בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 484 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'Mannsdorf' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 6648131 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*',
1 => 'user',
2 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title',
17 => 'upload',
18 => 'reupload-own',
19 => 'move-categorypages',
20 => 'minoredit',
21 => 'editmyusercss',
22 => 'editmyuserjson',
23 => 'editmyuserjs',
24 => 'sendemail',
25 => 'applychangetags',
26 => 'changetags',
27 => 'viewmywatchlist',
28 => 'editmywatchlist',
29 => 'spamblacklistlog',
30 => 'flow-lock',
31 => 'mwoauthmanagemygrants',
32 => 'reupload',
33 => 'move',
34 => 'collectionsaveasuserpage',
35 => 'collectionsaveascommunitypage',
36 => 'autoconfirmed',
37 => 'editsemiprotected',
38 => 'skipcaptcha',
39 => 'flow-edit-post',
40 => 'ipinfo',
41 => 'ipinfo-view-basic',
42 => 'transcode-reset',
43 => 'transcode-status'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 491 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 307280 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'אייל נווה' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'אייל נווה' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 544040954 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '/* מאמרים */ ניסוח' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 1497904 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{פירוש נוסף|נוכחי=פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים|אחר=ממייסדי "אחים לנשק"|ראו=[[איל נוה]]}}
{{מדען
|שם=אייל נווה
|שם בשפת המקור=Eyal Nave
|תמונה=[[קובץ:EyalNave.jpg|מרכז|125px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות= היסטוריה אמריקנית, חינוך והיסטוריה
|ענף מדעי=היסטוריה
|הערות=ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב
|מדינה=[[ישראל]]}}
'''אייל נווה''' (נולד ב-[[30 במרץ]] [[1952]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] ל[[היסטוריה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב[[סמינר הקיבוצים]] וראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.
==ביוגרפיה==
נולד וגדל ב[[רמת השרון]]. בין השנים [[1970]] ל-[[1974]] שירת ב[[צה"ל]] כחייל וקצין ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], תחילה כלוחם ב[[גדוד 334]] וכקצין ב[[גדוד 405]] כולל בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]. בין השנים [[1974]] ל-[[1980]] למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב ועשה [[תעודת הוראה]], באותה עת שימש כמורה להיסטוריה ומחנך בתיכון [[אליאנס]] ב[[רמת אביב]]. בין 1980 ל-1981 למד במשך שנה ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] ב[[פריז]], בין השנים [[1981]] ל-[[1986]] עשה [[דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], כמלגאי של [[תוכנית פולברייט]].
נווה משמש מ-[[1987]] כפרופסור להיסטוריה והוראת ההיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים. החל מ-[[1986]] משמש כמרצה בחוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטת תל אביב, מ-[[1990]] מרצה בכיר ומ-[[2001]] פרופסור חבר באוניברסיטה. שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, [[אוניברסיטת קורנל]], [[אוניברסיטת טורונטו]] שב[[קנדה]] וב[[האוניברסיטה הבינלאומית בוונציה|אוניברסיטה הבינלאומית בוונציה]] שב[[איטליה]].
נווה מתמחה בחקר ה[[היסטוריה של ארצות הברית]], ועוסק בנוסף לכך במחקר בחיבור בין החינוך להיסטוריה. משמש ראש צוות של מורים ישראלים הכותבים יחד עם מורים [[פלסטינים]] [[ספר לימוד]] בעל שני [[נראטיב]]ים: סיפר ישראלי וסיפר פלסטיני, אודות הסכסוך הישראלי-ערבי, פרויקט של מכון פריים. הוא מכהן כעמית בכיר ב[[המכון הישראלי לדמוקרטיה|מכון הישראלי לדמוקרטיה]] ועוסק בתחום החינוך לתודעה פוליטית. הוא חבר צוות הכותב את אטלס [[1948]], המורכב מקרטוגרפים והיסטוריונים ישראלים ופלסטינים, פרויקט של סמינר זלצבורג ומכון פרס לשלום. כמו כן הוא משמש כיועץ לכתיבת ספרי לימוד בהיסטוריה במגזר הערבי; חבר המועצה האקדמית של סמינר הקיבוצים; חבר המועצה המנהלת של "משואה", מרכז להוראת השואה; יועץ לתוכנית לימודים לבתי-הספר הדו-לשוניים וחבר ועדת ההיגוי של המרכז לפיתוח מנהיגות חינוכית. החל מ-[[2003]] הוא מכהן כראש תוכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2012 התמנה ל[[פרופסור מן המניין]], ובשנת 2021 יצא לגמלאות.
בפברואר 2007 מונה כחבר מועצת [[רשות השידור]].
==אודות ספריו==
===Crown of Thorns: Political Martyrdom in America===
ספר שהוא פרי עבודת הדוקטורט של נווה, מדבר על דימוי הנשיאים והמנהיגים הנרצחים בחברה האמריקנית. בו הוא מראה כי רק [[אברהם לינקולן]] ו[[מרטין לותר קינג]] הפכו לדמויות ארוכות טווח, בעוד שו[[ויליאם מקינלי]] ו[[ג'יימס גרפילד]] לא חרגו מכך ובמידה רבה [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]], שנחקק בהיסטוריה בעיקר בשל תאוריות הקונספירציה וחייו המיניים.
===Reinhold Neibuhr and Non-Utopian Liberalism===
הספר הוא תוצר של שנות מחקר מרובות, שקדמו לו מאמרים רבים. [[ריינהולד ניבור]] היה איש אקדמיה ששיא פעילותו ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] ו[[שנות החמישים|החמישים]] של [[המאה העשרים]]. הוא מגלם דמות של הוגה שאינו [[שמרנות|שמרן]] ואינו [[ליברליזם|ליברלי]] המגלם את הליברליזם הבלתי [[אוטופיה|אוטופי]], דהיינו, הליברליזם שהוא גם משחרר וגם יוצר סדר. זוהי [[אידאולוגיה]] שמשחררת ונעצרת לפני שהשחרור הופך ל[[אנרכיה]] ולכן הולם את מצבו של האדם המשתחרר לפני האנרכיה. הדבר מתגלם באמירה שמרבים לצטט מנייבור: "שאיפת האדם לצדק איפשרה את הדמוקרטיה ונטייתו לאי-צדק מחייבת אותה". הוא השפיע על סטודנטים ופקידי ממשל והוא מאבותיה הרוחניים של [[המלחמה הקרה]], הוגי דעות שהאמינו בסוציאליזם אך נרתעו מה[[קומוניזם]] ופנו לתמיכה באמריקה מתוך האמונה ברע במיעוטו. הם קבעו את קווי המתאר של עימות ללא מלחמה עם [[ברית המועצות]].
===היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול===
ספר שנווה חיבר ביחד עם [[אסתר יוגב]]. נכתב על רקע הסערה שהתחוללה סביב ספרי הלימוד שכתב. הספר עוסק בניתוח השינויים שעובר החינוך ההיסטורי בישראל, תוך כדי השוואה לעולם. ומציע גישה דיאלוגית להוראת ההיסטוריה, שתחבר בין המורה לתלמיד. אנשים שונאים היסטוריה כי התוכן מוגדר כחומר שיש ללמוד אותו לבגרות. לפי נווה ויוגב יש ללמד היסטוריה הן באופן סינכרוני והן באופן דיאכרוני. זהו מפגש שדרך חומרי הלימוד האדם נפגש עם עצמו ומכיר את עצמו טוב יותר, כמו גם מפגש עם העבר שדרכו מכיר האדם את העבר טוב יותר.
==ספריו העיוניים==
* '''ארצות הברית - דמוקרטיה בהתהוות מתמדת''', תל אביב: [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2007.
* '''היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול''', (יחד עם [[אסתר יוגב]]) תל אביב: [[הוצאת בבל]], 2002{{הערה|{{הארץ|אניטה שפירא|של מי ההיסטוריה הזאת, לעזאזל?|1.767837|28 בינואר 2002}}}}.
<div style="direction: ltr;">
* '''Reinhold Niebuhr and Non-Utopian Liberalism: beyond Illusion and Despair''', Brighton: Sussex Academic Press, 2002
</div>
* '''המאה האמריקאית''', תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] ו[[אוניברסיטה משודרת|האוניברסיטה המשודרת]], 2000.
* '''האתוס הליברלי בחברה האמריקנית''', תל אביב, משרד הביטחון ו[[האוניברסיטה המשודרת]], 1997.
<div style="direction: ltr;">
* '''Crown of Thorns - Political Martyrdom in America: from Abraham Lincoln to Marthin Luther King Jr.''', New York, New York University Press, 1990
</div>
* '''עבר בסערה - מחלוקות על סוגיות היסטוריות בישראל''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2017{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|"עבר בסערה": איך ללמד היסטוריה?|1.4210493|27 ביוני 2017}}}}.
* כמו כן פרסם שישה מדריכים למורה.
== מאמרים ==
<strong>היסטוריה ללא משמעות- על היעדרם של הקשרים רלוונטיים בהוראת היסטוריה בישראל.</strong>
במאמרו אשר נכתב יחד עם מורה ותיקה בשם נעמי ורד, ופורסם בשנת 2013, נטען כי בפועל ישנם 5 מפמ"רים האחראים למקצוע ההיסטוריה מפיצים 5 היסטוריות והם: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דרוזי ועצמאי.
מפורטות שלל בעיות בתחום לימוד היסטוריה:
# שליטה בתכני ספרי הלימוד על ידי המעריכים והמפקחים מטעם משרד החינוך.
# היחס לשיעור הוא בפריזמה של הספק חומר הלימודים לבחינות הבגרות ותו לא.
# הבחינה בלבד היא מדד להצלחה של לימוד ולמידת המקצוע.
# נהייתה תעשייה של מורה המכתיב תשובות חד גוניות על פיהן יש לענות לשאלות הנשנות בבחינות.
# צמצום תוכני הלימוד ומיקוד השאלות לכדי מיעוט שבמיעוט (נשאלות אותן שלוש שאלות).
# הפצת מיקודית התשובות בין התלמידים.
# הפחתת עניין של תלמידים בהיסטוריה והפיכתם בכך למחוסרי תודעה היסטורית, אנשים "לא מחונכים".
# ספרי ההיסטוריה שכתב אינם נקראים ונחשבים מעמיקים מידי.
במאמר מנסה נווה לזהות את תהליך הכשל פרדיגמטי של המערכת בהוראת ההיסטוריה: ההיסטוריה כמקצוע המנותק כיום בתיכונים מההקשרים המעניקים לו משמעות. ואילו הם:
# דיסציפלינרי- בתוך מבנה תחום הדעת ישנה משמעות- ידיעת סיפור העבר.
# חינוכי- מקצוע זה נועד ללמד ולחנך. במקצוע יש מימד ערכי ואפיסטמולוגי, אקדמי. תפישה רווחת היא שאדם מחונך כדאי שידע היסטוריה, חגים, מורשת.
# פוליטי- המורות שהותירו עליו חותם עז היו פוליטיות במובן של מעורבות בציבור ולאו דווקא חברות במפלגה. המקצוע דן במאבקים ואילו הם פוליטיים.
היום, מערכת החינוך ולא היא לבדה איננה מעוניינת במורות שכמותן וכך חל תהליך ניטרול ההקשרים.
איך זה עובד?
למראית עין אף אחד אינו אחראי ישיר אך המקצוע הופך לטכני, פונקציונלי- ציונים, בגרות והביתה. זהו תהליך א-פרסונלי, ובשימת מודעות אליו ניתן אולי למנועו.
מטרות מוצהרות בלימוד היסטוריה-
# הנחלת מורשת- מאין אתה? מיהם שכניך?
ולצד זאת
2. טיפוח חשיבה ביקורתית- ערעור על הקיים.
ואילו בפועל בשיעור ישנה הכתבה. המטרות אינך מתגשמות.
הכישלון הזה מנתק את התלמידים והם אינם בעלי תודעה היסטורית.
גם מתנגדי ההיסטוריה העיקרית אותה מלמדים בישראל אינם מרוויחים דווקא כיוון שאם המערכת אינה מלמדת היסטוריה, גורם אחר ייכנס. וגורם זה עלול להיות קיצוני יותר לצד שאינו רצוי עוד יותר על ידיהם.
מושגים בלימוד היסטוריה:
ישנה למידה מנחילת אינפורמציה- IIL- מורה מעביר את חומר הלימודים לתלמיד. ואילו כיום מכוונים גם ללמידה מטפחת תובנות- ICL- זהו [[מודל נורמטיבי]] בו חלים דיאלוג בין שותפים (קריאת טקסט היא גם דיאלוג), ריבוי פרשנויות, פתיחות לדעות אחרות, חשיפה להיסטוריה אחרת שתצמיח סובלנות.
בעיות בבחינת הבגרות:
# זהו הטקסט העיקרי, הוא טכני, בודק הבנת הנקרא בעיקר.
# חל בלבול במענה על שאלות בשל מונחים החוזרים על עצמם ללא סוף- פירוט, הדגמה, הסבר והצגה.
# מורים בודקים על ידי מחוון, הכול מדיד.
# כל שנה יש שינוי במיקוד.
סיכום המאמר-
הקשר דיסציפלנרי: ממליץ לעבור מגישה פוזיטיבסטית – היסטוריה כאוסף נתונים, לגישה נרטיבית- היסטוריה היא סיפור העבר ולא העבר עצמו. גישה זו מעניקה פרשנויות על המציאות, מקרבת לאמת בהתכוונות לפחות.
הקשר חינוכי: ניתן לא להספיק את החומר כולו. יש לעבור מ"בנק ידע" להבניית ידע על ידי דיאלוג בין כל הגורמים. ישנו יתרון בלימוד היסטוריה כנרטיב כיוון שבמצב השינויים הפוליטיים כפי שנחווה כיום, ניתן ורצוי להוסיף ממדים מגדריים אתניים, מגדריים, לאלה המסורתיים כגון הלאומיים.
==ספרי לימוד פרי עטו==
* '''הלאומיות בישראל ובעמים: ראשית הדרך עד 1920''' (יחד עם נעמי ורד), [[הוצאת רכס]], 2008.
* '''המאה ה-20 - על סף המחר''', [[ספרי תל אביב]], 1999.
* '''זמנים מודרניים''', כרכים א' ב', (יחד עם [[אלי בר נביא]]), ספרי תל אביב, 1999.
* '''המאה ה-20 - מאה שהפכה סדרי עולם''', ספרי תל אביב, 1994.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=3151 ביוגרפיה של אייל נווה], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?author=1613 שני מאמרים של אייל נווה]
* [[נסים קלדרון]], [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART20/510.html הוויכוח על הספר התרחק מן הספר], [[nrg]] מעריב
* {{nrg|אור קשתי|ההיסטוריה נגמרת ב-1948|789/917|29 בספטמבר 2004|1|}}
* {{הארץ|אסף כרמל|כבל יוזם - אייל נווה ואדיר כהן למליאת רשות השידור|1.1559039|1 בינואר 2007}}
* {{הארץ|אור קשתי|סכיזופרניה חינוכית|1.1400528|8 באפריל 2007}}
* {{הארץ|אייל נווה|האם אמריקה היא התרופה או המחלה עצמה|1.1147917|22 באוקטובר 2006}}
* {{בכור המהפכה|אייל נווה|החלום האמריקאי - מיתוס ומציאות|3513|9 באפריל 2013}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007277427205171|אייל נווה (1952-)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:נווה, אייל}}
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: היסטוריה כללית]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי לימוד ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תוכנית פולברייט ישראלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{פירוש נוסף|נוכחי=פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים|אחר=ממייסדי "אחים לנשק"|ראו=[[איל נוה]]}}
{{מדען
|שם=אייל נווה
|שם בשפת המקור=Eyal Nave
|תמונה=[[קובץ:EyalNave.jpg|מרכז|125px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות= היסטוריה אמריקנית, חינוך והיסטוריה
|ענף מדעי=היסטוריה
|הערות=ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב
|מדינה=[[ישראל]]}}
'''אייל נווה''' (נולד ב-[[30 במרץ]] [[1952]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] ל[[היסטוריה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב[[סמינר הקיבוצים]] וראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.
==ביוגרפיה==
נולד וגדל ב[[רמת השרון]]. בין השנים [[1970]] ל-[[1974]] שירת ב[[צה"ל]] כחייל וקצין ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], תחילה כלוחם ב[[גדוד 334]] וכקצין ב[[גדוד 405]] כולל בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]. בין השנים [[1974]] ל-[[1980]] למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב ועשה [[תעודת הוראה]], באותה עת שימש כמורה להיסטוריה ומחנך בתיכון [[אליאנס]] ב[[רמת אביב]]. בין 1980 ל-1981 למד במשך שנה ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] ב[[פריז]], בין השנים [[1981]] ל-[[1986]] עשה [[דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], כמלגאי של [[תוכנית פולברייט]].
נווה משמש מ-[[1987]] כפרופסור להיסטוריה והוראת ההיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים. החל מ-[[1986]] משמש כמרצה בחוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטת תל אביב, מ-[[1990]] מרצה בכיר ומ-[[2001]] פרופסור חבר באוניברסיטה. שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, [[אוניברסיטת קורנל]], [[אוניברסיטת טורונטו]] שב[[קנדה]] וב[[האוניברסיטה הבינלאומית בוונציה|אוניברסיטה הבינלאומית בוונציה]] שב[[איטליה]].
נווה מתמחה בחקר ה[[היסטוריה של ארצות הברית]], ועוסק בנוסף לכך במחקר בחיבור בין החינוך להיסטוריה. משמש ראש צוות של מורים ישראלים הכותבים יחד עם מורים [[פלסטינים]] [[ספר לימוד]] בעל שני [[נראטיב]]ים: סיפר ישראלי וסיפר פלסטיני, אודות הסכסוך הישראלי-ערבי, פרויקט של מכון פריים. הוא מכהן כעמית בכיר ב[[המכון הישראלי לדמוקרטיה|מכון הישראלי לדמוקרטיה]] ועוסק בתחום החינוך לתודעה פוליטית. הוא חבר צוות הכותב את אטלס [[1948]], המורכב מקרטוגרפים והיסטוריונים ישראלים ופלסטינים, פרויקט של סמינר זלצבורג ומכון פרס לשלום. כמו כן הוא משמש כיועץ לכתיבת ספרי לימוד בהיסטוריה במגזר הערבי; חבר המועצה האקדמית של סמינר הקיבוצים; חבר המועצה המנהלת של "משואה", מרכז להוראת השואה; יועץ לתוכנית לימודים לבתי-הספר הדו-לשוניים וחבר ועדת ההיגוי של המרכז לפיתוח מנהיגות חינוכית. החל מ-[[2003]] הוא מכהן כראש תוכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2012 התמנה ל[[פרופסור מן המניין]], ובשנת 2021 יצא לגמלאות.
בפברואר 2007 מונה כחבר מועצת [[רשות השידור]].
==אודות ספריו==
===Crown of Thorns: Political Martyrdom in America===
ספר שהוא פרי עבודת הדוקטורט של נווה, מדבר על דימוי הנשיאים והמנהיגים הנרצחים בחברה האמריקנית. בו הוא מראה כי רק [[אברהם לינקולן]] ו[[מרטין לותר קינג]] הפכו לדמויות ארוכות טווח, בעוד שו[[ויליאם מקינלי]] ו[[ג'יימס גרפילד]] לא חרגו מכך ובמידה רבה [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]], שנחקק בהיסטוריה בעיקר בשל תאוריות הקונספירציה וחייו המיניים.
===Reinhold Neibuhr and Non-Utopian Liberalism===
הספר הוא תוצר של שנות מחקר מרובות, שקדמו לו מאמרים רבים. [[ריינהולד ניבור]] היה איש אקדמיה ששיא פעילותו ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] ו[[שנות החמישים|החמישים]] של [[המאה העשרים]]. הוא מגלם דמות של הוגה שאינו [[שמרנות|שמרן]] ואינו [[ליברליזם|ליברלי]] המגלם את הליברליזם הבלתי [[אוטופיה|אוטופי]], דהיינו, הליברליזם שהוא גם משחרר וגם יוצר סדר. זוהי [[אידאולוגיה]] שמשחררת ונעצרת לפני שהשחרור הופך ל[[אנרכיה]] ולכן הולם את מצבו של האדם המשתחרר לפני האנרכיה. הדבר מתגלם באמירה שמרבים לצטט מנייבור: "שאיפת האדם לצדק איפשרה את הדמוקרטיה ונטייתו לאי-צדק מחייבת אותה". הוא השפיע על סטודנטים ופקידי ממשל והוא מאבותיה הרוחניים של [[המלחמה הקרה]], הוגי דעות שהאמינו בסוציאליזם אך נרתעו מה[[קומוניזם]] ופנו לתמיכה באמריקה מתוך האמונה ברע במיעוטו. הם קבעו את קווי המתאר של עימות ללא מלחמה עם [[ברית המועצות]].
===היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול===
ספר שנווה חיבר ביחד עם [[אסתר יוגב]]. נכתב על רקע הסערה שהתחוללה סביב ספרי הלימוד שכתב. הספר עוסק בניתוח השינויים שעובר החינוך ההיסטורי בישראל, תוך כדי השוואה לעולם. ומציע גישה דיאלוגית להוראת ההיסטוריה, שתחבר בין המורה לתלמיד. אנשים שונאים היסטוריה כי התוכן מוגדר כחומר שיש ללמוד אותו לבגרות. לפי נווה ויוגב יש ללמד היסטוריה הן באופן סינכרוני והן באופן דיאכרוני. זהו מפגש שדרך חומרי הלימוד האדם נפגש עם עצמו ומכיר את עצמו טוב יותר, כמו גם מפגש עם העבר שדרכו מכיר האדם את העבר טוב יותר.
==ספריו העיוניים==
* '''ארצות הברית - דמוקרטיה בהתהוות מתמדת''', תל אביב: [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2007.
* '''היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול''', (יחד עם [[אסתר יוגב]]) תל אביב: [[הוצאת בבל]], 2002{{הערה|{{הארץ|אניטה שפירא|של מי ההיסטוריה הזאת, לעזאזל?|1.767837|28 בינואר 2002}}}}.
<div style="direction: ltr;">
* '''Reinhold Niebuhr and Non-Utopian Liberalism: beyond Illusion and Despair''', Brighton: Sussex Academic Press, 2002
</div>
* '''המאה האמריקאית''', תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] ו[[אוניברסיטה משודרת|האוניברסיטה המשודרת]], 2000.
* '''האתוס הליברלי בחברה האמריקנית''', תל אביב, משרד הביטחון ו[[האוניברסיטה המשודרת]], 1997.
<div style="direction: ltr;">
* '''Crown of Thorns - Political Martyrdom in America: from Abraham Lincoln to Marthin Luther King Jr.''', New York, New York University Press, 1990
</div>
* '''עבר בסערה - מחלוקות על סוגיות היסטוריות בישראל''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2017{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|"עבר בסערה": איך ללמד היסטוריה?|1.4210493|27 ביוני 2017}}}}.
* כמו כן פרסם שישה מדריכים למורה.
== מאמרים ==
<strong>היסטוריה ללא משמעות- על היעדרם של הקשרים רלוונטיים בהוראת היסטוריה בישראל.</strong>
במאמרו אשר נכתב יחד עם מורה ותיקה בשם נעמי ורד, ופורסם בשנת 2013, נטען כי בפועל ישנם חמישה [[מפמ"ר|מפמ"רי]]<nowiki/>ם האחראים למקצוע ההיסטוריה, המפיצים חמישה סוגי היסטוריות: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דרוזי ועצמאי.
במאמר מפורטות שלל בעיות בתחום לימוד היסטוריה:
# שליטה בתכני ספרי הלימוד על ידי המעריכים והמפקחים מטעם משרד החינוך.
# היחס לשיעור הוא בפריזמה של הספק חומר הלימודים לבחינות הבגרות ותו לא.
# הבחינה בלבד היא מדד להצלחה של לימוד ולמידת המקצוע.
# התפתחותה של 'תעשייה' במסגרתה מכתיב המורה תשובות חד גוניות על פיהן יש לענות לשאלות הנשנות בבחינות.
# צמצום תוכני הלימוד ומיקוד השאלות לכדי מינימום, דבר הבא לידי ביטוי בכך שנשאלות אותן שלוש שאלות).
# התבססות התלמידים על 'מיקודים' במקום על קריאת חומר.
# פיחות בעניין של תלמידים בהיסטוריה והפיכתם בכך למחוסרי תודעה היסטורית, ומכאן "חפים מחינוך".
# המנעות מקריאת ספרי היסטוריה מכיוון שהם נתפסים כמעמיקים מדי.
המאמר מנסה להצביע על הכשל הפרדיגמטי של המערכת בהוראת ההיסטוריה, במרכזו הניתוק בין ההיסטוריה כמקצוע לבין ההקשרים המעניקים לו משמעות, שתתכן על בסיס מודעות למרכיבים הבאים:
# הקפדה על דיסציפלינריות - היסטוריה היא קודם כל תחום הדעת המייצר משמעות על בסיס ידיעת סיפור העבר.
# הבנה שמדובר במהלך חינוכי - המקצוע נועד ללמד ולחנ, שכן במקצוע יש מימד ערכי, אפיסטמולוגי ואקדמי. אדם בעל חינוך ראוי שידע היסטוריה, חגים, מורשת וכדומה.
# מודעות למימד הפוליטי של ההיסטוריה - במאמר יש התייחסות חיובית למורות שהביעו עמדות פוליטיות במובן הבסיסי: מעורבות בחיי הציבור (ולאו דווקא צידוד במפלגה כזו או אחרת). מקצוע ההיסטוריה דן גם במאבקים ציבוריים בעבר ומבחינה זו הוא מקצוע הנוגע בפוליטיקה.
היום, מערכת החינוך ולא היא לבדה איננה מעוניינת במורות שכמותן וכך חל תהליך ניטרול ההקשרים.
איך זה עובד?
למראית עין אף אחד אינו אחראי ישיר אך המקצוע הופך לטכני, פונקציונלי- ציונים, בגרות והביתה. זהו תהליך א-פרסונלי, ובשימת מודעות אליו ניתן אולי למנועו.
מטרות מוצהרות בלימוד היסטוריה-
# הנחלת מורשת- מאין אתה? מיהם שכניך?
ולצד זאת
2. טיפוח חשיבה ביקורתית- ערעור על הקיים.
ואילו בפועל בשיעור ישנה הכתבה. המטרות אינך מתגשמות.
הכישלון הזה מנתק את התלמידים והם אינם בעלי תודעה היסטורית.
גם מתנגדי ההיסטוריה העיקרית אותה מלמדים בישראל אינם מרוויחים דווקא כיוון שאם המערכת אינה מלמדת היסטוריה, גורם אחר ייכנס. וגורם זה עלול להיות קיצוני יותר לצד שאינו רצוי עוד יותר על ידיהם.
מושגים בלימוד היסטוריה:
ישנה למידה מנחילת אינפורמציה- IIL- מורה מעביר את חומר הלימודים לתלמיד. ואילו כיום מכוונים גם ללמידה מטפחת תובנות- ICL- זהו [[מודל נורמטיבי]] בו חלים דיאלוג בין שותפים (קריאת טקסט היא גם דיאלוג), ריבוי פרשנויות, פתיחות לדעות אחרות, חשיפה להיסטוריה אחרת שתצמיח סובלנות.
בעיות בבחינת הבגרות:
# זהו הטקסט העיקרי, הוא טכני, בודק הבנת הנקרא בעיקר.
# חל בלבול במענה על שאלות בשל מונחים החוזרים על עצמם ללא סוף- פירוט, הדגמה, הסבר והצגה.
# מורים בודקים על ידי מחוון, הכול מדיד.
# כל שנה יש שינוי במיקוד.
סיכום המאמר-
הקשר דיסציפלנרי: ממליץ לעבור מגישה פוזיטיבסטית – היסטוריה כאוסף נתונים, לגישה נרטיבית- היסטוריה היא סיפור העבר ולא העבר עצמו. גישה זו מעניקה פרשנויות על המציאות, מקרבת לאמת בהתכוונות לפחות.
הקשר חינוכי: ניתן לא להספיק את החומר כולו. יש לעבור מ"בנק ידע" להבניית ידע על ידי דיאלוג בין כל הגורמים. ישנו יתרון בלימוד היסטוריה כנרטיב כיוון שבמצב השינויים הפוליטיים כפי שנחווה כיום, ניתן ורצוי להוסיף ממדים מגדריים אתניים, מגדריים, לאלה המסורתיים כגון הלאומיים.
==ספרי לימוד פרי עטו==
* '''הלאומיות בישראל ובעמים: ראשית הדרך עד 1920''' (יחד עם נעמי ורד), [[הוצאת רכס]], 2008.
* '''המאה ה-20 - על סף המחר''', [[ספרי תל אביב]], 1999.
* '''זמנים מודרניים''', כרכים א' ב', (יחד עם [[אלי בר נביא]]), ספרי תל אביב, 1999.
* '''המאה ה-20 - מאה שהפכה סדרי עולם''', ספרי תל אביב, 1994.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=3151 ביוגרפיה של אייל נווה], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?author=1613 שני מאמרים של אייל נווה]
* [[נסים קלדרון]], [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART20/510.html הוויכוח על הספר התרחק מן הספר], [[nrg]] מעריב
* {{nrg|אור קשתי|ההיסטוריה נגמרת ב-1948|789/917|29 בספטמבר 2004|1|}}
* {{הארץ|אסף כרמל|כבל יוזם - אייל נווה ואדיר כהן למליאת רשות השידור|1.1559039|1 בינואר 2007}}
* {{הארץ|אור קשתי|סכיזופרניה חינוכית|1.1400528|8 באפריל 2007}}
* {{הארץ|אייל נווה|האם אמריקה היא התרופה או המחלה עצמה|1.1147917|22 באוקטובר 2006}}
* {{בכור המהפכה|אייל נווה|החלום האמריקאי - מיתוס ומציאות|3513|9 באפריל 2013}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007277427205171|אייל נווה (1952-)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:נווה, אייל}}
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: היסטוריה כללית]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי לימוד ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תוכנית פולברייט ישראלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -49,19 +49,19 @@
<strong>היסטוריה ללא משמעות- על היעדרם של הקשרים רלוונטיים בהוראת היסטוריה בישראל.</strong>
-במאמרו אשר נכתב יחד עם מורה ותיקה בשם נעמי ורד, ופורסם בשנת 2013, נטען כי בפועל ישנם 5 מפמ"רים האחראים למקצוע ההיסטוריה מפיצים 5 היסטוריות והם: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דרוזי ועצמאי.
+במאמרו אשר נכתב יחד עם מורה ותיקה בשם נעמי ורד, ופורסם בשנת 2013, נטען כי בפועל ישנם חמישה [[מפמ"ר|מפמ"רי]]<nowiki/>ם האחראים למקצוע ההיסטוריה, המפיצים חמישה סוגי היסטוריות: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דרוזי ועצמאי.
-מפורטות שלל בעיות בתחום לימוד היסטוריה:
+במאמר מפורטות שלל בעיות בתחום לימוד היסטוריה:
# שליטה בתכני ספרי הלימוד על ידי המעריכים והמפקחים מטעם משרד החינוך.
# היחס לשיעור הוא בפריזמה של הספק חומר הלימודים לבחינות הבגרות ותו לא.
# הבחינה בלבד היא מדד להצלחה של לימוד ולמידת המקצוע.
-# נהייתה תעשייה של מורה המכתיב תשובות חד גוניות על פיהן יש לענות לשאלות הנשנות בבחינות.
-# צמצום תוכני הלימוד ומיקוד השאלות לכדי מיעוט שבמיעוט (נשאלות אותן שלוש שאלות).
-# הפצת מיקודית התשובות בין התלמידים.
-# הפחתת עניין של תלמידים בהיסטוריה והפיכתם בכך למחוסרי תודעה היסטורית, אנשים "לא מחונכים".
-# ספרי ההיסטוריה שכתב אינם נקראים ונחשבים מעמיקים מידי.
-במאמר מנסה נווה לזהות את תהליך הכשל פרדיגמטי של המערכת בהוראת ההיסטוריה: ההיסטוריה כמקצוע המנותק כיום בתיכונים מההקשרים המעניקים לו משמעות. ואילו הם:
-# דיסציפלינרי- בתוך מבנה תחום הדעת ישנה משמעות- ידיעת סיפור העבר.
-# חינוכי- מקצוע זה נועד ללמד ולחנך. במקצוע יש מימד ערכי ואפיסטמולוגי, אקדמי. תפישה רווחת היא שאדם מחונך כדאי שידע היסטוריה, חגים, מורשת.
-# פוליטי- המורות שהותירו עליו חותם עז היו פוליטיות במובן של מעורבות בציבור ולאו דווקא חברות במפלגה. המקצוע דן במאבקים ואילו הם פוליטיים.
+# התפתחותה של 'תעשייה' במסגרתה מכתיב המורה תשובות חד גוניות על פיהן יש לענות לשאלות הנשנות בבחינות.
+# צמצום תוכני הלימוד ומיקוד השאלות לכדי מינימום, דבר הבא לידי ביטוי בכך שנשאלות אותן שלוש שאלות).
+# התבססות התלמידים על 'מיקודים' במקום על קריאת חומר.
+# פיחות בעניין של תלמידים בהיסטוריה והפיכתם בכך למחוסרי תודעה היסטורית, ומכאן "חפים מחינוך".
+# המנעות מקריאת ספרי היסטוריה מכיוון שהם נתפסים כמעמיקים מדי.
+המאמר מנסה להצביע על הכשל הפרדיגמטי של המערכת בהוראת ההיסטוריה, במרכזו הניתוק בין ההיסטוריה כמקצוע לבין ההקשרים המעניקים לו משמעות, שתתכן על בסיס מודעות למרכיבים הבאים:
+# הקפדה על דיסציפלינריות - היסטוריה היא קודם כל תחום הדעת המייצר משמעות על בסיס ידיעת סיפור העבר.
+# הבנה שמדובר במהלך חינוכי - המקצוע נועד ללמד ולחנ, שכן במקצוע יש מימד ערכי, אפיסטמולוגי ואקדמי. אדם בעל חינוך ראוי שידע היסטוריה, חגים, מורשת וכדומה.
+# מודעות למימד הפוליטי של ההיסטוריה - במאמר יש התייחסות חיובית למורות שהביעו עמדות פוליטיות במובן הבסיסי: מעורבות בחיי הציבור (ולאו דווקא צידוד במפלגה כזו או אחרת). מקצוע ההיסטוריה דן גם במאבקים ציבוריים בעבר ומבחינה זו הוא מקצוע הנוגע בפוליטיקה.
היום, מערכת החינוך ולא היא לבדה איננה מעוניינת במורות שכמותן וכך חל תהליך ניטרול ההקשרים.
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 16897 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 16427 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 470 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => 'במאמרו אשר נכתב יחד עם מורה ותיקה בשם נעמי ורד, ופורסם בשנת 2013, נטען כי בפועל ישנם חמישה [[מפמ"ר|מפמ"רי]]<nowiki/>ם האחראים למקצוע ההיסטוריה, המפיצים חמישה סוגי היסטוריות: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דרוזי ועצמאי.',
1 => 'במאמר מפורטות שלל בעיות בתחום לימוד היסטוריה: ',
2 => '# התפתחותה של 'תעשייה' במסגרתה מכתיב המורה תשובות חד גוניות על פיהן יש לענות לשאלות הנשנות בבחינות.',
3 => '# צמצום תוכני הלימוד ומיקוד השאלות לכדי מינימום, דבר הבא לידי ביטוי בכך שנשאלות אותן שלוש שאלות).',
4 => '# התבססות התלמידים על 'מיקודים' במקום על קריאת חומר.',
5 => '# פיחות בעניין של תלמידים בהיסטוריה והפיכתם בכך למחוסרי תודעה היסטורית, ומכאן "חפים מחינוך".',
6 => '# המנעות מקריאת ספרי היסטוריה מכיוון שהם נתפסים כמעמיקים מדי.',
7 => 'המאמר מנסה להצביע על הכשל הפרדיגמטי של המערכת בהוראת ההיסטוריה, במרכזו הניתוק בין ההיסטוריה כמקצוע לבין ההקשרים המעניקים לו משמעות, שתתכן על בסיס מודעות למרכיבים הבאים:',
8 => '# הקפדה על דיסציפלינריות - היסטוריה היא קודם כל תחום הדעת המייצר משמעות על בסיס ידיעת סיפור העבר.',
9 => '# הבנה שמדובר במהלך חינוכי - המקצוע נועד ללמד ולחנ, שכן במקצוע יש מימד ערכי, אפיסטמולוגי ואקדמי. אדם בעל חינוך ראוי שידע היסטוריה, חגים, מורשת וכדומה.',
10 => '# מודעות למימד הפוליטי של ההיסטוריה - במאמר יש התייחסות חיובית למורות שהביעו עמדות פוליטיות במובן הבסיסי: מעורבות בחיי הציבור (ולאו דווקא צידוד במפלגה כזו או אחרת). מקצוע ההיסטוריה דן גם במאבקים ציבוריים בעבר ומבחינה זו הוא מקצוע הנוגע בפוליטיקה. '
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'במאמרו אשר נכתב יחד עם מורה ותיקה בשם נעמי ורד, ופורסם בשנת 2013, נטען כי בפועל ישנם 5 מפמ"רים האחראים למקצוע ההיסטוריה מפיצים 5 היסטוריות והם: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דרוזי ועצמאי.',
1 => 'מפורטות שלל בעיות בתחום לימוד היסטוריה: ',
2 => '# נהייתה תעשייה של מורה המכתיב תשובות חד גוניות על פיהן יש לענות לשאלות הנשנות בבחינות.',
3 => '# צמצום תוכני הלימוד ומיקוד השאלות לכדי מיעוט שבמיעוט (נשאלות אותן שלוש שאלות).',
4 => '# הפצת מיקודית התשובות בין התלמידים.',
5 => '# הפחתת עניין של תלמידים בהיסטוריה והפיכתם בכך למחוסרי תודעה היסטורית, אנשים "לא מחונכים".',
6 => '# ספרי ההיסטוריה שכתב אינם נקראים ונחשבים מעמיקים מידי.',
7 => 'במאמר מנסה נווה לזהות את תהליך הכשל פרדיגמטי של המערכת בהוראת ההיסטוריה: ההיסטוריה כמקצוע המנותק כיום בתיכונים מההקשרים המעניקים לו משמעות. ואילו הם:',
8 => '# דיסציפלינרי- בתוך מבנה תחום הדעת ישנה משמעות- ידיעת סיפור העבר.',
9 => '# חינוכי- מקצוע זה נועד ללמד ולחנך. במקצוע יש מימד ערכי ואפיסטמולוגי, אקדמי. תפישה רווחת היא שאדם מחונך כדאי שידע היסטוריה, חגים, מורשת.',
10 => '# פוליטי- המורות שהותירו עליו חותם עז היו פוליטיות במובן של מעורבות בציבור ולאו דווקא חברות במפלגה. המקצוע דן במאבקים ואילו הם פוליטיים. '
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.haaretz.co.il/1.767837',
1 => 'https://www.haaretz.co.il/1.4210493',
2 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he#P569',
3 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he#P69',
4 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he#P108',
5 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he',
6 => 'http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=3151',
7 => 'http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?author=1613',
8 => 'http://www.nrg.co.il/online/archive/ART20/510.html',
9 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/789/917.html',
10 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1559039',
11 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1400528',
12 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1147917',
13 => 'http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=3513&Itemid=556',
14 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007277427205171',
15 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007277427205171',
16 => 'https://authority.bibsys.no/authority/rest/authorities/html/13066394',
17 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb14579026w',
18 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb14579026w',
19 => 'https://ci.nii.ac.jp/author/DA06388041?l=en',
20 => 'https://d-nb.info/gnd/173580823',
21 => 'https://isni.org/isni/0000000083600220',
22 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n88179433',
23 => 'https://www.idref.fr/165827491',
24 => 'https://viaf.org/viaf/16325137',
25 => 'https://www.worldcat.org/identities/lccn-n88179433'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=3151',
1 => 'http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?author=1613',
2 => 'http://www.nrg.co.il/online/archive/ART20/510.html',
3 => 'http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=3513&Itemid=556',
4 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/789/917.html',
5 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1559039',
6 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1400528',
7 => 'https://viaf.org/viaf/16325137',
8 => 'https://www.haaretz.co.il/1.767837',
9 => 'https://www.haaretz.co.il/1.4210493',
10 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1147917',
11 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he',
12 => 'https://isni.org/isni/0000000083600220',
13 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n88179433',
14 => 'https://www.worldcat.org/identities/lccn-n88179433',
15 => 'https://authority.bibsys.no/authority/rest/authorities/html/13066394',
16 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb14579026w',
17 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb14579026w',
18 => 'https://ci.nii.ac.jp/author/DA06388041?l=en',
19 => 'https://d-nb.info/gnd/173580823',
20 => 'https://www.idref.fr/165827491',
21 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007277427205171',
22 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he#P569',
23 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he#P69',
24 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12403762?uselang=he#P108',
25 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007277427205171'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{פירוש נוסף|נוכחי=פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים|אחר=ממייסדי "אחים לנשק"|ראו=[[איל נוה]]}}
{{מדען
|שם=אייל נווה
|שם בשפת המקור=Eyal Nave
|תמונה=[[קובץ:EyalNave.jpg|מרכז|125px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות= היסטוריה אמריקנית, חינוך והיסטוריה
|ענף מדעי=היסטוריה
|הערות=ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב
|מדינה=[[ישראל]]}}
'''אייל נווה''' (נולד ב-[[30 במרץ]] [[1952]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] ל[[היסטוריה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב[[סמינר הקיבוצים]] וראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.
==ביוגרפיה==
נולד וגדל ב[[רמת השרון]]. בין השנים [[1970]] ל-[[1974]] שירת ב[[צה"ל]] כחייל וקצין ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], תחילה כלוחם ב[[גדוד 334]] וכקצין ב[[גדוד 405]] כולל בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]. בין השנים [[1974]] ל-[[1980]] למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב ועשה [[תעודת הוראה]], באותה עת שימש כמורה להיסטוריה ומחנך בתיכון [[אליאנס]] ב[[רמת אביב]]. בין 1980 ל-1981 למד במשך שנה ב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] ב[[פריז]], בין השנים [[1981]] ל-[[1986]] עשה [[דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], כמלגאי של [[תוכנית פולברייט]].
נווה משמש מ-[[1987]] כפרופסור להיסטוריה והוראת ההיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים. החל מ-[[1986]] משמש כמרצה בחוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטת תל אביב, מ-[[1990]] מרצה בכיר ומ-[[2001]] פרופסור חבר באוניברסיטה. שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, [[אוניברסיטת קורנל]], [[אוניברסיטת טורונטו]] שב[[קנדה]] וב[[האוניברסיטה הבינלאומית בוונציה|אוניברסיטה הבינלאומית בוונציה]] שב[[איטליה]].
נווה מתמחה בחקר ה[[היסטוריה של ארצות הברית]], ועוסק בנוסף לכך במחקר בחיבור בין החינוך להיסטוריה. משמש ראש צוות של מורים ישראלים הכותבים יחד עם מורים [[פלסטינים]] [[ספר לימוד]] בעל שני [[נראטיב]]ים: סיפר ישראלי וסיפר פלסטיני, אודות הסכסוך הישראלי-ערבי, פרויקט של מכון פריים. הוא מכהן כעמית בכיר ב[[המכון הישראלי לדמוקרטיה|מכון הישראלי לדמוקרטיה]] ועוסק בתחום החינוך לתודעה פוליטית. הוא חבר צוות הכותב את אטלס [[1948]], המורכב מקרטוגרפים והיסטוריונים ישראלים ופלסטינים, פרויקט של סמינר זלצבורג ומכון פרס לשלום. כמו כן הוא משמש כיועץ לכתיבת ספרי לימוד בהיסטוריה במגזר הערבי; חבר המועצה האקדמית של סמינר הקיבוצים; חבר המועצה המנהלת של "משואה", מרכז להוראת השואה; יועץ לתוכנית לימודים לבתי-הספר הדו-לשוניים וחבר ועדת ההיגוי של המרכז לפיתוח מנהיגות חינוכית. החל מ-[[2003]] הוא מכהן כראש תוכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2012 התמנה ל[[פרופסור מן המניין]], ובשנת 2021 יצא לגמלאות.
בפברואר 2007 מונה כחבר מועצת [[רשות השידור]].
==אודות ספריו==
===Crown of Thorns: Political Martyrdom in America===
ספר שהוא פרי עבודת הדוקטורט של נווה, מדבר על דימוי הנשיאים והמנהיגים הנרצחים בחברה האמריקנית. בו הוא מראה כי רק [[אברהם לינקולן]] ו[[מרטין לותר קינג]] הפכו לדמויות ארוכות טווח, בעוד שו[[ויליאם מקינלי]] ו[[ג'יימס גרפילד]] לא חרגו מכך ובמידה רבה [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]], שנחקק בהיסטוריה בעיקר בשל תאוריות הקונספירציה וחייו המיניים.
===Reinhold Neibuhr and Non-Utopian Liberalism===
הספר הוא תוצר של שנות מחקר מרובות, שקדמו לו מאמרים רבים. [[ריינהולד ניבור]] היה איש אקדמיה ששיא פעילותו ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] ו[[שנות החמישים|החמישים]] של [[המאה העשרים]]. הוא מגלם דמות של הוגה שאינו [[שמרנות|שמרן]] ואינו [[ליברליזם|ליברלי]] המגלם את הליברליזם הבלתי [[אוטופיה|אוטופי]], דהיינו, הליברליזם שהוא גם משחרר וגם יוצר סדר. זוהי [[אידאולוגיה]] שמשחררת ונעצרת לפני שהשחרור הופך ל[[אנרכיה]] ולכן הולם את מצבו של האדם המשתחרר לפני האנרכיה. הדבר מתגלם באמירה שמרבים לצטט מנייבור: "שאיפת האדם לצדק איפשרה את הדמוקרטיה ונטייתו לאי-צדק מחייבת אותה". הוא השפיע על סטודנטים ופקידי ממשל והוא מאבותיה הרוחניים של [[המלחמה הקרה]], הוגי דעות שהאמינו בסוציאליזם אך נרתעו מה[[קומוניזם]] ופנו לתמיכה באמריקה מתוך האמונה ברע במיעוטו. הם קבעו את קווי המתאר של עימות ללא מלחמה עם [[ברית המועצות]].
===היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול===
ספר שנווה חיבר ביחד עם [[אסתר יוגב]]. נכתב על רקע הסערה שהתחוללה סביב ספרי הלימוד שכתב. הספר עוסק בניתוח השינויים שעובר החינוך ההיסטורי בישראל, תוך כדי השוואה לעולם. ומציע גישה דיאלוגית להוראת ההיסטוריה, שתחבר בין המורה לתלמיד. אנשים שונאים היסטוריה כי התוכן מוגדר כחומר שיש ללמוד אותו לבגרות. לפי נווה ויוגב יש ללמד היסטוריה הן באופן סינכרוני והן באופן דיאכרוני. זהו מפגש שדרך חומרי הלימוד האדם נפגש עם עצמו ומכיר את עצמו טוב יותר, כמו גם מפגש עם העבר שדרכו מכיר האדם את העבר טוב יותר.
==ספריו העיוניים==
* '''ארצות הברית - דמוקרטיה בהתהוות מתמדת''', תל אביב: [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2007.
* '''היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול''', (יחד עם [[אסתר יוגב]]) תל אביב: [[הוצאת בבל]], 2002{{הערה|{{הארץ|אניטה שפירא|של מי ההיסטוריה הזאת, לעזאזל?|1.767837|28 בינואר 2002}}}}.
<div style="direction: ltr;">
* '''Reinhold Niebuhr and Non-Utopian Liberalism: beyond Illusion and Despair''', Brighton: Sussex Academic Press, 2002
</div>
* '''המאה האמריקאית''', תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] ו[[אוניברסיטה משודרת|האוניברסיטה המשודרת]], 2000.
* '''האתוס הליברלי בחברה האמריקנית''', תל אביב, משרד הביטחון ו[[האוניברסיטה המשודרת]], 1997.
<div style="direction: ltr;">
* '''Crown of Thorns - Political Martyrdom in America: from Abraham Lincoln to Marthin Luther King Jr.''', New York, New York University Press, 1990
</div>
* '''עבר בסערה - מחלוקות על סוגיות היסטוריות בישראל''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2017{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|"עבר בסערה": איך ללמד היסטוריה?|1.4210493|27 ביוני 2017}}}}.
* כמו כן פרסם שישה מדריכים למורה.
== מאמרים ==
<strong>היסטוריה ללא משמעות- על היעדרם של הקשרים רלוונטיים בהוראת היסטוריה בישראל.</strong>
במאמרו אשר נכתב יחד עם מורה ותיקה בשם נעמי ורד, ופורסם בשנת 2013, נטען כי בפועל ישנם חמישה [[מפמ"ר|מפמ"רי]]<nowiki/>ם האחראים למקצוע ההיסטוריה, המפיצים חמישה סוגי היסטוריות: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דרוזי ועצמאי.
במאמר מפורטות שלל בעיות בתחום לימוד היסטוריה:
# שליטה בתכני ספרי הלימוד על ידי המעריכים והמפקחים מטעם משרד החינוך.
# היחס לשיעור הוא בפריזמה של הספק חומר הלימודים לבחינות הבגרות ותו לא.
# הבחינה בלבד היא מדד להצלחה של לימוד ולמידת המקצוע.
# התפתחותה של 'תעשייה' במסגרתה מכתיב המורה תשובות חד גוניות על פיהן יש לענות לשאלות הנשנות בבחינות.
# צמצום תוכני הלימוד ומיקוד השאלות לכדי מינימום, דבר הבא לידי ביטוי בכך שנשאלות אותן שלוש שאלות).
# התבססות התלמידים על 'מיקודים' במקום על קריאת חומר.
# פיחות בעניין של תלמידים בהיסטוריה והפיכתם בכך למחוסרי תודעה היסטורית, ומכאן "חפים מחינוך".
# המנעות מקריאת ספרי היסטוריה מכיוון שהם נתפסים כמעמיקים מדי.
המאמר מנסה להצביע על הכשל הפרדיגמטי של המערכת בהוראת ההיסטוריה, במרכזו הניתוק בין ההיסטוריה כמקצוע לבין ההקשרים המעניקים לו משמעות, שתתכן על בסיס מודעות למרכיבים הבאים:
# הקפדה על דיסציפלינריות - היסטוריה היא קודם כל תחום הדעת המייצר משמעות על בסיס ידיעת סיפור העבר.
# הבנה שמדובר במהלך חינוכי - המקצוע נועד ללמד ולחנ, שכן במקצוע יש מימד ערכי, אפיסטמולוגי ואקדמי. אדם בעל חינוך ראוי שידע היסטוריה, חגים, מורשת וכדומה.
# מודעות למימד הפוליטי של ההיסטוריה - במאמר יש התייחסות חיובית למורות שהביעו עמדות פוליטיות במובן הבסיסי: מעורבות בחיי הציבור (ולאו דווקא צידוד במפלגה כזו או אחרת). מקצוע ההיסטוריה דן גם במאבקים ציבוריים בעבר ומבחינה זו הוא מקצוע הנוגע בפוליטיקה.
היום, מערכת החינוך ולא היא לבדה איננה מעוניינת במורות שכמותן וכך חל תהליך ניטרול ההקשרים.
איך זה עובד?
למראית עין אף אחד אינו אחראי ישיר אך המקצוע הופך לטכני, פונקציונלי- ציונים, בגרות והביתה. זהו תהליך א-פרסונלי, ובשימת מודעות אליו ניתן אולי למנועו.
מטרות מוצהרות בלימוד היסטוריה-
# הנחלת מורשת- מאין אתה? מיהם שכניך?
ולצד זאת
2. טיפוח חשיבה ביקורתית- ערעור על הקיים.
ואילו בפועל בשיעור ישנה הכתבה. המטרות אינך מתגשמות.
הכישלון הזה מנתק את התלמידים והם אינם בעלי תודעה היסטורית.
גם מתנגדי ההיסטוריה העיקרית אותה מלמדים בישראל אינם מרוויחים דווקא כיוון שאם המערכת אינה מלמדת היסטוריה, גורם אחר ייכנס. וגורם זה עלול להיות קיצוני יותר לצד שאינו רצוי עוד יותר על ידיהם.
מושגים בלימוד היסטוריה:
ישנה למידה מנחילת אינפורמציה- IIL- מורה מעביר את חומר הלימודים לתלמיד. ואילו כיום מכוונים גם ללמידה מטפחת תובנות- ICL- זהו [[מודל נורמטיבי]] בו חלים דיאלוג בין שותפים (קריאת טקסט היא גם דיאלוג), ריבוי פרשנויות, פתיחות לדעות אחרות, חשיפה להיסטוריה אחרת שתצמיח סובלנות.
בעיות בבחינת הבגרות:
# זהו הטקסט העיקרי, הוא טכני, בודק הבנת הנקרא בעיקר.
# חל בלבול במענה על שאלות בשל מונחים החוזרים על עצמם ללא סוף- פירוט, הדגמה, הסבר והצגה.
# מורים בודקים על ידי מחוון, הכול מדיד.
# כל שנה יש שינוי במיקוד.
סיכום המאמר-
הקשר דיסציפלנרי: ממליץ לעבור מגישה פוזיטיבסטית – היסטוריה כאוסף נתונים, לגישה נרטיבית- היסטוריה היא סיפור העבר ולא העבר עצמו. גישה זו מעניקה פרשנויות על המציאות, מקרבת לאמת בהתכוונות לפחות.
הקשר חינוכי: ניתן לא להספיק את החומר כולו. יש לעבור מ"בנק ידע" להבניית ידע על ידי דיאלוג בין כל הגורמים. ישנו יתרון בלימוד היסטוריה כנרטיב כיוון שבמצב השינויים הפוליטיים כפי שנחווה כיום, ניתן ורצוי להוסיף ממדים מגדריים אתניים, מגדריים, לאלה המסורתיים כגון הלאומיים.
==ספרי לימוד פרי עטו==
* '''הלאומיות בישראל ובעמים: ראשית הדרך עד 1920''' (יחד עם נעמי ורד), [[הוצאת רכס]], 2008.
* '''המאה ה-20 - על סף המחר''', [[ספרי תל אביב]], 1999.
* '''זמנים מודרניים''', כרכים א' ב', (יחד עם [[אלי בר נביא]]), ספרי תל אביב, 1999.
* '''המאה ה-20 - מאה שהפכה סדרי עולם''', ספרי תל אביב, 1994.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=3151 ביוגרפיה של אייל נווה], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?author=1613 שני מאמרים של אייל נווה]
* [[נסים קלדרון]], [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART20/510.html הוויכוח על הספר התרחק מן הספר], [[nrg]] מעריב
* {{nrg|אור קשתי|ההיסטוריה נגמרת ב-1948|789/917|29 בספטמבר 2004|1|}}
* {{הארץ|אסף כרמל|כבל יוזם - אייל נווה ואדיר כהן למליאת רשות השידור|1.1559039|1 בינואר 2007}}
* {{הארץ|אור קשתי|סכיזופרניה חינוכית|1.1400528|8 באפריל 2007}}
* {{הארץ|אייל נווה|האם אמריקה היא התרופה או המחלה עצמה|1.1147917|22 באוקטובר 2006}}
* {{בכור המהפכה|אייל נווה|החלום האמריקאי - מיתוס ומציאות|3513|9 באפריל 2013}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007277427205171|אייל נווה (1952-)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:נווה, אייל}}
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: היסטוריה כללית]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי לימוד ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תוכנית פולברייט ישראלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1714311546' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |