בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 119 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'Ron8869' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 29040697 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*',
1 => 'user',
2 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title',
17 => 'upload',
18 => 'reupload-own',
19 => 'move-categorypages',
20 => 'minoredit',
21 => 'editmyusercss',
22 => 'editmyuserjson',
23 => 'editmyuserjs',
24 => 'sendemail',
25 => 'applychangetags',
26 => 'changetags',
27 => 'viewmywatchlist',
28 => 'editmywatchlist',
29 => 'spamblacklistlog',
30 => 'flow-lock',
31 => 'mwoauthmanagemygrants',
32 => 'reupload',
33 => 'move',
34 => 'collectionsaveasuserpage',
35 => 'collectionsaveascommunitypage',
36 => 'autoconfirmed',
37 => 'editsemiprotected',
38 => 'skipcaptcha',
39 => 'flow-edit-post',
40 => 'ipinfo',
41 => 'ipinfo-view-basic',
42 => 'transcode-reset',
43 => 'transcode-status'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | true |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 126 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 557848 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'חוק שירות ביטחון' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'חוק שירות ביטחון' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'דוד שי',
1 => 'Refael Ackermann',
2 => 'אביתרג',
3 => 'Ilay432',
4 => 'Matanyabot',
5 => 'Moreshetil',
6 => 'עלי',
7 => 'דג קטן',
8 => 'KotzBot',
9 => 'PurpleBuffalo'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 497890326 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 4339546 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{חוק
| שם = חוק שירות ביטחון
| מדינה =
| תאריך חקיקה = [[30 בינואר]] [[1986]]
| תאריך חקיקה עברי = [[כ' בשבט]] [[תשמ"ו]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת האחת עשרה]]
| תומכים =
| מתנגדים =
| נמנעים =
| חוברת פרסום = [[ספר החוקים]] 1170, עמ' 107
| הצעת חוק = ממשלתית
| משרד ממונה = [[משרד הביטחון]]
| מספר תיקונים = 23
| נוסח מלא = [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_שירות_בטחון הנוסח המלא]
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[File:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}
'''חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986''' הוא ה[[חוק]] המסדיר את ה[[גיוס לצה"ל]]. החוק הוא ממשיך דרכם של חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949 ושל חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשי"ט-1959. עם חקיקתו של [[חוק שירות המילואים]] בשנת [[2008]], עברו אליו מרבית ההוראות העוסקות ב[[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]], ואילו בחוק שירות ביטחון נותרו הוראות העוסקות ב[[שירות סדיר]] והוראות כלליות שרלוונטיות לשני סוגי השירותים.
==היסטוריה==
"חוק שירות ביטחון" המקורי התקבל בכנסת ב-8 בספטמבר 1949. על פי החוק שירות הגברים היה לשנתיים (בין גיל 18 ל-49) ולנשים שנה (בין גיל 18 ל-34){{הערה|{{הבוקר||חוק שרות הבטחון אושר אתמול בכנסת ללא התנגדות|19490909|1}}}}.
==הוראות כלליות==
===תחולת החוק===
בסעיף ה[[הגדרה#הגדרה בחקיקה|הגדרות]] של החוק מצויות שתי הגדרות שמהן נגזרת תחולתו.
ההגדרה "מיועד לשירות ביטחון" מתייחסת לכל [[אזרחות|אזרח]] או [[תושב קבע]] שטרם התייצב לשירות סדיר או שירות מילואים. המדובר בגברים ובנשים בני 16 וחצי ומעלה, שטרם התייצבו לשירות ביטחון, ולא קיבלו [[#פטור מחמת גיל|פטור משירות ביטחון מחמת גיל]]. אזרחים ותושבים אלה הם האנשים שניתן לקרוא להם לרישום ולבדיקה לפני גיוס לצה"ל.
ההגדרה "יוצא צבא" מתייחסת לכל מי שניתן לקרוא לו לגיוס לצה"ל, בין אם לשירות סדיר ובין אם לשירות מילואים. המדובר בגברים ובנשים בני 18 ומעלה, שלא קיבלו פטור משירות ביטחון מחמת גיל. הביטוי "יוצא צבא" שאוב מספר [[במדבר]], בו נאמר "מבן עשרים שנה ומעלה, כל-יוצא צבא בישראל-תפקדו אותם לצבאותם, אתה ואהרון" (א', ג').
===חישוב גילים===
{{סחפ||סעיף 2}} לחוק מסדיר את אופן חישוב ה[[גיל]]ים לצורך הוראותיו השונות, שבהן יש חשיבות לגילו של אדם. בכל ההוראות שבהן יש התייחסות לעניין הגיל, נקבע הגיל לפי [[לוח השנה העברי]].
בעבר נקבעה [[חזקה (פרזומפציה)|חזקה]] לפיה כל מי שהגיע לגיל מסוים מיום [[א' בתשרי]] ועד יום [[כ"ט באדר]] יראו אותו כאילו הגיע לאותו הגיל בא' בתשרי, ואילו כל מי שהגיע לגיל מסוים אחרי יום [[א' בניסן]] יראו אותו כאילו נולד בא' בניסן. למעשה, במקרים אלה, נקבע גילו של אדם כמוקדם בתקופה של עד חצי שנה מגילו האמיתי. ב־[[2004]] [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1925/1925_All.html תוקן החוק] כך שחזקת הגילים לא תחול לגבי ההגדרה "יוצא צבא", כלומר, לגבי הגיל המינימלי בו ניתן לקרוא לאדם לשירות ממש, כדי למנוע שירות של קטינים בצבא ולהתאים את חוקי המדינה לפרוטוקול האופציונלי לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד בעניין מעורבות ילדים בסכסוך מזוין{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/32/32_All.html הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 13) (גיל מינימלי לגיוס), התשס"ג-2003], הצעות חוק הממשלה, התשס"ג עמוד 486}}. ב־[[2010]] [https://web.archive.org/web/20151025042816/http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2234/2234.pdf בוטלה כליל חזקת הגילים] בטענה שאין בה עוד צורך, ומאז החישוב נעשה לפי גילו המדויק של אדם (לפי הלוח העברי), והגיל המינימלי להגדרה "מיועד לשירות ביטחון" הוקדם בהתאם מ-17 ל-16.5 (גיל הגיוס נותר 18).
==התייצבות לרישום ולבדיקה==
{{סחפ||פרק ב|סעיפים 3 עד 12}} לחוק מסדירים את הליכי הבדיקה והמיון הקודמים לגיוס עצמו. החוק מסמיך את [[שר הביטחון]] למנות פוקדים, שרשאים לקרוא למיועדים לשירות ביטחון לשם רישום ב[[לשכת גיוס|לשכות הגיוס]], ולשם בדיקות רפואיות. בסיומה של הבדיקה הרפואית, נקבע האם המיועד לשירות ביטחון כשיר לשירות, בלתי כשיר באופן קבוע לשירות, בלתי כשיר ארעית לשירות, או כשיר לשירות בתנאים מיוחדים. רק מיועד לשירות ביטחון שנמצא כשיר לשירות (כולל בתנאים מיוחדים) יזומן לגיוס. החוק מאפשר גם לחייב את המועמד בקבלת [[חיסון]] נגד [[מחלה|מחלות]] שונות. בצד זאת, קובע החוק כי מי שנפגע כתוצאה מהחיסון, יוכר כ[[נכה צה"ל]], אף שהפגיעה נגרמה לו עוד בטרם החל בשירות.
==הגיוס==
[[גיוס חובה|חובת הגיוס]] לצה"ל הקדימה אף את חוק שירות ביטחון הראשון מ-[[1949]], והיא נקבעה בתחילה בפקודת צבא-הגנה-לישראל, עליה חתם [[דוד בן-גוריון]] כראש [[הממשלה הזמנית]] ב-[[31 במאי]] [[1948]]. סעיף 2 לפקודה קובע כי "במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא-הגנה-לישראל על כל שירותיו. גיל חייבי הגיוס יהיה כפי שייקבע על ידי הממשלה הזמנית". [[מצב חירום (ישראל)|מצב חירום]] הוכרז עוד קודם לכן (ועודו בתוקף).
===גיל הגיוס===
באופן פורמלי, מסמיך החוק לקרוא לשירות סדיר גברים מגיל 18 עד גיל 29 ונשים מגיל 18 עד 26, וכן [[רופא]]ים ו[[רופא שיניים|רופאי שיניים]] מגיל 30 עד 38 ורופאות שיניים מגיל 27 עד 38. בפועל, רוב המתגייסים הם בגילאי 18–19.
החוק מאפשר גם גיוס מגיל 17, אם המתגייס עצמו וכן הוריו או ה[[אפוטרופוס]] שלו הסכימו לכך.
===משך השירות===
לפי {{סחפ||סעיף 15}} לחוק, החל מ-[[1 ביולי]] [[2015]], משך השירות לגבר עומד על 32 חודשים. במשך עשרות שנים קבע הסעיף שמשך השירות לגבר הוא 30 חודשים, אך ב[[צו]] של שר הביטחון נקבע שמשך השירות יעמוד על 36 חודשים. בעקבות עתירה שהגיש [[אמנון רובינשטיין]] (בג"ץ 807/89), בטענה שמדובר ב[[הסדר ראשוני]] שיש לקבעו ב[[חקיקה ראשית]], תוקן החוק ב-[[1995]] ונקבע בו במפורש כי משך השירות יעמוד על 36 חודשים. התיקון נחקק כ[[הוראת שעה]] לשנתיים, אך מאז הוארכה הוראת השעה בכל פעם עד [[30 ביוני]] 2015 (לאחר מועד זה הועמד משך השירות על 32 חודשים).
באותו סעיף קיימים הסדרים נוספים לגבי מי שהתגייס בגיל מאוחר יותר. מי שגילו מעל 27, או שהוא רופא עד גיל 34, לשר הביטחון ניתנה הסמכות לקרוא לו לשירות של שנתיים (באותה הוראת שעה הוארכה תקופה זו לשנתיים וחצי), וכן ניתנה לו הסמכות לקרוא לרופאים עד גיל 38 לשירות של שנה (ובהוראת השעה נקבעה תקופה של שנה וחצי). התקופה המרבית ל[[עולה חדש|עולים חדשים]] שעלו לאחר גיל 27 עומדת על שנה וחצי.
{{סחפ||סעיף 18}} לחוק קובע כי אם חייל נכלא במהלך שירותו בשל [[פסק דין]] של [[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] או קצין שיפוט בכיר, לא תחושב תקופת הכליאה במשך השירות שלו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין אחרת. למעשה, שירותו הסדיר של אותו חייל יוארך בתקופה בה נכלא (ב[[סלנג]] הצבאי מכונה הארכת התקופה "דפוק"). הוראות דומות חלות לגבי מי ש[[נפקדות|נפקד]] מהשירות, למשך התקופה בה היה נפקד.
===גיוס נשים===
בדיוני הכנסת בנוגע לגיוס הנשים לצבא, סערו הרוחות. דוברים רבים ניסו לגייס את המשפט העברי לעמדתם. המתנגדים ציינו את הכלל "לא יהיה כלי גבר על אישה" והתומכים הביאו את דברי רש"י במקום "לא אסרה התורה אלא לבוש המביא לידי תועבה". בסופו ל דבר, הובאו שני פסוקים נוספים שיחדיו מחייבים את שוויון הזכויות והחובות במדינה "ואהבת לרעך כמוך" ו"הקם תקים עמו".<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 24 260-266: חוק שירות הביטחון (גיוס נשים), ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>
{{סחפ||סעיף 16}} לחוק קובע כי תקופת השירות לנשים תעמוד על שנתיים, ולגבי רופאות מעל גיל 35 נקבעה התקופה המרבית על שנה. מאחר שה[[סמכות]] שהוקנתה לשר היא גבול עליון, הוא רשאי לקבוע גם תקופות קצרות יותר. ואכן, בתקופות מסוימות נקבע משך השירות לנשים על 21 חודשים.
בשנת [[2000]] נוסף {{סחפ||סעיף 16א}}, שעניינו [[שוויון]] בשירות. את הוספת הסעיף יזמה [[נעמי חזן]] בעקבות פרשת [[אליס מילר]], והוא קובע את העיקרון לפיו לכל אישה יש זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. מאחר שתפקידים רבים דורשים תקופת הכשרה ממושכת, קובע הסעיף כי שר הביטחון יוסמך לקבוע, באישור ועדת החוץ והביטחון, רשימה של תפקידים שאליהם יוכלו נשים להתנדב לתקופה של 3 שנים, כמו עמיתיהן הגברים. התפקידים, המנויים בתקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס"א-2001, כוללים בין היתר תפקידים אלה: [[טייס]]ת, לוחמת ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], לוחמת ב[[משמר הגבול]], לוחמת ב[[יחידת עוקץ]], [[פיקוח טיסה|פקחית טיסה]], [[כתב (מקצוע)|כתבת צבאית]], [[תוכניתן|תוכניתנית]] ועוד.
==שירות במסגרות אחרות==
במשך השנים שירתו חיילים גם במסגרות שונות מחוץ ל[[צה"ל]], בתפקידים כגון מדריכות טיולים ב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]], [[מורה חיילת|מורות חיילות]] או שוטרים ב[[משמר הגבול]]. החל משנות ה-90 התעוררו ספקות באשר לעצם קיומה של סמכות לקרוא לשירות במסגרות מחוץ לצה"ל. כתוצאה מכך, נערכו מאז 1995 תיקונים שונים בחוק, שהסדירו את הסמכות לקרוא לשירות ביטחון גם מחוץ לצה"ל. במקביל, תוקן גם {{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 18}}, שהסמיך את הממשלה להקים כוחות מזוינים, ונקבע בו כי נוסף על הגנת המדינה, יורשו כוחות אלה לבצע פעולות גם לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה.
===מסגרות לא צבאיות בתוך צה"ל===
{{סחפ||סעיף 21}} מאפשר להקצות שנה משירותו הצבאי של חייל לשם הכשרה [[חקלאות|חקלאית]], ו{{סחפ||סעיף 22}} מסדיר שמירה על גרעינים התיישבותיים. מכוחם של סעיפים אלה מוסדר השירות ב[[נח"ל]]. השילוב בין הגיוס הצבאי לגיוס החקלאי בורך בדיוני הכנסת הן כשילוב שיעודד את רוח ההתיישבות והן בהגדרה והתיחום של מטרות הצבא, שלא יזלוג לאזורים אזרחיים.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 24 257-259: חוק שירות הביטחון (כללי), ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref> יש הסבורים כי נוסחם הארכאי של סעיפים אלה אינם תואמים את פעילותו של הנח"ל כיום, ולמעשה לחלק מפעילויות הנח"ל כיום אין תוקף חוקי{{הערה|{{משפט וצבא|אייל נון|המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל|13|32jncuf3|123|התשנ"ט}}, בעמ' 99–100}}. בשנת [[2005]] יזמה הממשלה תיקון לחוק שירות ביטחון, שבו הציעה לנסח מחדש סעיפים אלה, כדי שיתאמו את המצב הקיים בפועל{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/217/217.pdf הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14) (מסלול הנוער החלוצי הלוחם), התשס"ו-2005]}}. הצעה זו טרם אושרה.
{{סחפ||סעיף 23}} מסדיר פעילות נוספת שאינה צבאית, במסגרת השירות הצבאי. הסעיף מאפשר לחיילים שאין להן השכלה יסודית, להשלים את השכלתם במשך שלושה חודשים מתקופת השירות (פרויקט "[[נערי רפול]]").
===משמר הגבול, משטרה ובתי סוהר===
{{סחפ||סעיף 24}} מסדיר את השירות ב[[משמר הגבול]]. מטרות פעולותיו של משמר הגבול הן ביטחוניות, אך מבחינה ארגונית הוא אינו מהווה חלק מצה"ל אלא מה[[משטרת ישראל|משטרה]], ועל כן התעורר הצורך להסדיר שירות זה במפורש. מאחר שהמשרתים במשמר הגבול מוגדרים כ[[שוטר]]ים, נקבעו ב{{סחפ||סעיף 25}} הוראות שנועדו להבחין בינם לבין יתר השוטרים, ושאינן רלוונטיות אליהם כמי שמשרתים בשירות חובה, כגון הוראות הנוגעות ל[[פיטורים]], התפטרות ושחרור מהשירות.
{{סחפ||סעיף 24א}} מסדיר את גיוסם של חיילים לשירות במשטרת ישראל ([[שירות חובה במשטרה|שח"ם]]). סעיף זה נוסף ב-1995, ובתחילה, נקבע כהוראת שעה לשנתיים, מתוך ההכרה בכך שיש בעייתיות בגיוס חיילים למטרות שאינן ביטחוניות טהורות. משום כך, נקבע גם כי ניתן לגייס חיילים רק ליחידות במשטרה שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה, וכן ניתנה האפשרות לחיילים שהוצבו במשטרה לסרב להצבתם בה ולעבור למסגרת פנים-צה"לית. בנוסף, נקבע כי מספר המוצבים במשטרה יהיה מוגבל, ויובא לאישור הממשלה ו[[ועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת. מאז 1995, הוארכה הוראת השעה 11 פעמים.
{{סחפ||סעיף 24ב|סעיפים 24ב}} {{סחפ||סעיף 24ג|ו-24ג}} מסדירים את גיוסם של חיילים ל[[שירות בתי הסוהר]] ([[סוהר חובה|סוהרי חובה]]). הסדר זה נקבע אף הוא כהוראת שעה לשלוש שנים, בשנת [[2005]], בסמוך להעברת האחריות על [[בית סוהר|בתי הסוהר]] המיועדים ל[[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] בלבד ([[בית סוהר קציעות|קציעות]], [[בית סוהר מגידו|מגידו]] ו[[בית סוהר עופר|עופר]]) מצה"ל לשירות בתי הסוהר. המגבלות שנקבעו לגבי הצבת חיילים במשטרה נקבעו גם כאן - השירות הוגבל ליחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים, למי שהוצב כסוהר חובה ניתנה הזכות לסרב להצבה, ומספר המוצבים בכל שנה טעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון. אף שבחוק נקבע כי החיילים יוכלו להיות מוצבים רק בבית כלא ביטחוניים, בפועל, שירתו חיילים רבים גם בבתי כלא אחרים. זאת, משום שמשיקולים ארגוניים, העביר שירות בתי הסוהר אסירים ביטחוניים רבים לאגפים ביטחוניים בבתי הסוהר בהם כלואים אסירים פליליים. רק בשנת [[2009]] תוקן החוק שאיפשר את הצבתם של החיילים גם באגפים הביטחוניים של בתי הסוהר המעורבים. באותו תיקון נקבע גם כי ניתן יהיה להציב חיילים גם בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק לאותם חיילים, כלומר רכזי כוח אדם ו[[מש"ק ת"ש|מש"קי ת"ש]]. מאז נחקקה הוראת השעה ב-2005, היא מוארכת מדי מספר שנים.
===שירות מוכר===
במקביל לתיקון שאפשר שירות במשטרה, נוסף בשנת 1995 גם {{סחפ||סעיף 26א}}, המאפשר גיוס ל"שירות מוכר", שהוא אחד משני אלה:
* שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הביטחון ו[[יחידת סמך|יחידות סמך]] של משרד הביטחון ו[[משרד ראש הממשלה]] שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה. פירוט התפקידים מובא בצו הטעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
* שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד ביטחוני-לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, [[חינוך]], [[בריאות]], הגנת ה[[עורף (מלחמה)|עורף]] או פעולות [[התנדבות]] למען חיילי צה"ל. פירוט הגופים והתפקידים מובא אף הוא בצו הטעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון. בניגוד לצו מהסוג הראשון, במקרה זה, ניתן לגייס לתפקידים כאלה רק אם שר הביטחון שוכנע כי אם לא ימולאו בידי חיילים בשירות חובה, לא יושגו היעדים הביטחוניים-לאומיים. נכון לשנת [[2009]], כולל צו השירות המוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים את הסמכות לקרוא לשירות בתפקידי חינוך והוראה במסגרת [[משרד החינוך]], [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה]], [[משרד הרווחה]], [[המשרד לקליטת עלייה]], [[החברה למתנ"סים]], [[קק"ל]], [[רשות הטבע והגנים]], [[החברה להגנת הטבע]], [[נאות קדומים]], [[המכון למורשת בן-גוריון]], [[מדרשת שדה בוקר]], עמותת [[לטם]], [[בית ספר שדה כפר עציון]], [[מרכז החינוך העצמאי]] ומוסדות [[מעיין החינוך התורני]], בתפקידי רפואה ו[[סיעוד]] ב[[בית חולים|בתי חולים]] שבהם מאושפזים גם חיילים ואנשי מערכת הביטחון, וכן בתחום העלייה והקליטה במסגרת לשכת הקשר [[נתיב (לשכת הקשר)|נתיב]]{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/72E443A1-8679-43C1-B63D-C5B54166084C/17231/6824.pdf צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התש"ע-2009]{{כ}}}}.
=== תיקון לחוק - סעיף 17א ===
בשנת 2020 נכנס לתוקפו תיקון מס' 23 לחוק - סעיף 17א - שלפיו חייל שהתגייס לצה"ל ונקבע לו [[פרופיל רפואי]] של 24, בעקבות [[תאונה]], [[מחלה]] או מקרה אחר, ייחשב "לא כשיר זמנית" ושירותו הצבאי יימשך שלושה חודשים נוספים מרגע האבחון. אפשרות נוספת עבור החייל היא להשתחרר באופן זמני, כלומר להשתייך ל[[רשימה מקובצת]] (קרי ר"מ 2) עד שישוב להיות כשיר רפואית לשירות צבאי.
===ביקורת===
שירותם של חיילים במסגרות שאינן צבאיות-ביטחוניות הוא עניין שנוי במחלוקת. המתנגדים להסדרים אלה סבורים כי פגיעה קשה ב[[חירות האדם|חירויות יסוד]] לתקופה ממושכת, כפי שמתבצעת בגיוס אזרחים בכפייה, יכולה להיות [[מידתיות|מידתית]] רק כאשר היא מאוזנת עם האינטרס הביטחוני, אך לא עם מטרות אחרות. לטענתם של המבקרים את ההסדרים, השיקול האמיתי העומד מאחורי השימוש בחיילים במסגרות אחרות הוא תקציבי (הרבה יותר זול להעסיק חיילת כ[[מזכירה]] בלשכת שר הביטחון או כ[[מורה]] בפריפריה, מאשר להעסיק אדם במשרה מלאה), וככזה, אין בו כדי להצדיק שימוש בחיילים{{הערה|{{משפט וצבא|אייל נון|המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל|13|32jncuf3|118|התשנ"ט}}, בעמ' 94–104}}.
==פטורים==
===סמכות כללית===
{{סחפ||סעיף 36}} לחוק הוא סעיף סל, המאפשר לשר הביטחון לפטור אזרחים ותושבים "מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים" משירות סדיר או משירות מילואים, או לדחות את התייצבותם או שירותם.
בעבר, נעשה שימוש בסעיף זה כדי לדחות את שירותם של [[בחור ישיבה|בחורי ישיבות]], בהסתמך על התיבה "מטעמים אחרים", דחייה שהפכה לפטור משירות כאשר הגיעו לגיל המתאים. במרוצת השנים הוגשו עתירות רבות ל[[בג"ץ]], בטענה כי הסדר זה פוגע בשוויון. העתירות נדחו מנימוקים שונים, אך בשנת [[1998]] קיבל הרכב של 11 שופטים עתירה בעניין. את פסק הדין כתב [[אהרן ברק]], בו הוא קובע:{{ציטוט|מסקנתנו הינה, כי על פי המצב כיום, שר הבטחון מפעיל את סמכותו, בעניין דחיית השירות של בחורי ישיבה ש"תורתם אומנותם", על פי הכרעה עקרונית שהסמכות לקביעתה היא בידי הכנסת. הפעלת סמכות זו, במתכונת זו, היא איפוא, שלא כדין. בהתאם לכך, ההחלטות המתקבלות על ידי שר הבטחון בדבר מתן דחיית שירות לתלמידי ישיבות אף הן מתקבלות שלא כדין. עם זאת, אין אפשרות מעשית לשנות את המצב הקיים בעניין זה, זמן רב כל כך, מהיום למחר. יש לאפשר לשר הבטחון או לכנסת לקיים דיון ענייני ומסודר בסוגיה זו, על כל השלכותיה.{{הערה|1= {{פס"ד עליון|קישור=97032670.A11|סוג=בג"ץ|עותר=אמנון רובינשטיין ואח'|משיב=שר הביטחון|ניתן ב=9 בדצמבר 1998|פד"י=כרך נ"ב, חלק חמישי, עמ' 481}}}}}} השופט [[מישאל חשין]] אף גרס כי פגיעה כזו בשוויון לא תוכל לעמוד גם אם תיקבע בחוק של הכנסת. בעקבות פסיקת בג"ץ הוקמה [[ועדת טל]], שמסקנותיה הובילו לחקיקת [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם]], התשס"ב-2002 (שנודע בשם "חוק טל"), שהסדיר את דחיית שירותם של בחורי הישיבות במודל דומה. בשנת [[2012]] קבע בג"ץ כי גם ההסדר הקבוע בחוק טל פוגע בשוויון (ואינו עומד בדרישות פסקת ההגבלה המצויה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]), והורה שלא להאריכו לאחר פקיעת תוקפו באוגוסט 2012. בתיקון מס' 19 לחוק נוסף לו פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, ובתיקון מס' 21 הוכנסו תיקונים אחדים לפרק זה. ב-[[12 בספטמבר]] [[2017]] פסק בג"ץ שיבוטל פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון ובטלותו תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין (זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן){{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני|דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס|5015680|12 בספטמבר 2017}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14018770.c29|סוג=בג"ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=12 בספטמבר 2017}}}}.
===פטור מחמת גיל===
{{סחפ||סעיף 36א}} הוא סעיף שקובע את גיל ה[[פטור משירות ביטחון]]. מאחר שלגבי שירות סדיר נקבעו הוראות ספציפיות, הוא רלוונטי יותר עבור שירות מילואים. מאז ה-[[1 באוגוסט]] [[2008]] עומד גיל הפטור על 40 לחייל, 45 ל[[קצין]], ובמקצועות ובתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת - 49. בעבר עמד גיל הפטור על 54 לגברים ו-38 לנשים.
===נשים===
{{סחפ||סעיף 39}} מקנה פטור משירות ביטחון לאמהות ולנשים הרות. נשים נשואות פטורות משירות סדיר, אך לא משירות מילואים. כמו כן, סעיף קטן ג', מקנה לנשים בלבד אפשרות לקבלת פטור מטעמי [[חופש המצפון|מצפון]]{{הערה|יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון, פטורה מחובת אותו שירות.}}.
===פטור מטעמי הכרה דתית===
{{סחפ||סעיף 40}} לחוק פוטר משירות ביטחון מיועדת לשירות ביטחון [[תצהיר|שמצהירה]] בפני שופט או דיין ב[[בית דין רבני]] כי: (1) טעמים שבהכרה דתית<ref>{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|דָּתִיּוּת|2022}}</ref> מונעים אותה מלשרת שירות ביטחון, (2) כי היא שומרות על [[כשרות]] ו(3) כי היא אינה נוסעת ב[[שבת]]. הקלות בה ניתן להשיג פטור זה הביאה לשימוש נרחב בו לשם [[הימנעות מגיוס בישראל|הימנעות מגיוס]], ואף [[דובר צה"ל]] ציין כי "צה"ל ער לכמות ההולכת וגדלה של נשים המקבלות במרמה פטור משירות מטעמי הכרה דתית"{{הערה|1=[[רותי סיני]], "[http://news.walla.co.il/?w=/1/1018507 המבקר: שיעור הקצינות בצה"ל עדיין נמוך]", [[וואלה!]], 4.12.2006.}}.
בניגוד לפטורים אחרים, שמרגע שניתנו, ניתן לבטלם בכל עת, פטור מטעמי הכרה דתית ניתן לביטול רק אם מקבלת הפטור הורשעה בכך שהשיגה את הפטור באמצעות תצהיר כוזב. משכך, ביטול הפטור הוא הליך ממושך, ואכיפתו קשה עד בלתי אפשרית. בשנת [[2012]] אושר ב[[הכנסת|כנסת]] תיקון שיזמה הממשלה לחוק, ולפיו חובת המיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור לפי סעיף זה, לדווח מיד לפוקד אם חדל להתקיים אחד התנאים שהצהירה עליהם במהלך תקופת הקריאה לשירות סדיר או במהלך שנתיים לאחר מסירת התצהיר. התיקון הוסיף [[הוראת שעה]] לקביעת הליך לביטול הפטור על ידי בקשה של פוקד שתוגש לוועדה מיוחדת, אך טרם הותקנו תקנות ליישום הוראת השעה ולכן היא לא נכנסה לתוקף{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9C4E3838-48B0-4C1A-8CE5-579DCC6EEC49/34493/2346.pdf חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב-2012]}}.
===מיעוטים===
הפטור של [[ערביי ישראל]] אינו מוסדר בסעיף בחוק, והוא בא לידי ביטוי בכך שמלכתחילה לא מזמן אותם הפוקד לרישום ולבדיקה. כאשר ניתנו לראשונה פטורים לאוכלוסייה הערבית ב-[[1949]], התנגדו לכך אף כמה מראשי הציבור הערבי, וחבר הכנסת [[תופיק טובי]] מ[[מק"י]] כינה זאת "אפליה גזעית"{{הערה|[[ליאב אורגד]], "[http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/24579/ethnic_israel/LiavOrgad-TheArabMinority-Obligation.doc המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון]" באתר [[האוניברסיטה הפתוחה]] {{DOC}}}}. ב-[[1954]] נערך משרד הביטחון לאפשרות גיוסם של ערבים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר משה ברנט|כותרת=גיוס הערבים לצבא כאינטרס לאומי|כתובת=https://www.openu.ac.il/events/download/261211_Moses%20Barnett.pdf|תאריך=2012|מידע נוסף=באתר האוניברסיטה הפתוחה}}}}, ואף נמצאו כ-20 אלף ערבים שהביעו עניין בכך, אך הרעיון ירד מהפרק עקב התנגדות זקני העדה. חובת הגיוס הוחלה על הגברים ה[[דרוזים]] החל מ-[[1956]] ועל הגברים ה[[צ'רקסים]] החל מ-[[1958]] (נשים דרוזיות וצ'רקסיות פטורות מגיוס חובה).
==עונשין==
{{סחפ||סעיף 46|סעיף 46(א) לחוק}} קובע כי מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק או לפיו וכן מי שמסר ביודעין ידיעה כוזבת, צפוי לעונש של שנתיים [[מאסר]]. לפי {{סחפ||סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, אם העבירה נעשתה בכוונה להשתמט משירות ביטחון, צפוי לעונש מרבי חמש שנות מאסר. עונש דומה צפוי למי שחיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכושרו הרפואי.
[[עבירה]] נוספת קבועה {{סחפ||סעיף 46|בסעיף 46(ג)}}, ולפיה מי שדרש או עשה שימוש בנתונים שעניינם מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או במסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, מבלי שהדבר הותר לו בחוק, יהיה צפוי ל[[קנס]] של עד 28,800 ש"ח{{הערה|1=נכון לשנת 2012; כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) ל[[חוק העונשין]], שהוא 14,400.}}.
==לקריאה נוספת==
* דני אשר, כל בחור וטוב לנשק – תולדות מערך הגיוס. יחידת מיטב, משרד הביטחון, 2014.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיטקסט בשורה|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986}}
* {{חוק בכנסת|2001386|חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986}}
* [http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns1_defense.pdf חוק שירות הביטחון תש"ט 1949] - נוסח החוק הראשון שהסדיר את השירות; מהחוקים הראשונים שהכנסת חוקקה.
* [http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/P199_009.doc חוק שירות ביטחון] באתר "נבו"
* [http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press120314-2.aspx מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס], אתר [[הכנסת]], [[12 במרץ]] [[2014]].
* [http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/Giyus/ תחילת הגיוס לצה"ל, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]
* {{דבר||חובת שרות צבאי על גברים בגיל 18–29 ונשים בגיל 18–26|19490811|7}}.
* {{Lawguide|4754/24726/|התיקון לחוק שירות הביטחון בעניין חיילים שאינם כשירים רפואית לשירות באופן זמני|עו"ד אלדד פלד|פברואר 2020}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: חקיקת ביטחון|שירות ביטחון]]
[[קטגוריה:גיוס לצה"ל]]
[[קטגוריה:שירות בצה"ל]]
[[קטגוריה:הכנסת הראשונה: חקיקה]]
[[קטגוריה:הכנסת האחת עשרה: חקיקה]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{חוק
| שם = חוק שירות ביטחון
| מדינה =
| תאריך חקיקה = [[30 בינואר]] [[1986]]
| תאריך חקיקה עברי = [[כ' בשבט]] [[תשמ"ו]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת האחת עשרה]]
| תומכים =
| מתנגדים =
| נמנעים =
| חוברת פרסום = [[ספר החוקים]] 1170, עמ' 107
| הצעת חוק = ממשלתית
| משרד ממונה = [[משרד הביטחון]]
| מספר תיקונים = 23
| נוסח מלא = [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_שירות_בטחון הנוסח המלא]
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[File:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}
'''חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986''' הוא ה[[חוק]] המסדיר את ה[[גיוס לצה"ל]]. החוק הוא ממשיך דרכם של חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949 ושל חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשי"ט-1959. עם חקיקתו של [[חוק שירות המילואים]] בשנת [[2008]], עברו אליו מרבית ההוראות העוסקות ב[[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]], ואילו בחוק שירות ביטחון נותרו הוראות העוסקות ב[[שירות סדיר]] והוראות כלליות שרלוונטיות לשני סוגי השירותים.
==היסטוריה==
"חוק שירות ביטחון" המקורי התקבל בכנסת ב-8 בספטמבר 1949. על פי החוק שירות הגברים היה לשנתיים (בין גיל 18 ל-49) ולנשים שנה (בין גיל 18 ל-34){{הערה|{{הבוקר||חוק שרות הבטחון אושר אתמול בכנסת ללא התנגדות|19490909|1}}}}.
==הוראות כלליות==
===תחולת החוק===
בסעיף ה[[הגדרה#הגדרה בחקיקה|הגדרות]] של החוק מצויות שתי הגדרות שמהן נגזרת תחולתו.
ההגדרה "מיועד לשירות ביטחון" מתייחסת לכל [[אזרחות|אזרח]] או [[תושב קבע]] שטרם התייצב לשירות סדיר או שירות מילואים. המדובר בגברים ובנשים בני 16 וחצי ומעלה, שטרם התייצבו לשירות ביטחון, ולא קיבלו [[#פטור מחמת גיל|פטור משירות ביטחון מחמת גיל]]. אזרחים ותושבים אלה הם האנשים שניתן לקרוא להם לרישום ולבדיקה לפני גיוס לצה"ל.
ההגדרה "יוצא צבא" מתייחסת לכל מי שניתן לקרוא לו לגיוס לצה"ל, בין אם לשירות סדיר ובין אם לשירות מילואים. המדובר בגברים ובנשים בני 18 ומעלה, שלא קיבלו פטור משירות ביטחון מחמת גיל. הביטוי "יוצא צבא" שאוב מספר [[במדבר]], בו נאמר "מבן עשרים שנה ומעלה, כל-יוצא צבא בישראל-תפקדו אותם לצבאותם, אתה ואהרון" (א', ג').
===חישוב גילים===
{{סחפ||סעיף 2}} לחוק מסדיר את אופן חישוב ה[[גיל]]ים לצורך הוראותיו השונות, שבהן יש חשיבות לגילו של אדם. בכל ההוראות שבהן יש התייחסות לעניין הגיל, נקבע הגיל לפי [[לוח השנה העברי]].
בעבר נקבעה [[חזקה (פרזומפציה)|חזקה]] לפיה כל מי שהגיע לגיל מסוים מיום [[א' בתשרי]] ועד יום [[כ"ט באדר]] יראו אותו כאילו הגיע לאותו הגיל בא' בתשרי, ואילו כל מי שהגיע לגיל מסוים אחרי יום [[א' בניסן]] יראו אותו כאילו נולד בא' בניסן. למעשה, במקרים אלה, נקבע גילו של אדם כמוקדם בתקופה של עד חצי שנה מגילו האמיתי. ב־[[2004]] [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1925/1925_All.html תוקן החוק] כך שחזקת הגילים לא תחול לגבי ההגדרה "יוצא צבא", כלומר, לגבי הגיל המינימלי בו ניתן לקרוא לאדם לשירות ממש, כדי למנוע שירות של קטינים בצבא ולהתאים את חוקי המדינה לפרוטוקול האופציונלי לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד בעניין מעורבות ילדים בסכסוך מזוין{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/32/32_All.html הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 13) (גיל מינימלי לגיוס), התשס"ג-2003], הצעות חוק הממשלה, התשס"ג עמוד 486}}. ב־[[2010]] [https://web.archive.org/web/20151025042816/http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2234/2234.pdf בוטלה כליל חזקת הגילים] בטענה שאין בה עוד צורך, ומאז החישוב נעשה לפי גילו המדויק של אדם (לפי הלוח העברי), והגיל המינימלי להגדרה "מיועד לשירות ביטחון" הוקדם בהתאם מ-17 ל-16.5 (גיל הגיוס נותר 18).
==התייצבות לרישום ולבדיקה==
{{סחפ||פרק ב|סעיפים 3 עד 12}} לחוק מסדירים את הליכי הבדיקה והמיון הקודמים לגיוס עצמו. החוק מסמיך את [[שר הביטחון]] למנות פוקדים, שרשאים לקרוא למיועדים לשירות ביטחון לשם רישום ב[[לשכת גיוס|לשכות הגיוס]], ולשם בדיקות רפואיות. בסיומה של הבדיקה הרפואית, נקבע האם המיועד לשירות ביטחון כשיר לשירות, בלתי כשיר באופן קבוע לשירות, בלתי כשיר ארעית לשירות, או כשיר לשירות בתנאים מיוחדים. רק מיועד לשירות ביטחון שנמצא כשיר לשירות (כולל בתנאים מיוחדים) יזומן לגיוס. החוק מאפשר גם לחייב את המועמד בקבלת [[חיסון]] נגד [[מחלה|מחלות]] שונות. בצד זאת, קובע החוק כי מי שנפגע כתוצאה מהחיסון, יוכר כ[[נכה צה"ל]], אף שהפגיעה נגרמה לו עוד בטרם החל בשירות.
==הגיוס==
[[גיוס חובה|חובת הגיוס]] לצה"ל הקדימה אף את חוק שירות ביטחון הראשון מ-[[1949]], והיא נקבעה בתחילה בפקודת צבא-הגנה-לישראל, עליה חתם [[דוד בן-גוריון]] כראש [[הממשלה הזמנית]] ב-[[31 במאי]] [[1948]]. סעיף 2 לפקודה קובע כי "במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא-הגנה-לישראל על כל שירותיו. גיל חייבי הגיוס יהיה כפי שייקבע על ידי הממשלה הזמנית". [[מצב חירום (ישראל)|מצב חירום]] הוכרז עוד קודם לכן (ועודו בתוקף).
===גיל הגיוס===
באופן פורמלי, מסמיך החוק לקרוא לשירות סדיר גברים מגיל 18 עד גיל 29 ונשים מגיל 18 עד 26, וכן [[רופא]]ים ו[[רופא שיניים|רופאי שיניים]] מגיל 30 עד 38 ורופאות שיניים מגיל 27 עד 38. בפועל, רוב המתגייסים הם בגילאי 18–19.
החוק מאפשר גם גיוס מגיל 17, אם המתגייס עצמו וכן הוריו או ה[[אפוטרופוס]] שלו הסכימו לכך.
===משך השירות===
לפי {{סחפ||סעיף 15}} לחוק, החל מ-[[1 ביולי]] [[2015]], משך השירות לגבר עומד על 32 חודשים. במשך עשרות שנים קבע הסעיף שמשך השירות לגבר הוא 30 חודשים, אך ב[[צו]] של שר הביטחון נקבע שמשך השירות יעמוד על 36 חודשים. בעקבות עתירה שהגיש [[אמנון רובינשטיין]] (בג"ץ 807/89), בטענה שמדובר ב[[הסדר ראשוני]] שיש לקבעו ב[[חקיקה ראשית]], תוקן החוק ב-[[1995]] ונקבע בו במפורש כי משך השירות יעמוד על 36 חודשים. התיקון נחקק כ[[הוראת שעה]] לשנתיים, אך מאז הוארכה הוראת השעה בכל פעם עד [[30 ביוני]] 2015 (לאחר מועד זה הועמד משך השירות על 32 חודשים).
באותו סעיף קיימים הסדרים נוספים לגבי מי שהתגייס בגיל מאוחר יותר. מי שגילו מעל 27, או שהוא רופא עד גיל 34, לשר הביטחון ניתנה הסמכות לקרוא לו לשירות של שנתיים (באותה הוראת שעה הוארכה תקופה זו לשנתיים וחצי), וכן ניתנה לו הסמכות לקרוא לרופאים עד גיל 38 לשירות של שנה (ובהוראת השעה נקבעה תקופה של שנה וחצי). התקופה המרבית ל[[עולה חדש|עולים חדשים]] שעלו לאחר גיל 27 עומדת על שנה וחצי.
{{סחפ||סעיף 18}} לחוק קובע כי אם חייל נכלא במהלך שירותו בשל [[פסק דין]] של [[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] או קצין שיפוט בכיר, לא תחושב תקופת הכליאה במשך השירות שלו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין אחרת. למעשה, שירותו הסדיר של אותו חייל יוארך בתקופה בה נכלא (ב[[סלנג]] הצבאי מכונה הארכת התקופה "דפוק"). הוראות דומות חלות לגבי מי ש[[נפקדות|נפקד]] מהשירות, למשך התקופה בה היה נפקד.
===גיוס נשים===
בדיוני הכנסת בנוגע לגיוס הנשים לצבא, סערו הרוחות. דוברים רבים ניסו לגייס את המשפט העברי לעמדתם. המתנגדים ציינו את הכלל "לא יהיה כלי גבר על אישה" והתומכים הביאו את דברי רש"י במקום "לא אסרה התורה אלא לבוש המביא לידי תועבה". בסופו ל דבר, הובאו שני פסוקים נוספים שיחדיו מחייבים את שוויון הזכויות והחובות במדינה "ואהבת לרעך כמוך" ו"הקם תקים עמו".<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 24 260-266: חוק שירות הביטחון (גיוס נשים), ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>
{{סחפ||סעיף 16}} לחוק קובע כי תקופת השירות לנשים תעמוד על שנתיים, ולגבי רופאות מעל גיל 35 נקבעה התקופה המרבית על שנה. מאחר שה[[סמכות]] שהוקנתה לשר היא גבול עליון, הוא רשאי לקבוע גם תקופות קצרות יותר. ואכן, בתקופות מסוימות נקבע משך השירות לנשים על 21 חודשים.
בשנת [[2000]] נוסף {{סחפ||סעיף 16א}}, שעניינו [[שוויון]] בשירות. את הוספת הסעיף יזמה [[נעמי חזן]] בעקבות פרשת [[אליס מילר]], והוא קובע את העיקרון לפיו לכל אישה יש זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. מאחר שתפקידים רבים דורשים תקופת הכשרה ממושכת, קובע הסעיף כי שר הביטחון יוסמך לקבוע, באישור ועדת החוץ והביטחון, רשימה של תפקידים שאליהם יוכלו נשים להתנדב לתקופה של 3 שנים, כמו עמיתיהן הגברים. התפקידים, המנויים בתקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס"א-2001, כוללים בין היתר תפקידים אלה: [[טייס]]ת, לוחמת ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], לוחמת ב[[משמר הגבול]], לוחמת ב[[יחידת עוקץ]], [[פיקוח טיסה|פקחית טיסה]], [[כתב (מקצוע)|כתבת צבאית]], [[תוכניתן|תוכניתנית]] ועוד.
==שירות במסגרות אחרות==
במשך השנים שירתו חיילים גם במסגרות שונות מחוץ ל[[צה"ל]], בתפקידים כגון מדריכות טיולים ב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]], שוטרים ב[[משטרת ישראל]]<nowiki/>או שוטרים ב[[משמר הגבול]]. החל משנות ה-90 התעוררו ספקות באשר לעצם קיומה של סמכות לקרוא לשירות במסגרות מחוץ לצה"ל. כתוצאה מכך, נערכו מאז 1995 תיקונים שונים בחוק, שהסדירו את הסמכות לקרוא לשירות ביטחון גם מחוץ לצה"ל. במקביל, תוקן גם {{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 18}}, שהסמיך את הממשלה להקים כוחות מזוינים, ונקבע בו כי נוסף על הגנת המדינה, יורשו כוחות אלה לבצע פעולות גם לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה.
===מסגרות לא צבאיות בתוך צה"ל===
{{סחפ||סעיף 21}} מאפשר להקצות שנה משירותו הצבאי של חייל לשם הכשרה [[חקלאות|חקלאית]], ו{{סחפ||סעיף 22}} מסדיר שמירה על גרעינים התיישבותיים. מכוחם של סעיפים אלה מוסדר השירות ב[[נח"ל]]. השילוב בין הגיוס הצבאי לגיוס החקלאי בורך בדיוני הכנסת הן כשילוב שיעודד את רוח ההתיישבות והן בהגדרה והתיחום של מטרות הצבא, שלא יזלוג לאזורים אזרחיים.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 24 257-259: חוק שירות הביטחון (כללי), ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref> יש הסבורים כי נוסחם הארכאי של סעיפים אלה אינם תואמים את פעילותו של הנח"ל כיום, ולמעשה לחלק מפעילויות הנח"ל כיום אין תוקף חוקי{{הערה|{{משפט וצבא|אייל נון|המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל|13|32jncuf3|123|התשנ"ט}}, בעמ' 99–100}}. בשנת [[2005]] יזמה הממשלה תיקון לחוק שירות ביטחון, שבו הציעה לנסח מחדש סעיפים אלה, כדי שיתאמו את המצב הקיים בפועל{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/217/217.pdf הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14) (מסלול הנוער החלוצי הלוחם), התשס"ו-2005]}}. הצעה זו טרם אושרה.
{{סחפ||סעיף 23}} מסדיר פעילות נוספת שאינה צבאית, במסגרת השירות הצבאי. הסעיף מאפשר לחיילים שאין להן השכלה יסודית, להשלים את השכלתם במשך שלושה חודשים מתקופת השירות (פרויקט "[[נערי רפול]]").
===משמר הגבול, משטרה ובתי סוהר===
{{סחפ||סעיף 24}} מסדיר את השירות ב[[משמר הגבול]]. מטרות פעולותיו של משמר הגבול הן ביטחוניות, אך מבחינה ארגונית הוא אינו מהווה חלק מצה"ל אלא מה[[משטרת ישראל|משטרה]], ועל כן התעורר הצורך להסדיר שירות זה במפורש. מאחר שהמשרתים במשמר הגבול מוגדרים כ[[שוטר]]ים, נקבעו ב{{סחפ||סעיף 25}} הוראות שנועדו להבחין בינם לבין יתר השוטרים, ושאינן רלוונטיות אליהם כמי שמשרתים בשירות חובה, כגון הוראות הנוגעות ל[[פיטורים]], התפטרות ושחרור מהשירות.
{{סחפ||סעיף 24א}} מסדיר את גיוסם של חיילים לשירות במשטרת ישראל ([[שירות חובה במשטרה|שח"ם]]). סעיף זה נוסף ב-1995, ובתחילה, נקבע כהוראת שעה לשנתיים, מתוך ההכרה בכך שיש בעייתיות בגיוס חיילים למטרות שאינן ביטחוניות טהורות. משום כך, נקבע גם כי ניתן לגייס חיילים רק ליחידות במשטרה שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה, וכן ניתנה האפשרות לחיילים שהוצבו במשטרה לסרב להצבתם בה ולעבור למסגרת פנים-צה"לית. בנוסף, נקבע כי מספר המוצבים במשטרה יהיה מוגבל, ויובא לאישור הממשלה ו[[ועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת. מאז 1995, הוארכה הוראת השעה 11 פעמים.
{{סחפ||סעיף 24ב|סעיפים 24ב}} {{סחפ||סעיף 24ג|ו-24ג}} מסדירים את גיוסם של חיילים ל[[שירות בתי הסוהר]] ([[סוהר חובה|סוהרי חובה]]). הסדר זה נקבע אף הוא כהוראת שעה לשלוש שנים, בשנת [[2005]], בסמוך להעברת האחריות על [[בית סוהר|בתי הסוהר]] המיועדים ל[[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] בלבד ([[בית סוהר קציעות|קציעות]], [[בית סוהר מגידו|מגידו]] ו[[בית סוהר עופר|עופר]]) מצה"ל לשירות בתי הסוהר. המגבלות שנקבעו לגבי הצבת חיילים במשטרה נקבעו גם כאן - השירות הוגבל ליחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים, למי שהוצב כסוהר חובה ניתנה הזכות לסרב להצבה, ומספר המוצבים בכל שנה טעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון. אף שבחוק נקבע כי החיילים יוכלו להיות מוצבים רק בבית כלא ביטחוניים, בפועל, שירתו חיילים רבים גם בבתי כלא אחרים. זאת, משום שמשיקולים ארגוניים, העביר שירות בתי הסוהר אסירים ביטחוניים רבים לאגפים ביטחוניים בבתי הסוהר בהם כלואים אסירים פליליים. רק בשנת [[2009]] תוקן החוק שאיפשר את הצבתם של החיילים גם באגפים הביטחוניים של בתי הסוהר המעורבים. באותו תיקון נקבע גם כי ניתן יהיה להציב חיילים גם בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק לאותם חיילים, כלומר רכזי כוח אדם ו[[מש"ק ת"ש|מש"קי ת"ש]]. מאז נחקקה הוראת השעה ב-2005, היא מוארכת מדי מספר שנים.
===שירות מוכר===
במקביל לתיקון שאפשר שירות במשטרה, נוסף בשנת 1995 גם {{סחפ||סעיף 26א}}, המאפשר גיוס ל"שירות מוכר", שהוא אחד משני אלה:
* שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הביטחון ו[[יחידת סמך|יחידות סמך]] של משרד הביטחון ו[[משרד ראש הממשלה]] שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה. פירוט התפקידים מובא בצו הטעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
* שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד ביטחוני-לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, [[חינוך]], [[בריאות]], הגנת ה[[עורף (מלחמה)|עורף]] או פעולות [[התנדבות]] למען חיילי צה"ל. פירוט הגופים והתפקידים מובא אף הוא בצו הטעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון. בניגוד לצו מהסוג הראשון, במקרה זה, ניתן לגייס לתפקידים כאלה רק אם שר הביטחון שוכנע כי אם לא ימולאו בידי חיילים בשירות חובה, לא יושגו היעדים הביטחוניים-לאומיים. נכון לשנת [[2009]], כולל צו השירות המוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים את הסמכות לקרוא לשירות בתפקידי חינוך והוראה במסגרת [[משרד החינוך]], [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה]], [[משרד הרווחה]], [[המשרד לקליטת עלייה]], [[החברה למתנ"סים]], [[קק"ל]], [[רשות הטבע והגנים]], [[החברה להגנת הטבע]], [[נאות קדומים]], [[המכון למורשת בן-גוריון]], [[מדרשת שדה בוקר]], עמותת [[לטם]], [[בית ספר שדה כפר עציון]], [[מרכז החינוך העצמאי]] ומוסדות [[מעיין החינוך התורני]], בתפקידי רפואה ו[[סיעוד]] ב[[בית חולים|בתי חולים]] שבהם מאושפזים גם חיילים ואנשי מערכת הביטחון, וכן בתחום העלייה והקליטה במסגרת לשכת הקשר [[נתיב (לשכת הקשר)|נתיב]]{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/72E443A1-8679-43C1-B63D-C5B54166084C/17231/6824.pdf צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התש"ע-2009]{{כ}}}}.
=== תיקון לחוק - סעיף 17א ===
בשנת 2020 נכנס לתוקפו תיקון מס' 23 לחוק - סעיף 17א - שלפיו חייל שהתגייס לצה"ל ונקבע לו [[פרופיל רפואי]] של 24, בעקבות [[תאונה]], [[מחלה]] או מקרה אחר, ייחשב "לא כשיר זמנית" ושירותו הצבאי יימשך שלושה חודשים נוספים מרגע האבחון. אפשרות נוספת עבור החייל היא להשתחרר באופן זמני, כלומר להשתייך ל[[רשימה מקובצת]] (קרי ר"מ 2) עד שישוב להיות כשיר רפואית לשירות צבאי.
===ביקורת===
שירותם של חיילים במסגרות שאינן צבאיות-ביטחוניות הוא עניין שנוי במחלוקת. המתנגדים להסדרים אלה סבורים כי פגיעה קשה ב[[חירות האדם|חירויות יסוד]] לתקופה ממושכת, כפי שמתבצעת בגיוס אזרחים בכפייה, יכולה להיות [[מידתיות|מידתית]] רק כאשר היא מאוזנת עם האינטרס הביטחוני, אך לא עם מטרות אחרות. לטענתם של המבקרים את ההסדרים, השיקול האמיתי העומד מאחורי השימוש בחיילים במסגרות אחרות הוא תקציבי (הרבה יותר זול להעסיק חיילת כ[[מזכירה]] בלשכת שר הביטחון או כ[[מורה]] בפריפריה, מאשר להעסיק אדם במשרה מלאה), וככזה, אין בו כדי להצדיק שימוש בחיילים{{הערה|{{משפט וצבא|אייל נון|המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל|13|32jncuf3|118|התשנ"ט}}, בעמ' 94–104}}.
==פטורים==
===סמכות כללית===
{{סחפ||סעיף 36}} לחוק הוא סעיף סל, המאפשר לשר הביטחון לפטור אזרחים ותושבים "מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים" משירות סדיר או משירות מילואים, או לדחות את התייצבותם או שירותם.
בעבר, נעשה שימוש בסעיף זה כדי לדחות את שירותם של [[בחור ישיבה|בחורי ישיבות]], בהסתמך על התיבה "מטעמים אחרים", דחייה שהפכה לפטור משירות כאשר הגיעו לגיל המתאים. במרוצת השנים הוגשו עתירות רבות ל[[בג"ץ]], בטענה כי הסדר זה פוגע בשוויון. העתירות נדחו מנימוקים שונים, אך בשנת [[1998]] קיבל הרכב של 11 שופטים עתירה בעניין. את פסק הדין כתב [[אהרן ברק]], בו הוא קובע:{{ציטוט|מסקנתנו הינה, כי על פי המצב כיום, שר הבטחון מפעיל את סמכותו, בעניין דחיית השירות של בחורי ישיבה ש"תורתם אומנותם", על פי הכרעה עקרונית שהסמכות לקביעתה היא בידי הכנסת. הפעלת סמכות זו, במתכונת זו, היא איפוא, שלא כדין. בהתאם לכך, ההחלטות המתקבלות על ידי שר הבטחון בדבר מתן דחיית שירות לתלמידי ישיבות אף הן מתקבלות שלא כדין. עם זאת, אין אפשרות מעשית לשנות את המצב הקיים בעניין זה, זמן רב כל כך, מהיום למחר. יש לאפשר לשר הבטחון או לכנסת לקיים דיון ענייני ומסודר בסוגיה זו, על כל השלכותיה.{{הערה|1= {{פס"ד עליון|קישור=97032670.A11|סוג=בג"ץ|עותר=אמנון רובינשטיין ואח'|משיב=שר הביטחון|ניתן ב=9 בדצמבר 1998|פד"י=כרך נ"ב, חלק חמישי, עמ' 481}}}}}} השופט [[מישאל חשין]] אף גרס כי פגיעה כזו בשוויון לא תוכל לעמוד גם אם תיקבע בחוק של הכנסת. בעקבות פסיקת בג"ץ הוקמה [[ועדת טל]], שמסקנותיה הובילו לחקיקת [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם]], התשס"ב-2002 (שנודע בשם "חוק טל"), שהסדיר את דחיית שירותם של בחורי הישיבות במודל דומה. בשנת [[2012]] קבע בג"ץ כי גם ההסדר הקבוע בחוק טל פוגע בשוויון (ואינו עומד בדרישות פסקת ההגבלה המצויה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]), והורה שלא להאריכו לאחר פקיעת תוקפו באוגוסט 2012. בתיקון מס' 19 לחוק נוסף לו פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, ובתיקון מס' 21 הוכנסו תיקונים אחדים לפרק זה. ב-[[12 בספטמבר]] [[2017]] פסק בג"ץ שיבוטל פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון ובטלותו תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין (זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן){{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני|דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס|5015680|12 בספטמבר 2017}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14018770.c29|סוג=בג"ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=12 בספטמבר 2017}}}}.
===פטור מחמת גיל===
{{סחפ||סעיף 36א}} הוא סעיף שקובע את גיל ה[[פטור משירות ביטחון]]. מאחר שלגבי שירות סדיר נקבעו הוראות ספציפיות, הוא רלוונטי יותר עבור שירות מילואים. מאז ה-[[1 באוגוסט]] [[2008]] עומד גיל הפטור על 40 לחייל, 45 ל[[קצין]], ובמקצועות ובתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת - 49. בעבר עמד גיל הפטור על 54 לגברים ו-38 לנשים.
===נשים===
{{סחפ||סעיף 39}} מקנה פטור משירות ביטחון לאמהות ולנשים הרות. נשים נשואות פטורות משירות סדיר, אך לא משירות מילואים. כמו כן, סעיף קטן ג', מקנה לנשים בלבד אפשרות לקבלת פטור מטעמי [[חופש המצפון|מצפון]]{{הערה|יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון, פטורה מחובת אותו שירות.}}.
===פטור מטעמי הכרה דתית===
{{סחפ||סעיף 40}} לחוק פוטר משירות ביטחון מיועדת לשירות ביטחון [[תצהיר|שמצהירה]] בפני שופט או דיין ב[[בית דין רבני]] כי: (1) טעמים שבהכרה דתית<ref>{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|דָּתִיּוּת|2022}}</ref> מונעים אותה מלשרת שירות ביטחון, (2) כי היא שומרות על [[כשרות]] ו(3) כי היא אינה נוסעת ב[[שבת]]. הקלות בה ניתן להשיג פטור זה הביאה לשימוש נרחב בו לשם [[הימנעות מגיוס בישראל|הימנעות מגיוס]], ואף [[דובר צה"ל]] ציין כי "צה"ל ער לכמות ההולכת וגדלה של נשים המקבלות במרמה פטור משירות מטעמי הכרה דתית"{{הערה|1=[[רותי סיני]], "[http://news.walla.co.il/?w=/1/1018507 המבקר: שיעור הקצינות בצה"ל עדיין נמוך]", [[וואלה!]], 4.12.2006.}}.
בניגוד לפטורים אחרים, שמרגע שניתנו, ניתן לבטלם בכל עת, פטור מטעמי הכרה דתית ניתן לביטול רק אם מקבלת הפטור הורשעה בכך שהשיגה את הפטור באמצעות תצהיר כוזב. משכך, ביטול הפטור הוא הליך ממושך, ואכיפתו קשה עד בלתי אפשרית. בשנת [[2012]] אושר ב[[הכנסת|כנסת]] תיקון שיזמה הממשלה לחוק, ולפיו חובת המיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור לפי סעיף זה, לדווח מיד לפוקד אם חדל להתקיים אחד התנאים שהצהירה עליהם במהלך תקופת הקריאה לשירות סדיר או במהלך שנתיים לאחר מסירת התצהיר. התיקון הוסיף [[הוראת שעה]] לקביעת הליך לביטול הפטור על ידי בקשה של פוקד שתוגש לוועדה מיוחדת, אך טרם הותקנו תקנות ליישום הוראת השעה ולכן היא לא נכנסה לתוקף{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9C4E3838-48B0-4C1A-8CE5-579DCC6EEC49/34493/2346.pdf חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב-2012]}}.
===מיעוטים===
הפטור של [[ערביי ישראל]] אינו מוסדר בסעיף בחוק, והוא בא לידי ביטוי בכך שמלכתחילה לא מזמן אותם הפוקד לרישום ולבדיקה. כאשר ניתנו לראשונה פטורים לאוכלוסייה הערבית ב-[[1949]], התנגדו לכך אף כמה מראשי הציבור הערבי, וחבר הכנסת [[תופיק טובי]] מ[[מק"י]] כינה זאת "אפליה גזעית"{{הערה|[[ליאב אורגד]], "[http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/24579/ethnic_israel/LiavOrgad-TheArabMinority-Obligation.doc המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון]" באתר [[האוניברסיטה הפתוחה]] {{DOC}}}}. ב-[[1954]] נערך משרד הביטחון לאפשרות גיוסם של ערבים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר משה ברנט|כותרת=גיוס הערבים לצבא כאינטרס לאומי|כתובת=https://www.openu.ac.il/events/download/261211_Moses%20Barnett.pdf|תאריך=2012|מידע נוסף=באתר האוניברסיטה הפתוחה}}}}, ואף נמצאו כ-20 אלף ערבים שהביעו עניין בכך, אך הרעיון ירד מהפרק עקב התנגדות זקני העדה. חובת הגיוס הוחלה על הגברים ה[[דרוזים]] החל מ-[[1956]] ועל הגברים ה[[צ'רקסים]] החל מ-[[1958]] (נשים דרוזיות וצ'רקסיות פטורות מגיוס חובה).
==עונשין==
{{סחפ||סעיף 46|סעיף 46(א) לחוק}} קובע כי מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק או לפיו וכן מי שמסר ביודעין ידיעה כוזבת, צפוי לעונש של שנתיים [[מאסר]]. לפי {{סחפ||סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, אם העבירה נעשתה בכוונה להשתמט משירות ביטחון, צפוי לעונש מרבי חמש שנות מאסר. עונש דומה צפוי למי שחיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכושרו הרפואי.
[[עבירה]] נוספת קבועה {{סחפ||סעיף 46|בסעיף 46(ג)}}, ולפיה מי שדרש או עשה שימוש בנתונים שעניינם מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או במסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, מבלי שהדבר הותר לו בחוק, יהיה צפוי ל[[קנס]] של עד 28,800 ש"ח{{הערה|1=נכון לשנת 2012; כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) ל[[חוק העונשין]], שהוא 14,400.}}.
==לקריאה נוספת==
* דני אשר, כל בחור וטוב לנשק – תולדות מערך הגיוס. יחידת מיטב, משרד הביטחון, 2014.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיטקסט בשורה|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986}}
* {{חוק בכנסת|2001386|חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986}}
* [http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns1_defense.pdf חוק שירות הביטחון תש"ט 1949] - נוסח החוק הראשון שהסדיר את השירות; מהחוקים הראשונים שהכנסת חוקקה.
* [http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/P199_009.doc חוק שירות ביטחון] באתר "נבו"
* [http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press120314-2.aspx מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס], אתר [[הכנסת]], [[12 במרץ]] [[2014]].
* [http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/Giyus/ תחילת הגיוס לצה"ל, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]
* {{דבר||חובת שרות צבאי על גברים בגיל 18–29 ונשים בגיל 18–26|19490811|7}}.
* {{Lawguide|4754/24726/|התיקון לחוק שירות הביטחון בעניין חיילים שאינם כשירים רפואית לשירות באופן זמני|עו"ד אלדד פלד|פברואר 2020}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: חקיקת ביטחון|שירות ביטחון]]
[[קטגוריה:גיוס לצה"ל]]
[[קטגוריה:שירות בצה"ל]]
[[קטגוריה:הכנסת הראשונה: חקיקה]]
[[קטגוריה:הכנסת האחת עשרה: חקיקה]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -59,5 +59,5 @@
==שירות במסגרות אחרות==
-במשך השנים שירתו חיילים גם במסגרות שונות מחוץ ל[[צה"ל]], בתפקידים כגון מדריכות טיולים ב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]], [[מורה חיילת|מורות חיילות]] או שוטרים ב[[משמר הגבול]]. החל משנות ה-90 התעוררו ספקות באשר לעצם קיומה של סמכות לקרוא לשירות במסגרות מחוץ לצה"ל. כתוצאה מכך, נערכו מאז 1995 תיקונים שונים בחוק, שהסדירו את הסמכות לקרוא לשירות ביטחון גם מחוץ לצה"ל. במקביל, תוקן גם {{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 18}}, שהסמיך את הממשלה להקים כוחות מזוינים, ונקבע בו כי נוסף על הגנת המדינה, יורשו כוחות אלה לבצע פעולות גם לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה.
+במשך השנים שירתו חיילים גם במסגרות שונות מחוץ ל[[צה"ל]], בתפקידים כגון מדריכות טיולים ב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]], שוטרים ב[[משטרת ישראל]]<nowiki/>או שוטרים ב[[משמר הגבול]]. החל משנות ה-90 התעוררו ספקות באשר לעצם קיומה של סמכות לקרוא לשירות במסגרות מחוץ לצה"ל. כתוצאה מכך, נערכו מאז 1995 תיקונים שונים בחוק, שהסדירו את הסמכות לקרוא לשירות ביטחון גם מחוץ לצה"ל. במקביל, תוקן גם {{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 18}}, שהסמיך את הממשלה להקים כוחות מזוינים, ונקבע בו כי נוסף על הגנת המדינה, יורשו כוחות אלה לבצע פעולות גם לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה.
===מסגרות לא צבאיות בתוך צה"ל===
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 36807 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 36805 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 2 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => 'במשך השנים שירתו חיילים גם במסגרות שונות מחוץ ל[[צה"ל]], בתפקידים כגון מדריכות טיולים ב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]], שוטרים ב[[משטרת ישראל]]<nowiki/>או שוטרים ב[[משמר הגבול]]. החל משנות ה-90 התעוררו ספקות באשר לעצם קיומה של סמכות לקרוא לשירות במסגרות מחוץ לצה"ל. כתוצאה מכך, נערכו מאז 1995 תיקונים שונים בחוק, שהסדירו את הסמכות לקרוא לשירות ביטחון גם מחוץ לצה"ל. במקביל, תוקן גם {{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 18}}, שהסמיך את הממשלה להקים כוחות מזוינים, ונקבע בו כי נוסף על הגנת המדינה, יורשו כוחות אלה לבצע פעולות גם לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה.'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'במשך השנים שירתו חיילים גם במסגרות שונות מחוץ ל[[צה"ל]], בתפקידים כגון מדריכות טיולים ב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]], [[מורה חיילת|מורות חיילות]] או שוטרים ב[[משמר הגבול]]. החל משנות ה-90 התעוררו ספקות באשר לעצם קיומה של סמכות לקרוא לשירות במסגרות מחוץ לצה"ל. כתוצאה מכך, נערכו מאז 1995 תיקונים שונים בחוק, שהסדירו את הסמכות לקרוא לשירות ביטחון גם מחוץ לצה"ל. במקביל, תוקן גם {{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 18}}, שהסמיך את הממשלה להקים כוחות מזוינים, ונקבע בו כי נוסף על הגנת המדינה, יורשו כוחות אלה לבצע פעולות גם לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה.'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hbkr/1949/09/09/01/article/1?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%97%D7%95%D7%A7+%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F%22&utm_content=itonut',
1 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/32/32_All.html',
2 => 'https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf',
3 => 'https://www.idf.il/media/32jncuf3/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%90-13_compressed.pdf#page=123',
4 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/217/217.pdf',
5 => 'http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/72E443A1-8679-43C1-B63D-C5B54166084C/17231/6824.pdf',
6 => 'https://www.idf.il/media/32jncuf3/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%90-13_compressed.pdf#page=118',
7 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C97/670/032/A11&fileName=97032670.A11&type=4',
8 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5015680,00.html',
9 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C14/770/018/c29&fileName=14018770.c29&type=4',
10 => 'https://hebrew-academy.org.il/2022/%D7%93%D6%B8%D6%BC%D7%AA%D6%B4%D7%99%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%AA/',
11 => 'http://news.walla.co.il/?w=/1/1018507',
12 => 'http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9C4E3838-48B0-4C1A-8CE5-579DCC6EEC49/34493/2346.pdf',
13 => 'http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/24579/ethnic_israel/LiavOrgad-TheArabMinority-Obligation.doc',
14 => 'https://www.openu.ac.il/events/download/261211_Moses%20Barnett.pdf',
15 => 'https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F',
16 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1925/1925_All.html',
17 => 'https://web.archive.org/web/20151025042816/http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2234/2234.pdf',
18 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawPrimary.aspx?t=lawlaws&st=lawlaws&lawitemid=2001386',
19 => 'http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns1_defense.pdf',
20 => 'http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/P199_009.doc',
21 => 'http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press120314-2.aspx',
22 => 'http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/Giyus/',
23 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1949/08/11/01/article/7?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%97%D7%95%D7%A7+%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F%22&utm_content=itonut',
24 => 'https://www.din.co.il/articles/4754/24726/'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/217/217.pdf',
1 => 'http://news.walla.co.il/?w=/1/1018507',
2 => 'http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/72E443A1-8679-43C1-B63D-C5B54166084C/17231/6824.pdf',
3 => 'http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/24579/ethnic_israel/LiavOrgad-TheArabMinority-Obligation.doc',
4 => 'http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns1_defense.pdf',
5 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/32/32_All.html',
6 => 'http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1925/1925_All.html',
7 => 'http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9C4E3838-48B0-4C1A-8CE5-579DCC6EEC49/34493/2346.pdf',
8 => 'http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/P199_009.doc',
9 => 'http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press120314-2.aspx',
10 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawPrimary.aspx?t=lawlaws&st=lawlaws&lawitemid=2001386',
11 => 'http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/Giyus/',
12 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5015680,00.html',
13 => 'https://www.openu.ac.il/events/download/261211_Moses%20Barnett.pdf',
14 => 'https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F',
15 => 'https://web.archive.org/web/20151025042816/http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2234/2234.pdf',
16 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C97/670/032/A11&fileName=97032670.A11&type=4',
17 => 'https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C14/770/018/c29&fileName=14018770.c29&type=4',
18 => 'https://www.din.co.il/articles/4754/24726/',
19 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hbkr/1949/09/09/01/article/1?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%97%D7%95%D7%A7+%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F%22&utm_content=itonut',
20 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1949/08/11/01/article/7?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%97%D7%95%D7%A7+%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F%22&utm_content=itonut',
21 => 'https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf',
22 => 'https://hebrew-academy.org.il/2022/%D7%93%D6%B8%D6%BC%D7%AA%D6%B4%D7%99%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%AA/',
23 => 'https://www.idf.il/media/32jncuf3/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%90-13_compressed.pdf#page=123',
24 => 'https://www.idf.il/media/32jncuf3/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%90-13_compressed.pdf#page=118'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{חוק
| שם = חוק שירות ביטחון
| מדינה =
| תאריך חקיקה = [[30 בינואר]] [[1986]]
| תאריך חקיקה עברי = [[כ' בשבט]] [[תשמ"ו]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת האחת עשרה]]
| תומכים =
| מתנגדים =
| נמנעים =
| חוברת פרסום = [[ספר החוקים]] 1170, עמ' 107
| הצעת חוק = ממשלתית
| משרד ממונה = [[משרד הביטחון]]
| מספר תיקונים = 23
| נוסח מלא = [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_שירות_בטחון הנוסח המלא]
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[File:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}
'''חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986''' הוא ה[[חוק]] המסדיר את ה[[גיוס לצה"ל]]. החוק הוא ממשיך דרכם של חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949 ושל חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשי"ט-1959. עם חקיקתו של [[חוק שירות המילואים]] בשנת [[2008]], עברו אליו מרבית ההוראות העוסקות ב[[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]], ואילו בחוק שירות ביטחון נותרו הוראות העוסקות ב[[שירות סדיר]] והוראות כלליות שרלוונטיות לשני סוגי השירותים.
==היסטוריה==
"חוק שירות ביטחון" המקורי התקבל בכנסת ב-8 בספטמבר 1949. על פי החוק שירות הגברים היה לשנתיים (בין גיל 18 ל-49) ולנשים שנה (בין גיל 18 ל-34){{הערה|{{הבוקר||חוק שרות הבטחון אושר אתמול בכנסת ללא התנגדות|19490909|1}}}}.
==הוראות כלליות==
===תחולת החוק===
בסעיף ה[[הגדרה#הגדרה בחקיקה|הגדרות]] של החוק מצויות שתי הגדרות שמהן נגזרת תחולתו.
ההגדרה "מיועד לשירות ביטחון" מתייחסת לכל [[אזרחות|אזרח]] או [[תושב קבע]] שטרם התייצב לשירות סדיר או שירות מילואים. המדובר בגברים ובנשים בני 16 וחצי ומעלה, שטרם התייצבו לשירות ביטחון, ולא קיבלו [[#פטור מחמת גיל|פטור משירות ביטחון מחמת גיל]]. אזרחים ותושבים אלה הם האנשים שניתן לקרוא להם לרישום ולבדיקה לפני גיוס לצה"ל.
ההגדרה "יוצא צבא" מתייחסת לכל מי שניתן לקרוא לו לגיוס לצה"ל, בין אם לשירות סדיר ובין אם לשירות מילואים. המדובר בגברים ובנשים בני 18 ומעלה, שלא קיבלו פטור משירות ביטחון מחמת גיל. הביטוי "יוצא צבא" שאוב מספר [[במדבר]], בו נאמר "מבן עשרים שנה ומעלה, כל-יוצא צבא בישראל-תפקדו אותם לצבאותם, אתה ואהרון" (א', ג').
===חישוב גילים===
{{סחפ||סעיף 2}} לחוק מסדיר את אופן חישוב ה[[גיל]]ים לצורך הוראותיו השונות, שבהן יש חשיבות לגילו של אדם. בכל ההוראות שבהן יש התייחסות לעניין הגיל, נקבע הגיל לפי [[לוח השנה העברי]].
בעבר נקבעה [[חזקה (פרזומפציה)|חזקה]] לפיה כל מי שהגיע לגיל מסוים מיום [[א' בתשרי]] ועד יום [[כ"ט באדר]] יראו אותו כאילו הגיע לאותו הגיל בא' בתשרי, ואילו כל מי שהגיע לגיל מסוים אחרי יום [[א' בניסן]] יראו אותו כאילו נולד בא' בניסן. למעשה, במקרים אלה, נקבע גילו של אדם כמוקדם בתקופה של עד חצי שנה מגילו האמיתי. ב־[[2004]] [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1925/1925_All.html תוקן החוק] כך שחזקת הגילים לא תחול לגבי ההגדרה "יוצא צבא", כלומר, לגבי הגיל המינימלי בו ניתן לקרוא לאדם לשירות ממש, כדי למנוע שירות של קטינים בצבא ולהתאים את חוקי המדינה לפרוטוקול האופציונלי לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד בעניין מעורבות ילדים בסכסוך מזוין{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/32/32_All.html הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 13) (גיל מינימלי לגיוס), התשס"ג-2003], הצעות חוק הממשלה, התשס"ג עמוד 486}}. ב־[[2010]] [https://web.archive.org/web/20151025042816/http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2234/2234.pdf בוטלה כליל חזקת הגילים] בטענה שאין בה עוד צורך, ומאז החישוב נעשה לפי גילו המדויק של אדם (לפי הלוח העברי), והגיל המינימלי להגדרה "מיועד לשירות ביטחון" הוקדם בהתאם מ-17 ל-16.5 (גיל הגיוס נותר 18).
==התייצבות לרישום ולבדיקה==
{{סחפ||פרק ב|סעיפים 3 עד 12}} לחוק מסדירים את הליכי הבדיקה והמיון הקודמים לגיוס עצמו. החוק מסמיך את [[שר הביטחון]] למנות פוקדים, שרשאים לקרוא למיועדים לשירות ביטחון לשם רישום ב[[לשכת גיוס|לשכות הגיוס]], ולשם בדיקות רפואיות. בסיומה של הבדיקה הרפואית, נקבע האם המיועד לשירות ביטחון כשיר לשירות, בלתי כשיר באופן קבוע לשירות, בלתי כשיר ארעית לשירות, או כשיר לשירות בתנאים מיוחדים. רק מיועד לשירות ביטחון שנמצא כשיר לשירות (כולל בתנאים מיוחדים) יזומן לגיוס. החוק מאפשר גם לחייב את המועמד בקבלת [[חיסון]] נגד [[מחלה|מחלות]] שונות. בצד זאת, קובע החוק כי מי שנפגע כתוצאה מהחיסון, יוכר כ[[נכה צה"ל]], אף שהפגיעה נגרמה לו עוד בטרם החל בשירות.
==הגיוס==
[[גיוס חובה|חובת הגיוס]] לצה"ל הקדימה אף את חוק שירות ביטחון הראשון מ-[[1949]], והיא נקבעה בתחילה בפקודת צבא-הגנה-לישראל, עליה חתם [[דוד בן-גוריון]] כראש [[הממשלה הזמנית]] ב-[[31 במאי]] [[1948]]. סעיף 2 לפקודה קובע כי "במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא-הגנה-לישראל על כל שירותיו. גיל חייבי הגיוס יהיה כפי שייקבע על ידי הממשלה הזמנית". [[מצב חירום (ישראל)|מצב חירום]] הוכרז עוד קודם לכן (ועודו בתוקף).
===גיל הגיוס===
באופן פורמלי, מסמיך החוק לקרוא לשירות סדיר גברים מגיל 18 עד גיל 29 ונשים מגיל 18 עד 26, וכן [[רופא]]ים ו[[רופא שיניים|רופאי שיניים]] מגיל 30 עד 38 ורופאות שיניים מגיל 27 עד 38. בפועל, רוב המתגייסים הם בגילאי 18–19.
החוק מאפשר גם גיוס מגיל 17, אם המתגייס עצמו וכן הוריו או ה[[אפוטרופוס]] שלו הסכימו לכך.
===משך השירות===
לפי {{סחפ||סעיף 15}} לחוק, החל מ-[[1 ביולי]] [[2015]], משך השירות לגבר עומד על 32 חודשים. במשך עשרות שנים קבע הסעיף שמשך השירות לגבר הוא 30 חודשים, אך ב[[צו]] של שר הביטחון נקבע שמשך השירות יעמוד על 36 חודשים. בעקבות עתירה שהגיש [[אמנון רובינשטיין]] (בג"ץ 807/89), בטענה שמדובר ב[[הסדר ראשוני]] שיש לקבעו ב[[חקיקה ראשית]], תוקן החוק ב-[[1995]] ונקבע בו במפורש כי משך השירות יעמוד על 36 חודשים. התיקון נחקק כ[[הוראת שעה]] לשנתיים, אך מאז הוארכה הוראת השעה בכל פעם עד [[30 ביוני]] 2015 (לאחר מועד זה הועמד משך השירות על 32 חודשים).
באותו סעיף קיימים הסדרים נוספים לגבי מי שהתגייס בגיל מאוחר יותר. מי שגילו מעל 27, או שהוא רופא עד גיל 34, לשר הביטחון ניתנה הסמכות לקרוא לו לשירות של שנתיים (באותה הוראת שעה הוארכה תקופה זו לשנתיים וחצי), וכן ניתנה לו הסמכות לקרוא לרופאים עד גיל 38 לשירות של שנה (ובהוראת השעה נקבעה תקופה של שנה וחצי). התקופה המרבית ל[[עולה חדש|עולים חדשים]] שעלו לאחר גיל 27 עומדת על שנה וחצי.
{{סחפ||סעיף 18}} לחוק קובע כי אם חייל נכלא במהלך שירותו בשל [[פסק דין]] של [[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] או קצין שיפוט בכיר, לא תחושב תקופת הכליאה במשך השירות שלו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין אחרת. למעשה, שירותו הסדיר של אותו חייל יוארך בתקופה בה נכלא (ב[[סלנג]] הצבאי מכונה הארכת התקופה "דפוק"). הוראות דומות חלות לגבי מי ש[[נפקדות|נפקד]] מהשירות, למשך התקופה בה היה נפקד.
===גיוס נשים===
בדיוני הכנסת בנוגע לגיוס הנשים לצבא, סערו הרוחות. דוברים רבים ניסו לגייס את המשפט העברי לעמדתם. המתנגדים ציינו את הכלל "לא יהיה כלי גבר על אישה" והתומכים הביאו את דברי רש"י במקום "לא אסרה התורה אלא לבוש המביא לידי תועבה". בסופו ל דבר, הובאו שני פסוקים נוספים שיחדיו מחייבים את שוויון הזכויות והחובות במדינה "ואהבת לרעך כמוך" ו"הקם תקים עמו".<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 24 260-266: חוק שירות הביטחון (גיוס נשים), ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>
{{סחפ||סעיף 16}} לחוק קובע כי תקופת השירות לנשים תעמוד על שנתיים, ולגבי רופאות מעל גיל 35 נקבעה התקופה המרבית על שנה. מאחר שה[[סמכות]] שהוקנתה לשר היא גבול עליון, הוא רשאי לקבוע גם תקופות קצרות יותר. ואכן, בתקופות מסוימות נקבע משך השירות לנשים על 21 חודשים.
בשנת [[2000]] נוסף {{סחפ||סעיף 16א}}, שעניינו [[שוויון]] בשירות. את הוספת הסעיף יזמה [[נעמי חזן]] בעקבות פרשת [[אליס מילר]], והוא קובע את העיקרון לפיו לכל אישה יש זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. מאחר שתפקידים רבים דורשים תקופת הכשרה ממושכת, קובע הסעיף כי שר הביטחון יוסמך לקבוע, באישור ועדת החוץ והביטחון, רשימה של תפקידים שאליהם יוכלו נשים להתנדב לתקופה של 3 שנים, כמו עמיתיהן הגברים. התפקידים, המנויים בתקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס"א-2001, כוללים בין היתר תפקידים אלה: [[טייס]]ת, לוחמת ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], לוחמת ב[[משמר הגבול]], לוחמת ב[[יחידת עוקץ]], [[פיקוח טיסה|פקחית טיסה]], [[כתב (מקצוע)|כתבת צבאית]], [[תוכניתן|תוכניתנית]] ועוד.
==שירות במסגרות אחרות==
במשך השנים שירתו חיילים גם במסגרות שונות מחוץ ל[[צה"ל]], בתפקידים כגון מדריכות טיולים ב[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]], שוטרים ב[[משטרת ישראל]]<nowiki/>או שוטרים ב[[משמר הגבול]]. החל משנות ה-90 התעוררו ספקות באשר לעצם קיומה של סמכות לקרוא לשירות במסגרות מחוץ לצה"ל. כתוצאה מכך, נערכו מאז 1995 תיקונים שונים בחוק, שהסדירו את הסמכות לקרוא לשירות ביטחון גם מחוץ לצה"ל. במקביל, תוקן גם {{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 18}}, שהסמיך את הממשלה להקים כוחות מזוינים, ונקבע בו כי נוסף על הגנת המדינה, יורשו כוחות אלה לבצע פעולות גם לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה.
===מסגרות לא צבאיות בתוך צה"ל===
{{סחפ||סעיף 21}} מאפשר להקצות שנה משירותו הצבאי של חייל לשם הכשרה [[חקלאות|חקלאית]], ו{{סחפ||סעיף 22}} מסדיר שמירה על גרעינים התיישבותיים. מכוחם של סעיפים אלה מוסדר השירות ב[[נח"ל]]. השילוב בין הגיוס הצבאי לגיוס החקלאי בורך בדיוני הכנסת הן כשילוב שיעודד את רוח ההתיישבות והן בהגדרה והתיחום של מטרות הצבא, שלא יזלוג לאזורים אזרחיים.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 24 257-259: חוק שירות הביטחון (כללי), ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref> יש הסבורים כי נוסחם הארכאי של סעיפים אלה אינם תואמים את פעילותו של הנח"ל כיום, ולמעשה לחלק מפעילויות הנח"ל כיום אין תוקף חוקי{{הערה|{{משפט וצבא|אייל נון|המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל|13|32jncuf3|123|התשנ"ט}}, בעמ' 99–100}}. בשנת [[2005]] יזמה הממשלה תיקון לחוק שירות ביטחון, שבו הציעה לנסח מחדש סעיפים אלה, כדי שיתאמו את המצב הקיים בפועל{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/217/217.pdf הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14) (מסלול הנוער החלוצי הלוחם), התשס"ו-2005]}}. הצעה זו טרם אושרה.
{{סחפ||סעיף 23}} מסדיר פעילות נוספת שאינה צבאית, במסגרת השירות הצבאי. הסעיף מאפשר לחיילים שאין להן השכלה יסודית, להשלים את השכלתם במשך שלושה חודשים מתקופת השירות (פרויקט "[[נערי רפול]]").
===משמר הגבול, משטרה ובתי סוהר===
{{סחפ||סעיף 24}} מסדיר את השירות ב[[משמר הגבול]]. מטרות פעולותיו של משמר הגבול הן ביטחוניות, אך מבחינה ארגונית הוא אינו מהווה חלק מצה"ל אלא מה[[משטרת ישראל|משטרה]], ועל כן התעורר הצורך להסדיר שירות זה במפורש. מאחר שהמשרתים במשמר הגבול מוגדרים כ[[שוטר]]ים, נקבעו ב{{סחפ||סעיף 25}} הוראות שנועדו להבחין בינם לבין יתר השוטרים, ושאינן רלוונטיות אליהם כמי שמשרתים בשירות חובה, כגון הוראות הנוגעות ל[[פיטורים]], התפטרות ושחרור מהשירות.
{{סחפ||סעיף 24א}} מסדיר את גיוסם של חיילים לשירות במשטרת ישראל ([[שירות חובה במשטרה|שח"ם]]). סעיף זה נוסף ב-1995, ובתחילה, נקבע כהוראת שעה לשנתיים, מתוך ההכרה בכך שיש בעייתיות בגיוס חיילים למטרות שאינן ביטחוניות טהורות. משום כך, נקבע גם כי ניתן לגייס חיילים רק ליחידות במשטרה שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה, וכן ניתנה האפשרות לחיילים שהוצבו במשטרה לסרב להצבתם בה ולעבור למסגרת פנים-צה"לית. בנוסף, נקבע כי מספר המוצבים במשטרה יהיה מוגבל, ויובא לאישור הממשלה ו[[ועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת. מאז 1995, הוארכה הוראת השעה 11 פעמים.
{{סחפ||סעיף 24ב|סעיפים 24ב}} {{סחפ||סעיף 24ג|ו-24ג}} מסדירים את גיוסם של חיילים ל[[שירות בתי הסוהר]] ([[סוהר חובה|סוהרי חובה]]). הסדר זה נקבע אף הוא כהוראת שעה לשלוש שנים, בשנת [[2005]], בסמוך להעברת האחריות על [[בית סוהר|בתי הסוהר]] המיועדים ל[[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] בלבד ([[בית סוהר קציעות|קציעות]], [[בית סוהר מגידו|מגידו]] ו[[בית סוהר עופר|עופר]]) מצה"ל לשירות בתי הסוהר. המגבלות שנקבעו לגבי הצבת חיילים במשטרה נקבעו גם כאן - השירות הוגבל ליחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים, למי שהוצב כסוהר חובה ניתנה הזכות לסרב להצבה, ומספר המוצבים בכל שנה טעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון. אף שבחוק נקבע כי החיילים יוכלו להיות מוצבים רק בבית כלא ביטחוניים, בפועל, שירתו חיילים רבים גם בבתי כלא אחרים. זאת, משום שמשיקולים ארגוניים, העביר שירות בתי הסוהר אסירים ביטחוניים רבים לאגפים ביטחוניים בבתי הסוהר בהם כלואים אסירים פליליים. רק בשנת [[2009]] תוקן החוק שאיפשר את הצבתם של החיילים גם באגפים הביטחוניים של בתי הסוהר המעורבים. באותו תיקון נקבע גם כי ניתן יהיה להציב חיילים גם בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק לאותם חיילים, כלומר רכזי כוח אדם ו[[מש"ק ת"ש|מש"קי ת"ש]]. מאז נחקקה הוראת השעה ב-2005, היא מוארכת מדי מספר שנים.
===שירות מוכר===
במקביל לתיקון שאפשר שירות במשטרה, נוסף בשנת 1995 גם {{סחפ||סעיף 26א}}, המאפשר גיוס ל"שירות מוכר", שהוא אחד משני אלה:
* שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הביטחון ו[[יחידת סמך|יחידות סמך]] של משרד הביטחון ו[[משרד ראש הממשלה]] שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה. פירוט התפקידים מובא בצו הטעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
* שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד ביטחוני-לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, [[חינוך]], [[בריאות]], הגנת ה[[עורף (מלחמה)|עורף]] או פעולות [[התנדבות]] למען חיילי צה"ל. פירוט הגופים והתפקידים מובא אף הוא בצו הטעון את אישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון. בניגוד לצו מהסוג הראשון, במקרה זה, ניתן לגייס לתפקידים כאלה רק אם שר הביטחון שוכנע כי אם לא ימולאו בידי חיילים בשירות חובה, לא יושגו היעדים הביטחוניים-לאומיים. נכון לשנת [[2009]], כולל צו השירות המוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים את הסמכות לקרוא לשירות בתפקידי חינוך והוראה במסגרת [[משרד החינוך]], [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה]], [[משרד הרווחה]], [[המשרד לקליטת עלייה]], [[החברה למתנ"סים]], [[קק"ל]], [[רשות הטבע והגנים]], [[החברה להגנת הטבע]], [[נאות קדומים]], [[המכון למורשת בן-גוריון]], [[מדרשת שדה בוקר]], עמותת [[לטם]], [[בית ספר שדה כפר עציון]], [[מרכז החינוך העצמאי]] ומוסדות [[מעיין החינוך התורני]], בתפקידי רפואה ו[[סיעוד]] ב[[בית חולים|בתי חולים]] שבהם מאושפזים גם חיילים ואנשי מערכת הביטחון, וכן בתחום העלייה והקליטה במסגרת לשכת הקשר [[נתיב (לשכת הקשר)|נתיב]]{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/72E443A1-8679-43C1-B63D-C5B54166084C/17231/6824.pdf צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התש"ע-2009]{{כ}}}}.
=== תיקון לחוק - סעיף 17א ===
בשנת 2020 נכנס לתוקפו תיקון מס' 23 לחוק - סעיף 17א - שלפיו חייל שהתגייס לצה"ל ונקבע לו [[פרופיל רפואי]] של 24, בעקבות [[תאונה]], [[מחלה]] או מקרה אחר, ייחשב "לא כשיר זמנית" ושירותו הצבאי יימשך שלושה חודשים נוספים מרגע האבחון. אפשרות נוספת עבור החייל היא להשתחרר באופן זמני, כלומר להשתייך ל[[רשימה מקובצת]] (קרי ר"מ 2) עד שישוב להיות כשיר רפואית לשירות צבאי.
===ביקורת===
שירותם של חיילים במסגרות שאינן צבאיות-ביטחוניות הוא עניין שנוי במחלוקת. המתנגדים להסדרים אלה סבורים כי פגיעה קשה ב[[חירות האדם|חירויות יסוד]] לתקופה ממושכת, כפי שמתבצעת בגיוס אזרחים בכפייה, יכולה להיות [[מידתיות|מידתית]] רק כאשר היא מאוזנת עם האינטרס הביטחוני, אך לא עם מטרות אחרות. לטענתם של המבקרים את ההסדרים, השיקול האמיתי העומד מאחורי השימוש בחיילים במסגרות אחרות הוא תקציבי (הרבה יותר זול להעסיק חיילת כ[[מזכירה]] בלשכת שר הביטחון או כ[[מורה]] בפריפריה, מאשר להעסיק אדם במשרה מלאה), וככזה, אין בו כדי להצדיק שימוש בחיילים{{הערה|{{משפט וצבא|אייל נון|המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל|13|32jncuf3|118|התשנ"ט}}, בעמ' 94–104}}.
==פטורים==
===סמכות כללית===
{{סחפ||סעיף 36}} לחוק הוא סעיף סל, המאפשר לשר הביטחון לפטור אזרחים ותושבים "מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים" משירות סדיר או משירות מילואים, או לדחות את התייצבותם או שירותם.
בעבר, נעשה שימוש בסעיף זה כדי לדחות את שירותם של [[בחור ישיבה|בחורי ישיבות]], בהסתמך על התיבה "מטעמים אחרים", דחייה שהפכה לפטור משירות כאשר הגיעו לגיל המתאים. במרוצת השנים הוגשו עתירות רבות ל[[בג"ץ]], בטענה כי הסדר זה פוגע בשוויון. העתירות נדחו מנימוקים שונים, אך בשנת [[1998]] קיבל הרכב של 11 שופטים עתירה בעניין. את פסק הדין כתב [[אהרן ברק]], בו הוא קובע:{{ציטוט|מסקנתנו הינה, כי על פי המצב כיום, שר הבטחון מפעיל את סמכותו, בעניין דחיית השירות של בחורי ישיבה ש"תורתם אומנותם", על פי הכרעה עקרונית שהסמכות לקביעתה היא בידי הכנסת. הפעלת סמכות זו, במתכונת זו, היא איפוא, שלא כדין. בהתאם לכך, ההחלטות המתקבלות על ידי שר הבטחון בדבר מתן דחיית שירות לתלמידי ישיבות אף הן מתקבלות שלא כדין. עם זאת, אין אפשרות מעשית לשנות את המצב הקיים בעניין זה, זמן רב כל כך, מהיום למחר. יש לאפשר לשר הבטחון או לכנסת לקיים דיון ענייני ומסודר בסוגיה זו, על כל השלכותיה.{{הערה|1= {{פס"ד עליון|קישור=97032670.A11|סוג=בג"ץ|עותר=אמנון רובינשטיין ואח'|משיב=שר הביטחון|ניתן ב=9 בדצמבר 1998|פד"י=כרך נ"ב, חלק חמישי, עמ' 481}}}}}} השופט [[מישאל חשין]] אף גרס כי פגיעה כזו בשוויון לא תוכל לעמוד גם אם תיקבע בחוק של הכנסת. בעקבות פסיקת בג"ץ הוקמה [[ועדת טל]], שמסקנותיה הובילו לחקיקת [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם]], התשס"ב-2002 (שנודע בשם "חוק טל"), שהסדיר את דחיית שירותם של בחורי הישיבות במודל דומה. בשנת [[2012]] קבע בג"ץ כי גם ההסדר הקבוע בחוק טל פוגע בשוויון (ואינו עומד בדרישות פסקת ההגבלה המצויה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]), והורה שלא להאריכו לאחר פקיעת תוקפו באוגוסט 2012. בתיקון מס' 19 לחוק נוסף לו פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, ובתיקון מס' 21 הוכנסו תיקונים אחדים לפרק זה. ב-[[12 בספטמבר]] [[2017]] פסק בג"ץ שיבוטל פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון ובטלותו תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין (זמן המאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן){{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני|דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס|5015680|12 בספטמבר 2017}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14018770.c29|סוג=בג"ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=הכנסת ואחרים|ניתן ב=12 בספטמבר 2017}}}}.
===פטור מחמת גיל===
{{סחפ||סעיף 36א}} הוא סעיף שקובע את גיל ה[[פטור משירות ביטחון]]. מאחר שלגבי שירות סדיר נקבעו הוראות ספציפיות, הוא רלוונטי יותר עבור שירות מילואים. מאז ה-[[1 באוגוסט]] [[2008]] עומד גיל הפטור על 40 לחייל, 45 ל[[קצין]], ובמקצועות ובתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת - 49. בעבר עמד גיל הפטור על 54 לגברים ו-38 לנשים.
===נשים===
{{סחפ||סעיף 39}} מקנה פטור משירות ביטחון לאמהות ולנשים הרות. נשים נשואות פטורות משירות סדיר, אך לא משירות מילואים. כמו כן, סעיף קטן ג', מקנה לנשים בלבד אפשרות לקבלת פטור מטעמי [[חופש המצפון|מצפון]]{{הערה|יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון, פטורה מחובת אותו שירות.}}.
===פטור מטעמי הכרה דתית===
{{סחפ||סעיף 40}} לחוק פוטר משירות ביטחון מיועדת לשירות ביטחון [[תצהיר|שמצהירה]] בפני שופט או דיין ב[[בית דין רבני]] כי: (1) טעמים שבהכרה דתית<ref>{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|דָּתִיּוּת|2022}}</ref> מונעים אותה מלשרת שירות ביטחון, (2) כי היא שומרות על [[כשרות]] ו(3) כי היא אינה נוסעת ב[[שבת]]. הקלות בה ניתן להשיג פטור זה הביאה לשימוש נרחב בו לשם [[הימנעות מגיוס בישראל|הימנעות מגיוס]], ואף [[דובר צה"ל]] ציין כי "צה"ל ער לכמות ההולכת וגדלה של נשים המקבלות במרמה פטור משירות מטעמי הכרה דתית"{{הערה|1=[[רותי סיני]], "[http://news.walla.co.il/?w=/1/1018507 המבקר: שיעור הקצינות בצה"ל עדיין נמוך]", [[וואלה!]], 4.12.2006.}}.
בניגוד לפטורים אחרים, שמרגע שניתנו, ניתן לבטלם בכל עת, פטור מטעמי הכרה דתית ניתן לביטול רק אם מקבלת הפטור הורשעה בכך שהשיגה את הפטור באמצעות תצהיר כוזב. משכך, ביטול הפטור הוא הליך ממושך, ואכיפתו קשה עד בלתי אפשרית. בשנת [[2012]] אושר ב[[הכנסת|כנסת]] תיקון שיזמה הממשלה לחוק, ולפיו חובת המיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור לפי סעיף זה, לדווח מיד לפוקד אם חדל להתקיים אחד התנאים שהצהירה עליהם במהלך תקופת הקריאה לשירות סדיר או במהלך שנתיים לאחר מסירת התצהיר. התיקון הוסיף [[הוראת שעה]] לקביעת הליך לביטול הפטור על ידי בקשה של פוקד שתוגש לוועדה מיוחדת, אך טרם הותקנו תקנות ליישום הוראת השעה ולכן היא לא נכנסה לתוקף{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9C4E3838-48B0-4C1A-8CE5-579DCC6EEC49/34493/2346.pdf חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב-2012]}}.
===מיעוטים===
הפטור של [[ערביי ישראל]] אינו מוסדר בסעיף בחוק, והוא בא לידי ביטוי בכך שמלכתחילה לא מזמן אותם הפוקד לרישום ולבדיקה. כאשר ניתנו לראשונה פטורים לאוכלוסייה הערבית ב-[[1949]], התנגדו לכך אף כמה מראשי הציבור הערבי, וחבר הכנסת [[תופיק טובי]] מ[[מק"י]] כינה זאת "אפליה גזעית"{{הערה|[[ליאב אורגד]], "[http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/24579/ethnic_israel/LiavOrgad-TheArabMinority-Obligation.doc המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון]" באתר [[האוניברסיטה הפתוחה]] {{DOC}}}}. ב-[[1954]] נערך משרד הביטחון לאפשרות גיוסם של ערבים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר משה ברנט|כותרת=גיוס הערבים לצבא כאינטרס לאומי|כתובת=https://www.openu.ac.il/events/download/261211_Moses%20Barnett.pdf|תאריך=2012|מידע נוסף=באתר האוניברסיטה הפתוחה}}}}, ואף נמצאו כ-20 אלף ערבים שהביעו עניין בכך, אך הרעיון ירד מהפרק עקב התנגדות זקני העדה. חובת הגיוס הוחלה על הגברים ה[[דרוזים]] החל מ-[[1956]] ועל הגברים ה[[צ'רקסים]] החל מ-[[1958]] (נשים דרוזיות וצ'רקסיות פטורות מגיוס חובה).
==עונשין==
{{סחפ||סעיף 46|סעיף 46(א) לחוק}} קובע כי מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק או לפיו וכן מי שמסר ביודעין ידיעה כוזבת, צפוי לעונש של שנתיים [[מאסר]]. לפי {{סחפ||סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, אם העבירה נעשתה בכוונה להשתמט משירות ביטחון, צפוי לעונש מרבי חמש שנות מאסר. עונש דומה צפוי למי שחיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכושרו הרפואי.
[[עבירה]] נוספת קבועה {{סחפ||סעיף 46|בסעיף 46(ג)}}, ולפיה מי שדרש או עשה שימוש בנתונים שעניינם מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או במסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, מבלי שהדבר הותר לו בחוק, יהיה צפוי ל[[קנס]] של עד 28,800 ש"ח{{הערה|1=נכון לשנת 2012; כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) ל[[חוק העונשין]], שהוא 14,400.}}.
==לקריאה נוספת==
* דני אשר, כל בחור וטוב לנשק – תולדות מערך הגיוס. יחידת מיטב, משרד הביטחון, 2014.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיטקסט בשורה|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986}}
* {{חוק בכנסת|2001386|חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986}}
* [http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns1_defense.pdf חוק שירות הביטחון תש"ט 1949] - נוסח החוק הראשון שהסדיר את השירות; מהחוקים הראשונים שהכנסת חוקקה.
* [http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/P199_009.doc חוק שירות ביטחון] באתר "נבו"
* [http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press120314-2.aspx מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס], אתר [[הכנסת]], [[12 במרץ]] [[2014]].
* [http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/Giyus/ תחילת הגיוס לצה"ל, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]
* {{דבר||חובת שרות צבאי על גברים בגיל 18–29 ונשים בגיל 18–26|19490811|7}}.
* {{Lawguide|4754/24726/|התיקון לחוק שירות הביטחון בעניין חיילים שאינם כשירים רפואית לשירות באופן זמני|עו"ד אלדד פלד|פברואר 2020}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: חקיקת ביטחון|שירות ביטחון]]
[[קטגוריה:גיוס לצה"ל]]
[[קטגוריה:שירות בצה"ל]]
[[קטגוריה:הכנסת הראשונה: חקיקה]]
[[קטגוריה:הכנסת האחת עשרה: חקיקה]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1714310197' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |