה; בתורו, השדה המגנטי [[השראה אלקטרומגנטית|משרה]] מתח במעגל השני (המשני). חיבור עומס למעגל המשני גורם לזרם דרך אותו עומס, ובכך מועברת אנרגיה ממעגל אחד למעגל השני". '''[[מיישר זרם]]''' הוא [[מעגל חשמלי]] או [[רכיב אלקטרוני]] שתפקידו להפוך [[זרם חילופין]] ל[[זרם ישר]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:21, 27 במאי 2011 (IDT) ::::::תודה, נראה שאכן זהו המונח המקצועי הנכון. אבל המונח "שנאי" נפוץ בשימוש העממי. אני לא הייתי מנסה לבקש "מיישר זרם" בחנות מוצרי חשמל. [[משתמש:אני ואתה|אני-ואתה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:אני ואתה|שיחה]] 13:36, 27 במאי 2011 (IDT) :א. אני חושש ש[[הנס כריסטיאן אורסטד]] קצת הקדים אותך בגילוי התופעה. :ב. תדירות זרם החילופין ברשת היא 50 הרץ, כלומר 50 מחזורים בשניה. קשה לי להאמין שזו הסיבה לתנודות, אלא אם כן הן היו מאוד מאוד מהירות (קרוב לתדירות הזו). :[[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 13:51, 27 במאי 2011 (IDT) [http://www.filefactory.com/file/cb79763/n/Видео0002.3gp צילום א], [http://www.filefactory.com/file/cb79783/n/_0001_1_.3gp צילום ב]. מצטער על איכות הצילום ועל השרת החינמי... לא היו אמצעים יותר טובים כרגע. בניסוי- לא הזזתי את השטח ולא עצרתי את הצילום- המצפן באמת נעצר למספר רגעים ומתחיל עוד הפעם בתנודות מחזוריות. וזה ממש לא 50 תנודות לשניה. אם יש לך מצפן וספק כוח למחשב נייד תנסה בעצמך! [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 14:39, 27 במאי 2011 (IDT) : פעימות!! לא יכול להיות משהו אחר! המצפן מצא בתנועה מעולצת! המרחק מנקודת שיווי המשקל הולך וגדל עד לגבול מסויים ומשם הולך וקטן. ניסיתי עכשיו להזיז את המצפן בשביל להכניס אותו לתהודה והוא מתחיל לעשות סיבובים שלמים! בואנה... זה מגניב. נחכה לאיזה פיזיקאי שיסביר את תופעה. [[מיוחד:תרומות/79.183.203.91|79.183.203.91]] 14:46, 27 במאי 2011 (IDT) == קרניים == מאיפה באה המטפורה של גבר שאישתו בוגדת בו הוא עם קרניים? [[מיוחד:תרומות/79.182.198.152|79.182.198.152]] 21:48, 27 במאי 2011 (IDT) :"לעתים סביבתם של בני הזוג יודעת על הבגידה קודם שהנבגד יודע על כך (כפי שמרמז הביטוי "הצמיחה לו קרניים" - הכל רואים את הקרניים מלבד בעל הקרניים עצמו), ומישהו מסביבה זו עלול להעביר מידע זה לבן הזוג הנבגד." (מתוך הערך [[בגידה (זוגיות)]]). אפשר לקרוא על כך עוד בערך בוויקיפדיה האנגלית: [[:en:Cuckold]] [[משתמש:דוד|דוד]] - [[שיחת משתמש:דוד|שיחה]] 03:30, 29 במאי 2011 (IDT) == קלמנטינה ותפוז == מי זוכר איך קוראים לשילוב של [[קלמנטינה]] ו[[תפוז]]? [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 09:49, 28 במאי 2011 (IDT) : יכול להיות [[מנדרינה]]? [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 12:37, 28 במאי 2011 (IDT) :[http://www.televizia.net/vb/showthread.php?t=7632#7 תפוזינה, תפוזינה], גם תפוז גם קלמנטינה! (ורק אחרי זה השם נגנב למשקה) [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 12:48, 28 במאי 2011 (IDT) == LaTeX == האם יש אפשרות למחוק טקסט בקו? כמו לצמצם שבר וכדו'? [[מיוחד:תרומות/109.66.211.136|109.66.211.136]] 12:03, 28 במאי 2011 (IDT) :<s>ככה</s>? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 12:49, 28 במאי 2011 (IDT) ::כן, אבל בLaTeX. זה לא הולך ככה: ::<math><s>n</s></math> [[מיוחד:תרומות/109.66.211.136|109.66.211.136]] 13:00, 28 במאי 2011 (IDT) :::אולי בדוק/שאל [[עזרה:נוסחאות|כאן]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:11, 28 במאי 2011 (IDT) :לפי [http://meta.wikimedia.org/wiki/Help:Displaying_a_formula#Larger_expressions הדף הזה], אפשר לעשות קו כזה, אבל קצת אלכסוני בעזרת הפקודות {{d}} \not או {{d}} \cancel יש שם גם אפשרות לעשות קו אופקי מעל או מתחת, אבל משום מה לא באמצע. אם כי בטח אפשר להזיז את הקו הזה בעזרת פקודות יותר מתוחכמות, אם אין פתרון יותר פשוט. :[[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 14:52, 28 במאי 2011 (IDT) ::הנה כך: קוד - <big><code><nowiki><math>\cancel{157}</math></nowiki></code></big>; תוצאה - <math>\cancel{157}</math> (הקוד not\ עובד על התו הראשון בלבד - <math>\not{157}</math>). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:57, 28 במאי 2011 (IDT) : החבילה ulem כוללת את הפקודה sout שמסמנת קו אמצעי על הטקסט. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:56, 30 במאי 2011 (IDT) : אחד הפתרונות הכי טובים הוא לכתוב על דף ולסרוק. == עזרה המילה הולעזית למוח? == נוירוביולוגיה היא תורת העצבים בהקשר הביולוגי שלה. השאלה, איך אומרים למשל; "תורת מוח הגולגולת"?.. או "תורת המוח"..? האם עלינו לומר קריינולוגיה ? (אני מניח שלא כי לא מצאתי מידע על הביטוי הזה), אז מה כן?, גם באנגלית, תודה רבה רבה!. :לא כל כך הבנתי את השאלה, אבל אולי הערכים הללו יעזרו לך: [[נוירולוגיה]], [[מדעי המוח]] (יש שם רשימה של תחומים קשורים) [[משתמש:Mysterion|Mysterion]] - [[שיחת משתמש:Mysterion|שיחה]] 23:13, 28 במאי 2011 (IDT) :עד כמה שידוע לי אין תורה שמתמקדת בחלקי מערכת העצבים המרכזית שנמצאים בגולגולת. לא קשה למצוא מומחים למשל לשכבה 4 של קליפת המוח, אבל אין להסיק מזה שקיימת שכבה-4-של-קליפת-המוחלוגיה. [[משתמש:יוסי|יוסי]] • [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 00:10, 29 במאי 2011 (IDT) == מכה באשכים == היום קיבלתי כדורגל לאשכים והכאב היה עצום. למה זה כ"כ כואב? [[מיוחד:תרומות/46.116.113.207|46.116.113.207]] 23:24, 28 במאי 2011 (IDT) :[[כאב]] ::על פי הערך באנגלית{{אנ|Testicle}}:{{כ}}"The testicles are well-known to be very sensitive to impact and injury." הכאב הוא מנגנון הנותן לגוף תמריץ לשמור על איברים אלו, החיוניים להמשך קיום הדורות הבאים. ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 14:22, 29 במאי 2011 (IDT) == וויאגרה וגלולות == מה יקרה לגבר שיקח גלולה? מה יקרה לאישה שתיקח ויאגרה? :אלה שתי שאלות שונות לחלוטין. :גלולה (אני מניח שהכוונה לגלולה למניעת הריון) מכילה הורמונים נקביים. גבר שיקח גלולות באופן קבוע (אאל"ט ההשפעה של גלולה אחת היא זניחה) עשוי לפתח סימני מין נקביים (למשל חזה גדול) ויתכנו השפעות נוספות על הסימנים הגבריים. ( לא מכיר את התחום כל-כך - מישהו יכול להרחיב?) :ויאגרה היא תרופה שפותחה במקור לבעיות במערת הדם. ההשפעה על הזיקפה היא תופעת לוואי שיותר פופולרית מהשימוש המקורי. גם אצל נשים היא תשפיע על מערכת הדם בצורה דומה. [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 09:04, 29 במאי 2011 (IDT) == כמו נסורת, רק לאבנים == כשמסותתים אבנים נזרקות מעט שאריות קטנות, הדומות לנסורת ושונות ממנה בכך שמקורן באבנים. האם יש לזה שם בעברית? ובאנגלית? תודה, [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 11:36, 29 במאי 2011 (IDT) ::חצץ , בכבוד מים נושפים . :::כמובן, תודה! [[משתמש:נו, טוב|נו, טוב]] - [[שיחת משתמש:נו, טוב|שיחה]] 20:56, 29 במאי 2011 (IDT) == התכנסות במ"ש == אתם יכולים להסביר ללי באופן אינטואיטיבי (לא פורמלי) מה זה אומר "התכנסות במידה שווה"? לתת איזו דוגמה או שתיים שימחישו? : ראה [[התכנסות במידה שווה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:12, 29 במאי 2011 (IDT) [[קובץ:Drini-nonuniformconvergence.png|שמאל|300px|ממוזער]] ::הוא ביקש הסבר '''אינטואיטיבי'''. למרבה הצער הערך הזה, כמו ערכי מתמטיקה רבים אצלנו לא מצטיין במישור הזה. מעיון מרפרף בערך, במיוחד חסרה בו דוגמה להתכנסות שהיא לא במידה שווה, כמו שנראה לי יש בויקיפדיה האנגלית, ובמיוחד בתמונה הזו שיש שם (שאני שם משמאל). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:52, 29 במאי 2011 (IDT) ::: כתוב בערך (אחרי ההגדרה): "ההבדל העקרוני שבין הגדרה זו ובין הגדרת התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות היא שכאן N יחיד מתאים לכל הנקודות שבהן מוגדרת פונקציית הגבול. בהתכנסות נקודתית, לנקודות שונות בתחום ההתכנסות יכולים להתאים ערכים שונים של N. על כן, התכנסות במידה שווה גוררת בפרט התכנסות נקודתית בכל נקודה, אך ההפך אינו נכון, ולכן התכנסות במידה שווה היא תכונה חזקה יותר מהתכנסות רגילה"; זה הסבר אינטואיטיבי לא רע. גם הדוגמא בערך (הפונקציות x^n בקטע (0,1)) אינה נופלת מזו של הערך באנגלית, למרות שחסר בה הגרף. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:56, 30 במאי 2011 (IDT) ::::זה כתוב כך שפיספסתי את הדוגמה. בלי תמונה, כל מיני דלתות ואפסילונים מפחידים. מודה, הייתי עייף מאוד כשכתבתי את הדברים, וזה תרםפ לזה שפיספסתי. אבל גם חוסר הידידותיות שלה הערך. הקיצור למי שמחפש הסבר אינטואיטיבי, הערך הזה לא מספיק טוב. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 03:06, 1 ביוני 2011 (IDT) == מהם ענקי גז? והאם הגז הוא רק פנימי ועליו יש אדמה\קרקע? == תודה רבה רבה!. :[[ענק גזים]]. על לא דבר. [[משתמש:יוסי|יוסי מחשבון אחר]] - [[שיחת משתמש:יוסי|שיחה]] 17:44, 29 במאי 2011 (IDT) == עזרה בהדפסת מסמך מוורד == שלום לכולם! רציתי לדעת האם תוכלו לסייע לי: יש לי במחשב מסמך וורד שהוכן על גודל דף של A3 וברצוני להדפיס אותו. הבעייה היא שיש ברשותי רק מדפסת של A4 סטדנרטי. האם ישנה דרך להגדיר שהמדפסת תדפיס את הדף A3 בשני חלקים במדפסת שלי? [זאת אומרת, על שני דפי A4 שאני אדביק אותם יחד אח"כ.] תודה רבה! == [[קשר קוולנטי]] == בהינתן נוסחה מולקולרית, איך יודעים לקבוע האם הקשרים בה הם קוולנטיים או אחרים (יונים לדוגמה). [[מיוחד:תרומות/109.67.207.253|109.67.207.253]] 20:43, 29 במאי 2011 (IDT) :אין חלוקהמ מוחלטת בין קשרים קוולנטים ליונים, אלא סקאלה שלמה בה אופי הקשר משתנה מקוולנטי טהור ליוני טהור, עם עליית הפרש האלקטרושליליות בין שני האטומים בקשר. בד"כ קשרים בין מתכות אלקליות לאלמתכות נושאים אופי יוני טהור, וגם קשרים בין מתכות שאינן אלקליות לאלמתכות הם ברובם בעלי אופי יוני כזה או אחר. [[מיוחד:תרומות/94.159.159.165|94.159.159.165]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -92,5 +92,5 @@ אכן כך?. :מה זה בכלל חוכמה? איך מודדים את זה? האם במבחן IQ? אם התשובה שלך היא כן, אז לידיעתך, הרבה מאוד פסיכולוגים מאוד רציניים טוענים שהמבחן הזה בודק רק שלושה סוגי חוכמה מתוך השבעה שחשובים לתפקוד אנושי. איזה סוג חוכמה חשוב לתפקוד של קוף? האם בכלל אפשר להשליך מאנשים לקופים? -:כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה [[תוקף]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:27, 22 במאי 2011 (IDT) +:כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה [[תוקף (מחקר)|תוקף]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:27, 22 במאי 2011 (IDT) :: המדידות האלה בעייתיות, אבל לספור את סוגי החוכמה כן הצליחו? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:17, 23 במאי 2011 (IDT) :::ראשית, אני מודע שלא התעמקתי עד כדי כך במחקרים. את העובדה שאסור להתייחס למדידת IQ ביראת קודש, לומדים כבר בקורס "מבוא לפסיכולוגיה". לגבי סוגי החוכמה, אם הבנתי נכון, מדובר לא בקביעה מוחלטת אלא בהצעה אופרטיבית להרחבה של מבחני מנת המשכל למספר תחומים נוספים. הטענה היא שכפי שאפשר להתייחס לכושר המילולי והכמותי כאל סוגי חוכמה חשובים, יש להתייחס כך גם לתחומים אלה. '
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => ':כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה [[תוקף (מחקר)|תוקף]]. [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 16:27, 22 במאי 2011 (IDT)' ]
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp)
1585411317