בדיקת שינויים ספציפיים

'{{מפנה|רשב"י|פייטן המכונה כך|שמעון בן יצחק}} {{אישיות רבנית | תואר = | תמונה = File:כניסה לציון רבי שמעון בר יוחאי תשע"ט.jpg | כיתוב = מתחם קבר רבי שמעון, על פי מסורת מהמאה ה-12 | כינוי = רבי שמעון, רשב"י, ר"ש, בן יוחי{{ש}}בזוהר: בר יוחאי, בוצינא קדישא{{הערה|תרגום: נר הקדוש}} | תאריך לידה = בין [[90]] ל-[[110]] <small>(משוער)</small> | מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרומית}} [[פרובינקיה יודיאה]], [[האימפריה הרומית]] | תאריך פטירה = [[163]] <small>(משוער)</small> | מקום פטירה = {{דגל|האימפריה הרומית}} [[פרובינקיה סוריה פלשתינה]], [[האימפריה הרומית]] | מקום קבורה = [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]{{ש}}[[ביריה]] (לפי התלמוד){{ש}}[[מירון הקדומה]] (לפי המדרש){{ש}}[[מירון (מושב)|מושב מירון]] (זיהוי מהמאה ה-12){{ש}}[[כפר חנניה]] (זיהוי מהמאה ה-13) | השכלה = [[יבנה וחכמיה]], [[דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל|דבי רבי עקיבא]] ב[[בני ברק (יישוב עתיק)|בני ברק]] | מדינה = [[פרובינקיה יודיאה]] ו[[פרובינקיה סוריה פלשתינה]], [[האימפריה הרומית]] | מקום פעילות = תקוע, צידן, בני ברק, יבנה, טבריה | התחלת פעילות = דור רביעי ל[[תנאים]] | סיום פעילות = דור רביעי ל[[תנאים]] | השתייכות = בית רבי עקיבא | רבותיו = [[רבי עקיבא|עקיבא בן יוסף]], [[רבן גמליאל דיבנה]], [[רבי יהושע בן חנניה|יהושע בן חנניה]], [[רבי יהודה בן בבא|יהודה בן בבא]] | תלמידיו = [[רבי שמעון בן יהודה|שמעון בן יהודה]], [[רבי אלעזר ברבי שמעון|אלעזר ברבי שמעון]], [[יהודה הנשיא]], [[רבי זוטרא]], [[רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא|אלעזר בן יהודה איש ברתותא]], [[יהודה בן גרים]], [[רבי יונתן בן עסמיי|יונתן בן עסמיי]], [[רבי זכאי (תנא)|רבי זכאי]], [[רבי אלעזר בן רבי יוסי|אלעזר בן רבי יוסי]], [[רבי דוסתאי בן יהודה|דוסתאי בן יהודה]] | חיבוריו = [[ספרי]], [[מכילתא דרשב"י]], מיוחס לו [[ספר הזוהר]] | אב = [[יוחאי|יוחי]] | אם = חמי (זיהוי מהמאה ה-12){{ש}}שרה (זיהוי מהמאה ה-19){{ש}}אסתר (זיהוי מהמאה ה-21){{הערה|רבי [[אביגדור הכהן]] הבין מה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שלאמו קראו חמי ([[אביגדור הכהן|פירושים ופסקים על התורה לרבינו אביגדור הצרפתי]], פרשת בשלח, וראו בספרו של רבי [[יעקב חיים סופר (הנין)|יעקב חיים סופר]] '''מנוחת שלום''' חלק ט' סימן י"ג, [[ירושלים]] תשס"ח, מה שדן והאריך והרחיב בפתגמא דנא) נגד פשטות דברי [[הירושלמי]]. לפי מקור מאוחר יותר, היא נקראה שרה (ספר 'נחלת אבות', של [[רבי יוסף משאש]], דרוש קמו). [[חיים כהן ("החלבן")|רבי חיים כהן "החלבן"]] טוען שהיו לה שני שמות ואחד מהם היה אסתר (הרב [[יהודה שינפלד]] בספר '''אוסרי לגפן''' חלק יד ב [[ירושלים]] תשע"א, במדור "מילי דחסידותא")}}{{ש}} | בת זוג = שרה (מסורת עממית) | צאצאים = בנו, [[רבי אלעזר ברבי שמעון|אלעזר ברבי שמעון]]{{ש}}בתו, אשתו של [[פינחס בן יאיר]]{{ש}}נכדו, [[רבי יוסי בן רבי אלעזר|יוסי בן רבי אלעזר]]{{ש}}(בן נוסף, על פי זיהוי מהמאה ה-13) | חותנים = יוסי בן לקוניא הכהן{{הערה|או "איסי"}}{{ש}}(לפי הזוהר: [[רבי פינחס בן יאיר|פינחס בן יאיר]]) | חתנים = [[רבי פינחס בן יאיר|פינחס בן יאיר]] }} '''רבי שמעון בן [[יוחאי|יוחי]]''' (גם '''רבי שמעון''', '''ר"ש''', '''בן יוחי''', או בקיצור '''רשב"י'''; בספרות ה[[ספר הזוהר|זוהר]] מכונה '''בר יוֹחאי'''{{הערה|בכל [[ספרות חז"ל]] נקרא "בן יוחי" (מלבד אזכור יחיד בכתב יד מה[[תלמוד ירושלמי]]), עד פרסום [[ספר הזוהר]] ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] אין אזכור ל"בר יוחאי"}} או '''בוצינא קדישא'''{{הערה| ראה [[ספר הזוהר]] (חלק ג [[פרשת האזינו]] דף רצ"ו עמוד ב [[אידרא זוטא]]), כי שם צוה יי' את הברכה '''חיים עד העולם''', אמר [[רבי אבא]], לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר [[חיים]], עד דאשתככו מלוי וכו', וכן ([[תיקוני הזוהר]] דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' "חיי בני ומזוני/בני חיי ומזוני" לאו ב[[זכות]]יה תליא מלתא דהא [[מזל]]יה גרים ליה וכו', ועוד מקומות נוספים}}) היה [[תנאים|תנא]] בן הדור הרביעי שפעל ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]], תלמידו של [[רבי עקיבא]]. הלכות רבות מובאות בשמו ב[[משנה]] (שנערכה על ידי [[רבי יהודה הנשיא]], שהיה מחשובי תלמידיו), שם הוא מכונה 'רבי שמעון' ללא ציון שם אביו. החיבור ה[[מדרש הלכה|מדרשי-הלכתי]] "[[ספרי]]" מיוחס ב[[גמרא]] לבית מדרשו של רשב"י.{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|פו|א}}}}{{הערה|[[אגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}} כתיבת [[ספר הזוהר]] מיוחסת לרשב"י.{{הערה|לייחוס כתיבת ספר הזוהר לרשב"י קמו מערערים רבים, ראו [[חיבור ספר הזוהר]]}} רשב"י הפך לסמל של [[תורת הסוד]] וה[[קבלה]], ולדמות מרכזית באירועי [[ל"ג בעומר]], שבהם נערכת מדי שנה [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] שנעשית על [[קבר רבי שמעון בר יוחאי|קברו במירון]]. == ביוגרפיה == שנת לידתו אינה ידועה אך ישנם ששיערו כי נולד בין שנת [[90|90 לספירה]] ל-[[110|110 לספירה]], ישנה השערה עממית כי נולד ב[[חג השבועות]] או ב[[ל"ג בעומר]]. בצעירותו נמנה רשב"י עם החכמים שהתקבצו ב'כרם ב[[יבנה]]'. שאלתו של רשב"י את [[רבי יהושע]] ואת [[רבן גמליאל]] לגבי מעמדה של [[תפילת ערבית]] כתפילת רשות או חובה, חוללה סערה גדולה שבמהלכה הודח באופן זמני רבן גמליאל מנשיאותו בעקבות יחסו לרבי יהושע, והוחלף ברבי [[אלעזר בן עזריה]].{{הערה|{{בבלי|ברכות|כז|ב}}}} רשב"י למד תורה מפי [[רבי עקיבא]], בתחילה ב[[בני ברק (יישוב עתיק)|בני ברק העתיקה]] במשך שלוש עשרה שנה, יחד עם [[רבי חנינא בן חכינאי]],{{הערה|{{מדרש רבה|ויקרא|כא|ז}}.}} ולאחר מכן אף ב[[בית סוהר|בית האסורים]], קודם שרבי עקיבא [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] בידי הרומאים כאחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיב|א}}.}} רשב"י נמנה בין חמשת תלמידיו של רבי עקיבא אותם העמיד לאחר [[מיתת תלמידי רבי עקיבא|מות מרבית תלמידיו]],{{הערה|{{בבלי|יבמות|סב|ב}}}} וכן בין התלמידים ש[[סמיכת זקנים|סמך]] [[רבי יהודה בן בבא]] בסתר.{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|יג|ב}}}} בגמרא מתואר רשב"י כמלומד ב[[נס]]ים. רשב"י מוזכר בין הנאספים ב[[אושא]] בסוף [[גזירות אדריאנוס|תקופת השמד]], אך לא צורף ל[[סנהדרין]] שבאושא. בתלמוד מסופר כי יצא עם משלחת של חכמי ישראל ל[[רומא]], ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על שמירת ה[[שבת]] וה[[ברית מילה|מילה]], לאחר שהוציא [[שד (מיתולוגיה)#השד ביהדות|שד]] מבת הקיסר.{{הערה|{{בבלי|מעילה|יז|ב}}}} כן מתוארת השתתפותו בכינוס מצומצם בנושא [[עיבור השנה]].{{הערה|תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג' הלכה א'}} === הסתתרותו במערה === {{ערך מורחב|מערת רבי שמעון בר יוחאי}} [[קובץ:מערתו של רשב"י בפקיעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מערת רבי שמעון בר יוחאי|המערה]] ב[[פקיעין]] שבה נחבאו, על פי מסורת מאוחרת מ[[המאה ה-16]], רבי שמעון בר יוחאי ובנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]], במשך 13 שנים]] רבי שמעון נמנה עם החוגים שהתנגדו בצורה עזה ל[[התקופה הרומית בארץ ישראל|שלטון הרומאים בארץ ישראל]] והטיפו נגד השלמה עם השלטון הזר לאחר [[מרד בר כוכבא]], בשל [[גזירות אדריאנוס]] ורציחתו של רבי עקיבא (שהיה גם רבו של בר כוכבא בעת המרד). על פי המסופר בתלמוד הבבלי{{הערה|{{בבלי|שבת|לג|ב}}}}, לאחר שהרומאים החלו לשקם את הארץ מהחורבן שלאחר מרד בר כוכבא,{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20127&st=&pgnum=346 ח"א כרך ה, IV פרק לה רבי שמעון בר יוחאי ורדיפתו מהממשלה]}} ישבו יחד (לפי השערת הרב [[אהרן היימן]] היה זה ב[[יבנה]]) [[רבי יהודה|רבי יהודה בר אילעאי]], [[רבי יוסי|רבי יוסי בן חלפתא]] ורבי שמעון בן יוחאי, ולצידם רבי [[יהודה בן גרים]] (תלמידו של רבי שמעון), דנו במעשי הרומאים ובפיתוח הארץ על ידם, ואמרו: {{ציטוט|תוכן=פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות, ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם - תיקנו שווקים להושיב בהן [[זנות|זונות]], מרחצאות לעדן בהן עצמן, [[גשר]]ים ליטול מהן [[מכס]].}} [[יהודה בן גרים]] סיפר על דבריו, ובעקבות זאת נשמעו הדברים לשלטון ור' שמעון נדון למיתה, ונאלץ לרדת למחתרת. על פי המסורת, התחבאו רשב"י ובנו [[אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]] 12 שנים במערה הסמוכה ל[[לוד]],{{הערה|ראו ערך : [[מערת רבי שמעון בר יוחאי]]}} וניזונו מ[[עץ חרוב]] ומ[[מעין]] מים שנבראו להם בדרך נס. כל אותן 12 שנה היו שניהם [[מצוות תלמוד תורה|לומדים תורה]] כאשר כל גופם מכוסה [[חול]] עד צווארם, ורק בזמן ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] יצאו מהחול והתלבשו. לאחר 12 שנה הגיע [[אליהו הנביא]] למערה והודיע לרשב"י כי [[קיסר רומא]] מת וגזרותיו בוטלו. אז יצאו רשב"י ורבי אלעזר בנו ממקום מחבואם, אך כשראה רשב"י בעולם אנשים מתבטלים מתלמוד תורה ועוסקים ב[[חרישה]] וב[[זריעה]] [[כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם|נתן בהם עיניו ונשרפו]]. אז יצאה [[בת קול]] מן השמים ואמרה "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!". חזרו רשב"י ואלעזר בנו למערה לעוד 12 חודשים, שבסופם יצאו מהמערה ופגשו אדם המביא לכבוד שבת שני [[הדס]]ים, וכך ראו כמה חביבות מצוות על ישראל ונתקררה דעתם. מעשה ההסתתרות במערה מובא בנוסחים שונים ב[[התלמוד|תלמוד בבלי]]{{הערה|{{בבלי|שבת|לג|ב}}}} וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ט|א}}.}} וכן ב[[מדרשים]]: [[פסיקתא דרב כהנא]]{{הערה|פסיקתא דרב כהנא, יא, טז}} [[בראשית רבה]]{{הערה|[[בראשית רבה]], עט, ו': "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ הֲווֹ טְמִירִין בִּמְעָרְתָא י"ג שָׁנָה בְּיוֹמֵי דִּשְׁמָדָא, וְהָיוּ אוֹכְלִין חֲרוּבִין שֶׁל גָּרוֹדָא עַד שֶׁהֶעֱלָה גּוּפָן חֲלוּדָה. לְסוֹף שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנִין נְפַק יְתֵיב עַל תְּרַע מְעָרְתָא, חֲמָא חַד צַיָּד קָאֵים וְצָיֵד צִיפֳּרִין, וְכַד הֲוָה שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַת קָלָא אָמְרָה מִן שְׁמַיָא דִּימוֹס דִּימוֹס, פַּסְגָּא. וְכַד הֲוָה שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמָרַת סְפֶקוּלָא, הֲוַת מִתָּצְדָה וְנִלְכָּדָה. אָמַר, צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָא לָא מִתָּצְדָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה נֶפֶשׁ דְּבַר נָשׁ, נְפַק וְאַשְׁכַּח מִלַּיָא מְשַׁדְּכָן, וְנִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה"}}, [[קהלת רבה]]{{מקור}}, [[אסתר רבה]]{{הערה|אסתר רבה, ג', ז'}} ו[[מדרש תהילים]]{{הערה|מדרש תהילים, מזמור יז, יא}}. ככל הנראה אותו קיסר רומא היה [[אנטונינוס פיוס]]{{הערה|רבי [[יצחק אייזיק הלוי]], דורות הראשונים [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20127&st=&pgnum=346 ח"א כרך ה, IV פרק לה רבי שמעון בר יוחאי ורדיפתו מהממשלה] באתר [[HebrewBooks]]}} שמת בשנת [[161]] לספירה, משמע שרשב"י יצא מהמערה (בפעם השניה) סביב [[162|שנת 162]] כשנה לאחר מות הקיסר, כאשר [[מרקוס אורליוס]] ו[[לוקיוס ורוס]] עלו לשלטון. אמנם יש חוקרים המקדימים את המעשה לתקופת שלטונו של הקיסר [[אדריאנוס]]. ביציאתו מהמערה התיר רבי שמעון מקומות מסוימים ב[[טבריה]] שהיו בספק [[טומאת מת]] מחמת ההרוגים שנטמנו באזור,{{הערה|{{קתדרה|[[ישראל ל' לוין]]|ר' שמעון בר-יוחאי, עצמות מתים וטיהורה של טבריה – היסטוריה ומסורת|22.5|22, ינואר 1982}}}} ולאחר מכן עבר גם ב[[מגדל צבעייא]] וב[[בקעת בית נטופה]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]].{{הערה|[[בראשית רבה]], ע"ט, ו'.}} בהיפגשו ב[[יהודה בן גרים]], נתן בו עיניו, והפכו לגל עצמות. === משפחתו === ====אביו==== {{ערך מורחב|יוחאי}} על אביו [[יוחאי]] לא ידוע דבר פרט לכך שהיה לכאורה מקורב למלכות הרומאים בתקופת [[קיסרי רומא|הקיסר]] [[אדריאנוס]], ובהקשר זה הוזכר (לכאורה) לרעה בתלמוד{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיב|א}}}} כשבא רבי שמעון ללמוד תורה מפי רבי עקיבא ב[[בית סוהר|בית האסורים]] ואמר לרבי עקיבא: "אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות". ====שאר משפחתו==== {{ערך מורחב|יוחאי#משפחתו}} רבי [[אביגדור הכהן]] מ[[בעלי התוספות]] טען ששם אמו הוא "[[חמי (אם רשב"י)|חמי]]".{{הערה|פרושים ופסקים, פסק סב פרשת בשלח ע' לד, את דבריו כותב תוך הבנה משובשת בירושלמי, וייתכן שכתב כך על סמך מסורת שהייתה לו, דיון על שני המקורות הללו ראה, הרב [[ישראל דנדרוביץ]], '[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=44722&sid=0157c3c9946ffeef216aa069e38e9a7a שמות אביו ואמו של התנא האלקי רשב"י' (להורדה)], בתוך: קובץ עץ חיים (באבוב), גיליון יז, ניסן תשע"ב, עמודים: שנא - שסו}} רבי [[יוסף משאש]] הביא בספרו ״נחלת אבות״ אגדה ששם אמו הייתה [[חמי (אם רשב"י)|שרה]], ככל הנראה כדי לייפות את הסיפור בהשוואתה ל[[שרה]] המקראית שאף היא הייתה עקרה. על אף שהמחבר כותב כי הדבר 'נשאר בזכרונו ממה שראה בספרים', ובסוף המעשה כתב 'כל זה ראיתי בספר מעשיות כתב יד'.{{הערה|1=ראה דיון על כך [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=28&t=33451&sid=aa02bdfeb27897941d9e8b702dd1282a כאן] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=17132#p162753 וכאן] בפורום אוצר החכמה}} על הפרוכת שעל קבר בנו רבי אלעזר נכתב "בן רבי שמעון ושרה" ומשמעו ששם אשתו של רשב"י היה [[שרה (אשת רשב"י)|שרה]], אך לא ידוע מה מקורו של רוקם הפרוכת. רבי שמעון היה חותנו של [[רבי פינחס בן יאיר]] (לפי [[ספר הזוהר]] לא היה חותנו אלא חתנו). בנו, [[רבי אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]], היה אף הוא תנא מפורסם. נכדו הוא [[רבי יוסי ברבי אלעזר]], שהלך בדרך רעה ו[[רבי יהודה הנשיא]] (תלמידו של סבו וחבירו של אביו) הסמיכו לרבנות ושלח אותו ללמוד תורה מפי [[רבי שמעון בן יוסי]] (דודו, מצד אמו). ישנו אזכור ב"[[מדרש תנחומא]]" לחכם בשם [[רבי יעקב בר יוחאי]],{{הערה|מדרש תנחומא, פרשת כי תשא, ד'}} תלמידו של [[רבי יונתן]], שחי לכאורה בדור הרביעי או החמישי לתנאים. לפיכך, אפשרי שהיה אחיו או קרוב משפחתו של רבי שמעון{{הערה|השערתו של החוקר דיויד שפירו במאמר ״יוחאי״}}. ===מקום מגוריו=== ב[[מדרש תנחומא]] נעשה קישור בין רשב"י לבין [[מירון הקדומה|מירון]] כמקום מגוריו במעשה הבקעה שהתמלאה בדינרי זהב, אך אזכור זה חסר במקורות מדרשיים מקבילים למעשה זה, וההערכה היא כי מדובר בתוספת מאוחרת.{{הערה|[[ישראל רוזנסון]], 'זיכרון מירון', 2003, עמ' 28}} בית מדרשו של רשב"י מצוין בתקוע (המזוהה עם [[פקיעין]] או [[חורבת שמע]] הסמוכה למירון), שם לימד תורה למספר תלמידים, ביניהם [[רבי יהודה הנשיא]]. מספר מעשים אודות רשב"י קושרים אותו לצידן, אותה ניתן לפרש כ[[צידון]] או כ[[תל בית צידה|בית צידה]]. במספר מקומות ב[[ספר הזוהר]] מסופר שתלמידים באו לבקר את רשב"י ב[[לוד]]. ==פטירתו, מקום קבורתו והנצחתו== [[קובץ:GraveOfRabbiSimeonBarYochaiOnLagBOmer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם הקבר של רשב"י ב[[ל"ג בעומר]]]] [[קובץ:Halake.png|שמאל|ממוזער|250px|הילולת ר' שמעון בר יוחאי - לקראת ה[[חאלקה]]]] שנת פטירתו אינה ידועה, אך ישנם ששיערו כי נפטר בין שנת 160 ל-163 לספירה. טענות אלו אינן עולות בקנה אחד עם תארוך שנת יציאתו מהמערה בשנת [[161]], כשנה או יותר אחרי מות הקיסר [[אנטונינוס פיוס]]. אמנם, לדעת הסוברים כי מדובר בקיסר [[אדריאנוס]], תיארוך זה אפשרי. {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[קבר הרשב"י]]}} מקום [[קבר רבי שמעון בר יוחאי|קברו של רבי שמעון בר יוחאי]], הוא נושא שנוי במחלוקת. לפי ה[[תלמוד]] הוא ובנו [[רבי אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]] נקברו ב[[ביריה]], בעוד גרסת ה[[מדרש]] היא ב[[מירון הקדומה]]. [[יעקב בן נתנאל הכהן]] ([[המאה ה-12]]), כנראה הראשון מבין עולי הרגל לציין את קברם במירון, בעוד [[מנחם החברוני]] (המאה ה-12), מציין את קברם ב[[כפר חנניה]]. הקבר ב[[הר מירון]] נחשב ל[[קונצנזוס]] [[יהודי]] והוא מהמפורסמים ב[[ארץ ישראל]] ובעולם, והאתר הדתי השני בארץ במספר המבקרים השנתי בו, אחרי [[הכותל המערבי]]. ה[[הילולה]] [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי|הנערכת במקום מדי שנה]] ב[[ל"ג בעומר]], היא האירוע האזרחי-דתי השנתי הגדול בישראל. מנהג נפוץ הוא לבצע במקום את ה[[חלאקה]], טקס התספורת הראשונה בגיל שלוש. {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ל"ג בעומר]]}} על פי כתבים מ[[המאה ה-15]] ([[1473]] לערך) ישנה מסורת המייחסת את ל"ג בעומר לתאריך [[חתונה|חתונתו]] של הרשב"י (למעשה, מקור המילה "הילולה" הוא במילה הארמית ל"כלולות"). עדות ראשונה המציינת את ל"ג בעומר כיום פטירתו של רשב"י נמצאת ככל הנראה במכתב של רבי [[עובדיה מברטנורה]] מהמאה ה-15 ([[1489]] לערך). מקובל כי מסורת זו אומצה אצל תלמידי [[האר"י]] ([[המאה ה-16]]), אמנם [[החיד"א]] ([[המאה ה-18]]), הביא הוכחות מכתב יד מקורי כי מסורת זו מקורה בשיבוש בכתבי תלמידו של האר"י, רבי [[חיים ויטאל]]: המילה יום "שמחת" רשב"י, הוחלפה בטעות ליום "שמת".{{הערה|1=בספרו "מראית העין" [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24637&st=&pgnum=156&hilite= ליקוטים סי' ז' על שו"ע סי' תצג]}}{{הערה|על מסורת ל"ג בעומר וקברו של רשב"י במירון ראו: בועז הוס, "מקום קדוש, זמן קדוש וספר קדוש: השפעת ספר הזוהר על מנהגי העלייה לרגל למירון וחגיגות ל'ג בעומר", '''קבלה''' 7 (תשס"ב), עמ' 237–256.}} דווקא בכתבי רבי חיים ויטאל, מובא כי ל"ג בעומר הוא תאריך [[סמיכת זקנים|הסמכתו]] של הרשב"י על ידי [[רבי עקיבא]].{{הערה|שם=טוקר|טוקר, נפתלי, תשס"ג, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/toker-1.htm '''ל"ג בעומר – מועד קטן שענייניו גדולים וסודותיו עמוקים'''], אתר דעת, אוחזר בתאריך 14/8/14.}} בסוף [[המאה ה-18]], יוחסה לתאריך זה גם הולדתו של הרשב"י, זאת לפי רבי [[צבי אלימלך שפירא|צבי אלימלך שפירא מדינוב]] ("הבני יששכר"){{הערה|שם=טוקר}} ורבי [[יעקב חיים סופר]] ("הכף החיים", סוף [[המאה ה-19]]). המסורת קבעה, כאמור, את יום ההילולה כיום פטירתו של הרשב"י, שבו, לפי [[ספר הזוהר]], גילה לתלמידיו את סודות ה"[[קבלה]]" טרם הסתלקותו. לשמחת ההילולה הצטרפה הדלקת המדורה כזכר ל[[אש]] שאפפה, על פי המסורת, את ביתו של רשב"י ביום פטירתו. לאחר פטירתו מתואר במדרש כי [[רבי יהושע בן לוי]] מצא את [[אליהו הנביא]] יושב בפתח מערת רשב"י, ושם שאלו לגבי זמן ביאת ה[[משיח]].{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צח|א|ללא=שם}}.}} במדרש אחר מתואר כיצד עסקו רבי יהושע בן לוי ואליהו הנביא בהלכות שנאמרו בשם רשב"י, ונכנסו למערת קבורתו כדי לשאלו בדבר שנתקשו בו.{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|לה|ב}}.}} {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]]}} האתר המזוהה כיום עם קברו של רשב"י נמצא ב[[הר מירון]], מדרום למושב [[מירון (מושב)|מירון]] של ימינו. אתר הקבר משך אליו את [[מקובלי צפת]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. העלייה המרכזית לקבר קרויה '''[[הילולא דרבי שמעון בר יוחאי]]''' והיא נעשית ב[[ל"ג בעומר]], יום פטירתו על פי המסורת, ובו פוקדים את הציון מאות אלפים מכל רחבי העולם. נהוג להביא ילדים בני שלוש למירון ולספר אותם שם את ה[[תספורת]] הראשונה בחייהם בטקס המכונה [[חאלקה]], כיוון שרבי [[חיים ויטאל]], תלמידו של [[האר"י]], סיפר כי רבו עשה כן לבנו.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}} הילולת רשב"י הביאה לאימוץ המנהג, בגרסאות שונות, בישראל ובגולה. לדמותו של רשב"י בל"ג בעומר מתייחסים גם כדמות קבלית,{{הערה|שם=הוס|הוס, בועז, תשס"ב, מקום קדוש, '''זמן קדוש, ספר קדוש: השפעת ספר הזוהר על מנהגי העלייה לרגל למירון וחגיגות ל"ג בעומר''', קבלה 7, לוס אנג'לס, 237-256.}} וגם כצדיק שמגן, מרפא ומברך ביום זה. דמותו כצדיק שפורש חסות בל"ג בעומר, היוותה השראה לעליות לקבר ולהדלקות לזכר צדיקים רבים אחרים בישראל ובגולה.{{הערה|שם=לוינסקי 1|לוינסקי, יום טוב. תשי"ט. '''מאי ל"ג בעומר?'''. בתוך: לוינסקי, יום טוב (עורך), [http://www.hebrewbooks.org/41737 ספר המועדים ו], אגודת עונג שבת, תל אביב, 336-359.}} על שמו היישוב [[בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי]] הסמוך למירון. ==משנתו == ===גדול תלמוד תורה=== {{ראו גם|תורה ועבודה}} בניגוד לדרכו של [[רבי ישמעאל]], פעל רבי שמעון להנהגת [[לימוד תורה]] אינטנסיבי, והמליץ על זניחת הפרנסה. דוגמה לוויכוח בין רבי ישמעאל לבין רבי שמעון בנושא תורה ועבודה אפשר למצוא ב[[מסכת ברכות]]: {{ציטוט|תוכן="לא ימוש ספר ה[[תורה]] הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? ת"ל ואספת דגנך. הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחאי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת [[קצירה]], ודש בשעת [[דישה]] ו[[זרייה|זורה]] בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?{{הערה|{{בבלי|ברכות|לה|ב}}}}}} לעומת זאת, להמון העם הורה לחבב את המלאכה אפילו אם היא בזויה: "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה".{{הערה|{{בבלי|נדרים|מט|ב}}.}} בלימוד התורה גרס פשטות, בהירות, היגיון וחיפוש אחר טעמיהן המעשיים של המצוות והתקנות הישנות. רבי שמעון מוזכר פעמים רבות ב[[משנה]] וב[[גמרא]] בנושאים הלכתיים. ===[[טעמא דקרא]]=== שיטתו של רבי שמעון ב[[הלכה]] הייתה לדרוש 'טעמא דקרא' (בארמית: טעם המקרא), כלומר לשער את טעמי המצוות ולפעול על סמך המסקנות ההלכתיות העולות מהן גם כשאין להן סמך בכתובים.{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|קטו|א}}, שם מבואר שאת הציווי "לא תחבול בגד אלמנה" רשב"י פירש כמתייחס לאלמנה ענייה בלבד.}} זאת בניגוד לגישה הרואה במצוות התורה [[גזרת הכתוב|גזרות הכתוב]] ומתייחסת לטעמי המצוות רק כשהם מפורשים בכתוב או משתמעים מקריאה סבירה שלו.{{הערה|"[http://tvunah.org/2013/03/14/כל-שלא-אמר-שלשה-דברים-אלה/ כל שלא אמר שלשה דברים אלה]", הרב [[אשר וייס]] ובעיקר כפי שמובא בתוספות ה[[רא"ש]] שהוא מצטט בסוף.}} גישתו זו של רשב"י לא התקבלה להלכה. לשיטת רשב"י, כשטעמי המצוות מפורשים בתורה, הם אינם נדרשים לפירוש אותה מצווה אלא יש ללמוד מהם איסור עצמאי ואת המצווה כולה במנותק מהטעם.{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|כא|א}}, שם מבואר שלדעת רשב"י למלך אסור להרבות נשים גם אם אינן עלולות להטות את לבבו ואסור לו לשאת אפילו אישה אחת שתטה את לבבו. לשיטת רבי יהודה, לעומת זאת, האיסור חל רק בריבוי נשים שעלול להטות את לבב המלך.}} ===הלכות שבת=== רשב"י התיר מקרים שונים של [[מוקצה]], התיר '[[דבר שאינו מתכוון]]' ואסר מ[[דרבנן]] '[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]]'. בכל שלושת הדברים, שהם יסודות בהלכות [[שבת]], הלכה כמותו, ולא כ[[רבי יהודה]], שחלק עליו בנושאים אלו. ===בין אדם לחברו=== כאחד מתלמידיו המובהקים של רבי עקיבא (שטבע את האימרה "'[[ואהבת לרעך כמוך]]' - זהו כלל גדול בתורה"), גם במשנתו של רשב"י ישנה חשיבות רבה למידותיו של האדם ול[[מצוות שבין אדם לחברו]]. לדוגמה: {{ציטוט|תוכן=נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל [[הלבנת פנים|ילבין פני]] חבירו ברבים{{הערה| {{בבלי|בבא מציעא|נט|א}}}}}} {{ציטוט|תוכן=מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנאמר פני ילכו והנחותי לך{{הערה|{{בבלי|ברכות|ז|א}}}}}} {{ציטוט|תוכן=גדול [[אונאת דברים]] מ[[אונאת ממון]] שזה נאמר בו ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|נח|ב}}}}}} ===עם ישראל=== [[חומר סיכה|סיכת]] [[שמן]] [[ורד]] (שהוא שמן יקר המיועד בעיקרו לרפואה, ומיעוט מבוטל (בני מלכים) משתמשים בו לסיכה רגילה) נאסרה בשבת, היות שהדבר נראה כ[[רפואה בשבת]], שנאסרה במקום שאין בו [[פיקוח נפש]], בעקבות השימוש הרגיל של שמן זה לרפואה. ר' שמעון התיר את הדבר, בנימוק ש'''[[כל ישראל בני מלכים הם]]''',{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא דף קי"ג ע"ב}} ועל כן יש להתייחס אל השמן כשמן המיועד גם לסיכה, ולא כשמן המיועד לרפואה בלבד. דעתו זו של ר' שמעון בסוגיה זו לא נתקבלה להלכה. ===דעת רשב"י בפסיקת הלכה במקרי מחלוקת=== ב[[מסכת עירובין]] ב[[גמרא]] מובאים כללים עקרוניים ל[[פסיקת הלכה]] במחלוקת תנאים. על פי כללים אלו במקרה של מחלוקת בין רשב"י ל[[רבי יהודה]] או ל[[רבי יוסי]], דעתו של רשב"י נדחית מהלכה מול דעתם, בעוד מול [[רבי מאיר]] דעתו שקולה ללא הכרעה.{{הערה|{{בבלי|עירובין|מו|ב}}}} עם זאת, כללים אלו אינם מוחלטים ולהם חריגים שונים, ובנוסף אינם מוסכמים על הכל.{{הערה|{{בבלי|עירובין|מז|ב}}}} בנוסף במספר מקומות בגמרא נאמר כי ניתן להסתמך להלכה על שיטתו של רשב"י גם כשהינו דעת מיעוט, במצב בו יש אילוץ חיצוני משמעותי ('כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו ב[[שעת הדחק]]'{{הערה|{{בבלי|ברכות|ט|א}}{{ש}}{{בבלי|שבת|מה|א}}{{ש}}{{בבלי|גיטין|יט|א}}}}). === הלוך אחר המחשבה === שיטתו של רבי שמעון בר יוחאי מתבססת על מחשבות האדם ("הלוך אחר המחשבה"), או פנימיות הדבר (היפך החיצוניות, הנראית לעין). לכן הוא פוטר הן בדיני שבת, הן בדיני נזיקין, והן בדיני פיגול קרבנות את מי שאינו מתכוון ודן לכף חובה את השלטונות הרומיים מאחר שגם 'מעשיהם הנאים' נעשו מתוך כוונה פסולה{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}. הוא החשיב את המחשבה והפנימיות כדבר העיקרי בחיי האדם, ורבות מדעותיו, פסיקותיו והוראותיו קשורות עם דרך זו.{{הערה|{{היברובוקס|הרב אחיקם קשת|קובץ יסודות וחקירות השלם|51941|||עמוד דיגיטלי=948}}}} ===צדיקים=== מימרא המובאת בשם רשב"י ב[[מדרש תנחומא]] גורסת כי אין הקב"ה מייחד שמו על צדיקים אלא לאחר מותם, שמא יחזרו בהם באחרית ימיהם.{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות, ז}} מימרא אחרת בשמו גורסת כי תלמידיו של חכם המביאים שמועות והלכות בשמו מונעים ממנו [[שינה]] ב[[קבר]].{{הערה|מדרש תנחומא, כי תשא, ג}} ==דמותו== שמו של רשב"י התפרסם באופן יוצא דופן בעיקר מספרות הזוהר, בספרות חז"ל רבי שמעון אינו דמות יוצאת דופן ואף לרוב אין ההלכה כמותו. מעמדו אינו זהה לחבריו [[רבי יוסי]], [[רבי יהודה]] ו[[רבי מאיר]]. [[רבי יוחנן]] אף הכריע שכל מקום שנחלקו רבי יהודה ורבי מאיר או רבי יהודה ורבי שמעון - הלכה כרבי יהודה. במקום שנחלקו רבי יהודה ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי.{{הערה|{{בבלי|ערובין|מו|ב}}}} כדי להרים את מעמדו של רשב"י היו שתירצו כי לרוב אין הלכה כרשב"י לפי שאין העולם ראוי לכך בזמן הזה, אולם לעתיד לבוא יהיה הלכה כרשב"י.{{הערה|ויקהל משה נד, א}} חכמי דורו ראו בו "מלומד בנסים", ושלחו אותו למשימות קשות למען עם ישראל.{{הערה|{{בבלי|מעילה|יז|א}}.}} בין השאר סופר עליו שבימיו לא נראתה ה[[קשת בענן|קשת]] כלל, כביטוי לכך שהוא הגן על דורו מסכנת מבול. התלמוד הבבלי מביא משמו אמירה, שלפיה היו הוא ובנו הם הצדיקים הגדולים ביותר בדורם, המכונים "בני עלייה".{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צז|ב}}, {{בבלי|סוכה|מה|ב}}.}} יוחסו לו החיבורים ה[[אפוקליפסה|אפוקליפטיים]] "נסתרות דרבי שמעון בר יוחאי" ו"תפילת רשב"י", חזונות גאולה שנהוג לייחסם לתקופה הערבית הקדומה ולתקופת [[מסע הצלב השלישי]] (1191) ונפילת [[עכו]] בשנת [[1291]]. '''[[ספר הזוהר]]''', הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]], שפורסם לעיני כל בשלהי [[המאה ה-13]], יוחס פעמים רבות לרשב"י. בזוהר מוצג ר' שמעון כראש חבורה של חכמים העוסקת בתורת הנסתר, ורוב הדרשות בספר מובאות בשמו ובשם תלמידיו. לאורך הספר פזורים תיאורים של אירועים שונים בחייו, בהם סיפור בריחתו מן הרומאים והסתתרותו במערה (המופיע גם בתלמוד), וכן תיאור פטירתו מן העולם המפורט בהרחבה ב[[אדרא זוטא]]. במשך השנים נחלקו הדעות (הן בקרב הרבנים והן בקרב החוקרים), לגבי [[חיבור ספר הזוהר|זהותו של המחבר]]. כיום מקובל כמעט על כל החוקרים שייחוס כתיבת הספר לרשב"י עצמו, הוא שגוי, אך אין במסקנות אלו כדי לנתק בין רשב"י לספר הזוהר, שהוא על כל פנים, גיבורו הספרותי. נוסעים יהודים שונים שביקרו בארץ ב[[ימי הביניים]] ייחסו [[בית כנסת|בתי כנסת]] חרבים רבים ב[[הגליל|גליל]] לרשב"י.{{הערה|[[ישראל רוזנסון]], 'זיכרון מירון', 2003, עמ' 60-63}} יום [[ל"ג בעומר]] התקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י, המכונה בזוהר [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי|יום ההילולא של רשב"י]],{{הערה|1=בספר הזוהר אין קישור בין ההילולא של רשבי לבין ל"ג בעומר}} ובו נוהגים ההמונים לפקוד את ציון קברו אשר ב[[הר מירון]]. גם מנהג הדלקת ה[[מדורה|מדורות]] בל"ג בעומר נקשר לדמותו של רשב"י ולתיאור פטירתו כפי המופיע בזוהר (ב[[אדרא זוטא]]). החוקר [[אלחנן ריינר]] העלה את הסברה כי דמותו של רשב"י היא גלגול של דמותו של [[יהושע בן נון]] בגליל באלף הראשון לספירה. ריינר הצביע על כך ששתי הדמויות הן אבות מייסדים אגדיים ומחוללי נסים, לשתיהן קשר ל[[רעידת אדמה]] (על רשב"י נאמר "זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות" ב[[אידרא זוטא]]), שתיהן קשורות ב[[הר מירון]] כאתר פולחן ובתאריך [[י"ח באייר]], הוא [[ל"ג בעומר]], כמועד המיוחס לפטירתן.{{הערה|שם=ריינר|ריינר, אלחנן. 2012. '''יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי)'''. תרביץ פ ב, 179-218.}} ==פיוטים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי המזדמרים ב[[ל"ג בעומר]]== על רבי שמעון בר יוחאי נתחבר הפיוט [[בר יוחאי (פיוט)|"בר יוחאי נמשחת אשריך"]] על ידי רבי [[שמעון לביא]], שהיה מ[[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]] והיה ב[[פאס]] שב[[מרוקו]] והתיישב ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ב[[לוב]] והפך למנהיגם של [[יהודי לוב]]. פיוט זה מושר בקרב העולים לציונו במשך כל ימות השנה ובפרט ב[[ל"ג בעומר]], והוא מקובל בכל העדות והפלגים. יש מ[[מזרחים|עדות המזרח]] הנוהגים לזמרו בכל [[ליל שבת]] טרם ה[[קידוש]]. כמו כן רבי [[יוסף חיים מבגדאד|יוסף חיים]] מ[[בגדאד]] שב[[עיראק]] [[ריש גלותא]] ומאור הגולה ל[[יהדות בבל]], בעל ה[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] (שמנוחתו ב[[הר הזיתים]] [[ירושלים]] [[ארץ ישראל]]), חיבר את הפיוט [[ואמרתם כה לחי|ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי]] וכשביקר במסעו ל[[ארץ ישראל]] ב[[הר מירון|מירון]] שורר אותו בציון הרשב"י, הפיוט בר יוחאי והפיוט ואמרתם כה לחי נהוג לאומרו ולשוררו בעיקר אצל ה[[חסידים]] וה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ו[[יהודי תימן]] ובני [[עדות המזרח]] וכיום גם התקבל מאד גם בקרב ה[[ליטאים (זרם)|ליטאים]], וכן נוהגים לשיר ב[[ל"ג בעומר]] גם את הפיוט, [[אמר רבי עקיבא]] אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם וכו' ואומר, מקוה ישראל ה' וכו' ([[משניות]] סוף [[מסכת יומא]]) בניגוניו ולחניו הידועים, ובטעם הדבר כי רבי עקיבא היה שורש [[תורה שבעל פה]] רבו המובהק של רבי [[שמעון בר יוחאי]] וביום [[ל"ג בעומר]] פסקה מיתת תלמידיו כ"ד אלפים. ==רבותיו ותלמידיו== {{טורים | תוכן = '''רבותיו''' * [[רבי עקיבא]] * [[רבן גמליאל דיבנה]] * [[רבי יהושע בן חנניה]] * [[רבי יהודה בן בבא]] '''תלמידיו''' * [[רבי שמעון בן יהודה]] * [[רבי אלעזר ברבי שמעון]] * [[רבי יהודה הנשיא]] * [[רבי זוטרא]] * [[רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא]] * [[יהודה בן גרים|רבי יהודה בן גרים]] * [[רבי יונתן בן עסמיי]] * [[רבי זכאי (תנא)|רבי זכאי]] * [[רבי אלעזר בן רבי יוסי|רבי אלעזר בן רבי יוסי בן חלפתא]] * [[רבי דוסתאי בן יהודה]] '''תלמידים המוזכרים בספרות הזוהר''' * [[רבי חזקיה (זוהר)|רבי חזקיה]] * [[רב ייבא סבא]] * [[רבי אבא (זוהר)|רבי אבא]] * [[רבי יהודה (זוהר)|רבי יהודה]] * [[רבי יוסי בר יעקב (זוהר)|רבי יוסי בר יעקב]] * [[רבי יצחק (זוהר)|רבי יצחק]] * [[רבי חייא (זוהר)|רבי חייא]] * [[רבי יוסי (זוהר)|רבי יוסי]] * [[רבי ייסא (זוהר)|רבי ייסא]] }} ==לקריאה נוספת== * {{חכמים|ר' שמעון בר יוחאי (רשב"י) ומקומו במסורת ההלכה|ג|148-118}} *ירון זילברשטיין, ''''פולחן דתי חדש כתהליך חילון? קריאת שמע ותפילת העמידה במשנתו של רבי שמעון בר יוחאי'''', אורשת ז, עמ' 131 - [[151]] * ירון זילברשטיין, ''''לדרכי עיצובה של מנהיגות קיבוצית בספרות חז"ל: עיון במחזור סיפורי רשב"י (ירושלמי שביעית ט:א, לח:ד ומקבילות)'''', דרך אגדה יד (תשע"ט), עמ' 105 - 146. * הרב [[עמוס שושן]], "רבי שמעון בר יוחאי", בספרו: '''מאורות התלמוד''', כרך שני, 2018, עמ' 189-195 *[[רונית מרוז]], '''הביוגרפיה הרוחנית של רבי שמעון בר יוחאי''', מוסד ביאליק, 2019 ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיציטוט=שמעון בר יוחאי|ויקימילון=רשב"י}} * {{בריטניקה}} * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007267919505171|שמעון בן יוחאי תנא}} === מידע על רבי שמעון בר יוחאי === * רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20127&st=&pgnum=346 ח"א כרך ה, IV פרק לה רבי שמעון בר יוחאי ורדיפתו מהממשלה] באתר [[HebrewBooks]] *{{תנאים ואמוראים|ג|345|עמודים=1189-1178}} *[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2690 רשב"י], אנציקלופדיית דעת *[[יהודה ליבס]], [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/rashbi.doc מרעיש הארץ: יחידותו של רשב"י]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} {{DOC}} * שיעור על [https://web.archive.org/web/20111108003121/http://www.ypt.co.il/show.asp?id=20196 רשב"י ולג בעומר], ישיבת אורות שאול, פ"ת *[[יהודה ליבס]], [https://www.nli.org.il/he/discover/music/jewish-music/piyut/articles/in-depth-look/piyut/bar-yochai-libas בר יוחאי בשירו של שמעון לביא], ב[[אתר הפיוט והתפילה]] *[https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=75 רבי שמעון בר יוחאי] באתר "MyTzadik" *{{אתר ישיבה1|3=1470 |1= אליעזר מלמד|2=יום שמחתה של תורת הנסתר }} *{{JSIJ|רונית שושני|רשב"י במערה ואליהו במדבר: אנלוגיה בין סיפור תלמודי לסיפור מקראי|6|shoshany|2007}} *{{אתר ישיבה1|5=midrash/category|3=264|2=שיעורים על רשב"י}} * על [https://www.hidabroot.org/video/62442 רבי שמעון בר יוחאי], באתר [https://www.hidabroot.org/ הידברות] *הרב יהודה לנדי, [http://beinenu.com/lessons/הרקע-הגאוגרפי-וההיסטורי-של-חיי-רשבי-לאור-אגדת-רשבי-ובנו-במערה הרקע הגאוגרפי וההיסטורי של חיי רשב"י, לאור אגדת רשב"י ובנו במערה], הרצאה בכינוס מטמוני ארץ, באתר [[בינינו]] === שירים ופיוטים === * {{הזמנה לפיוט|42|בר יוחאי נמשחת, אשריך}} * {{הזמנה לפיוט|364|ואמרתם כה לחי}} *[http://zemer.co.il/song.asp?id=2164 שיר על בר יוחאי] באתר [[זמרשת]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{תנאים}} {{ספר הזוהר}} {{קבלה}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:שמעון בן יוחאי}} [[קטגוריה:רבי שמעון בר יוחאי|*]] [[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]] [[קטגוריה:משפחת יוחאי]] [[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]] [[קטגוריה:אישים הקבורים בהר מירון]] [[קטגוריה:תלמידי רבי עקיבא]] [[קטגוריה:אישים המוזכרים בספר הזוהר]] [[קטגוריה:נפטרים ב-160]]'