בדיקת שינויים ספציפיים

'@@ -1,8 +1,12 @@ -'''ג'ראר אלון''' - [[צלם]] ג'ראר אלון (נולד ברביעי ליוני 1949) הוא אמן ישראלי צרפתי, פעיל בתחום הצילום, הקולנוע וה[[הולוגרפיה]]. נודע בתרומתו לשינויים החשובים שחלו בשדה הצילום הישראלי החל מאמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] של המאה ה-20 ועד היום.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=ערן ליטוין|שם=המבט הכפול של ג'ראר אלון|כתב עת=ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, קטלוג|עמ=15|מו"ל=מוזיאון לאמנות אשדוד|שנת הוצאה=2022}}</ref> +{{אמן +| שם = ג'ראר אלון +| תמונה = Gerard Allon.jpg +| תאריך לידה = 4 ביוני 1949 +| אתר אינטרנט = https://gerardallon.com/ +}} + +'''ג'ראר אלון''' (נולד ב-[[4 ביוני]] [[1949]]) הוא אמן ישראלי צרפתי, פעיל בתחום הצילום, הקולנוע וה[[הולוגרפיה]]. נודע בתרומתו לשינויים החשובים שחלו בשדה הצילום הישראלי החל מאמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] ועד היום.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=ערן ליטוין|שם=המבט הכפול של ג'ראר אלון|כתב עת=ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, קטלוג|עמ=15|מו"ל=מוזיאון לאמנות אשדוד|שנת הוצאה=2022}}</ref> ==ביוגרפיה== -[[קובץ:Gerard Allon.jpg|ממוזער|ג'ראר אלון. צילום: קרן אלון.]] -ג'ראר אלון (נולד ברביעי ליוני 1949) הוא אמן ישראלי צרפתי, פעיל בתחום הצילום, הקולנוע וההולוגרפיה. נודע בתרומתו לשינויים החשובים שחלו בשדה הצילום הישראלי החל מאמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום. - מוביל גישה חדשנית בכל הנוגע לצילום ותיעוד התרבות הישראלית. לאורך הקריירה שלו שילב בין מדיומים חזותיים שונים, לאחר שנים ארוכות שבמהלכן שִׁכלל את מיומנותו בצילום מבוים ־ אם בצילום אופנה ובצילום מסחרי, ואם בצילום לתיאטרון או בצילום אישי .<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ניסן פרז|שם=תיאטרון הקבלה של ג'ראר אלון|כתב עת=ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, קטלוג|עמ=157|שנת הוצאה=2022|מו"ל=מוזיאון לאמנות אשדוד}}</ref> @@ -11,9 +15,9 @@ אלון עלה ארצה בינואר 1974, לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]]. בתחילת 1975 החל את דרכו המקצועית בישראל כצלם הבית של [[NMC|CBS]] ומונה לצלם הבית של [[הבימה|התיאטרון הלאומי הבימה]]. בשנת 1978 מונה לצלם הבית של מגזין האופנה [[מוניטין (ירחון)|מוניטין]]. צילומים שביצע במסגרת תפקידים אלו הפכו ליצירות אמנות בפני עצמן, המהוות חלק מקאנון התרבות הישראלית. -ב־1982 אלון פרסם את אלבום הצילומים הראשון שלו (הגדה של פסח) וזכה בפרס הצילום הצעיר על שם ז'ראר לוי ב[[מוזיאון ישראל]]. בשנת 1985 אלון נסע ל[[מונטריאול]] שבקנדה על מנת להקים את Trilone Inc, חברה המתמחה בהולוגרפיה. שם תיפקד כאומן חזותי ומנהל מחקר ופיתוח. בין השנים 1985-1987 פיתח מצלמה הולוגרפית אוטומטית לדיוקנאות ורשם עליה [[פטנט]]. כמו כן, יצר פרויקטים הולוגרפיים בינלאומיים, בהם הולוגרמה ל[https://www.girbaud.com/en/ בית האופנה מריטה ופרנסואה ז׳ירבו], שהייתה אז הגדולה בעולם (120×120 ס״מ.). +ב־1982 אלון פרסם את אלבום הצילומים הראשון שלו (הגדה של פסח) וזכה בפרס הצילום הצעיר על שם ז'ראר לוי ב[[מוזיאון ישראל]]. בשנת 1985 אלון נסע ל[[מונטריאול]] שבקנדה על מנת להקים את Trilone Inc, חברה המתמחה בהולוגרפיה. שם תיפקד כאומן חזותי ומנהל מחקר ופיתוח. בין השנים 1985–1987 פיתח מצלמה הולוגרפית אוטומטית לדיוקנאות ורשם עליה [[פטנט]]. כמו כן, יצר פרויקטים הולוגרפיים בינלאומיים, בהם הולוגרמה ל[https://www.girbaud.com/en/ בית האופנה מריטה ופרנסואה ז׳ירבו], שהייתה אז הגדולה בעולם (120×120 ס״מ.). בשנת 1993 עם שובו ארצה, הציג אלון תערוכת מולטימדיה : "פרדוקס החלום החומרי", שהתבססה על עבודות הולוגרפיות והקרנות וידאו, באוצרות משותפת עם מאירה יגיד-חיימוביץ׳ ב[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו|ביתן הלנה רובינשטיין]] של מוזיאון תל אביב לאמנות. באותה העת מונה חזרה לתפקיד צלם הבית של התיאטרון הלאומי הבימה. -בין השנים 2017-1999, היה מרצה לצילום ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (ירושלים)|בצלאל]] במחלקה לתקשורת חזותית. כמו כן לימד ב[[קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות|קמרה-אובסקורה]] בין השנים 2001-2000 וכן ב[[HIT מכון טכנולוגי חולון|מכון הטכנולוגי חולון]] בין 2002-2000. לצד עבודותיו המקצועיות פעל גם באופן אישי כאמן, ויצר עבודות צילום וסרטים אשר זכו בפרסים בינלאומיים ונרכשו על ידי מוזיאון ישראל, [[אוניברסיטת הרווארד]] ועוד. +בין השנים 1999–2017, היה מרצה לצילום ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (ירושלים)|בצלאל]] במחלקה לתקשורת חזותית. כמו כן לימד ב[[קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות|קמרה-אובסקורה]] בין השנים 2000–2001 וכן ב[[HIT מכון טכנולוגי חולון|מכון הטכנולוגי חולון]] בין 2000–2002. לצד עבודותיו המקצועיות פעל גם באופן אישי כאמן, ויצר עבודות צילום וסרטים אשר זכו בפרסים בינלאומיים ונרכשו על ידי מוזיאון ישראל, [[אוניברסיטת הרווארד]] ועוד. אלון ממשיך לפעול כצלם ואמן. בימים אלה מוצגת תערוכת רטרוספקטיבה על עבודותיו ב[[מוזיאון אשדוד לאמנות]]. במקביל, עובד על שני סרטים נוספים שיצאו לאור בשנים הקרובות. @@ -22,19 +26,19 @@ ==עטיפות תקליטים== -מעמדו של אלון כצלם הבית בחברת התקליטים CBS אפשר לו להציב רף חדש בכל הנוגע לעטיפות אלבומי התקליטים בישראל. בזכות הידע שצבר בצרפת, לצד הניסיון להיטמע בחברה הישראלית שלאחר כיפור 73', הצליח אלון להוביל להתבוננות חדשה ולהנכיח את החשיבות של תרבות וייצוג חזותי בכל הנוגע לעיצוב עטיפות תקליטים. בזמנים ש[[עיצוב גרפי]] לא היה עוד בשיאו והמודעות לתחום עוד דשדשה, אלון היה הבמאי, המפיק והתסריטאי של הסצנה אותה הוא עתיד לצלם וכך יצר שורה של צילומים אייקונים שהפכו להיות יצירות אמנות העומדות בפני עצמן. +מעמדו של אלון כצלם הבית בחברת התקליטים CBS אפשר לו להציב רף חדש בכל הנוגע לעטיפות אלבומי התקליטים בישראל. בזכות הידע שצבר בצרפת, לצד הניסיון להיטמע בחברה הישראלית שלאחר כיפור 73', הצליח אלון להוביל להתבוננות חדשה ולהנכיח את החשיבות של תרבות וייצוג חזותי בכל הנוגע לעיצוב עטיפות תקליטים. בזמנים ש[[עיצוב גרפי]] לא היה עוד בשיאו והמודעות לתחום עוד דשדשה, אלון היה הבמאי, המפיק והתסריטאי של הסצנה אותה הוא עתיד לצלם וכך יצר שורה של צילומים אייקונים שנחשב יצירות אמנות העומדות בפני עצמן. -בין עטיפות האלבומים שצילם היו: עטיפת האלבום קסם מולדת, בו [[יהורם גאון]] שר מלחניו של [[מרדכי זעירא]]. בצילום לקח אלון את יהורם גאון לשדה קציר בשעות הבוקר המוקדמות כשהוא מביט אל האופק, ידו על מותנו כשעליו מונח ג'קט ברישול קל - ייצוג הישראלי החדש כפי שאלון ניסה להציג אל מול המציאות שנכנס אליה לאחר מלחמת יום הכיפורים. צילום זה היווה נקודת מפנה בהתייחסות לצילומי התקליטים בישראל ומאותו הרגע המשיך לייצר צילומים אייקונים למגוון להקות רוק ישראליות כגון: [[תמוז (להקה)|להקת תמוז,]] [[תיסלם]] ועוד, ולמיטב הזמרים והזמרות בישראל: [[עפרה חזה]], [[מאיר אריאל]], [[אריק איינשטיין]], [[מתי כספי]], [[רמי פורטיס]], [[צביקה פיק]], ואחרים. צילומים אלו הפכו להיות הפנים החדשות של הזמר הישראלי בזכות צילומים מדויקים אנושיים הממחישים את תוכנו של התקליט באופן אלגנטי וחכם. +בין עטיפות האלבומים שצילם היו: עטיפת האלבום קסם מולדת, בו [[יהורם גאון]] שר מלחניו של [[מרדכי זעירא]]. בצילום לקח אלון את יהורם גאון לשדה קציר בשעות הבוקר המוקדמות כשהוא מביט אל האופק, ידו על מותנו כשעליו מונח ג'קט ברישול קל - ייצוג הישראלי החדש כפי שאלון ניסה להציג אל מול המציאות שנכנס אליה לאחר מלחמת יום הכיפורים. צילום זה היווה נקודת מפנה בהתייחסות לצילומי התקליטים בישראל ומאותו הרגע המשיך לייצר צילומים אייקונים למגוון להקות רוק ישראליות כגון: [[תמוז (להקה)|להקת תמוז]], [[תיסלם]] ועוד, ולמיטב הזמרים והזמרות בישראל: [[עפרה חזה]], [[מאיר אריאל]], [[אריק איינשטיין]], [[מתי כספי]], [[רמי פורטיס]], [[צביקה פיק]], ואחרים. צילומים אלו נחשבו הפנים החדשות של הזמר הישראלי בזכות צילומים מדויקים אנושיים הממחישים את תוכנו של התקליט באופן אלגנטי וחכם. לימים צילום [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4863559,00.html עטיפת התקליט של להקת תיסלם שיצא לאור ב-1981] בו נראית אישה ערומה הפונה אל חברי הלהקה שעל ראשה אנטנה וגבה מופנה אל הצופה, הפך למחלוקת בקרב הזרם הפמיניסטי. אלון, שאב השראה לעבודה זו מיצירה :"ארוחה על הדשא" של אדוארד מאנה (1863) בה נראים שני גברים לבושים יושבים על הדשא לפיקניק כשלצידם יושבת אישה עירומה. בשנת 2021, לקראת חידוש האלבום, עלו שאלות בנוגע לעירום האישה והוחלט להלבישה באמצעות פוטושופ כחלק מ[[Me Too|מהפכת ה-METOO]], בניגוד לדעתו המקצועית של אלון. גם צילום עטיפת התקליט הראשון של [[רמי פורטיס]] שואב השראה מהאמן [[פרנסיסקו דה גויה]] (שהקדים את הזרם האימפרסיוניסטי לו משויך מאנה), ביצירתו "[[שלושה במאי 1808|שלושה במאי"]] 1808 בו מתוארת סצנה של הוצאה להורג. ==צילום תיאטרון== -בשנת 1974 החל אלון לעבוד כצלם הבית של תיאטרון הלאומי הבימה. לאורך השנים, אלון עבד עם מרבית התיאטראות הישראליים, כגון: [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]], [[תיאטרון החאן|החאן הירושלמי]], [[תיאטרון חיפה|תיאטרון חיפה,]] [[תיאטרון יידישפיל|תיאטרון היידישפיל]] ונוספים. מבחר רחב מצילומי התיאטרון של אלון נרכשו על ידי הארכיון של אוסף היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. +בשנת 1974 החל אלון לעבוד כצלם הבית של תיאטרון הלאומי הבימה. לאורך השנים, אלון עבד עם מרבית התיאטראות הישראליים, כגון: [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]], [[תיאטרון החאן|החאן הירושלמי]], [[תיאטרון חיפה]], [[תיאטרון יידישפיל|תיאטרון היידישפיל]] ונוספים. מבחר רחב מצילומי התיאטרון של אלון נרכשו על ידי הארכיון של אוסף היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. אלון יצר מספר עבודות [[וידאו ארט|וידאו-ארט]] שלקחו חלק בהצגות תיאטרון ובגלריות, כגון: קדיש לנעמי גינזברג, [[מותו של סוכן]], זוגיות, מאמי ועוד. על ההצגה ״קדיש לנעמי״ בכיכובה של [[גילה אלמגור]] (2000) כתב [[מיכאל הנדלזלץ]] בעיתון [[הארץ]]:".. נראה כאילו אין כל שמץ של עיצוב משחקי וכי יש כאן הזדהות מוחלטת. לאו–דווקא בהתפרצויות הרגש: עוצמת הופעתה (של גילה אלמגור, הערת הכותב) מרתקת עוד יותר בהקרנה הרגשית האילמת (על הבמה ובקטעי הסרט) הכואבת עד אימה, של הטירוף העמום, החזק ממנה, המותיר את הצופה מזועזע וחסר אונים. הו, איזו נפש נעלה פה מתרסקת ״<ref name=":0" />. ==עבודות אישיות== -לאורך הקריירה שלו אלון פעל בשני ערוצים מקבילים המזינים זה את זה ־ עבודות מוזמנות ועבודות אישיות ־ ובחינת הזיקה ביניהם מדגימה את התפתחותו המקצועית כצלם אמן. כ[[הגירה|מהגר]], תצלומיו קשורים הדוקות לנושאים של זהות ולחיפוש אחר אינדיבידואליות בכור ההיתוך הישראלי של תרבויות ושפות +לאורך הקריירה שלו אלון פעל בשני ערוצים מקבילים המזינים זה את זה ־ עבודות מוזמנות ועבודות אישיות ־ ובחינת הזיקה ביניהם מדגימה את התפתחותו המקצועית כצלם אמן. כ[[הגירה|מהגר]], תצלומיו קשורים הדוקות לנושאים של זהות ולחיפוש אחר אינדיבידואליות בכור ההיתוך הישראלי של תרבויות ושפות -אחד המאפיינים הבולטים בעבודותיו הנו העיסוק וההשפעה על התרבות הישראלית, בשני הערוצים שפעל. על פועלו של ג׳ראר כתב האוצר [[ניסן פרז]]: ״התמחותו של אלון בצילום לתיאטרון, שבו עסק באופן נרחב לאורך הקריירה האמנותית והמסחרית שלו, עשתהאותו רב–אמן בבימוי תמונות. למעשה, מאז ראשית הדרך,רבות מעבודותיו מתאפיינות ב[[מיז-אנ-סצנה|מיזנסצנות]] צילומיות מורכבות,המעודכנות בכל החידושים בשדה. חידושיו בכל תחום ותחום, הָחֵל בתצלומיו המסחריים וכלה בפרויקטים מיסטיים אישיים,נסמכים על הבְניה מיודעת של מרכיבי הסצנה, שנהרסים לאחר שהושלם תיעודה הצילומי. מה שנותר הוא אם כן "זיכרון חזותי" המקובע בדימוי הסופי, שנותן חיים וצורה למושגים מופשטים ״.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ניסן פרז|שם=תיאטרון הקבלה|עמ=159|כתב עת=ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, קטלוג|מו"ל=מוזיאון לאמנות אשדוד|שנת הוצאה=2022}}</ref> +אחד המאפיינים הבולטים בעבודותיו הוא העיסוק וההשפעה על התרבות הישראלית, בשני הערוצים שפעל. על פועלו של ג׳ראר כתב האוצר [[ניסן פרז]]: ״התמחותו של אלון בצילום לתיאטרון, שבו עסק באופן נרחב לאורך הקריירה האמנותית והמסחרית שלו, עשתהאותו רב–אמן בבימוי תמונות. למעשה, מאז ראשית הדרך, רבות מעבודותיו מתאפיינות ב[[מיז-אנ-סצנה|מיזנסצנות]] צילומיות מורכבות, המעודכנות בכל החידושים בשדה. חידושיו בכל תחום ותחום, הָחֵל בתצלומיו המסחריים וכלה בפרויקטים מיסטיים אישיים, נסמכים על הבְניה מיודעת של מרכיבי הסצנה, שנהרסים לאחר שהושלם תיעודה הצילומי. מה שנותר הוא אם כן "זיכרון חזותי" המקובע בדימוי הסופי, שנותן חיים וצורה למושגים מופשטים ״.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ניסן פרז|שם=תיאטרון הקבלה|עמ=159|כתב עת=ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, קטלוג|מו"ל=מוזיאון לאמנות אשדוד|שנת הוצאה=2022}}</ref> ב-1975 השתתף אלון לראשונה בישראל בתערוכה קבוצתית :"בעדשה של צלמים עולים" שהוצגה ב[[צוותא]], תל אביב, והמחישה את נקודת המבט של מספר צלמים -עולים חדשים והמתח בין הזרות -למקומיות או הארצישראליות החדשה. בשנת 1982 אלון פרסם את אלבום הצילומים הראשון שלו ״הגדה של פסח״ וזכה בפרס הצילום הצעיר על שם ז'ראר לוי במוזיאון ישראל. ב־1984 הוא יצר את ״בראשית״, פרויקט צילומי גדול, אשר הוצג במספר גלריות בעולם. סדרה נוספת שיצר "סמלים" ( postcards from Israel ) מבטאת באופן ברור את האתגר של אלון בהיטמעות בחברה הישראלית כעולה חדש, מהגר. בסדרה ישנן מספר יצירות המציגות את סמלי הישראליות המובהקים בעיניו של אלון, בליווי טקסטים עם שיבושים ושגיאות כתיב מכוונים כדי לבטא את חוסר ההשתלבות המלאה. שתיים מהעבודות הוצגו במוזיאון ישראל, ירושלים, ונרכשו לאוסף המוזיאון. @@ -42,5 +46,5 @@ כאמור, יצר אלון פרויקטים הולוגרפיים בינלאומיים, בהם הולוגרמה לבית האופנה מריטה ופרנסואה ז׳ירבו, שהייתה אז הגדולה בעולם (120×120 ס״מ). כמו כן, בשנת 1993 הציג את תערוכת המולטימדיה : "פרדוקס החלום החומרי", שהתבססה על עבודות הולוגרפיות והקרנות וידאו, באוצרות משותפת עם מאירה יגיד-חיימוביץ׳ במוזיאון תל אביב לאמנות. -בשנת 2004 יצר אלון את הסרט התיעודי ״החגורה של נעמי״, המספר את סיפורה של בתו נעמי שנולדה עם [[תסמונת ויליאמס|תסמונת וויליאמס]] ־ תסמונת גנטית נדירה ומגבילה, המלווה ב[[עקמת]] מסכנת חיים, המצריכה ממנה לעטות חגורה אורתופדית במשך 23 שעות ביממה. בסרט מתעד אלון את מסעה של בתו בדרך לניתוח שיסיר ממנה את החגורה. הסרט הוקרן בערוץ 8 (הוט) ובמספר פסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל FIPADoc ב[[ביאריץ]], צרפת. +בשנת 2004 יצר אלון את הסרט התיעודי ״החגורה של נעמי״, המספר את סיפורה של בתו נעמי שנולדה עם [[תסמונת ויליאמס]] ־ תסמונת גנטית נדירה ומגבילה, המלווה ב[[עקמת]] מסכנת חיים, המצריכה ממנה לעטות חגורה אורתופדית במשך 23 שעות ביממה. בסרט מתעד אלון את מסעה של בתו בדרך לניתוח שיסיר ממנה את החגורה. הסרט הוקרן בערוץ 8 (הוט) ובמספר פסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל FIPADoc ב[[ביאריץ]], צרפת. בשנת 2006 יצר את [[מיצב וידאו|מיצב הווידאו]] ״רסיסים״, אשר הוצג במוזיאון ישראל. ב־2007 אלון כתב, ביים והפיק את הסרט ״שברים 2006-1990״ שנבחר להשתתף במספר פסטיבלים בינלאומיים, כגון: [https://www.visionsdureel.ch/en/ פסטיבל Visions du Réel] שבשוויץ. לאורך השנים יצר מספר עבודות וידאו-ארט שלקחו חלק בהצגות תיאטרון ובגלריות, כגון: קדיש לנעמי גינזברג, מותו של סוכן, זוגיות, מאמי ועוד. @@ -48,140 +52,78 @@ בשנת 2019 יצר אלון סדרת צילומים דיגיטליים: "עננים מארץ הקודש" המאזכרים סגנון תיעודי-אנתרופולוגי - ציורים של ארץ ישראל בראשית [[המאה ה-19]] המזכירים [[תחריט|הדפסי תחריט]], עשויים בטכניקת צילום דיגיטלית ייחודית, ומשלבים הומור ציני, המייצגים בין היתר גם סוגיות פוליטיות ודתיות. הדימויים בשחור-לבן נראים כציור ועליהם משולבים טקסטים שונים המבקשים מהצופה לקחת חלק אקטיבי בפרשנות הדימוי הניצב מולם. -במקביל לעבודותיו, פעל אלון כאמן באופן עצמאי, מכר והציג עבודות צילום (סטילס ווידאו) בארץ ובעולם ובפסטיבלים שונים. כיום, עובד אלון על שני סרטים נוספים, זאת לצד המשך עבודות הצילום שלו המתכתבות עם השינויים הדיגיטליים של שנות ה-2000. +במקביל לעבודותיו, פעל אלון כאמן באופן עצמאי, מכר והציג עבודות צילום (סטילס ווידאו) בארץ ישראל ובעולם ובפסטיבלים שונים. כיום, עובד אלון על שני סרטים נוספים, זאת לצד המשך עבודות הצילום שלו המתכתבות עם השינויים הדיגיטליים של שנות ה-2000. ==פרסים והישגים== -1982 פרס ז׳ראר לוי לעידוד היצירה בצילום מטעם מוזיאון ישראל, ירושלים. - -2004 פרס חבר השופטים בפסטיבל [https://fipadoc.com/en FIPADoc] בביאריץ, צרפת, על סרטו: החגורה של נעמי. +*1982 פרס ז׳ראר לוי לעידוד היצירה בצילום מטעם מוזיאון ישראל, ירושלים. +*2004 פרס חבר השופטים בפסטיבל [https://fipadoc.com/en FIPADoc] בביאריץ, צרפת, על סרטו: החגורה של נעמי. ==תערוכות יחיד ופרויקטים מיוחדים== - -1969- צילומים, גלריה Le Grand Godet, ליל, צרפת. - -1970- צילומים, גלריה Théâtre du Lambrequin, ליל, צרפת. - -1972- צילומים, גלריה Théâtre du Lambrequin, ליל, צרפת. - -1982- הגדה של פסח, התיאטרון הלאומי הבימה, תל אביב. - -1983- The Ten Plagues, גלריה Lowe-Levinson Art Gallery, מיאמי. - -1984- Symbol and Metaphor, גלריה LAPA, לוס אנג׳לס. - -1984- Passover, גלריה NEIKRUG, ניו-יורק. - -1985- הגדה של פסח, מוזיאון חיפה. - -1987- Holographic advertising display, ההולוגרמה הגדולה בעולם (בעת הזו), פרויקט עבור חברת האופנה Marithé François Girbaud, פריז. - -1989- Holographic display, פרויקט עבור חברת Aéroports de Paris, פריז. - -1991- הספינה ״אגוז״: תקופתה ונסיעתה האחרונה, אנדרטה הולוגרפית, Grand Rabbinat du Québec, קנדה. - -1992- La Genése, גלריה Bibliothèque Juive, מונטריאול, קנדה. - -1992- Holographic food display, פרויקט עבור ממשלת ססקצ׳ואן, קנדה. - -1993- La Genése, מיצב הולוגרפי-צילומי, פסטיבל Images du Futur, מונטריאול, קנדה. - -1993- פרדוקס החלום החומרי, פיתוח קונספט התערוכה ואוצרות: מאירה יגיד חיימוביץ, ג׳ראר אלון; מיצבי מולטי מדיה: ג׳ראר אלון; מוזיאון תל אביב. - -2021- עננים מארץ הקודש, פסטיבל בשחור לבן, תיאטרון ירושלים. - -2021- מיצבי וידאו, פסטיבל בשחור לבן, תיאטרון ירושלים. - -2022- ג'ראר אלון, רטרוספקטיבה. אוצר: ערן ליטוין, מוזיאון לאמנות אשדוד. +*1969- צילומים, גלריה Le Grand Godet, ליל, צרפת. +*1970- צילומים, גלריה Théâtre du Lambrequin, ליל, צרפת. +*1972- צילומים, גלריה Théâtre du Lambrequin, ליל, צרפת. +*1982- הגדה של פסח, התיאטרון הלאומי הבימה, תל אביב. +*1983- The Ten Plagues, גלריה Lowe-Levinson Art Gallery, מיאמי. +*1984- Symbol and Metaphor, גלריה LAPA, לוס אנג׳לס. +*1984- Passover, גלריה NEIKRUG, ניו-יורק. +*1985- הגדה של פסח, מוזיאון חיפה. +*1987- Holographic advertising display, ההולוגרמה הגדולה בעולם (בעת הזו), פרויקט עבור חברת האופנה Marithé François Girbaud, פריז. +*1989- Holographic display, פרויקט עבור חברת Aéroports de Paris, פריז. +*1991- הספינה ״אגוז״: תקופתה ונסיעתה האחרונה, אנדרטה הולוגרפית, Grand Rabbinat du Québec, קנדה. +*1992- La Genése, גלריה Bibliothèque Juive, מונטריאול, קנדה. +*1992- Holographic food display, פרויקט עבור ממשלת ססקצ׳ואן, קנדה. +*1993- La Genése, מיצב הולוגרפי-צילומי, פסטיבל Images du Futur, מונטריאול, קנדה. +*1993- פרדוקס החלום החומרי, פיתוח קונספט התערוכה ואוצרות: מאירה יגיד חיימוביץ, ג׳ראר אלון; מיצבי מולטי מדיה: ג׳ראר אלון; מוזיאון תל אביב. +*2021- עננים מארץ הקודש, פסטיבל בשחור לבן, תיאטרון ירושלים. +*2021- מיצבי וידאו, פסטיבל בשחור לבן, תיאטרון ירושלים. +*2022- ג'ראר אלון, רטרוספקטיבה. אוצר: ערן ליטוין, מוזיאון לאמנות אשדוד. ==תערוכות קבוצתיות== - - 1975- בעדשה של צלמים עולים, גלריית צוותא, תל אביב. - - 1980- צילומים, בית האומנים, תל אביב. - - 1982- צילומים, פסטיבל עכו. - - 1982- עשר המכות, מוזיאון ישראל, ירושלים. - - 1983- שורשים, מרכז הקונגרסים הישראלי, תל אביב. - - 1983- צלמים מצלמים מחו״ל, תערוכה נודדת, ישראל. - - 1986- ABSURD-E, גלריה J. Yahouda Meir, מונטריאול. - - 1988- GOLEM! Danger, Deliverance and Art, The Jewish Museum, ניו-יורק. - - 1989- לפי הזמנה: צילום מסחרי בישראל היום, מוזיאון ישראל, ירושלים. - - 1991- צילומים, גלריה S. Grover, מונטריאול. - - 1999- הבזקי זוהר: צילום אופנה בראי המאה, המוזיאון לצילום ע״ש אלי למברגר, תל-חי. - - 2000- מראה מקום: מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון מאנה-כץ, חיפה. - - 2003- כן תעשה לך: תחיית היהדות באמנות הישראלית, זמן לאמנות – מרכז לאמנות ישראלית, תל אביב. - - 2007- התחברות, צלמים ישראלים מגיבים, מוזיאון ישראל, ירושלים. - - 2011- רואים רוקנ׳רול – המימד הוויזואלי של הרוק הישראלי, בית האמנים ע״ש יוסף זריצקי, תל אביב. - - 2013- בעיניים זרות: הגירה, צילום והמאה ה-20, מוזיאון ישראל, ירושלים. - - 2014- שימור הזיכרון האינטלקטואלי דרך הצילום, פסטיבל הצילום הבינלאומי, ראשון לציון. - - 2015- DRIVE-IN, מוזיאון אשדוד לאמנות. - - 2018- קריות שדרות: צלילי מקום, שנות ה-70 – שנות ה-90, בית האמנים ע״ש יוסף זריצקי, תל אביב. +*1975- בעדשה של צלמים עולים, גלריית צוותא, תל אביב. +*1980- צילומים, בית האומנים, תל אביב. +*1982- צילומים, פסטיבל עכו. +*1982- עשר המכות, מוזיאון ישראל, ירושלים. +*1983- שורשים, מרכז הקונגרסים הישראלי, תל אביב. +*1983- צלמים מצלמים מחו״ל, תערוכה נודדת, ישראל. +*1986- ABSURD-E, גלריה J. Yahouda Meir, מונטריאול. +*1988- GOLEM! Danger, Deliverance and Art, The Jewish Museum, ניו-יורק. +*1989- לפי הזמנה: צילום מסחרי בישראל היום, מוזיאון ישראל, ירושלים. +*1991- צילומים, גלריה S. Grover, מונטריאול. +*1999- הבזקי זוהר: צילום אופנה בראי המאה, המוזיאון לצילום ע״ש אלי למברגר, תל-חי. +*2000- מראה מקום: מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון מאנה-כץ, חיפה. +*2003- כן תעשה לך: תחיית היהדות באמנות הישראלית, זמן לאמנות – מרכז לאמנות ישראלית, תל אביב. +*2007- התחברות, צלמים ישראלים מגיבים, מוזיאון ישראל, ירושלים. +*2011- רואים רוקנ׳רול – המימד הוויזואלי של הרוק הישראלי, בית האמנים ע״ש יוסף זריצקי, תל אביב. +*2013- בעיניים זרות: הגירה, צילום והמאה ה-20, מוזיאון ישראל, ירושלים. +*2014- שימור הזיכרון האינטלקטואלי דרך הצילום, פסטיבל הצילום הבינלאומי, ראשון לציון. +*2015- DRIVE-IN, מוזיאון אשדוד לאמנות. +*2018- קריות שדרות: צלילי מקום, שנות ה-70 – שנות ה-90, בית האמנים ע״ש יוסף זריצקי, תל אביב. ==סרטים ועבודות וידאו נבחרות== - -1974-קשת: משפחה חוזרת, פילם 16 מ"מ שחור–לבן, 26 דקות, הטלוויזיה הישראלית - -1995-ירושלים ואמניה (Jérusalem et ses artistes) פילם 16 מ"מ שחור–לבן, 26 דקות, הטלוויזיה הצרפתית, ערוץ 5 - -2007-קדיש לנעמי גינזברג, ,2007, וידאו שחור–לבן, 12:21 דקות - -2004- החגורה של נעמי, וידאו צבע, 57:32 דקות, ערוץ ;8 פסטיבלים: JFF, FIPA, Visions du Réel ועוד. - -2006- רסיסים, מיצב וידאו צבע, 18 דקות, מוזיאון ישראל - -2007- שברים 2006—1990, וידאו צבע, 56:06 דקות; פסטיבלים: Réel du ,Visions קרלובי–וארי, ועוד. - -2021- ללא כותרת, מיצב וידאו, 12 דקות; פסטיבל בשחור–לבן, תיאטרון ירושלים. - -2021- שמלה שחורה, וידאו שחור–לבן, 20 דקות; פסטיבל בשחור–לבן, תיאטרון ירושלים. - -2022 - יומן לילה, וידאו צבע, 22 דקות; פרויקט ציפור. +*1974-קשת: משפחה חוזרת, פילם 16 מ"מ שחור–לבן, 26 דקות, הטלוויזיה הישראלית +*1995-ירושלים ואמניה (Jérusalem et ses artistes) פילם 16 מ"מ שחור–לבן, 26 דקות, הטלוויזיה הצרפתית, ערוץ 5 +*2007-קדיש לנעמי גינזברג, ,2007, וידאו שחור–לבן, 12:21 דקות +*2004- החגורה של נעמי, וידאו צבע, 57:32 דקות, ערוץ ;8 פסטיבלים: JFF, FIPA, Visions du Réel ועוד. +*2006- רסיסים, מיצב וידאו צבע, 18 דקות, מוזיאון ישראל +*2007- שברים 2006—1990, וידאו צבע, 56:06 דקות; פסטיבלים: Réel du ,Visions קרלובי–וארי, ועוד. +*2021- ללא כותרת, מיצב וידאו, 12 דקות; פסטיבל בשחור–לבן, תיאטרון ירושלים. +*2021- שמלה שחורה, וידאו שחור–לבן, 20 דקות; פסטיבל בשחור–לבן, תיאטרון ירושלים. +*2022 - יומן לילה, וידאו צבע, 22 דקות; פרויקט ציפור. ==מולטימדיה לתיאטרון== -1976- קדיש לנעמי גינזברג, הקרנת מולטימדיה רב–ערוצית, הבימה; בימוי ההצגה: חנן שניר, בהשתתפות: ליא קניג - -2000- קדיש לנעמי גינזברג, וידאו שחור–לבן, הבימה; בימוי ההצגה: חנן שניר, בהשתתפות גילה אלמגור. - -2000- מונולוגים מהוואגינה, וידאו צבע, הבימה; בימוי ההצגה: דדי ברון. - -2001- זוגיות, וידאו צבע, הבימה; בימוי ההצגה: אילן רונן. - -2002- מאמי, וידאו צבע, הבימה; בימוי ההצגה: הלל מיטלפונקט. - -2003- מותו של סוכן, וידאו שחור–לבן, הבימה; בימוי ההצגה: רוני פינקוביץ. - -2014- זרעים של שתיקה, וידאו שחור–לבן, הבימה; בימוי ההצגה: משה קפטן. - -2018- אפר ואבק, וידאו צבע, מרכז עינב, תל–אביב; בימוי ההצגה: אבישי בן–גל. - -2019- לזרוס, וידאו צבע, מרכז עינב, תל–אביב; בימוי ההצגה: אבישי בן–גל. +*1976- קדיש לנעמי גינזברג, הקרנת מולטימדיה רב–ערוצית, הבימה; בימוי ההצגה: חנן שניר, בהשתתפות: ליא קניג +*2000- קדיש לנעמי גינזברג, וידאו שחור–לבן, הבימה; בימוי ההצגה: חנן שניר, בהשתתפות גילה אלמגור. +*2000- מונולוגים מהוואגינה, וידאו צבע, הבימה; בימוי ההצגה: דדי ברון. +*2001- זוגיות, וידאו צבע, הבימה; בימוי ההצגה: אילן רונן. +*2002- מאמי, וידאו צבע, הבימה; בימוי ההצגה: הלל מיטלפונקט. +*2003- מותו של סוכן, וידאו שחור–לבן, הבימה; בימוי ההצגה: רוני פינקוביץ. +*2014- זרעים של שתיקה, וידאו שחור–לבן, הבימה; בימוי ההצגה: משה קפטן. +*2018- אפר ואבק, וידאו צבע, מרכז עינב, תל–אביב; בימוי ההצגה: אבישי בן–גל. +*2019- לזרוס, וידאו צבע, מרכז עינב, תל–אביב; בימוי ההצגה: אבישי בן–גל. ==קישורים חיצוניים== -https://gerardallon.com, אתר האמן - -https://www.instagram.com/gerardallon/ עמוד האינסטגרם של האמן +* {{אתר רשמי|https://gerardallon.com}} +*[https://www.instagram.com/gerardallon/| עמוד האינסטגרם של הצלם] +*[https://www.habama.co.il/Pages/ArtPerson.aspx?PeopleID=33| ג'ראר אלון באתר הבמה] == הערות שוליים == -{{הערה|1= המבט הכפול של ג'ראר אלון, ע. ליטוין, מתוך קטלוג התערוכה : ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, הוצאת מוזיאון אשדוד לאמנות, ע. 7, 2022. -}} -{{הערה|2=. תיאטרון הקבלה של ג'ראר אלון, נ. פרז, מתוך קטלוג התערוכה : ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, הוצאת מוזיאון אשדוד לאמנות, ע. 157, 2022. -}} -{{הערה|3=שם. ע' 15. -}} -{{הערה|4= תיאטרון הקבלה של ג'ראר אלון, נ. פרז, מתוך קטלוג התערוכה : ג'ראר אלון רטרוספקטיבה, הוצאת מוזיאון אשדוד לאמנות, ע. 159, 2022 -}} +{{הערות שוליים}} '