בדיקת שינויים ספציפיים

הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.

המשתנים שיוצרו לשינוי זה

משתנה	ערך
מספר העריכות של המשתמש ($1) `(user_editcount)`	null
שם חשבון המשתמש ($1) `(user_name)`	'2A06:C701:4280:FD00:5DE8:6CCF:7FA6:718A'
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) `(user_emailconfirm)`	null
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) `(user_age)`	0
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) `(user_groups)`	[ 0 => '*' ]
הרשאות שיש למשתמש ($1) `(user_rights)`	[ 0 => 'createaccount', 1 => 'read', 2 => 'edit', 3 => 'createpage', 4 => 'createtalk', 5 => 'writeapi', 6 => 'viewmyprivateinfo', 7 => 'editmyprivateinfo', 8 => 'editmyoptions', 9 => 'abusefilter-log-detail', 10 => 'urlshortener-create-url', 11 => 'centralauth-merge', 12 => 'abusefilter-view', 13 => 'abusefilter-log', 14 => 'vipsscaler-test', 15 => 'flow-hide', 16 => 'flow-edit-title' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) `(user_mobile)`	true
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) `(global_user_groups)`	[]
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) `(global_user_editcount)`	0
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) `(user_app)`	false
מזהה הדף ($1) `(page_id)`	814262
מרחב השם של הדף ($1) `(page_namespace)`	0
שם הדף ללא מרחב השם ($1) `(page_title)`	'הסתננות מאפריקה לישראל'
שם הדף המלא ($1) `(page_prefixedtitle)`	'הסתננות מאפריקה לישראל'
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) `(page_restrictions_edit)`	[]
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) `(page_recent_contributors)`	[ 0 => '147.235.215.100', 1 => 'Ovedc', 2 => 'דוד55', 3 => 'איש עיטי', 4 => '109.253.166.223', 5 => 'Kippi70', 6 => 'AutoMod', 7 => 'דוד שי', 8 => 'מקיאטו', 9 => 'SigTif' ]
גיל הדף בשניות ($1) `(page_age)`	428631216
פעולה ($1) `(action)`	'edit'
תקציר עריכה/סיבה ($1) `(summary)`	''
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) `(page_last_edit_age)`	25151
מודל התוכן הישן ($1) `(old_content_model)`	'wikitext'
מודל התוכן החדש ($1) `(new_content_model)`	'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) `(old_wikitext)`	'[[קובץ:African Refugees walking from Egypt to Israel (cropped).jpg\|250px\|ממוזער\|מסתננים ב[[גדר הגבול ישראל–מצרים]]\|טקסט=]] '''ההסתננות מאפריקה לישראל''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף [[2012]], כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית [[גדר הגבול ישראל–מצרים]].{{הערה\|שם=הגירה2012\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. נכון ל[[יוני]] [[2023]] נרשמה כניסת 64,319 [[מסתננים]] לישראל.{{הערה\|שם=הערה מספר 20180721221158:0\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf\|הכותב=\|כותרת=מספר מסתננים רשומים סוף יוני 2023\|אתר=רשות האוכלוסין\|תאריך= 30.6.23}}}} על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]], בסוף [[2019\|2023]] שהו בישראל 23,000 מסתננים רשומים<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf\|כותרת=}}</ref>, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל, 98% מהם אזרחי [[אפריקה]], מתוכם 71% [[אריתריאה\|אריתריאים]] ו-20% [[סודאן\|סודאנים]].{{הערה\|שם=מרץ20\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2020}} בסוף [[2022]] שהו בישראל 28,100 מסתננים רשומים.{{הערה\|שם=דצמבר22\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2021}} ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה אפריקאית שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל[[שוודיה]], [[הולנד]], [[ארצות הברית]], [[גרמניה]]{{הערה\|{{וואלה!\|טל רימון\|"כלא בישראל עדיף על רואנדה": הפליטים שמצאו מקלט בברלין\|3133859\|17 בפברואר 2018}}}} ו[[קנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה\|0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000\|15 במאי 2017}}}} רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך [[גבול ישראל-מצרים]] קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. [[ממשלת ישראל]] נמנעה מל[[החזרה בגבול\|החזירם]] ל[[מצרים]] לאחר עתירה לבג"ץ של 5 ארגונים,<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://law.acri.org.il/he/1576\|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל - ארכיון משפטי {{!}} גירוש מבקשי מקלט למצרים לפי נוהל "החזרה חמה"\|אתר=law.acri.org.il\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2020-02-01}}</ref> משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם.{{הערה\|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}} מצרים וישראל חתומות על ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]]. [[ממשלת ישראל]] רואה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את [[גדר הגבול ישראל–מצרים]], יזמה את התיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] ובנתה את [[מתקן חולות]] – מתקן שהייה למסתננים בסמוך ל[[בית סוהר קציעות]] שב[[הנגב\|נגב]]. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב חקיקה, שהפחיתה מעוצמת המניע העיקרי להגירה לטענת הממשלה – עבודה ששכרה בצידה (רובם המכריע של המסתננים הם גברים בגילאי העבודה){{הערה\|{{הארץ\|יהונתן ליס\|נתניהו בכנסת: "המסתננים הם בעיה קיומית"\|1.1618483\|16 בינואר 2012}}}} – הביאו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012. הממשלה העניקה מעמד של "הגנה קבוצתית" לאריתראים ולסודנים אשר הסתננו ונמנעה מלגרשם לארצם.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=11089080.M09\|סוג=עע"מ\|עותר=נסנט ארגיי אספו\|משיב=משרד הפנים\|ניתן ב=17 ביולי 2012}}}}{{הערה\|שם=לוינסקי61\|הראל, ש' (2015), מנגנון המקלט של ישראל: תהליך העברת הטיפול בבקשות המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לידי מדינת ישראל, עמ' 61. בתוך: קריצמן-אמיר, ט' (עורכת), לוינסקי פינת אסמרה, היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל. מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד}} תחת זאת היא מנסה להוציאם מישראל בדרכים שונות. כמה תוכניות פעולה של הממשלה בעניין נפסלו בבג"ץ. בסוף 2017 החליטה הממשלה כי בפני המסתננים משתי מדינות אלו תועמד הברירה לעבור למדינה שלישית או להיכנס לכלא "סהרונים". בעקבות כך הודיעה המדינה בראשית 2018 כי מסתננים שיצאו עד סוף מרץ יקבלו מענק של 3,500 דולר, ולאחר מכן תתחיל אכיפת התוכנית.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|החל הליך הגירוש: "קחו 3,500 דולר ועזבו לרואנדה"\|5064699\|1 בינואר 2018}}}} על פי נתוני [[משרד הפנים]] מ-[[2018]], אוכלוסייתם מתגוררת בעיקר בשכונות דרום [[תל אביב]] (37%, שהם 13,655 איש), אך גם ב[[פתח תקווה]] (7%), [[אילת]], [[נתניה]] וערים נוספות.<ref name=":0" /> לפי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], בשנת 2023 לא נכנס לישראל אפילו מסתנן אחד, בעוד כ-3500 עזבו. בסוף 2023 נשארו בישראל כ-23 אלף מסתננים, רובם מאריתריאה (74%) ומסודן (18%)<ref>{{ynet\|ירון דרוקמן\|הלמ"ס: ב-2021 לא נכנס לישראל אפילו מסתנן אחד\|news/article/s1fre4duo\|14 בדצמבר 2022}}</ref>. בין השנים 2018 ל-2023, יצאו מישראל מעל 10,000 מסתננים, רובם למדינות מערביות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|ההסכם שבוטל אחרי יום: כשנתניהו הבטיח "נוציא אותם מדרום תל אביב"\|news/article/hygwtngrh\|2 בספטמבר 2023}}}} ==רקע== הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים. מניעי ההגירה נוגעים לתנאי החיים הירודים ביבשת אפריקה הנגועה במלחמות, מעשי [[רצח עם]], משטרים מדכאים, [[מדבור]], [[עוני]], חוסר גישה לשירותים רפואיים מתקדמים, העדר [[תשתית\|תשתיות]] ועוד. אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן [[סודאן]], [[חוף השנהב]], [[אתיופיה]], ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן [[סומליה]] ו[[ניגריה]]. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם [[מהגר עבודה\|מהגרי עבודה]] שהגיעו במטרה לשפר את [[משכורת\|שכרם]] ואת איכות חייהם. טרם בניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים\|הגדר בגבול ישראל-מצרים]], ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם. לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת\|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים.{{הערה\|{{mako\|דני קושמרו\|"הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה\|b62e40f0841e331017\|news-channel2/Weekend-Newscast\|26 בנובמבר 2011}}}} === המצב החוקי בישראל === אף שישראל חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא [[מבקש מקלט\|מבקשי המקלט]]. המדינה הזמינה בעבר [[פליט]]ים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית שנכנסו באופן חוקי. המקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל\|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)\|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בעניין בדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR). בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל.{{הערה\|שם=קלינגר}} סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל קובע כי אדם הנכנס לישראל או יושב בה בניגוד לחוק, דינו מאסר של שנה. עם זאת, לא הוגשו כתבי אישום נגד עובדים זרים או מסתננים על סמך סעיף זה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבישי גרינצייג\|זרים שנכנסים לישראל באופן לא חוקי לא עומדים לדין, אזרחים ישראלים כן\|news/israel/Article-668147\|29 באוקטובר 2018}}}} יצוין כי כנגד אזרחי ישראל מוגשים כתבי אישום בגין אותו סעיף. בשנת [[2008]] החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי [[2009]] החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים",{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx טיפול במבקשי מקלט (RSD)], באתר של [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים.{{הערה\|[http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf "עד שייאטם לבנו": הליכי מקלט בישראל.] דוח באתר [[מוקד סיוע לעובדים זרים]], מרץ 2012}} דו"ח של מבקר המדינה בשנת 2018 קבע כי מדינת ישראל משתהה בבדיקת בקשות מקלט.{{הערה\|[https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_627/8eaa80a0-a426-4424-aefa-8fdc4e8b176a/221-zarim-2.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל], באתר מבקר המדינה}} ===מדינות המוצא של המסתננים=== [[קובץ:הסתננות מאפריקה לישראל.svg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|המדינות שמהן מגיעים מרבית המסתננים: {{מקרא\|#2e6522\|המדינות העיקריות}} {{מקרא\|#74c655\|מדינות משניות}}]] ==== אריתריאה ==== מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-76% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2023]]. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות ב[[מקלט מדיני]] בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]]. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, ומרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי.{{הערה\|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-22}}\|כיוון=שמאל}} [[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]]. אריתריאה הייתה מסוכסכת במשך שנים עם שכנותיה: [[ג'יבוטי]], [[אתיופיה]] ו[[סודאן]].{{הערה\|[http://www.state.gov/r/pa/ei/bgn/2854.htm U.S. Department of State, Background Note: Eritrea]\|כיוון=שמאל}} בעקבות סכסוכים אלו מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים\|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה. ישנן עדויות שלפיהן בשנים האחרונות משך השירות הלאומי התקצר והטיפול בעריקים הפך לפחות נוקשה. מי שעורקים בפעם הראשונה נכלאים למספר חודשים.{{הערה\|שם=הערה מספר 25263051:0\|{{קישור כללי\|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3/2_bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3_11_10971.pdf\|הכותב=מיכל לרר -מחלקת המחקר של הכנסת. עמוד 4\|כותרת=המדיניות של שוויץ ושל דנמרק לגבי מבקשי מקלט מאריתריאה\|אתר=\|תאריך=17 בפברואר 2019}}}} אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר\|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח\|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]].{{הערה\|Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009\|כיוון=שמאל}} לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו.{{הערה\|שם=איילון\|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}} במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב ד"ר משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות היא רצון למצוא תעסוקה ולעלות ברמת החיים. בשנת 2017 [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] של אריתריאה היה כ-1,400 דולר{{הערה\|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html אריתריאה] ב[[ספר העובדות העולמי]] של ה-[[CIA]]}} לעומת כ-36,000 דולר בישראל. בין האריתראים גם מי שנרדפו ממניעים פוליטיים, עריקים ואתיופים המתחזים לאריתראים,{{הערה\|משה טרדמן, [http://www.news1.co.il/uploadFiles/280834376811982.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל]. בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54}} טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל,{{הערה\|שם=שגריר\|{{ynet\|שלומית שרביט\|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים\|4012534\|12 בינואר 2011}}}} מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי ה[[אריתראים]] אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתריאה בכפייה ממדינות אחרות.{{הערה\|שם=רדאקר2012\|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי [[אליזבט צורקוב]] מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}} בדצמבר 2016 פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דוח שלפיו מי שעזבו את אריתריאה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, בתנאי שאינם מתנגדים פוליטיים.{{הערה\|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], בעמ' 31-29}} עוד פורסם כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם.{{הערה\|שם=ריש\|{{ערוץ 20\|אביה ריש\|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט\|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט\|3 בפברואר 2017}}.}} ביוני 2017 פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי ל[[שווייץ]]. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה.{{הערה\|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}} גם בית המשפט המנהלי הפדרלי בשווייץ פסק שעזיבה בלתי חוקית של אריתריאה אינה מקנה בהכרח מעמד פליט. באוגוסט אותה שנה פסק בית המשפט שניתן להחזיר אריתראים שכבר שירתו בצבא אל מולדתם. באפריל 2018 החלה ממשלת שווייץ בהליכי גירוש 3,200 אריתראים חזרה למולדתם, מתוך 9,400 אריתראים בשווייץ בסך הכל.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.swissinfo.ch/eng/military-service_switzerland-could-send-back-3-200-rejected-eritrean-asylum-seekers/44022366\|title=Switzerland could send back 3,200 rejected Eritrean asylum seekers\|newspaper=SWI swissinfo.ch\|language=en\|access-date=2018-04-20}}\|כיוון=שמאל}} ביולי 2018 פסק בית הדין הפדרלי בשווייץ כי השירות הצבאי באריתריאה איננו עילה לפליטות ולא נחשב לעבדות או לעבודות כפייה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבישי גרינצייג\|תקדים דרמטי בשווייץ: אין מניעה חוקית להרחיק מסתננים אריתריאים לארצם\|news/israel/Article-651361\|15 ביולי 2018}}}} בעקבות פסיקה של [[בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין]] בפברואר [[2018]], הורה [[היועץ המשפטי לממשלה]] ל[[רשות האוכלוסין וההגירה]] לגבש מחדש קריטריונים לבחינת בקשות פליטות מאריתריאה.{{הערה\|{{הארץ\|לי ירון\|היועמ"ש הורה לבחון אם עריקה מצבא אריתריאה היא עילה למתן מקלט\|0000017f-e328-d804-ad7f-f3faf80f0000\|2 בינואר 2019}}}} ביולי 2018, לאחר 20 שנות סכסוך, חתמה אריתריאה [[הסכם שלום]] עם אתיופיה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/570225\|הכותב=\|כותרת=לאחר 20 שנות סכסוך: שלום בין אתיופיה לאריתריאה\|אתר=www.israelhayom.co.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2019-01-05}}}} מספר שבועות לאחר מכן נחתם חוזה שלום נוסף עם ג'יבוטי והסכם שיתוף פעולה עם [[סומליה]]. סודאן, קרובה גם היא לפיוס.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.israelhayom.co.il/article/608269\|title=בוקר טוב אריתריאה {{!}} ישראל היום\|newspaper=ישראל היום\|language=he\|access-date=2018-11-16}}}} מזכ"ל האו"ם [[אנטוניו גוטרש]] בירך על ההסכמים וב-14 בנובמבר 2018 החליטה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] להסיר את העיצומים שהוטלו על אריתריאה.{{הערה\|{{וואלה!\|\|פה אחד: מועצת הביטחון הסירה את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה\|3200639\|14 בנובמבר 2018}}}} ====סודאן ודרום סודאן==== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=מדינות אפריקה}} מסתננים מ[[סודאן]] מהווים כ-20% מכלל המסתננים לישראל. בין השנים [[2003]] ל-[[2009]] התחולל [[רצח העם בדארפור]] שבמערב סודאן. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו ל[[מצרים]]. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, עקב [[מלחמת אזרחים\|מלחמת האזרחים]], בין אנשי הצפון ה[[מוסלמים]]-[[ערבים]] לאנשי ה[[דרום]] ה[[נוצרים]] וה[[אנימיזם\|אנימיסטים]]; מלחמה אשר הובילה לקבלת העצמאות של [[דרום סודאן]] בשנת 2011. לאחר מכן הגיעו פליטים נוספים עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן. נכון לשנת 2017, [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] לשנה בסודאן הוא כ-4,600 דולר{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/su.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} ובדרום סודאן כ-600 דולר{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/od.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} לעומת כ-36,000 דולר בישראל, כך שעדיף יותר, מבחינה כלכלית, להסתנן לישראל. ====מדינות נוספות==== מסתננים הגיעו גם מ[[סומליה]], [[חוף השנהב]], [[גאנה]], [[ניגריה]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], ו[[קמרון]]. נכון ל-2017, [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] לשנה בניגריה, המדינה המפותחת ביותר באפריקה מבחינה כלכלית הוא כ-5,900 דולר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2001rank.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} === מסלול ההגעה === המסתננים מאפריקה הגיעו לישראל דרך מצרים וסודאן. חלקם הגיעו בטיסות מ[[ח'רטום]], בירת סודאן, לקהיר, ומשם באוטובוסים וטנדרים שהביאו אותם למרחק של כ-200 מטר מן הגבול.{{הערה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|אוגדונר מצרים: "אלפי מחבלים בסיני - והתופעה גדלה"\|2679227\|18 בספטמבר 2013}}}} גם במצרים וגם בסודאן יש סניף גדול של נציבות האו"ם לפליטים.{{הערה\|[[בן כספית]], [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר], באתר "דה פוסט", 18 במאי 2013}} חלק מהמסתננים שילמו למבריחים [[בדואים]], סכומים שהגיעו לעיתים לחמש מאות עד אלף [[דולר אמריקני\|דולר]], כדי שיעבירו אותם עד לגבול ישראל.{{הערה\|[http://www.cablegatesearch.net/cable.php?id=09CAIRO1852&q=eritrea%20israel מקור בשגרירות ארצות הברית בקהיר] אתר [[ויקיליקס]]}} על פי דו"ח של "[[מוקד סיוע לעובדים זרים]]", היו מקרים שבהם מסתננים נרצחו או הושפלו ומסתננות נאנסו בידי המבריחים.{{הערה\|{{וואלה!\|בועז ווליניץ\|דרך הייסורים מאפריקה לישראל: אונס, רעב ומכות\|1793798\|16 בפברואר 2011}}}} ארגון "[[רופאים לזכויות אדם]]" דיווח על כך שזיהה וטיפל בין 2009 ל-2011 בכ-1,300 מקרים של קורבנות עינויים שעונו במדבר סיני, 7.2% דיווחו כי נחטפו והובאו לסיני ולישראל מבלי שירצו בכך. כמו כן דיווח על מאות אנשים המוחזקים במחנות עינויים בסיני.{{הערה\|[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=55&ItemID=1175 הגיע הזמן להציל את מאות הפליטים המוחזקים במחנות העינויים בסיני], באתר רופאים לזכויות אדם, 30 בנובמבר 2011}} לפי נתוני קבוצת מעקב של האו"ם, הגיעו סכומי הכופר בקיץ 2012 לחמישים אלף דולר למסתנן.{{הערה\|Prof. Mirjam van Reisen, Meron Estefanos, Dr. Conny Rijken, [http://www.eepa.be/wcm/dmdocuments/publications/report_Human_Trafficking_in_the_Sinai_20120925.pdf Human Trafficking in the Sinai: Refugees between Life and Death], Tilburg University/Europe External Policy Advisors, Brussels, 26 September 2012, page 30 {{ש}} Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013\|כיוון=שמאל}} סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות.{{הערה\|[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]\|כיוון=שמאל}} ===מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופליטים=== מהגר עבודה הוא מי שעזב את ארצו כדי לחפש עבודה ולשפר את מצבו הכלכלי.{{הערה\|[https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant Settlement Services International - Refugee FAQs: What is the difference between a refugee and a migrant]\|כיוון=שמאל}} פליט הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת.{{הערה\|מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".}} לפי אמנת הפליטים של האו"ם, פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה.{{הערה\|אמנה בדבר מעמדם של פליטים, '''כתבי אמנה''', כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.}} מבקש מקלט הוא מי שמבקש מקלט כפליט.{{הערה\|[http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html UNCHR Asylum Seekers]\|כיוון=שמאל}} רובם של המסתננים מאפריקה לישראל לא ביקשו מקלט, ועל כן קבע בג"ץ ב-2017 כי לא ניתן לקרוא לכל הקבוצה "מבקשי מקלט".{{הערה\|שם=צוויק}} == המסתננים בישראל == <div style="float:left"> {\| class="wikitable mw-collapsible" width="260" ! colspan="4" \| טבלת מסתננים לישראל דרך הגבול עם מצרים ע"פ נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון ליולי 2023<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf\|הכותב=רשות האוכלוסין וההגירה\|כותרת=נתוני זרים בישראל רבעון שני 2023\|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה\|תאריך=30/06/2023}}</ref> \|- ! שנה !! אותרו בגבול !! אותרו בישראל !! סה"כ \|- \| עד 2006 \|\| - \|\| - \|\| 2021 \|- \| 2007 \|\| - \|\| - \|\| 5284 \|- \| 2008 \|\| - \|\| - \|\| 8943 \|- \| 2009 \|\| - \|\| - \|\| 5367 \|- \| 2010 \|\| - \|\| - \|\| 14,650 \|- \| 2011 \|\| - \|\| - \|\| 17,213 \|- \| 2012 \|\| - \|\| - \|\| 10,441 \|- \| 2013 \|\| 43 \|\|35\|\|78 \|- \| 2014 \|\| 21 \|\| 19 \|\|40 \|- \|2015\|\| 220 \|\| 8 \|\| 228 \|- \|2016\|\| 18 \|\|3\|\|21 \|- \|2017 \|\| 0 \|\| 9 \|\| 9 \|- \|2018\|\| 0 \|\| 8 \|\| 8 \|- \|2019 \|\| 0 \|\| 8 \|\| 8 \|- \|2020 \|\| 0 \|\| 4 \|\| 4 \|- \|2021 \|\| 0 \|\| 3 \|\| 3 \|- \|2022 \|\| 0 \|\| 1 \|\| 1 \|- \|2023 \|\| 0 \|\| 0 \|\| 0 \|- \|סכום כולל \|\| 302 \|\| 98 \|\| 64,319 \|} <!-- הנתונים המוצגים בטבלה הם דינמיים ומתעדכנים באופן רטרואקטיביים ביחס לחודשים קודמים ולשנים קודמות --> </div> בין המסתננים היו גם קטינים שהגיעו באופן עצמי, רובם מ[[אריתריאה]]. תחילה הושמו הקטינים במשמורת עם בוגרים ובהמשך הועברו לאגפים נפרדים. באוגוסט 2010 החל לפעול מתקן "מתן", שבו הוחזקו קטינים בלבד. באוגוסט 2013 נסגר המתקן ושוכניו שוחררו. בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בעתירה שהגישו ארגוני סיוע למסתננים בשנת 2007, התחייבו הרשויות לממן ייצוג משפטי למסתננים קטינים.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://hotline.org.il/refugees-and-asylum-seekers/unaccompaniedminors/\|הכותב=Felix007.com\|כותרת=המוקד לפליטים ולמהגרים {{!}} קטינים בלתי מלווים בישראל\|אתר=hotline.org.il\|תאריך_וידוא=2020-09-19}}</ref> [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - MRS. OLMERT MEETS WITH SUDANESE REFUGEES.jpg\|ממוזער\|250px\|[[עליזה אולמרט]], אשת [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]], [[אהוד אולמרט]], משוחחת עם סודנים שהסתננו לישראל ממצרים. 2007]] ===מספר המסתננים=== עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים. מספר זה אינו כולל ילדים שנולדו להם בישראל. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות.{{הערה\|שם=הגירה2015\|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}} במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים\|2602184\|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל,{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד מול 9,570 בתקופה המקבילה ב-2012. מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים.{{הערה\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/רבעון%202%202014.pdf נתוני זרים בישראל] יולי 2014}} נכון לסוף 2019 שוהים בישראל כ-31 אלף מסתננים.{{הערה\|שם=מרץ20}} נתון זה אינו כולל אלפי ילדים שנולדו בישראל, מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתריאה שהגיעו בטיסות לארץ. ===מגורים ועבודה=== באפריל 2008 החליטה המדינה לא לאפשר למסתננים לשהות במרכז הארץ, בין חדרה לגדרה,{{הערה\|{{הארץ\|שחר אילן\|משרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז\|1.1340925\|5 באוגוסט 2008}}}} אולם המהלך בוטל בהמשך. לאחר ביטולו ועד ליישום חוק ההסתננות ב-2012 הוסעו רבבות עצורים מאפריקה ל[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב\|תחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. [[רשות ההגירה]] אינה מנהלת מעקב מדוקדק אחרי מקום מגוריהם של המסתננים, אולם על פי הערכות משנת [[2011]], המבוססות על נתוני [[משטרת ישראל]], הרשויות המקומיות וארגוני הסיוע, התגוררו ב[[תל אביב]] 15,000–17,000 מסתננים (בעיקר בדרום תל אביב, אם כי המספר כולל גם את המתגוררים ב[[בת ים]] וב[[בני ברק]]) וב[[אילת]] 4,000–8,000. באשדוד ההערכות נעות בין 1,500 ל-2,000, ב[[ירושלים]] 800–1,000, וב[[ערד]] 400–600.{{הערה\|שם=מחקר כנסת\|{{מממ\|גלעד נתן\|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט\|15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10579\|11 באוקטובר 2010}}}} עיסוק בולט של המסתננים הוא עבודות במלונות, בפרט באילת. בשנים האחרונות יש גידול במספר המסתננים ב[[פתח תקווה]] ומספרם מוערך באלפים.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|בהוראת עיריית פתח תקוה, חברת החשמל החלה לנתק את הזרם לדירות מבקשי מקלט\|0000017f-e3b6-d568-ad7f-f3ff1ef00000\|28 בפברואר 2017}}}} ====המסתננים בתל אביב==== האזורים המזוהים עם המסתננים ב[[דרום תל אביב]] הם [[נווה שאנן (תל אביב)\|נווה שאנן]], [[שכונת שפירא]] ו[[שכונת התקווה]], והם מתגוררים שם בצפיפות רבה. על פי רשות האוכלוסין וההגירה בפברואר 2018 התגוררו בתל אביב 13,655 מסתננים.<ref name=":0">{{קישור כללי\|כתובת=http://drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf\|הכותב=\|כותרת=הפרישה המרחבית של מבקשי המקלט- מצב קיים\|אתר=\|תאריך=}}</ref> מדו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת שפורסם ביוני 2016 עלה כי מספר המסתננים המתגוררים בתל אביב הוערך בכ-26 עד 30 אלף. מנתוני [[טיפת חלב]] בהם מטופלים ילדים עד גיל 6 עולה כי מספר ילדי המסתננים עד גיל 6 בדרום ת"א הוא 3,343 תינוקות ופעוטות (4,425 עם ילדי עובדים זרים שאינם מסתננים). ישנה מגמת גידול משמעותית במספר התינוקות והפעוטות המטופלים בטיפות חלב בשנים האחרונות (בשנת 2010 היו 261 מטופלים שהם ילדי מסתננים). מספר ילדי המסתננים בשכונות התקווה, נווה שאנן, קריית שלום ושפירא גדול ממספר ילדי הישראלים. בשנת הלימודים תשע"ז נפתחו עבורם 46 גני ילדים, גידול של 58% לעומת שנת הלימודים הקודמת.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|עיריית תל אביב מקימה 46 גנים לילדי זרים, רק בארבעה מתוכם ישולבו גם ישראלים\|0000017f-f6a4-d318-afff-f7e791e30000\|28 ביולי 2016}}}} לדברי יונתן יעקובוביץ' מ[[המרכז למדיניות הגירה ישראלית\|המרכז למדיניות הגירה]] לכ‑40,000 מסתננים שחיים בישראל יש כ-10,000 ילדים שנולדו בה.{{הערה\|{{ערוץ7\|אבישי גרינצייג\|אפריקה מחכה להם\|341838\|9 במרץ 2017}}}} לקראת שנת הלמודים תשע"ח השקיעה עיריית ת"א 20 מיליון ש"ח בהרחבת מתחם לוינסקי ב-8 כתות גני ילדים נוספים. מלבדם ישנם כ-100 גני ילדים מאולתרים בדרום ת"א.{{הערה\|{{mako\|יעל אודם\|כך נראים הגנים של מבקשי המקלט\|e524214eeb65d51004\|news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017\|18 ביולי 2017}}}} בקיץ 2016 נסגר בית הספר "[[שבח מופת]]" ובמבנהו נפתחו שני בתי ספר לילדי מסתננים ("קשת" ו"גוונים"). ילדים אחרים לומדים בבתי ספר נוספים המיועדים לילדי עובדים זרים, ביאליק רוגוזין (נווה שאנן) והירדן (שכונת התקווה).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://mekomit.co.il/הורים-מבקשי-מקלט-משביתים-ביס-בתא-המבנ/\|כותרת=הורים מבקשי מקלט משביתים בי"ס בת"א: המבנה מסוכן\|אתר=שיחה מקומית\|תאריך=2019-10-06\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2019-10-19}}}} במקביל ישנה [[הגירה שלילית]] של אזרחים ישראליים משכונות דרום העיר, 500-670 עזבו מדי שנה בשנים 2010–2014. על פי נתוני הדו"ח תקציב עיריית ת"א לאוכלוסיית הזרים בשנת 2015 עמד על כ-58 מיליוני שקלים חדשים.{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016; מירב שלמה-מלמד [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html דו"ח מיוחד של הכנסת: כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו בשנים האחרונות], 10 ביולי 2016, באתר mynet}} בשנת הלימודים תשפ"א יעלו לכיתה א' ברובע 8 בדרום תל אביב 70 ילדים ישראלים, לעומת 496 ילדי זרים – מספר ילדי הזרים גדל פי 15 בתוך עשור. כך עולה מנתונים שנחשפו בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=66435\|כותרת=מספר ילדי הזרים גדלו פי 15 בתוך עשור - הישראלים נוטשים את דרום תל אביב\|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי\|תאריך_וידוא=2020-02-15}}</ref> המסתננים מפעילים עשרות בתי עסק בדרום תל אביב, בין העסקים מסעדות, חנויות, ו[[פאב]]ים.{{הערה\|חדר החדשות, [https://www.youtube.com/watch?v=TPhScdjX2sY עסקים בלתי חוקיים בדרום ת"א], באתר [[YouTube]], {{כ}}17 בפברואר 2013}}{{הערה\|עומרי מדמון, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=634209 תיעוד: המשטרה פינתה עסק לא חוקי של מסתננים. המסתנן מאיים לפגוע בישראלית], באתר [[ישראלי פטריוט]], 10 ביולי 2013}}{{הערה\|אלחנן גרונר, [http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=56346 הפקרות: מסתננים תקפו תושב ת"א שצילם פאב לא חוקי], באתר [[הקול היהודי]], 5 בפברואר 2013}} לדברי מפקד [[תחנת כיבוי אש]] אזורית תל אביב, כמחצית מכ-3,000 שריפות בשנה, מתרחשות בדרום תל אביב, חלק ניכר באזור התחנה המרכזית.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.makorrishon.co.il/news/13219/\|title= אזור התחנה המרכזית בת"א הוא מלכודת מוות אחת גדולה \|date=2018-01-22\|newspaper=מקור ראשון\|language=he-IL\|access-date=2018-01-22}}}} עיריית תל אביב מספקת שירותים לאוכלוסיית המסתננים בתחומה, בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנת 2016 השקיעה העירייה 64 מיליון ש"ח בשירותים לאוכלוסייה הזרה בתחומה, שכוללת להערכתה 60–70 אלף איש, רובם מסתננים מאפריקה. העירייה פועלת להכללת אוכלוסייה זו בדירוג הכלכלי-חברתי של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], כדי להוריד את מיקומה בדירוג וכך להגדיל את התקציבים הממשלתיים המועברים אליה.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|עיריית תל אביב מבקשת להוריד את הדירוג החברתי־כלכלי שלה: "לא סופרים את הזרים"\|1.3146579\|8 בדצמבר 2016\|מנויים=לא}}}} ב-2 בספטמבר 2023 [[המהומות בדרום תל אביב (2023)\|התרחשו מהומות בדרום תל אביב]] על ידי מסתננים מאריתריאה בין תומכי המשטר האריתריאי למתנגדי המשטר בעקבות קיום פסטיבל של שגרירות אריתריאה, במהלכם נפצעו מעל 170 איש, בהם כחמישים שוטרים שפעלו לשמור על הסדר ולהפריד בין הניצים. חלק מהפורעים נפצעו מירי חי שבוצע מצד שוטרים שטענו כי הירי היה מוצדק ונבע מחשש לחייהם. הפורעים גרמו נזק רב לרכוש, וניפצו חלונות ראווה של עסקים רבים.{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב, סיון חילאי\|135 פצועים בהתפרעויות בת"א, המשטרה: "הופתענו מעוצמת האלימות"\|news/article/r1kkkklrn\|2 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mivzaklive.co.il/archives/719257\|הכותב=דותן גבאי\|כותרת=המהומות בת"א: עשרות פצועים פונו אל בתי החולים, הוכרז אירוע רב נפגעים\|אתר=חדשות מבזק לייב\|תאריך=2 בספטמבר 2023\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-09-02}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|אבנים וקורקינט על מסעדות בת"א: הוונדליזם והנזק שלאחר ההתפרעויות\|news/article/r1sbn2lc3\|2 בספטמבר 2023}}}} גם במדינות באירופה נרשמו מהומות דומות באותה תקופה.{{הערה\|{{כאן\|שירז תקווה וערן סיקורל\|שני מחנות יריבים: העימות שיוצא משליטה וזולג לרחובות תל אביב ואירופה\|514256\|2 בספטמבר 2023}}}} ===מעמד המסתננים בישראל=== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=מדינות אפריקה}} בעבר בשל הגדרתה של סודאן כ[[מדינת אויב]] של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "[[נתיני מדינת אויב]]" וניתן היה לעצור אותם על פי ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על [[צה"ל]] לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות [[חוק הכניסה לישראל]] בידי גופים אזרחיים".{{הערה\|דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה}} בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית.{{הערה\|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010] באתר [[כנסת פתוחה]]}} ישראל העניקה "הגנה זמנית קבוצתית" למסתננים המזוהים כ[[אריתריאה\|אריתראים]] או [[סודאן\|סודאנים]], המהווים כ-83% מהמסתננים לישראל דרך גבול מצרים.{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, עמוד 4}} ההגנה הקבוצתית מהווה אישור שהייה זמני בישראל, שיש לחדשו מדי שלושה חודשים. להלכה "ההגנה הזמנית הקבוצתית" אינה כוללת אישור עבודה, אולם הממשלה מאפשרת בפועל למסתננים לעבוד ולהתפרנס. בנובמבר 2010, במסגרת עתירה ל[[בג"ץ]], התחייבה המדינה שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=10063120.B06\|סוג=בג"ץ\|עותר=קו לעובד ואחרים\|משיב=הממשלה\|ניתן ב=16 בינואר 2011}}}} בעבר גם בקשות מקלט של אזרחי [[חוף השנהב]] ו[[דרום סודאן]] זכו להגנה קבוצתית, אך תוקף הגנה זו פג. עתירות בנידון נדחו.{{הערה\|{{וואלה!\|יאיר אלטמן\|בית המשפט קבע: גירוש אזרחי דרום סודן - חוקי\|2539582\|7 ביוני 2012}}}}<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%AA%22%D7%9E-58162-01-12\|כותרת=פסק-דין בתיק עת"מ 58162-01-12 - פסקדין\|אתר=www.psakdin.co.il\|תאריך_וידוא=2023-09-02}}</ref> עד סוף 2012 לא אפשרה ישראל למסתננים מסודאן ומאריתריאה להגיש [[מבקש מקלט\|בקשות מקלט]]. לאחר מכן החלו להגיש מסתננים, בפרט אלה שהוחזקו במשמורת, בקשת מקלט במשרד הפנים. לפי נתונים של רשות האוכלוסין בראשית 2018, כ-15,400 אריתריאים וסודנים הגישו בקשות. הרשות דחתה או סגרה מתוכן כ-6,600 בקשות. 12 איש (11 אריתריאים וסודני אחד) הוכרו כפליטים. לאלף אנשים שחיו בעבר בחבל [[דרפור]] בסודאן, מתוך 3,150 שהסתננו לישראל, הוענק מעמד של "תושב ארעי", מהם 500 בעת ממשלת אולמרט ו-500 נוספים בשנת 2017. בשאר הבקשות עדיין לא נתקבלה החלטה.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|"אנחנו לא מגרשים, אלא עורכים מבצע החזרה הביתה": הראיון שבו דרעי התעלם מהעובדות\|1.5762902\|24 בינואר 2018}}; {{הארץ\|אילן ליאור\|השר דרעי: המדינה השלישית תקלוט את מבקשי המקלט, גם אם יגורשו בכפייה\|1.5769750\|29 בינואר 2018\|מנויים=לא}}}} קבוצה גדולה של מבקשי מקלט מסודן, יוצאי חבל דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, כ-2,800 איש קיבלה במהלך שנת 2022 מעמד תושב ארעי א/5 וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ טאגאל. קבוצה זו נגרעה ממספר המסתננים בדוחות רשות האוכלוסין.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim2022.pdf\|כותרת=מסתננים רשומים בישראל -2022\|אתר=רשות האוכלוסין\|תאריך=מאי 2023}}</ref> תחקיר של חדשות ערוץ 2 שפורסם באוקטובר 2016 חשף כי בקרב אזרחים אפריקנים מארצות שאזרחיהן אינם נהנים מהגנה קבוצתית ושוהים בישראל פועלים אנשים המפנים אותם לעורכי דין המסייעים להם למצוא עילה להגשת בקשת מקלט שקרית לרשויות בישראל.{{הערה\|{{mako\|גלעד שלמור\|תחקיר:כך תיירים הופכים למבקשי מקלט\|f09143c354b9751004\|news-israel/local-q4_2016\|6 באוקטובר 2016}}}} בראשית 2017 פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים נאווה בן אור כי עריקות מהצבא האריתראי אינה עילה לקבלת מעמד פליט.{{הערה\|שם=ריש}} עם זאת, בפברואר 2018 פסק הדיין אלעד אזר מבית הדין לעררים בירושלים (שהוא ערכאה נמוכה יותר) כי יש להעניק מעמד פליט לעריק מצבא אריתריאה אשר כבר הוחזק שם בכלא במשך שנתיים בשל עריקותו, הוחזר לשירות וברח שוב, ועל כן קיים במקרה זה "פחד מבוסס היטב לרדיפה בארצו".{{הערה\|ערר (י-ם) 14-1010; {{ynet\|אמיר אלון\|הפליט ה-12: פסק הדין התקדימי שעשוי לעכב את הגירוש\|5115164\|15 בפברואר 2018}}}} באוגוסט 2018 דחה [[שופט\|דיין]] [[בית הדין לעררים]], [[מנחם פטישיצקי]], עתירה לקבלת מקלט מדיני של אזרח אריתריאה בן 44 שהסתנן לישראל בשנת 2009, בנימוק כי [[עריקה]] או [[השתמטות מגיוס\|השתמטות]] משירות צבאי באריתריאה, כשלעצמן, אינן עולות לכדי רדיפה פוליטית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://pic-upload.ynet.co.il/news/PSAK_DIN.pdf\|הכותב=הדיין מנחם פטישיצקי\|כותרת=פסק דין - עריקה מהצבא אינה עילה לקבלת מקלט מדיני בישראל\|אתר=\|תאריך=14 באוגוסט 18}}}} ===פשיעה=== בדיון שקיים [[מפכ"ל]] המשטרה, [[דודי כהן]], בדצמבר 2010, נאמר כי לעומת ירידה במקרי ה[[שוד]] בכלל האוכלוסייה, ישנה עלייה דרמטית בעבירה זו בקרב המסתננים, וכי "עיקר הפשיעה היא פנים מגזרית ומרבית העבירות מבוצעות על רקע שתיית אלכוהול. מעשי הפשע הם בתחומי הסדר הציבורי, אלימות ורכוש". עוד נאמר שם כי באותה שנה "נרשמו שישה מקרי רצח בהם מעורבים מסתננים – 4.5 אחוז מכלל מקרי הרצח בישראל".{{הערה\|{{nrg\|אבי אשכנזי\|"עלייה דרמטית במקרי פשיעה אצל המסתננים"\|194/242\|28 בדצמבר 2012\|1\|2}}}} שישה מקרים אלה כוללים [[הריגה]] של אזרחית ישראלית ו[[רצח]] של חמישה מסתננים מסודאן ומאריתריאה בידי מסתננים אחרים.{{הערה\|{{ynet\|רועי מנדל\|בת ההרוגה לשופט: "תן דוגמה, מנע הרצח הבא"\|3952780\|12 בספטמבר 2010}},{{ש}}{{ynet\|ורד לוביץ'\|פליט סודני הואשם ברצח חברו בשל סכסוך כספי\|3844420\|4 בפברואר 2010}},{{ש}}{{ynet\|אבי כהן\|פליט מאריתראה נרצח בת"א, עובד מסודן נעצר\|3834744\|14 בינואר 2010\|קישור מחבר=ללא}},{{ש}}{{ynet\|\|פליט מאריתריאה הואשם ברצח אשתו ההרה בתל אביב\|3991284\|29 בנובמבר 2010}},{{ש}}http://www.iba.org.il/bet/?entity=643644{{ש}}, {{ynet\|רענן בן-צור\|חשד: רצח הסודני בנתניה - בגלל מטען לטלפון\|3927272\|30 ביולי 2010}}}} בדו"ח שפרסם [[מבקר המדינה]] ב-2014 נוסף תיעוד לשני מקרי רצח נוספים. לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים ב[[מחוז תל אביב (משטרה)\|מחוז תל אביב]]. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, [[התקהלות אסורה]], קטטות, הימורים והחזקת סכין.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|המשטרה: עלייה של 23% בפשיעת הזרים\|4204802\|19 במרץ 2012}}}} ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, [[אונס]] ושוד.{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf פרוטוקול הדיון באתר הכנסת, עמ' 23-22]}} המשטרה תולה גם את העלייה החדה בשוד מכשירים סלולריים בשנת 2012 בפשיעה של מסתננים.{{הערה\|{{ערוץ7\|נתנאל כ"ץ\|עלייה חדה בגניבת מכשירים סלולאריים\|248701\|20 בדצמבר 2012}}}} לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,208 תיקים פליליים למסתננים כאשר מתעלמים מהתיקים בגין הסתננות, מתוכם 100 תיקים על עבירות מין.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור, יניב קובוביץ\|המשטרה בונה מאגר דנ"א למהגרים מאפריקה\|1.2009611\|2 במאי 2013}}}} בעקבות הגידול בפשיעה הוקמה בשנת 2010 תחנת משטרה חדשה בגינת לוינסקי, המשרתת את תושבי [[שכונת שפירא]] ואזור [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. בתחנה שירתו כמאה שוטרים.{{הערה\|על פעילות התחנה ראו: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf התמודדות המשטרה עם קהילת הזרים ומבקשי המקלט בגוש דן], פרוטוקול מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, 19 במרץ 2012}} היא פונתה כעבור מספר שנים. עם זאת נטען בדוח המבקר לשנת 2014 כי לא ניתן לקבוע "ברמה מספקת של ודאות" אם מעורבות הזרים בפשיעה רבה או מעטה ממעורבות כלל האוכלוסייה. לפי הדו"ח, הנתונים המוגבלים שיש בידי המשטרה על זהות החשודים נובעת בין היתר מכך שמקורות המידע של המשטרה על זרים הם מועטים, וכן בשל העובדה כי זרים נוטים לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם וממעטים לפנות למשטרה.{{הערה\|שם=64ג\|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx זרים שאינם בני הרחקה מישראל], בתוך דוח שנתי 64ג, תשע"ד, באתר מבקר המדינה}} ביולי 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש, שלפיו מסתננים שביצעו עבירות אלימות ורכוש תבוטל אשרת שהייתם והם יוחזרו למתקני השהייה. קודם לכן התקיים נוהל כזה רק ביחס לאלו שביצעו עבירות המסכנות את ביטחון המדינה ושלום הציבור.{{הערה\|{{nrg\|nrg מעריב\|היועמ"ש אישר הקשחת נוהל להחזרת מסתננים\|486/591\|3 ביולי 2013\|1\|2}}}} ב-21 בדצמבר 2013 במהלך נאום של שגריר [[אריתריאה]] בפני כ-500 מסתננים תומכי המשטר ארעה קטטה המונית ב[[קבוצת כנרת\|קיבוץ כנרת]] בין תומכי המשטר למתנגדיו. המסתננים זרעו הרס רב במקום והמשטרה עצרה עשרות מעורבים. 12 מעורבים פונו לבית חולים.{{הערה\|{{וואלה!\|עדי חשמונאי\|הקטטה ההמונית בכנס הסודי של השגריר: "עשו פוגרום בקיבוץ"\|2705195\|22 בדצמבר 2013}}}} ב-8 ביוני 2014 הסתיימה פעילות של סוכן סמוי בקרב קהילת המסתננים בדרום תל אביב שנמשכה 14 חודשים. בסופה נערכה פשיטה בה נעצרו 65 מסתננים בחשד ל[[סחר בסמים]] ועבירות רכוש ואלימות.{{הערה\|1=[http://www.south-tlv.co.il/article13951 סוכן משטרתי סמוי הוביל ללכידתם של 65 מסתננים המעורבים בפלילים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב]}} לפני הגעת המסתננים מנתה תחנת שרת בדרום ת"א שוטרים מעטים. נכון לשנת 2017 משרתים בה כ-200 שוטרים. להערכת המשטרה ישנם בדרום ת"א כ-40,000 מסתננים שמספרם עולה במידה ניכרת בסופי שבוע. לדברי ניצב-משנה [[דוד פילו]], מפקד מרחב יפתח, העבירות הבולטות בקרב המסתננים הן גניבת טלפונים, סחר בסמים, אלימות ומקרי שוד בינם לבין עצמם, אלימות כלפי נשים, אירועים של [[אלימות במשפחה]] וזנות.{{הערה\|{{Cite news\|url=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/830.html\|title=מקור ראשון, "אם מישהו מפחד לצאת, יהיה כוח שייגש אליו"\|newspaper=NRG\|language=he\|access-date=2017-10-05}}}} בדיון בו[[ועדת הכנסת]] ביוני 2018 אמר מפקד תחנת שרת כי מאז שנסגרו מתקני סהרונים וחולות יש עלייה באלימות, בשוד ובתקיפות חמורות באזורו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press18.06.18d.aspx\|כותרת=מפקד תחנת שרת, סנ"צ צחי שרעבי: "מאז נסגרו סהרונים וחולות יש עליה באלימות, בשוד ובתקיפות חמורות"\|אתר=main.knesset.gov.il\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2018-06-19}}}} דוח שפורסם בדצמבר 2018 מראה כי שיעור הפשיעה (התיקים שנפתחים ומדווחים) בקרב המסתננים בעבירות מין, רכוש ואלימות גבוה לפחות פי 3 משיעור הפשיעה באוכלוסייה הכללית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://israeli-ipc.org.il/נתוני-הפשיעה-של-אוכלוסיית-המסתננים-דו/\|הכותב=gad\|כותרת=נתוני הפשיעה של אוכלוסיית המסתננים נחשפים בדוח חדש של המרכז למדיניות הגירה\|אתר=המרכז למדיניות הגירה\|תאריך=2018-12-16\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2018-12-19}}}}{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|חשיפה: נתוני הפשיעה של הזרים מאפריקה\|5426603\|16 בדצמבר 2018}}}} כמחצית מכתבי האישום כנגד מסתננים שהוגשו בת"א ב-2018 נמחקו, לאחר שהנאשמים שוחררו ללא ערבות ולא אותרו. רוב התיקים שנאלצה המשטרה למחוק הם בגין עבירות אלימות, רכוש וסמים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=46596\|כותרת=כמחצית מכתבי האישום נגד מסתננים שהוגשו בת"א - נמחקו\|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי\|תאריך_וידוא=2019-02-08}}}} ===בריאות=== בכמה בדיקות שנערכו בקרב מסתננים מאפריקה בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] נמצא כי שיעור הנשאות של מחלות בקרבם גבוה משיעור הנשאות ב[[אוכלוסייה]] הישראלית. בבדיקות אלו נמצא שיעור נשאות של כחצי אחוז לנגיף ה־[[HIV]] (מחולל מחלת ה[[איידס]]), כחצי אחוז ל[[עגבת]] רדומה, כ־0.6% לחיידקי [[שחפת]], אחוז אחד ל[[סלמונלה]] ואחוז אחד ל[[שיגלה]].{{הערה\|שם=פרידמן09}} להערכת משרד הבריאות היו בשנת 2013 בישראל כ-150 מסתננים נשאי HIV.{{הערה\|שם=64ג}} עם זאת, שיעור הנשאות שזוהה נמוך משיעור הנשאות בארצות המוצא. הבדל זה הוסבר כתולדה של "ברירה טבעית", במסגרתה מתקשים יותר החולים לעמוד בתלאות המסע מאפריקה לישראל ([[אפקט המהגר הבריא]]).{{הערה\|שם=פרידמן09\|רון פרידמן, [http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=184&ItemID=274 Health Ministry data refutes Yishai's claims that African refugees bring in disease], The Jerusalem Post, 6 בנובמבר 2009\|כיוון=שמאל}} בשנת [[2010]] אובחנו ב[[בית החולים איכילוב]] כארבעים מסתננים חולי [[מלריה]], לעומת ארבעה בשנת [[2009]]. בשנת [[2011]] אובחנו שם עשרים מסתננים חולי שחפת ומדי שנה מאובחנים שם כחמישים מסתננים נשאי HIV.{{הערה\|{{ישראל היום\|רן רזניק\|דו"ח פנימי בבית החולים איכילוב: זינוק במחלות מידבקות בקרב מסתננים מאפריקה\|15235\|23 בפברואר 2012}}}} על פי משרד הבריאות, במחצית הראשונה של [[2012]] אובחנו 90 מסתננים כחולי שחפת באזור [[תל אביב]], שהם כ־90% מכלל מאובחני השחפת בתקופה זו באזור זה.{{הערה\|מיטל יסעור בית־אור, [https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=20543&hp=1&newsletter=22.08.2012 איכילוב: רופאה ו־10 עובדים נדבקו בשחפת], [[ישראל היום]], 22 באוגוסט 2012}} בעקבות מקרה שבו אושפזה פעוטה בת למסתננים מאריתריאה שאובחנה מאוחר יותר כנשאית שחפת בסמוך לחולים ישראלים, הוחלט בבית החולים איכילוב כי מהגרי עבודה ומסתננים יאושפזו בבית החולים במחלקות נפרדות ויהיו מזוהים בתגיות מיוחדות, כדי למנוע הדבקה של שאר האוכלוסייה. מהגרי עבודה ומסתננים המבקרים בבית החולים נדרשו לעבור [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית כתנאי לביקור במקום.{{הערה\|,{{הארץ\|{{ללא גלישה\|דן אבן}}\|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון\|1.1745793\|2 ביולי 2012}}.{{ש}}{{ynet\|כרמית ראובן\|איכילוב: מהגרי עבודה יבודדו למחלקות נפרדות\|4250086\|2 ביולי 2012}}}} משרד הבריאות ביטל את חובת הזיהוי בתגיות והפיץ הנחיות זמניות הנוגעות לזרים ולחסרי מעמד שמוצאם במדינות אפריקה ואסיה, התקפות בבתי החולים [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי\|איכילוב]] ו[[מרכז רפואי וולפסון\|וולפסון]]. לפי ההנחיות נדרשים זרים ממדינות אלה לעבור צילום חזה לשלילת שחפת ריאתית וכן בדיקות דם ל[[חצבת]] ול[[אבעבועות רוח]]. כמו כן הוחלו הגבלות על ביקורי זרים במחלקות רגישות ל[[זיהום נוזוקומי\|זיהומים]], כגון מחלקות [[אונקולוגיה\|אונקולוגיות]] ו[[פג]]יות.{{הערה\|שם=אבן8\|{{הארץ\|דן אבן, רוני לינדר-גנץ\|משרד הבריאות ביטל את חובת הסימון של אפריקאים באיכילוב\|1.1750459\|8 ביולי 2012}}}} במאמר שפרסמו מומחים ל[[בריאות הציבור]] ב[[משרד הבריאות]] נאמר כי החשש להעברת שחפת ואיידס מן האפריקאים לישראלים הוא קטן לאור מנגנוני ההידבקות במחלות אלה (HIV באמצעות [[יחסי מין]] ושחפת באמצעות חשיפה ממושכת לאדם נשא המחלה), וכי מרבית ההדבקות מתרחשות בתוך אוכלוסיית המסתננים.{{הערה\|זהר מור, [[איתמר גרוטו]] ואלכס לבנטל, [http://www.scribd.com/doc/95127152/שחפת-ואיידס-במהגרי-עבודה-2012 שחפת ואיידס במהגרי עבודה - הכצעקתה?], [[הרפואה]] 151, חוברת 3, מרץ 2012, עמודים 175-177}} כדי לאתר נשאי שחפת חדשים המגיעים לישראל, עוברים כל העצורים המובאים ל[[בית סוהר סהרונים]] מ[[גבול ישראל-מצרים]] [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית.{{הערה\|{{הארץ\|{{ללא גלישה\|דן אבן}}\|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון\|1.1745793\|2 ביולי 2012}}.}} חיסון נגד שחפת מוצע לכל הילדים בישראל עד גיל ארבע, גם לאלה שאינם זכאים ל[[אזרחות]].{{הערה\|המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, [http://www.pagegangster.com/p/v9rZd "מצב הבריאות בישראל 2010", עמוד 273]}} בשל אי הפעלת תוכנית [[חיסון\|חיסונים]] מסודרת בארצות המוצא של המסתננים, ישנה בקרב המסתננים נשאות למספר מחלות זיהומיות שאינן שכיחות ב[[העולם המערבי\|עולם המערבי]], דבר המעמיד בסכנת הדבקה אוכלוסייה ישראלית שלא התחסנה ואוכלוסייה בעלת [[מערכת החיסון\|מערכת חיסון]] חלשה.{{הערה\|ד"ר איתן ישראלי וד"ר אבי וינר, [http://osh.org.il/uploadfiles/b_108_meniat_mahalot.pdf "מחלות זיהומיות במערכת הבריאות - מניעת הדבקה של חולים ושל אנשי סגל"], [[המוסד לבטיחות ולגיהות]], עמוד 39}} במאי 2012 התריעו [[פרופסור]] [[גבי ברבש]], מנהל [[בית החולים איכילוב]], וכן פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה ל[[רפואה דחופה]] שם, מפני "פצצת זמן בריאותית" ב[[גוש דן]]. זאת, בשל ריבוי מקרים שבהם מסתננים מאפריקה מגיעים לבתי החולים באזור זה כשהם חולים ב[[שחפת]], [[חצבת]], [[אבעבועות רוח]] ומחלות זיהומיות מידבקות אחרות שאינן שכיחות בעולם המערבי. לדבריהם, "רק מקצת מהמסתננים מתאשפזים ב[[בידוד (בריאות)\|בידוד]] לתקופות זמן קצובות, הרוב נשלחים חזרה לרחוב לאחר טיפול ראשוני והסיכון להידבק מהם גבוה ביותר".{{הערה\|[http://web.archive.org/web/20120923192742/http://doctorsonly.co.il/2012/05/38974/ רופאים בכירים מתריעים: עשרות חולים במחלות מידבקות בקרב המסתננים מאפריקה], בארכיון האינטרנט. מקור הדיווח בידיעות אחרונות.}} ב-2012 הוקמה מחלקת [[אשפוז]] ייעודית מוגנת ומסוגרת למסתננים חולי [[שחפת]] ב[[בית החולים שמואל הרופא]] ב[[באר יעקב]]. המחלקה שייעודה המקורי היה לטפל בחולי ריאות כרוניים נחשבת לאחת ממחלקות האשפוז המסוכנות ביותר בישראל מחשש ל[[הידבקות]] הצוות. על גג המחלקה הותקנה מערכת סינון אוויר בעלות של יותר ממיליון שקלים במטרה לצמצם את סכנת ההידבקות בשחפת. במחלקה מאושפזים עשרות מסתננים, כאשר זמן האשפוז הוא לרוב בין חודש לחודשיים. חולים מידבקים שמעוניינים לסיים את האשפוז ולצאת מבית-החולים רשאים לעשות זאת על-פי חוק, והיו מקרים בהם מסתננים עזבו את בית-החולים על דעת עצמם כאשר הם נחשבים מידבקים.{{הערה\|{{mako\|יואב אבן\|חדש בישראל: מחלקת שחפת מוגנת\|c92aef1adb76831017\|news-channel2/Channel-2-Newscast\|8 ביולי 2012}}}} המסתננים השוהים בישראל אינם זכאים ל[[ביטוח בריאות ממלכתי\|ביטוח הבריאות הממלכתי]] החל על [[תושב ישראל\|תושבי ישראל]], אך על פי [[חוק עובדים זרים]] מחויבים מעסיקים לבטח עובדים זרים המועסקים על ידם ב[[ביטוח בריאות]]. חלק מהמסתננים נעזרים בארגוני בריאות וולונטריים. החוק בישראל מאפשר לחסרי ביטוח רפואי ממלכתי לקבל טיפול רפואי במצבי חירום,{{הערה\|{{כל זכות\|קבלת טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה}}}} וזאת ללא התניה בתשלום מראש, ועל כן בתי החולים נאלצים לספוג את העלויות של טיפולי חירום באוכלוסייה זו. על פי דברי סגן שר הבריאות, [[יעקב ליצמן]], מערכת הבריאות סופגת מעל 50 מיליון ש"ח כדי לממן את הטיפול הרפואי במסתננים.{{הערה\|{{נענע10\|מירי מיכאלי\|ליצמן: המסתננים עולים 50 מיליון שקל בשנה\|900713\|31 במאי 2012\|\|news}}}} ב-2012 נולדו ב[[בית החולים איכילוב]] כ-700 תינוקות למסתננות אריתראיות וסודניות שהיוו כעשירית ממספר הלידות שם.{{הערה\|{{mako\|יואב אבן\|שיא בלידות אפריקנים באיכילוב\|75f115c57b4e931017\|news-israel/health\|20 בספטמבר 2012}}}} שיעור הפגים בקרב לידות המסתננות גבוה פי 2 מזה באוכלוסייה הכללית. עלותן של לידות המסתננות לבית החולים מוערכת ב-28 מיליון ש"ח.{{הערה\|{{mako\|אלינור פוקס\|אימהות: לא רוצות להיות בחדר עם מסתננים\|20356dc35928d31006\|ninemonth-research\|19 במרץ 2013}}}} משנת 1998 פועלת ב[[יפו]] [[מרפאה]] מטעם "רופאים לזכויות אדם", המעניקה טיפול רפואי לחסרי מעמד אזרחי, שאינם זכאים לשירותי בריאות על פי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ואינם מבוטחים ב[[ביטוח רפואי]] כלשהו.{{הערה\|[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=11 מרפאה פתוחה], עמותת רופאים לזכויות אדם - ישראל}} על פי נתוני העמותה, בשנת 2011 היו בה כ-8,000 ביקורים, וב-2012 היו בה 6,900 ביקורים.{{הערה\|שם=64ג}} בספטמבר 2008 נפתחה במתחם [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]] מרפאת פליטים, שהוקמה ביוזמת [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות. המרפאה משרתת למעלה מחמשת אלפים וחמש מאות מטופלים המגיעים באופן סדיר, מרביתם מסתננים מאפריקה, בעזרת רופאים מתנדבים וכוח עזר רפואי.{{הערה\|שם=הרי\|[http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=6203 מרפאת פליטים פועלת ביוזמת ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות בתל אביב – 2012-2008], אתר ההסתדרות הרפואית בישראל}} התרופות המשמשות את המטופלים נתרמות על ידי חברות תרופות.{{הערה\|[http://www.plitim.co.il/clinic.html מרפאת פליטים בתחנה המרכזית בת"א], אתר "למען פליטי דרפור"}} ===חינוך=== [[חוק לימוד חובה]] חל על כלל הילדים בישראל ובהם גם ילדי המסתננים, והם משולבים במערכת החינוך. באילת סירבה העירייה במשך 4 שנים לרשום את ילדי המסתננים למערכת החינוך, והם נאלצו ללמוד מחוץ לעיר. בעקבות [[עת"מ אטוש מאג'ד מאנג'אן נגד עיריית אילת\|עתירה של ארגוני הסיוע]] נגד עיריית אילת ו[[משרד החינוך]] פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע באוגוסט 2012 כי על עיריית אילת לשלב תלמידים אלה במערכת. העירייה, בתמיכת משרד החינוך, ערערה על ההחלטה. [[בית המשפט העליון]] מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך והעירייה,{{הערה\|{{הארץ\|טלילה נשר\|העליון מתח ביקורת חריפה על הפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך\|1.1807940\|23 באוגוסט 2012}}}} ובעקבות כך שולבו ילדי המסתננים במסגרות החינוך בעיר. == פעולות מוסדות המדינה מול המסתננים == ===גירוש מיידי למצרים=== מתחילת שנת [[2006]] החלו להגיע סודאנים לישראל,{{הערה\|[http://www.kavlaoved.org.il/תחומי-פעילות/פליטים-ומבקשי-מקלט/ אתר קו לעובד]}} בעקבות פיזור הפגנות אלים שהתחולל במצרים במסגרתו נהרגו כמה סודאנים. ב-[[2008]] הנחה ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] את הגורמים המקצועיים להחזיר את המסתננים מייד למצרים, בנוהל שכונה "החזרה חמה".{{הערה\|{{הארץ\|ברק רביד, רותי סיני\|רה"מ הורה להחזיר למצרים מסתננים מיד עם לכידתם\|1.1313611\|23 במרץ 2008}}}} מנגד, ארגונים רבים פעלו למען השארתם בישראל, בפרט על רקע [[רצח העם בדארפור]]. זאת אף על פי שהפליטים מדארפור לא היו חלק גדול מהמסתננים מסודאן (על פי הפורום לזכויות פליטים, בשנת 2008 נמצאו בישראל כ-4,000 איש מסודאן שמהם כ-1,200 מחבל דארפור והשאר מדרום סודאן).{{הערה\|[http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008] הפורום לזכויות פליטים}} בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגוני [[זכויות אדם]] התחייבה המדינה בשנת 2008 לקיים "החזרה חמה" רק לאחר תשאול המסתננים, כדי לאפשר להם לבקש מקלט, בהתאם ל[[עקרון האי-החזרה]]. המדינה הודתה כי בעניין זה חלו תקלות ומסתננים הושבו ללא תשאול.{{הערה\|{{הארץ\|רותי סיני\|המדינה מודה: תקלה חמורה בהחזרת 91 אפריקאים למצרים\|1.1346687\|2 בספטמבר 2008}}; {{הארץ\|אנשיל פפר\|אנשי המילואים התנגדו להחזרה בכוח של מסתננים למצרים - והנוהל הוקפא\|1.1171903\|22 באפריל 2011}}}} ===טיפול בבקשות מקלט=== כאמור, בשנת [[2008]] החליטה המדינה להעביר את בדיקת הזכאות למעמד פליטים מנציבות האו"ם ל[[רשות האוכלוסין וההגירה]]. אלו מבין המסתננים שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל[[בית סוהר סהרונים]], שם עברו רישום ו[[שימוע]] לקביעת מעמדם. מי שזוהו כאריתראים או כסודאנים הוגדרו כזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ושוחררו לאחר בדיקות רפואיות. השאר עברו שימוע נוסף אצל יחידת בדיקת מעמד הפליט (Refugee Status Determination - RSD) של רשות האוכלוסין, שהחלה לפעול ב[[יולי]] 2009. אלה שנקבע כי הם בני-הרחקה רשאים לערער על ההחלטה, בהליך שיכול לארוך תשעה חודשים. בשל חוסר מקום במתקן שוחררו גם אנשי קבוצה זו וניתן להם [[כתב הגנה]]. לעיתים הם נעלמו ועל פקחי [[יחידת עוז]] הוטל לאתרם. בין יולי 2009 למאי 2010 גורשו 863 מסתננים.{{הערה\|דו"ח מרכז המחקר והמידע ממאי 2010}} אחוז ההכרה בפליטים מ[[אריתריאה]] ומ[[סודאן]] במדינת ישראל נמוך מאוד בהשוואה להכרה בהם במדינות אחרות.{{הערה\|שם=הערה מספר 20170524041706:0\|{{הארץ\|אילן ליאור\|15 אלף בקשות מקלט תלויות ועומדות - המדינה לא אישרה אף אחת מתחילת השנה\|0000017f-f09d-d487-abff-f3fffb740000\|20 ביולי 2016}}}} עם זאת, כאמור, ישראל העניקה למסתננים משתי המדינות "הגנה קבוצתית" במשך שנים, עד 2018, והעניקה מעמד של "תושב ארעי" לכאלף יוצאי דרפור. בדצמבר 2021 לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת טאגאל נגד שר הפנים פרסמה רשות האוכלוסין בהתאם להוראת בג"ץ רשימה נוספת של 2,426 אנשים יוצאי חבל דרפור הזכאים למעמד של תושב ארעי.{{הערה\|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/psd_tegal/he/PSD_TEGAL.pdf]}}{{הערה\|[https://www.gov.il/he/departments/news/psd_tegal בהתאם לפסק הדין בבג"ץ 4630/17 ו-7552/17 מפורסמת בזאת רשימת מבקשי מקלט יוצאי חבל דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול הזכאים לקבל רישיון א/5 מכוח פסק דין טאגאל], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]], 26 בדצמבר 2021}} בשווייץ, לשם השוואה, מעמד של מבקש מקלט מקבלים כ-35%–55% מהאריתראים, הגנה משלימה מקבלים כ-25%, והחלטה שלילית המחייבת עזיבת שווייץ כ-20%–25%.{{הערה\|שם=הערה מספר 25263051:0}} ===הקמת גדר בגבול מצרים=== [[קובץ:ISR-EGY border 6521a.jpg\|שמאל\|ממוזער\|280px\|קטע מ[[גדר הגבול ישראל–מצרים]] שנבנתה]] בינואר 2010 אישרה הממשלה את בנייתה של [[גדר הגבול ישראל-מצרים\|גדר גבול חלקית בין ישראל למצרים]] שכוללת חיישנים. העבודות על הגדר החלו בנובמבר 2010 והושלמו בסוף [[2012]] (למעט קטע מורכב מבחינה הנדסית, באזור אילת).{{הערה\|שם=השלמה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים\|2602184\|31 בדצמבר 2012}}}} עלותה המשוערת כ-1.5 מיליארד ש"ח.{{הערה\|{{nrg\|אורי בינדר\|אהרונוביץ' בגבול מצרים: מאות מסתננים כל חודש\|134/975\|20 ביולי 2010\|1\|2}}{{ש}}{{הארץ\|דנה ויילר-פולק, ברק רביד\|ראש הממשלה נתניהו אישר: תוקם גדר בגבול עם מצרים בעלות 1.5 מיליארד שקל\|1.1183660\|10 בינואר 2010}}}} במהלך הקמת הגדר ירד במידה ניכרת מספר המסתננים,{{הערה\|{{ישראל היום\|יורי ילון\|צניחה במספר המסתננים לישראל\|19791\|31 ביולי 2012}}}} וההסתננות נבלמה כמעט לחלוטין עם השלמת הגדר.{{הערה\|שם=השלמה}} ===פעולות בתחום הכלכלי=== ביוני 2013 אישרה הכנסת את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013,{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2398/2398.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013], ס"ח 2398 מיום 13 ביוני 2013}} המגביל מסתננים בהוצאת רכוש וכסף מישראל, כדי "להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל ידי כך לצמצם את ה[[תמריץ]] להסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל".{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/718/718.pdf הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן - הוראת שעה), התשע"ב-2012], ה"ח הממשלה 718 מיום 23 ביולי 2012}} בהתאם ל{{סחפ\|חוק עובדים זרים\|סעיף 1יא1}}, שנכנס לתוקף ב-1 במאי 2017, נדרשים מעסיקי מסתננים לנכות 20% מהשכר המשולם למסתנן, ולהפקידו, בתוספת הפרשת מעסיק של 16%, בקרן שאותה יקבל המסתנן רק כאשר יצא מישראל.{{הערה\|[https://www.gov.il/he/Departments/Guides/guide_for_infilitrators_regarding_monies_from_employers דף מידע בנושא פיקדון לעובדים זרים מסתננים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום שנצבר אם המסתנן לא יעזוב במועד שנקבע לו.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|הכנסת אישרה: מבקשי מקלט יחויבו להפריש 20% משכרם לפיקדון כתמריץ לעזיבת ישראל\|1.3194684\|3 בינואר 2017}}}} בהודעת המדינה ל[[בג"ץ]] ביוני [[2019]] נאמר שמספר המסתננים הדורשים את כספי הפיקדון עולה על ציר הזמן ושיש בכך ראיה לכך שהחוק מועיל לצמצום מספר המסתננים.{{הערה\|{{ישראל היום\|עקיבא ביגמן\|יותר מסתננים עוזבים בגלל חוק הפיקדון\|672455\|9 ביולי 2019}}}} באפריל [[2020]] ביטל בג"ץ ביטל את הסעיף בחוק המחייב הפקדת 20% משכר המסתננים בפיקדון. עם זאת, דחה בג"ץ את העתירה לבטל גם את חלקו של המעסיק בפיקדון.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=17022930.V53\|סוג=בג"ץ\|עותר=אסתר צגיי גרסגהר ואחרים\|משיב=הכנסת ואחרים\|ניתן ב=23 באפריל 2020}}}} ===מעצרים והגבלות תנועה=== בתחילת 2012 אושר בכנסת תיקון (מס' 3) ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#תיקון מס' 3 והוראת שעה (2012)\|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עיקר התיקון, שעניינו ההליכים המנהליים לטיפול במסתננים והחזקתם במשמורת, נקבע כ[[הוראת שעה]] לשלוש שנים, עד ראשית 2015, כדי לבחון את השפעתו. ביוני 2012 הודיעו ראש הממשלה ושר הפנים כי מעתה מסתננים שייכנסו לישראל יישארו במשמורת במתקן סהרונים ולא ישוחררו בדרום תל אביב כפי שהיה נהוג עד אז.{{הערה\|{{TheMarker\|מוטי בסוק\|נתניהו בממשלה: המסתננים לא יגיעו יותר למרכז הארץ\|0000017f-e278-d568-ad7f-f37b295f0000\|17 ביוני 2012}}}} במתקן שהו גם כמה ילדים לצד אימותיהם.{{הערה\|ענת בן-דור, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, [http://www.mehagrim.org/2012/09/blog-post_28.html דברים שאפשר לעשות רק כשאף אחד לא רואה], לסה פסה, 28 בספטמבר 2012}} [[קובץ:Plitim1.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הפגנת מסתננים בכיכר רבין ב[[תל אביב-יפו\|תל אביב]], ינואר 2014]] בספטמבר 2013 קבע בג"ץ כי החוק המאפשר משמורת של מסתננים במתקן סגור לתקופה של 3 שנים איננו חוקתי ([[בג"ץ אדם נגד כנסת ישראל]]). בעקבות כך, אישרה הכנסת בדצמבר 2013 תיקון (מס' 4) לחוק למניעת הסתננות, במקום החוק שבוטל. לפי החוק החדש, ניתן לשים מסתננים שנכנסו לישראל לאחר תחילת החוק במשמורת למשך שנה. מסתננים שכבר נמצאים בישראל ניתן להעבירם למרכז שהייה שבו יסופקו להם תנאי מחיה, כולל שירותי בריאות, רווחה ודמי כיס.{{הערה\|{{וואלה!\|עמרי נחמיאס\|אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח\|2701858\|10 בדצמבר 2013}};{{ש}} [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013], ס"ח 2419 מיום 11 בדצמבר 2013}} לצורך כך הוקם [[מתקן חולות]], אף הוא בקציעות, שהחל לקלוט מסתננים שהועברו אליו מ[[בית סוהר סהרונים]]. המתקן תוכנן להכיל בעתיד כ-9,000 מסתננים. השוהים בו קיבלו [[דמי כיס]] של 500 שקל בחודש. הם יכלו לצאת ממנו, אולם הוטל עליהם לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום.{{הערה\|{{ynet\|רענן בן צור\|3 בדיקות נוכחות, מיקום מבודד ותחבורה ציבורית: מתקן המסתננים "הפתוח" נערך\|4463538\|10 בדצמבר 2013}}}} חלק מהשוהים במתקן נטשו אותו כשהם יוצאים לצעדת מחאה ובהמשך הוסעו באופן מאורגן לירושלים. חלקם הוחזרו למתקן המשמורת סהרונים בשל הפרת כללי המשמעת. למשך מספר שנים גם פעל [[כלא רנסאנס]] ב[[נצרת]] בו הוחזקו מבקשי המקלט. סמוך לראשית 2014 החל משרד הפנים לזמן למתקן "חולות" גם מסתננים ותיקים השוהים בערים בישראל, שאשרת השהייה שלהם פגה. בעקבות כך פתחו אלפי מסתננים בינואר [[2014]] בשביתות ובהפגנות בתל אביב ומול [[הכנסת]] בדרישה שיוחל עליהם מעמד של פליטים.{{הערה\|{{וואלה!\|דנה ויילר-פולק ועמרי נחמיאס\|מבקשי המקלט הפגינו מול הכנסת, נאסרה כניסתם\|2710224\|8 בינואר 2014}}{{ש}}{{ynet\|אטילה שומפלבי\|שר הפנים סער: "בכי של מסעדנים עם כלים בכיור – לא יקבע את המדיניות של ישראל"\|4473576\|6 בינואר 2014}}}} בארגון ההפגנות השתתפו גם ארגוני סיוע ובפרט ארגון [[א.ס.ף]],{{הערה\|{{ערוץ7\|\|מי מארגן, ומהיכן הכסף?\|268532\|9 בינואר 2014}}}} [[הקרן החדשה לישראל]], שהעבירה כסף למימון הפגנת המסתננים ב[[כיכר רבין]], ו[[רופאים לזכויות אדם]].{{הערה\|{{וואלה!\|דנה וילר-פולק\|אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?\|2710528\|9 בינואר 2014}}}} במהלך המחאה תועדו מקרים אחדים שבהם מסתננים שוברי שביתה הותקפו על ידי מסתננים אחרים,{{הערה\|גלעד שלמור, [http://reshet.tv/חדשות/News/Domestic/internal/Article,142731.aspx מסתנן שבר שביתה - והוכה על ידי חבריו], חדשות ערוץ 2, 9 בינואר 2014}} ומקרים שבהם נמנע ממי שאינו נמנה עם הנהגת המחאה לדבר בפני התקשורת.{{הערה\|שם=בן דוד\|{{נענע10\|אלון בן דוד\|מבעיה מקומית לשאלה לאומית: מאחורי הקלעים של מחאת מבקשי המקלט\|1030124\|10 בינואר 2014\|\|news}}}} בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] נגד תיקון מס' 4 קבע בג"ץ ב-22 בספטמבר 2014 כי גם תיקון זה אינו חוקתי וביטלו והורה לסגור את מתקן "חולות".{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=13073850.M19\|סוג=בג"ץ\|עותר=זרי גבריסלאסי ואח'\|משיב=הכנסת ואח'\|ניתן ב=22 בספטמבר 2014}}{{ש}}.{{ynet\|אביאל מגנזי ועומרי אפרים\|מתקן חולות ייסגר, אסור לכלוא מסתננים לשנה\|4572602}}}} בתגובה, אושר בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 חוק המגביל את החזקת המסתננים במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי ועומרי אפרים\|חוק המסתננים המרוכך אושר בכנסת\|4601176\|8 בדצמבר 2014}}}} בעקבות עתירה שהוגשה לו, קיצר בג"ץ את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה ל-12 חודשים, וקבע ששוהים השוהים במרכז השהייה ביום מתן פסק הדין 12 חודשים או יותר, ישוחררו ממנו לאלתר.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=14086650.c15\|סוג=בג"ץ\|עותר=טשומה נגה דסטה ואחרים\|משיב=הכנסת ואחרים\|ניתן ב=11 באוגוסט 2015}}}} ===הוצאות על הטיפול במסתננים=== מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2017 אמד את ההוצאות של גופים ציבוריים על שהיית המסתננים בישראל לשנת 2016. לפי המסמך, ההוצאות כללו 335 מיליון ש"ח מתקציב [[המשרד לביטחון הפנים]]. סכום זה כלל בעיקר את הוצאות ההפעלה של מתקני סהרונים וחולות וכן הוצאות של משטרת ישראל. עיריית תל אביב הוציאה באותה שנה 120 מיליון ש"ח על טיפול באוכלוסיית הזרים. הוצאות אלה כללו בין היתר שירותי טיפת חלב, מועדוניות, בינוי מעונות והפעלת גני ילדים. משרד הבריאות הקציב עבור שירותי רפואה לזרים 76 מיליון ש"ח. שירותים אלה כללו טיפולים בבתי חולים שהזרים סירבו לשלם עבורם, שירותים רפואיים הניתנים לזרים ללא עלות, הפעלת מרפאות ייעודיות לזרים בתל אביב במימון חלקי של המשרד ועוד. שני התקציבים האחרונים, של משרד הבריאות ושל עיריית תל אביב, מתייחסים לכלל הזרים ולאו דווקא למסתננים מאפריקה. המסמך מציין כי לא ניתן להעריך הוצאות נוספות של הגופים האמורים ושל גופים ציבוריים אחרים, וכן עלויות כלכליות אחרות, כגון הורדת המשכורות של ישראלים המועסקים ברמות שכר נמוכות וירידת מחירי נדל"ן בשכונות המגורים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/489523\|הכותב=יאיר אלטמן\|כותרת=עלות הטיפול במסתננים\|אתר=ישראל היום\|תאריך=11.07.2017}}{{ש}}{{מממ\|נטע משה\|אומדן ראשוני של הוצאות ציבוריות על שהיית מסתננים בישראל - מעודכן\|c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede/2_c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede_11_9507\|24 במאי 2017}}{{הערה\|שם=נתוני-זרים-2016\|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, שנת 2016]}}}} ===עזיבת מסתננים בהסכמה וגירושם=== במאי 2012 פרסם [[משרד החוץ]] חוות דעת שלפיה אין מניעה לגרש את אזרחי [[דרום סודאן]] לארצם.{{הערה\|{{הארץ\|ברק רביד, דנה ויילר-פולק\|חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן\|1.1708042\|15 במאי 2012}}}} ביוני אותה שנה הודיעה רשות ההגירה והאוכלוסין כי תרחיק כארבעת אלפים מסתננים – כאלף ושש מאות מתוך כאלפיים אזרחי חוף השנהב, כאלף וחמש מאות דרום סודנים וכאלף אפריקאים ממדינות אחרות.{{הערה\|{{ynet\|[[אלדד בק]]\|המגורשים בדרום סודן: חיים חדשים עם אלף אירו\|4243818\|18 ביוני 2012}}}} ב-[[7 ביוני]] [[2012]] התיר [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] לגרש את אזרחי דרום סודאן חזרה לארצם, בהתאם להחלטת [[שר הפנים]], [[אלי ישי]], להפסיק את ההגנה הקולקטיבית עליהם.{{הערה\|{{הארץ\|גילי כהן, דנה ויילר-פולק, עוז רוזנברג\|בית המשפט התיר גירוש אזרחי דרום סודאן לארצם\|1.1725895\|7 ביוני 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3407488.pdf עת"מ 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים], ניתן ב-7 ביוני 2012}} רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה מייד לאחר פסק הדין, כי היא נותנת שבוע לאזרחים מדרום סודאן השוהים בישראל לעזוב את המדינה מרצונם, ושלושה ימים לאחר ההודעה החל מעצר של זרים מדרום סודאן.{{הערה\|{{ynet\|עמרי אפרים ואהובה מאמוס\|מבצע ענק: עשרות זרים עצורים באילת ובמרכז\|4240833\|11 ביוני 2012}}}} כאלף וחמש מאות אזרחי דרום סודאן הוחזרו לארצם, וחלקם סבל שם מסכנות שונות. לפי דיווח של ארגוני סיוע משנת 2013, תוך פחות משנה מתו כעשרים ילדים ומבוגרים מתוך המגורשים עקב מחלות מידבקות.{{הערה\|יובל גורן, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/477/197.html ארגוני הסיוע: מעל 22 פליטים שגורשו לדרום סודן מתו השנה], nrg, 5/6/2013}} על פי מקור שהובא ב"הארץ" כמאה מהמגורשים לסודאן נהרגו.{{הערה\|{{הארץ\|תמר ברס\|ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם\|1.5765393\|25 בינואר 2018\|מנויים=לא}}}} הפרויקט הישראלי "Come True" מממן לימודים בתנאי פנימייה בבית ספר באוגנדה לילדים שמשפחתם גורשה לדרום סודאן.{{הערה\|[http://www.become-world.org/come-true-project.html פרויקט "Come True" באנגלית]}} נוסף לצעדים האמורים, הממשלה מעודדת את המסתננים לצאת מישראל על ידי מתן [[מענק כספי]] ליוצאים. סכום המענק לעוזבים מרצון הועלה לסך של 3,500 דולר וכן תשלום כרטיס טיסה. אלפי מסתננים עברו מרצון למדינות אפריקאיות, בפרט ל[[רואנדה]] ול[[אוגנדה]], שאיתן חתמה ישראל על הסכם. בפברואר 2014 עזבו 1,705 מסתננים את ישראל, לעומת 765 בינואר 325 בדצמבר ו-63 בנובמבר.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|שיא בעזיבת מבקשי מקלט מאפריקה: 1,705 יצאו מישראל בפברואר\|1.2255769\|27 בפברואר 2014\|מנויים=לא}}}} ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] אמר כי רואנדה כבר קלטה 180 אלף מהגרים בחסות ובפיקוח האו"ם, שמחשיב אותה כאחת המדינות הבטוחות באפריקה.{{הערה\|שם=ישראל-היום-רואנדה\|[http://www.israelhayom.co.il/article/531323 ישראל היום - רואנדה בטוחה, אך פליטים אמיתיים יישארו בישראל]}} לדברי יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים, מבקשי מקלט שעוזבים מרצון לא נתקלים בקשיים במדינות החדשות שאליהן הגיעו. ולדבריו ישראל מנהלת בקרה מול כל מי שיוצא באופן ישיר ועל ידי נציגים שמגיעים למדינות הזרות ובודקים, כפי שהמדינה התחייבה בפני בג"ץ.{{הערה\|{{ynet\|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן\|מבקש מקלט הורחק חזרה לסודן: "תישארו בישראל"\|5065267\|2 בינואר 2018}}}} בכתבה ב"הארץ" משנת 2015 הובאו עדויות של מסתננים שהגיעו מישראל לרואנדה ולדבריהם הם שהו בה כמה ימים והוברחו משם, בהכוונת השלטונות, ל[[אוגנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|מבקשי מקלט שעזבו לרואנדה: גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים\|1.2642650\|22 במאי 2015}}}} עד מחצית 2017 עזבו מרצון כ-25,000 מסתננים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf\|הכותב=\|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים\|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה\|תאריך=ספטמבר 2017}}}} לפי נציבות הפליטים של האו"ם, בין העוזבים לרואנדה נותרו בה רק כשבעה. בחדשות ערוץ 2 בדצמבר 2017 הובאו ראיונות עם של עוזבים שהצליחו להגיע לאירופה. בראיונות אלה, ובעדויות נוספות שנאספו, סיפרו על התעמרות שלטונות רואנדה בהם ולחץ לעזוב את המדינה. עוד תיארו כיצד לאחר שעזבו את רואנדה חוו בדרכם לאירופה קשיים שכללו הכאה, אונס ומוות.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|"סכנה אמיתית": זו המדינה שתקלוט את המגורשים\|5056306\|13 בדצמבר 2017}}}}{{הערה\|שם=חדשות2-ייסורים\|{{mako\|יוסי מזרחי\|דרך הייסורים של המהגרים מאפריקה\|e213eb8a8b81061004\|news-channel2/Weekend-Newscast-q4_2017\|2 בדצמבר 2017}}}} עם זאת, בית המשפט המחוזי בבאר שבע ובית המשפט העליון הטילו ספק במהימנות העדויות האמורות, וקבעו כי רואנדה ואוגנדה בטוחות. השופטת רחל ברקאי קבעה כי יש למצהירים אינטרס לטעון שאולצו לעזוב את המדינה השלישית כדי לקבל היתרי שהייה במדינות אחרות. נשיאת בית המשפט העליון, [[מרים נאור]], כתבה בפסק הדין שכוונתם של רבים מהמורחקים הייתה מלכתחילה לצאת מהמדינה השלישית ולעבור למדינות מסוכנות, ומשבחרו לעשות כך פקעה אחריותה של מדינת ישראל.{{הערה\|[https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-15-07-5126-416.htm עתמ (ב"ש) 5126-07-15 א.ג.צ נ' מדינת ישראל משרד הפנים], 8 בנובמבר 2015}}{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=15081010.c29\|סוג=עע"מ\|עותר=אלמסגד גריוסוס צגטה\|משיב=שר הפנים\|ניתן ב=28 באוגוסט 2017}}; {{מידה\|כותב=יונתן יעקבוביץ'\|כותרת=הפתרון לתופעת המסתננים: רואנדה ואוגנדה הן מדינות בטוחות לחלוטין\|מספר כתבה=57228\|תאריך=11 בינואר 2018}}}} מדוח של ה-OECD וארגון העבודה העולמי עולה כי מהגרי עבודה מקבלים ברואנדה שכר מעל הממוצע, אך [[שיעור האבטלה]] שלהם גבוה מן הממוצע.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/001-D-399587-00.html\|כותרת=מהגרי עבודה ברואנדה: יותר שכר ואבטלה\|אתר=www.news1.co.il\|תאריך_וידוא=2018-02-05}}}} [[נציבות האו"ם לפליטים]] ורואנדה אף חתמו בספטמבר 2019 על הסכם להעברת פליטים סודנים ו[[סומלים]] מלוב למקום מבטחים ברואנדה. גל הפליטים הראשון שעבר לתחומי רואנדה מנה 66 בני אדם כולל נשים וילדים בדרגת סיכון ופגיעות גבוהה ביותר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.unhcr.org/news/latest/2019/9/5d8dc8144/refugees-trapped-libya-flight-danger.html\|הכותב=United Nations High Commissioner for Refugees\|כותרת=For refugees trapped in Libya, a flight out of danger\|אתר=UNHCR\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2019-11-12}}\|כיוון=שמאל}} [[ממשלת ישראל]] יזמה תוכנית לגירוש מסתננים למדינות אחרות ב[[אפריקה]] שהסכימו לקלוט את המסתננים תמורת תשלום. נגד תוכנית זו הגישו [[שמאל פוליטי בישראל\|ארגוני שמאל בישראל]] עתירה לבית המשפט העליון. ב-[[28 באוגוסט]] [[2017]] התיר בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים לגרש מסתננים למדינה שלישית המסכימה לכך, אך אסר על החזקתם במאסר לשם כך במשך יותר מחודשיים{{הערה\|שם=אלמסגד\|{{פס"ד עליון\|קישור=15081010.c29\|סוג=עע"מ\|עותר=אלמסגד גריוסוס צגטה\|משיב=שר הפנים\|ניתן ב=28 באוגוסט 2017}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|יובל בגנו\|בג"ץ למסתננים: "הסכם המדינה השלישית חוקי, כליאה כאמצעי לחץ פסולה"\|news/law/Article-597167\|28 באוגוסט 2017}}}} בדיון נוסף הבהירה הנשיאה [[אסתר חיות]] כי ניתן לגרש את המסתננים גם בכפייה.{{הערה\|שם=צוויק\|גלעד צוויק, [https://mida.org.il/2017/12/05/בגץ-אישר-להרחיק-מסתננים-מישראל/ בג”ץ אישר להרחיק מסתננים מישראל], 5 בדצמבר 2017, באתר [[מידה (אתר אינטרנט)\|מידה]]}} בינואר [[2018]] אישרה הממשלה הסכם לגירוש המסתננים למדינה שלישית. התוכנית הציעה למסתננים לקבל מענק בסך של 3,500 דולר אם יצאו בהסכמה עד סוף מרץ 2018. הסכום צפוי להצטמצם משמעותית לאחר מכן. במקביל, [[מתקן חולות]] נסגר במרץ 2018. לפי פרסומים בנובמבר 2017, ישראל הגיעה לסיכום עם רואנדה שלפיו תשלם לה 5,000 דולר עבור כל מסתנן שיגורש לשטחה. לפי התוכנית, מסתננים שלא יסכימו לעזוב, ייכלאו בכלא סהרונים.{{הערה\|[[ברק רביד]], [https://13news.co.il/10news/mmnews/148027 פרסום ראשון: ישראל תשלם לרואנדה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שתגרש לשטחה], באתר [[ערוץ 10]], 20 בנובמבר 2017}}{{הערה\|{{וואלה!\|דנה ירקצי\|דרעי על גירוש הזרים: "רובם מסתננים; פליטי מלחמה יישארו בארץ"\|3129444\|23 בינואר 2018}}}} לפחות בשלב הראשון נשים, ילדים, והורים לקטינים לא היו מיועדים לגירוש, אלא רק רווקים בגיל העבודה שלא הגישו בקשת מקלט עד [[1 בינואר]] 2018, או שבקשתם נדחתה.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|"עזיבה מרצון" או כליאה ללא הגבלה: התוכנית לגירוש מבקשי המקלט\|5077987\|30 בינואר 2018}}}}{{הערה\|מיכאל טוכפלד, [https://www.makorrishon.co.il/news/14261/ מנכ"ל רשות ההגירה: "רק רווקים בוגרים יגורשו"], באתר [[מקור ראשון]], 26 בינואר 2018}} ממשלת רואנדה הכחישה את ההסכם. ב-2 באפריל 2018 דיווח ראש הממשלה נתניהו כי ההסכם עם רואנדה קרס, לדבריו בשל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה שאותו קידמה הקרן החדשה לישראל.{{הערה\|{{דבר העובדים\|יהל פרג'\|ביטול מתווה הגירוש: המדינה השלישית לא הסכימה לקלוט את המהגרים\|118974\|2 באפריל 2018}}}} נשיאת הקרן הכחישה זאת.{{הערה\|{{כאן\|הבוקר הזה\|נשיאת הקרן החדשה לישראל: לא דיברנו עם אף אחד באירופה\|29655\|04 באפריל 2018\|item}}}} במקביל הודיע נתניהו על הסכם שחתם עם סוכנות הפליטים של האו"ם שלפיו תוך 5 שנים יהגרו 16,250 למדינות מערביות, ו-16,000 אחרים ייקלטו בישראל ויקבלו מעמד ארעי. ההסכם גרר ביקורת ציבורית קשה, בפרט בקרב תושבי דרום תל אביב וחוגי ימין. בעקבות כך חזר בו נתניהו מההסכם והודיע שהממשלה תמשיך לפעול לגירוש המסתננים למדינה שלישית. בין השנים 2018–2023 עזבו את ישראל מעל 10,000 מסתננים, רובם למדינות מערביות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, מורן אזולאי, לירן לוי\|נתניהו: נבחן גירוש מסתננים שהתפרעו. סמוטריץ': האחראי היחיד למהומות - בג"ץ\|news/article/rjk49111ah\|2 בספטמבר 2023}}}} ===ביקורת על פעילות הממשלה=== בדו"ח של [[מחלקת המדינה]] של [[ארצות הברית]], שפורסם באפריל 2011, נמתחה ביקורת על יחסה של ישראל למבקשי המקלט. נמתחה ביקורת על נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על נוהל "החזרה חמה" ועל ה[[רטוריקה]] של שרים וחברי הכנסת נגדם, כולל ביקורת על השימוש במילה מסתננים כדי לתאר אותם.{{הערה\|{{הארץ\|דנה ויילר פולק\|ארצות הברית: ישראל מפרה זכויות של מבקשי מקלט\|1.1171681\|20 באפריל 2011}}}} ביקורת דומה חזרה גם בדו"ח שפורסם במאי 2012.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|דו"ח מחלקת המדינה: נגד ההגדרה "מסתננים"\|4234026\|25 במאי 2012}}}} [[מבקר המדינה]] [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)\|יוסף שפירא]] פרסם במאי 2014 דוח שבו דרש מהממשלה לשפר את המדיניות ממשלתית בתחום הטיפול במסתננים, כולל סיפוק צורכיהם הבסיסים בתחומי הרווחה והבריאות, זאת "גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם הגר (הזר) היושב בקרבנו, ובדין הבינלאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם". בנוסף נדרשה הממשלה להתמודד עם המצוקה שבה שרויים תושבי השכונות שבהן התרכזו הזרים במהלך השנים, באמצעות הגברת משאבי כוח האדם בתחנות המשטרה.{{הערה\|שם=64ג}} ==היחס בישראל למסתננים== ===התנגדות לשהיית המסתננים בישראל=== במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של ה[[המכללה לביטחון לאומי\|מכללה לביטחון לאומי]] העריכה עו"ד [[עפרה קלינגר]], קצינה בכירה ב[[שירות בתי הסוהר]] ולימים נציבתו, שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של [[ארגון טרור\|ארגוני טרור]].{{הערה\|שם=קלינגר\|עפרה קלינגר, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16 הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי ו[[קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה]], דצמבר 2009, באתר [[אוניברסיטת חיפה]]}} הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל.{{הערה\|שם=שגריר}} עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה. בערים שבהן שיעור גבוה של מסתננים מאפריקה ביחס לאזרחים התעוררה התנגדות לתופעה זו. באילת התקיימה באמצע שנת 2010 הפגנה כנגד הממשלה ובה טענו המפגינים כי תושבים מפחדים ללכת בלילה בשכונות מסוימות.{{הערה\|{{ynet\|אהובה מאמוס\|הפליטים רוצים להישאר באילת: "לא כולם סודנים"\|3918106\|11 ביולי 2010}}}} בדרום תל אביב נערכו הפגנות בשל ריבוי המסתננים במקום. בין הפעילים הבולטים בנושא הם: [[חבר הכנסת\|חברת הכנסת]] [[מאי גולן]], [[שפי פז]] ו[[שלמה מסלאוי]]. ב[[שכונת שפירא]] ו[[קריית שלום]] התארגנו מספר מתווכי דירות והודיעו שלא ישכירו דירות למסתננים בשכונות אלה.{{הערה\|{{הארץ\|נועה קושרק\|מתווכים בדרום ת"א: לא נשכיר דירות לשב"חים\|1.1214829\|2 באוגוסט 2010}}}} ב[[כפר מנדא]] ב[[מחוז הצפון]] פונו מסתננים בכוח מן היישוב על ידי התושבים.{{הערה\|{{mako\|פוראת נסאר ותמיר סטיינמן\|תושבי כפר מנדא גירשו את הסודנים באלימות\|88ec763f4fbe731018\|news-israel/local\|14 ביוני 2012}}.}} אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם [[יעקב כץ (כצל'ה)]], יושב ראש [[הוועדה המיוחדת לעובדים זרים\|הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים]] ב[[הכנסת השמונה עשרה\|כנסת ה-18]], שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה ל[[איום דמוגרפי]] על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת ה[[פשע]] וה[[עוני]] במקומות שבהם מתרכזים המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|רוני סופר\|ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים\|4005787\|28 בדצמבר 2010}}.}} גם [[ראש עיריית תל אביב]], [[רון חולדאי]] פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|גלעד מורג\|חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים\|4156696\|4 בדצמבר 2011}}.}} ב-[[23 במאי]] [[2012]] נערכה ב[[שכונת התקווה]] [[הפגנה]], בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה במסתננים ועל כך שיש תחושת פחד ברחובות. בהפגנה נאמו חברי הכנסת [[מירי רגב]], [[דני דנון]], [[רונית תירוש]] ו[[מיכאל בן-ארי]]. רגב אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו" וקראה לעשות הכול כדי להחזירם למקום מוצאם.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי ועומרי אפרים\|רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות'\|4233655\|24 במאי 2012}}}} בהמשך תקפו חלק ממשתתפי ההפגנה עוברי-אורח [[האדם השחור\|כהי עור]], ניפצו זגוגיות ו[[ביזה\|בזזו]] [[חנות\|חנויות]] ששייכות לאפריקאים, הבעירו [[פח אשפה\|פחי אשפה]] והתעמתו עם שוטרים. 17 מפגינים נעצרו.{{הערה\|{{ynet\|נרי ברנר ובועז פיילר\|מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו\|4233445\|23 במאי 2012}}; עומרי אפרים, בועז פיילר ונרי ברנר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html "צעקו 'לך לסודאן' והכו, חשבתי שרוצים להרוג אותי"], 24 במאי 2012 ynet}} נגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, כולל על ידי ארגון [[יד ושם]] ונשיא המדינה [[שמעון פרס]], בטענה שנשאו אופי [[גזענות\|גזעני]] ו[[הסתה\|מסית]].{{הערה\|[http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה], [[הודעה לעיתונות]], 29 במאי 2012;{{ש}}{{ynet\|[[בלה קאופמן]]\|על סרטן, גזענות ומה שביניהם\|4234931\|29 במאי 2012}},{{ש}}{{הארץ\|רויטל חובל\|סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח\|1.1740434\|26 ביוני 2012}}.}} למחרת התקיימו הפגנות נגד האלימות בירושלים ובתל אביב. בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם.{{הערה\|{{וואלה!\|אור רביד\|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"\|3042305\|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|אלון חכמון\|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"\|news/israel/Article-573913\|7 בפברואר 2017}}.}} בהוראת עיריית פ"ת, [[חברת החשמל]] החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מסתננים,{{הערה\|{{נענע10\|מיה איידן\|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה\|1234363\|27 בפברואר 2017\|\|news}}.}} אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים\|1.4340019\|9 באוגוסט 2017}}.}} על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, פורסם בעיתון [[ישראל היום]] [[סקר]], על פיו 58% מהציבור היהודי תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של [[שארית הפליטה\|הפליטים היהודים]] ב[[השואה\|שואה]], ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[יהודה שלזינגר]]\|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום\|531829\|30 בינואר 2018 22:43}}}} [[המרכז למדיניות הגירה ישראלית\|המרכז למדיניות הגירה]] פרסם מתווה לגירוש המסתננים ולפיו סה"כ מסתננים ברי הרחקה או חזרה עצמאית שניתן להוציא מישראל עומד על 33,000–41,000 בני אדם כולל ילדים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://israeli-ipc.org.il/wp-content/uploads/2018/11/research.pdf\|הכותב=\|כותרת=מתווה להתמודדות עם סוגיית המסתננים- עמ' 31\|אתר=israeli-ipc.org.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2019-01-05}}}} ===ארגוני סיוע ותמיכה במסתננים=== כמה ארגונים עוסקים בסיוע לאוכלוסיית המסתננים. חלקם ייעודיים למסתננים מאפריקה כגון [[א.ס.ף]] (ארגון סיוע לפליטים){{הערה\|[http://www.assaf.org.il/ א.ס.ף אתר הבית]}} ו-[[ARDC]] (המרכז לקידום פליטים אפריקאים){{הערה\|[http://www.ardc-israel.org/he אתר הבית בעברית ARDC]}} בעוד אחרים מקדישים עצמם לכלל אוכלוסיית הזרים כגון [[המוקד לפליטים ולמהגרים]]. כמו כן קיימים ארגוני סיוע רבים שאינם מוקדשים לאוכלוסיות אלו אך מסייעים להן בדרכים שונות בהם [[קו לעובד]], [[רופאים לזכויות אדם]], [[אמנסטי אינטרנשיונל]] ו[[האגודה לזכויות האזרח]]. ארגוני הסיוע פועלים למען אוכלוסיית מבקשי המקלט בשלושה מישורים עיקריים: סיוע משפטי, [[סיוע הומניטרי]] והעלאת המודעות הציבורית לנושא הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. רוב ארגוני הסיוע סוברים שעל מדינת ישראל לפעול לשילובם של המסתננים ולאפשר להם בסופו של התהליך לרכוש מעמד של קבע בישראל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://law.acri.org.il//pdf/Principles.pdf\|הכותב=\|כותרת=עקרונות מנחים לזכויות מבקשי מקלט ופליטים\|אתר=law.acri.org.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2018-12-22}}}} הם פועלים להכשיר את דעת הקהל ברוח זו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/496109\|הכותב=אבי כהן\|כותרת=בארגונים שמסייעים לזרים מאשימים את רשויות המדינה\|אתר=ישראל היום\|תאריך=9 באוגוסט 2017}}}} ארגון [[מסיל"ה]] (מוקד סיוע ומידע לקהילה הזרה) פועל מטעם [[עיריית תל אביב]], באמצעות חברת הבת שלה "מוסדות חינוך ושיקום שכונות". מסיל"ה הוקמה בשנת [[1999]] כיוזמה של עיריית תל אביב במטרה לטפל בקהילת מהגרי העבודה והפליטים וזאת לאחר שלא ניתן מענה לכך מטעם המדינה.{{הערה\|שם=מסילה\|[http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/welfare/Pages/Mesila.aspx עמוד מסיל"ה באתר עיריית תל אביב]}} כיוון שמסיל"ה הוא חלק מהשלטון המקומי, אנשיו מנועים מנקיטת עמדה מוצהרת בנושאים ציבוריים הקשורים בבעיית העובדים הזרים והמסתננים ברמה המדינית. הארגון מפעיל [[ספרייה ציבורית]] ותוכניות לימוד והעשרה. בנוסף לארגוני הסיוע קמה התארגנות אזרחית התומכת במסתננים והיא [[מרק לוינסקי]], יוזמה שקמה בעקבות מותו של יוהנס (יונתן) ברקו, ישראלי ממוצא אתיופי שקפא למוות בגינת לוינסקי בינואר 2012.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|הפגינו לזכר חסר בית שקפא: "די לפינוי מאהלים"\|4185123\|4 בפברואר 2012}}}} מרק לוינסקי מאורגן דרך מספר עמודים ב[[פייסבוק]] ופעולתם העיקרית של מתנדביו היא חלוקה יומית של אוכל ל[[חסר בית\|דרי רחוב]] ולמסתננים, המתרכזים באזור גינת לוינסקי. הם עוסקים גם באספקת בגדים וציוד, מציאת מחסה ועוד. ב-[[27 באפריל]] [[2012]] הושלכו ארבעה [[בקבוק תבערה\|בקבוקי תבערה]] לעבר דירות של מסתננים בדרום תל אביב. לדירות נגרם נזק קל. בתגובה התקיימה הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים.{{הערה\|{{וואלה!\|מור שמעוני\|בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב\|2528237\|27 באפריל 2012}}}} בעקבות אירוע זה הוקמה עמותת [[אליפלט - אזרחים למען ילדי פליטים]], המסייעת לילדים של מסתננים. [[הקרן החדשה לישראל]] השקיעה בארגוני סיוע למסתננים כ-130 אלף דולר. בשנת 2018, הודיעה הקרן על גיוס של 50 אלף דולר נוספים לקמפיין ציבורי ולפעולות סנגור וסיוע.{{הערה\|[http://nif.org.il/המחנה-הליברלי-בישראל-התעורר/ המחנה הליברלי בישראל התעורר] באתר הקרן החדשה לישראל}}{{הערה\|שם=הקרן\|{{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=הקרן החדשה מגייסת מעל 600 אלף שקלים למנוע הוצאת המסתננים\|מספר כתבה=57631\|תאריך=3 בפברואר 2018}}}} [[קובץ:עצרת מחאה 042018.jpg\|ממוזער\|עצרת מחאה נגד גירוש מסתננים ב[[כיכר רבין]], תל אביב]] בראשית 2018 החל קמפיין נרחב של המתנגדים לגירוש מסתננים. ארגון מסיל"ה של עיריית תל אביב וכן [[רופאים לזכויות אדם]] פעלו לגיוס פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במטרה לסייע בידי מסתננים להימנע מגירוש מסיבות רפואיות.{{הערה\|{{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=עיריית ת”א נגד הממשלה: גורמים רשמיים מנסים לסכל הרחקת מסתננים\|מספר כתבה=57544\|תאריך=29 בינואר 2018}}}} בינואר 2018 חתמו 36 [[סופר]]ים ו[[משורר]]ים על גילוי דעת שבו הפצירו בממשלה לבטל את תוכנית גירוש המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|אלעד זרט ואלישע בן קימון\|זעקת הסופרים נגד גירוש הפליטים: "אסור שמדינת ישראל תחולל אסון הומניטרי"\|5072756\|18 בינואר 2018}}}}{{הערה\|{{mako\|\|בכירי הסופרים בארץ נגד הגירוש: "ההיסטוריה שלנו כעם מתהפכת בקבר"\|fb419d820b80161006\|culture-books-and-theatre/articles\|18 בינואר 2018}}}} נערכו החתמות גם על [[עצומה\|עצומות]] דומות של [[ניצולי השואה\|ניצולי שואה]], [[סגל אקדמי\|אקדמאים]] ו[[דיפלומט]]ים בעבר{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|מאות אקדמאים: "עשו את הדבר הנכון. עצרו את הגירוש"\|5073477\|20 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet\|אמיר אלון\|ניצולי שואה לנתניהו: "איך ממשלה יהודית מגרשת פליטים למוות?"\|5076026\|25 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet\|איתמר אייכנר\|דיפלומטים נגד גירוש מבקשי המקלט: "אסור לנו לשתוק"\|5076978\|27 בינואר 2018}}}} רבנית רפורמית הודיעה בתחילת 2018 על יוזמה לגיוס משפחות מישראל שיהיו מוכנות להחביא מסתננים כדי שלא יגורשו.{{הערה\|{{הארץ\|שני ליטמן\|יוזמה פרטית: משפחות יסתירו פליטים שמועמדים לגירוש\|0000017f-dc0d-d3ff-a7ff-fdad9d340000\|17 בינואר 2018}}}} במהלך החודשים פברואר ומרץ נערכו הפגנות נגד הגירוש בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם, בהם מסתננים, בירושלים, בדרום תל אביב{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון וגלעד מורג\|מבקש מקלט מול 20 אלף מפגינים: "בזכותכם יש לי אמון בלב היהודי"\|5129613\|24 בפברואר 2018}}}}{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|לקראת עצרת נגד הגירוש בדרום ת"א: "לא נעמוד מהצד"\|5126350\|22 בפברואר 2018}}}} וב[[כיכר רבין]].{{הערה\|{{mako\|ברהנו טגניה\|כ-25 אלף בת"א: "לעצור את הגירוש"\|31986e535685261004\|news-israel/local-q1_2018\|24 במרץ 2018}}}} מתנגדי המהלך גייסו כ-200 אלף ש"ח בקמפיין [[מימון המונים]].{{הערה\|[https://giveback.co.il/project/49338 עוצרים את הגירוש], באתר giveback}} == ראו גם == * [[משבר ההגירה באירופה]] * [[אריתריאה]] * [[סודאן]] * [[פסק דין נסנט ארגיי אספו נגד משרד הפנים]] ==לקריאה נוספת== * טלי קריצמן־אמיר (עורכת), '''לוינסקי פינת אסמרה: היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל''', הוצאת [[מכון ון ליר]] ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד\|הקיבוץ המאוחד]], 2015.{{הערה\|{{הארץ\|ורד לי\|מלה נרדפת: פליטים\|1.2737641\|2 באוקטובר 2015}}}} == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{מממ\|אוֹרי טל\|מסתננים ומבקשי מקלט מסודן בישראל\|bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9399\|19 ביוני 2007}} * [https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim מידע על העסקת עובדים זרים ומסתננים] מאתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]] * [https://web.archive.org/web/20081114172926/http://weekly.ahram.org.eg/2007/856/eg9.htm Al-Ahram: Why are increasing numbers of Sudanese refugees fleeing Egypt for Israel], אוגוסט 2007 * {{ynet\|מיטל יסעור בית-אור\|17% מנשאי איידס ו-13% מחולי שחפת - פליטים\|4002661\|22 בדצמבר 2010}} * ראובן ציגלר, [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/330.aspx כוחן של הגדרות: "מסתננים" ו"מבקשי מקלט" בישראל - שישים שנה לאמנת הפליטים], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1 בספטמבר 2011 * {{mako\|[[דני קושמרו]]\|"הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה\|b62e40f0841e331017\|news-channel2/Weekend-Newscast\|26 בנובמבר 2011}}, חדשות 2, 26 בנובמבר 2011 * {{הארץ\|דנה ויילר-פולק\|פליט או מסתנן - המילון המלא\|1.1716383\|25 במאי 2012}} * {{ישראל היום\|מיטל יסעור בית-אור ויורי ילון\|בהלת השחפת באיכילוב: מסתננים שיגיעו לבי"ח יבודדו\|18781\|3 ביולי 2012}} * {{מעריב השבוע\|בן כספית, סופהשבוע\|כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר\|19 במאי 2013\|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}KDLI}} * {{מממ\|נטע משה, שרון סופר\|פשיעה מדווחת של זרים ובהם מסתננים בישראל 2009–2013\|aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_9167\|12 באוגוסט 2014}} * אריאל פינקלשטיין, [http://www.izs.org.il/papers/foreigners2.pdf זרים שאינם אזרחים בישראל- סקירת נתונים], [[המכון לאסטרטגיה ציונית]], דצמבר 2014 * {{דבר ראשון\|אוריאל לוי\|"מסתננים", "מהגרים", "פליטים" או "מבקשי מקלט"?\|72906\|20 ביוני 2017}} * {{השילוח\|הדס לנציאנו\|"הגירה ליהודים, עזרה לפליטים: מורה נבוכים"\|הגירה-ליהודים-עזרה-לפליטים-מורה-נבוכי\|9, אפריל 2018}} * {{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=אלשיך מפקיר את דרום ת”א: המשטרה מטייחת את נתוני פשיעת המסתננים\|מספר כתבה=60460\|תאריך=11 ביולי 2018}} * {{גלובס\|דרור מרמור\|האנשים שמרוויחים מעשרות אלפי עובדים לא חוקיים בדרום תל אביב\|1001457344\|8 בספטמבר 2023}} * {{ynet\|רועי כ"ץ\|כמה אריתריאים יש בישראל ומה יקרה למחירי המסעדות אם יגורשו? כסף חדש\|economy/article/65oyi2ofq\|3 בספטמבר 2023}} * [http://www.south-tlv.co.il/articlecategory/mproblem נושא המסתננים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב * [http://www.facesofexile.com/#!untitled/c8nk אתר פני הגלות - מבקשי מקלט בישראל] * [http://www.combatgenocide.org/il/?page_id=40 פליטים בישראל], באתר הוועד למאבק ברצח עם == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הסתננות מאפריקה לישראל\|*]] [[קטגוריה:הגירה בלתי חוקית]] [[קטגוריה:ישראל: הגירה וכניסה למדינה]] [[קטגוריה:פסקי דין של בג"ץ]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) `(new_wikitext)`	'[[קובץ:African Refugees walking from Egypt to Israel (cropped).jpg\|250px\|ממוזער\|מסתננים ב[[גדר הגבול ישראל–מצרים]]\|טקסט=]] '''ההסתננות מאפריקה לישראל''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף [[2012]], כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית [[גדר הגבול ישראל–מצרים]].{{הערה\|שם=הגירה2012\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]], בסוף [[2019\|2023]] שהו בישראל 23,000 מסתננים רשומים<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf\|כותרת=}}</ref>, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל, 98% מהם אזרחי [[אפריקה]], מתוכם 71% [[אריתריאה\|אריתריאים]] ו-20% [[סודאן\|סודאנים]].{{הערה\|שם=מרץ20\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2020}} בסוף [[2022]] שהו בישראל 28,100 מסתננים רשומים.{{הערה\|שם=דצמבר22\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2021}} ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה אפריקאית שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל[[שוודיה]], [[הולנד]], [[ארצות הברית]], [[גרמניה]]{{הערה\|{{וואלה!\|טל רימון\|"כלא בישראל עדיף על רואנדה": הפליטים שמצאו מקלט בברלין\|3133859\|17 בפברואר 2018}}}} ו[[קנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה\|0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000\|15 במאי 2017}}}} רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך [[גבול ישראל-מצרים]] קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. [[ממשלת ישראל]] נמנעה מל[[החזרה בגבול\|החזירם]] ל[[מצרים]] לאחר עתירה לבג"ץ של 5 ארגונים,<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://law.acri.org.il/he/1576\|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל - ארכיון משפטי {{!}} גירוש מבקשי מקלט למצרים לפי נוהל "החזרה חמה"\|אתר=law.acri.org.il\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2020-02-01}}</ref> משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם.{{הערה\|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}} מצרים וישראל חתומות על ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]]. [[ממשלת ישראל]] רואה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את [[גדר הגבול ישראל–מצרים]], יזמה את התיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] ובנתה את [[מתקן חולות]] – מתקן שהייה למסתננים בסמוך ל[[בית סוהר קציעות]] שב[[הנגב\|נגב]]. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב חקיקה, שהפחיתה מעוצמת המניע העיקרי להגירה לטענת הממשלה – עבודה ששכרה בצידה (רובם המכריע של המסתננים הם גברים בגילאי העבודה){{הערה\|{{הארץ\|יהונתן ליס\|נתניהו בכנסת: "המסתננים הם בעיה קיומית"\|1.1618483\|16 בינואר 2012}}}} – הביאו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012. הממשלה העניקה מעמד של "הגנה קבוצתית" לאריתראים ולסודנים אשר הסתננו ונמנעה מלגרשם לארצם.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=11089080.M09\|סוג=עע"מ\|עותר=נסנט ארגיי אספו\|משיב=משרד הפנים\|ניתן ב=17 ביולי 2012}}}}{{הערה\|שם=לוינסקי61\|הראל, ש' (2015), מנגנון המקלט של ישראל: תהליך העברת הטיפול בבקשות המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לידי מדינת ישראל, עמ' 61. בתוך: קריצמן-אמיר, ט' (עורכת), לוינסקי פינת אסמרה, היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל. מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד}} תחת זאת היא מנסה להוציאם מישראל בדרכים שונות. כמה תוכניות פעולה של הממשלה בעניין נפסלו בבג"ץ. בסוף 2017 החליטה הממשלה כי בפני המסתננים משתי מדינות אלו תועמד הברירה לעבור למדינה שלישית או להיכנס לכלא "סהרונים". בעקבות כך הודיעה המדינה בראשית 2018 כי מסתננים שיצאו עד סוף מרץ יקבלו מענק של 3,500 דולר, ולאחר מכן תתחיל אכיפת התוכנית.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|החל הליך הגירוש: "קחו 3,500 דולר ועזבו לרואנדה"\|5064699\|1 בינואר 2018}}}} על פי נתוני [[משרד הפנים]] מ-[[2018]], אוכלוסייתם מתגוררת בעיקר בשכונות דרום [[תל אביב]] (37%, שהם 13,655 איש), אך גם ב[[פתח תקווה]] (7%), [[אילת]], [[נתניה]] וערים נוספות.<ref name=":0" /> לפי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], בשנת 2023 לא נכנס לישראל אפילו מסתנן אחד, בעוד כ-3500 עזבו. בסוף 2023 נשארו בישראל כ-23 אלף מסתננים, רובם מאריתריאה (74%) ומסודן (18%)<ref>{{ynet\|ירון דרוקמן\|הלמ"ס: ב-2021 לא נכנס לישראל אפילו מסתנן אחד\|news/article/s1fre4duo\|14 בדצמבר 2022}}</ref>. בין השנים 2018 ל-2023, יצאו מישראל מעל 10,000 מסתננים, רובם למדינות מערביות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|ההסכם שבוטל אחרי יום: כשנתניהו הבטיח "נוציא אותם מדרום תל אביב"\|news/article/hygwtngrh\|2 בספטמבר 2023}}}} ==רקע== הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים. מניעי ההגירה נוגעים לתנאי החיים הירודים ביבשת אפריקה הנגועה במלחמות, מעשי [[רצח עם]], משטרים מדכאים, [[מדבור]], [[עוני]], חוסר גישה לשירותים רפואיים מתקדמים, העדר [[תשתית\|תשתיות]] ועוד. אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן [[סודאן]], [[חוף השנהב]], [[אתיופיה]], ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן [[סומליה]] ו[[ניגריה]]. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם [[מהגר עבודה\|מהגרי עבודה]] שהגיעו במטרה לשפר את [[משכורת\|שכרם]] ואת איכות חייהם. טרם בניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים\|הגדר בגבול ישראל-מצרים]], ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם. לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת\|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים.{{הערה\|{{mako\|דני קושמרו\|"הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה\|b62e40f0841e331017\|news-channel2/Weekend-Newscast\|26 בנובמבר 2011}}}} === המצב החוקי בישראל === אף שישראל חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא [[מבקש מקלט\|מבקשי המקלט]]. המדינה הזמינה בעבר [[פליט]]ים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית שנכנסו באופן חוקי. המקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל\|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)\|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בעניין בדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR). בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל.{{הערה\|שם=קלינגר}} סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל קובע כי אדם הנכנס לישראל או יושב בה בניגוד לחוק, דינו מאסר של שנה. עם זאת, לא הוגשו כתבי אישום נגד עובדים זרים או מסתננים על סמך סעיף זה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבישי גרינצייג\|זרים שנכנסים לישראל באופן לא חוקי לא עומדים לדין, אזרחים ישראלים כן\|news/israel/Article-668147\|29 באוקטובר 2018}}}} יצוין כי כנגד אזרחי ישראל מוגשים כתבי אישום בגין אותו סעיף. בשנת [[2008]] החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי [[2009]] החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים",{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx טיפול במבקשי מקלט (RSD)], באתר של [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים.{{הערה\|[http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf "עד שייאטם לבנו": הליכי מקלט בישראל.] דוח באתר [[מוקד סיוע לעובדים זרים]], מרץ 2012}} דו"ח של מבקר המדינה בשנת 2018 קבע כי מדינת ישראל משתהה בבדיקת בקשות מקלט.{{הערה\|[https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_627/8eaa80a0-a426-4424-aefa-8fdc4e8b176a/221-zarim-2.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל], באתר מבקר המדינה}} ===מדינות המוצא של המסתננים=== [[קובץ:הסתננות מאפריקה לישראל.svg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|המדינות שמהן מגיעים מרבית המסתננים: {{מקרא\|#2e6522\|המדינות העיקריות}} {{מקרא\|#74c655\|מדינות משניות}}]] ==== אריתריאה ==== מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-76% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2023]]. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות ב[[מקלט מדיני]] בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]]. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, ומרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי.{{הערה\|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-22}}\|כיוון=שמאל}} [[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]]. אריתריאה הייתה מסוכסכת במשך שנים עם שכנותיה: [[ג'יבוטי]], [[אתיופיה]] ו[[סודאן]].{{הערה\|[http://www.state.gov/r/pa/ei/bgn/2854.htm U.S. Department of State, Background Note: Eritrea]\|כיוון=שמאל}} בעקבות סכסוכים אלו מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים\|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה. ישנן עדויות שלפיהן בשנים האחרונות משך השירות הלאומי התקצר והטיפול בעריקים הפך לפחות נוקשה. מי שעורקים בפעם הראשונה נכלאים למספר חודשים.{{הערה\|שם=הערה מספר 25263051:0\|{{קישור כללי\|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3/2_bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3_11_10971.pdf\|הכותב=מיכל לרר -מחלקת המחקר של הכנסת. עמוד 4\|כותרת=המדיניות של שוויץ ושל דנמרק לגבי מבקשי מקלט מאריתריאה\|אתר=\|תאריך=17 בפברואר 2019}}}} אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר\|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח\|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]].{{הערה\|Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009\|כיוון=שמאל}} לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו.{{הערה\|שם=איילון\|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}} במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב ד"ר משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות היא רצון למצוא תעסוקה ולעלות ברמת החיים. בשנת 2017 [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] של אריתריאה היה כ-1,400 דולר{{הערה\|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html אריתריאה] ב[[ספר העובדות העולמי]] של ה-[[CIA]]}} לעומת כ-36,000 דולר בישראל. בין האריתראים גם מי שנרדפו ממניעים פוליטיים, עריקים ואתיופים המתחזים לאריתראים,{{הערה\|משה טרדמן, [http://www.news1.co.il/uploadFiles/280834376811982.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל]. בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54}} טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל,{{הערה\|שם=שגריר\|{{ynet\|שלומית שרביט\|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים\|4012534\|12 בינואר 2011}}}} מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי ה[[אריתראים]] אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתריאה בכפייה ממדינות אחרות.{{הערה\|שם=רדאקר2012\|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי [[אליזבט צורקוב]] מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}} בדצמבר 2016 פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דוח שלפיו מי שעזבו את אריתריאה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, בתנאי שאינם מתנגדים פוליטיים.{{הערה\|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], בעמ' 31-29}} עוד פורסם כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם.{{הערה\|שם=ריש\|{{ערוץ 20\|אביה ריש\|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט\|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט\|3 בפברואר 2017}}.}} ביוני 2017 פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי ל[[שווייץ]]. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה.{{הערה\|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}} גם בית המשפט המנהלי הפדרלי בשווייץ פסק שעזיבה בלתי חוקית של אריתריאה אינה מקנה בהכרח מעמד פליט. באוגוסט אותה שנה פסק בית המשפט שניתן להחזיר אריתראים שכבר שירתו בצבא אל מולדתם. באפריל 2018 החלה ממשלת שווייץ בהליכי גירוש 3,200 אריתראים חזרה למולדתם, מתוך 9,400 אריתראים בשווייץ בסך הכל.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.swissinfo.ch/eng/military-service_switzerland-could-send-back-3-200-rejected-eritrean-asylum-seekers/44022366\|title=Switzerland could send back 3,200 rejected Eritrean asylum seekers\|newspaper=SWI swissinfo.ch\|language=en\|access-date=2018-04-20}}\|כיוון=שמאל}} ביולי 2018 פסק בית הדין הפדרלי בשווייץ כי השירות הצבאי באריתריאה איננו עילה לפליטות ולא נחשב לעבדות או לעבודות כפייה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבישי גרינצייג\|תקדים דרמטי בשווייץ: אין מניעה חוקית להרחיק מסתננים אריתריאים לארצם\|news/israel/Article-651361\|15 ביולי 2018}}}} בעקבות פסיקה של [[בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין]] בפברואר [[2018]], הורה [[היועץ המשפטי לממשלה]] ל[[רשות האוכלוסין וההגירה]] לגבש מחדש קריטריונים לבחינת בקשות פליטות מאריתריאה.{{הערה\|{{הארץ\|לי ירון\|היועמ"ש הורה לבחון אם עריקה מצבא אריתריאה היא עילה למתן מקלט\|0000017f-e328-d804-ad7f-f3faf80f0000\|2 בינואר 2019}}}} ביולי 2018, לאחר 20 שנות סכסוך, חתמה אריתריאה [[הסכם שלום]] עם אתיופיה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/570225\|הכותב=\|כותרת=לאחר 20 שנות סכסוך: שלום בין אתיופיה לאריתריאה\|אתר=www.israelhayom.co.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2019-01-05}}}} מספר שבועות לאחר מכן נחתם חוזה שלום נוסף עם ג'יבוטי והסכם שיתוף פעולה עם [[סומליה]]. סודאן, קרובה גם היא לפיוס.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.israelhayom.co.il/article/608269\|title=בוקר טוב אריתריאה {{!}} ישראל היום\|newspaper=ישראל היום\|language=he\|access-date=2018-11-16}}}} מזכ"ל האו"ם [[אנטוניו גוטרש]] בירך על ההסכמים וב-14 בנובמבר 2018 החליטה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] להסיר את העיצומים שהוטלו על אריתריאה.{{הערה\|{{וואלה!\|\|פה אחד: מועצת הביטחון הסירה את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה\|3200639\|14 בנובמבר 2018}}}} ====סודאן ודרום סודאן==== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=מדינות אפריקה}} מסתננים מ[[סודאן]] מהווים כ-20% מכלל המסתננים לישראל. בין השנים [[2003]] ל-[[2009]] התחולל [[רצח העם בדארפור]] שבמערב סודאן. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו ל[[מצרים]]. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, עקב [[מלחמת אזרחים\|מלחמת האזרחים]], בין אנשי הצפון ה[[מוסלמים]]-[[ערבים]] לאנשי ה[[דרום]] ה[[נוצרים]] וה[[אנימיזם\|אנימיסטים]]; מלחמה אשר הובילה לקבלת העצמאות של [[דרום סודאן]] בשנת 2011. לאחר מכן הגיעו פליטים נוספים עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן. נכון לשנת 2017, [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] לשנה בסודאן הוא כ-4,600 דולר{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/su.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} ובדרום סודאן כ-600 דולר{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/od.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} לעומת כ-36,000 דולר בישראל, כך שעדיף יותר, מבחינה כלכלית, להסתנן לישראל. ====מדינות נוספות==== מסתננים הגיעו גם מ[[סומליה]], [[חוף השנהב]], [[גאנה]], [[ניגריה]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], ו[[קמרון]]. נכון ל-2017, [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] לשנה בניגריה, המדינה המפותחת ביותר באפריקה מבחינה כלכלית הוא כ-5,900 דולר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2001rank.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} === מסלול ההגעה === המסתננים מאפריקה הגיעו לישראל דרך מצרים וסודאן. חלקם הגיעו בטיסות מ[[ח'רטום]], בירת סודאן, לקהיר, ומשם באוטובוסים וטנדרים שהביאו אותם למרחק של כ-200 מטר מן הגבול.{{הערה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|אוגדונר מצרים: "אלפי מחבלים בסיני - והתופעה גדלה"\|2679227\|18 בספטמבר 2013}}}} גם במצרים וגם בסודאן יש סניף גדול של נציבות האו"ם לפליטים.{{הערה\|[[בן כספית]], [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר], באתר "דה פוסט", 18 במאי 2013}} חלק מהמסתננים שילמו למבריחים [[בדואים]], סכומים שהגיעו לעיתים לחמש מאות עד אלף [[דולר אמריקני\|דולר]], כדי שיעבירו אותם עד לגבול ישראל.{{הערה\|[http://www.cablegatesearch.net/cable.php?id=09CAIRO1852&q=eritrea%20israel מקור בשגרירות ארצות הברית בקהיר] אתר [[ויקיליקס]]}} על פי דו"ח של "[[מוקד סיוע לעובדים זרים]]", היו מקרים שבהם מסתננים נרצחו או הושפלו ומסתננות נאנסו בידי המבריחים.{{הערה\|{{וואלה!\|בועז ווליניץ\|דרך הייסורים מאפריקה לישראל: אונס, רעב ומכות\|1793798\|16 בפברואר 2011}}}} ארגון "[[רופאים לזכויות אדם]]" דיווח על כך שזיהה וטיפל בין 2009 ל-2011 בכ-1,300 מקרים של קורבנות עינויים שעונו במדבר סיני, 7.2% דיווחו כי נחטפו והובאו לסיני ולישראל מבלי שירצו בכך. כמו כן דיווח על מאות אנשים המוחזקים במחנות עינויים בסיני.{{הערה\|[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=55&ItemID=1175 הגיע הזמן להציל את מאות הפליטים המוחזקים במחנות העינויים בסיני], באתר רופאים לזכויות אדם, 30 בנובמבר 2011}} לפי נתוני קבוצת מעקב של האו"ם, הגיעו סכומי הכופר בקיץ 2012 לחמישים אלף דולר למסתנן.{{הערה\|Prof. Mirjam van Reisen, Meron Estefanos, Dr. Conny Rijken, [http://www.eepa.be/wcm/dmdocuments/publications/report_Human_Trafficking_in_the_Sinai_20120925.pdf Human Trafficking in the Sinai: Refugees between Life and Death], Tilburg University/Europe External Policy Advisors, Brussels, 26 September 2012, page 30 {{ש}} Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013\|כיוון=שמאל}} סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות.{{הערה\|[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]\|כיוון=שמאל}} ===מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופליטים=== מהגר עבודה הוא מי שעזב את ארצו כדי לחפש עבודה ולשפר את מצבו הכלכלי.{{הערה\|[https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant Settlement Services International - Refugee FAQs: What is the difference between a refugee and a migrant]\|כיוון=שמאל}} פליט הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת.{{הערה\|מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".}} לפי אמנת הפליטים של האו"ם, פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה.{{הערה\|אמנה בדבר מעמדם של פליטים, '''כתבי אמנה''', כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.}} מבקש מקלט הוא מי שמבקש מקלט כפליט.{{הערה\|[http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html UNCHR Asylum Seekers]\|כיוון=שמאל}} רובם של המסתננים מאפריקה לישראל לא ביקשו מקלט, ועל כן קבע בג"ץ ב-2017 כי לא ניתן לקרוא לכל הקבוצה "מבקשי מקלט".{{הערה\|שם=צוויק}} == המסתננים בישראל == <div style="float:left"> {\| class="wikitable mw-collapsible" width="260" ! colspan="4" \| טבלת מסתננים לישראל דרך הגבול עם מצרים ע"פ נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון ליולי 2023<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf\|הכותב=רשות האוכלוסין וההגירה\|כותרת=נתוני זרים בישראל רבעון שני 2023\|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה\|תאריך=30/06/2023}}</ref> \|- ! שנה !! אותרו בגבול !! אותרו בישראל !! סה"כ \|- \| עד 2006 \|\| - \|\| - \|\| 2021 \|- \| 2007 \|\| - \|\| - \|\| 5284 \|- \| 2008 \|\| - \|\| - \|\| 8943 \|- \| 2009 \|\| - \|\| - \|\| 5367 \|- \| 2010 \|\| - \|\| - \|\| 14,650 \|- \| 2011 \|\| - \|\| - \|\| 17,213 \|- \| 2012 \|\| - \|\| - \|\| 10,441 \|- \| 2013 \|\| 43 \|\|35\|\|78 \|- \| 2014 \|\| 21 \|\| 19 \|\|40 \|- \|2015\|\| 220 \|\| 8 \|\| 228 \|- \|2016\|\| 18 \|\|3\|\|21 \|- \|2017 \|\| 0 \|\| 9 \|\| 9 \|- \|2018\|\| 0 \|\| 8 \|\| 8 \|- \|2019 \|\| 0 \|\| 8 \|\| 8 \|- \|2020 \|\| 0 \|\| 4 \|\| 4 \|- \|2021 \|\| 0 \|\| 3 \|\| 3 \|- \|2022 \|\| 0 \|\| 1 \|\| 1 \|- \|2023 \|\| 0 \|\| 0 \|\| 0 \|- \|סכום כולל \|\| 302 \|\| 98 \|\| 64,319 \|} <!-- הנתונים המוצגים בטבלה הם דינמיים ומתעדכנים באופן רטרואקטיביים ביחס לחודשים קודמים ולשנים קודמות --> </div> בין המסתננים היו גם קטינים שהגיעו באופן עצמי, רובם מ[[אריתריאה]]. תחילה הושמו הקטינים במשמורת עם בוגרים ובהמשך הועברו לאגפים נפרדים. באוגוסט 2010 החל לפעול מתקן "מתן", שבו הוחזקו קטינים בלבד. באוגוסט 2013 נסגר המתקן ושוכניו שוחררו. בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בעתירה שהגישו ארגוני סיוע למסתננים בשנת 2007, התחייבו הרשויות לממן ייצוג משפטי למסתננים קטינים.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://hotline.org.il/refugees-and-asylum-seekers/unaccompaniedminors/\|הכותב=Felix007.com\|כותרת=המוקד לפליטים ולמהגרים {{!}} קטינים בלתי מלווים בישראל\|אתר=hotline.org.il\|תאריך_וידוא=2020-09-19}}</ref> [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - MRS. OLMERT MEETS WITH SUDANESE REFUGEES.jpg\|ממוזער\|250px\|[[עליזה אולמרט]], אשת [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]], [[אהוד אולמרט]], משוחחת עם סודנים שהסתננו לישראל ממצרים. 2007]] ===מספר המסתננים=== עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים. מספר זה אינו כולל ילדים שנולדו להם בישראל. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות.{{הערה\|שם=הגירה2015\|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}} במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים\|2602184\|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל,{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד מול 9,570 בתקופה המקבילה ב-2012. מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים.{{הערה\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/רבעון%202%202014.pdf נתוני זרים בישראל] יולי 2014}} נכון לסוף 2019 שוהים בישראל כ-31 אלף מסתננים.{{הערה\|שם=מרץ20}} נתון זה אינו כולל אלפי ילדים שנולדו בישראל, מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתריאה שהגיעו בטיסות לארץ. ===מגורים ועבודה=== באפריל 2008 החליטה המדינה לא לאפשר למסתננים לשהות במרכז הארץ, בין חדרה לגדרה,{{הערה\|{{הארץ\|שחר אילן\|משרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז\|1.1340925\|5 באוגוסט 2008}}}} אולם המהלך בוטל בהמשך. לאחר ביטולו ועד ליישום חוק ההסתננות ב-2012 הוסעו רבבות עצורים מאפריקה ל[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב\|תחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. [[רשות ההגירה]] אינה מנהלת מעקב מדוקדק אחרי מקום מגוריהם של המסתננים, אולם על פי הערכות משנת [[2011]], המבוססות על נתוני [[משטרת ישראל]], הרשויות המקומיות וארגוני הסיוע, התגוררו ב[[תל אביב]] 15,000–17,000 מסתננים (בעיקר בדרום תל אביב, אם כי המספר כולל גם את המתגוררים ב[[בת ים]] וב[[בני ברק]]) וב[[אילת]] 4,000–8,000. באשדוד ההערכות נעות בין 1,500 ל-2,000, ב[[ירושלים]] 800–1,000, וב[[ערד]] 400–600.{{הערה\|שם=מחקר כנסת\|{{מממ\|גלעד נתן\|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט\|15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10579\|11 באוקטובר 2010}}}} עיסוק בולט של המסתננים הוא עבודות במלונות, בפרט באילת. בשנים האחרונות יש גידול במספר המסתננים ב[[פתח תקווה]] ומספרם מוערך באלפים.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|בהוראת עיריית פתח תקוה, חברת החשמל החלה לנתק את הזרם לדירות מבקשי מקלט\|0000017f-e3b6-d568-ad7f-f3ff1ef00000\|28 בפברואר 2017}}}} ====המסתננים בתל אביב==== האזורים המזוהים עם המסתננים ב[[דרום תל אביב]] הם [[נווה שאנן (תל אביב)\|נווה שאנן]], [[שכונת שפירא]] ו[[שכונת התקווה]], והם מתגוררים שם בצפיפות רבה. על פי רשות האוכלוסין וההגירה בפברואר 2018 התגוררו בתל אביב 13,655 מסתננים.<ref name=":0">{{קישור כללי\|כתובת=http://drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf\|הכותב=\|כותרת=הפרישה המרחבית של מבקשי המקלט- מצב קיים\|אתר=\|תאריך=}}</ref> מדו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת שפורסם ביוני 2016 עלה כי מספר המסתננים המתגוררים בתל אביב הוערך בכ-26 עד 30 אלף. מנתוני [[טיפת חלב]] בהם מטופלים ילדים עד גיל 6 עולה כי מספר ילדי המסתננים עד גיל 6 בדרום ת"א הוא 3,343 תינוקות ופעוטות (4,425 עם ילדי עובדים זרים שאינם מסתננים). ישנה מגמת גידול משמעותית במספר התינוקות והפעוטות המטופלים בטיפות חלב בשנים האחרונות (בשנת 2010 היו 261 מטופלים שהם ילדי מסתננים). מספר ילדי המסתננים בשכונות התקווה, נווה שאנן, קריית שלום ושפירא גדול ממספר ילדי הישראלים. בשנת הלימודים תשע"ז נפתחו עבורם 46 גני ילדים, גידול של 58% לעומת שנת הלימודים הקודמת.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|עיריית תל אביב מקימה 46 גנים לילדי זרים, רק בארבעה מתוכם ישולבו גם ישראלים\|0000017f-f6a4-d318-afff-f7e791e30000\|28 ביולי 2016}}}} לדברי יונתן יעקובוביץ' מ[[המרכז למדיניות הגירה ישראלית\|המרכז למדיניות הגירה]] לכ‑40,000 מסתננים שחיים בישראל יש כ-10,000 ילדים שנולדו בה.{{הערה\|{{ערוץ7\|אבישי גרינצייג\|אפריקה מחכה להם\|341838\|9 במרץ 2017}}}} לקראת שנת הלמודים תשע"ח השקיעה עיריית ת"א 20 מיליון ש"ח בהרחבת מתחם לוינסקי ב-8 כתות גני ילדים נוספים. מלבדם ישנם כ-100 גני ילדים מאולתרים בדרום ת"א.{{הערה\|{{mako\|יעל אודם\|כך נראים הגנים של מבקשי המקלט\|e524214eeb65d51004\|news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017\|18 ביולי 2017}}}} בקיץ 2016 נסגר בית הספר "[[שבח מופת]]" ובמבנהו נפתחו שני בתי ספר לילדי מסתננים ("קשת" ו"גוונים"). ילדים אחרים לומדים בבתי ספר נוספים המיועדים לילדי עובדים זרים, ביאליק רוגוזין (נווה שאנן) והירדן (שכונת התקווה).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://mekomit.co.il/הורים-מבקשי-מקלט-משביתים-ביס-בתא-המבנ/\|כותרת=הורים מבקשי מקלט משביתים בי"ס בת"א: המבנה מסוכן\|אתר=שיחה מקומית\|תאריך=2019-10-06\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2019-10-19}}}} במקביל ישנה [[הגירה שלילית]] של אזרחים ישראליים משכונות דרום העיר, 500-670 עזבו מדי שנה בשנים 2010–2014. על פי נתוני הדו"ח תקציב עיריית ת"א לאוכלוסיית הזרים בשנת 2015 עמד על כ-58 מיליוני שקלים חדשים.{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016; מירב שלמה-מלמד [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html דו"ח מיוחד של הכנסת: כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו בשנים האחרונות], 10 ביולי 2016, באתר mynet}} בשנת הלימודים תשפ"א יעלו לכיתה א' ברובע 8 בדרום תל אביב 70 ילדים ישראלים, לעומת 496 ילדי זרים – מספר ילדי הזרים גדל פי 15 בתוך עשור. כך עולה מנתונים שנחשפו בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=66435\|כותרת=מספר ילדי הזרים גדלו פי 15 בתוך עשור - הישראלים נוטשים את דרום תל אביב\|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי\|תאריך_וידוא=2020-02-15}}</ref> המסתננים מפעילים עשרות בתי עסק בדרום תל אביב, בין העסקים מסעדות, חנויות, ו[[פאב]]ים.{{הערה\|חדר החדשות, [https://www.youtube.com/watch?v=TPhScdjX2sY עסקים בלתי חוקיים בדרום ת"א], באתר [[YouTube]], {{כ}}17 בפברואר 2013}}{{הערה\|עומרי מדמון, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=634209 תיעוד: המשטרה פינתה עסק לא חוקי של מסתננים. המסתנן מאיים לפגוע בישראלית], באתר [[ישראלי פטריוט]], 10 ביולי 2013}}{{הערה\|אלחנן גרונר, [http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=56346 הפקרות: מסתננים תקפו תושב ת"א שצילם פאב לא חוקי], באתר [[הקול היהודי]], 5 בפברואר 2013}} לדברי מפקד [[תחנת כיבוי אש]] אזורית תל אביב, כמחצית מכ-3,000 שריפות בשנה, מתרחשות בדרום תל אביב, חלק ניכר באזור התחנה המרכזית.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.makorrishon.co.il/news/13219/\|title= אזור התחנה המרכזית בת"א הוא מלכודת מוות אחת גדולה \|date=2018-01-22\|newspaper=מקור ראשון\|language=he-IL\|access-date=2018-01-22}}}} עיריית תל אביב מספקת שירותים לאוכלוסיית המסתננים בתחומה, בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנת 2016 השקיעה העירייה 64 מיליון ש"ח בשירותים לאוכלוסייה הזרה בתחומה, שכוללת להערכתה 60–70 אלף איש, רובם מסתננים מאפריקה. העירייה פועלת להכללת אוכלוסייה זו בדירוג הכלכלי-חברתי של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], כדי להוריד את מיקומה בדירוג וכך להגדיל את התקציבים הממשלתיים המועברים אליה.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|עיריית תל אביב מבקשת להוריד את הדירוג החברתי־כלכלי שלה: "לא סופרים את הזרים"\|1.3146579\|8 בדצמבר 2016\|מנויים=לא}}}} ב-2 בספטמבר 2023 [[המהומות בדרום תל אביב (2023)\|התרחשו מהומות בדרום תל אביב]] על ידי מסתננים מאריתריאה בין תומכי המשטר האריתריאי למתנגדי המשטר בעקבות קיום פסטיבל של שגרירות אריתריאה, במהלכם נפצעו מעל 170 איש, בהם כחמישים שוטרים שפעלו לשמור על הסדר ולהפריד בין הניצים. חלק מהפורעים נפצעו מירי חי שבוצע מצד שוטרים שטענו כי הירי היה מוצדק ונבע מחשש לחייהם. הפורעים גרמו נזק רב לרכוש, וניפצו חלונות ראווה של עסקים רבים.{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב, סיון חילאי\|135 פצועים בהתפרעויות בת"א, המשטרה: "הופתענו מעוצמת האלימות"\|news/article/r1kkkklrn\|2 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mivzaklive.co.il/archives/719257\|הכותב=דותן גבאי\|כותרת=המהומות בת"א: עשרות פצועים פונו אל בתי החולים, הוכרז אירוע רב נפגעים\|אתר=חדשות מבזק לייב\|תאריך=2 בספטמבר 2023\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-09-02}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|אבנים וקורקינט על מסעדות בת"א: הוונדליזם והנזק שלאחר ההתפרעויות\|news/article/r1sbn2lc3\|2 בספטמבר 2023}}}} גם במדינות באירופה נרשמו מהומות דומות באותה תקופה.{{הערה\|{{כאן\|שירז תקווה וערן סיקורל\|שני מחנות יריבים: העימות שיוצא משליטה וזולג לרחובות תל אביב ואירופה\|514256\|2 בספטמבר 2023}}}} ===מעמד המסתננים בישראל=== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=מדינות אפריקה}} בעבר בשל הגדרתה של סודאן כ[[מדינת אויב]] של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "[[נתיני מדינת אויב]]" וניתן היה לעצור אותם על פי ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על [[צה"ל]] לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות [[חוק הכניסה לישראל]] בידי גופים אזרחיים".{{הערה\|דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה}} בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית.{{הערה\|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010] באתר [[כנסת פתוחה]]}} ישראל העניקה "הגנה זמנית קבוצתית" למסתננים המזוהים כ[[אריתריאה\|אריתראים]] או [[סודאן\|סודאנים]], המהווים כ-83% מהמסתננים לישראל דרך גבול מצרים.{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, עמוד 4}} ההגנה הקבוצתית מהווה אישור שהייה זמני בישראל, שיש לחדשו מדי שלושה חודשים. להלכה "ההגנה הזמנית הקבוצתית" אינה כוללת אישור עבודה, אולם הממשלה מאפשרת בפועל למסתננים לעבוד ולהתפרנס. בנובמבר 2010, במסגרת עתירה ל[[בג"ץ]], התחייבה המדינה שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=10063120.B06\|סוג=בג"ץ\|עותר=קו לעובד ואחרים\|משיב=הממשלה\|ניתן ב=16 בינואר 2011}}}} בעבר גם בקשות מקלט של אזרחי [[חוף השנהב]] ו[[דרום סודאן]] זכו להגנה קבוצתית, אך תוקף הגנה זו פג. עתירות בנידון נדחו.{{הערה\|{{וואלה!\|יאיר אלטמן\|בית המשפט קבע: גירוש אזרחי דרום סודן - חוקי\|2539582\|7 ביוני 2012}}}}<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%AA%22%D7%9E-58162-01-12\|כותרת=פסק-דין בתיק עת"מ 58162-01-12 - פסקדין\|אתר=www.psakdin.co.il\|תאריך_וידוא=2023-09-02}}</ref> עד סוף 2012 לא אפשרה ישראל למסתננים מסודאן ומאריתריאה להגיש [[מבקש מקלט\|בקשות מקלט]]. לאחר מכן החלו להגיש מסתננים, בפרט אלה שהוחזקו במשמורת, בקשת מקלט במשרד הפנים. לפי נתונים של רשות האוכלוסין בראשית 2018, כ-15,400 אריתריאים וסודנים הגישו בקשות. הרשות דחתה או סגרה מתוכן כ-6,600 בקשות. 12 איש (11 אריתריאים וסודני אחד) הוכרו כפליטים. לאלף אנשים שחיו בעבר בחבל [[דרפור]] בסודאן, מתוך 3,150 שהסתננו לישראל, הוענק מעמד של "תושב ארעי", מהם 500 בעת ממשלת אולמרט ו-500 נוספים בשנת 2017. בשאר הבקשות עדיין לא נתקבלה החלטה.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|"אנחנו לא מגרשים, אלא עורכים מבצע החזרה הביתה": הראיון שבו דרעי התעלם מהעובדות\|1.5762902\|24 בינואר 2018}}; {{הארץ\|אילן ליאור\|השר דרעי: המדינה השלישית תקלוט את מבקשי המקלט, גם אם יגורשו בכפייה\|1.5769750\|29 בינואר 2018\|מנויים=לא}}}} קבוצה גדולה של מבקשי מקלט מסודן, יוצאי חבל דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, כ-2,800 איש קיבלה במהלך שנת 2022 מעמד תושב ארעי א/5 וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ טאגאל. קבוצה זו נגרעה ממספר המסתננים בדוחות רשות האוכלוסין.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim2022.pdf\|כותרת=מסתננים רשומים בישראל -2022\|אתר=רשות האוכלוסין\|תאריך=מאי 2023}}</ref> תחקיר של חדשות ערוץ 2 שפורסם באוקטובר 2016 חשף כי בקרב אזרחים אפריקנים מארצות שאזרחיהן אינם נהנים מהגנה קבוצתית ושוהים בישראל פועלים אנשים המפנים אותם לעורכי דין המסייעים להם למצוא עילה להגשת בקשת מקלט שקרית לרשויות בישראל.{{הערה\|{{mako\|גלעד שלמור\|תחקיר:כך תיירים הופכים למבקשי מקלט\|f09143c354b9751004\|news-israel/local-q4_2016\|6 באוקטובר 2016}}}} בראשית 2017 פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים נאווה בן אור כי עריקות מהצבא האריתראי אינה עילה לקבלת מעמד פליט.{{הערה\|שם=ריש}} עם זאת, בפברואר 2018 פסק הדיין אלעד אזר מבית הדין לעררים בירושלים (שהוא ערכאה נמוכה יותר) כי יש להעניק מעמד פליט לעריק מצבא אריתריאה אשר כבר הוחזק שם בכלא במשך שנתיים בשל עריקותו, הוחזר לשירות וברח שוב, ועל כן קיים במקרה זה "פחד מבוסס היטב לרדיפה בארצו".{{הערה\|ערר (י-ם) 14-1010; {{ynet\|אמיר אלון\|הפליט ה-12: פסק הדין התקדימי שעשוי לעכב את הגירוש\|5115164\|15 בפברואר 2018}}}} באוגוסט 2018 דחה [[שופט\|דיין]] [[בית הדין לעררים]], [[מנחם פטישיצקי]], עתירה לקבלת מקלט מדיני של אזרח אריתריאה בן 44 שהסתנן לישראל בשנת 2009, בנימוק כי [[עריקה]] או [[השתמטות מגיוס\|השתמטות]] משירות צבאי באריתריאה, כשלעצמן, אינן עולות לכדי רדיפה פוליטית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://pic-upload.ynet.co.il/news/PSAK_DIN.pdf\|הכותב=הדיין מנחם פטישיצקי\|כותרת=פסק דין - עריקה מהצבא אינה עילה לקבלת מקלט מדיני בישראל\|אתר=\|תאריך=14 באוגוסט 18}}}} ===פשיעה=== בדיון שקיים [[מפכ"ל]] המשטרה, [[דודי כהן]], בדצמבר 2010, נאמר כי לעומת ירידה במקרי ה[[שוד]] בכלל האוכלוסייה, ישנה עלייה דרמטית בעבירה זו בקרב המסתננים, וכי "עיקר הפשיעה היא פנים מגזרית ומרבית העבירות מבוצעות על רקע שתיית אלכוהול. מעשי הפשע הם בתחומי הסדר הציבורי, אלימות ורכוש". עוד נאמר שם כי באותה שנה "נרשמו שישה מקרי רצח בהם מעורבים מסתננים – 4.5 אחוז מכלל מקרי הרצח בישראל".{{הערה\|{{nrg\|אבי אשכנזי\|"עלייה דרמטית במקרי פשיעה אצל המסתננים"\|194/242\|28 בדצמבר 2012\|1\|2}}}} שישה מקרים אלה כוללים [[הריגה]] של אזרחית ישראלית ו[[רצח]] של חמישה מסתננים מסודאן ומאריתריאה בידי מסתננים אחרים.{{הערה\|{{ynet\|רועי מנדל\|בת ההרוגה לשופט: "תן דוגמה, מנע הרצח הבא"\|3952780\|12 בספטמבר 2010}},{{ש}}{{ynet\|ורד לוביץ'\|פליט סודני הואשם ברצח חברו בשל סכסוך כספי\|3844420\|4 בפברואר 2010}},{{ש}}{{ynet\|אבי כהן\|פליט מאריתראה נרצח בת"א, עובד מסודן נעצר\|3834744\|14 בינואר 2010\|קישור מחבר=ללא}},{{ש}}{{ynet\|\|פליט מאריתריאה הואשם ברצח אשתו ההרה בתל אביב\|3991284\|29 בנובמבר 2010}},{{ש}}http://www.iba.org.il/bet/?entity=643644{{ש}}, {{ynet\|רענן בן-צור\|חשד: רצח הסודני בנתניה - בגלל מטען לטלפון\|3927272\|30 ביולי 2010}}}} בדו"ח שפרסם [[מבקר המדינה]] ב-2014 נוסף תיעוד לשני מקרי רצח נוספים. לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים ב[[מחוז תל אביב (משטרה)\|מחוז תל אביב]]. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, [[התקהלות אסורה]], קטטות, הימורים והחזקת סכין.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|המשטרה: עלייה של 23% בפשיעת הזרים\|4204802\|19 במרץ 2012}}}} ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, [[אונס]] ושוד.{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf פרוטוקול הדיון באתר הכנסת, עמ' 23-22]}} המשטרה תולה גם את העלייה החדה בשוד מכשירים סלולריים בשנת 2012 בפשיעה של מסתננים.{{הערה\|{{ערוץ7\|נתנאל כ"ץ\|עלייה חדה בגניבת מכשירים סלולאריים\|248701\|20 בדצמבר 2012}}}} לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,208 תיקים פליליים למסתננים כאשר מתעלמים מהתיקים בגין הסתננות, מתוכם 100 תיקים על עבירות מין.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור, יניב קובוביץ\|המשטרה בונה מאגר דנ"א למהגרים מאפריקה\|1.2009611\|2 במאי 2013}}}} בעקבות הגידול בפשיעה הוקמה בשנת 2010 תחנת משטרה חדשה בגינת לוינסקי, המשרתת את תושבי [[שכונת שפירא]] ואזור [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. בתחנה שירתו כמאה שוטרים.{{הערה\|על פעילות התחנה ראו: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf התמודדות המשטרה עם קהילת הזרים ומבקשי המקלט בגוש דן], פרוטוקול מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, 19 במרץ 2012}} היא פונתה כעבור מספר שנים. עם זאת נטען בדוח המבקר לשנת 2014 כי לא ניתן לקבוע "ברמה מספקת של ודאות" אם מעורבות הזרים בפשיעה רבה או מעטה ממעורבות כלל האוכלוסייה. לפי הדו"ח, הנתונים המוגבלים שיש בידי המשטרה על זהות החשודים נובעת בין היתר מכך שמקורות המידע של המשטרה על זרים הם מועטים, וכן בשל העובדה כי זרים נוטים לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם וממעטים לפנות למשטרה.{{הערה\|שם=64ג\|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx זרים שאינם בני הרחקה מישראל], בתוך דוח שנתי 64ג, תשע"ד, באתר מבקר המדינה}} ביולי 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש, שלפיו מסתננים שביצעו עבירות אלימות ורכוש תבוטל אשרת שהייתם והם יוחזרו למתקני השהייה. קודם לכן התקיים נוהל כזה רק ביחס לאלו שביצעו עבירות המסכנות את ביטחון המדינה ושלום הציבור.{{הערה\|{{nrg\|nrg מעריב\|היועמ"ש אישר הקשחת נוהל להחזרת מסתננים\|486/591\|3 ביולי 2013\|1\|2}}}} ב-21 בדצמבר 2013 במהלך נאום של שגריר [[אריתריאה]] בפני כ-500 מסתננים תומכי המשטר ארעה קטטה המונית ב[[קבוצת כנרת\|קיבוץ כנרת]] בין תומכי המשטר למתנגדיו. המסתננים זרעו הרס רב במקום והמשטרה עצרה עשרות מעורבים. 12 מעורבים פונו לבית חולים.{{הערה\|{{וואלה!\|עדי חשמונאי\|הקטטה ההמונית בכנס הסודי של השגריר: "עשו פוגרום בקיבוץ"\|2705195\|22 בדצמבר 2013}}}} ב-8 ביוני 2014 הסתיימה פעילות של סוכן סמוי בקרב קהילת המסתננים בדרום תל אביב שנמשכה 14 חודשים. בסופה נערכה פשיטה בה נעצרו 65 מסתננים בחשד ל[[סחר בסמים]] ועבירות רכוש ואלימות.{{הערה\|1=[http://www.south-tlv.co.il/article13951 סוכן משטרתי סמוי הוביל ללכידתם של 65 מסתננים המעורבים בפלילים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב]}} לפני הגעת המסתננים מנתה תחנת שרת בדרום ת"א שוטרים מעטים. נכון לשנת 2017 משרתים בה כ-200 שוטרים. להערכת המשטרה ישנם בדרום ת"א כ-40,000 מסתננים שמספרם עולה במידה ניכרת בסופי שבוע. לדברי ניצב-משנה [[דוד פילו]], מפקד מרחב יפתח, העבירות הבולטות בקרב המסתננים הן גניבת טלפונים, סחר בסמים, אלימות ומקרי שוד בינם לבין עצמם, אלימות כלפי נשים, אירועים של [[אלימות במשפחה]] וזנות.{{הערה\|{{Cite news\|url=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/830.html\|title=מקור ראשון, "אם מישהו מפחד לצאת, יהיה כוח שייגש אליו"\|newspaper=NRG\|language=he\|access-date=2017-10-05}}}} בדיון בו[[ועדת הכנסת]] ביוני 2018 אמר מפקד תחנת שרת כי מאז שנסגרו מתקני סהרונים וחולות יש עלייה באלימות, בשוד ובתקיפות חמורות באזורו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press18.06.18d.aspx\|כותרת=מפקד תחנת שרת, סנ"צ צחי שרעבי: "מאז נסגרו סהרונים וחולות יש עליה באלימות, בשוד ובתקיפות חמורות"\|אתר=main.knesset.gov.il\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2018-06-19}}}} דוח שפורסם בדצמבר 2018 מראה כי שיעור הפשיעה (התיקים שנפתחים ומדווחים) בקרב המסתננים בעבירות מין, רכוש ואלימות גבוה לפחות פי 3 משיעור הפשיעה באוכלוסייה הכללית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://israeli-ipc.org.il/נתוני-הפשיעה-של-אוכלוסיית-המסתננים-דו/\|הכותב=gad\|כותרת=נתוני הפשיעה של אוכלוסיית המסתננים נחשפים בדוח חדש של המרכז למדיניות הגירה\|אתר=המרכז למדיניות הגירה\|תאריך=2018-12-16\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2018-12-19}}}}{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|חשיפה: נתוני הפשיעה של הזרים מאפריקה\|5426603\|16 בדצמבר 2018}}}} כמחצית מכתבי האישום כנגד מסתננים שהוגשו בת"א ב-2018 נמחקו, לאחר שהנאשמים שוחררו ללא ערבות ולא אותרו. רוב התיקים שנאלצה המשטרה למחוק הם בגין עבירות אלימות, רכוש וסמים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=46596\|כותרת=כמחצית מכתבי האישום נגד מסתננים שהוגשו בת"א - נמחקו\|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי\|תאריך_וידוא=2019-02-08}}}} ===בריאות=== בכמה בדיקות שנערכו בקרב מסתננים מאפריקה בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] נמצא כי שיעור הנשאות של מחלות בקרבם גבוה משיעור הנשאות ב[[אוכלוסייה]] הישראלית. בבדיקות אלו נמצא שיעור נשאות של כחצי אחוז לנגיף ה־[[HIV]] (מחולל מחלת ה[[איידס]]), כחצי אחוז ל[[עגבת]] רדומה, כ־0.6% לחיידקי [[שחפת]], אחוז אחד ל[[סלמונלה]] ואחוז אחד ל[[שיגלה]].{{הערה\|שם=פרידמן09}} להערכת משרד הבריאות היו בשנת 2013 בישראל כ-150 מסתננים נשאי HIV.{{הערה\|שם=64ג}} עם זאת, שיעור הנשאות שזוהה נמוך משיעור הנשאות בארצות המוצא. הבדל זה הוסבר כתולדה של "ברירה טבעית", במסגרתה מתקשים יותר החולים לעמוד בתלאות המסע מאפריקה לישראל ([[אפקט המהגר הבריא]]).{{הערה\|שם=פרידמן09\|רון פרידמן, [http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=184&ItemID=274 Health Ministry data refutes Yishai's claims that African refugees bring in disease], The Jerusalem Post, 6 בנובמבר 2009\|כיוון=שמאל}} בשנת [[2010]] אובחנו ב[[בית החולים איכילוב]] כארבעים מסתננים חולי [[מלריה]], לעומת ארבעה בשנת [[2009]]. בשנת [[2011]] אובחנו שם עשרים מסתננים חולי שחפת ומדי שנה מאובחנים שם כחמישים מסתננים נשאי HIV.{{הערה\|{{ישראל היום\|רן רזניק\|דו"ח פנימי בבית החולים איכילוב: זינוק במחלות מידבקות בקרב מסתננים מאפריקה\|15235\|23 בפברואר 2012}}}} על פי משרד הבריאות, במחצית הראשונה של [[2012]] אובחנו 90 מסתננים כחולי שחפת באזור [[תל אביב]], שהם כ־90% מכלל מאובחני השחפת בתקופה זו באזור זה.{{הערה\|מיטל יסעור בית־אור, [https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=20543&hp=1&newsletter=22.08.2012 איכילוב: רופאה ו־10 עובדים נדבקו בשחפת], [[ישראל היום]], 22 באוגוסט 2012}} בעקבות מקרה שבו אושפזה פעוטה בת למסתננים מאריתריאה שאובחנה מאוחר יותר כנשאית שחפת בסמוך לחולים ישראלים, הוחלט בבית החולים איכילוב כי מהגרי עבודה ומסתננים יאושפזו בבית החולים במחלקות נפרדות ויהיו מזוהים בתגיות מיוחדות, כדי למנוע הדבקה של שאר האוכלוסייה. מהגרי עבודה ומסתננים המבקרים בבית החולים נדרשו לעבור [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית כתנאי לביקור במקום.{{הערה\|,{{הארץ\|{{ללא גלישה\|דן אבן}}\|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון\|1.1745793\|2 ביולי 2012}}.{{ש}}{{ynet\|כרמית ראובן\|איכילוב: מהגרי עבודה יבודדו למחלקות נפרדות\|4250086\|2 ביולי 2012}}}} משרד הבריאות ביטל את חובת הזיהוי בתגיות והפיץ הנחיות זמניות הנוגעות לזרים ולחסרי מעמד שמוצאם במדינות אפריקה ואסיה, התקפות בבתי החולים [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי\|איכילוב]] ו[[מרכז רפואי וולפסון\|וולפסון]]. לפי ההנחיות נדרשים זרים ממדינות אלה לעבור צילום חזה לשלילת שחפת ריאתית וכן בדיקות דם ל[[חצבת]] ול[[אבעבועות רוח]]. כמו כן הוחלו הגבלות על ביקורי זרים במחלקות רגישות ל[[זיהום נוזוקומי\|זיהומים]], כגון מחלקות [[אונקולוגיה\|אונקולוגיות]] ו[[פג]]יות.{{הערה\|שם=אבן8\|{{הארץ\|דן אבן, רוני לינדר-גנץ\|משרד הבריאות ביטל את חובת הסימון של אפריקאים באיכילוב\|1.1750459\|8 ביולי 2012}}}} במאמר שפרסמו מומחים ל[[בריאות הציבור]] ב[[משרד הבריאות]] נאמר כי החשש להעברת שחפת ואיידס מן האפריקאים לישראלים הוא קטן לאור מנגנוני ההידבקות במחלות אלה (HIV באמצעות [[יחסי מין]] ושחפת באמצעות חשיפה ממושכת לאדם נשא המחלה), וכי מרבית ההדבקות מתרחשות בתוך אוכלוסיית המסתננים.{{הערה\|זהר מור, [[איתמר גרוטו]] ואלכס לבנטל, [http://www.scribd.com/doc/95127152/שחפת-ואיידס-במהגרי-עבודה-2012 שחפת ואיידס במהגרי עבודה - הכצעקתה?], [[הרפואה]] 151, חוברת 3, מרץ 2012, עמודים 175-177}} כדי לאתר נשאי שחפת חדשים המגיעים לישראל, עוברים כל העצורים המובאים ל[[בית סוהר סהרונים]] מ[[גבול ישראל-מצרים]] [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית.{{הערה\|{{הארץ\|{{ללא גלישה\|דן אבן}}\|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון\|1.1745793\|2 ביולי 2012}}.}} חיסון נגד שחפת מוצע לכל הילדים בישראל עד גיל ארבע, גם לאלה שאינם זכאים ל[[אזרחות]].{{הערה\|המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, [http://www.pagegangster.com/p/v9rZd "מצב הבריאות בישראל 2010", עמוד 273]}} בשל אי הפעלת תוכנית [[חיסון\|חיסונים]] מסודרת בארצות המוצא של המסתננים, ישנה בקרב המסתננים נשאות למספר מחלות זיהומיות שאינן שכיחות ב[[העולם המערבי\|עולם המערבי]], דבר המעמיד בסכנת הדבקה אוכלוסייה ישראלית שלא התחסנה ואוכלוסייה בעלת [[מערכת החיסון\|מערכת חיסון]] חלשה.{{הערה\|ד"ר איתן ישראלי וד"ר אבי וינר, [http://osh.org.il/uploadfiles/b_108_meniat_mahalot.pdf "מחלות זיהומיות במערכת הבריאות - מניעת הדבקה של חולים ושל אנשי סגל"], [[המוסד לבטיחות ולגיהות]], עמוד 39}} במאי 2012 התריעו [[פרופסור]] [[גבי ברבש]], מנהל [[בית החולים איכילוב]], וכן פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה ל[[רפואה דחופה]] שם, מפני "פצצת זמן בריאותית" ב[[גוש דן]]. זאת, בשל ריבוי מקרים שבהם מסתננים מאפריקה מגיעים לבתי החולים באזור זה כשהם חולים ב[[שחפת]], [[חצבת]], [[אבעבועות רוח]] ומחלות זיהומיות מידבקות אחרות שאינן שכיחות בעולם המערבי. לדבריהם, "רק מקצת מהמסתננים מתאשפזים ב[[בידוד (בריאות)\|בידוד]] לתקופות זמן קצובות, הרוב נשלחים חזרה לרחוב לאחר טיפול ראשוני והסיכון להידבק מהם גבוה ביותר".{{הערה\|[http://web.archive.org/web/20120923192742/http://doctorsonly.co.il/2012/05/38974/ רופאים בכירים מתריעים: עשרות חולים במחלות מידבקות בקרב המסתננים מאפריקה], בארכיון האינטרנט. מקור הדיווח בידיעות אחרונות.}} ב-2012 הוקמה מחלקת [[אשפוז]] ייעודית מוגנת ומסוגרת למסתננים חולי [[שחפת]] ב[[בית החולים שמואל הרופא]] ב[[באר יעקב]]. המחלקה שייעודה המקורי היה לטפל בחולי ריאות כרוניים נחשבת לאחת ממחלקות האשפוז המסוכנות ביותר בישראל מחשש ל[[הידבקות]] הצוות. על גג המחלקה הותקנה מערכת סינון אוויר בעלות של יותר ממיליון שקלים במטרה לצמצם את סכנת ההידבקות בשחפת. במחלקה מאושפזים עשרות מסתננים, כאשר זמן האשפוז הוא לרוב בין חודש לחודשיים. חולים מידבקים שמעוניינים לסיים את האשפוז ולצאת מבית-החולים רשאים לעשות זאת על-פי חוק, והיו מקרים בהם מסתננים עזבו את בית-החולים על דעת עצמם כאשר הם נחשבים מידבקים.{{הערה\|{{mako\|יואב אבן\|חדש בישראל: מחלקת שחפת מוגנת\|c92aef1adb76831017\|news-channel2/Channel-2-Newscast\|8 ביולי 2012}}}} המסתננים השוהים בישראל אינם זכאים ל[[ביטוח בריאות ממלכתי\|ביטוח הבריאות הממלכתי]] החל על [[תושב ישראל\|תושבי ישראל]], אך על פי [[חוק עובדים זרים]] מחויבים מעסיקים לבטח עובדים זרים המועסקים על ידם ב[[ביטוח בריאות]]. חלק מהמסתננים נעזרים בארגוני בריאות וולונטריים. החוק בישראל מאפשר לחסרי ביטוח רפואי ממלכתי לקבל טיפול רפואי במצבי חירום,{{הערה\|{{כל זכות\|קבלת טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה}}}} וזאת ללא התניה בתשלום מראש, ועל כן בתי החולים נאלצים לספוג את העלויות של טיפולי חירום באוכלוסייה זו. על פי דברי סגן שר הבריאות, [[יעקב ליצמן]], מערכת הבריאות סופגת מעל 50 מיליון ש"ח כדי לממן את הטיפול הרפואי במסתננים.{{הערה\|{{נענע10\|מירי מיכאלי\|ליצמן: המסתננים עולים 50 מיליון שקל בשנה\|900713\|31 במאי 2012\|\|news}}}} ב-2012 נולדו ב[[בית החולים איכילוב]] כ-700 תינוקות למסתננות אריתראיות וסודניות שהיוו כעשירית ממספר הלידות שם.{{הערה\|{{mako\|יואב אבן\|שיא בלידות אפריקנים באיכילוב\|75f115c57b4e931017\|news-israel/health\|20 בספטמבר 2012}}}} שיעור הפגים בקרב לידות המסתננות גבוה פי 2 מזה באוכלוסייה הכללית. עלותן של לידות המסתננות לבית החולים מוערכת ב-28 מיליון ש"ח.{{הערה\|{{mako\|אלינור פוקס\|אימהות: לא רוצות להיות בחדר עם מסתננים\|20356dc35928d31006\|ninemonth-research\|19 במרץ 2013}}}} משנת 1998 פועלת ב[[יפו]] [[מרפאה]] מטעם "רופאים לזכויות אדם", המעניקה טיפול רפואי לחסרי מעמד אזרחי, שאינם זכאים לשירותי בריאות על פי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ואינם מבוטחים ב[[ביטוח רפואי]] כלשהו.{{הערה\|[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=11 מרפאה פתוחה], עמותת רופאים לזכויות אדם - ישראל}} על פי נתוני העמותה, בשנת 2011 היו בה כ-8,000 ביקורים, וב-2012 היו בה 6,900 ביקורים.{{הערה\|שם=64ג}} בספטמבר 2008 נפתחה במתחם [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]] מרפאת פליטים, שהוקמה ביוזמת [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות. המרפאה משרתת למעלה מחמשת אלפים וחמש מאות מטופלים המגיעים באופן סדיר, מרביתם מסתננים מאפריקה, בעזרת רופאים מתנדבים וכוח עזר רפואי.{{הערה\|שם=הרי\|[http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=6203 מרפאת פליטים פועלת ביוזמת ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות בתל אביב – 2012-2008], אתר ההסתדרות הרפואית בישראל}} התרופות המשמשות את המטופלים נתרמות על ידי חברות תרופות.{{הערה\|[http://www.plitim.co.il/clinic.html מרפאת פליטים בתחנה המרכזית בת"א], אתר "למען פליטי דרפור"}} ===חינוך=== [[חוק לימוד חובה]] חל על כלל הילדים בישראל ובהם גם ילדי המסתננים, והם משולבים במערכת החינוך. באילת סירבה העירייה במשך 4 שנים לרשום את ילדי המסתננים למערכת החינוך, והם נאלצו ללמוד מחוץ לעיר. בעקבות [[עת"מ אטוש מאג'ד מאנג'אן נגד עיריית אילת\|עתירה של ארגוני הסיוע]] נגד עיריית אילת ו[[משרד החינוך]] פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע באוגוסט 2012 כי על עיריית אילת לשלב תלמידים אלה במערכת. העירייה, בתמיכת משרד החינוך, ערערה על ההחלטה. [[בית המשפט העליון]] מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך והעירייה,{{הערה\|{{הארץ\|טלילה נשר\|העליון מתח ביקורת חריפה על הפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך\|1.1807940\|23 באוגוסט 2012}}}} ובעקבות כך שולבו ילדי המסתננים במסגרות החינוך בעיר. == פעולות מוסדות המדינה מול המסתננים == ===גירוש מיידי למצרים=== מתחילת שנת [[2006]] החלו להגיע סודאנים לישראל,{{הערה\|[http://www.kavlaoved.org.il/תחומי-פעילות/פליטים-ומבקשי-מקלט/ אתר קו לעובד]}} בעקבות פיזור הפגנות אלים שהתחולל במצרים במסגרתו נהרגו כמה סודאנים. ב-[[2008]] הנחה ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] את הגורמים המקצועיים להחזיר את המסתננים מייד למצרים, בנוהל שכונה "החזרה חמה".{{הערה\|{{הארץ\|ברק רביד, רותי סיני\|רה"מ הורה להחזיר למצרים מסתננים מיד עם לכידתם\|1.1313611\|23 במרץ 2008}}}} מנגד, ארגונים רבים פעלו למען השארתם בישראל, בפרט על רקע [[רצח העם בדארפור]]. זאת אף על פי שהפליטים מדארפור לא היו חלק גדול מהמסתננים מסודאן (על פי הפורום לזכויות פליטים, בשנת 2008 נמצאו בישראל כ-4,000 איש מסודאן שמהם כ-1,200 מחבל דארפור והשאר מדרום סודאן).{{הערה\|[http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008] הפורום לזכויות פליטים}} בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגוני [[זכויות אדם]] התחייבה המדינה בשנת 2008 לקיים "החזרה חמה" רק לאחר תשאול המסתננים, כדי לאפשר להם לבקש מקלט, בהתאם ל[[עקרון האי-החזרה]]. המדינה הודתה כי בעניין זה חלו תקלות ומסתננים הושבו ללא תשאול.{{הערה\|{{הארץ\|רותי סיני\|המדינה מודה: תקלה חמורה בהחזרת 91 אפריקאים למצרים\|1.1346687\|2 בספטמבר 2008}}; {{הארץ\|אנשיל פפר\|אנשי המילואים התנגדו להחזרה בכוח של מסתננים למצרים - והנוהל הוקפא\|1.1171903\|22 באפריל 2011}}}} ===טיפול בבקשות מקלט=== כאמור, בשנת [[2008]] החליטה המדינה להעביר את בדיקת הזכאות למעמד פליטים מנציבות האו"ם ל[[רשות האוכלוסין וההגירה]]. אלו מבין המסתננים שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל[[בית סוהר סהרונים]], שם עברו רישום ו[[שימוע]] לקביעת מעמדם. מי שזוהו כאריתראים או כסודאנים הוגדרו כזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ושוחררו לאחר בדיקות רפואיות. השאר עברו שימוע נוסף אצל יחידת בדיקת מעמד הפליט (Refugee Status Determination - RSD) של רשות האוכלוסין, שהחלה לפעול ב[[יולי]] 2009. אלה שנקבע כי הם בני-הרחקה רשאים לערער על ההחלטה, בהליך שיכול לארוך תשעה חודשים. בשל חוסר מקום במתקן שוחררו גם אנשי קבוצה זו וניתן להם [[כתב הגנה]]. לעיתים הם נעלמו ועל פקחי [[יחידת עוז]] הוטל לאתרם. בין יולי 2009 למאי 2010 גורשו 863 מסתננים.{{הערה\|דו"ח מרכז המחקר והמידע ממאי 2010}} אחוז ההכרה בפליטים מ[[אריתריאה]] ומ[[סודאן]] במדינת ישראל נמוך מאוד בהשוואה להכרה בהם במדינות אחרות.{{הערה\|שם=הערה מספר 20170524041706:0\|{{הארץ\|אילן ליאור\|15 אלף בקשות מקלט תלויות ועומדות - המדינה לא אישרה אף אחת מתחילת השנה\|0000017f-f09d-d487-abff-f3fffb740000\|20 ביולי 2016}}}} עם זאת, כאמור, ישראל העניקה למסתננים משתי המדינות "הגנה קבוצתית" במשך שנים, עד 2018, והעניקה מעמד של "תושב ארעי" לכאלף יוצאי דרפור. בדצמבר 2021 לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת טאגאל נגד שר הפנים פרסמה רשות האוכלוסין בהתאם להוראת בג"ץ רשימה נוספת של 2,426 אנשים יוצאי חבל דרפור הזכאים למעמד של תושב ארעי.{{הערה\|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/psd_tegal/he/PSD_TEGAL.pdf]}}{{הערה\|[https://www.gov.il/he/departments/news/psd_tegal בהתאם לפסק הדין בבג"ץ 4630/17 ו-7552/17 מפורסמת בזאת רשימת מבקשי מקלט יוצאי חבל דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול הזכאים לקבל רישיון א/5 מכוח פסק דין טאגאל], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]], 26 בדצמבר 2021}} בשווייץ, לשם השוואה, מעמד של מבקש מקלט מקבלים כ-35%–55% מהאריתראים, הגנה משלימה מקבלים כ-25%, והחלטה שלילית המחייבת עזיבת שווייץ כ-20%–25%.{{הערה\|שם=הערה מספר 25263051:0}} ===הקמת גדר בגבול מצרים=== [[קובץ:ISR-EGY border 6521a.jpg\|שמאל\|ממוזער\|280px\|קטע מ[[גדר הגבול ישראל–מצרים]] שנבנתה]] בינואר 2010 אישרה הממשלה את בנייתה של [[גדר הגבול ישראל-מצרים\|גדר גבול חלקית בין ישראל למצרים]] שכוללת חיישנים. העבודות על הגדר החלו בנובמבר 2010 והושלמו בסוף [[2012]] (למעט קטע מורכב מבחינה הנדסית, באזור אילת).{{הערה\|שם=השלמה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים\|2602184\|31 בדצמבר 2012}}}} עלותה המשוערת כ-1.5 מיליארד ש"ח.{{הערה\|{{nrg\|אורי בינדר\|אהרונוביץ' בגבול מצרים: מאות מסתננים כל חודש\|134/975\|20 ביולי 2010\|1\|2}}{{ש}}{{הארץ\|דנה ויילר-פולק, ברק רביד\|ראש הממשלה נתניהו אישר: תוקם גדר בגבול עם מצרים בעלות 1.5 מיליארד שקל\|1.1183660\|10 בינואר 2010}}}} במהלך הקמת הגדר ירד במידה ניכרת מספר המסתננים,{{הערה\|{{ישראל היום\|יורי ילון\|צניחה במספר המסתננים לישראל\|19791\|31 ביולי 2012}}}} וההסתננות נבלמה כמעט לחלוטין עם השלמת הגדר.{{הערה\|שם=השלמה}} ===פעולות בתחום הכלכלי=== ביוני 2013 אישרה הכנסת את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013,{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2398/2398.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013], ס"ח 2398 מיום 13 ביוני 2013}} המגביל מסתננים בהוצאת רכוש וכסף מישראל, כדי "להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל ידי כך לצמצם את ה[[תמריץ]] להסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל".{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/718/718.pdf הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן - הוראת שעה), התשע"ב-2012], ה"ח הממשלה 718 מיום 23 ביולי 2012}} בהתאם ל{{סחפ\|חוק עובדים זרים\|סעיף 1יא1}}, שנכנס לתוקף ב-1 במאי 2017, נדרשים מעסיקי מסתננים לנכות 20% מהשכר המשולם למסתנן, ולהפקידו, בתוספת הפרשת מעסיק של 16%, בקרן שאותה יקבל המסתנן רק כאשר יצא מישראל.{{הערה\|[https://www.gov.il/he/Departments/Guides/guide_for_infilitrators_regarding_monies_from_employers דף מידע בנושא פיקדון לעובדים זרים מסתננים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום שנצבר אם המסתנן לא יעזוב במועד שנקבע לו.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|הכנסת אישרה: מבקשי מקלט יחויבו להפריש 20% משכרם לפיקדון כתמריץ לעזיבת ישראל\|1.3194684\|3 בינואר 2017}}}} בהודעת המדינה ל[[בג"ץ]] ביוני [[2019]] נאמר שמספר המסתננים הדורשים את כספי הפיקדון עולה על ציר הזמן ושיש בכך ראיה לכך שהחוק מועיל לצמצום מספר המסתננים.{{הערה\|{{ישראל היום\|עקיבא ביגמן\|יותר מסתננים עוזבים בגלל חוק הפיקדון\|672455\|9 ביולי 2019}}}} באפריל [[2020]] ביטל בג"ץ ביטל את הסעיף בחוק המחייב הפקדת 20% משכר המסתננים בפיקדון. עם זאת, דחה בג"ץ את העתירה לבטל גם את חלקו של המעסיק בפיקדון.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=17022930.V53\|סוג=בג"ץ\|עותר=אסתר צגיי גרסגהר ואחרים\|משיב=הכנסת ואחרים\|ניתן ב=23 באפריל 2020}}}} ===מעצרים והגבלות תנועה=== בתחילת 2012 אושר בכנסת תיקון (מס' 3) ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#תיקון מס' 3 והוראת שעה (2012)\|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עיקר התיקון, שעניינו ההליכים המנהליים לטיפול במסתננים והחזקתם במשמורת, נקבע כ[[הוראת שעה]] לשלוש שנים, עד ראשית 2015, כדי לבחון את השפעתו. ביוני 2012 הודיעו ראש הממשלה ושר הפנים כי מעתה מסתננים שייכנסו לישראל יישארו במשמורת במתקן סהרונים ולא ישוחררו בדרום תל אביב כפי שהיה נהוג עד אז.{{הערה\|{{TheMarker\|מוטי בסוק\|נתניהו בממשלה: המסתננים לא יגיעו יותר למרכז הארץ\|0000017f-e278-d568-ad7f-f37b295f0000\|17 ביוני 2012}}}} במתקן שהו גם כמה ילדים לצד אימותיהם.{{הערה\|ענת בן-דור, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, [http://www.mehagrim.org/2012/09/blog-post_28.html דברים שאפשר לעשות רק כשאף אחד לא רואה], לסה פסה, 28 בספטמבר 2012}} [[קובץ:Plitim1.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הפגנת מסתננים בכיכר רבין ב[[תל אביב-יפו\|תל אביב]], ינואר 2014]] בספטמבר 2013 קבע בג"ץ כי החוק המאפשר משמורת של מסתננים במתקן סגור לתקופה של 3 שנים איננו חוקתי ([[בג"ץ אדם נגד כנסת ישראל]]). בעקבות כך, אישרה הכנסת בדצמבר 2013 תיקון (מס' 4) לחוק למניעת הסתננות, במקום החוק שבוטל. לפי החוק החדש, ניתן לשים מסתננים שנכנסו לישראל לאחר תחילת החוק במשמורת למשך שנה. מסתננים שכבר נמצאים בישראל ניתן להעבירם למרכז שהייה שבו יסופקו להם תנאי מחיה, כולל שירותי בריאות, רווחה ודמי כיס.{{הערה\|{{וואלה!\|עמרי נחמיאס\|אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח\|2701858\|10 בדצמבר 2013}};{{ש}} [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013], ס"ח 2419 מיום 11 בדצמבר 2013}} לצורך כך הוקם [[מתקן חולות]], אף הוא בקציעות, שהחל לקלוט מסתננים שהועברו אליו מ[[בית סוהר סהרונים]]. המתקן תוכנן להכיל בעתיד כ-9,000 מסתננים. השוהים בו קיבלו [[דמי כיס]] של 500 שקל בחודש. הם יכלו לצאת ממנו, אולם הוטל עליהם לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום.{{הערה\|{{ynet\|רענן בן צור\|3 בדיקות נוכחות, מיקום מבודד ותחבורה ציבורית: מתקן המסתננים "הפתוח" נערך\|4463538\|10 בדצמבר 2013}}}} חלק מהשוהים במתקן נטשו אותו כשהם יוצאים לצעדת מחאה ובהמשך הוסעו באופן מאורגן לירושלים. חלקם הוחזרו למתקן המשמורת סהרונים בשל הפרת כללי המשמעת. למשך מספר שנים גם פעל [[כלא רנסאנס]] ב[[נצרת]] בו הוחזקו מבקשי המקלט. סמוך לראשית 2014 החל משרד הפנים לזמן למתקן "חולות" גם מסתננים ותיקים השוהים בערים בישראל, שאשרת השהייה שלהם פגה. בעקבות כך פתחו אלפי מסתננים בינואר [[2014]] בשביתות ובהפגנות בתל אביב ומול [[הכנסת]] בדרישה שיוחל עליהם מעמד של פליטים.{{הערה\|{{וואלה!\|דנה ויילר-פולק ועמרי נחמיאס\|מבקשי המקלט הפגינו מול הכנסת, נאסרה כניסתם\|2710224\|8 בינואר 2014}}{{ש}}{{ynet\|אטילה שומפלבי\|שר הפנים סער: "בכי של מסעדנים עם כלים בכיור – לא יקבע את המדיניות של ישראל"\|4473576\|6 בינואר 2014}}}} בארגון ההפגנות השתתפו גם ארגוני סיוע ובפרט ארגון [[א.ס.ף]],{{הערה\|{{ערוץ7\|\|מי מארגן, ומהיכן הכסף?\|268532\|9 בינואר 2014}}}} [[הקרן החדשה לישראל]], שהעבירה כסף למימון הפגנת המסתננים ב[[כיכר רבין]], ו[[רופאים לזכויות אדם]].{{הערה\|{{וואלה!\|דנה וילר-פולק\|אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?\|2710528\|9 בינואר 2014}}}} במהלך המחאה תועדו מקרים אחדים שבהם מסתננים שוברי שביתה הותקפו על ידי מסתננים אחרים,{{הערה\|גלעד שלמור, [http://reshet.tv/חדשות/News/Domestic/internal/Article,142731.aspx מסתנן שבר שביתה - והוכה על ידי חבריו], חדשות ערוץ 2, 9 בינואר 2014}} ומקרים שבהם נמנע ממי שאינו נמנה עם הנהגת המחאה לדבר בפני התקשורת.{{הערה\|שם=בן דוד\|{{נענע10\|אלון בן דוד\|מבעיה מקומית לשאלה לאומית: מאחורי הקלעים של מחאת מבקשי המקלט\|1030124\|10 בינואר 2014\|\|news}}}} בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] נגד תיקון מס' 4 קבע בג"ץ ב-22 בספטמבר 2014 כי גם תיקון זה אינו חוקתי וביטלו והורה לסגור את מתקן "חולות".{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=13073850.M19\|סוג=בג"ץ\|עותר=זרי גבריסלאסי ואח'\|משיב=הכנסת ואח'\|ניתן ב=22 בספטמבר 2014}}{{ש}}.{{ynet\|אביאל מגנזי ועומרי אפרים\|מתקן חולות ייסגר, אסור לכלוא מסתננים לשנה\|4572602}}}} בתגובה, אושר בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 חוק המגביל את החזקת המסתננים במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי ועומרי אפרים\|חוק המסתננים המרוכך אושר בכנסת\|4601176\|8 בדצמבר 2014}}}} בעקבות עתירה שהוגשה לו, קיצר בג"ץ את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה ל-12 חודשים, וקבע ששוהים השוהים במרכז השהייה ביום מתן פסק הדין 12 חודשים או יותר, ישוחררו ממנו לאלתר.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=14086650.c15\|סוג=בג"ץ\|עותר=טשומה נגה דסטה ואחרים\|משיב=הכנסת ואחרים\|ניתן ב=11 באוגוסט 2015}}}} ===הוצאות על הטיפול במסתננים=== מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2017 אמד את ההוצאות של גופים ציבוריים על שהיית המסתננים בישראל לשנת 2016. לפי המסמך, ההוצאות כללו 335 מיליון ש"ח מתקציב [[המשרד לביטחון הפנים]]. סכום זה כלל בעיקר את הוצאות ההפעלה של מתקני סהרונים וחולות וכן הוצאות של משטרת ישראל. עיריית תל אביב הוציאה באותה שנה 120 מיליון ש"ח על טיפול באוכלוסיית הזרים. הוצאות אלה כללו בין היתר שירותי טיפת חלב, מועדוניות, בינוי מעונות והפעלת גני ילדים. משרד הבריאות הקציב עבור שירותי רפואה לזרים 76 מיליון ש"ח. שירותים אלה כללו טיפולים בבתי חולים שהזרים סירבו לשלם עבורם, שירותים רפואיים הניתנים לזרים ללא עלות, הפעלת מרפאות ייעודיות לזרים בתל אביב במימון חלקי של המשרד ועוד. שני התקציבים האחרונים, של משרד הבריאות ושל עיריית תל אביב, מתייחסים לכלל הזרים ולאו דווקא למסתננים מאפריקה. המסמך מציין כי לא ניתן להעריך הוצאות נוספות של הגופים האמורים ושל גופים ציבוריים אחרים, וכן עלויות כלכליות אחרות, כגון הורדת המשכורות של ישראלים המועסקים ברמות שכר נמוכות וירידת מחירי נדל"ן בשכונות המגורים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/489523\|הכותב=יאיר אלטמן\|כותרת=עלות הטיפול במסתננים\|אתר=ישראל היום\|תאריך=11.07.2017}}{{ש}}{{מממ\|נטע משה\|אומדן ראשוני של הוצאות ציבוריות על שהיית מסתננים בישראל - מעודכן\|c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede/2_c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede_11_9507\|24 במאי 2017}}{{הערה\|שם=נתוני-זרים-2016\|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, שנת 2016]}}}} ===עזיבת מסתננים בהסכמה וגירושם=== במאי 2012 פרסם [[משרד החוץ]] חוות דעת שלפיה אין מניעה לגרש את אזרחי [[דרום סודאן]] לארצם.{{הערה\|{{הארץ\|ברק רביד, דנה ויילר-פולק\|חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן\|1.1708042\|15 במאי 2012}}}} ביוני אותה שנה הודיעה רשות ההגירה והאוכלוסין כי תרחיק כארבעת אלפים מסתננים – כאלף ושש מאות מתוך כאלפיים אזרחי חוף השנהב, כאלף וחמש מאות דרום סודנים וכאלף אפריקאים ממדינות אחרות.{{הערה\|{{ynet\|[[אלדד בק]]\|המגורשים בדרום סודן: חיים חדשים עם אלף אירו\|4243818\|18 ביוני 2012}}}} ב-[[7 ביוני]] [[2012]] התיר [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] לגרש את אזרחי דרום סודאן חזרה לארצם, בהתאם להחלטת [[שר הפנים]], [[אלי ישי]], להפסיק את ההגנה הקולקטיבית עליהם.{{הערה\|{{הארץ\|גילי כהן, דנה ויילר-פולק, עוז רוזנברג\|בית המשפט התיר גירוש אזרחי דרום סודאן לארצם\|1.1725895\|7 ביוני 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3407488.pdf עת"מ 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים], ניתן ב-7 ביוני 2012}} רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה מייד לאחר פסק הדין, כי היא נותנת שבוע לאזרחים מדרום סודאן השוהים בישראל לעזוב את המדינה מרצונם, ושלושה ימים לאחר ההודעה החל מעצר של זרים מדרום סודאן.{{הערה\|{{ynet\|עמרי אפרים ואהובה מאמוס\|מבצע ענק: עשרות זרים עצורים באילת ובמרכז\|4240833\|11 ביוני 2012}}}} כאלף וחמש מאות אזרחי דרום סודאן הוחזרו לארצם, וחלקם סבל שם מסכנות שונות. לפי דיווח של ארגוני סיוע משנת 2013, תוך פחות משנה מתו כעשרים ילדים ומבוגרים מתוך המגורשים עקב מחלות מידבקות.{{הערה\|יובל גורן, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/477/197.html ארגוני הסיוע: מעל 22 פליטים שגורשו לדרום סודן מתו השנה], nrg, 5/6/2013}} על פי מקור שהובא ב"הארץ" כמאה מהמגורשים לסודאן נהרגו.{{הערה\|{{הארץ\|תמר ברס\|ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם\|1.5765393\|25 בינואר 2018\|מנויים=לא}}}} הפרויקט הישראלי "Come True" מממן לימודים בתנאי פנימייה בבית ספר באוגנדה לילדים שמשפחתם גורשה לדרום סודאן.{{הערה\|[http://www.become-world.org/come-true-project.html פרויקט "Come True" באנגלית]}} נוסף לצעדים האמורים, הממשלה מעודדת את המסתננים לצאת מישראל על ידי מתן [[מענק כספי]] ליוצאים. סכום המענק לעוזבים מרצון הועלה לסך של 3,500 דולר וכן תשלום כרטיס טיסה. אלפי מסתננים עברו מרצון למדינות אפריקאיות, בפרט ל[[רואנדה]] ול[[אוגנדה]], שאיתן חתמה ישראל על הסכם. בפברואר 2014 עזבו 1,705 מסתננים את ישראל, לעומת 765 בינואר 325 בדצמבר ו-63 בנובמבר.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|שיא בעזיבת מבקשי מקלט מאפריקה: 1,705 יצאו מישראל בפברואר\|1.2255769\|27 בפברואר 2014\|מנויים=לא}}}} ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] אמר כי רואנדה כבר קלטה 180 אלף מהגרים בחסות ובפיקוח האו"ם, שמחשיב אותה כאחת המדינות הבטוחות באפריקה.{{הערה\|שם=ישראל-היום-רואנדה\|[http://www.israelhayom.co.il/article/531323 ישראל היום - רואנדה בטוחה, אך פליטים אמיתיים יישארו בישראל]}} לדברי יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים, מבקשי מקלט שעוזבים מרצון לא נתקלים בקשיים במדינות החדשות שאליהן הגיעו. ולדבריו ישראל מנהלת בקרה מול כל מי שיוצא באופן ישיר ועל ידי נציגים שמגיעים למדינות הזרות ובודקים, כפי שהמדינה התחייבה בפני בג"ץ.{{הערה\|{{ynet\|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן\|מבקש מקלט הורחק חזרה לסודן: "תישארו בישראל"\|5065267\|2 בינואר 2018}}}} בכתבה ב"הארץ" משנת 2015 הובאו עדויות של מסתננים שהגיעו מישראל לרואנדה ולדבריהם הם שהו בה כמה ימים והוברחו משם, בהכוונת השלטונות, ל[[אוגנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|מבקשי מקלט שעזבו לרואנדה: גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים\|1.2642650\|22 במאי 2015}}}} עד מחצית 2017 עזבו מרצון כ-25,000 מסתננים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf\|הכותב=\|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים\|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה\|תאריך=ספטמבר 2017}}}} לפי נציבות הפליטים של האו"ם, בין העוזבים לרואנדה נותרו בה רק כשבעה. בחדשות ערוץ 2 בדצמבר 2017 הובאו ראיונות עם של עוזבים שהצליחו להגיע לאירופה. בראיונות אלה, ובעדויות נוספות שנאספו, סיפרו על התעמרות שלטונות רואנדה בהם ולחץ לעזוב את המדינה. עוד תיארו כיצד לאחר שעזבו את רואנדה חוו בדרכם לאירופה קשיים שכללו הכאה, אונס ומוות.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|"סכנה אמיתית": זו המדינה שתקלוט את המגורשים\|5056306\|13 בדצמבר 2017}}}}{{הערה\|שם=חדשות2-ייסורים\|{{mako\|יוסי מזרחי\|דרך הייסורים של המהגרים מאפריקה\|e213eb8a8b81061004\|news-channel2/Weekend-Newscast-q4_2017\|2 בדצמבר 2017}}}} עם זאת, בית המשפט המחוזי בבאר שבע ובית המשפט העליון הטילו ספק במהימנות העדויות האמורות, וקבעו כי רואנדה ואוגנדה בטוחות. השופטת רחל ברקאי קבעה כי יש למצהירים אינטרס לטעון שאולצו לעזוב את המדינה השלישית כדי לקבל היתרי שהייה במדינות אחרות. נשיאת בית המשפט העליון, [[מרים נאור]], כתבה בפסק הדין שכוונתם של רבים מהמורחקים הייתה מלכתחילה לצאת מהמדינה השלישית ולעבור למדינות מסוכנות, ומשבחרו לעשות כך פקעה אחריותה של מדינת ישראל.{{הערה\|[https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-15-07-5126-416.htm עתמ (ב"ש) 5126-07-15 א.ג.צ נ' מדינת ישראל משרד הפנים], 8 בנובמבר 2015}}{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=15081010.c29\|סוג=עע"מ\|עותר=אלמסגד גריוסוס צגטה\|משיב=שר הפנים\|ניתן ב=28 באוגוסט 2017}}; {{מידה\|כותב=יונתן יעקבוביץ'\|כותרת=הפתרון לתופעת המסתננים: רואנדה ואוגנדה הן מדינות בטוחות לחלוטין\|מספר כתבה=57228\|תאריך=11 בינואר 2018}}}} מדוח של ה-OECD וארגון העבודה העולמי עולה כי מהגרי עבודה מקבלים ברואנדה שכר מעל הממוצע, אך [[שיעור האבטלה]] שלהם גבוה מן הממוצע.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/001-D-399587-00.html\|כותרת=מהגרי עבודה ברואנדה: יותר שכר ואבטלה\|אתר=www.news1.co.il\|תאריך_וידוא=2018-02-05}}}} [[נציבות האו"ם לפליטים]] ורואנדה אף חתמו בספטמבר 2019 על הסכם להעברת פליטים סודנים ו[[סומלים]] מלוב למקום מבטחים ברואנדה. גל הפליטים הראשון שעבר לתחומי רואנדה מנה 66 בני אדם כולל נשים וילדים בדרגת סיכון ופגיעות גבוהה ביותר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.unhcr.org/news/latest/2019/9/5d8dc8144/refugees-trapped-libya-flight-danger.html\|הכותב=United Nations High Commissioner for Refugees\|כותרת=For refugees trapped in Libya, a flight out of danger\|אתר=UNHCR\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2019-11-12}}\|כיוון=שמאל}} [[ממשלת ישראל]] יזמה תוכנית לגירוש מסתננים למדינות אחרות ב[[אפריקה]] שהסכימו לקלוט את המסתננים תמורת תשלום. נגד תוכנית זו הגישו [[שמאל פוליטי בישראל\|ארגוני שמאל בישראל]] עתירה לבית המשפט העליון. ב-[[28 באוגוסט]] [[2017]] התיר בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים לגרש מסתננים למדינה שלישית המסכימה לכך, אך אסר על החזקתם במאסר לשם כך במשך יותר מחודשיים{{הערה\|שם=אלמסגד\|{{פס"ד עליון\|קישור=15081010.c29\|סוג=עע"מ\|עותר=אלמסגד גריוסוס צגטה\|משיב=שר הפנים\|ניתן ב=28 באוגוסט 2017}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|יובל בגנו\|בג"ץ למסתננים: "הסכם המדינה השלישית חוקי, כליאה כאמצעי לחץ פסולה"\|news/law/Article-597167\|28 באוגוסט 2017}}}} בדיון נוסף הבהירה הנשיאה [[אסתר חיות]] כי ניתן לגרש את המסתננים גם בכפייה.{{הערה\|שם=צוויק\|גלעד צוויק, [https://mida.org.il/2017/12/05/בגץ-אישר-להרחיק-מסתננים-מישראל/ בג”ץ אישר להרחיק מסתננים מישראל], 5 בדצמבר 2017, באתר [[מידה (אתר אינטרנט)\|מידה]]}} בינואר [[2018]] אישרה הממשלה הסכם לגירוש המסתננים למדינה שלישית. התוכנית הציעה למסתננים לקבל מענק בסך של 3,500 דולר אם יצאו בהסכמה עד סוף מרץ 2018. הסכום צפוי להצטמצם משמעותית לאחר מכן. במקביל, [[מתקן חולות]] נסגר במרץ 2018. לפי פרסומים בנובמבר 2017, ישראל הגיעה לסיכום עם רואנדה שלפיו תשלם לה 5,000 דולר עבור כל מסתנן שיגורש לשטחה. לפי התוכנית, מסתננים שלא יסכימו לעזוב, ייכלאו בכלא סהרונים.{{הערה\|[[ברק רביד]], [https://13news.co.il/10news/mmnews/148027 פרסום ראשון: ישראל תשלם לרואנדה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שתגרש לשטחה], באתר [[ערוץ 10]], 20 בנובמבר 2017}}{{הערה\|{{וואלה!\|דנה ירקצי\|דרעי על גירוש הזרים: "רובם מסתננים; פליטי מלחמה יישארו בארץ"\|3129444\|23 בינואר 2018}}}} לפחות בשלב הראשון נשים, ילדים, והורים לקטינים לא היו מיועדים לגירוש, אלא רק רווקים בגיל העבודה שלא הגישו בקשת מקלט עד [[1 בינואר]] 2018, או שבקשתם נדחתה.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|"עזיבה מרצון" או כליאה ללא הגבלה: התוכנית לגירוש מבקשי המקלט\|5077987\|30 בינואר 2018}}}}{{הערה\|מיכאל טוכפלד, [https://www.makorrishon.co.il/news/14261/ מנכ"ל רשות ההגירה: "רק רווקים בוגרים יגורשו"], באתר [[מקור ראשון]], 26 בינואר 2018}} ממשלת רואנדה הכחישה את ההסכם. ב-2 באפריל 2018 דיווח ראש הממשלה נתניהו כי ההסכם עם רואנדה קרס, לדבריו בשל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה שאותו קידמה הקרן החדשה לישראל.{{הערה\|{{דבר העובדים\|יהל פרג'\|ביטול מתווה הגירוש: המדינה השלישית לא הסכימה לקלוט את המהגרים\|118974\|2 באפריל 2018}}}} נשיאת הקרן הכחישה זאת.{{הערה\|{{כאן\|הבוקר הזה\|נשיאת הקרן החדשה לישראל: לא דיברנו עם אף אחד באירופה\|29655\|04 באפריל 2018\|item}}}} במקביל הודיע נתניהו על הסכם שחתם עם סוכנות הפליטים של האו"ם שלפיו תוך 5 שנים יהגרו 16,250 למדינות מערביות, ו-16,000 אחרים ייקלטו בישראל ויקבלו מעמד ארעי. ההסכם גרר ביקורת ציבורית קשה, בפרט בקרב תושבי דרום תל אביב וחוגי ימין. בעקבות כך חזר בו נתניהו מההסכם והודיע שהממשלה תמשיך לפעול לגירוש המסתננים למדינה שלישית. בין השנים 2018–2023 עזבו את ישראל מעל 10,000 מסתננים, רובם למדינות מערביות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, מורן אזולאי, לירן לוי\|נתניהו: נבחן גירוש מסתננים שהתפרעו. סמוטריץ': האחראי היחיד למהומות - בג"ץ\|news/article/rjk49111ah\|2 בספטמבר 2023}}}} ===ביקורת על פעילות הממשלה=== בדו"ח של [[מחלקת המדינה]] של [[ארצות הברית]], שפורסם באפריל 2011, נמתחה ביקורת על יחסה של ישראל למבקשי המקלט. נמתחה ביקורת על נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על נוהל "החזרה חמה" ועל ה[[רטוריקה]] של שרים וחברי הכנסת נגדם, כולל ביקורת על השימוש במילה מסתננים כדי לתאר אותם.{{הערה\|{{הארץ\|דנה ויילר פולק\|ארצות הברית: ישראל מפרה זכויות של מבקשי מקלט\|1.1171681\|20 באפריל 2011}}}} ביקורת דומה חזרה גם בדו"ח שפורסם במאי 2012.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|דו"ח מחלקת המדינה: נגד ההגדרה "מסתננים"\|4234026\|25 במאי 2012}}}} [[מבקר המדינה]] [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)\|יוסף שפירא]] פרסם במאי 2014 דוח שבו דרש מהממשלה לשפר את המדיניות ממשלתית בתחום הטיפול במסתננים, כולל סיפוק צורכיהם הבסיסים בתחומי הרווחה והבריאות, זאת "גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם הגר (הזר) היושב בקרבנו, ובדין הבינלאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם". בנוסף נדרשה הממשלה להתמודד עם המצוקה שבה שרויים תושבי השכונות שבהן התרכזו הזרים במהלך השנים, באמצעות הגברת משאבי כוח האדם בתחנות המשטרה.{{הערה\|שם=64ג}} ==היחס בישראל למסתננים== ===התנגדות לשהיית המסתננים בישראל=== במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של ה[[המכללה לביטחון לאומי\|מכללה לביטחון לאומי]] העריכה עו"ד [[עפרה קלינגר]], קצינה בכירה ב[[שירות בתי הסוהר]] ולימים נציבתו, שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של [[ארגון טרור\|ארגוני טרור]].{{הערה\|שם=קלינגר\|עפרה קלינגר, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16 הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי ו[[קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה]], דצמבר 2009, באתר [[אוניברסיטת חיפה]]}} הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל.{{הערה\|שם=שגריר}} עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה. בערים שבהן שיעור גבוה של מסתננים מאפריקה ביחס לאזרחים התעוררה התנגדות לתופעה זו. באילת התקיימה באמצע שנת 2010 הפגנה כנגד הממשלה ובה טענו המפגינים כי תושבים מפחדים ללכת בלילה בשכונות מסוימות.{{הערה\|{{ynet\|אהובה מאמוס\|הפליטים רוצים להישאר באילת: "לא כולם סודנים"\|3918106\|11 ביולי 2010}}}} בדרום תל אביב נערכו הפגנות בשל ריבוי המסתננים במקום. בין הפעילים הבולטים בנושא הם: [[חבר הכנסת\|חברת הכנסת]] [[מאי גולן]], [[שפי פז]] ו[[שלמה מסלאוי]]. ב[[שכונת שפירא]] ו[[קריית שלום]] התארגנו מספר מתווכי דירות והודיעו שלא ישכירו דירות למסתננים בשכונות אלה.{{הערה\|{{הארץ\|נועה קושרק\|מתווכים בדרום ת"א: לא נשכיר דירות לשב"חים\|1.1214829\|2 באוגוסט 2010}}}} ב[[כפר מנדא]] ב[[מחוז הצפון]] פונו מסתננים בכוח מן היישוב על ידי התושבים.{{הערה\|{{mako\|פוראת נסאר ותמיר סטיינמן\|תושבי כפר מנדא גירשו את הסודנים באלימות\|88ec763f4fbe731018\|news-israel/local\|14 ביוני 2012}}.}} אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם [[יעקב כץ (כצל'ה)]], יושב ראש [[הוועדה המיוחדת לעובדים זרים\|הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים]] ב[[הכנסת השמונה עשרה\|כנסת ה-18]], שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה ל[[איום דמוגרפי]] על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת ה[[פשע]] וה[[עוני]] במקומות שבהם מתרכזים המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|רוני סופר\|ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים\|4005787\|28 בדצמבר 2010}}.}} גם [[ראש עיריית תל אביב]], [[רון חולדאי]] פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|גלעד מורג\|חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים\|4156696\|4 בדצמבר 2011}}.}} ב-[[23 במאי]] [[2012]] נערכה ב[[שכונת התקווה]] [[הפגנה]], בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה במסתננים ועל כך שיש תחושת פחד ברחובות. בהפגנה נאמו חברי הכנסת [[מירי רגב]], [[דני דנון]], [[רונית תירוש]] ו[[מיכאל בן-ארי]]. רגב אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו" וקראה לעשות הכול כדי להחזירם למקום מוצאם.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי ועומרי אפרים\|רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות'\|4233655\|24 במאי 2012}}}} בהמשך תקפו חלק ממשתתפי ההפגנה עוברי-אורח [[האדם השחור\|כהי עור]], ניפצו זגוגיות ו[[ביזה\|בזזו]] [[חנות\|חנויות]] ששייכות לאפריקאים, הבעירו [[פח אשפה\|פחי אשפה]] והתעמתו עם שוטרים. 17 מפגינים נעצרו.{{הערה\|{{ynet\|נרי ברנר ובועז פיילר\|מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו\|4233445\|23 במאי 2012}}; עומרי אפרים, בועז פיילר ונרי ברנר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html "צעקו 'לך לסודאן' והכו, חשבתי שרוצים להרוג אותי"], 24 במאי 2012 ynet}} נגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, כולל על ידי ארגון [[יד ושם]] ונשיא המדינה [[שמעון פרס]], בטענה שנשאו אופי [[גזענות\|גזעני]] ו[[הסתה\|מסית]].{{הערה\|[http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה], [[הודעה לעיתונות]], 29 במאי 2012;{{ש}}{{ynet\|[[בלה קאופמן]]\|על סרטן, גזענות ומה שביניהם\|4234931\|29 במאי 2012}},{{ש}}{{הארץ\|רויטל חובל\|סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח\|1.1740434\|26 ביוני 2012}}.}} למחרת התקיימו הפגנות נגד האלימות בירושלים ובתל אביב. בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם.{{הערה\|{{וואלה!\|אור רביד\|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"\|3042305\|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|אלון חכמון\|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"\|news/israel/Article-573913\|7 בפברואר 2017}}.}} בהוראת עיריית פ"ת, [[חברת החשמל]] החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מסתננים,{{הערה\|{{נענע10\|מיה איידן\|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה\|1234363\|27 בפברואר 2017\|\|news}}.}} אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים\|1.4340019\|9 באוגוסט 2017}}.}} על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, פורסם בעיתון [[ישראל היום]] [[סקר]], על פיו 58% מהציבור היהודי תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של [[שארית הפליטה\|הפליטים היהודים]] ב[[השואה\|שואה]], ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[יהודה שלזינגר]]\|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום\|531829\|30 בינואר 2018 22:43}}}} [[המרכז למדיניות הגירה ישראלית\|המרכז למדיניות הגירה]] פרסם מתווה לגירוש המסתננים ולפיו סה"כ מסתננים ברי הרחקה או חזרה עצמאית שניתן להוציא מישראל עומד על 33,000–41,000 בני אדם כולל ילדים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://israeli-ipc.org.il/wp-content/uploads/2018/11/research.pdf\|הכותב=\|כותרת=מתווה להתמודדות עם סוגיית המסתננים- עמ' 31\|אתר=israeli-ipc.org.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2019-01-05}}}} ===ארגוני סיוע ותמיכה במסתננים=== כמה ארגונים עוסקים בסיוע לאוכלוסיית המסתננים. חלקם ייעודיים למסתננים מאפריקה כגון [[א.ס.ף]] (ארגון סיוע לפליטים){{הערה\|[http://www.assaf.org.il/ א.ס.ף אתר הבית]}} ו-[[ARDC]] (המרכז לקידום פליטים אפריקאים){{הערה\|[http://www.ardc-israel.org/he אתר הבית בעברית ARDC]}} בעוד אחרים מקדישים עצמם לכלל אוכלוסיית הזרים כגון [[המוקד לפליטים ולמהגרים]]. כמו כן קיימים ארגוני סיוע רבים שאינם מוקדשים לאוכלוסיות אלו אך מסייעים להן בדרכים שונות בהם [[קו לעובד]], [[רופאים לזכויות אדם]], [[אמנסטי אינטרנשיונל]] ו[[האגודה לזכויות האזרח]]. ארגוני הסיוע פועלים למען אוכלוסיית מבקשי המקלט בשלושה מישורים עיקריים: סיוע משפטי, [[סיוע הומניטרי]] והעלאת המודעות הציבורית לנושא הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. רוב ארגוני הסיוע סוברים שעל מדינת ישראל לפעול לשילובם של המסתננים ולאפשר להם בסופו של התהליך לרכוש מעמד של קבע בישראל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://law.acri.org.il//pdf/Principles.pdf\|הכותב=\|כותרת=עקרונות מנחים לזכויות מבקשי מקלט ופליטים\|אתר=law.acri.org.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2018-12-22}}}} הם פועלים להכשיר את דעת הקהל ברוח זו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/496109\|הכותב=אבי כהן\|כותרת=בארגונים שמסייעים לזרים מאשימים את רשויות המדינה\|אתר=ישראל היום\|תאריך=9 באוגוסט 2017}}}} ארגון [[מסיל"ה]] (מוקד סיוע ומידע לקהילה הזרה) פועל מטעם [[עיריית תל אביב]], באמצעות חברת הבת שלה "מוסדות חינוך ושיקום שכונות". מסיל"ה הוקמה בשנת [[1999]] כיוזמה של עיריית תל אביב במטרה לטפל בקהילת מהגרי העבודה והפליטים וזאת לאחר שלא ניתן מענה לכך מטעם המדינה.{{הערה\|שם=מסילה\|[http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/welfare/Pages/Mesila.aspx עמוד מסיל"ה באתר עיריית תל אביב]}} כיוון שמסיל"ה הוא חלק מהשלטון המקומי, אנשיו מנועים מנקיטת עמדה מוצהרת בנושאים ציבוריים הקשורים בבעיית העובדים הזרים והמסתננים ברמה המדינית. הארגון מפעיל [[ספרייה ציבורית]] ותוכניות לימוד והעשרה. בנוסף לארגוני הסיוע קמה התארגנות אזרחית התומכת במסתננים והיא [[מרק לוינסקי]], יוזמה שקמה בעקבות מותו של יוהנס (יונתן) ברקו, ישראלי ממוצא אתיופי שקפא למוות בגינת לוינסקי בינואר 2012.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|הפגינו לזכר חסר בית שקפא: "די לפינוי מאהלים"\|4185123\|4 בפברואר 2012}}}} מרק לוינסקי מאורגן דרך מספר עמודים ב[[פייסבוק]] ופעולתם העיקרית של מתנדביו היא חלוקה יומית של אוכל ל[[חסר בית\|דרי רחוב]] ולמסתננים, המתרכזים באזור גינת לוינסקי. הם עוסקים גם באספקת בגדים וציוד, מציאת מחסה ועוד. ב-[[27 באפריל]] [[2012]] הושלכו ארבעה [[בקבוק תבערה\|בקבוקי תבערה]] לעבר דירות של מסתננים בדרום תל אביב. לדירות נגרם נזק קל. בתגובה התקיימה הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים.{{הערה\|{{וואלה!\|מור שמעוני\|בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב\|2528237\|27 באפריל 2012}}}} בעקבות אירוע זה הוקמה עמותת [[אליפלט - אזרחים למען ילדי פליטים]], המסייעת לילדים של מסתננים. [[הקרן החדשה לישראל]] השקיעה בארגוני סיוע למסתננים כ-130 אלף דולר. בשנת 2018, הודיעה הקרן על גיוס של 50 אלף דולר נוספים לקמפיין ציבורי ולפעולות סנגור וסיוע.{{הערה\|[http://nif.org.il/המחנה-הליברלי-בישראל-התעורר/ המחנה הליברלי בישראל התעורר] באתר הקרן החדשה לישראל}}{{הערה\|שם=הקרן\|{{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=הקרן החדשה מגייסת מעל 600 אלף שקלים למנוע הוצאת המסתננים\|מספר כתבה=57631\|תאריך=3 בפברואר 2018}}}} [[קובץ:עצרת מחאה 042018.jpg\|ממוזער\|עצרת מחאה נגד גירוש מסתננים ב[[כיכר רבין]], תל אביב]] בראשית 2018 החל קמפיין נרחב של המתנגדים לגירוש מסתננים. ארגון מסיל"ה של עיריית תל אביב וכן [[רופאים לזכויות אדם]] פעלו לגיוס פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במטרה לסייע בידי מסתננים להימנע מגירוש מסיבות רפואיות.{{הערה\|{{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=עיריית ת”א נגד הממשלה: גורמים רשמיים מנסים לסכל הרחקת מסתננים\|מספר כתבה=57544\|תאריך=29 בינואר 2018}}}} בינואר 2018 חתמו 36 [[סופר]]ים ו[[משורר]]ים על גילוי דעת שבו הפצירו בממשלה לבטל את תוכנית גירוש המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|אלעד זרט ואלישע בן קימון\|זעקת הסופרים נגד גירוש הפליטים: "אסור שמדינת ישראל תחולל אסון הומניטרי"\|5072756\|18 בינואר 2018}}}}{{הערה\|{{mako\|\|בכירי הסופרים בארץ נגד הגירוש: "ההיסטוריה שלנו כעם מתהפכת בקבר"\|fb419d820b80161006\|culture-books-and-theatre/articles\|18 בינואר 2018}}}} נערכו החתמות גם על [[עצומה\|עצומות]] דומות של [[ניצולי השואה\|ניצולי שואה]], [[סגל אקדמי\|אקדמאים]] ו[[דיפלומט]]ים בעבר{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|מאות אקדמאים: "עשו את הדבר הנכון. עצרו את הגירוש"\|5073477\|20 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet\|אמיר אלון\|ניצולי שואה לנתניהו: "איך ממשלה יהודית מגרשת פליטים למוות?"\|5076026\|25 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet\|איתמר אייכנר\|דיפלומטים נגד גירוש מבקשי המקלט: "אסור לנו לשתוק"\|5076978\|27 בינואר 2018}}}} רבנית רפורמית הודיעה בתחילת 2018 על יוזמה לגיוס משפחות מישראל שיהיו מוכנות להחביא מסתננים כדי שלא יגורשו.{{הערה\|{{הארץ\|שני ליטמן\|יוזמה פרטית: משפחות יסתירו פליטים שמועמדים לגירוש\|0000017f-dc0d-d3ff-a7ff-fdad9d340000\|17 בינואר 2018}}}} במהלך החודשים פברואר ומרץ נערכו הפגנות נגד הגירוש בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם, בהם מסתננים, בירושלים, בדרום תל אביב{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון וגלעד מורג\|מבקש מקלט מול 20 אלף מפגינים: "בזכותכם יש לי אמון בלב היהודי"\|5129613\|24 בפברואר 2018}}}}{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|לקראת עצרת נגד הגירוש בדרום ת"א: "לא נעמוד מהצד"\|5126350\|22 בפברואר 2018}}}} וב[[כיכר רבין]].{{הערה\|{{mako\|ברהנו טגניה\|כ-25 אלף בת"א: "לעצור את הגירוש"\|31986e535685261004\|news-israel/local-q1_2018\|24 במרץ 2018}}}} מתנגדי המהלך גייסו כ-200 אלף ש"ח בקמפיין [[מימון המונים]].{{הערה\|[https://giveback.co.il/project/49338 עוצרים את הגירוש], באתר giveback}} == ראו גם == * [[משבר ההגירה באירופה]] * [[אריתריאה]] * [[סודאן]] * [[פסק דין נסנט ארגיי אספו נגד משרד הפנים]] ==לקריאה נוספת== * טלי קריצמן־אמיר (עורכת), '''לוינסקי פינת אסמרה: היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל''', הוצאת [[מכון ון ליר]] ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד\|הקיבוץ המאוחד]], 2015.{{הערה\|{{הארץ\|ורד לי\|מלה נרדפת: פליטים\|1.2737641\|2 באוקטובר 2015}}}} == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{מממ\|אוֹרי טל\|מסתננים ומבקשי מקלט מסודן בישראל\|bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9399\|19 ביוני 2007}} * [https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim מידע על העסקת עובדים זרים ומסתננים] מאתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]] * [https://web.archive.org/web/20081114172926/http://weekly.ahram.org.eg/2007/856/eg9.htm Al-Ahram: Why are increasing numbers of Sudanese refugees fleeing Egypt for Israel], אוגוסט 2007 * {{ynet\|מיטל יסעור בית-אור\|17% מנשאי איידס ו-13% מחולי שחפת - פליטים\|4002661\|22 בדצמבר 2010}} * ראובן ציגלר, [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/330.aspx כוחן של הגדרות: "מסתננים" ו"מבקשי מקלט" בישראל - שישים שנה לאמנת הפליטים], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1 בספטמבר 2011 * {{mako\|[[דני קושמרו]]\|"הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה\|b62e40f0841e331017\|news-channel2/Weekend-Newscast\|26 בנובמבר 2011}}, חדשות 2, 26 בנובמבר 2011 * {{הארץ\|דנה ויילר-פולק\|פליט או מסתנן - המילון המלא\|1.1716383\|25 במאי 2012}} * {{ישראל היום\|מיטל יסעור בית-אור ויורי ילון\|בהלת השחפת באיכילוב: מסתננים שיגיעו לבי"ח יבודדו\|18781\|3 ביולי 2012}} * {{מעריב השבוע\|בן כספית, סופהשבוע\|כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר\|19 במאי 2013\|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}KDLI}} * {{מממ\|נטע משה, שרון סופר\|פשיעה מדווחת של זרים ובהם מסתננים בישראל 2009–2013\|aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_9167\|12 באוגוסט 2014}} * אריאל פינקלשטיין, [http://www.izs.org.il/papers/foreigners2.pdf זרים שאינם אזרחים בישראל- סקירת נתונים], [[המכון לאסטרטגיה ציונית]], דצמבר 2014 * {{דבר ראשון\|אוריאל לוי\|"מסתננים", "מהגרים", "פליטים" או "מבקשי מקלט"?\|72906\|20 ביוני 2017}} * {{השילוח\|הדס לנציאנו\|"הגירה ליהודים, עזרה לפליטים: מורה נבוכים"\|הגירה-ליהודים-עזרה-לפליטים-מורה-נבוכי\|9, אפריל 2018}} * {{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=אלשיך מפקיר את דרום ת”א: המשטרה מטייחת את נתוני פשיעת המסתננים\|מספר כתבה=60460\|תאריך=11 ביולי 2018}} * {{גלובס\|דרור מרמור\|האנשים שמרוויחים מעשרות אלפי עובדים לא חוקיים בדרום תל אביב\|1001457344\|8 בספטמבר 2023}} * {{ynet\|רועי כ"ץ\|כמה אריתריאים יש בישראל ומה יקרה למחירי המסעדות אם יגורשו? כסף חדש\|economy/article/65oyi2ofq\|3 בספטמבר 2023}} * [http://www.south-tlv.co.il/articlecategory/mproblem נושא המסתננים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב * [http://www.facesofexile.com/#!untitled/c8nk אתר פני הגלות - מבקשי מקלט בישראל] * [http://www.combatgenocide.org/il/?page_id=40 פליטים בישראל], באתר הוועד למאבק ברצח עם == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הסתננות מאפריקה לישראל\|*]] [[קטגוריה:הגירה בלתי חוקית]] [[קטגוריה:ישראל: הגירה וכניסה למדינה]] [[קטגוריה:פסקי דין של בג"ץ]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) `(edit_diff)`	'@@ -1,4 +1,4 @@ [[קובץ:African Refugees walking from Egypt to Israel (cropped).jpg\|250px\|ממוזער\|מסתננים ב[[גדר הגבול ישראל–מצרים]]\|טקסט=]] -'''ההסתננות מאפריקה לישראל''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף [[2012]], כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית [[גדר הגבול ישראל–מצרים]].{{הערה\|שם=הגירה2012\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. נכון ל[[יוני]] [[2023]] נרשמה כניסת 64,319 [[מסתננים]] לישראל.{{הערה\|שם=הערה מספר 20180721221158:0\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf\|הכותב=\|כותרת=מספר מסתננים רשומים סוף יוני 2023\|אתר=רשות האוכלוסין\|תאריך= 30.6.23}}}} על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]], בסוף [[2019\|2023]] שהו בישראל 23,000 מסתננים רשומים<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf\|כותרת=}}</ref>, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל, 98% מהם אזרחי [[אפריקה]], מתוכם 71% [[אריתריאה\|אריתריאים]] ו-20% [[סודאן\|סודאנים]].{{הערה\|שם=מרץ20\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2020}} בסוף [[2022]] שהו בישראל 28,100 מסתננים רשומים.{{הערה\|שם=דצמבר22\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2021}} ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה אפריקאית שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל[[שוודיה]], [[הולנד]], [[ארצות הברית]], [[גרמניה]]{{הערה\|{{וואלה!\|טל רימון\|"כלא בישראל עדיף על רואנדה": הפליטים שמצאו מקלט בברלין\|3133859\|17 בפברואר 2018}}}} ו[[קנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה\|0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000\|15 במאי 2017}}}} +'''ההסתננות מאפריקה לישראל''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף [[2012]], כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית [[גדר הגבול ישראל–מצרים]].{{הערה\|שם=הגירה2012\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]], בסוף [[2019\|2023]] שהו בישראל 23,000 מסתננים רשומים<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf\|כותרת=}}</ref>, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל, 98% מהם אזרחי [[אפריקה]], מתוכם 71% [[אריתריאה\|אריתריאים]] ו-20% [[סודאן\|סודאנים]].{{הערה\|שם=מרץ20\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2020}} בסוף [[2022]] שהו בישראל 28,100 מסתננים רשומים.{{הערה\|שם=דצמבר22\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2021}} ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה אפריקאית שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל[[שוודיה]], [[הולנד]], [[ארצות הברית]], [[גרמניה]]{{הערה\|{{וואלה!\|טל רימון\|"כלא בישראל עדיף על רואנדה": הפליטים שמצאו מקלט בברלין\|3133859\|17 בפברואר 2018}}}} ו[[קנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה\|0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000\|15 במאי 2017}}}} רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך [[גבול ישראל-מצרים]] קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. [[ממשלת ישראל]] נמנעה מל[[החזרה בגבול\|החזירם]] ל[[מצרים]] לאחר עתירה לבג"ץ של 5 ארגונים,<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://law.acri.org.il/he/1576\|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל - ארכיון משפטי {{!}} גירוש מבקשי מקלט למצרים לפי נוהל "החזרה חמה"\|אתר=law.acri.org.il\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2020-02-01}}</ref> משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם.{{הערה\|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}} מצרים וישראל חתומות על ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]]. '
גודל הדף החדש ($1) `(new_size)`	135184
גודל הדף הישן ($1) `(old_size)`	135575
שינוי הגודל בעריכה ($1) `(edit_delta)`	-391
שורות שנוספו בעריכה ($1) `(added_lines)`	[ 0 => ''''ההסתננות מאפריקה לישראל''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף [[2012]], כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית [[גדר הגבול ישראל–מצרים]].{{הערה\|שם=הגירה2012\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]], בסוף [[2019\|2023]] שהו בישראל 23,000 מסתננים רשומים<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf\|כותרת=}}</ref>, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל, 98% מהם אזרחי [[אפריקה]], מתוכם 71% [[אריתריאה\|אריתריאים]] ו-20% [[סודאן\|סודאנים]].{{הערה\|שם=מרץ20\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2020}} בסוף [[2022]] שהו בישראל 28,100 מסתננים רשומים.{{הערה\|שם=דצמבר22\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2021}} ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה אפריקאית שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל[[שוודיה]], [[הולנד]], [[ארצות הברית]], [[גרמניה]]{{הערה\|{{וואלה!\|טל רימון\|"כלא בישראל עדיף על רואנדה": הפליטים שמצאו מקלט בברלין\|3133859\|17 בפברואר 2018}}}} ו[[קנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה\|0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000\|15 במאי 2017}}}}' ]
שורות שהוסרו בעריכה ($1) `(removed_lines)`	[ 0 => ''''ההסתננות מאפריקה לישראל''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף [[2012]], כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית [[גדר הגבול ישראל–מצרים]].{{הערה\|שם=הגירה2012\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. נכון ל[[יוני]] [[2023]] נרשמה כניסת 64,319 [[מסתננים]] לישראל.{{הערה\|שם=הערה מספר 20180721221158:0\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf\|הכותב=\|כותרת=מספר מסתננים רשומים סוף יוני 2023\|אתר=רשות האוכלוסין\|תאריך= 30.6.23}}}} על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]], בסוף [[2019\|2023]] שהו בישראל 23,000 מסתננים רשומים<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf\|כותרת=}}</ref>, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל, 98% מהם אזרחי [[אפריקה]], מתוכם 71% [[אריתריאה\|אריתריאים]] ו-20% [[סודאן\|סודאנים]].{{הערה\|שם=מרץ20\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2020}} בסוף [[2022]] שהו בישראל 28,100 מסתננים רשומים.{{הערה\|שם=דצמבר22\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2021}} ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה אפריקאית שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל[[שוודיה]], [[הולנד]], [[ארצות הברית]], [[גרמניה]]{{הערה\|{{וואלה!\|טל רימון\|"כלא בישראל עדיף על רואנדה": הפליטים שמצאו מקלט בברלין\|3133859\|17 בפברואר 2018}}}} ו[[קנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה\|0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000\|15 במאי 2017}}}}' ]
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) `(added_links)`	[]
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) `(removed_links)`	[]
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) `(all_links)`	[ 0 => 'http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf', 1 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf', 2 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf', 3 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf', 4 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3133859', 5 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000', 6 => 'https://law.acri.org.il/he/1576', 7 => 'http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0', 8 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1618483', 9 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C11/080/089/M09&fileName=11089080.M09&type=4', 10 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5064699,00.html', 11 => 'http://drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf', 12 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1fre4duo', 13 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hygwtngrh', 14 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-b62e40f0841e331017.htm', 15 => 'http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16', 16 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-668147', 17 => 'http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx', 18 => 'http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf', 19 => 'https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_627/8eaa80a0-a426-4424-aefa-8fdc4e8b176a/221-zarim-2.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1', 20 => 'http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf', 21 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html', 22 => 'http://www.state.gov/r/pa/ei/bgn/2854.htm', 23 => 'https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3/2_bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3_11_10971.pdf', 24 => 'http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers', 25 => 'http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0', 26 => 'http://oknesset.org/committee/meeting/5062', 27 => 'http://www.news1.co.il/uploadFiles/280834376811982.pdf', 28 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4012534,00.html', 29 => 'http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf', 30 => 'https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf', 31 => 'https://web.archive.org/web/20201213141044/http://www.20il.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98/', 32 => 'http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf', 33 => 'https://www.swissinfo.ch/eng/military-service_switzerland-could-send-back-3-200-rejected-eritrean-asylum-seekers/44022366', 34 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-651361', 35 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e328-d804-ad7f-f3faf80f0000', 36 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/570225', 37 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/608269', 38 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3200639', 39 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/su.html', 40 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/od.html', 41 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2001rank.html', 42 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2679227', 43 => 'http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI', 44 => 'http://www.cablegatesearch.net/cable.php?id=09CAIRO1852&q=eritrea%20israel', 45 => 'https://news.walla.co.il/?w=//1793798', 46 => 'http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=55&ItemID=1175', 47 => 'http://www.eepa.be/wcm/dmdocuments/publications/report_Human_Trafficking_in_the_Sinai_20120925.pdf', 48 => 'http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html', 49 => 'http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html', 50 => 'https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant', 51 => 'http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html', 52 => 'https://mida.org.il/2017/12/05/%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/', 53 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf', 54 => 'https://hotline.org.il/refugees-and-asylum-seekers/unaccompaniedminors/', 55 => 'http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf', 56 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2602184', 57 => 'http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx', 58 => 'http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F%202%202014.pdf', 59 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1340925', 60 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10579.pdf', 61 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e3b6-d568-ad7f-f3ff1ef00000', 62 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-f6a4-d318-afff-f7e791e30000', 63 => 'https://www.inn.co.il/news/341838', 64 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017/Article-e524214eeb65d51004.htm', 65 => 'https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A1-%D7%91%D7%AA%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A0/', 66 => 'http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf', 67 => 'http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html', 68 => 'https://www.kan.org.il/Item/?itemId=66435', 69 => 'https://www.youtube.com/watch?v=TPhScdjX2sY', 70 => 'http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=634209', 71 => 'http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=56346', 72 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/13219/', 73 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3146579', 74 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1kkkklrn', 75 => 'https://www.mivzaklive.co.il/archives/719257', 76 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1sbn2lc3', 77 => 'https://www.kan.org.il/514256', 78 => 'http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf', 79 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C10/120/063/B06&fileName=10063120.B06&type=4', 80 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2539582', 81 => 'https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%AA%22%D7%9E-58162-01-12', 82 => 'https://www.haaretz.co.il/1.5762902', 83 => 'https://www.haaretz.co.il/1.5769750', 84 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim2022.pdf', 85 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2016/Article-f09143c354b9751004.htm', 86 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5115164,00.html', 87 => 'https://pic-upload.ynet.co.il/news/PSAK_DIN.pdf', 88 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/194/242.html', 89 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3952780,00.html', 90 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3844420,00.html', 91 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3834744,00.html', 92 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3991284,00.html', 93 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3927272,00.html', 94 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4204802,00.html', 95 => 'http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf', 96 => 'https://www.inn.co.il/news/248701', 97 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2009611', 98 => 'http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf', 99 => 'http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx', 100 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/486/591.html', 101 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2705195', 102 => 'http://www.south-tlv.co.il/article13951', 103 => 'http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/830.html', 104 => 'http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press18.06.18d.aspx', 105 => 'https://israeli-ipc.org.il/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%95/', 106 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5426603,00.html', 107 => 'https://www.kan.org.il/Item/?itemId=46596', 108 => 'http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=184&ItemID=274', 109 => 'https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=15235', 110 => 'https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=20543&hp=1&newsletter=22.08.2012', 111 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1745793', 112 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4250086,00.html', 113 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1750459', 114 => 'http://www.scribd.com/doc/95127152/%D7%A9%D7%97%D7%A4%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A1-%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-2012', 115 => 'http://www.pagegangster.com/p/v9rZd', 116 => 'http://osh.org.il/uploadfiles/b_108_meniat_mahalot.pdf', 117 => 'http://web.archive.org/web/20120923192742/http://doctorsonly.co.il/2012/05/38974/', 118 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-c92aef1adb76831017.htm', 119 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%95_%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94', 120 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=900713', 121 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-75f115c57b4e931017.htm', 122 => 'https://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-20356dc35928d31006.htm', 123 => 'http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=11', 124 => 'http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=6203', 125 => 'http://www.plitim.co.il/clinic.html', 126 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1807940', 127 => 'http://www.kavlaoved.org.il/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98/', 128 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1313611', 129 => 'http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf', 130 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1346687', 131 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1171903', 132 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-f09d-d487-abff-f3fffb740000', 133 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/news/psd_tegal/he/PSD_TEGAL.pdf', 134 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/psd_tegal', 135 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/134/975.html', 136 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1183660', 137 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/19791', 138 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2398/2398.pdf', 139 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/718/718.pdf', 140 => 'https://www.gov.il/he/Departments/Guides/guide_for_infilitrators_regarding_monies_from_employers', 141 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3194684', 142 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/672455', 143 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C17/930/022/V53&fileName=17022930.V53&type=4', 144 => 'https://www.themarker.com/0000017f-e278-d568-ad7f-f37b295f0000', 145 => 'http://www.mehagrim.org/2012/09/blog-post_28.html', 146 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2701858', 147 => 'http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf', 148 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4463538,00.html', 149 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2710224', 150 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4473576,00.html', 151 => 'https://www.inn.co.il/news/268532', 152 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2710528', 153 => 'http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Domestic/internal/Article,142731.aspx', 154 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1030124', 155 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C13/850/073/M19&fileName=13073850.M19&type=4', 156 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4572602,00.html', 157 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4601176,00.html', 158 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C14/650/086/c15&fileName=14086650.c15&type=4', 159 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf', 160 => 'http://www.israelhayom.co.il/article/489523', 161 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede/2_c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede_11_9507.pdf', 162 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1708042', 163 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4243818,00.html', 164 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1725895', 165 => 'http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3407488.pdf', 166 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4240833,00.html', 167 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/477/197.html', 168 => 'https://www.haaretz.co.il/1.5765393', 169 => 'http://www.become-world.org/come-true-project.html', 170 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2255769', 171 => 'http://www.israelhayom.co.il/article/531323', 172 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065267,00.html', 173 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2642650', 174 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf', 175 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056306,00.html', 176 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q4_2017/Article-e213eb8a8b81061004.htm', 177 => 'https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-15-07-5126-416.htm', 178 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C15/010/081/c29&fileName=15081010.c29&type=4', 179 => 'http://mida.org.il/?p=57228', 180 => 'http://www.news1.co.il/Archive/001-D-399587-00.html', 181 => 'https://www.unhcr.org/news/latest/2019/9/5d8dc8144/refugees-trapped-libya-flight-danger.html', 182 => 'https://www.maariv.co.il/news/law/Article-597167', 183 => 'https://13news.co.il/10news/mmnews/148027', 184 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3129444', 185 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5077987,00.html', 186 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/14261/', 187 => 'http://www.davar1.co.il/118974/', 188 => 'https://www.kan.org.il/Item/?itemId=29655', 189 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjk49111ah', 190 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1171681', 191 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234026,00.html', 192 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3918106,00.html', 193 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1214829', 194 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-88ec763f4fbe731018.htm', 195 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005787,00.html', 196 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4156696,00.html', 197 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233655,00.html', 198 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233445,00.html', 199 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html', 200 => 'http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html', 201 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234931,00.html', 202 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1740434', 203 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3042305', 204 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-573913', 205 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1234363', 206 => 'https://www.haaretz.co.il/1.4340019', 207 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/531829', 208 => 'https://israeli-ipc.org.il/wp-content/uploads/2018/11/research.pdf', 209 => 'http://www.assaf.org.il/', 210 => 'http://www.ardc-israel.org/he', 211 => 'https://law.acri.org.il//pdf/Principles.pdf', 212 => 'http://www.israelhayom.co.il/article/496109', 213 => 'http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/welfare/Pages/Mesila.aspx', 214 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185123,00.html', 215 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2528237', 216 => 'http://nif.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8/', 217 => 'http://mida.org.il/?p=57631', 218 => 'http://mida.org.il/?p=57544', 219 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5072756,00.html', 220 => 'https://www.mako.co.il/culture-books-and-theatre/articles/Article-fb419d820b80161006.htm', 221 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5073477,00.html', 222 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5076026,00.html', 223 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5076978,00.html', 224 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-dc0d-d3ff-a7ff-fdad9d340000', 225 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5129613,00.html', 226 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5126350,00.html', 227 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-31986e535685261004.htm', 228 => 'https://giveback.co.il/project/49338', 229 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2737641', 230 => 'http://www.iba.org.il/bet/?entity=643644', 231 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9399.pdf', 232 => 'https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim', 233 => 'https://web.archive.org/web/20081114172926/http://weekly.ahram.org.eg/2007/856/eg9.htm', 234 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4002661,00.html', 235 => 'http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/330.aspx', 236 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1716383', 237 => 'https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=18781', 238 => 'http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI', 239 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_9167.pdf', 240 => 'http://www.izs.org.il/papers/foreigners2.pdf', 241 => 'http://www.davar1.co.il/72906/', 242 => 'https://hashiloach.org.il/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99/', 243 => 'http://mida.org.il/?p=60460', 244 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001457344', 245 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/65oyi2ofq', 246 => 'http://www.south-tlv.co.il/articlecategory/mproblem', 247 => 'http://www.facesofexile.com/#!untitled/c8nk', 248 => 'http://www.combatgenocide.org/il/?page_id=40' ]
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) `(old_links)`	[ 0 => 'http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/welfare/Pages/Mesila.aspx', 1 => 'http://www.assaf.org.il/', 2 => 'http://www.ardc-israel.org/he', 3 => 'http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0', 4 => 'http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf', 5 => 'http://www.state.gov/r/pa/ei/bgn/2854.htm', 6 => 'http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers', 7 => 'http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0', 8 => 'http://oknesset.org/committee/meeting/5062', 9 => 'http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf', 10 => 'http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16', 11 => 'http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx', 12 => 'http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf', 13 => 'http://www.cablegatesearch.net/cable.php?id=09CAIRO1852&q=eritrea%20israel', 14 => 'http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI', 15 => 'http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=55&ItemID=1175', 16 => 'http://www.eepa.be/wcm/dmdocuments/publications/report_Human_Trafficking_in_the_Sinai_20120925.pdf', 17 => 'http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html', 18 => 'http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html', 19 => 'http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx', 20 => 'http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F%202%202014.pdf', 21 => 'https://www.youtube.com/watch?v=TPhScdjX2sY', 22 => 'http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=634209', 23 => 'http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=56346', 24 => 'http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf', 25 => 'http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf', 26 => 'http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf', 27 => 'http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx', 28 => 'http://www.south-tlv.co.il/article13951', 29 => 'http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=184&ItemID=274', 30 => 'http://www.scribd.com/doc/95127152/%D7%A9%D7%97%D7%A4%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A1-%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-2012', 31 => 'http://www.pagegangster.com/p/v9rZd', 32 => 'http://osh.org.il/uploadfiles/b_108_meniat_mahalot.pdf', 33 => 'http://web.archive.org/web/20120923192742/http://doctorsonly.co.il/2012/05/38974/', 34 => 'http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=11', 35 => 'http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=6203', 36 => 'http://www.plitim.co.il/clinic.html', 37 => 'http://www.kavlaoved.org.il/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98/', 38 => 'http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf', 39 => 'http://www.mehagrim.org/2012/09/blog-post_28.html', 40 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2398/2398.pdf', 41 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/718/718.pdf', 42 => 'http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf', 43 => 'http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Domestic/internal/Article,142731.aspx', 44 => 'http://www.iba.org.il/bet/?entity=643644', 45 => 'http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/330.aspx', 46 => 'http://www.south-tlv.co.il/articlecategory/mproblem', 47 => 'http://www.facesofexile.com/#!untitled/c8nk', 48 => 'http://www.combatgenocide.org/il/?page_id=40', 49 => 'http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf', 50 => 'http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf', 51 => 'http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf', 52 => 'http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html', 53 => 'http://www.izs.org.il/papers/foreigners2.pdf', 54 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf', 55 => 'https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim', 56 => 'http://www.davar1.co.il/72906/', 57 => 'http://www.israelhayom.co.il/article/489523', 58 => 'http://www.israelhayom.co.il/article/496109', 59 => 'http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI', 60 => 'http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/830.html', 61 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/194/242.html', 62 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/486/591.html', 63 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/134/975.html', 64 => 'https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf', 65 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3146579', 66 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2009611', 67 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1745793', 68 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1750459', 69 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1807940', 70 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1313611', 71 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1346687', 72 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1171903', 73 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1340925', 74 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1183660', 75 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1171681', 76 => 'https://www.haaretz.co.il/1.3194684', 77 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2255769', 78 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2642650', 79 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1214829', 80 => 'https://www.haaretz.co.il/1.4340019', 81 => 'https://www.haaretz.co.il/1.2737641', 82 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1716383', 83 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/14261/', 84 => 'http://www.israelhayom.co.il/article/531323', 85 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065267,00.html', 86 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233655,00.html', 87 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html', 88 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056306,00.html', 89 => 'http://www.news1.co.il/uploadFiles/280834376811982.pdf', 90 => 'https://www.haaretz.co.il/1.5762902', 91 => 'https://www.haaretz.co.il/1.5769750', 92 => 'https://mida.org.il/2017/12/05/%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/', 93 => 'https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-15-07-5126-416.htm', 94 => 'http://mida.org.il/?p=57228', 95 => 'http://mida.org.il/?p=57544', 96 => 'http://www.news1.co.il/Archive/001-D-399587-00.html', 97 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1618483', 98 => 'http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf', 99 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1708042', 100 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1725895', 101 => 'http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3407488.pdf', 102 => 'https://www.haaretz.co.il/1.5765393', 103 => 'https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant', 104 => 'http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html', 105 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/477/197.html', 106 => 'http://www.become-world.org/come-true-project.html', 107 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5129613,00.html', 108 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-31986e535685261004.htm', 109 => 'http://nif.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8/', 110 => 'http://www.davar1.co.il/118974/', 111 => 'http://mida.org.il/?p=57631', 112 => 'https://www.swissinfo.ch/eng/military-service_switzerland-could-send-back-3-200-rejected-eritrean-asylum-seekers/44022366', 113 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf', 114 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5064699,00.html', 115 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4012534,00.html', 116 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5115164,00.html', 117 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3952780,00.html', 118 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3844420,00.html', 119 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3834744,00.html', 120 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3991284,00.html', 121 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3927272,00.html', 122 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4204802,00.html', 123 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4250086,00.html', 124 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4463538,00.html', 125 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4601176,00.html', 126 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4243818,00.html', 127 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4240833,00.html', 128 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5077987,00.html', 129 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234026,00.html', 130 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3918106,00.html', 131 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005787,00.html', 132 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4156696,00.html', 133 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233445,00.html', 134 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5072756,00.html', 135 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5073477,00.html', 136 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5076026,00.html', 137 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5076978,00.html', 138 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4002661,00.html', 139 => 'http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press18.06.18d.aspx', 140 => 'http://mida.org.il/?p=60460', 141 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html', 142 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2001rank.html', 143 => 'https://pic-upload.ynet.co.il/news/PSAK_DIN.pdf', 144 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4473576,00.html', 145 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4572602,00.html', 146 => 'http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html', 147 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234931,00.html', 148 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1740434', 149 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_9167.pdf', 150 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9399.pdf', 151 => 'https://israeli-ipc.org.il/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%95/', 152 => 'https://law.acri.org.il//pdf/Principles.pdf', 153 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/570225', 154 => 'https://israeli-ipc.org.il/wp-content/uploads/2018/11/research.pdf', 155 => 'https://www.kan.org.il/Item/?itemId=46596', 156 => 'https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3/2_bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3_11_10971.pdf', 157 => 'https://13news.co.il/10news/mmnews/148027', 158 => 'https://www.gov.il/he/Departments/Guides/guide_for_infilitrators_regarding_monies_from_employers', 159 => 'https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_627/8eaa80a0-a426-4424-aefa-8fdc4e8b176a/221-zarim-2.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1', 160 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5126350,00.html', 161 => 'https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=15235', 162 => 'https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=20543&hp=1&newsletter=22.08.2012', 163 => 'https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=18781', 164 => 'https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A1-%D7%91%D7%AA%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A0/', 165 => 'https://www.unhcr.org/news/latest/2019/9/5d8dc8144/refugees-trapped-libya-flight-danger.html', 166 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10579.pdf', 167 => 'http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede/2_c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede_11_9507.pdf', 168 => 'https://law.acri.org.il/he/1576', 169 => 'https://www.kan.org.il/Item/?itemId=66435', 170 => 'http://drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf', 171 => 'https://web.archive.org/web/20081114172926/http://weekly.ahram.org.eg/2007/856/eg9.htm', 172 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/19791', 173 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/672455', 174 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/531829', 175 => 'https://hashiloach.org.il/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99/', 176 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2016/Article-f09143c354b9751004.htm', 177 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-88ec763f4fbe731018.htm', 178 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-573913', 179 => 'https://www.mako.co.il/culture-books-and-theatre/articles/Article-fb419d820b80161006.htm', 180 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-b62e40f0841e331017.htm', 181 => 'https://hotline.org.il/refugees-and-asylum-seekers/unaccompaniedminors/', 182 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C11/080/089/M09&fileName=11089080.M09&type=4', 183 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C10/120/063/B06&fileName=10063120.B06&type=4', 184 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C17/930/022/V53&fileName=17022930.V53&type=4', 185 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C13/850/073/M19&fileName=13073850.M19&type=4', 186 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C14/650/086/c15&fileName=14086650.c15&type=4', 187 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C15/010/081/c29&fileName=15081010.c29&type=4', 188 => 'https://giveback.co.il/project/49338', 189 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/13219/', 190 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf', 191 => 'https://web.archive.org/web/20201213141044/http://www.20il.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98/', 192 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/news/psd_tegal/he/PSD_TEGAL.pdf', 193 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/psd_tegal', 194 => 'https://www.maariv.co.il/news/law/Article-597167', 195 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/608269', 196 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5426603,00.html', 197 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/su.html', 198 => 'https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/od.html', 199 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000', 200 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e3b6-d568-ad7f-f3ff1ef00000', 201 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-f6a4-d318-afff-f7e791e30000', 202 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-f09d-d487-abff-f3fffb740000', 203 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf', 204 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim2022.pdf', 205 => 'https://www.kan.org.il/Item/?itemId=29655', 206 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1fre4duo', 207 => 'https://www.mivzaklive.co.il/archives/719257', 208 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1kkkklrn', 209 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hygwtngrh', 210 => 'https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%AA%22%D7%9E-58162-01-12', 211 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1sbn2lc3', 212 => 'https://www.kan.org.il/514256', 213 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjk49111ah', 214 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf', 215 => 'https://www.inn.co.il/news/341838', 216 => 'https://www.inn.co.il/news/248701', 217 => 'https://www.inn.co.il/news/268532', 218 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001457344', 219 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-668147', 220 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-651361', 221 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e328-d804-ad7f-f3faf80f0000', 222 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017/Article-e524214eeb65d51004.htm', 223 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-c92aef1adb76831017.htm', 224 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-75f115c57b4e931017.htm', 225 => 'https://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-20356dc35928d31006.htm', 226 => 'https://www.themarker.com/0000017f-e278-d568-ad7f-f37b295f0000', 227 => 'https://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q4_2017/Article-e213eb8a8b81061004.htm', 228 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185123,00.html', 229 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-dc0d-d3ff-a7ff-fdad9d340000', 230 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/65oyi2ofq', 231 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%95_%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94', 232 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=900713', 233 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1030124', 234 => 'https://web.archive.org/web/20160303222830/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1234363', 235 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3133859', 236 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3200639', 237 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2679227', 238 => 'https://news.walla.co.il/?w=//1793798', 239 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2602184', 240 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2539582', 241 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2705195', 242 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2701858', 243 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2710224', 244 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2710528', 245 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3129444', 246 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3042305', 247 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2528237', 248 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) `(new_pst)`	'[[קובץ:African Refugees walking from Egypt to Israel (cropped).jpg\|250px\|ממוזער\|מסתננים ב[[גדר הגבול ישראל–מצרים]]\|טקסט=]] '''ההסתננות מאפריקה לישראל''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף [[2012]], כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית [[גדר הגבול ישראל–מצרים]].{{הערה\|שם=הגירה2012\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]], בסוף [[2019\|2023]] שהו בישראל 23,000 מסתננים רשומים<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_q3_2023.pdf\|כותרת=}}</ref>, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל, 98% מהם אזרחי [[אפריקה]], מתוכם 71% [[אריתריאה\|אריתריאים]] ו-20% [[סודאן\|סודאנים]].{{הערה\|שם=מרץ20\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/sum_2019.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2020}} בסוף [[2022]] שהו בישראל 28,100 מסתננים רשומים.{{הערה\|שם=דצמבר22\|[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/ZARIM_q4_2020.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, מרץ 2021}} ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה אפריקאית שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה ל[[שוודיה]], [[הולנד]], [[ארצות הברית]], [[גרמניה]]{{הערה\|{{וואלה!\|טל רימון\|"כלא בישראל עדיף על רואנדה": הפליטים שמצאו מקלט בברלין\|3133859\|17 בפברואר 2018}}}} ו[[קנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה\|0000017f-e3c9-d38f-a57f-e7db93f70000\|15 במאי 2017}}}} רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך [[גבול ישראל-מצרים]] קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. [[ממשלת ישראל]] נמנעה מל[[החזרה בגבול\|החזירם]] ל[[מצרים]] לאחר עתירה לבג"ץ של 5 ארגונים,<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://law.acri.org.il/he/1576\|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל - ארכיון משפטי {{!}} גירוש מבקשי מקלט למצרים לפי נוהל "החזרה חמה"\|אתר=law.acri.org.il\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2020-02-01}}</ref> משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם.{{הערה\|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}} מצרים וישראל חתומות על ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]]. [[ממשלת ישראל]] רואה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את [[גדר הגבול ישראל–מצרים]], יזמה את התיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] ובנתה את [[מתקן חולות]] – מתקן שהייה למסתננים בסמוך ל[[בית סוהר קציעות]] שב[[הנגב\|נגב]]. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב חקיקה, שהפחיתה מעוצמת המניע העיקרי להגירה לטענת הממשלה – עבודה ששכרה בצידה (רובם המכריע של המסתננים הם גברים בגילאי העבודה){{הערה\|{{הארץ\|יהונתן ליס\|נתניהו בכנסת: "המסתננים הם בעיה קיומית"\|1.1618483\|16 בינואר 2012}}}} – הביאו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012. הממשלה העניקה מעמד של "הגנה קבוצתית" לאריתראים ולסודנים אשר הסתננו ונמנעה מלגרשם לארצם.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=11089080.M09\|סוג=עע"מ\|עותר=נסנט ארגיי אספו\|משיב=משרד הפנים\|ניתן ב=17 ביולי 2012}}}}{{הערה\|שם=לוינסקי61\|הראל, ש' (2015), מנגנון המקלט של ישראל: תהליך העברת הטיפול בבקשות המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לידי מדינת ישראל, עמ' 61. בתוך: קריצמן-אמיר, ט' (עורכת), לוינסקי פינת אסמרה, היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל. מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד}} תחת זאת היא מנסה להוציאם מישראל בדרכים שונות. כמה תוכניות פעולה של הממשלה בעניין נפסלו בבג"ץ. בסוף 2017 החליטה הממשלה כי בפני המסתננים משתי מדינות אלו תועמד הברירה לעבור למדינה שלישית או להיכנס לכלא "סהרונים". בעקבות כך הודיעה המדינה בראשית 2018 כי מסתננים שיצאו עד סוף מרץ יקבלו מענק של 3,500 דולר, ולאחר מכן תתחיל אכיפת התוכנית.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|החל הליך הגירוש: "קחו 3,500 דולר ועזבו לרואנדה"\|5064699\|1 בינואר 2018}}}} על פי נתוני [[משרד הפנים]] מ-[[2018]], אוכלוסייתם מתגוררת בעיקר בשכונות דרום [[תל אביב]] (37%, שהם 13,655 איש), אך גם ב[[פתח תקווה]] (7%), [[אילת]], [[נתניה]] וערים נוספות.<ref name=":0" /> לפי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], בשנת 2023 לא נכנס לישראל אפילו מסתנן אחד, בעוד כ-3500 עזבו. בסוף 2023 נשארו בישראל כ-23 אלף מסתננים, רובם מאריתריאה (74%) ומסודן (18%)<ref>{{ynet\|ירון דרוקמן\|הלמ"ס: ב-2021 לא נכנס לישראל אפילו מסתנן אחד\|news/article/s1fre4duo\|14 בדצמבר 2022}}</ref>. בין השנים 2018 ל-2023, יצאו מישראל מעל 10,000 מסתננים, רובם למדינות מערביות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|ההסכם שבוטל אחרי יום: כשנתניהו הבטיח "נוציא אותם מדרום תל אביב"\|news/article/hygwtngrh\|2 בספטמבר 2023}}}} ==רקע== הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים. מניעי ההגירה נוגעים לתנאי החיים הירודים ביבשת אפריקה הנגועה במלחמות, מעשי [[רצח עם]], משטרים מדכאים, [[מדבור]], [[עוני]], חוסר גישה לשירותים רפואיים מתקדמים, העדר [[תשתית\|תשתיות]] ועוד. אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן [[סודאן]], [[חוף השנהב]], [[אתיופיה]], ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן [[סומליה]] ו[[ניגריה]]. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם [[מהגר עבודה\|מהגרי עבודה]] שהגיעו במטרה לשפר את [[משכורת\|שכרם]] ואת איכות חייהם. טרם בניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים\|הגדר בגבול ישראל-מצרים]], ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם. לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת\|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים.{{הערה\|{{mako\|דני קושמרו\|"הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה\|b62e40f0841e331017\|news-channel2/Weekend-Newscast\|26 בנובמבר 2011}}}} === המצב החוקי בישראל === אף שישראל חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא [[מבקש מקלט\|מבקשי המקלט]]. המדינה הזמינה בעבר [[פליט]]ים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית שנכנסו באופן חוקי. המקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל\|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)\|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בעניין בדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR). בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל.{{הערה\|שם=קלינגר}} סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל קובע כי אדם הנכנס לישראל או יושב בה בניגוד לחוק, דינו מאסר של שנה. עם זאת, לא הוגשו כתבי אישום נגד עובדים זרים או מסתננים על סמך סעיף זה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבישי גרינצייג\|זרים שנכנסים לישראל באופן לא חוקי לא עומדים לדין, אזרחים ישראלים כן\|news/israel/Article-668147\|29 באוקטובר 2018}}}} יצוין כי כנגד אזרחי ישראל מוגשים כתבי אישום בגין אותו סעיף. בשנת [[2008]] החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי [[2009]] החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים",{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx טיפול במבקשי מקלט (RSD)], באתר של [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים.{{הערה\|[http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf "עד שייאטם לבנו": הליכי מקלט בישראל.] דוח באתר [[מוקד סיוע לעובדים זרים]], מרץ 2012}} דו"ח של מבקר המדינה בשנת 2018 קבע כי מדינת ישראל משתהה בבדיקת בקשות מקלט.{{הערה\|[https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_627/8eaa80a0-a426-4424-aefa-8fdc4e8b176a/221-zarim-2.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל], באתר מבקר המדינה}} ===מדינות המוצא של המסתננים=== [[קובץ:הסתננות מאפריקה לישראל.svg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|המדינות שמהן מגיעים מרבית המסתננים: {{מקרא\|#2e6522\|המדינות העיקריות}} {{מקרא\|#74c655\|מדינות משניות}}]] ==== אריתריאה ==== מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-76% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2023]]. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות ב[[מקלט מדיני]] בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]]. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, ומרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי.{{הערה\|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-22}}\|כיוון=שמאל}} [[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]]. אריתריאה הייתה מסוכסכת במשך שנים עם שכנותיה: [[ג'יבוטי]], [[אתיופיה]] ו[[סודאן]].{{הערה\|[http://www.state.gov/r/pa/ei/bgn/2854.htm U.S. Department of State, Background Note: Eritrea]\|כיוון=שמאל}} בעקבות סכסוכים אלו מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים\|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה. ישנן עדויות שלפיהן בשנים האחרונות משך השירות הלאומי התקצר והטיפול בעריקים הפך לפחות נוקשה. מי שעורקים בפעם הראשונה נכלאים למספר חודשים.{{הערה\|שם=הערה מספר 25263051:0\|{{קישור כללי\|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3/2_bc651262-69f1-e811-80e7-00155d0aeea3_11_10971.pdf\|הכותב=מיכל לרר -מחלקת המחקר של הכנסת. עמוד 4\|כותרת=המדיניות של שוויץ ושל דנמרק לגבי מבקשי מקלט מאריתריאה\|אתר=\|תאריך=17 בפברואר 2019}}}} אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר\|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח\|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]].{{הערה\|Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009\|כיוון=שמאל}} לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו.{{הערה\|שם=איילון\|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}} במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב ד"ר משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות היא רצון למצוא תעסוקה ולעלות ברמת החיים. בשנת 2017 [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] של אריתריאה היה כ-1,400 דולר{{הערה\|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/er.html אריתריאה] ב[[ספר העובדות העולמי]] של ה-[[CIA]]}} לעומת כ-36,000 דולר בישראל. בין האריתראים גם מי שנרדפו ממניעים פוליטיים, עריקים ואתיופים המתחזים לאריתראים,{{הערה\|משה טרדמן, [http://www.news1.co.il/uploadFiles/280834376811982.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל]. בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54}} טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל,{{הערה\|שם=שגריר\|{{ynet\|שלומית שרביט\|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים\|4012534\|12 בינואר 2011}}}} מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי ה[[אריתראים]] אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתריאה בכפייה ממדינות אחרות.{{הערה\|שם=רדאקר2012\|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי [[אליזבט צורקוב]] מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}} בדצמבר 2016 פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דוח שלפיו מי שעזבו את אריתריאה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, בתנאי שאינם מתנגדים פוליטיים.{{הערה\|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], בעמ' 31-29}} עוד פורסם כי כשליש מהתל"ג של אריתריאה מקורו מכספים ששולחים מהגרים מהמדינה למשפחותיהם.{{הערה\|שם=ריש\|{{ערוץ 20\|אביה ריש\|שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט\|שוויץ-אריתראים-לא-יקבלו-יותר-מעמד-פליט\|3 בפברואר 2017}}.}} ביוני 2017 פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] בעניין גירושו של אזרח אריתריאה שנכנס באופן בלתי חוקי ל[[שווייץ]]. האזרח טען כי עריקתו מהצבא במולדתו תעמיד אותו בסכנה אם יוחזר אליה. בית הדין הכריע כי ניתן לגרשו, בין היתר בנימוק שלא הוכח שהשבתו לשם תעמיד אותו בסכנה חמורה.{{הערה\|[http://www.statewatch.org/news/2017/jun/echr-mo-v-switzerland-eritrea-asylum-expulsion-judgment-pr-20-6-17.pdf הודעה על פסק בית הדין], 20 ביוני 2017}} גם בית המשפט המנהלי הפדרלי בשווייץ פסק שעזיבה בלתי חוקית של אריתריאה אינה מקנה בהכרח מעמד פליט. באוגוסט אותה שנה פסק בית המשפט שניתן להחזיר אריתראים שכבר שירתו בצבא אל מולדתם. באפריל 2018 החלה ממשלת שווייץ בהליכי גירוש 3,200 אריתראים חזרה למולדתם, מתוך 9,400 אריתראים בשווייץ בסך הכל.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.swissinfo.ch/eng/military-service_switzerland-could-send-back-3-200-rejected-eritrean-asylum-seekers/44022366\|title=Switzerland could send back 3,200 rejected Eritrean asylum seekers\|newspaper=SWI swissinfo.ch\|language=en\|access-date=2018-04-20}}\|כיוון=שמאל}} ביולי 2018 פסק בית הדין הפדרלי בשווייץ כי השירות הצבאי באריתריאה איננו עילה לפליטות ולא נחשב לעבדות או לעבודות כפייה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבישי גרינצייג\|תקדים דרמטי בשווייץ: אין מניעה חוקית להרחיק מסתננים אריתריאים לארצם\|news/israel/Article-651361\|15 ביולי 2018}}}} בעקבות פסיקה של [[בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין]] בפברואר [[2018]], הורה [[היועץ המשפטי לממשלה]] ל[[רשות האוכלוסין וההגירה]] לגבש מחדש קריטריונים לבחינת בקשות פליטות מאריתריאה.{{הערה\|{{הארץ\|לי ירון\|היועמ"ש הורה לבחון אם עריקה מצבא אריתריאה היא עילה למתן מקלט\|0000017f-e328-d804-ad7f-f3faf80f0000\|2 בינואר 2019}}}} ביולי 2018, לאחר 20 שנות סכסוך, חתמה אריתריאה [[הסכם שלום]] עם אתיופיה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/570225\|הכותב=\|כותרת=לאחר 20 שנות סכסוך: שלום בין אתיופיה לאריתריאה\|אתר=www.israelhayom.co.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2019-01-05}}}} מספר שבועות לאחר מכן נחתם חוזה שלום נוסף עם ג'יבוטי והסכם שיתוף פעולה עם [[סומליה]]. סודאן, קרובה גם היא לפיוס.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.israelhayom.co.il/article/608269\|title=בוקר טוב אריתריאה {{!}} ישראל היום\|newspaper=ישראל היום\|language=he\|access-date=2018-11-16}}}} מזכ"ל האו"ם [[אנטוניו גוטרש]] בירך על ההסכמים וב-14 בנובמבר 2018 החליטה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] להסיר את העיצומים שהוטלו על אריתריאה.{{הערה\|{{וואלה!\|\|פה אחד: מועצת הביטחון הסירה את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה\|3200639\|14 בנובמבר 2018}}}} ====סודאן ודרום סודאן==== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=מדינות אפריקה}} מסתננים מ[[סודאן]] מהווים כ-20% מכלל המסתננים לישראל. בין השנים [[2003]] ל-[[2009]] התחולל [[רצח העם בדארפור]] שבמערב סודאן. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו ל[[מצרים]]. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, עקב [[מלחמת אזרחים\|מלחמת האזרחים]], בין אנשי הצפון ה[[מוסלמים]]-[[ערבים]] לאנשי ה[[דרום]] ה[[נוצרים]] וה[[אנימיזם\|אנימיסטים]]; מלחמה אשר הובילה לקבלת העצמאות של [[דרום סודאן]] בשנת 2011. לאחר מכן הגיעו פליטים נוספים עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן. נכון לשנת 2017, [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] לשנה בסודאן הוא כ-4,600 דולר{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/su.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} ובדרום סודאן כ-600 דולר{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/od.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} לעומת כ-36,000 דולר בישראל, כך שעדיף יותר, מבחינה כלכלית, להסתנן לישראל. ====מדינות נוספות==== מסתננים הגיעו גם מ[[סומליה]], [[חוף השנהב]], [[גאנה]], [[ניגריה]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], ו[[קמרון]]. נכון ל-2017, [[תוצר מקומי גולמי\|התוצר לנפש]] לשנה בניגריה, המדינה המפותחת ביותר באפריקה מבחינה כלכלית הוא כ-5,900 דולר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2001rank.html\|כותרת=The World Factbook — Central Intelligence Agency\|אתר=www.cia.gov\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2018-07-21}}\|כיוון=שמאל}} === מסלול ההגעה === המסתננים מאפריקה הגיעו לישראל דרך מצרים וסודאן. חלקם הגיעו בטיסות מ[[ח'רטום]], בירת סודאן, לקהיר, ומשם באוטובוסים וטנדרים שהביאו אותם למרחק של כ-200 מטר מן הגבול.{{הערה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|אוגדונר מצרים: "אלפי מחבלים בסיני - והתופעה גדלה"\|2679227\|18 בספטמבר 2013}}}} גם במצרים וגם בסודאן יש סניף גדול של נציבות האו"ם לפליטים.{{הערה\|[[בן כספית]], [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KDLI כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר], באתר "דה פוסט", 18 במאי 2013}} חלק מהמסתננים שילמו למבריחים [[בדואים]], סכומים שהגיעו לעיתים לחמש מאות עד אלף [[דולר אמריקני\|דולר]], כדי שיעבירו אותם עד לגבול ישראל.{{הערה\|[http://www.cablegatesearch.net/cable.php?id=09CAIRO1852&q=eritrea%20israel מקור בשגרירות ארצות הברית בקהיר] אתר [[ויקיליקס]]}} על פי דו"ח של "[[מוקד סיוע לעובדים זרים]]", היו מקרים שבהם מסתננים נרצחו או הושפלו ומסתננות נאנסו בידי המבריחים.{{הערה\|{{וואלה!\|בועז ווליניץ\|דרך הייסורים מאפריקה לישראל: אונס, רעב ומכות\|1793798\|16 בפברואר 2011}}}} ארגון "[[רופאים לזכויות אדם]]" דיווח על כך שזיהה וטיפל בין 2009 ל-2011 בכ-1,300 מקרים של קורבנות עינויים שעונו במדבר סיני, 7.2% דיווחו כי נחטפו והובאו לסיני ולישראל מבלי שירצו בכך. כמו כן דיווח על מאות אנשים המוחזקים במחנות עינויים בסיני.{{הערה\|[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=55&ItemID=1175 הגיע הזמן להציל את מאות הפליטים המוחזקים במחנות העינויים בסיני], באתר רופאים לזכויות אדם, 30 בנובמבר 2011}} לפי נתוני קבוצת מעקב של האו"ם, הגיעו סכומי הכופר בקיץ 2012 לחמישים אלף דולר למסתנן.{{הערה\|Prof. Mirjam van Reisen, Meron Estefanos, Dr. Conny Rijken, [http://www.eepa.be/wcm/dmdocuments/publications/report_Human_Trafficking_in_the_Sinai_20120925.pdf Human Trafficking in the Sinai: Refugees between Life and Death], Tilburg University/Europe External Policy Advisors, Brussels, 26 September 2012, page 30 {{ש}} Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013\|כיוון=שמאל}} סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות.{{הערה\|[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]\|כיוון=שמאל}} ===מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופליטים=== מהגר עבודה הוא מי שעזב את ארצו כדי לחפש עבודה ולשפר את מצבו הכלכלי.{{הערה\|[https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant Settlement Services International - Refugee FAQs: What is the difference between a refugee and a migrant]\|כיוון=שמאל}} פליט הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת.{{הערה\|מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".}} לפי אמנת הפליטים של האו"ם, פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה.{{הערה\|אמנה בדבר מעמדם של פליטים, '''כתבי אמנה''', כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.}} מבקש מקלט הוא מי שמבקש מקלט כפליט.{{הערה\|[http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html UNCHR Asylum Seekers]\|כיוון=שמאל}} רובם של המסתננים מאפריקה לישראל לא ביקשו מקלט, ועל כן קבע בג"ץ ב-2017 כי לא ניתן לקרוא לכל הקבוצה "מבקשי מקלט".{{הערה\|שם=צוויק}} == המסתננים בישראל == <div style="float:left"> {\| class="wikitable mw-collapsible" width="260" ! colspan="4" \| טבלת מסתננים לישראל דרך הגבול עם מצרים ע"פ נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון ליולי 2023<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/zarim_q2_2023/he/zarim_q2_2023.pdf\|הכותב=רשות האוכלוסין וההגירה\|כותרת=נתוני זרים בישראל רבעון שני 2023\|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה\|תאריך=30/06/2023}}</ref> \|- ! שנה !! אותרו בגבול !! אותרו בישראל !! סה"כ \|- \| עד 2006 \|\| - \|\| - \|\| 2021 \|- \| 2007 \|\| - \|\| - \|\| 5284 \|- \| 2008 \|\| - \|\| - \|\| 8943 \|- \| 2009 \|\| - \|\| - \|\| 5367 \|- \| 2010 \|\| - \|\| - \|\| 14,650 \|- \| 2011 \|\| - \|\| - \|\| 17,213 \|- \| 2012 \|\| - \|\| - \|\| 10,441 \|- \| 2013 \|\| 43 \|\|35\|\|78 \|- \| 2014 \|\| 21 \|\| 19 \|\|40 \|- \|2015\|\| 220 \|\| 8 \|\| 228 \|- \|2016\|\| 18 \|\|3\|\|21 \|- \|2017 \|\| 0 \|\| 9 \|\| 9 \|- \|2018\|\| 0 \|\| 8 \|\| 8 \|- \|2019 \|\| 0 \|\| 8 \|\| 8 \|- \|2020 \|\| 0 \|\| 4 \|\| 4 \|- \|2021 \|\| 0 \|\| 3 \|\| 3 \|- \|2022 \|\| 0 \|\| 1 \|\| 1 \|- \|2023 \|\| 0 \|\| 0 \|\| 0 \|- \|סכום כולל \|\| 302 \|\| 98 \|\| 64,319 \|} <!-- הנתונים המוצגים בטבלה הם דינמיים ומתעדכנים באופן רטרואקטיביים ביחס לחודשים קודמים ולשנים קודמות --> </div> בין המסתננים היו גם קטינים שהגיעו באופן עצמי, רובם מ[[אריתריאה]]. תחילה הושמו הקטינים במשמורת עם בוגרים ובהמשך הועברו לאגפים נפרדים. באוגוסט 2010 החל לפעול מתקן "מתן", שבו הוחזקו קטינים בלבד. באוגוסט 2013 נסגר המתקן ושוכניו שוחררו. בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בעתירה שהגישו ארגוני סיוע למסתננים בשנת 2007, התחייבו הרשויות לממן ייצוג משפטי למסתננים קטינים.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://hotline.org.il/refugees-and-asylum-seekers/unaccompaniedminors/\|הכותב=Felix007.com\|כותרת=המוקד לפליטים ולמהגרים {{!}} קטינים בלתי מלווים בישראל\|אתר=hotline.org.il\|תאריך_וידוא=2020-09-19}}</ref> [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - MRS. OLMERT MEETS WITH SUDANESE REFUGEES.jpg\|ממוזער\|250px\|[[עליזה אולמרט]], אשת [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]], [[אהוד אולמרט]], משוחחת עם סודנים שהסתננו לישראל ממצרים. 2007]] ===מספר המסתננים=== עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים. מספר זה אינו כולל ילדים שנולדו להם בישראל. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות.{{הערה\|שם=הגירה2015\|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}} במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים\|2602184\|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל,{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד מול 9,570 בתקופה המקבילה ב-2012. מתחילת 2014 ועד סוף יולי אותה שנה נתפסו בגבול 19 מסתננים ואותרו בתחומי ישראל 49 שלא היה ידוע על נוכחותם בישראל. בתקופה זו עזבו את הארץ מרצון 4,795 מסתננים.{{הערה\|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/רבעון%202%202014.pdf נתוני זרים בישראל] יולי 2014}} נכון לסוף 2019 שוהים בישראל כ-31 אלף מסתננים.{{הערה\|שם=מרץ20}} נתון זה אינו כולל אלפי ילדים שנולדו בישראל, מסתננים שנכנסו לארץ בלא ידיעת השלטונות ואינם רשומים ואזרחיות אריתריאה שהגיעו בטיסות לארץ. ===מגורים ועבודה=== באפריל 2008 החליטה המדינה לא לאפשר למסתננים לשהות במרכז הארץ, בין חדרה לגדרה,{{הערה\|{{הארץ\|שחר אילן\|משרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז\|1.1340925\|5 באוגוסט 2008}}}} אולם המהלך בוטל בהמשך. לאחר ביטולו ועד ליישום חוק ההסתננות ב-2012 הוסעו רבבות עצורים מאפריקה ל[[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב\|תחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. [[רשות ההגירה]] אינה מנהלת מעקב מדוקדק אחרי מקום מגוריהם של המסתננים, אולם על פי הערכות משנת [[2011]], המבוססות על נתוני [[משטרת ישראל]], הרשויות המקומיות וארגוני הסיוע, התגוררו ב[[תל אביב]] 15,000–17,000 מסתננים (בעיקר בדרום תל אביב, אם כי המספר כולל גם את המתגוררים ב[[בת ים]] וב[[בני ברק]]) וב[[אילת]] 4,000–8,000. באשדוד ההערכות נעות בין 1,500 ל-2,000, ב[[ירושלים]] 800–1,000, וב[[ערד]] 400–600.{{הערה\|שם=מחקר כנסת\|{{מממ\|גלעד נתן\|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט\|15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_15576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10579\|11 באוקטובר 2010}}}} עיסוק בולט של המסתננים הוא עבודות במלונות, בפרט באילת. בשנים האחרונות יש גידול במספר המסתננים ב[[פתח תקווה]] ומספרם מוערך באלפים.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|בהוראת עיריית פתח תקוה, חברת החשמל החלה לנתק את הזרם לדירות מבקשי מקלט\|0000017f-e3b6-d568-ad7f-f3ff1ef00000\|28 בפברואר 2017}}}} ====המסתננים בתל אביב==== האזורים המזוהים עם המסתננים ב[[דרום תל אביב]] הם [[נווה שאנן (תל אביב)\|נווה שאנן]], [[שכונת שפירא]] ו[[שכונת התקווה]], והם מתגוררים שם בצפיפות רבה. על פי רשות האוכלוסין וההגירה בפברואר 2018 התגוררו בתל אביב 13,655 מסתננים.<ref name=":0">{{קישור כללי\|כתובת=http://drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf\|הכותב=\|כותרת=הפרישה המרחבית של מבקשי המקלט- מצב קיים\|אתר=\|תאריך=}}</ref> מדו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת שפורסם ביוני 2016 עלה כי מספר המסתננים המתגוררים בתל אביב הוערך בכ-26 עד 30 אלף. מנתוני [[טיפת חלב]] בהם מטופלים ילדים עד גיל 6 עולה כי מספר ילדי המסתננים עד גיל 6 בדרום ת"א הוא 3,343 תינוקות ופעוטות (4,425 עם ילדי עובדים זרים שאינם מסתננים). ישנה מגמת גידול משמעותית במספר התינוקות והפעוטות המטופלים בטיפות חלב בשנים האחרונות (בשנת 2010 היו 261 מטופלים שהם ילדי מסתננים). מספר ילדי המסתננים בשכונות התקווה, נווה שאנן, קריית שלום ושפירא גדול ממספר ילדי הישראלים. בשנת הלימודים תשע"ז נפתחו עבורם 46 גני ילדים, גידול של 58% לעומת שנת הלימודים הקודמת.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|עיריית תל אביב מקימה 46 גנים לילדי זרים, רק בארבעה מתוכם ישולבו גם ישראלים\|0000017f-f6a4-d318-afff-f7e791e30000\|28 ביולי 2016}}}} לדברי יונתן יעקובוביץ' מ[[המרכז למדיניות הגירה ישראלית\|המרכז למדיניות הגירה]] לכ‑40,000 מסתננים שחיים בישראל יש כ-10,000 ילדים שנולדו בה.{{הערה\|{{ערוץ7\|אבישי גרינצייג\|אפריקה מחכה להם\|341838\|9 במרץ 2017}}}} לקראת שנת הלמודים תשע"ח השקיעה עיריית ת"א 20 מיליון ש"ח בהרחבת מתחם לוינסקי ב-8 כתות גני ילדים נוספים. מלבדם ישנם כ-100 גני ילדים מאולתרים בדרום ת"א.{{הערה\|{{mako\|יעל אודם\|כך נראים הגנים של מבקשי המקלט\|e524214eeb65d51004\|news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2017\|18 ביולי 2017}}}} בקיץ 2016 נסגר בית הספר "[[שבח מופת]]" ובמבנהו נפתחו שני בתי ספר לילדי מסתננים ("קשת" ו"גוונים"). ילדים אחרים לומדים בבתי ספר נוספים המיועדים לילדי עובדים זרים, ביאליק רוגוזין (נווה שאנן) והירדן (שכונת התקווה).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://mekomit.co.il/הורים-מבקשי-מקלט-משביתים-ביס-בתא-המבנ/\|כותרת=הורים מבקשי מקלט משביתים בי"ס בת"א: המבנה מסוכן\|אתר=שיחה מקומית\|תאריך=2019-10-06\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2019-10-19}}}} במקביל ישנה [[הגירה שלילית]] של אזרחים ישראליים משכונות דרום העיר, 500-670 עזבו מדי שנה בשנים 2010–2014. על פי נתוני הדו"ח תקציב עיריית ת"א לאוכלוסיית הזרים בשנת 2015 עמד על כ-58 מיליוני שקלים חדשים.{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03790.pdf שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, א' בסיוון תשע"ו, 7 ביוני 2016; מירב שלמה-מלמד [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825527,00.html דו"ח מיוחד של הכנסת: כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו בשנים האחרונות], 10 ביולי 2016, באתר mynet}} בשנת הלימודים תשפ"א יעלו לכיתה א' ברובע 8 בדרום תל אביב 70 ילדים ישראלים, לעומת 496 ילדי זרים – מספר ילדי הזרים גדל פי 15 בתוך עשור. כך עולה מנתונים שנחשפו בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=66435\|כותרת=מספר ילדי הזרים גדלו פי 15 בתוך עשור - הישראלים נוטשים את דרום תל אביב\|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי\|תאריך_וידוא=2020-02-15}}</ref> המסתננים מפעילים עשרות בתי עסק בדרום תל אביב, בין העסקים מסעדות, חנויות, ו[[פאב]]ים.{{הערה\|חדר החדשות, [https://www.youtube.com/watch?v=TPhScdjX2sY עסקים בלתי חוקיים בדרום ת"א], באתר [[YouTube]], {{כ}}17 בפברואר 2013}}{{הערה\|עומרי מדמון, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=634209 תיעוד: המשטרה פינתה עסק לא חוקי של מסתננים. המסתנן מאיים לפגוע בישראלית], באתר [[ישראלי פטריוט]], 10 ביולי 2013}}{{הערה\|אלחנן גרונר, [http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=56346 הפקרות: מסתננים תקפו תושב ת"א שצילם פאב לא חוקי], באתר [[הקול היהודי]], 5 בפברואר 2013}} לדברי מפקד [[תחנת כיבוי אש]] אזורית תל אביב, כמחצית מכ-3,000 שריפות בשנה, מתרחשות בדרום תל אביב, חלק ניכר באזור התחנה המרכזית.{{הערה\|{{Cite news\|url=https://www.makorrishon.co.il/news/13219/\|title= אזור התחנה המרכזית בת"א הוא מלכודת מוות אחת גדולה \|date=2018-01-22\|newspaper=מקור ראשון\|language=he-IL\|access-date=2018-01-22}}}} עיריית תל אביב מספקת שירותים לאוכלוסיית המסתננים בתחומה, בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנת 2016 השקיעה העירייה 64 מיליון ש"ח בשירותים לאוכלוסייה הזרה בתחומה, שכוללת להערכתה 60–70 אלף איש, רובם מסתננים מאפריקה. העירייה פועלת להכללת אוכלוסייה זו בדירוג הכלכלי-חברתי של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], כדי להוריד את מיקומה בדירוג וכך להגדיל את התקציבים הממשלתיים המועברים אליה.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|עיריית תל אביב מבקשת להוריד את הדירוג החברתי־כלכלי שלה: "לא סופרים את הזרים"\|1.3146579\|8 בדצמבר 2016\|מנויים=לא}}}} ב-2 בספטמבר 2023 [[המהומות בדרום תל אביב (2023)\|התרחשו מהומות בדרום תל אביב]] על ידי מסתננים מאריתריאה בין תומכי המשטר האריתריאי למתנגדי המשטר בעקבות קיום פסטיבל של שגרירות אריתריאה, במהלכם נפצעו מעל 170 איש, בהם כחמישים שוטרים שפעלו לשמור על הסדר ולהפריד בין הניצים. חלק מהפורעים נפצעו מירי חי שבוצע מצד שוטרים שטענו כי הירי היה מוצדק ונבע מחשש לחייהם. הפורעים גרמו נזק רב לרכוש, וניפצו חלונות ראווה של עסקים רבים.{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב, סיון חילאי\|135 פצועים בהתפרעויות בת"א, המשטרה: "הופתענו מעוצמת האלימות"\|news/article/r1kkkklrn\|2 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mivzaklive.co.il/archives/719257\|הכותב=דותן גבאי\|כותרת=המהומות בת"א: עשרות פצועים פונו אל בתי החולים, הוכרז אירוע רב נפגעים\|אתר=חדשות מבזק לייב\|תאריך=2 בספטמבר 2023\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-09-02}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|אבנים וקורקינט על מסעדות בת"א: הוונדליזם והנזק שלאחר ההתפרעויות\|news/article/r1sbn2lc3\|2 בספטמבר 2023}}}} גם במדינות באירופה נרשמו מהומות דומות באותה תקופה.{{הערה\|{{כאן\|שירז תקווה וערן סיקורל\|שני מחנות יריבים: העימות שיוצא משליטה וזולג לרחובות תל אביב ואירופה\|514256\|2 בספטמבר 2023}}}} ===מעמד המסתננים בישראל=== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=מדינות אפריקה}} בעבר בשל הגדרתה של סודאן כ[[מדינת אויב]] של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "[[נתיני מדינת אויב]]" וניתן היה לעצור אותם על פי ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על [[צה"ל]] לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות [[חוק הכניסה לישראל]] בידי גופים אזרחיים".{{הערה\|דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה}} בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית.{{הערה\|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010] באתר [[כנסת פתוחה]]}} ישראל העניקה "הגנה זמנית קבוצתית" למסתננים המזוהים כ[[אריתריאה\|אריתראים]] או [[סודאן\|סודאנים]], המהווים כ-83% מהמסתננים לישראל דרך גבול מצרים.{{הערה\|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, עמוד 4}} ההגנה הקבוצתית מהווה אישור שהייה זמני בישראל, שיש לחדשו מדי שלושה חודשים. להלכה "ההגנה הזמנית הקבוצתית" אינה כוללת אישור עבודה, אולם הממשלה מאפשרת בפועל למסתננים לעבוד ולהתפרנס. בנובמבר 2010, במסגרת עתירה ל[[בג"ץ]], התחייבה המדינה שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=10063120.B06\|סוג=בג"ץ\|עותר=קו לעובד ואחרים\|משיב=הממשלה\|ניתן ב=16 בינואר 2011}}}} בעבר גם בקשות מקלט של אזרחי [[חוף השנהב]] ו[[דרום סודאן]] זכו להגנה קבוצתית, אך תוקף הגנה זו פג. עתירות בנידון נדחו.{{הערה\|{{וואלה!\|יאיר אלטמן\|בית המשפט קבע: גירוש אזרחי דרום סודן - חוקי\|2539582\|7 ביוני 2012}}}}<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%AA%22%D7%9E-58162-01-12\|כותרת=פסק-דין בתיק עת"מ 58162-01-12 - פסקדין\|אתר=www.psakdin.co.il\|תאריך_וידוא=2023-09-02}}</ref> עד סוף 2012 לא אפשרה ישראל למסתננים מסודאן ומאריתריאה להגיש [[מבקש מקלט\|בקשות מקלט]]. לאחר מכן החלו להגיש מסתננים, בפרט אלה שהוחזקו במשמורת, בקשת מקלט במשרד הפנים. לפי נתונים של רשות האוכלוסין בראשית 2018, כ-15,400 אריתריאים וסודנים הגישו בקשות. הרשות דחתה או סגרה מתוכן כ-6,600 בקשות. 12 איש (11 אריתריאים וסודני אחד) הוכרו כפליטים. לאלף אנשים שחיו בעבר בחבל [[דרפור]] בסודאן, מתוך 3,150 שהסתננו לישראל, הוענק מעמד של "תושב ארעי", מהם 500 בעת ממשלת אולמרט ו-500 נוספים בשנת 2017. בשאר הבקשות עדיין לא נתקבלה החלטה.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|"אנחנו לא מגרשים, אלא עורכים מבצע החזרה הביתה": הראיון שבו דרעי התעלם מהעובדות\|1.5762902\|24 בינואר 2018}}; {{הארץ\|אילן ליאור\|השר דרעי: המדינה השלישית תקלוט את מבקשי המקלט, גם אם יגורשו בכפייה\|1.5769750\|29 בינואר 2018\|מנויים=לא}}}} קבוצה גדולה של מבקשי מקלט מסודן, יוצאי חבל דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, כ-2,800 איש קיבלה במהלך שנת 2022 מעמד תושב ארעי א/5 וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ טאגאל. קבוצה זו נגרעה ממספר המסתננים בדוחות רשות האוכלוסין.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim2022.pdf\|כותרת=מסתננים רשומים בישראל -2022\|אתר=רשות האוכלוסין\|תאריך=מאי 2023}}</ref> תחקיר של חדשות ערוץ 2 שפורסם באוקטובר 2016 חשף כי בקרב אזרחים אפריקנים מארצות שאזרחיהן אינם נהנים מהגנה קבוצתית ושוהים בישראל פועלים אנשים המפנים אותם לעורכי דין המסייעים להם למצוא עילה להגשת בקשת מקלט שקרית לרשויות בישראל.{{הערה\|{{mako\|גלעד שלמור\|תחקיר:כך תיירים הופכים למבקשי מקלט\|f09143c354b9751004\|news-israel/local-q4_2016\|6 באוקטובר 2016}}}} בראשית 2017 פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים נאווה בן אור כי עריקות מהצבא האריתראי אינה עילה לקבלת מעמד פליט.{{הערה\|שם=ריש}} עם זאת, בפברואר 2018 פסק הדיין אלעד אזר מבית הדין לעררים בירושלים (שהוא ערכאה נמוכה יותר) כי יש להעניק מעמד פליט לעריק מצבא אריתריאה אשר כבר הוחזק שם בכלא במשך שנתיים בשל עריקותו, הוחזר לשירות וברח שוב, ועל כן קיים במקרה זה "פחד מבוסס היטב לרדיפה בארצו".{{הערה\|ערר (י-ם) 14-1010; {{ynet\|אמיר אלון\|הפליט ה-12: פסק הדין התקדימי שעשוי לעכב את הגירוש\|5115164\|15 בפברואר 2018}}}} באוגוסט 2018 דחה [[שופט\|דיין]] [[בית הדין לעררים]], [[מנחם פטישיצקי]], עתירה לקבלת מקלט מדיני של אזרח אריתריאה בן 44 שהסתנן לישראל בשנת 2009, בנימוק כי [[עריקה]] או [[השתמטות מגיוס\|השתמטות]] משירות צבאי באריתריאה, כשלעצמן, אינן עולות לכדי רדיפה פוליטית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://pic-upload.ynet.co.il/news/PSAK_DIN.pdf\|הכותב=הדיין מנחם פטישיצקי\|כותרת=פסק דין - עריקה מהצבא אינה עילה לקבלת מקלט מדיני בישראל\|אתר=\|תאריך=14 באוגוסט 18}}}} ===פשיעה=== בדיון שקיים [[מפכ"ל]] המשטרה, [[דודי כהן]], בדצמבר 2010, נאמר כי לעומת ירידה במקרי ה[[שוד]] בכלל האוכלוסייה, ישנה עלייה דרמטית בעבירה זו בקרב המסתננים, וכי "עיקר הפשיעה היא פנים מגזרית ומרבית העבירות מבוצעות על רקע שתיית אלכוהול. מעשי הפשע הם בתחומי הסדר הציבורי, אלימות ורכוש". עוד נאמר שם כי באותה שנה "נרשמו שישה מקרי רצח בהם מעורבים מסתננים – 4.5 אחוז מכלל מקרי הרצח בישראל".{{הערה\|{{nrg\|אבי אשכנזי\|"עלייה דרמטית במקרי פשיעה אצל המסתננים"\|194/242\|28 בדצמבר 2012\|1\|2}}}} שישה מקרים אלה כוללים [[הריגה]] של אזרחית ישראלית ו[[רצח]] של חמישה מסתננים מסודאן ומאריתריאה בידי מסתננים אחרים.{{הערה\|{{ynet\|רועי מנדל\|בת ההרוגה לשופט: "תן דוגמה, מנע הרצח הבא"\|3952780\|12 בספטמבר 2010}},{{ש}}{{ynet\|ורד לוביץ'\|פליט סודני הואשם ברצח חברו בשל סכסוך כספי\|3844420\|4 בפברואר 2010}},{{ש}}{{ynet\|אבי כהן\|פליט מאריתראה נרצח בת"א, עובד מסודן נעצר\|3834744\|14 בינואר 2010\|קישור מחבר=ללא}},{{ש}}{{ynet\|\|פליט מאריתריאה הואשם ברצח אשתו ההרה בתל אביב\|3991284\|29 בנובמבר 2010}},{{ש}}http://www.iba.org.il/bet/?entity=643644{{ש}}, {{ynet\|רענן בן-צור\|חשד: רצח הסודני בנתניה - בגלל מטען לטלפון\|3927272\|30 ביולי 2010}}}} בדו"ח שפרסם [[מבקר המדינה]] ב-2014 נוסף תיעוד לשני מקרי רצח נוספים. לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים ב[[מחוז תל אביב (משטרה)\|מחוז תל אביב]]. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, [[התקהלות אסורה]], קטטות, הימורים והחזקת סכין.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|המשטרה: עלייה של 23% בפשיעת הזרים\|4204802\|19 במרץ 2012}}}} ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, [[אונס]] ושוד.{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/pnim/2012-06-11.rtf פרוטוקול הדיון באתר הכנסת, עמ' 23-22]}} המשטרה תולה גם את העלייה החדה בשוד מכשירים סלולריים בשנת 2012 בפשיעה של מסתננים.{{הערה\|{{ערוץ7\|נתנאל כ"ץ\|עלייה חדה בגניבת מכשירים סלולאריים\|248701\|20 בדצמבר 2012}}}} לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,208 תיקים פליליים למסתננים כאשר מתעלמים מהתיקים בגין הסתננות, מתוכם 100 תיקים על עבירות מין.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור, יניב קובוביץ\|המשטרה בונה מאגר דנ"א למהגרים מאפריקה\|1.2009611\|2 במאי 2013}}}} בעקבות הגידול בפשיעה הוקמה בשנת 2010 תחנת משטרה חדשה בגינת לוינסקי, המשרתת את תושבי [[שכונת שפירא]] ואזור [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]. בתחנה שירתו כמאה שוטרים.{{הערה\|על פעילות התחנה ראו: [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2012-03-19.rtf התמודדות המשטרה עם קהילת הזרים ומבקשי המקלט בגוש דן], פרוטוקול מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, 19 במרץ 2012}} היא פונתה כעבור מספר שנים. עם זאת נטען בדוח המבקר לשנת 2014 כי לא ניתן לקבוע "ברמה מספקת של ודאות" אם מעורבות הזרים בפשיעה רבה או מעטה ממעורבות כלל האוכלוסייה. לפי הדו"ח, הנתונים המוגבלים שיש בידי המשטרה על זהות החשודים נובעת בין היתר מכך שמקורות המידע של המשטרה על זרים הם מועטים, וכן בשל העובדה כי זרים נוטים לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם וממעטים לפנות למשטרה.{{הערה\|שם=64ג\|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/248.aspx זרים שאינם בני הרחקה מישראל], בתוך דוח שנתי 64ג, תשע"ד, באתר מבקר המדינה}} ביולי 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה נוהל חדש, שלפיו מסתננים שביצעו עבירות אלימות ורכוש תבוטל אשרת שהייתם והם יוחזרו למתקני השהייה. קודם לכן התקיים נוהל כזה רק ביחס לאלו שביצעו עבירות המסכנות את ביטחון המדינה ושלום הציבור.{{הערה\|{{nrg\|nrg מעריב\|היועמ"ש אישר הקשחת נוהל להחזרת מסתננים\|486/591\|3 ביולי 2013\|1\|2}}}} ב-21 בדצמבר 2013 במהלך נאום של שגריר [[אריתריאה]] בפני כ-500 מסתננים תומכי המשטר ארעה קטטה המונית ב[[קבוצת כנרת\|קיבוץ כנרת]] בין תומכי המשטר למתנגדיו. המסתננים זרעו הרס רב במקום והמשטרה עצרה עשרות מעורבים. 12 מעורבים פונו לבית חולים.{{הערה\|{{וואלה!\|עדי חשמונאי\|הקטטה ההמונית בכנס הסודי של השגריר: "עשו פוגרום בקיבוץ"\|2705195\|22 בדצמבר 2013}}}} ב-8 ביוני 2014 הסתיימה פעילות של סוכן סמוי בקרב קהילת המסתננים בדרום תל אביב שנמשכה 14 חודשים. בסופה נערכה פשיטה בה נעצרו 65 מסתננים בחשד ל[[סחר בסמים]] ועבירות רכוש ואלימות.{{הערה\|1=[http://www.south-tlv.co.il/article13951 סוכן משטרתי סמוי הוביל ללכידתם של 65 מסתננים המעורבים בפלילים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב]}} לפני הגעת המסתננים מנתה תחנת שרת בדרום ת"א שוטרים מעטים. נכון לשנת 2017 משרתים בה כ-200 שוטרים. להערכת המשטרה ישנם בדרום ת"א כ-40,000 מסתננים שמספרם עולה במידה ניכרת בסופי שבוע. לדברי ניצב-משנה [[דוד פילו]], מפקד מרחב יפתח, העבירות הבולטות בקרב המסתננים הן גניבת טלפונים, סחר בסמים, אלימות ומקרי שוד בינם לבין עצמם, אלימות כלפי נשים, אירועים של [[אלימות במשפחה]] וזנות.{{הערה\|{{Cite news\|url=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/830.html\|title=מקור ראשון, "אם מישהו מפחד לצאת, יהיה כוח שייגש אליו"\|newspaper=NRG\|language=he\|access-date=2017-10-05}}}} בדיון בו[[ועדת הכנסת]] ביוני 2018 אמר מפקד תחנת שרת כי מאז שנסגרו מתקני סהרונים וחולות יש עלייה באלימות, בשוד ובתקיפות חמורות באזורו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press18.06.18d.aspx\|כותרת=מפקד תחנת שרת, סנ"צ צחי שרעבי: "מאז נסגרו סהרונים וחולות יש עליה באלימות, בשוד ובתקיפות חמורות"\|אתר=main.knesset.gov.il\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2018-06-19}}}} דוח שפורסם בדצמבר 2018 מראה כי שיעור הפשיעה (התיקים שנפתחים ומדווחים) בקרב המסתננים בעבירות מין, רכוש ואלימות גבוה לפחות פי 3 משיעור הפשיעה באוכלוסייה הכללית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://israeli-ipc.org.il/נתוני-הפשיעה-של-אוכלוסיית-המסתננים-דו/\|הכותב=gad\|כותרת=נתוני הפשיעה של אוכלוסיית המסתננים נחשפים בדוח חדש של המרכז למדיניות הגירה\|אתר=המרכז למדיניות הגירה\|תאריך=2018-12-16\|שפה=עברית\|תאריך_וידוא=2018-12-19}}}}{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|חשיפה: נתוני הפשיעה של הזרים מאפריקה\|5426603\|16 בדצמבר 2018}}}} כמחצית מכתבי האישום כנגד מסתננים שהוגשו בת"א ב-2018 נמחקו, לאחר שהנאשמים שוחררו ללא ערבות ולא אותרו. רוב התיקים שנאלצה המשטרה למחוק הם בגין עבירות אלימות, רכוש וסמים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=46596\|כותרת=כמחצית מכתבי האישום נגד מסתננים שהוגשו בת"א - נמחקו\|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי\|תאריך_וידוא=2019-02-08}}}} ===בריאות=== בכמה בדיקות שנערכו בקרב מסתננים מאפריקה בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] נמצא כי שיעור הנשאות של מחלות בקרבם גבוה משיעור הנשאות ב[[אוכלוסייה]] הישראלית. בבדיקות אלו נמצא שיעור נשאות של כחצי אחוז לנגיף ה־[[HIV]] (מחולל מחלת ה[[איידס]]), כחצי אחוז ל[[עגבת]] רדומה, כ־0.6% לחיידקי [[שחפת]], אחוז אחד ל[[סלמונלה]] ואחוז אחד ל[[שיגלה]].{{הערה\|שם=פרידמן09}} להערכת משרד הבריאות היו בשנת 2013 בישראל כ-150 מסתננים נשאי HIV.{{הערה\|שם=64ג}} עם זאת, שיעור הנשאות שזוהה נמוך משיעור הנשאות בארצות המוצא. הבדל זה הוסבר כתולדה של "ברירה טבעית", במסגרתה מתקשים יותר החולים לעמוד בתלאות המסע מאפריקה לישראל ([[אפקט המהגר הבריא]]).{{הערה\|שם=פרידמן09\|רון פרידמן, [http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=184&ItemID=274 Health Ministry data refutes Yishai's claims that African refugees bring in disease], The Jerusalem Post, 6 בנובמבר 2009\|כיוון=שמאל}} בשנת [[2010]] אובחנו ב[[בית החולים איכילוב]] כארבעים מסתננים חולי [[מלריה]], לעומת ארבעה בשנת [[2009]]. בשנת [[2011]] אובחנו שם עשרים מסתננים חולי שחפת ומדי שנה מאובחנים שם כחמישים מסתננים נשאי HIV.{{הערה\|{{ישראל היום\|רן רזניק\|דו"ח פנימי בבית החולים איכילוב: זינוק במחלות מידבקות בקרב מסתננים מאפריקה\|15235\|23 בפברואר 2012}}}} על פי משרד הבריאות, במחצית הראשונה של [[2012]] אובחנו 90 מסתננים כחולי שחפת באזור [[תל אביב]], שהם כ־90% מכלל מאובחני השחפת בתקופה זו באזור זה.{{הערה\|מיטל יסעור בית־אור, [https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=20543&hp=1&newsletter=22.08.2012 איכילוב: רופאה ו־10 עובדים נדבקו בשחפת], [[ישראל היום]], 22 באוגוסט 2012}} בעקבות מקרה שבו אושפזה פעוטה בת למסתננים מאריתריאה שאובחנה מאוחר יותר כנשאית שחפת בסמוך לחולים ישראלים, הוחלט בבית החולים איכילוב כי מהגרי עבודה ומסתננים יאושפזו בבית החולים במחלקות נפרדות ויהיו מזוהים בתגיות מיוחדות, כדי למנוע הדבקה של שאר האוכלוסייה. מהגרי עבודה ומסתננים המבקרים בבית החולים נדרשו לעבור [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית כתנאי לביקור במקום.{{הערה\|,{{הארץ\|{{ללא גלישה\|דן אבן}}\|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון\|1.1745793\|2 ביולי 2012}}.{{ש}}{{ynet\|כרמית ראובן\|איכילוב: מהגרי עבודה יבודדו למחלקות נפרדות\|4250086\|2 ביולי 2012}}}} משרד הבריאות ביטל את חובת הזיהוי בתגיות והפיץ הנחיות זמניות הנוגעות לזרים ולחסרי מעמד שמוצאם במדינות אפריקה ואסיה, התקפות בבתי החולים [[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי\|איכילוב]] ו[[מרכז רפואי וולפסון\|וולפסון]]. לפי ההנחיות נדרשים זרים ממדינות אלה לעבור צילום חזה לשלילת שחפת ריאתית וכן בדיקות דם ל[[חצבת]] ול[[אבעבועות רוח]]. כמו כן הוחלו הגבלות על ביקורי זרים במחלקות רגישות ל[[זיהום נוזוקומי\|זיהומים]], כגון מחלקות [[אונקולוגיה\|אונקולוגיות]] ו[[פג]]יות.{{הערה\|שם=אבן8\|{{הארץ\|דן אבן, רוני לינדר-גנץ\|משרד הבריאות ביטל את חובת הסימון של אפריקאים באיכילוב\|1.1750459\|8 ביולי 2012}}}} במאמר שפרסמו מומחים ל[[בריאות הציבור]] ב[[משרד הבריאות]] נאמר כי החשש להעברת שחפת ואיידס מן האפריקאים לישראלים הוא קטן לאור מנגנוני ההידבקות במחלות אלה (HIV באמצעות [[יחסי מין]] ושחפת באמצעות חשיפה ממושכת לאדם נשא המחלה), וכי מרבית ההדבקות מתרחשות בתוך אוכלוסיית המסתננים.{{הערה\|זהר מור, [[איתמר גרוטו]] ואלכס לבנטל, [http://www.scribd.com/doc/95127152/שחפת-ואיידס-במהגרי-עבודה-2012 שחפת ואיידס במהגרי עבודה - הכצעקתה?], [[הרפואה]] 151, חוברת 3, מרץ 2012, עמודים 175-177}} כדי לאתר נשאי שחפת חדשים המגיעים לישראל, עוברים כל העצורים המובאים ל[[בית סוהר סהרונים]] מ[[גבול ישראל-מצרים]] [[צילום חזה]] לשלילת שחפת ריאתית.{{הערה\|{{הארץ\|{{ללא גלישה\|דן אבן}}\|איכילוב יבודד מהגרים מאפריקה בכניסה לחדר המיון\|1.1745793\|2 ביולי 2012}}.}} חיסון נגד שחפת מוצע לכל הילדים בישראל עד גיל ארבע, גם לאלה שאינם זכאים ל[[אזרחות]].{{הערה\|המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, [http://www.pagegangster.com/p/v9rZd "מצב הבריאות בישראל 2010", עמוד 273]}} בשל אי הפעלת תוכנית [[חיסון\|חיסונים]] מסודרת בארצות המוצא של המסתננים, ישנה בקרב המסתננים נשאות למספר מחלות זיהומיות שאינן שכיחות ב[[העולם המערבי\|עולם המערבי]], דבר המעמיד בסכנת הדבקה אוכלוסייה ישראלית שלא התחסנה ואוכלוסייה בעלת [[מערכת החיסון\|מערכת חיסון]] חלשה.{{הערה\|ד"ר איתן ישראלי וד"ר אבי וינר, [http://osh.org.il/uploadfiles/b_108_meniat_mahalot.pdf "מחלות זיהומיות במערכת הבריאות - מניעת הדבקה של חולים ושל אנשי סגל"], [[המוסד לבטיחות ולגיהות]], עמוד 39}} במאי 2012 התריעו [[פרופסור]] [[גבי ברבש]], מנהל [[בית החולים איכילוב]], וכן פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה ל[[רפואה דחופה]] שם, מפני "פצצת זמן בריאותית" ב[[גוש דן]]. זאת, בשל ריבוי מקרים שבהם מסתננים מאפריקה מגיעים לבתי החולים באזור זה כשהם חולים ב[[שחפת]], [[חצבת]], [[אבעבועות רוח]] ומחלות זיהומיות מידבקות אחרות שאינן שכיחות בעולם המערבי. לדבריהם, "רק מקצת מהמסתננים מתאשפזים ב[[בידוד (בריאות)\|בידוד]] לתקופות זמן קצובות, הרוב נשלחים חזרה לרחוב לאחר טיפול ראשוני והסיכון להידבק מהם גבוה ביותר".{{הערה\|[http://web.archive.org/web/20120923192742/http://doctorsonly.co.il/2012/05/38974/ רופאים בכירים מתריעים: עשרות חולים במחלות מידבקות בקרב המסתננים מאפריקה], בארכיון האינטרנט. מקור הדיווח בידיעות אחרונות.}} ב-2012 הוקמה מחלקת [[אשפוז]] ייעודית מוגנת ומסוגרת למסתננים חולי [[שחפת]] ב[[בית החולים שמואל הרופא]] ב[[באר יעקב]]. המחלקה שייעודה המקורי היה לטפל בחולי ריאות כרוניים נחשבת לאחת ממחלקות האשפוז המסוכנות ביותר בישראל מחשש ל[[הידבקות]] הצוות. על גג המחלקה הותקנה מערכת סינון אוויר בעלות של יותר ממיליון שקלים במטרה לצמצם את סכנת ההידבקות בשחפת. במחלקה מאושפזים עשרות מסתננים, כאשר זמן האשפוז הוא לרוב בין חודש לחודשיים. חולים מידבקים שמעוניינים לסיים את האשפוז ולצאת מבית-החולים רשאים לעשות זאת על-פי חוק, והיו מקרים בהם מסתננים עזבו את בית-החולים על דעת עצמם כאשר הם נחשבים מידבקים.{{הערה\|{{mako\|יואב אבן\|חדש בישראל: מחלקת שחפת מוגנת\|c92aef1adb76831017\|news-channel2/Channel-2-Newscast\|8 ביולי 2012}}}} המסתננים השוהים בישראל אינם זכאים ל[[ביטוח בריאות ממלכתי\|ביטוח הבריאות הממלכתי]] החל על [[תושב ישראל\|תושבי ישראל]], אך על פי [[חוק עובדים זרים]] מחויבים מעסיקים לבטח עובדים זרים המועסקים על ידם ב[[ביטוח בריאות]]. חלק מהמסתננים נעזרים בארגוני בריאות וולונטריים. החוק בישראל מאפשר לחסרי ביטוח רפואי ממלכתי לקבל טיפול רפואי במצבי חירום,{{הערה\|{{כל זכות\|קבלת טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה}}}} וזאת ללא התניה בתשלום מראש, ועל כן בתי החולים נאלצים לספוג את העלויות של טיפולי חירום באוכלוסייה זו. על פי דברי סגן שר הבריאות, [[יעקב ליצמן]], מערכת הבריאות סופגת מעל 50 מיליון ש"ח כדי לממן את הטיפול הרפואי במסתננים.{{הערה\|{{נענע10\|מירי מיכאלי\|ליצמן: המסתננים עולים 50 מיליון שקל בשנה\|900713\|31 במאי 2012\|\|news}}}} ב-2012 נולדו ב[[בית החולים איכילוב]] כ-700 תינוקות למסתננות אריתראיות וסודניות שהיוו כעשירית ממספר הלידות שם.{{הערה\|{{mako\|יואב אבן\|שיא בלידות אפריקנים באיכילוב\|75f115c57b4e931017\|news-israel/health\|20 בספטמבר 2012}}}} שיעור הפגים בקרב לידות המסתננות גבוה פי 2 מזה באוכלוסייה הכללית. עלותן של לידות המסתננות לבית החולים מוערכת ב-28 מיליון ש"ח.{{הערה\|{{mako\|אלינור פוקס\|אימהות: לא רוצות להיות בחדר עם מסתננים\|20356dc35928d31006\|ninemonth-research\|19 במרץ 2013}}}} משנת 1998 פועלת ב[[יפו]] [[מרפאה]] מטעם "רופאים לזכויות אדם", המעניקה טיפול רפואי לחסרי מעמד אזרחי, שאינם זכאים לשירותי בריאות על פי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ואינם מבוטחים ב[[ביטוח רפואי]] כלשהו.{{הערה\|[http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=11 מרפאה פתוחה], עמותת רופאים לזכויות אדם - ישראל}} על פי נתוני העמותה, בשנת 2011 היו בה כ-8,000 ביקורים, וב-2012 היו בה 6,900 ביקורים.{{הערה\|שם=64ג}} בספטמבר 2008 נפתחה במתחם [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]] מרפאת פליטים, שהוקמה ביוזמת [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות. המרפאה משרתת למעלה מחמשת אלפים וחמש מאות מטופלים המגיעים באופן סדיר, מרביתם מסתננים מאפריקה, בעזרת רופאים מתנדבים וכוח עזר רפואי.{{הערה\|שם=הרי\|[http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=6203 מרפאת פליטים פועלת ביוזמת ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות בתל אביב – 2012-2008], אתר ההסתדרות הרפואית בישראל}} התרופות המשמשות את המטופלים נתרמות על ידי חברות תרופות.{{הערה\|[http://www.plitim.co.il/clinic.html מרפאת פליטים בתחנה המרכזית בת"א], אתר "למען פליטי דרפור"}} ===חינוך=== [[חוק לימוד חובה]] חל על כלל הילדים בישראל ובהם גם ילדי המסתננים, והם משולבים במערכת החינוך. באילת סירבה העירייה במשך 4 שנים לרשום את ילדי המסתננים למערכת החינוך, והם נאלצו ללמוד מחוץ לעיר. בעקבות [[עת"מ אטוש מאג'ד מאנג'אן נגד עיריית אילת\|עתירה של ארגוני הסיוע]] נגד עיריית אילת ו[[משרד החינוך]] פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע באוגוסט 2012 כי על עיריית אילת לשלב תלמידים אלה במערכת. העירייה, בתמיכת משרד החינוך, ערערה על ההחלטה. [[בית המשפט העליון]] מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך והעירייה,{{הערה\|{{הארץ\|טלילה נשר\|העליון מתח ביקורת חריפה על הפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך\|1.1807940\|23 באוגוסט 2012}}}} ובעקבות כך שולבו ילדי המסתננים במסגרות החינוך בעיר. == פעולות מוסדות המדינה מול המסתננים == ===גירוש מיידי למצרים=== מתחילת שנת [[2006]] החלו להגיע סודאנים לישראל,{{הערה\|[http://www.kavlaoved.org.il/תחומי-פעילות/פליטים-ומבקשי-מקלט/ אתר קו לעובד]}} בעקבות פיזור הפגנות אלים שהתחולל במצרים במסגרתו נהרגו כמה סודאנים. ב-[[2008]] הנחה ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] את הגורמים המקצועיים להחזיר את המסתננים מייד למצרים, בנוהל שכונה "החזרה חמה".{{הערה\|{{הארץ\|ברק רביד, רותי סיני\|רה"מ הורה להחזיר למצרים מסתננים מיד עם לכידתם\|1.1313611\|23 במרץ 2008}}}} מנגד, ארגונים רבים פעלו למען השארתם בישראל, בפרט על רקע [[רצח העם בדארפור]]. זאת אף על פי שהפליטים מדארפור לא היו חלק גדול מהמסתננים מסודאן (על פי הפורום לזכויות פליטים, בשנת 2008 נמצאו בישראל כ-4,000 איש מסודאן שמהם כ-1,200 מחבל דארפור והשאר מדרום סודאן).{{הערה\|[http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008] הפורום לזכויות פליטים}} בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגוני [[זכויות אדם]] התחייבה המדינה בשנת 2008 לקיים "החזרה חמה" רק לאחר תשאול המסתננים, כדי לאפשר להם לבקש מקלט, בהתאם ל[[עקרון האי-החזרה]]. המדינה הודתה כי בעניין זה חלו תקלות ומסתננים הושבו ללא תשאול.{{הערה\|{{הארץ\|רותי סיני\|המדינה מודה: תקלה חמורה בהחזרת 91 אפריקאים למצרים\|1.1346687\|2 בספטמבר 2008}}; {{הארץ\|אנשיל פפר\|אנשי המילואים התנגדו להחזרה בכוח של מסתננים למצרים - והנוהל הוקפא\|1.1171903\|22 באפריל 2011}}}} ===טיפול בבקשות מקלט=== כאמור, בשנת [[2008]] החליטה המדינה להעביר את בדיקת הזכאות למעמד פליטים מנציבות האו"ם ל[[רשות האוכלוסין וההגירה]]. אלו מבין המסתננים שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל[[בית סוהר סהרונים]], שם עברו רישום ו[[שימוע]] לקביעת מעמדם. מי שזוהו כאריתראים או כסודאנים הוגדרו כזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ושוחררו לאחר בדיקות רפואיות. השאר עברו שימוע נוסף אצל יחידת בדיקת מעמד הפליט (Refugee Status Determination - RSD) של רשות האוכלוסין, שהחלה לפעול ב[[יולי]] 2009. אלה שנקבע כי הם בני-הרחקה רשאים לערער על ההחלטה, בהליך שיכול לארוך תשעה חודשים. בשל חוסר מקום במתקן שוחררו גם אנשי קבוצה זו וניתן להם [[כתב הגנה]]. לעיתים הם נעלמו ועל פקחי [[יחידת עוז]] הוטל לאתרם. בין יולי 2009 למאי 2010 גורשו 863 מסתננים.{{הערה\|דו"ח מרכז המחקר והמידע ממאי 2010}} אחוז ההכרה בפליטים מ[[אריתריאה]] ומ[[סודאן]] במדינת ישראל נמוך מאוד בהשוואה להכרה בהם במדינות אחרות.{{הערה\|שם=הערה מספר 20170524041706:0\|{{הארץ\|אילן ליאור\|15 אלף בקשות מקלט תלויות ועומדות - המדינה לא אישרה אף אחת מתחילת השנה\|0000017f-f09d-d487-abff-f3fffb740000\|20 ביולי 2016}}}} עם זאת, כאמור, ישראל העניקה למסתננים משתי המדינות "הגנה קבוצתית" במשך שנים, עד 2018, והעניקה מעמד של "תושב ארעי" לכאלף יוצאי דרפור. בדצמבר 2021 לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת טאגאל נגד שר הפנים פרסמה רשות האוכלוסין בהתאם להוראת בג"ץ רשימה נוספת של 2,426 אנשים יוצאי חבל דרפור הזכאים למעמד של תושב ארעי.{{הערה\|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/psd_tegal/he/PSD_TEGAL.pdf]}}{{הערה\|[https://www.gov.il/he/departments/news/psd_tegal בהתאם לפסק הדין בבג"ץ 4630/17 ו-7552/17 מפורסמת בזאת רשימת מבקשי מקלט יוצאי חבל דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול הזכאים לקבל רישיון א/5 מכוח פסק דין טאגאל], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]], 26 בדצמבר 2021}} בשווייץ, לשם השוואה, מעמד של מבקש מקלט מקבלים כ-35%–55% מהאריתראים, הגנה משלימה מקבלים כ-25%, והחלטה שלילית המחייבת עזיבת שווייץ כ-20%–25%.{{הערה\|שם=הערה מספר 25263051:0}} ===הקמת גדר בגבול מצרים=== [[קובץ:ISR-EGY border 6521a.jpg\|שמאל\|ממוזער\|280px\|קטע מ[[גדר הגבול ישראל–מצרים]] שנבנתה]] בינואר 2010 אישרה הממשלה את בנייתה של [[גדר הגבול ישראל-מצרים\|גדר גבול חלקית בין ישראל למצרים]] שכוללת חיישנים. העבודות על הגדר החלו בנובמבר 2010 והושלמו בסוף [[2012]] (למעט קטע מורכב מבחינה הנדסית, באזור אילת).{{הערה\|שם=השלמה\|{{וואלה!\|אמיר בוחבוט\|הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים\|2602184\|31 בדצמבר 2012}}}} עלותה המשוערת כ-1.5 מיליארד ש"ח.{{הערה\|{{nrg\|אורי בינדר\|אהרונוביץ' בגבול מצרים: מאות מסתננים כל חודש\|134/975\|20 ביולי 2010\|1\|2}}{{ש}}{{הארץ\|דנה ויילר-פולק, ברק רביד\|ראש הממשלה נתניהו אישר: תוקם גדר בגבול עם מצרים בעלות 1.5 מיליארד שקל\|1.1183660\|10 בינואר 2010}}}} במהלך הקמת הגדר ירד במידה ניכרת מספר המסתננים,{{הערה\|{{ישראל היום\|יורי ילון\|צניחה במספר המסתננים לישראל\|19791\|31 ביולי 2012}}}} וההסתננות נבלמה כמעט לחלוטין עם השלמת הגדר.{{הערה\|שם=השלמה}} ===פעולות בתחום הכלכלי=== ביוני 2013 אישרה הכנסת את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013,{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2398/2398.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013], ס"ח 2398 מיום 13 ביוני 2013}} המגביל מסתננים בהוצאת רכוש וכסף מישראל, כדי "להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל ידי כך לצמצם את ה[[תמריץ]] להסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל".{{הערה\|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/718/718.pdf הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן - הוראת שעה), התשע"ב-2012], ה"ח הממשלה 718 מיום 23 ביולי 2012}} בהתאם ל{{סחפ\|חוק עובדים זרים\|סעיף 1יא1}}, שנכנס לתוקף ב-1 במאי 2017, נדרשים מעסיקי מסתננים לנכות 20% מהשכר המשולם למסתנן, ולהפקידו, בתוספת הפרשת מעסיק של 16%, בקרן שאותה יקבל המסתנן רק כאשר יצא מישראל.{{הערה\|[https://www.gov.il/he/Departments/Guides/guide_for_infilitrators_regarding_monies_from_employers דף מידע בנושא פיקדון לעובדים זרים מסתננים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}} ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום שנצבר אם המסתנן לא יעזוב במועד שנקבע לו.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|הכנסת אישרה: מבקשי מקלט יחויבו להפריש 20% משכרם לפיקדון כתמריץ לעזיבת ישראל\|1.3194684\|3 בינואר 2017}}}} בהודעת המדינה ל[[בג"ץ]] ביוני [[2019]] נאמר שמספר המסתננים הדורשים את כספי הפיקדון עולה על ציר הזמן ושיש בכך ראיה לכך שהחוק מועיל לצמצום מספר המסתננים.{{הערה\|{{ישראל היום\|עקיבא ביגמן\|יותר מסתננים עוזבים בגלל חוק הפיקדון\|672455\|9 ביולי 2019}}}} באפריל [[2020]] ביטל בג"ץ ביטל את הסעיף בחוק המחייב הפקדת 20% משכר המסתננים בפיקדון. עם זאת, דחה בג"ץ את העתירה לבטל גם את חלקו של המעסיק בפיקדון.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=17022930.V53\|סוג=בג"ץ\|עותר=אסתר צגיי גרסגהר ואחרים\|משיב=הכנסת ואחרים\|ניתן ב=23 באפריל 2020}}}} ===מעצרים והגבלות תנועה=== בתחילת 2012 אושר בכנסת תיקון (מס' 3) ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#תיקון מס' 3 והוראת שעה (2012)\|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עיקר התיקון, שעניינו ההליכים המנהליים לטיפול במסתננים והחזקתם במשמורת, נקבע כ[[הוראת שעה]] לשלוש שנים, עד ראשית 2015, כדי לבחון את השפעתו. ביוני 2012 הודיעו ראש הממשלה ושר הפנים כי מעתה מסתננים שייכנסו לישראל יישארו במשמורת במתקן סהרונים ולא ישוחררו בדרום תל אביב כפי שהיה נהוג עד אז.{{הערה\|{{TheMarker\|מוטי בסוק\|נתניהו בממשלה: המסתננים לא יגיעו יותר למרכז הארץ\|0000017f-e278-d568-ad7f-f37b295f0000\|17 ביוני 2012}}}} במתקן שהו גם כמה ילדים לצד אימותיהם.{{הערה\|ענת בן-דור, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, [http://www.mehagrim.org/2012/09/blog-post_28.html דברים שאפשר לעשות רק כשאף אחד לא רואה], לסה פסה, 28 בספטמבר 2012}} [[קובץ:Plitim1.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הפגנת מסתננים בכיכר רבין ב[[תל אביב-יפו\|תל אביב]], ינואר 2014]] בספטמבר 2013 קבע בג"ץ כי החוק המאפשר משמורת של מסתננים במתקן סגור לתקופה של 3 שנים איננו חוקתי ([[בג"ץ אדם נגד כנסת ישראל]]). בעקבות כך, אישרה הכנסת בדצמבר 2013 תיקון (מס' 4) לחוק למניעת הסתננות, במקום החוק שבוטל. לפי החוק החדש, ניתן לשים מסתננים שנכנסו לישראל לאחר תחילת החוק במשמורת למשך שנה. מסתננים שכבר נמצאים בישראל ניתן להעבירם למרכז שהייה שבו יסופקו להם תנאי מחיה, כולל שירותי בריאות, רווחה ודמי כיס.{{הערה\|{{וואלה!\|עמרי נחמיאס\|אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח\|2701858\|10 בדצמבר 2013}};{{ש}} [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A266017C-3CB7-49A9-9C29-675B3F9BA175/42749/2419.pdf חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013], ס"ח 2419 מיום 11 בדצמבר 2013}} לצורך כך הוקם [[מתקן חולות]], אף הוא בקציעות, שהחל לקלוט מסתננים שהועברו אליו מ[[בית סוהר סהרונים]]. המתקן תוכנן להכיל בעתיד כ-9,000 מסתננים. השוהים בו קיבלו [[דמי כיס]] של 500 שקל בחודש. הם יכלו לצאת ממנו, אולם הוטל עליהם לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום.{{הערה\|{{ynet\|רענן בן צור\|3 בדיקות נוכחות, מיקום מבודד ותחבורה ציבורית: מתקן המסתננים "הפתוח" נערך\|4463538\|10 בדצמבר 2013}}}} חלק מהשוהים במתקן נטשו אותו כשהם יוצאים לצעדת מחאה ובהמשך הוסעו באופן מאורגן לירושלים. חלקם הוחזרו למתקן המשמורת סהרונים בשל הפרת כללי המשמעת. למשך מספר שנים גם פעל [[כלא רנסאנס]] ב[[נצרת]] בו הוחזקו מבקשי המקלט. סמוך לראשית 2014 החל משרד הפנים לזמן למתקן "חולות" גם מסתננים ותיקים השוהים בערים בישראל, שאשרת השהייה שלהם פגה. בעקבות כך פתחו אלפי מסתננים בינואר [[2014]] בשביתות ובהפגנות בתל אביב ומול [[הכנסת]] בדרישה שיוחל עליהם מעמד של פליטים.{{הערה\|{{וואלה!\|דנה ויילר-פולק ועמרי נחמיאס\|מבקשי המקלט הפגינו מול הכנסת, נאסרה כניסתם\|2710224\|8 בינואר 2014}}{{ש}}{{ynet\|אטילה שומפלבי\|שר הפנים סער: "בכי של מסעדנים עם כלים בכיור – לא יקבע את המדיניות של ישראל"\|4473576\|6 בינואר 2014}}}} בארגון ההפגנות השתתפו גם ארגוני סיוע ובפרט ארגון [[א.ס.ף]],{{הערה\|{{ערוץ7\|\|מי מארגן, ומהיכן הכסף?\|268532\|9 בינואר 2014}}}} [[הקרן החדשה לישראל]], שהעבירה כסף למימון הפגנת המסתננים ב[[כיכר רבין]], ו[[רופאים לזכויות אדם]].{{הערה\|{{וואלה!\|דנה וילר-פולק\|אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?\|2710528\|9 בינואר 2014}}}} במהלך המחאה תועדו מקרים אחדים שבהם מסתננים שוברי שביתה הותקפו על ידי מסתננים אחרים,{{הערה\|גלעד שלמור, [http://reshet.tv/חדשות/News/Domestic/internal/Article,142731.aspx מסתנן שבר שביתה - והוכה על ידי חבריו], חדשות ערוץ 2, 9 בינואר 2014}} ומקרים שבהם נמנע ממי שאינו נמנה עם הנהגת המחאה לדבר בפני התקשורת.{{הערה\|שם=בן דוד\|{{נענע10\|אלון בן דוד\|מבעיה מקומית לשאלה לאומית: מאחורי הקלעים של מחאת מבקשי המקלט\|1030124\|10 בינואר 2014\|\|news}}}} בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] נגד תיקון מס' 4 קבע בג"ץ ב-22 בספטמבר 2014 כי גם תיקון זה אינו חוקתי וביטלו והורה לסגור את מתקן "חולות".{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=13073850.M19\|סוג=בג"ץ\|עותר=זרי גבריסלאסי ואח'\|משיב=הכנסת ואח'\|ניתן ב=22 בספטמבר 2014}}{{ש}}.{{ynet\|אביאל מגנזי ועומרי אפרים\|מתקן חולות ייסגר, אסור לכלוא מסתננים לשנה\|4572602}}}} בתגובה, אושר בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 חוק המגביל את החזקת המסתננים במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי ועומרי אפרים\|חוק המסתננים המרוכך אושר בכנסת\|4601176\|8 בדצמבר 2014}}}} בעקבות עתירה שהוגשה לו, קיצר בג"ץ את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה ל-12 חודשים, וקבע ששוהים השוהים במרכז השהייה ביום מתן פסק הדין 12 חודשים או יותר, ישוחררו ממנו לאלתר.{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=14086650.c15\|סוג=בג"ץ\|עותר=טשומה נגה דסטה ואחרים\|משיב=הכנסת ואחרים\|ניתן ב=11 באוגוסט 2015}}}} ===הוצאות על הטיפול במסתננים=== מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2017 אמד את ההוצאות של גופים ציבוריים על שהיית המסתננים בישראל לשנת 2016. לפי המסמך, ההוצאות כללו 335 מיליון ש"ח מתקציב [[המשרד לביטחון הפנים]]. סכום זה כלל בעיקר את הוצאות ההפעלה של מתקני סהרונים וחולות וכן הוצאות של משטרת ישראל. עיריית תל אביב הוציאה באותה שנה 120 מיליון ש"ח על טיפול באוכלוסיית הזרים. הוצאות אלה כללו בין היתר שירותי טיפת חלב, מועדוניות, בינוי מעונות והפעלת גני ילדים. משרד הבריאות הקציב עבור שירותי רפואה לזרים 76 מיליון ש"ח. שירותים אלה כללו טיפולים בבתי חולים שהזרים סירבו לשלם עבורם, שירותים רפואיים הניתנים לזרים ללא עלות, הפעלת מרפאות ייעודיות לזרים בתל אביב במימון חלקי של המשרד ועוד. שני התקציבים האחרונים, של משרד הבריאות ושל עיריית תל אביב, מתייחסים לכלל הזרים ולאו דווקא למסתננים מאפריקה. המסמך מציין כי לא ניתן להעריך הוצאות נוספות של הגופים האמורים ושל גופים ציבוריים אחרים, וכן עלויות כלכליות אחרות, כגון הורדת המשכורות של ישראלים המועסקים ברמות שכר נמוכות וירידת מחירי נדל"ן בשכונות המגורים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/489523\|הכותב=יאיר אלטמן\|כותרת=עלות הטיפול במסתננים\|אתר=ישראל היום\|תאריך=11.07.2017}}{{ש}}{{מממ\|נטע משה\|אומדן ראשוני של הוצאות ציבוריות על שהיית מסתננים בישראל - מעודכן\|c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede/2_c5347b7c-e020-e611-80db-00155d010ede_11_9507\|24 במאי 2017}}{{הערה\|שם=נתוני-זרים-2016\|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, שנת 2016]}}}} ===עזיבת מסתננים בהסכמה וגירושם=== במאי 2012 פרסם [[משרד החוץ]] חוות דעת שלפיה אין מניעה לגרש את אזרחי [[דרום סודאן]] לארצם.{{הערה\|{{הארץ\|ברק רביד, דנה ויילר-פולק\|חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן\|1.1708042\|15 במאי 2012}}}} ביוני אותה שנה הודיעה רשות ההגירה והאוכלוסין כי תרחיק כארבעת אלפים מסתננים – כאלף ושש מאות מתוך כאלפיים אזרחי חוף השנהב, כאלף וחמש מאות דרום סודנים וכאלף אפריקאים ממדינות אחרות.{{הערה\|{{ynet\|[[אלדד בק]]\|המגורשים בדרום סודן: חיים חדשים עם אלף אירו\|4243818\|18 ביוני 2012}}}} ב-[[7 ביוני]] [[2012]] התיר [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] לגרש את אזרחי דרום סודאן חזרה לארצם, בהתאם להחלטת [[שר הפנים]], [[אלי ישי]], להפסיק את ההגנה הקולקטיבית עליהם.{{הערה\|{{הארץ\|גילי כהן, דנה ויילר-פולק, עוז רוזנברג\|בית המשפט התיר גירוש אזרחי דרום סודאן לארצם\|1.1725895\|7 ביוני 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3407488.pdf עת"מ 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים], ניתן ב-7 ביוני 2012}} רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה מייד לאחר פסק הדין, כי היא נותנת שבוע לאזרחים מדרום סודאן השוהים בישראל לעזוב את המדינה מרצונם, ושלושה ימים לאחר ההודעה החל מעצר של זרים מדרום סודאן.{{הערה\|{{ynet\|עמרי אפרים ואהובה מאמוס\|מבצע ענק: עשרות זרים עצורים באילת ובמרכז\|4240833\|11 ביוני 2012}}}} כאלף וחמש מאות אזרחי דרום סודאן הוחזרו לארצם, וחלקם סבל שם מסכנות שונות. לפי דיווח של ארגוני סיוע משנת 2013, תוך פחות משנה מתו כעשרים ילדים ומבוגרים מתוך המגורשים עקב מחלות מידבקות.{{הערה\|יובל גורן, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/477/197.html ארגוני הסיוע: מעל 22 פליטים שגורשו לדרום סודן מתו השנה], nrg, 5/6/2013}} על פי מקור שהובא ב"הארץ" כמאה מהמגורשים לסודאן נהרגו.{{הערה\|{{הארץ\|תמר ברס\|ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם\|1.5765393\|25 בינואר 2018\|מנויים=לא}}}} הפרויקט הישראלי "Come True" מממן לימודים בתנאי פנימייה בבית ספר באוגנדה לילדים שמשפחתם גורשה לדרום סודאן.{{הערה\|[http://www.become-world.org/come-true-project.html פרויקט "Come True" באנגלית]}} נוסף לצעדים האמורים, הממשלה מעודדת את המסתננים לצאת מישראל על ידי מתן [[מענק כספי]] ליוצאים. סכום המענק לעוזבים מרצון הועלה לסך של 3,500 דולר וכן תשלום כרטיס טיסה. אלפי מסתננים עברו מרצון למדינות אפריקאיות, בפרט ל[[רואנדה]] ול[[אוגנדה]], שאיתן חתמה ישראל על הסכם. בפברואר 2014 עזבו 1,705 מסתננים את ישראל, לעומת 765 בינואר 325 בדצמבר ו-63 בנובמבר.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|שיא בעזיבת מבקשי מקלט מאפריקה: 1,705 יצאו מישראל בפברואר\|1.2255769\|27 בפברואר 2014\|מנויים=לא}}}} ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] אמר כי רואנדה כבר קלטה 180 אלף מהגרים בחסות ובפיקוח האו"ם, שמחשיב אותה כאחת המדינות הבטוחות באפריקה.{{הערה\|שם=ישראל-היום-רואנדה\|[http://www.israelhayom.co.il/article/531323 ישראל היום - רואנדה בטוחה, אך פליטים אמיתיים יישארו בישראל]}} לדברי יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים, מבקשי מקלט שעוזבים מרצון לא נתקלים בקשיים במדינות החדשות שאליהן הגיעו. ולדבריו ישראל מנהלת בקרה מול כל מי שיוצא באופן ישיר ועל ידי נציגים שמגיעים למדינות הזרות ובודקים, כפי שהמדינה התחייבה בפני בג"ץ.{{הערה\|{{ynet\|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן\|מבקש מקלט הורחק חזרה לסודן: "תישארו בישראל"\|5065267\|2 בינואר 2018}}}} בכתבה ב"הארץ" משנת 2015 הובאו עדויות של מסתננים שהגיעו מישראל לרואנדה ולדבריהם הם שהו בה כמה ימים והוברחו משם, בהכוונת השלטונות, ל[[אוגנדה]].{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|מבקשי מקלט שעזבו לרואנדה: גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים\|1.2642650\|22 במאי 2015}}}} עד מחצית 2017 עזבו מרצון כ-25,000 מסתננים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf\|הכותב=\|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים\|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה\|תאריך=ספטמבר 2017}}}} לפי נציבות הפליטים של האו"ם, בין העוזבים לרואנדה נותרו בה רק כשבעה. בחדשות ערוץ 2 בדצמבר 2017 הובאו ראיונות עם של עוזבים שהצליחו להגיע לאירופה. בראיונות אלה, ובעדויות נוספות שנאספו, סיפרו על התעמרות שלטונות רואנדה בהם ולחץ לעזוב את המדינה. עוד תיארו כיצד לאחר שעזבו את רואנדה חוו בדרכם לאירופה קשיים שכללו הכאה, אונס ומוות.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|"סכנה אמיתית": זו המדינה שתקלוט את המגורשים\|5056306\|13 בדצמבר 2017}}}}{{הערה\|שם=חדשות2-ייסורים\|{{mako\|יוסי מזרחי\|דרך הייסורים של המהגרים מאפריקה\|e213eb8a8b81061004\|news-channel2/Weekend-Newscast-q4_2017\|2 בדצמבר 2017}}}} עם זאת, בית המשפט המחוזי בבאר שבע ובית המשפט העליון הטילו ספק במהימנות העדויות האמורות, וקבעו כי רואנדה ואוגנדה בטוחות. השופטת רחל ברקאי קבעה כי יש למצהירים אינטרס לטעון שאולצו לעזוב את המדינה השלישית כדי לקבל היתרי שהייה במדינות אחרות. נשיאת בית המשפט העליון, [[מרים נאור]], כתבה בפסק הדין שכוונתם של רבים מהמורחקים הייתה מלכתחילה לצאת מהמדינה השלישית ולעבור למדינות מסוכנות, ומשבחרו לעשות כך פקעה אחריותה של מדינת ישראל.{{הערה\|[https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-15-07-5126-416.htm עתמ (ב"ש) 5126-07-15 א.ג.צ נ' מדינת ישראל משרד הפנים], 8 בנובמבר 2015}}{{הערה\|{{פס"ד עליון\|קישור=15081010.c29\|סוג=עע"מ\|עותר=אלמסגד גריוסוס צגטה\|משיב=שר הפנים\|ניתן ב=28 באוגוסט 2017}}; {{מידה\|כותב=יונתן יעקבוביץ'\|כותרת=הפתרון לתופעת המסתננים: רואנדה ואוגנדה הן מדינות בטוחות לחלוטין\|מספר כתבה=57228\|תאריך=11 בינואר 2018}}}} מדוח של ה-OECD וארגון העבודה העולמי עולה כי מהגרי עבודה מקבלים ברואנדה שכר מעל הממוצע, אך [[שיעור האבטלה]] שלהם גבוה מן הממוצע.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/001-D-399587-00.html\|כותרת=מהגרי עבודה ברואנדה: יותר שכר ואבטלה\|אתר=www.news1.co.il\|תאריך_וידוא=2018-02-05}}}} [[נציבות האו"ם לפליטים]] ורואנדה אף חתמו בספטמבר 2019 על הסכם להעברת פליטים סודנים ו[[סומלים]] מלוב למקום מבטחים ברואנדה. גל הפליטים הראשון שעבר לתחומי רואנדה מנה 66 בני אדם כולל נשים וילדים בדרגת סיכון ופגיעות גבוהה ביותר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.unhcr.org/news/latest/2019/9/5d8dc8144/refugees-trapped-libya-flight-danger.html\|הכותב=United Nations High Commissioner for Refugees\|כותרת=For refugees trapped in Libya, a flight out of danger\|אתר=UNHCR\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2019-11-12}}\|כיוון=שמאל}} [[ממשלת ישראל]] יזמה תוכנית לגירוש מסתננים למדינות אחרות ב[[אפריקה]] שהסכימו לקלוט את המסתננים תמורת תשלום. נגד תוכנית זו הגישו [[שמאל פוליטי בישראל\|ארגוני שמאל בישראל]] עתירה לבית המשפט העליון. ב-[[28 באוגוסט]] [[2017]] התיר בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים לגרש מסתננים למדינה שלישית המסכימה לכך, אך אסר על החזקתם במאסר לשם כך במשך יותר מחודשיים{{הערה\|שם=אלמסגד\|{{פס"ד עליון\|קישור=15081010.c29\|סוג=עע"מ\|עותר=אלמסגד גריוסוס צגטה\|משיב=שר הפנים\|ניתן ב=28 באוגוסט 2017}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|יובל בגנו\|בג"ץ למסתננים: "הסכם המדינה השלישית חוקי, כליאה כאמצעי לחץ פסולה"\|news/law/Article-597167\|28 באוגוסט 2017}}}} בדיון נוסף הבהירה הנשיאה [[אסתר חיות]] כי ניתן לגרש את המסתננים גם בכפייה.{{הערה\|שם=צוויק\|גלעד צוויק, [https://mida.org.il/2017/12/05/בגץ-אישר-להרחיק-מסתננים-מישראל/ בג”ץ אישר להרחיק מסתננים מישראל], 5 בדצמבר 2017, באתר [[מידה (אתר אינטרנט)\|מידה]]}} בינואר [[2018]] אישרה הממשלה הסכם לגירוש המסתננים למדינה שלישית. התוכנית הציעה למסתננים לקבל מענק בסך של 3,500 דולר אם יצאו בהסכמה עד סוף מרץ 2018. הסכום צפוי להצטמצם משמעותית לאחר מכן. במקביל, [[מתקן חולות]] נסגר במרץ 2018. לפי פרסומים בנובמבר 2017, ישראל הגיעה לסיכום עם רואנדה שלפיו תשלם לה 5,000 דולר עבור כל מסתנן שיגורש לשטחה. לפי התוכנית, מסתננים שלא יסכימו לעזוב, ייכלאו בכלא סהרונים.{{הערה\|[[ברק רביד]], [https://13news.co.il/10news/mmnews/148027 פרסום ראשון: ישראל תשלם לרואנדה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שתגרש לשטחה], באתר [[ערוץ 10]], 20 בנובמבר 2017}}{{הערה\|{{וואלה!\|דנה ירקצי\|דרעי על גירוש הזרים: "רובם מסתננים; פליטי מלחמה יישארו בארץ"\|3129444\|23 בינואר 2018}}}} לפחות בשלב הראשון נשים, ילדים, והורים לקטינים לא היו מיועדים לגירוש, אלא רק רווקים בגיל העבודה שלא הגישו בקשת מקלט עד [[1 בינואר]] 2018, או שבקשתם נדחתה.{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|"עזיבה מרצון" או כליאה ללא הגבלה: התוכנית לגירוש מבקשי המקלט\|5077987\|30 בינואר 2018}}}}{{הערה\|מיכאל טוכפלד, [https://www.makorrishon.co.il/news/14261/ מנכ"ל רשות ההגירה: "רק רווקים בוגרים יגורשו"], באתר [[מקור ראשון]], 26 בינואר 2018}} ממשלת רואנדה הכחישה את ההסכם. ב-2 באפריל 2018 דיווח ראש הממשלה נתניהו כי ההסכם עם רואנדה קרס, לדבריו בשל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה שאותו קידמה הקרן החדשה לישראל.{{הערה\|{{דבר העובדים\|יהל פרג'\|ביטול מתווה הגירוש: המדינה השלישית לא הסכימה לקלוט את המהגרים\|118974\|2 באפריל 2018}}}} נשיאת הקרן הכחישה זאת.{{הערה\|{{כאן\|הבוקר הזה\|נשיאת הקרן החדשה לישראל: לא דיברנו עם אף אחד באירופה\|29655\|04 באפריל 2018\|item}}}} במקביל הודיע נתניהו על הסכם שחתם עם סוכנות הפליטים של האו"ם שלפיו תוך 5 שנים יהגרו 16,250 למדינות מערביות, ו-16,000 אחרים ייקלטו בישראל ויקבלו מעמד ארעי. ההסכם גרר ביקורת ציבורית קשה, בפרט בקרב תושבי דרום תל אביב וחוגי ימין. בעקבות כך חזר בו נתניהו מההסכם והודיע שהממשלה תמשיך לפעול לגירוש המסתננים למדינה שלישית. בין השנים 2018–2023 עזבו את ישראל מעל 10,000 מסתננים, רובם למדינות מערביות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, מורן אזולאי, לירן לוי\|נתניהו: נבחן גירוש מסתננים שהתפרעו. סמוטריץ': האחראי היחיד למהומות - בג"ץ\|news/article/rjk49111ah\|2 בספטמבר 2023}}}} ===ביקורת על פעילות הממשלה=== בדו"ח של [[מחלקת המדינה]] של [[ארצות הברית]], שפורסם באפריל 2011, נמתחה ביקורת על יחסה של ישראל למבקשי המקלט. נמתחה ביקורת על נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על נוהל "החזרה חמה" ועל ה[[רטוריקה]] של שרים וחברי הכנסת נגדם, כולל ביקורת על השימוש במילה מסתננים כדי לתאר אותם.{{הערה\|{{הארץ\|דנה ויילר פולק\|ארצות הברית: ישראל מפרה זכויות של מבקשי מקלט\|1.1171681\|20 באפריל 2011}}}} ביקורת דומה חזרה גם בדו"ח שפורסם במאי 2012.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|דו"ח מחלקת המדינה: נגד ההגדרה "מסתננים"\|4234026\|25 במאי 2012}}}} [[מבקר המדינה]] [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)\|יוסף שפירא]] פרסם במאי 2014 דוח שבו דרש מהממשלה לשפר את המדיניות ממשלתית בתחום הטיפול במסתננים, כולל סיפוק צורכיהם הבסיסים בתחומי הרווחה והבריאות, זאת "גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם הגר (הזר) היושב בקרבנו, ובדין הבינלאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם". בנוסף נדרשה הממשלה להתמודד עם המצוקה שבה שרויים תושבי השכונות שבהן התרכזו הזרים במהלך השנים, באמצעות הגברת משאבי כוח האדם בתחנות המשטרה.{{הערה\|שם=64ג}} ==היחס בישראל למסתננים== ===התנגדות לשהיית המסתננים בישראל=== במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של ה[[המכללה לביטחון לאומי\|מכללה לביטחון לאומי]] העריכה עו"ד [[עפרה קלינגר]], קצינה בכירה ב[[שירות בתי הסוהר]] ולימים נציבתו, שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של [[ארגון טרור\|ארגוני טרור]].{{הערה\|שם=קלינגר\|עפרה קלינגר, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16 הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי ו[[קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה]], דצמבר 2009, באתר [[אוניברסיטת חיפה]]}} הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל.{{הערה\|שם=שגריר}} עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה. בערים שבהן שיעור גבוה של מסתננים מאפריקה ביחס לאזרחים התעוררה התנגדות לתופעה זו. באילת התקיימה באמצע שנת 2010 הפגנה כנגד הממשלה ובה טענו המפגינים כי תושבים מפחדים ללכת בלילה בשכונות מסוימות.{{הערה\|{{ynet\|אהובה מאמוס\|הפליטים רוצים להישאר באילת: "לא כולם סודנים"\|3918106\|11 ביולי 2010}}}} בדרום תל אביב נערכו הפגנות בשל ריבוי המסתננים במקום. בין הפעילים הבולטים בנושא הם: [[חבר הכנסת\|חברת הכנסת]] [[מאי גולן]], [[שפי פז]] ו[[שלמה מסלאוי]]. ב[[שכונת שפירא]] ו[[קריית שלום]] התארגנו מספר מתווכי דירות והודיעו שלא ישכירו דירות למסתננים בשכונות אלה.{{הערה\|{{הארץ\|נועה קושרק\|מתווכים בדרום ת"א: לא נשכיר דירות לשב"חים\|1.1214829\|2 באוגוסט 2010}}}} ב[[כפר מנדא]] ב[[מחוז הצפון]] פונו מסתננים בכוח מן היישוב על ידי התושבים.{{הערה\|{{mako\|פוראת נסאר ותמיר סטיינמן\|תושבי כפר מנדא גירשו את הסודנים באלימות\|88ec763f4fbe731018\|news-israel/local\|14 ביוני 2012}}.}} אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם [[יעקב כץ (כצל'ה)]], יושב ראש [[הוועדה המיוחדת לעובדים זרים\|הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים]] ב[[הכנסת השמונה עשרה\|כנסת ה-18]], שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה ל[[איום דמוגרפי]] על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת ה[[פשע]] וה[[עוני]] במקומות שבהם מתרכזים המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|רוני סופר\|ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים\|4005787\|28 בדצמבר 2010}}.}} גם [[ראש עיריית תל אביב]], [[רון חולדאי]] פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|גלעד מורג\|חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים\|4156696\|4 בדצמבר 2011}}.}} ב-[[23 במאי]] [[2012]] נערכה ב[[שכונת התקווה]] [[הפגנה]], בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה במסתננים ועל כך שיש תחושת פחד ברחובות. בהפגנה נאמו חברי הכנסת [[מירי רגב]], [[דני דנון]], [[רונית תירוש]] ו[[מיכאל בן-ארי]]. רגב אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו" וקראה לעשות הכול כדי להחזירם למקום מוצאם.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי ועומרי אפרים\|רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות'\|4233655\|24 במאי 2012}}}} בהמשך תקפו חלק ממשתתפי ההפגנה עוברי-אורח [[האדם השחור\|כהי עור]], ניפצו זגוגיות ו[[ביזה\|בזזו]] [[חנות\|חנויות]] ששייכות לאפריקאים, הבעירו [[פח אשפה\|פחי אשפה]] והתעמתו עם שוטרים. 17 מפגינים נעצרו.{{הערה\|{{ynet\|נרי ברנר ובועז פיילר\|מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו\|4233445\|23 במאי 2012}}; עומרי אפרים, בועז פיילר ונרי ברנר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html "צעקו 'לך לסודאן' והכו, חשבתי שרוצים להרוג אותי"], 24 במאי 2012 ynet}} נגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, כולל על ידי ארגון [[יד ושם]] ונשיא המדינה [[שמעון פרס]], בטענה שנשאו אופי [[גזענות\|גזעני]] ו[[הסתה\|מסית]].{{הערה\|[http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה], [[הודעה לעיתונות]], 29 במאי 2012;{{ש}}{{ynet\|[[בלה קאופמן]]\|על סרטן, גזענות ומה שביניהם\|4234931\|29 במאי 2012}},{{ש}}{{הארץ\|רויטל חובל\|סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח\|1.1740434\|26 ביוני 2012}}.}} למחרת התקיימו הפגנות נגד האלימות בירושלים ובתל אביב. בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם.{{הערה\|{{וואלה!\|אור רביד\|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"\|3042305\|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|אלון חכמון\|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"\|news/israel/Article-573913\|7 בפברואר 2017}}.}} בהוראת עיריית פ"ת, [[חברת החשמל]] החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מסתננים,{{הערה\|{{נענע10\|מיה איידן\|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה\|1234363\|27 בפברואר 2017\|\|news}}.}} אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם.{{הערה\|{{הארץ\|אילן ליאור\|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים\|1.4340019\|9 באוגוסט 2017}}.}} על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, פורסם בעיתון [[ישראל היום]] [[סקר]], על פיו 58% מהציבור היהודי תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של [[שארית הפליטה\|הפליטים היהודים]] ב[[השואה\|שואה]], ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[יהודה שלזינגר]]\|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום\|531829\|30 בינואר 2018 22:43}}}} [[המרכז למדיניות הגירה ישראלית\|המרכז למדיניות הגירה]] פרסם מתווה לגירוש המסתננים ולפיו סה"כ מסתננים ברי הרחקה או חזרה עצמאית שניתן להוציא מישראל עומד על 33,000–41,000 בני אדם כולל ילדים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://israeli-ipc.org.il/wp-content/uploads/2018/11/research.pdf\|הכותב=\|כותרת=מתווה להתמודדות עם סוגיית המסתננים- עמ' 31\|אתר=israeli-ipc.org.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2019-01-05}}}} ===ארגוני סיוע ותמיכה במסתננים=== כמה ארגונים עוסקים בסיוע לאוכלוסיית המסתננים. חלקם ייעודיים למסתננים מאפריקה כגון [[א.ס.ף]] (ארגון סיוע לפליטים){{הערה\|[http://www.assaf.org.il/ א.ס.ף אתר הבית]}} ו-[[ARDC]] (המרכז לקידום פליטים אפריקאים){{הערה\|[http://www.ardc-israel.org/he אתר הבית בעברית ARDC]}} בעוד אחרים מקדישים עצמם לכלל אוכלוסיית הזרים כגון [[המוקד לפליטים ולמהגרים]]. כמו כן קיימים ארגוני סיוע רבים שאינם מוקדשים לאוכלוסיות אלו אך מסייעים להן בדרכים שונות בהם [[קו לעובד]], [[רופאים לזכויות אדם]], [[אמנסטי אינטרנשיונל]] ו[[האגודה לזכויות האזרח]]. ארגוני הסיוע פועלים למען אוכלוסיית מבקשי המקלט בשלושה מישורים עיקריים: סיוע משפטי, [[סיוע הומניטרי]] והעלאת המודעות הציבורית לנושא הפליטים ומבקשי המקלט בישראל. רוב ארגוני הסיוע סוברים שעל מדינת ישראל לפעול לשילובם של המסתננים ולאפשר להם בסופו של התהליך לרכוש מעמד של קבע בישראל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://law.acri.org.il//pdf/Principles.pdf\|הכותב=\|כותרת=עקרונות מנחים לזכויות מבקשי מקלט ופליטים\|אתר=law.acri.org.il\|תאריך=\|תאריך_וידוא=2018-12-22}}}} הם פועלים להכשיר את דעת הקהל ברוח זו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.israelhayom.co.il/article/496109\|הכותב=אבי כהן\|כותרת=בארגונים שמסייעים לזרים מאשימים את רשויות המדינה\|אתר=ישראל היום\|תאריך=9 באוגוסט 2017}}}} ארגון [[מסיל"ה]] (מוקד סיוע ומידע לקהילה הזרה) פועל מטעם [[עיריית תל אביב]], באמצעות חברת הבת שלה "מוסדות חינוך ושיקום שכונות". מסיל"ה הוקמה בשנת [[1999]] כיוזמה של עיריית תל אביב במטרה לטפל בקהילת מהגרי העבודה והפליטים וזאת לאחר שלא ניתן מענה לכך מטעם המדינה.{{הערה\|שם=מסילה\|[http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/welfare/Pages/Mesila.aspx עמוד מסיל"ה באתר עיריית תל אביב]}} כיוון שמסיל"ה הוא חלק מהשלטון המקומי, אנשיו מנועים מנקיטת עמדה מוצהרת בנושאים ציבוריים הקשורים בבעיית העובדים הזרים והמסתננים ברמה המדינית. הארגון מפעיל [[ספרייה ציבורית]] ותוכניות לימוד והעשרה. בנוסף לארגוני הסיוע קמה התארגנות אזרחית התומכת במסתננים והיא [[מרק לוינסקי]], יוזמה שקמה בעקבות מותו של יוהנס (יונתן) ברקו, ישראלי ממוצא אתיופי שקפא למוות בגינת לוינסקי בינואר 2012.{{הערה\|{{ynet\|עומרי אפרים\|הפגינו לזכר חסר בית שקפא: "די לפינוי מאהלים"\|4185123\|4 בפברואר 2012}}}} מרק לוינסקי מאורגן דרך מספר עמודים ב[[פייסבוק]] ופעולתם העיקרית של מתנדביו היא חלוקה יומית של אוכל ל[[חסר בית\|דרי רחוב]] ולמסתננים, המתרכזים באזור גינת לוינסקי. הם עוסקים גם באספקת בגדים וציוד, מציאת מחסה ועוד. ב-[[27 באפריל]] [[2012]] הושלכו ארבעה [[בקבוק תבערה\|בקבוקי תבערה]] לעבר דירות של מסתננים בדרום תל אביב. לדירות נגרם נזק קל. בתגובה התקיימה הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים.{{הערה\|{{וואלה!\|מור שמעוני\|בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב\|2528237\|27 באפריל 2012}}}} בעקבות אירוע זה הוקמה עמותת [[אליפלט - אזרחים למען ילדי פליטים]], המסייעת לילדים של מסתננים. [[הקרן החדשה לישראל]] השקיעה בארגוני סיוע למסתננים כ-130 אלף דולר. בשנת 2018, הודיעה הקרן על גיוס של 50 אלף דולר נוספים לקמפיין ציבורי ולפעולות סנגור וסיוע.{{הערה\|[http://nif.org.il/המחנה-הליברלי-בישראל-התעורר/ המחנה הליברלי בישראל התעורר] באתר הקרן החדשה לישראל}}{{הערה\|שם=הקרן\|{{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=הקרן החדשה מגייסת מעל 600 אלף שקלים למנוע הוצאת המסתננים\|מספר כתבה=57631\|תאריך=3 בפברואר 2018}}}} [[קובץ:עצרת מחאה 042018.jpg\|ממוזער\|עצרת מחאה נגד גירוש מסתננים ב[[כיכר רבין]], תל אביב]] בראשית 2018 החל קמפיין נרחב של המתנגדים לגירוש מסתננים. ארגון מסיל"ה של עיריית תל אביב וכן [[רופאים לזכויות אדם]] פעלו לגיוס פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במטרה לסייע בידי מסתננים להימנע מגירוש מסיבות רפואיות.{{הערה\|{{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=עיריית ת”א נגד הממשלה: גורמים רשמיים מנסים לסכל הרחקת מסתננים\|מספר כתבה=57544\|תאריך=29 בינואר 2018}}}} בינואר 2018 חתמו 36 [[סופר]]ים ו[[משורר]]ים על גילוי דעת שבו הפצירו בממשלה לבטל את תוכנית גירוש המסתננים.{{הערה\|{{ynet\|אלעד זרט ואלישע בן קימון\|זעקת הסופרים נגד גירוש הפליטים: "אסור שמדינת ישראל תחולל אסון הומניטרי"\|5072756\|18 בינואר 2018}}}}{{הערה\|{{mako\|\|בכירי הסופרים בארץ נגד הגירוש: "ההיסטוריה שלנו כעם מתהפכת בקבר"\|fb419d820b80161006\|culture-books-and-theatre/articles\|18 בינואר 2018}}}} נערכו החתמות גם על [[עצומה\|עצומות]] דומות של [[ניצולי השואה\|ניצולי שואה]], [[סגל אקדמי\|אקדמאים]] ו[[דיפלומט]]ים בעבר{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|מאות אקדמאים: "עשו את הדבר הנכון. עצרו את הגירוש"\|5073477\|20 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet\|אמיר אלון\|ניצולי שואה לנתניהו: "איך ממשלה יהודית מגרשת פליטים למוות?"\|5076026\|25 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet\|איתמר אייכנר\|דיפלומטים נגד גירוש מבקשי המקלט: "אסור לנו לשתוק"\|5076978\|27 בינואר 2018}}}} רבנית רפורמית הודיעה בתחילת 2018 על יוזמה לגיוס משפחות מישראל שיהיו מוכנות להחביא מסתננים כדי שלא יגורשו.{{הערה\|{{הארץ\|שני ליטמן\|יוזמה פרטית: משפחות יסתירו פליטים שמועמדים לגירוש\|0000017f-dc0d-d3ff-a7ff-fdad9d340000\|17 בינואר 2018}}}} במהלך החודשים פברואר ומרץ נערכו הפגנות נגד הגירוש בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם, בהם מסתננים, בירושלים, בדרום תל אביב{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון וגלעד מורג\|מבקש מקלט מול 20 אלף מפגינים: "בזכותכם יש לי אמון בלב היהודי"\|5129613\|24 בפברואר 2018}}}}{{הערה\|{{ynet\|אמיר אלון\|לקראת עצרת נגד הגירוש בדרום ת"א: "לא נעמוד מהצד"\|5126350\|22 בפברואר 2018}}}} וב[[כיכר רבין]].{{הערה\|{{mako\|ברהנו טגניה\|כ-25 אלף בת"א: "לעצור את הגירוש"\|31986e535685261004\|news-israel/local-q1_2018\|24 במרץ 2018}}}} מתנגדי המהלך גייסו כ-200 אלף ש"ח בקמפיין [[מימון המונים]].{{הערה\|[https://giveback.co.il/project/49338 עוצרים את הגירוש], באתר giveback}} == ראו גם == * [[משבר ההגירה באירופה]] * [[אריתריאה]] * [[סודאן]] * [[פסק דין נסנט ארגיי אספו נגד משרד הפנים]] ==לקריאה נוספת== * טלי קריצמן־אמיר (עורכת), '''לוינסקי פינת אסמרה: היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל''', הוצאת [[מכון ון ליר]] ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד\|הקיבוץ המאוחד]], 2015.{{הערה\|{{הארץ\|ורד לי\|מלה נרדפת: פליטים\|1.2737641\|2 באוקטובר 2015}}}} == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{מממ\|אוֹרי טל\|מסתננים ומבקשי מקלט מסודן בישראל\|bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_bd4b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9399\|19 ביוני 2007}} * [https://www.gov.il/he/departments/policies/haasakat_ovdim_zarim מידע על העסקת עובדים זרים ומסתננים] מאתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]] * [https://web.archive.org/web/20081114172926/http://weekly.ahram.org.eg/2007/856/eg9.htm Al-Ahram: Why are increasing numbers of Sudanese refugees fleeing Egypt for Israel], אוגוסט 2007 * {{ynet\|מיטל יסעור בית-אור\|17% מנשאי איידס ו-13% מחולי שחפת - פליטים\|4002661\|22 בדצמבר 2010}} * ראובן ציגלר, [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/330.aspx כוחן של הגדרות: "מסתננים" ו"מבקשי מקלט" בישראל - שישים שנה לאמנת הפליטים], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1 בספטמבר 2011 * {{mako\|[[דני קושמרו]]\|"הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה\|b62e40f0841e331017\|news-channel2/Weekend-Newscast\|26 בנובמבר 2011}}, חדשות 2, 26 בנובמבר 2011 * {{הארץ\|דנה ויילר-פולק\|פליט או מסתנן - המילון המלא\|1.1716383\|25 במאי 2012}} * {{ישראל היום\|מיטל יסעור בית-אור ויורי ילון\|בהלת השחפת באיכילוב: מסתננים שיגיעו לבי"ח יבודדו\|18781\|3 ביולי 2012}} * {{מעריב השבוע\|בן כספית, סופהשבוע\|כך החריפה בעיית המסתננים והפכה את דרום תל אביב לשטח הפקר\|19 במאי 2013\|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}KDLI}} * {{מממ\|נטע משה, שרון סופר\|פשיעה מדווחת של זרים ובהם מסתננים בישראל 2009–2013\|aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_aebe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_9167\|12 באוגוסט 2014}} * אריאל פינקלשטיין, [http://www.izs.org.il/papers/foreigners2.pdf זרים שאינם אזרחים בישראל- סקירת נתונים], [[המכון לאסטרטגיה ציונית]], דצמבר 2014 * {{דבר ראשון\|אוריאל לוי\|"מסתננים", "מהגרים", "פליטים" או "מבקשי מקלט"?\|72906\|20 ביוני 2017}} * {{השילוח\|הדס לנציאנו\|"הגירה ליהודים, עזרה לפליטים: מורה נבוכים"\|הגירה-ליהודים-עזרה-לפליטים-מורה-נבוכי\|9, אפריל 2018}} * {{מידה\|כותב=גלעד צוויק\|כותרת=אלשיך מפקיר את דרום ת”א: המשטרה מטייחת את נתוני פשיעת המסתננים\|מספר כתבה=60460\|תאריך=11 ביולי 2018}} * {{גלובס\|דרור מרמור\|האנשים שמרוויחים מעשרות אלפי עובדים לא חוקיים בדרום תל אביב\|1001457344\|8 בספטמבר 2023}} * {{ynet\|רועי כ"ץ\|כמה אריתריאים יש בישראל ומה יקרה למחירי המסעדות אם יגורשו? כסף חדש\|economy/article/65oyi2ofq\|3 בספטמבר 2023}} * [http://www.south-tlv.co.il/articlecategory/mproblem נושא המסתננים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב * [http://www.facesofexile.com/#!untitled/c8nk אתר פני הגלות - מבקשי מקלט בישראל] * [http://www.combatgenocide.org/il/?page_id=40 פליטים בישראל], באתר הוועד למאבק ברצח עם == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הסתננות מאפריקה לישראל\|*]] [[קטגוריה:הגירה בלתי חוקית]] [[קטגוריה:ישראל: הגירה וכניסה למדינה]] [[קטגוריה:פסקי דין של בג"ץ]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא `(tor_exit_node)`	false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) `(timestamp)`	'1714307074'
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) `(wiki_name)`	'hewiki'
קוד השפה של הוויקי ($1) `(wiki_language)`	'he'