בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '2A00:A041:3A97:D400:175:5E81:7B7C:B8EF' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | true |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 7725 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'אור יהודה' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'אור יהודה' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'היידן',
1 => '2001:4CD0:AC0C:C3F5:8929:48:3076:8552',
2 => 'אלעדב.',
3 => '2001:4CD0:AC11:9CF1:8929:48:3076:8552',
4 => 'Adybert',
5 => 'אריה ישאג',
6 => 'Kippi70',
7 => '2A02:5080:28C0:6491:69DC:4378:607E:6A62',
8 => 'Yitzchakm2',
9 => 'דזרט'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 639910431 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 730559 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/2400|1|
|שם=אור יהודה
|סמל=[[קובץ:OrYehuda.svg|250px]]{{ש}}סמל העיר הממותג{{ש}}[[קובץ:Or Yehuda COA.svg|200px]]{{ש}}סמל העיר{{ש}}[[קובץ:Flag of Or Yehuda.svg|200px]]{{ש}}דגל העיר
|תמונה=[[קובץ:אור יהודה.jpg|לא ממוסגר]]
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[ליאת שוחט]]
|אתר אינטרנט= [http://www.oryehuda.muni.il אתר העירייה]
|מפה דינמית={{מפה דינמית/אור יהודה}}
}}
[[קובץ:פארק נווה סביון - אור יהודה.jpg|ממוזער|שמאל|פארק נווה סביון בעיר]]
[[קובץ:אור יהודה בערב.jpg|ממוזער|שמאל|אור יהודה בלילה]]
[[קובץ:ANA01.jpg|שמאל|ממוזער|שרידי [[כפר עאנה]] האחרונים|250px]]
[[קובץ:Oryehuda002.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת [[אפריקה ישראל להשקעות]], ספטמבר 2007]]
[[קובץ:War Memorial in Or Yehuda, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה]]
[[קובץ:MoreshetLuv.svg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של המרכז למורשת ל[[יהדות לוב]]]]
[[קובץ:Lybian Jewish Heritage Museum in Or Yehuda, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המרכז למורשת יהדות לוב]]
[[קובץ:מכביאוריהודה.PNG|ממוזער|250px|שמאל|מכבי אור יהודה במשחק נגד [[סקציה נס ציונה]]]]
[[קובץ:אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה]]
[[קובץ:Memorial to Iraqis in Or Yehuda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמות תשעת עולי הגרדום]]
'''אוֹר יהוּדָה''' היא [[עיר]] ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]]. העיר ממוקמת במגזר המזרחי ביותר של [[גוש דן]]. היא מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה ל[[נמל התעופה בן-גוריון]].
אור יהודה גובלת במערב ב[[כביש 4]] ובשטחים פתוחים שעליהם מוקמת [[שכונת פארק איילון]]; במזרח ב[[יהוד-מונוסון]]; בצפון ב[[כביש 461]], צומת השומר וצומת סביון ובדרום ב[[כביש 412]] ובשטחים פתוחים.
==מקור השם==
אור יהודה נקראת על שמו של [[יהודה אלקלעי|רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי]]. מסורת אחרת גורסת כי אור יהודה היה שמו של בית הספר של העולים המתיישבים שהגיעו מ[[טורקיה]] והמדינה מיסדה את השם מאוחר יותר. לפי מסורת נוספת העיר נקראת בשל מיקומה בשטח ההיסטורי של [[שבט יהודה]], אחד מ[[שבטי ישראל]] (אף על פי שזה לא מסתדר עם מיקומה הגאוגרפי).
==היסטוריה==
העיר שוכנת במקום בו היה היישוב אונו הנזכר במקרא ובמשנה. לפני קום המדינה שכן במקום היישוב סאקיה שנהרס ב-[[1948]] במלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים [[סאקיה]] ו[[כפר עאנה]] (ו[[אל-ח'ירייה]]) ב[[מבצע חמץ|מבצע 'חמץ']].
בשנת 1949 התיישבו ראשוני העולים יוצאי לוב וטורקיה בתוך [[חורבות]] הבתים הערביים הנטושים של שני הכפרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003809807/NLI#$FL25571394|הכותב=|כותרת=מפת האזור עם סימון הכפרים כפר ענה, סאקיה, ח'ריה, 1949|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=}}</ref>. במקום לא היו תשתיות מים ו[[ביוב]], והמתיישבים הראשונים סבלו סבל רב. הם השקיעו במקום כסף רב ועבודה רבה: הבתים שופצו, הסמטאות נוקו והתושבים טיפחו גינות פרטיות סביב בתיהם.
בשנים [[1950]]–[[1953]] הוקמו המעברות של סקיה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER004052171/NLI#$FL83289322|הכותב=|כותרת=מפה עם סימון מעברת סקיה ממערב לכפר ענה, סימון אור יהודה, ומצפון לה סימון מעברה נוספת|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=}}</ref> וכפר עאנה ואליהן הגיעו עולים מעיראק ב[[מבצע עזרא ונחמיה]]. המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים. מספר התושבים במעברות גדל עד ל-16,000 תושבים.
{| class="wikitable"
|+אוכלוסייה במעברות בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]:
!שם המעברה
!מספר המשפחות במעברה
!מספר תושבי המעברה
|-
!סקייה א'
|810
|3,744
|-
!סקייה ב'
|725
|3,069
|-
!כפר עאנה א'
|560
|2,592
|-
!כפר עאנה ב'
|525
|2,526
|}
באותה תקופה השלטונות עדיין לא הכירו במעברות כישוב קבע וראו בהן מקום זמני לקליטת העולים, כשהערים השכנות תל אביב ו[[רמת גן]] סירבו לקלוט את המעברות ב[[שטח]] שיפוטן. בהמשך נעשה ניסיון לפנות את המעברות ולהעביר את התושבים ל[[עיר פיתוח|ערי פיתוח]] ב[[מחוז הצפון|צפון]] ו[[הנגב|דרום הארץ]], ולייעד את שטח המעברות לחקלאות. רבים מתושבי המעברות התנגדו לפינוי והחלו בפעילות להכרה באור יהודה כיישוב קבע.
=== יישוב קבע ===
בשנת [[1955]] הכריזה ממשלת ישראל על אור יהודה כישוב קבע. המבנים הראשונים החד-קומתיים נבנו ברחוב "הראשונים" ולאחר מכן ברחוב "ההגנה" ואוכלסו על ידי ותיקי המעברות. בשנת [[1962]], בלחץ ראש המועצה המקומית מרדכי בן פורת הכריזה הממשלה על אור יהודה כשטח תכנון עיר, לפי כך זכאית אור יהודה לתכנן את בנייתה בעצמה. בעקבות הכרזתה החלה בנייה מואצת של שיכונים ודירות. במקביל החלו לפרק את הצריפונים שהתפנו במגמת חיסול המעברות. בגלל מגבלות תקציב הן של הרשויות והן של התושבים נבנו 80% מהדירות כדירות ציבוריות בבעלות המדינה. דירות אלו אופיינו כדירות קטנות (למשפחות מרובות ילדים), ברמת בנייה נמוכה והעדר תשתיות סביבתיות, והשכונות היו ל[[שכונת מצוקה|שיכוני עוני ומצוקה]]. בהמשך נבנו בניני ציבור, מתנ"ס מרכזי, מרפאות, בית מועצה, בתי ספר כולל תיכונים.
גם ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] קלטו באור יהודה אלפי משפחות עולים מ[[ברית המועצות]], בעיקר מ[[יהדות גאורגיה|גאורגיה]] ומ[[יהדות בוכרה|בוכרה]]. רמת הבנייה השתפרה, ונבנה גם אזור תעסוקה חדש ונרחב. במקביל לקליטת עלייה, דאגה המועצה למתן דירות לבני הדור השני, ובתקופה זו כיהנו כראשי מועצה יחזקאל קזז ומנשה יצחקי, בזה אחר זה.
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], עת כיהן בתפקיד ראש המועצה, עו"ד [[יצחק בוכובזה]], עברה אור יהודה את [[פרויקט שיקום שכונות]] שיזם [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]]. במסגרת פרויקט זה הובילה המועצה המקומית מהלך שבו רכשו אלפי משפחות את דירותיהם מעמידר, ובמקביל הפסיקה המועצה את הבנייה של דירות על ידי [[משרד השיכון]]. תחת זאת הורחבו אלפי דירות על ידי הדיירים במסגרת תוכנית של המועצה, ומאות דירות הרוסות בשכונות שוקמו לטובת זוגות צעירים. על התהליכים הללו ועל השיפור בתחום החינוך זכתה אור יהודה בפרסים חשובים ויוקרתיים, כולל פרס חינוך לרשות המקומית על צמצום הנשירה לממדים אפסיים, וכן "פרס קפלן" שהיה מיועד לפיתוחים ולהישגים כלכליים. בשנת [[1988]], בתקופת כהונתו של עו"ד יצחק בוכובזה, הוכרזה אור יהודה כעיר, תוך שהיא משתדרגת גם ברמתה הסוציו-אקונומית.
=== אור יהודה כעיר ===
{{עריכה|נושא=ישראל}}
במקביל לתהליך שיקום השכונות, יזמה עיריית אור יהודה הקמה של שכונה חדשה, כאשר הפעם נעשה ניסיון להביא יזמים מהשורה הראשונה, ואכן, בתחילת שנות ה-90' נחתם חוזה בין עיריית אור יהודה לחברת "[[אפריקה ישראל]]" על בנייה של שכונה חדשה: "נווה סביון", שכללה 2,500 יחידות דיור במגוון של סוגים, קוטג'ים, בתים מדורגים ובניינים רבי-קומות. במרכז העיר, כגשר בין החדש לישן, נבנו מוסדות ציבור רבים כגון היכל תרבות, ספרייה, מרכז מדעים ואומנויות, מרכז מוזיקה ומחול, היכל ספורט, [[בריכת שחייה]], מגרשי כדורסל וטניס, ובתי ספר חדשים.
בשנת [[1993]], אחרי פרישתו של ראש העיר יצחק בוכובזה, החליף אותו בתפקיד [[תמיר שאבי]], אשר טיפל בבניית נווה סביון, תכנן את שכונת "נווה רבין" וכן קידם תוכניות בניין עיר נוספות, וקידש מאבק נגד תוכנית [[נתב"ג 2000]].
לאחר 5 שנות כהונה של שאבי, חזר לתפקיד יצחק בוכובזה, שעסק בבניית השכונה היוקרתית "נווה רבין". במקביל לבניית אזורי המגורים, התפתח המסחר והורחבו אזורי התעסוקה. בדרום העיר נבנה אזור תעשייה חדש "יהלום", שבתוכו נבנה "טרמינל פארק".
בעיר החלו לפעול בתחילת המאה ה-21 מוסדות אקדמיים: "[[המרכז ללימודים אקדמיים]]" שפעל תחילה בשם "[[שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל]]" (נסגר ב-2019), וכן השלוחה החרדית ובית הספר ללימודי חוץ של "[[הקריה האקדמית אונו]]".
בעיר קיימים 45 בתי כנסת, שתי ישיבות, שלושה תלמודי תורה ושלושה מקוואות.
בשנת 2007 הגיעה אור יהודה לראשונה לעודפים בתקציב השוטף, וגם הצליחה ליצור קרנות פיתוח עצמיות בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים, ובשנה זו, בעקבות פירוקה של המועצה האזורית רמת אפעל, הפכה רמת פנקס לשכונה מן המניין של אור יהודה.
בשנת 2007 נבחר לראשות העירייה דוד יוסף, שהמשיך בבנייה של נווה רבין ואזורי התעסוקה, ופעל במיוחד לשיפור חזות העיר באמצעות עיצוב ככרות ומקומות מרכזיים בעיר, והדבר עורר חילוקי דעות בשל האמצעים והמינון.
נוהג של דוד יוסף, אשר היה שנוי במחלוקת, נגע לקריאת רחובות על שמות של אישים חיים. ב-2010, נחנכה כיכר על שמו של הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]], ויותר מאוחר, ניתן לכניסה הדרום-מזרחית לעיר השם "שדרות גבי אשכנזי", כשאשכנזי בעצמו השתתף בטקס חנוכת השם, והתכבד בהסרת הלוט.
בסוף 2014, נקרא רחוב על שמו של [[גדעון סער]], למרות התנגדות גורפת במועצת העירייה, ואף של סער עצמו{{הערה|{{וואלה!||למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה|2825865|3 בפברואר 2015}}}}.
ביוני 2013 אישרה המועצה את הצעתו של יוסף לקרוא רחוב בשם באלי. ב-2015, במסגרת [[כתב אישום]] נגד יוסף שכלל 25 סעיפים והביא להתפטרותו, נטען שקרא כך לרחוב על שם המאהבת שלו. באוגוסט 2015 הסירה העירייה את השלטים.
באוקטובר 2015 נבחרה לראשונה אישה לתפקיד ראש העיר באור יהודה, ליאת שוחט, שניצחה בבחירות המיוחדות שהתקיימו באותה תקופה בעקבות התפטרותו של דוד יוסף.
ב-4 באפריל 2017 חתמה העירייה בראשות ליאת שוחט על הסכם גג עבור העיר שמתייחס להקמתן של שתי שכונות חדשות בהיקף של 5,200 יחידות דיור, הקמת פארק תעסוקה ענק וכן פארק ירוק בהיקף של 600 דונם. הסכם הגג מתייחס ליצירת תשתיות בשכונות החדשות וכן עבודות שדרוג של מבני ציבור, חינוך וכבישים בשכונות הוותיקות.
ביולי 2017 אושרה להפקדה תוכנית פארק איילון, בה יבנו כ-2,400 יחידות דיור בהם יבנו כ-500 יחידות ל[[דיור מוגן]] כ-250 יחידות עבור דיור מיוחד לסטודנטים, כמו כן יוקם במקום אזור תעסוקה ופארק בגודל של כ-530 דודם. באזור התעסוקה יבנו כ-560 אלף מ"ר ותיבנה אף מכללה.
בינואר 2018 נחנך אצטדיון הכדורגל המחודש על שמו של שחקן העבר משה נעמן ז"ל בהשתתפות שחקני [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]]. בשדרוג האצטדיון הושקעו משאבים רבים שאפשרו להתאים אותו לסטנדרטים הגבוהים ביותר. ביוני 2018 נחנכה הבריכה העירונית שגם בה הושקעו משאבים רבים לאחר שבמשך שנים היא הוזנחה.
במרץ 2020 התבשרה העירייה כי זכתה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך בזכות הפעילות הפדגוגית והערכית שמתבצעת בעיר. אור יהודה הצטיינה באשכול הערכים ואקלים חינוכי ובאשכול למידה והישגים.
במאי 2020 פורסם עדכון אודות שכונת בית בפארק שנבנית בסמוך לצומת סביון כי הבניינים הראשונים יאוכלסו באמצע 2021 וכי החלו העבודות להקמת בתי ספר לתושבי השכונה. שכונת בית בפארק תכלול כ-3,000 יחידות דיור, שרובן שווקו במסגרת "מחיר למשתכן" לצורך העדפת זוגות צעירים.
בשנים 2018 עד 2020 בוצעו פרויקטים תשתיתיים ברחבי העיר, ביניהם שדרוג רחובות הרצל, יקותיאל אדם, אלכסנדרוני ויהדות קנדה. כמו כן, החלה הקמה של בית כנסת לקהילה האתיופית בעיר, הוקם מרכז קזז לצעירים לטובת צעירי העיר בגילאי 18 עד 40, הוקמו גני ילדים חדשים בשכונות סקיא א' ונווה רבין, הוקם מרכז קהילתי בשכונת רמת פנקס, שודרגה גינת יסמין בשכונת קריית גיורא ושודרגה גינת דגניה במרכז העיר.
בחודש יוני 2020 יצאה העירייה בפרויקט לשיווקו של מתחם OPARK, מתחם תעסוקה ומסחר בהיקף של כמיליון מ"ר שיהווה העוגן הכלכלי של העיר בשנים הבאות.
== סמל עיריית אור יהודה ==
סמלה הישן של העיר עוצב בשנת 1998 על ידי המעצב הגרפי לביא צרפתי ובו שמש המסמלת את האור שבעיר ובשמה, הבתים הגבוהים וצמודי הקרקע המאפיינים את אור יהודה, וכן את תעשיית ה-low-tech (גלגל שיניים) וה-high tech (גלגל משונן) בעיר. בתחתית הסמל הישן ומשמאלו מופיעים עצים ושטחים ירוקים.
סמל העיר הנוסף הושק בשנת 2017 והוא מורכב מצורות גאומטריות המרכיבות את המילה "אור" שהוא חלק משמה של העיר. הסלוגן הנבחר הוא "המרכז של המרכז", שמבליט את מיקום העיר – במרכז בקעת אונו, מרכז [[גוש דן]], ובמרכזה של מדינת ישראל.
==אוכלוסייה==
<!--ההערות בדף הזה נועדו לאפשר עדכון אוטומטי של נתונים. אנא אל תסירו אותם או תשנו אותם או את הטקסט שמופיע ביניהן -->{{בוט יישובים/2400|2}}
<timeline>
ImageSize = width:500 height:220
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:32700
ScaleMajor = unit:year increment:10000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:1955 color:gray1 width:1
from:0 till:11900 width:15 text:11900 textcolor:red fontsize:8px
bar:1961 color:gray1 width:1
from:0 till:10300 width:15 text:10300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1972 color:gray1 width:1
from:0 till:14200 width:15 text:14200 textcolor:red fontsize:8px
bar:1983 color:gray1 width:1
from:0 till:19300 width:15 text:19300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1995 color:gray1 width:1
from:0 till:23500 width:15 text:23500 textcolor:red fontsize:8px
bar:2005 color:gray1 width:1
from:0 till:30600 width:15 text:30600 textcolor:red fontsize:8px
bar:2009 color:gray1 width:1
from:0 till:32700 width:15 text:32700 textcolor:red fontsize:8px
</timeline>
==תחבורה==
ממסוף האוטובוסים אור יהודה יוצאים אוטובוסים ל[[פתח תקווה]], [[יהוד-מונוסון]], [[קריית אונו]], [[רמת גן]], [[תל השומר]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[ראשון לציון]].
כיום הגישה לאור יהודה ממערב ומצפון נעשית בכביש אחד מרכזי שהוא כביש 461 ובאמצעות מחלף מסובים המאפשר גישה לאור יהודה מהכבישים האחרים. הגישה לעיר ממזרח ומדרום נעשית באמצעות הצומת עם כביש הגישה לאזור התעשייה יהלום הנמתח מכביש 412.
בימים אלו מקודמות תוכניות תחבורתיות רבות עבור תושבי העיר, ביניהן הרכבת הקלה, פרויקט "[[מהיר לעיר]]" לנתיבי תחבורה ציבוריים וכן המטרו שיכלול שתי תחנות בתוך העיר (ברחוב יגאל אלון וב-OPARK, פארק התעסוקה החדש של העיר).
== תרבות, חינוך, ספורט ובילוי ==
לאור יהודה עיר תאומה אחת: רובע [[שרלוטנבורג-וילמרסדורף]] (שרלוטנבורג הייתה בעברה עיר עצמאית) בעיר ברלין (ההסכם נחתם לראשונה ב־[[1966]] וחודש ב-2017).
===תרבות ובילוי===
בעיר היכל תרבות המשמש לתיאטרון, קונצרטים ומופעים המכיל 450 מקומות. ההיכל מארח מופעי תיאטרון, מופעי סטנדאפ, מופעים מוזיקליים, אירועים לתלמידים ולמשפחות. מדי שנה מתקיימים בעיר ירידים על ידי התושבים, העירייה וארגונים שונים. באור יהודה שוכנים המרכז למורשת יהדות בבל והמרכז למורשת יהדות לוב, ובתוכם פועלים מוזיאונים מיוחדים המשמרים היסטוריה על יהדות תושבי העיר.
"נפגשים" מרכזים קהילתיים (המתנ"ס) מפעיל בין השאר את תחומי המוזיקה והמחול שמגיעים להישגים ברמה הבינלאומית עם אירוח תחרויות של קבוצות מחו"ל. בתחום המוזיקה, מתקיימת מדי שנה באור יהודה תחרות "המלחין הצעיר" שמאפשרת לתלמידים צעירים לקיים סדנאות קומפוזיציה בהשתתפות מלחינים בעלי שם עולמי.
===חינוך===
בעיר אור יהודה לומדים קרוב ל-6,000 תלמידים, למעלה מ-3,000 בחינוך היסודי ולמעלה מ-2,000 בחינוך העל-יסודי. בעיר מספר מתנ"סים וספריות קטנות בשכונות השונות.
באור יהודה נמצאים מוסדות החינוך הבאים:
*שלושה בתי ספר תיכוניים: יובלים (ממלכתי), יעדים (תיכון דתי לבנים) ואור חנה (תיכון דתי לבנות)
*חטיבת ביניים אחת, במסגרת קריית חינוך "יובלים"
*שישה בתי ספר יסודיים
*בית ספר אחד של [[חינוך מיוחד]]
*מספר גני ילדים
*שתי שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה: קמפוס [[המרכז ללימודים אקדמיים]] שנסגר ב-2019, ו[[הקריה האקדמית אונו]], השוכנת בשלושה בניינים ומרכזי לימוד
*רשת של גני [[חב"ד]]
*ישיבת גבוהה של [[רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים חב"ד]] שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש (על רחוב יהדות קנדה).
*[[ישיבה קטנה]] של תומכי תמימים [[חב"ד]] שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש.
*[[ישיבת ברכת יצחק]] השוכנת במתחם גדול ברחוב הסוכנות היהודית
*[[מכינה קדם צבאית|מכינת]] ארז של [[אחריי]]
===תנועות נוער===
בעיר פועלות תנועות הנוער [[המכבי הצעיר]], [[כנפיים של קרמבו]], [[הצופים]], המש״צים ו[[בני עקיבא]] ובהן משתתפים מעל 1000 חניכים ובוגרים. מחלקת הנוער מפעילה ארבעה מועדונים לנוער: בייס, השחר, דוקטור ומועדון המטרו-לנוער דתי. בנוסף, פועל בעיר גרעין [[נח"ל]] של בוגרי המכבי הצעיר במסגרת פרק המשימה הלאומית במועדונים השונים בעיר.
===ספורט===
[[קובץ:Naaman_stadium.jpg|ממוזער|250px|שמאל|אצטדיון הכדורגל על שם משה נעמן]]
====מועדוני הספורט של העיר====
=====כדורגל=====
* [[מועדון כדורגל עירוני אור יהודה]] (בעבר הפועל אור יהודה)
* מכבי עירוני אור יהודה
==== כדורסל ====
ע.ל.ה אור יהודה
==אנדרטה לזכר עולי הגרדום==
במרכז אור יהודה הוקמה בשנת [[1966]] אנדרטה לזכר [[יוסף בצרי]] ו[[שלום צלאח]] שנתלו בבגדד ב-[[21 בינואר]] [[1952]] בגלל פעילות ציונית.
האנדרטה הוקמה על ידי "הועד הציבורי להנצחתם של נידוני עיראק" ושמה הרשמי נקבע "אנדרטת השניים - ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד". לצורך הקמת האנדרטה נערכה בשנת [[1964]] תחרות על ידי המועצה המקומית וחבר שופטים ובה זכתה הצעתו של [[שמשון מרחב]]{{הערה|'''אנדרטת השניים''' : עם הסרת הלוט מעל האנדרטה ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד, אור יהודה תשכ"ו 1966 (נמצא בספריה הלאומית)}}.
בליל [[5 בנובמבר]] [[1968]] נעצרו תשעה יהודים מבצרה והואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל. ב-[[4 בינואר]] [[1969]] החל משפטם, שחלקים ממנו שודרו ב[[טלוויזיה]] העיראקית. בליל [[26 בינואר]] 1969 נגזר דינם למוות ועוד באותו לילה [[התליות בבגדאד (1969)|הם נתלו בפומבי]]. שמונה נתלו בכיכר המרכזית בבגדד ואחד - בכיכר המרכזית ב[[בצרה (עיראק)|בצרה]]. יום תלייתם הוכרז בעיראק כיום חג ושבתון. לאחר תלייתם הוקדשה האנדרטה גם לזכרם.
==לקריאה נוספת==
* "הילד מהכניסה השלישית" - רומן [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] מאת [[יצחק בוכובזה]] המתאר את התפתחותה של אור יהודה, כמי שנולד במעברה וכיהן כראש המועצה והעירייה של אור יהודה כחצי יובל שנים.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בוט יישובים/2400|פרופיל}}
* {{מרחב}}
* {{מעריב|ברוך המאירי|ישובי עולים - בשולי מרכזים עירוניים|19660811|108}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2011/10/26/סיבוב-בשרידי-כפר-ענא-שבאור-יהודה/ סקירת שרידי כפר עאנה בתחומי אור יהודה] באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2011
* [http://www.mla.ac.il/ MLA - המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20130701005859/http://www.mla.ac.il/ |date=2013-07-01 }}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007566955605171|אור יהודה (ישראל)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קובץ:IsraelOrYehuda FromAir.JPG|מרכז|ממוזער|500px|תצלום אוויר של היישוב]]
{{ראשי עיריית אור יהודה}}
{{בקעת אונו}}
{{מחוז תל אביב}}
{{בקרת זהויות}}
{{ללא בוט|337}}...
[[קטגוריה:אור יהודה|*]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1950]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:בקעת אונו]]
[[קטגוריה:עיירות פיתוח]]
[[קטגוריה:ערים במחוז תל אביב]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים הקרויות על שם אישים]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | ''''אוֹר יהוּדָה''' היא [[עיר]] ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]]. העיר ממוקמת במגזר המזרחי ביותר של [[גוש דן]]. היא מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה ל[[נמל התעופה בן-גוריון]].
אור יהודה גובלת במערב ב[[כביש 4]] ובשטחים פתוחים שעליהם מוקמת [[שכונת פארק איילון]]; במזרח ב[[יהוד-מונוסון]]; בצפון ב[[כביש 461]], צומת השומר וצומת סביון ובדרום ב[[כביש 412]] ובשטחים פתוחים.
==מקור השם==
אור יהודה נקראת על שמו של [[יהודה אלקלעי|רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי]]. מסורת אחרת גורסת כי אור יהודה היה שמו של בית הספר של העולים המתיישבים שהגיעו מ[[טורקיה]] והמדינה מיסדה את השם מאוחר יותר. לפי מסורת נוספת העיר נקראת בשל מיקומה בשטח ההיסטורי של [[שבט יהודה]], אחד מ[[שבטי ישראל]] (אף על פי שזה לא מסתדר עם מיקומה הגאוגרפי).
==היסטוריה==
העיר שוכנת במקום בו היה היישוב אונו הנזכר במקרא ובמשנה. לפני קום המדינה שכן במקום היישוב סאקיה שנהרס ב-[[1948]] במלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים [[סאקיה]] ו[[כפר עאנה]] (ו[[אל-ח'ירייה]]) ב[[מבצע חמץ|מבצע 'חמץ']].
בשנת 1949 התיישבו ראשוני העולים יוצאי לוב וטורקיה בתוך [[חורבות]] הבתים הערביים הנטושים של שני הכפרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003809807/NLI#$FL25571394|הכותב=|כותרת=מפת האזור עם סימון הכפרים כפר ענה, סאקיה, ח'ריה, 1949|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=}}</ref>. במקום לא היו תשתיות מים ו[[ביוב]], והמתיישבים הראשונים סבלו סבל רב. הם השקיעו במקום כסף רב ועבודה רבה: הבתים שופצו, הסמטאות נוקו והתושבים טיפחו גינות פרטיות סביב בתיהם.
בשנים [[1950]]–[[1953]] הוקמו המעברות של סקיה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER004052171/NLI#$FL83289322|הכותב=|כותרת=מפה עם סימון מעברת סקיה ממערב לכפר ענה, סימון אור יהודה, ומצפון לה סימון מעברה נוספת|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=}}</ref> וכפר עאנה ואליהן הגיעו עולים מעיראק ב[[מבצע עזרא ונחמיה]]. המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים. מספר התושבים במעברות גדל עד ל-16,000 תושבים.
{| class="wikitable"
|+אוכלוסייה במעברות בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]:
!שם המעברה
!מספר המשפחות במעברה
!מספר תושבי המעברה
|-
!סקייה א'
|810
|3,744
|-
!סקייה ב'
|725
|3,069
|-
!כפר עאנה א'
|560
|2,592
|-
!כפר עאנה ב'
|525
|2,526
|}
באותה תקופה השלטונות עדיין לא הכירו במעברות כישוב קבע וראו בהן מקום זמני לקליטת העולים, כשהערים השכנות תל אביב ו[[רמת גן]] סירבו לקלוט את המעברות ב[[שטח]] שיפוטן. בהמשך נעשה ניסיון לפנות את המעברות ולהעביר את התושבים ל[[עיר פיתוח|ערי פיתוח]] ב[[מחוז הצפון|צפון]] ו[[הנגב|דרום הארץ]], ולייעד את שטח המעברות לחקלאות. רבים מתושבי המעברות התנגדו לפינוי והחלו בפעילות להכרה באור יהודה כיישוב קבע.
=== יישוב קבע ===
בשנת [[1955]] הכריזה ממשלת ישראל על אור יהודה כישוב קבע. המבנים הראשונים החד-קומתיים נבנו ברחוב "הראשונים" ולאחר מכן ברחוב "ההגנה" ואוכלסו על ידי ותיקי המעברות. בשנת [[1962]], בלחץ ראש המועצה המקומית מרדכי בן פורת הכריזה הממשלה על אור יהודה כשטח תכנון עיר, לפי כך זכאית אור יהודה לתכנן את בנייתה בעצמה. בעקבות הכרזתה החלה בנייה מואצת של שיכונים ודירות. במקביל החלו לפרק את הצריפונים שהתפנו במגמת חיסול המעברות. בגלל מגבלות תקציב הן של הרשויות והן של התושבים נבנו 80% מהדירות כדירות ציבוריות בבעלות המדינה. דירות אלו אופיינו כדירות קטנות (למשפחות מרובות ילדים), ברמת בנייה נמוכה והעדר תשתיות סביבתיות, והשכונות היו ל[[שכונת מצוקה|שיכוני עוני ומצוקה]]. בהמשך נבנו בניני ציבור, מתנ"ס מרכזי, מרפאות, בית מועצה, בתי ספר כולל תיכונים.
גם ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] קלטו באור יהודה אלפי משפחות עולים מ[[ברית המועצות]], בעיקר מ[[יהדות גאורגיה|גאורגיה]] ומ[[יהדות בוכרה|בוכרה]]. רמת הבנייה השתפרה, ונבנה גם אזור תעסוקה חדש ונרחב. במקביל לקליטת עלייה, דאגה המועצה למתן דירות לבני הדור השני, ובתקופה זו כיהנו כראשי מועצה יחזקאל קזז ומנשה יצחקי, בזה אחר זה.
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], עת כיהן בתפקיד ראש המועצה, עו"ד [[יצחק בוכובזה]], עברה אור יהודה את [[פרויקט שיקום שכונות]] שיזם [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]]. במסגרת פרויקט זה הובילה המועצה המקומית מהלך שבו רכשו אלפי משפחות את דירותיהם מעמידר, ובמקביל הפסיקה המועצה את הבנייה של דירות על ידי [[משרד השיכון]]. תחת זאת הורחבו אלפי דירות על ידי הדיירים במסגרת תוכנית של המועצה, ומאות דירות הרוסות בשכונות שוקמו לטובת זוגות צעירים. על התהליכים הללו ועל השיפור בתחום החינוך זכתה אור יהודה בפרסים חשובים ויוקרתיים, כולל פרס חינוך לרשות המקומית על צמצום הנשירה לממדים אפסיים, וכן "פרס קפלן" שהיה מיועד לפיתוחים ולהישגים כלכליים. בשנת [[1988]], בתקופת כהונתו של עו"ד יצחק בוכובזה, הוכרזה אור יהודה כעיר, תוך שהיא משתדרגת גם ברמתה הסוציו-אקונומית.
=== אור יהודה כעיר ===
{{עריכה|נושא=ישראל}}
במקביל לתהליך שיקום השכונות, יזמה עיריית אור יהודה הקמה של שכונה חדשה, כאשר הפעם נעשה ניסיון להביא יזמים מהשורה הראשונה, ואכן, בתחילת שנות ה-90' נחתם חוזה בין עיריית אור יהודה לחברת "[[אפריקה ישראל]]" על בנייה של שכונה חדשה: "נווה סביון", שכללה 2,500 יחידות דיור במגוון של סוגים, קוטג'ים, בתים מדורגים ובניינים רבי-קומות. במרכז העיר, כגשר בין החדש לישן, נבנו מוסדות ציבור רבים כגון היכל תרבות, ספרייה, מרכז מדעים ואומנויות, מרכז מוזיקה ומחול, היכל ספורט, [[בריכת שחייה]], מגרשי כדורסל וטניס, ובתי ספר חדשים.
בשנת [[1993]], אחרי פרישתו של ראש העיר יצחק בוכובזה, החליף אותו בתפקיד [[תמיר שאבי]], אשר טיפל בבניית נווה סביון, תכנן את שכונת "נווה רבין" וכן קידם תוכניות בניין עיר נוספות, וקידש מאבק נגד תוכנית [[נתב"ג 2000]].
לאחר 5 שנות כהונה של שאבי, חזר לתפקיד יצחק בוכובזה, שעסק בבניית השכונה היוקרתית "נווה רבין". במקביל לבניית אזורי המגורים, התפתח המסחר והורחבו אזורי התעסוקה. בדרום העיר נבנה אזור תעשייה חדש "יהלום", שבתוכו נבנה "טרמינל פארק".
בעיר החלו לפעול בתחילת המאה ה-21 מוסדות אקדמיים: "[[המרכז ללימודים אקדמיים]]" שפעל תחילה בשם "[[שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל]]" (נסגר ב-2019), וכן השלוחה החרדית ובית הספר ללימודי חוץ של "[[הקריה האקדמית אונו]]".
בעיר קיימים 45 בתי כנסת, שתי ישיבות, שלושה תלמודי תורה ושלושה מקוואות.
בשנת 2007 הגיעה אור יהודה לראשונה לעודפים בתקציב השוטף, וגם הצליחה ליצור קרנות פיתוח עצמיות בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים, ובשנה זו, בעקבות פירוקה של המועצה האזורית רמת אפעל, הפכה רמת פנקס לשכונה מן המניין של אור יהודה.
בשנת 2007 נבחר לראשות העירייה דוד יוסף, שהמשיך בבנייה של נווה רבין ואזורי התעסוקה, ופעל במיוחד לשיפור חזות העיר באמצעות עיצוב ככרות ומקומות מרכזיים בעיר, והדבר עורר חילוקי דעות בשל האמצעים והמינון.
נוהג של דוד יוסף, אשר היה שנוי במחלוקת, נגע לקריאת רחובות על שמות של אישים חיים. ב-2010, נחנכה כיכר על שמו של הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]], ויותר מאוחר, ניתן לכניסה הדרום-מזרחית לעיר השם "שדרות גבי אשכנזי", כשאשכנזי בעצמו השתתף בטקס חנוכת השם, והתכבד בהסרת הלוט.
בסוף 2014, נקרא רחוב על שמו של [[גדעון סער]], למרות התנגדות גורפת במועצת העירייה, ואף של סער עצמו{{הערה|{{וואלה!||למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה|2825865|3 בפברואר 2015}}}}.
ביוני 2013 אישרה המועצה את הצעתו של יוסף לקרוא רחוב בשם באלי. ב-2015, במסגרת [[כתב אישום]] נגד יוסף שכלל 25 סעיפים והביא להתפטרותו, נטען שקרא כך לרחוב על שם המאהבת שלו. באוגוסט 2015 הסירה העירייה את השלטים.
באוקטובר 2015 נבחרה לראשונה אישה לתפקיד ראש העיר באור יהודה, ליאת שוחט, שניצחה בבחירות המיוחדות שהתקיימו באותה תקופה בעקבות התפטרותו של דוד יוסף.
ב-4 באפריל 2017 חתמה העירייה בראשות ליאת שוחט על הסכם גג עבור העיר שמתייחס להקמתן של שתי שכונות חדשות בהיקף של 5,200 יחידות דיור, הקמת פארק תעסוקה ענק וכן פארק ירוק בהיקף של 600 דונם. הסכם הגג מתייחס ליצירת תשתיות בשכונות החדשות וכן עבודות שדרוג של מבני ציבור, חינוך וכבישים בשכונות הוותיקות.
ביולי 2017 אושרה להפקדה תוכנית פארק איילון, בה יבנו כ-2,400 יחידות דיור בהם יבנו כ-500 יחידות ל[[דיור מוגן]] כ-250 יחידות עבור דיור מיוחד לסטודנטים, כמו כן יוקם במקום אזור תעסוקה ופארק בגודל של כ-530 דודם. באזור התעסוקה יבנו כ-560 אלף מ"ר ותיבנה אף מכללה.
בינואר 2018 נחנך אצטדיון הכדורגל המחודש על שמו של שחקן העבר משה נעמן ז"ל בהשתתפות שחקני [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]]. בשדרוג האצטדיון הושקעו משאבים רבים שאפשרו להתאים אותו לסטנדרטים הגבוהים ביותר. ביוני 2018 נחנכה הבריכה העירונית שגם בה הושקעו משאבים רבים לאחר שבמשך שנים היא הוזנחה.
במרץ 2020 התבשרה העירייה כי זכתה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך בזכות הפעילות הפדגוגית והערכית שמתבצעת בעיר. אור יהודה הצטיינה באשכול הערכים ואקלים חינוכי ובאשכול למידה והישגים.
במאי 2020 פורסם עדכון אודות שכונת בית בפארק שנבנית בסמוך לצומת סביון כי הבניינים הראשונים יאוכלסו באמצע 2021 וכי החלו העבודות להקמת בתי ספר לתושבי השכונה. שכונת בית בפארק תכלול כ-3,000 יחידות דיור, שרובן שווקו במסגרת "מחיר למשתכן" לצורך העדפת זוגות צעירים.
בשנים 2018 עד 2020 בוצעו פרויקטים תשתיתיים ברחבי העיר, ביניהם שדרוג רחובות הרצל, יקותיאל אדם, אלכסנדרוני ויהדות קנדה. כמו כן, החלה הקמה של בית כנסת לקהילה האתיופית בעיר, הוקם מרכז קזז לצעירים לטובת צעירי העיר בגילאי 18 עד 40, הוקמו גני ילדים חדשים בשכונות סקיא א' ונווה רבין, הוקם מרכז קהילתי בשכונת רמת פנקס, שודרגה גינת יסמין בשכונת קריית גיורא ושודרגה גינת דגניה במרכז העיר.
בחודש יוני 2020 יצאה העירייה בפרויקט לשיווקו של מתחם OPARK, מתחם תעסוקה ומסחר בהיקף של כמיליון מ"ר שיהווה העוגן הכלכלי של העיר בשנים הבאות.
== סמל עיריית אור יהודה ==
סמלה הישן של העיר עוצב בשנת 1998 על ידי המעצב הגרפי לביא צרפתי ובו שמש המסמלת את האור שבעיר ובשמה, הבתים הגבוהים וצמודי הקרקע המאפיינים את אור יהודה, וכן את תעשיית ה-low-tech (גלגל שיניים) וה-high tech (גלגל משונן) בעיר. בתחתית הסמל הישן ומשמאלו מופיעים עצים ושטחים ירוקים.
סמל העיר הנוסף הושק בשנת 2017 והוא מורכב מצורות גאומטריות המרכיבות את המילה "אור" שהוא חלק משמה של העיר. הסלוגן הנבחר הוא "המרכז של המרכז", שמבליט את מיקום העיר – במרכז בקעת אונו, מרכז [[גוש דן]], ובמרכזה של מדינת ישראל.
==אוכלוסייה==
<!--ההערות בדף הזה נועדו לאפשר עדכון אוטומטי של נתונים. אנא אל תסירו אותם או תשנו אותם או את הטקסט שמופיע ביניהן -->{{בוט יישובים/2400|2}}
<timeline>
ImageSize = width:500 height:220
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:32700
ScaleMajor = unit:year increment:10000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:1955 color:gray1 width:1
from:0 till:11900 width:15 text:11900 textcolor:red fontsize:8px
bar:1961 color:gray1 width:1
from:0 till:10300 width:15 text:10300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1972 color:gray1 width:1
from:0 till:14200 width:15 text:14200 textcolor:red fontsize:8px
bar:1983 color:gray1 width:1
from:0 till:19300 width:15 text:19300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1995 color:gray1 width:1
from:0 till:23500 width:15 text:23500 textcolor:red fontsize:8px
bar:2005 color:gray1 width:1
from:0 till:30600 width:15 text:30600 textcolor:red fontsize:8px
bar:2009 color:gray1 width:1
from:0 till:32700 width:15 text:32700 textcolor:red fontsize:8px
</timeline>
==תחבורה==
ממסוף האוטובוסים אור יהודה יוצאים אוטובוסים ל[[פתח תקווה]], [[יהוד-מונוסון]], [[קריית אונו]], [[רמת גן]], [[תל השומר]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[ראשון לציון]].
כיום הגישה לאור יהודה ממערב ומצפון נעשית בכביש אחד מרכזי שהוא כביש 461 ובאמצעות מחלף מסובים המאפשר גישה לאור יהודה מהכבישים האחרים. הגישה לעיר ממזרח ומדרום נעשית באמצעות הצומת עם כביש הגישה לאזור התעשייה יהלום הנמתח מכביש 412.
בימים אלו מקודמות תוכניות תחבורתיות רבות עבור תושבי העיר, ביניהן הרכבת הקלה, פרויקט "[[מהיר לעיר]]" לנתיבי תחבורה ציבוריים וכן המטרו שיכלול שתי תחנות בתוך העיר (ברחוב יגאל אלון וב-OPARK, פארק התעסוקה החדש של העיר).
== תרבות, חינוך, ספורט ובילוי ==
לאור יהודה עיר תאומה אחת: רובע [[שרלוטנבורג-וילמרסדורף]] (שרלוטנבורג הייתה בעברה עיר עצמאית) בעיר ברלין (ההסכם נחתם לראשונה ב־[[1966]] וחודש ב-2017).
===תרבות ובילוי===
בעיר היכל תרבות המשמש לתיאטרון, קונצרטים ומופעים המכיל 450 מקומות. ההיכל מארח מופעי תיאטרון, מופעי סטנדאפ, מופעים מוזיקליים, אירועים לתלמידים ולמשפחות. מדי שנה מתקיימים בעיר ירידים על ידי התושבים, העירייה וארגונים שונים. באור יהודה שוכנים המרכז למורשת יהדות בבל והמרכז למורשת יהדות לוב, ובתוכם פועלים מוזיאונים מיוחדים המשמרים היסטוריה על יהדות תושבי העיר.
"נפגשים" מרכזים קהילתיים (המתנ"ס) מפעיל בין השאר את תחומי המוזיקה והמחול שמגיעים להישגים ברמה הבינלאומית עם אירוח תחרויות של קבוצות מחו"ל. בתחום המוזיקה, מתקיימת מדי שנה באור יהודה תחרות "המלחין הצעיר" שמאפשרת לתלמידים צעירים לקיים סדנאות קומפוזיציה בהשתתפות מלחינים בעלי שם עולמי.
===חינוך===
בעיר אור יהודה לומדים קרוב ל-6,000 תלמידים, למעלה מ-3,000 בחינוך היסודי ולמעלה מ-2,000 בחינוך העל-יסודי. בעיר מספר מתנ"סים וספריות קטנות בשכונות השונות.
באור יהודה נמצאים מוסדות החינוך הבאים:
*שלושה בתי ספר תיכוניים: יובלים (ממלכתי), יעדים (תיכון דתי לבנים) ואור חנה (תיכון דתי לבנות)
*חטיבת ביניים אחת, במסגרת קריית חינוך "יובלים"
*שישה בתי ספר יסודיים
*בית ספר אחד של [[חינוך מיוחד]]
*מספר גני ילדים
*שתי שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה: קמפוס [[המרכז ללימודים אקדמיים]] שנסגר ב-2019, ו[[הקריה האקדמית אונו]], השוכנת בשלושה בניינים ומרכזי לימוד
*רשת של גני [[חב"ד]]
*ישיבת גבוהה של [[רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים חב"ד]] שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש (על רחוב יהדות קנדה).
*[[ישיבה קטנה]] של תומכי תמימים [[חב"ד]] שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש.
*[[ישיבת ברכת יצחק]] השוכנת במתחם גדול ברחוב הסוכנות היהודית
*[[מכינה קדם צבאית|מכינת]] ארז של [[אחריי]]
===תנועות נוער===
בעיר פועלות תנועות הנוער [[המכבי הצעיר]], [[כנפיים של קרמבו]], [[הצופים]], המש״צים ו[[בני עקיבא]] ובהן משתתפים מעל 1000 חניכים ובוגרים. מחלקת הנוער מפעילה ארבעה מועדונים לנוער: בייס, השחר, דוקטור ומועדון המטרו-לנוער דתי. בנוסף, פועל בעיר גרעין [[נח"ל]] של בוגרי המכבי הצעיר במסגרת פרק המשימה הלאומית במועדונים השונים בעיר.
===ספורט===
[[קובץ:Naaman_stadium.jpg|ממוזער|250px|שמאל|אצטדיון הכדורגל על שם משה נעמן]]
====מועדוני הספורט של העיר====
=====כדורגל=====
* [[מועדון כדורגל עירוני אור יהודה]] (בעבר הפועל אור יהודה)
* מכבי עירוני אור יהודה
==== כדורסל ====
ע.ל.ה אור יהודה
==אנדרטה לזכר עולי הגרדום==
במרכז אור יהודה הוקמה בשנת [[1966]] אנדרטה לזכר [[יוסף בצרי]] ו[[שלום צלאח]] שנתלו בבגדד ב-[[21 בינואר]] [[1952]] בגלל פעילות ציונית.
האנדרטה הוקמה על ידי "הועד הציבורי להנצחתם של נידוני עיראק" ושמה הרשמי נקבע "אנדרטת השניים - ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד". לצורך הקמת האנדרטה נערכה בשנת [[1964]] תחרות על ידי המועצה המקומית וחבר שופטים ובה זכתה הצעתו של [[שמשון מרחב]]{{הערה|'''אנדרטת השניים''' : עם הסרת הלוט מעל האנדרטה ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד, אור יהודה תשכ"ו 1966 (נמצא בספריה הלאומית)}}.
בליל [[5 בנובמבר]] [[1968]] נעצרו תשעה יהודים מבצרה והואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל. ב-[[4 בינואר]] [[1969]] החל משפטם, שחלקים ממנו שודרו ב[[טלוויזיה]] העיראקית. בליל [[26 בינואר]] 1969 נגזר דינם למוות ועוד באותו לילה [[התליות בבגדאד (1969)|הם נתלו בפומבי]]. שמונה נתלו בכיכר המרכזית בבגדד ואחד - בכיכר המרכזית ב[[בצרה (עיראק)|בצרה]]. יום תלייתם הוכרז בעיראק כיום חג ושבתון. לאחר תלייתם הוקדשה האנדרטה גם לזכרם.
==לקריאה נוספת==
* "הילד מהכניסה השלישית" - רומן [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] מאת [[יצחק בוכובזה]] המתאר את התפתחותה של אור יהודה, כמי שנולד במעברה וכיהן כראש המועצה והעירייה של אור יהודה כחצי יובל שנים.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בוט יישובים/2400|פרופיל}}
* {{מרחב}}
* {{מעריב|ברוך המאירי|ישובי עולים - בשולי מרכזים עירוניים|19660811|108}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2011/10/26/סיבוב-בשרידי-כפר-ענא-שבאור-יהודה/ סקירת שרידי כפר עאנה בתחומי אור יהודה] באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2011
* [http://www.mla.ac.il/ MLA - המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20130701005859/http://www.mla.ac.il/ |date=2013-07-01 }}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007566955605171|אור יהודה (ישראל)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קובץ:IsraelOrYehuda FromAir.JPG|מרכז|ממוזער|500px|תצלום אוויר של היישוב]]
{{ראשי עיריית אור יהודה}}
{{בקעת אונו}}
{{מחוז תל אביב}}
{{בקרת זהויות}}
{{ללא בוט|337}}...
[[קטגוריה:אור יהודה|*]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1950]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:בקעת אונו]]
[[קטגוריה:עיירות פיתוח]]
[[קטגוריה:ערים במחוז תל אביב]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים הקרויות על שם אישים]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -1,21 +1,2 @@
-<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/2400|1|
-|שם=אור יהודה
-|סמל=[[קובץ:OrYehuda.svg|250px]]{{ש}}סמל העיר הממותג{{ש}}[[קובץ:Or Yehuda COA.svg|200px]]{{ש}}סמל העיר{{ש}}[[קובץ:Flag of Or Yehuda.svg|200px]]{{ש}}דגל העיר
-|תמונה=[[קובץ:אור יהודה.jpg|לא ממוסגר]]
-|מקור קואורדינטות=תבנית|
-|ראש העיר=[[ליאת שוחט]]
-|אתר אינטרנט= [http://www.oryehuda.muni.il אתר העירייה]
-|מפה דינמית={{מפה דינמית/אור יהודה}}
-}}
-[[קובץ:פארק נווה סביון - אור יהודה.jpg|ממוזער|שמאל|פארק נווה סביון בעיר]]
-[[קובץ:אור יהודה בערב.jpg|ממוזער|שמאל|אור יהודה בלילה]]
-[[קובץ:ANA01.jpg|שמאל|ממוזער|שרידי [[כפר עאנה]] האחרונים|250px]]
-[[קובץ:Oryehuda002.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת [[אפריקה ישראל להשקעות]], ספטמבר 2007]]
-[[קובץ:War Memorial in Or Yehuda, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה]]
-[[קובץ:MoreshetLuv.svg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של המרכז למורשת ל[[יהדות לוב]]]]
-[[קובץ:Lybian Jewish Heritage Museum in Or Yehuda, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המרכז למורשת יהדות לוב]]
-[[קובץ:מכביאוריהודה.PNG|ממוזער|250px|שמאל|מכבי אור יהודה במשחק נגד [[סקציה נס ציונה]]]]
-[[קובץ:אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה]]
-[[קובץ:Memorial to Iraqis in Or Yehuda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמות תשעת עולי הגרדום]]
'''אוֹר יהוּדָה''' היא [[עיר]] ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]]. העיר ממוקמת במגזר המזרחי ביותר של [[גוש דן]]. היא מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה ל[[נמל התעופה בן-גוריון]].
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 25686 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 27895 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | -2209 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => '<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/2400|1|',
1 => '|שם=אור יהודה',
2 => '|סמל=[[קובץ:OrYehuda.svg|250px]]{{ש}}סמל העיר הממותג{{ש}}[[קובץ:Or Yehuda COA.svg|200px]]{{ש}}סמל העיר{{ש}}[[קובץ:Flag of Or Yehuda.svg|200px]]{{ש}}דגל העיר',
3 => '|תמונה=[[קובץ:אור יהודה.jpg|לא ממוסגר]]',
4 => '|מקור קואורדינטות=תבנית|',
5 => '|ראש העיר=[[ליאת שוחט]]',
6 => '|אתר אינטרנט= [http://www.oryehuda.muni.il אתר העירייה]',
7 => '|מפה דינמית={{מפה דינמית/אור יהודה}}',
8 => '}}',
9 => '[[קובץ:פארק נווה סביון - אור יהודה.jpg|ממוזער|שמאל|פארק נווה סביון בעיר]]',
10 => '[[קובץ:אור יהודה בערב.jpg|ממוזער|שמאל|אור יהודה בלילה]]',
11 => '[[קובץ:ANA01.jpg|שמאל|ממוזער|שרידי [[כפר עאנה]] האחרונים|250px]]',
12 => '[[קובץ:Oryehuda002.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת [[אפריקה ישראל להשקעות]], ספטמבר 2007]]',
13 => '[[קובץ:War Memorial in Or Yehuda, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה]]',
14 => '[[קובץ:MoreshetLuv.svg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של המרכז למורשת ל[[יהדות לוב]]]]',
15 => '[[קובץ:Lybian Jewish Heritage Museum in Or Yehuda, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המרכז למורשת יהדות לוב]]',
16 => '[[קובץ:מכביאוריהודה.PNG|ממוזער|250px|שמאל|מכבי אור יהודה במשחק נגד [[סקציה נס ציונה]]]]',
17 => '[[קובץ:אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה]]',
18 => '[[קובץ:Memorial to Iraqis in Or Yehuda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמות תשעת עולי הגרדום]]'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [
0 => 'https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&language=he¶ms=32.0294436776325_N_34.8536221749087_E_type:city_region:IL',
1 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94.aspx',
2 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx',
3 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx',
4 => 'https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2022/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2019-.aspx',
5 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/LochutTlushim/2020/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%942020.xlsx'
] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003809807/NLI#$FL25571394',
1 => 'https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER004052171/NLI#$FL83289322',
2 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2825865',
3 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2022/local_authorities20_1879/28_2400.pdf',
4 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q950347?uselang=he',
5 => 'http://www.oryehuda.muni.il/',
6 => 'https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=any,contains,%22%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%22&bulkSize=30&index=0&sort=rank&t=allresults&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%22&utm_content=%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91',
7 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1966/08/11/01/article/108?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%22&utm_content=itonut',
8 => 'http://michaelarch.wordpress.com/2011/10/26/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A9%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/',
9 => 'http://www.mla.ac.il/',
10 => 'https://web.archive.org/web/20130701005859/http://www.mla.ac.il/',
11 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007566955605171',
12 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007566955605171',
13 => 'https://d-nb.info/gnd/7522574-8',
14 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n82148889',
15 => 'https://viaf.org/viaf/152471356',
16 => 'https://www.worldcat.org/identities/containsVIAFID/152471356'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://michaelarch.wordpress.com/2011/10/26/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A9%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/',
1 => 'http://www.mla.ac.il/',
2 => 'http://www.oryehuda.muni.il/',
3 => 'https://web.archive.org/web/20130701005859/http://www.mla.ac.il/',
4 => 'http://www.oryehuda.muni.il/',
5 => 'https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003809807/NLI#$FL25571394',
6 => 'https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER004052171/NLI#$FL83289322',
7 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q950347?uselang=he',
8 => 'https://d-nb.info/gnd/7522574-8',
9 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1966/08/11/01/article/108?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%22&utm_content=itonut',
10 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/n82148889',
11 => 'https://viaf.org/viaf/152471356',
12 => 'https://www.worldcat.org/identities/containsVIAFID/152471356',
13 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2022/local_authorities20_1879/28_2400.pdf',
14 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007566955605171',
15 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007566955605171',
16 => 'https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&language=he¶ms=32.0294436776325_N_34.8536221749087_E_type:city_region:IL',
17 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94.aspx',
18 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx',
19 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx',
20 => 'https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2022/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2019-.aspx',
21 => 'https://www.cbs.gov.il/he/publications/LochutTlushim/2020/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%942020.xlsx',
22 => 'https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=any,contains,%22%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%22&bulkSize=30&index=0&sort=rank&t=allresults&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%22&utm_content=%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91',
23 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2825865'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | ''''אוֹר יהוּדָה''' היא [[עיר]] ב[[מחוז תל אביב]] ב[[ישראל]]. העיר ממוקמת במגזר המזרחי ביותר של [[גוש דן]]. היא מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה ל[[נמל התעופה בן-גוריון]].
אור יהודה גובלת במערב ב[[כביש 4]] ובשטחים פתוחים שעליהם מוקמת [[שכונת פארק איילון]]; במזרח ב[[יהוד-מונוסון]]; בצפון ב[[כביש 461]], צומת השומר וצומת סביון ובדרום ב[[כביש 412]] ובשטחים פתוחים.
==מקור השם==
אור יהודה נקראת על שמו של [[יהודה אלקלעי|רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי]]. מסורת אחרת גורסת כי אור יהודה היה שמו של בית הספר של העולים המתיישבים שהגיעו מ[[טורקיה]] והמדינה מיסדה את השם מאוחר יותר. לפי מסורת נוספת העיר נקראת בשל מיקומה בשטח ההיסטורי של [[שבט יהודה]], אחד מ[[שבטי ישראל]] (אף על פי שזה לא מסתדר עם מיקומה הגאוגרפי).
==היסטוריה==
העיר שוכנת במקום בו היה היישוב אונו הנזכר במקרא ובמשנה. לפני קום המדינה שכן במקום היישוב סאקיה שנהרס ב-[[1948]] במלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים [[סאקיה]] ו[[כפר עאנה]] (ו[[אל-ח'ירייה]]) ב[[מבצע חמץ|מבצע 'חמץ']].
בשנת 1949 התיישבו ראשוני העולים יוצאי לוב וטורקיה בתוך [[חורבות]] הבתים הערביים הנטושים של שני הכפרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003809807/NLI#$FL25571394|הכותב=|כותרת=מפת האזור עם סימון הכפרים כפר ענה, סאקיה, ח'ריה, 1949|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=}}</ref>. במקום לא היו תשתיות מים ו[[ביוב]], והמתיישבים הראשונים סבלו סבל רב. הם השקיעו במקום כסף רב ועבודה רבה: הבתים שופצו, הסמטאות נוקו והתושבים טיפחו גינות פרטיות סביב בתיהם.
בשנים [[1950]]–[[1953]] הוקמו המעברות של סקיה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER004052171/NLI#$FL83289322|הכותב=|כותרת=מפה עם סימון מעברת סקיה ממערב לכפר ענה, סימון אור יהודה, ומצפון לה סימון מעברה נוספת|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=}}</ref> וכפר עאנה ואליהן הגיעו עולים מעיראק ב[[מבצע עזרא ונחמיה]]. המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים. מספר התושבים במעברות גדל עד ל-16,000 תושבים.
{| class="wikitable"
|+אוכלוסייה במעברות בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]:
!שם המעברה
!מספר המשפחות במעברה
!מספר תושבי המעברה
|-
!סקייה א'
|810
|3,744
|-
!סקייה ב'
|725
|3,069
|-
!כפר עאנה א'
|560
|2,592
|-
!כפר עאנה ב'
|525
|2,526
|}
באותה תקופה השלטונות עדיין לא הכירו במעברות כישוב קבע וראו בהן מקום זמני לקליטת העולים, כשהערים השכנות תל אביב ו[[רמת גן]] סירבו לקלוט את המעברות ב[[שטח]] שיפוטן. בהמשך נעשה ניסיון לפנות את המעברות ולהעביר את התושבים ל[[עיר פיתוח|ערי פיתוח]] ב[[מחוז הצפון|צפון]] ו[[הנגב|דרום הארץ]], ולייעד את שטח המעברות לחקלאות. רבים מתושבי המעברות התנגדו לפינוי והחלו בפעילות להכרה באור יהודה כיישוב קבע.
=== יישוב קבע ===
בשנת [[1955]] הכריזה ממשלת ישראל על אור יהודה כישוב קבע. המבנים הראשונים החד-קומתיים נבנו ברחוב "הראשונים" ולאחר מכן ברחוב "ההגנה" ואוכלסו על ידי ותיקי המעברות. בשנת [[1962]], בלחץ ראש המועצה המקומית מרדכי בן פורת הכריזה הממשלה על אור יהודה כשטח תכנון עיר, לפי כך זכאית אור יהודה לתכנן את בנייתה בעצמה. בעקבות הכרזתה החלה בנייה מואצת של שיכונים ודירות. במקביל החלו לפרק את הצריפונים שהתפנו במגמת חיסול המעברות. בגלל מגבלות תקציב הן של הרשויות והן של התושבים נבנו 80% מהדירות כדירות ציבוריות בבעלות המדינה. דירות אלו אופיינו כדירות קטנות (למשפחות מרובות ילדים), ברמת בנייה נמוכה והעדר תשתיות סביבתיות, והשכונות היו ל[[שכונת מצוקה|שיכוני עוני ומצוקה]]. בהמשך נבנו בניני ציבור, מתנ"ס מרכזי, מרפאות, בית מועצה, בתי ספר כולל תיכונים.
גם ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] קלטו באור יהודה אלפי משפחות עולים מ[[ברית המועצות]], בעיקר מ[[יהדות גאורגיה|גאורגיה]] ומ[[יהדות בוכרה|בוכרה]]. רמת הבנייה השתפרה, ונבנה גם אזור תעסוקה חדש ונרחב. במקביל לקליטת עלייה, דאגה המועצה למתן דירות לבני הדור השני, ובתקופה זו כיהנו כראשי מועצה יחזקאל קזז ומנשה יצחקי, בזה אחר זה.
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], עת כיהן בתפקיד ראש המועצה, עו"ד [[יצחק בוכובזה]], עברה אור יהודה את [[פרויקט שיקום שכונות]] שיזם [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]]. במסגרת פרויקט זה הובילה המועצה המקומית מהלך שבו רכשו אלפי משפחות את דירותיהם מעמידר, ובמקביל הפסיקה המועצה את הבנייה של דירות על ידי [[משרד השיכון]]. תחת זאת הורחבו אלפי דירות על ידי הדיירים במסגרת תוכנית של המועצה, ומאות דירות הרוסות בשכונות שוקמו לטובת זוגות צעירים. על התהליכים הללו ועל השיפור בתחום החינוך זכתה אור יהודה בפרסים חשובים ויוקרתיים, כולל פרס חינוך לרשות המקומית על צמצום הנשירה לממדים אפסיים, וכן "פרס קפלן" שהיה מיועד לפיתוחים ולהישגים כלכליים. בשנת [[1988]], בתקופת כהונתו של עו"ד יצחק בוכובזה, הוכרזה אור יהודה כעיר, תוך שהיא משתדרגת גם ברמתה הסוציו-אקונומית.
=== אור יהודה כעיר ===
{{עריכה|נושא=ישראל}}
במקביל לתהליך שיקום השכונות, יזמה עיריית אור יהודה הקמה של שכונה חדשה, כאשר הפעם נעשה ניסיון להביא יזמים מהשורה הראשונה, ואכן, בתחילת שנות ה-90' נחתם חוזה בין עיריית אור יהודה לחברת "[[אפריקה ישראל]]" על בנייה של שכונה חדשה: "נווה סביון", שכללה 2,500 יחידות דיור במגוון של סוגים, קוטג'ים, בתים מדורגים ובניינים רבי-קומות. במרכז העיר, כגשר בין החדש לישן, נבנו מוסדות ציבור רבים כגון היכל תרבות, ספרייה, מרכז מדעים ואומנויות, מרכז מוזיקה ומחול, היכל ספורט, [[בריכת שחייה]], מגרשי כדורסל וטניס, ובתי ספר חדשים.
בשנת [[1993]], אחרי פרישתו של ראש העיר יצחק בוכובזה, החליף אותו בתפקיד [[תמיר שאבי]], אשר טיפל בבניית נווה סביון, תכנן את שכונת "נווה רבין" וכן קידם תוכניות בניין עיר נוספות, וקידש מאבק נגד תוכנית [[נתב"ג 2000]].
לאחר 5 שנות כהונה של שאבי, חזר לתפקיד יצחק בוכובזה, שעסק בבניית השכונה היוקרתית "נווה רבין". במקביל לבניית אזורי המגורים, התפתח המסחר והורחבו אזורי התעסוקה. בדרום העיר נבנה אזור תעשייה חדש "יהלום", שבתוכו נבנה "טרמינל פארק".
בעיר החלו לפעול בתחילת המאה ה-21 מוסדות אקדמיים: "[[המרכז ללימודים אקדמיים]]" שפעל תחילה בשם "[[שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל]]" (נסגר ב-2019), וכן השלוחה החרדית ובית הספר ללימודי חוץ של "[[הקריה האקדמית אונו]]".
בעיר קיימים 45 בתי כנסת, שתי ישיבות, שלושה תלמודי תורה ושלושה מקוואות.
בשנת 2007 הגיעה אור יהודה לראשונה לעודפים בתקציב השוטף, וגם הצליחה ליצור קרנות פיתוח עצמיות בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים, ובשנה זו, בעקבות פירוקה של המועצה האזורית רמת אפעל, הפכה רמת פנקס לשכונה מן המניין של אור יהודה.
בשנת 2007 נבחר לראשות העירייה דוד יוסף, שהמשיך בבנייה של נווה רבין ואזורי התעסוקה, ופעל במיוחד לשיפור חזות העיר באמצעות עיצוב ככרות ומקומות מרכזיים בעיר, והדבר עורר חילוקי דעות בשל האמצעים והמינון.
נוהג של דוד יוסף, אשר היה שנוי במחלוקת, נגע לקריאת רחובות על שמות של אישים חיים. ב-2010, נחנכה כיכר על שמו של הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]], ויותר מאוחר, ניתן לכניסה הדרום-מזרחית לעיר השם "שדרות גבי אשכנזי", כשאשכנזי בעצמו השתתף בטקס חנוכת השם, והתכבד בהסרת הלוט.
בסוף 2014, נקרא רחוב על שמו של [[גדעון סער]], למרות התנגדות גורפת במועצת העירייה, ואף של סער עצמו{{הערה|{{וואלה!||למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה|2825865|3 בפברואר 2015}}}}.
ביוני 2013 אישרה המועצה את הצעתו של יוסף לקרוא רחוב בשם באלי. ב-2015, במסגרת [[כתב אישום]] נגד יוסף שכלל 25 סעיפים והביא להתפטרותו, נטען שקרא כך לרחוב על שם המאהבת שלו. באוגוסט 2015 הסירה העירייה את השלטים.
באוקטובר 2015 נבחרה לראשונה אישה לתפקיד ראש העיר באור יהודה, ליאת שוחט, שניצחה בבחירות המיוחדות שהתקיימו באותה תקופה בעקבות התפטרותו של דוד יוסף.
ב-4 באפריל 2017 חתמה העירייה בראשות ליאת שוחט על הסכם גג עבור העיר שמתייחס להקמתן של שתי שכונות חדשות בהיקף של 5,200 יחידות דיור, הקמת פארק תעסוקה ענק וכן פארק ירוק בהיקף של 600 דונם. הסכם הגג מתייחס ליצירת תשתיות בשכונות החדשות וכן עבודות שדרוג של מבני ציבור, חינוך וכבישים בשכונות הוותיקות.
ביולי 2017 אושרה להפקדה תוכנית פארק איילון, בה יבנו כ-2,400 יחידות דיור בהם יבנו כ-500 יחידות ל[[דיור מוגן]] כ-250 יחידות עבור דיור מיוחד לסטודנטים, כמו כן יוקם במקום אזור תעסוקה ופארק בגודל של כ-530 דודם. באזור התעסוקה יבנו כ-560 אלף מ"ר ותיבנה אף מכללה.
בינואר 2018 נחנך אצטדיון הכדורגל המחודש על שמו של שחקן העבר משה נעמן ז"ל בהשתתפות שחקני [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]]. בשדרוג האצטדיון הושקעו משאבים רבים שאפשרו להתאים אותו לסטנדרטים הגבוהים ביותר. ביוני 2018 נחנכה הבריכה העירונית שגם בה הושקעו משאבים רבים לאחר שבמשך שנים היא הוזנחה.
במרץ 2020 התבשרה העירייה כי זכתה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך בזכות הפעילות הפדגוגית והערכית שמתבצעת בעיר. אור יהודה הצטיינה באשכול הערכים ואקלים חינוכי ובאשכול למידה והישגים.
במאי 2020 פורסם עדכון אודות שכונת בית בפארק שנבנית בסמוך לצומת סביון כי הבניינים הראשונים יאוכלסו באמצע 2021 וכי החלו העבודות להקמת בתי ספר לתושבי השכונה. שכונת בית בפארק תכלול כ-3,000 יחידות דיור, שרובן שווקו במסגרת "מחיר למשתכן" לצורך העדפת זוגות צעירים.
בשנים 2018 עד 2020 בוצעו פרויקטים תשתיתיים ברחבי העיר, ביניהם שדרוג רחובות הרצל, יקותיאל אדם, אלכסנדרוני ויהדות קנדה. כמו כן, החלה הקמה של בית כנסת לקהילה האתיופית בעיר, הוקם מרכז קזז לצעירים לטובת צעירי העיר בגילאי 18 עד 40, הוקמו גני ילדים חדשים בשכונות סקיא א' ונווה רבין, הוקם מרכז קהילתי בשכונת רמת פנקס, שודרגה גינת יסמין בשכונת קריית גיורא ושודרגה גינת דגניה במרכז העיר.
בחודש יוני 2020 יצאה העירייה בפרויקט לשיווקו של מתחם OPARK, מתחם תעסוקה ומסחר בהיקף של כמיליון מ"ר שיהווה העוגן הכלכלי של העיר בשנים הבאות.
== סמל עיריית אור יהודה ==
סמלה הישן של העיר עוצב בשנת 1998 על ידי המעצב הגרפי לביא צרפתי ובו שמש המסמלת את האור שבעיר ובשמה, הבתים הגבוהים וצמודי הקרקע המאפיינים את אור יהודה, וכן את תעשיית ה-low-tech (גלגל שיניים) וה-high tech (גלגל משונן) בעיר. בתחתית הסמל הישן ומשמאלו מופיעים עצים ושטחים ירוקים.
סמל העיר הנוסף הושק בשנת 2017 והוא מורכב מצורות גאומטריות המרכיבות את המילה "אור" שהוא חלק משמה של העיר. הסלוגן הנבחר הוא "המרכז של המרכז", שמבליט את מיקום העיר – במרכז בקעת אונו, מרכז [[גוש דן]], ובמרכזה של מדינת ישראל.
==אוכלוסייה==
<!--ההערות בדף הזה נועדו לאפשר עדכון אוטומטי של נתונים. אנא אל תסירו אותם או תשנו אותם או את הטקסט שמופיע ביניהן -->{{בוט יישובים/2400|2}}
<timeline>
ImageSize = width:500 height:220
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:32700
ScaleMajor = unit:year increment:10000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
bar:1955 color:gray1 width:1
from:0 till:11900 width:15 text:11900 textcolor:red fontsize:8px
bar:1961 color:gray1 width:1
from:0 till:10300 width:15 text:10300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1972 color:gray1 width:1
from:0 till:14200 width:15 text:14200 textcolor:red fontsize:8px
bar:1983 color:gray1 width:1
from:0 till:19300 width:15 text:19300 textcolor:red fontsize:8px
bar:1995 color:gray1 width:1
from:0 till:23500 width:15 text:23500 textcolor:red fontsize:8px
bar:2005 color:gray1 width:1
from:0 till:30600 width:15 text:30600 textcolor:red fontsize:8px
bar:2009 color:gray1 width:1
from:0 till:32700 width:15 text:32700 textcolor:red fontsize:8px
</timeline>
==תחבורה==
ממסוף האוטובוסים אור יהודה יוצאים אוטובוסים ל[[פתח תקווה]], [[יהוד-מונוסון]], [[קריית אונו]], [[רמת גן]], [[תל השומר]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[ראשון לציון]].
כיום הגישה לאור יהודה ממערב ומצפון נעשית בכביש אחד מרכזי שהוא כביש 461 ובאמצעות מחלף מסובים המאפשר גישה לאור יהודה מהכבישים האחרים. הגישה לעיר ממזרח ומדרום נעשית באמצעות הצומת עם כביש הגישה לאזור התעשייה יהלום הנמתח מכביש 412.
בימים אלו מקודמות תוכניות תחבורתיות רבות עבור תושבי העיר, ביניהן הרכבת הקלה, פרויקט "[[מהיר לעיר]]" לנתיבי תחבורה ציבוריים וכן המטרו שיכלול שתי תחנות בתוך העיר (ברחוב יגאל אלון וב-OPARK, פארק התעסוקה החדש של העיר).
== תרבות, חינוך, ספורט ובילוי ==
לאור יהודה עיר תאומה אחת: רובע [[שרלוטנבורג-וילמרסדורף]] (שרלוטנבורג הייתה בעברה עיר עצמאית) בעיר ברלין (ההסכם נחתם לראשונה ב־[[1966]] וחודש ב-2017).
===תרבות ובילוי===
בעיר היכל תרבות המשמש לתיאטרון, קונצרטים ומופעים המכיל 450 מקומות. ההיכל מארח מופעי תיאטרון, מופעי סטנדאפ, מופעים מוזיקליים, אירועים לתלמידים ולמשפחות. מדי שנה מתקיימים בעיר ירידים על ידי התושבים, העירייה וארגונים שונים. באור יהודה שוכנים המרכז למורשת יהדות בבל והמרכז למורשת יהדות לוב, ובתוכם פועלים מוזיאונים מיוחדים המשמרים היסטוריה על יהדות תושבי העיר.
"נפגשים" מרכזים קהילתיים (המתנ"ס) מפעיל בין השאר את תחומי המוזיקה והמחול שמגיעים להישגים ברמה הבינלאומית עם אירוח תחרויות של קבוצות מחו"ל. בתחום המוזיקה, מתקיימת מדי שנה באור יהודה תחרות "המלחין הצעיר" שמאפשרת לתלמידים צעירים לקיים סדנאות קומפוזיציה בהשתתפות מלחינים בעלי שם עולמי.
===חינוך===
בעיר אור יהודה לומדים קרוב ל-6,000 תלמידים, למעלה מ-3,000 בחינוך היסודי ולמעלה מ-2,000 בחינוך העל-יסודי. בעיר מספר מתנ"סים וספריות קטנות בשכונות השונות.
באור יהודה נמצאים מוסדות החינוך הבאים:
*שלושה בתי ספר תיכוניים: יובלים (ממלכתי), יעדים (תיכון דתי לבנים) ואור חנה (תיכון דתי לבנות)
*חטיבת ביניים אחת, במסגרת קריית חינוך "יובלים"
*שישה בתי ספר יסודיים
*בית ספר אחד של [[חינוך מיוחד]]
*מספר גני ילדים
*שתי שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה: קמפוס [[המרכז ללימודים אקדמיים]] שנסגר ב-2019, ו[[הקריה האקדמית אונו]], השוכנת בשלושה בניינים ומרכזי לימוד
*רשת של גני [[חב"ד]]
*ישיבת גבוהה של [[רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים חב"ד]] שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש (על רחוב יהדות קנדה).
*[[ישיבה קטנה]] של תומכי תמימים [[חב"ד]] שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש.
*[[ישיבת ברכת יצחק]] השוכנת במתחם גדול ברחוב הסוכנות היהודית
*[[מכינה קדם צבאית|מכינת]] ארז של [[אחריי]]
===תנועות נוער===
בעיר פועלות תנועות הנוער [[המכבי הצעיר]], [[כנפיים של קרמבו]], [[הצופים]], המש״צים ו[[בני עקיבא]] ובהן משתתפים מעל 1000 חניכים ובוגרים. מחלקת הנוער מפעילה ארבעה מועדונים לנוער: בייס, השחר, דוקטור ומועדון המטרו-לנוער דתי. בנוסף, פועל בעיר גרעין [[נח"ל]] של בוגרי המכבי הצעיר במסגרת פרק המשימה הלאומית במועדונים השונים בעיר.
===ספורט===
[[קובץ:Naaman_stadium.jpg|ממוזער|250px|שמאל|אצטדיון הכדורגל על שם משה נעמן]]
====מועדוני הספורט של העיר====
=====כדורגל=====
* [[מועדון כדורגל עירוני אור יהודה]] (בעבר הפועל אור יהודה)
* מכבי עירוני אור יהודה
==== כדורסל ====
ע.ל.ה אור יהודה
==אנדרטה לזכר עולי הגרדום==
במרכז אור יהודה הוקמה בשנת [[1966]] אנדרטה לזכר [[יוסף בצרי]] ו[[שלום צלאח]] שנתלו בבגדד ב-[[21 בינואר]] [[1952]] בגלל פעילות ציונית.
האנדרטה הוקמה על ידי "הועד הציבורי להנצחתם של נידוני עיראק" ושמה הרשמי נקבע "אנדרטת השניים - ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד". לצורך הקמת האנדרטה נערכה בשנת [[1964]] תחרות על ידי המועצה המקומית וחבר שופטים ובה זכתה הצעתו של [[שמשון מרחב]]{{הערה|'''אנדרטת השניים''' : עם הסרת הלוט מעל האנדרטה ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד, אור יהודה תשכ"ו 1966 (נמצא בספריה הלאומית)}}.
בליל [[5 בנובמבר]] [[1968]] נעצרו תשעה יהודים מבצרה והואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל. ב-[[4 בינואר]] [[1969]] החל משפטם, שחלקים ממנו שודרו ב[[טלוויזיה]] העיראקית. בליל [[26 בינואר]] 1969 נגזר דינם למוות ועוד באותו לילה [[התליות בבגדאד (1969)|הם נתלו בפומבי]]. שמונה נתלו בכיכר המרכזית בבגדד ואחד - בכיכר המרכזית ב[[בצרה (עיראק)|בצרה]]. יום תלייתם הוכרז בעיראק כיום חג ושבתון. לאחר תלייתם הוקדשה האנדרטה גם לזכרם.
==לקריאה נוספת==
* "הילד מהכניסה השלישית" - רומן [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] מאת [[יצחק בוכובזה]] המתאר את התפתחותה של אור יהודה, כמי שנולד במעברה וכיהן כראש המועצה והעירייה של אור יהודה כחצי יובל שנים.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בוט יישובים/2400|פרופיל}}
* {{מרחב}}
* {{מעריב|ברוך המאירי|ישובי עולים - בשולי מרכזים עירוניים|19660811|108}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2011/10/26/סיבוב-בשרידי-כפר-ענא-שבאור-יהודה/ סקירת שרידי כפר עאנה בתחומי אור יהודה] באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2011
* [http://www.mla.ac.il/ MLA - המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20130701005859/http://www.mla.ac.il/ |date=2013-07-01 }}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007566955605171|אור יהודה (ישראל)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קובץ:IsraelOrYehuda FromAir.JPG|מרכז|ממוזער|500px|תצלום אוויר של היישוב]]
{{ראשי עיריית אור יהודה}}
{{בקעת אונו}}
{{מחוז תל אביב}}
{{בקרת זהויות}}
{{ללא בוט|337}}...
[[קטגוריה:אור יהודה|*]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1950]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:בקעת אונו]]
[[קטגוריה:עיירות פיתוח]]
[[קטגוריה:ערים במחוז תל אביב]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים הקרויות על שם אישים]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1716225821' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |