בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '2001:4CD0:AC46:844:3D29:27:729D:9552' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 216355 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'לא תחמוד' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'לא תחמוד' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => '2001:4CD0:AC46:844:3D29:27:729D:9552',
1 => 'דולב',
2 => '2A02:6680:1107:56D9:9FD:D1A5:BCCF:3A6E',
3 => 'הצורב',
4 => '2A06:C701:749A:EB00:A43D:33A5:15EB:898A',
5 => 'KotzBot',
6 => 'עמד',
7 => 'Shlomo9080',
8 => '109.186.32.100',
9 => 'אלעדב.'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 563725158 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '/* מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבע */ ' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 22 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{סוגיה
|שם= לא תחמוד ולא תתאווה
|מקרא={{תנ"ך|שמות|כ|יג|קצר=כן}}; {{תנ"ך|דברים|ה|יז|קצר=כן}}
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם= הלכות גזילה ואבידה, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות גזילה ואבידה א|פרק א', הלכות ט'-י"ב}}
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|חושן משפט|שנט|י|ללא=שם}}
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|לאו|רסה}}, {{ספר המצוות|לאו|רסו|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|לח}}, {{ספר החינוך|תטז|ללא=שם}}
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''לֹא תַחְמֹד''' הוא [[מצוות לא תעשה]] [[מהתורה]] שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו. מצווה זו היא הדיבר האחרון מבין [[עשרת הדיברות]]. בנוסף למצוות לא תחמוד, מופיעה ב[[ספר דברים]] מצוות '''לֹא תִתְאַוֶּה'''.
== מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבע ==
{{עשרת הדיברות}}
מקורה של המצווה הוא בדיבר האחרון ב[[עשרת הדיברות]]: {{ציטוטון|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.|}}{{הערה|1=[[S:שמות כ יג|שמות כ, יג]] וראה גם את הפסוק הדומה ב[[S:דברים ה יז|דברים ה, יז]]}}.
שני טעמים הובאו למצווה זו. הראשון, דעת [[אברהם אבן עזרא|רבי אברהם בן עזרא]], עוסק באיסור התורה על רגש שבלב. בפירושו הוא מציין כי פרשנים רבים טענו כי לא ניתן לאסור רגש שבלב, אך הוא טוען אחרת. לדבריו, לו יחשוב האדם שהדברים אותם הוא חומד (אשה, בית, רכוש חברו) לא ניתנים להשגה, הוא יפסיק לחמוד אותם. בנוסף, ה[[רמב"ם]] מציין כי הסיבה לאיסור 'לא לחמוד' היא שעל ידי ההתעסקות בתחבולת להשגת רכוש אחרים, קיים חשש שהאדם יפעל להשגתם בדרכים לא חוקיות ואף ב[[אלימות]]. דוגמה לכך מופיעה בסיפור בו המלך [[אחאב]] חומד את כרמו של [[נבות היזרעאלי]] ואף דואג להמתתו{{הערה|1=[[S:מלכים א כא|מלכים א כא, א-כח]]}}.
==לא תחמוד לעומת לא תתאווה==
הלאו של '''לא תחמוד''' כולל את האיסור להוציא מן הזולת בתחבולות, ואף בתמורה כספית נדיבה, דבר השייך לו. התחבולות האסורות כוללות: הפצרה חוזרת ונישנית, [[לחץ חברתי]] וכמובן [[כוח גופני|כח]]. העסקת המחשבות על תחבולות כאלו, אסורה גם היא, ואפילו עצם ההתאוות לנכסי הזולת או הקנאה בהם נאסרה (וראו להלן את שיטות ה[[ראשונים]] בהגדרת האיסור). איסור דומה לאיסור זה הוא "לא תתאוה", ולדעת הרמב"ם ההבחנה ביניהם היא שבאיסור לא תתאוה נאסרה המחשבה{{הערה|{{רמב"ם|גזלה ואבדה|א|יב|ספר=נזקים}}.}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|אין שני הלאוין שהן "לא תחמוד" שבסדר [[פרשת יתרו|וישמע יתרו]] ו"לא תתאווה" שבסדר זה לאוין כפולין בעניין אחד, אבל הם שני עניינים. שלאו דלא תחמוד ימנענו מלקחת בשום צד, בין בדמים בין שלא בדמים, מה שקנו זולתנו אם איננו חפץ למכר אותו דבר. ולאו זה דלא תתאווה ימנענו אפילו התאווה בו בתוך לבנו, כי עם התאווה יבוא להתחנן לו ולהכביד עליו למכרו או להחליפו לו בכלי אחר על כל פנים.|{{ספר החינוך|תטז}}}}
==העברת בעלות בהסכמה==
בתלמוד מובאת [[ברייתא]] על מעמדו של החמסן, שהוא אדם הלוקח לעצמו ממון חברו ללא רשות החבר ומשאיר לו תשלום על כך. לפי הברייתא, חמסן [[פסולי עדות|נפסל לעדות]] רק [[מדרבנן]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|סנהדרין|כה|ב}}.}}. [[תוספות]]{{הערה|בסנהדרין, דף כה עמוד ב, דיבור המתחיל: "מעיקרא".}} מקשים שבמקום אחר בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא מציעא|ה|ב}}.}} מספרים על רב אחא שהתרעם על זיכוי אדם שלקח ללא רשות ושילם, וענו לו חכמים: {{ציטוטון|ולא תחמוד – לאינשי, בלא דמי משמע להו}}. כלומר, לאנשים נשמע שעבירה יכולה להתקיים רק כשאדם לא משלם, אך מי שמשלם בוודאי רשאי לקחת. מלשון זו נשמע לכאורה שדעת האנשים שונה מדעת התורה.
תוספות תרצו על כך שני תירוצים. לפי התירוץ הראשון, צורת ההתנסחות של התלמוד לא באה לשלול את נכונותו של דין זה, ואם כן כאשר משלמים עבור החפץ אין איסור לא תחמוד. לפי התירוץ השני, הדבר לא תלוי בתשלום אלא בהשגת הסכמת המוכר – אם נוסף לתשלום הושגה לבסוף גם הסכמת המוכר, אין איסור לא תחמוד, אפילו אם החפץ נלקח ללא ידיעתו והסכמתו. לעומת זאת מדברי הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|גזלה ואבדה|א|ט|ספר=נזקים}}.}} נראה שגם אם הושגה הסכמת המוכר, כל עוד בוצעה העסקה ללא אישורו, עבר הקונה על לא תחמוד. [[הראב"ד]] השיג על כך ודעתו היא כדעת התוספות שאם הושגה הסכמה אין איסור לא תחמוד.
אם כן יש כאן שלש דעות: לפי התירוץ הראשון של התוספות, אין איסור לא תחמוד אם שולמה התמורה. לפי התירוץ השני של תוספות ולפי הראב"ד, אין איסור אם הושגה הסכמה. לפי הרמב"ם, גם אם הושגה הסכמה יש איסור לא תחמוד.
==ראו גם==
* [[לא תתורו]]
==קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* {{ויקיסוגיה|לא תחמוד}}
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392 לא תחמוד: הדיבר הכי קשה בעשרת הדיברות] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20090529030723/http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392 |date=2009-05-29 }} מאמר של יוסי גולדמן באתר בית חב"ד
* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/samet2/9-2.htm טעמו של הדיבר העשירי] מאמר של [[אלחנן סמט]] באתר דעת
* [http://www.kiryatmoshe.co.il/index2.php?id=3569&lang=HEB לא תחמוד], מאמר של הרב ישועה רטבי
* {{אסיף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות שבין אדם לחברו]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:עשרת הדיברות|תחמוד]]
[[קטגוריה:פרשת יתרו]]
[[קטגוריה:פרשת ואתחנן]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{סוגיה
|שם= לא תחמוד ולא תתאווה
|מקרא={{תנ"ך|שמות|כ|יג|קצר=כן}}; {{תנ"ך|דברים|ה|יז|קצר=כן}}
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם= הלכות גזילה ואבידה, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות גזילה ואבידה א|פרק א', הלכות ט'-י"ב}}
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|חושן משפט|שנט|י|ללא=שם}}
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|לאו|רסה}}, {{ספר המצוות|לאו|רסו|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|לח}}, {{ספר החינוך|תטז|ללא=שם}}
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''לֹא תַחְמֹד''' הוא [[מצוות לא תעשה]] [[מהתורה]] שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו. מצווה זו היא הדיבר האחרון מבין [[עשרת הדיברות]]. בנוסף למצוות לא תחמוד, מופיעה ב[[ספר דברים]] מצוות '''לֹא תִתְאַוֶּה'''.
== מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבעשוורצי ==
{{עשרת הדיברות}}
מקורה של המצווה הוא בדיבר האחרון ב[[עשרת הדיברות]]: {{ציטוטון|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.|}}{{הערה|1=[[S:שמות כ יג|שמות כ, יג]] וראה גם את הפסוק הדומה ב[[S:דברים ה יז|דברים ה, יז]]}}.
שני טעמים הובאו למצווה זו. הראשון, דעת [[אברהם אבן עזרא|רבי אברהם בן עזרא]], עוסק באיסור התורה על רגש שבלב. בפירושו הוא מציין כי פרשנים רבים טענו כי לא ניתן לאסור רגש שבלב, אך הוא טוען אחרת. לדבריו, לו יחשוב האדם שהדברים אותם הוא חומד (אשה, בית, רכוש חברו) לא ניתנים להשגה, הוא יפסיק לחמוד אותם. בנוסף, ה[[רמב"ם]] מציין כי הסיבה לאיסור 'לא לחמוד' היא שעל ידי ההתעסקות בתחבולת להשגת רכוש אחרים, קיים חשש שהאדם יפעל להשגתם בדרכים לא חוקיות ואף ב[[אלימות]]. דוגמה לכך מופיעה בסיפור בו המלך [[אחאב]] חומד את כרמו של [[נבות היזרעאלי]] ואף דואג להמתתו{{הערה|1=[[S:מלכים א כא|מלכים א כא, א-כח]]}}.
==לא תחמוד לעומת לא תתאווה==
הלאו של '''לא תחמוד''' כולל את האיסור להוציא מן הזולת בתחבולות, ואף בתמורה כספית נדיבה, דבר השייך לו. התחבולות האסורות כוללות: הפצרה חוזרת ונישנית, [[לחץ חברתי]] וכמובן [[כוח גופני|כח]]. העסקת המחשבות על תחבולות כאלו, אסורה גם היא, ואפילו עצם ההתאוות לנכסי הזולת או הקנאה בהם נאסרה (וראו להלן את שיטות ה[[ראשונים]] בהגדרת האיסור). איסור דומה לאיסור זה הוא "לא תתאוה", ולדעת הרמב"ם ההבחנה ביניהם היא שבאיסור לא תתאוה נאסרה המחשבה{{הערה|{{רמב"ם|גזלה ואבדה|א|יב|ספר=נזקים}}.}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|אין שני הלאוין שהן "לא תחמוד" שבסדר [[פרשת יתרו|וישמע יתרו]] ו"לא תתאווה" שבסדר זה לאוין כפולין בעניין אחד, אבל הם שני עניינים. שלאו דלא תחמוד ימנענו מלקחת בשום צד, בין בדמים בין שלא בדמים, מה שקנו זולתנו אם איננו חפץ למכר אותו דבר. ולאו זה דלא תתאווה ימנענו אפילו התאווה בו בתוך לבנו, כי עם התאווה יבוא להתחנן לו ולהכביד עליו למכרו או להחליפו לו בכלי אחר על כל פנים.|{{ספר החינוך|תטז}}}}
==העברת בעלות בהסכמה==
בתלמוד מובאת [[ברייתא]] על מעמדו של החמסן, שהוא אדם הלוקח לעצמו ממון חברו ללא רשות החבר ומשאיר לו תשלום על כך. לפי הברייתא, חמסן [[פסולי עדות|נפסל לעדות]] רק [[מדרבנן]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|סנהדרין|כה|ב}}.}}. [[תוספות]]{{הערה|בסנהדרין, דף כה עמוד ב, דיבור המתחיל: "מעיקרא".}} מקשים שבמקום אחר בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא מציעא|ה|ב}}.}} מספרים על רב אחא שהתרעם על זיכוי אדם שלקח ללא רשות ושילם, וענו לו חכמים: {{ציטוטון|ולא תחמוד – לאינשי, בלא דמי משמע להו}}. כלומר, לאנשים נשמע שעבירה יכולה להתקיים רק כשאדם לא משלם, אך מי שמשלם בוודאי רשאי לקחת. מלשון זו נשמע לכאורה שדעת האנשים שונה מדעת התורה.
תוספות תרצו על כך שני תירוצים. לפי התירוץ הראשון, צורת ההתנסחות של התלמוד לא באה לשלול את נכונותו של דין זה, ואם כן כאשר משלמים עבור החפץ אין איסור לא תחמוד. לפי התירוץ השני, הדבר לא תלוי בתשלום אלא בהשגת הסכמת המוכר – אם נוסף לתשלום הושגה לבסוף גם הסכמת המוכר, אין איסור לא תחמוד, אפילו אם החפץ נלקח ללא ידיעתו והסכמתו. לעומת זאת מדברי הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|גזלה ואבדה|א|ט|ספר=נזקים}}.}} נראה שגם אם הושגה הסכמת המוכר, כל עוד בוצעה העסקה ללא אישורו, עבר הקונה על לא תחמוד. [[הראב"ד]] השיג על כך ודעתו היא כדעת התוספות שאם הושגה הסכמה אין איסור לא תחמוד.
אם כן יש כאן שלש דעות: לפי התירוץ הראשון של התוספות, אין איסור לא תחמוד אם שולמה התמורה. לפי התירוץ השני של תוספות ולפי הראב"ד, אין איסור אם הושגה הסכמה. לפי הרמב"ם, גם אם הושגה הסכמה יש איסור לא תחמוד.
==ראו גם==
* [[לא תתורו]]
==קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* {{ויקיסוגיה|לא תחמוד}}
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392 לא תחמוד: הדיבר הכי קשה בעשרת הדיברות] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20090529030723/http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392 |date=2009-05-29 }} מאמר של יוסי גולדמן באתר בית חב"ד
* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/samet2/9-2.htm טעמו של הדיבר העשירי] מאמר של [[אלחנן סמט]] באתר דעת
* [http://www.kiryatmoshe.co.il/index2.php?id=3569&lang=HEB לא תחמוד], מאמר של הרב ישועה רטבי
* {{אסיף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות שבין אדם לחברו]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:עשרת הדיברות|תחמוד]]
[[קטגוריה:פרשת יתרו]]
[[קטגוריה:פרשת ואתחנן]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -12,5 +12,5 @@
'''לֹא תַחְמֹד''' הוא [[מצוות לא תעשה]] [[מהתורה]] שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו. מצווה זו היא הדיבר האחרון מבין [[עשרת הדיברות]]. בנוסף למצוות לא תחמוד, מופיעה ב[[ספר דברים]] מצוות '''לֹא תִתְאַוֶּה'''.
-== מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבע ==
+== מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבעשוורצי ==
{{עשרת הדיברות}}
מקורה של המצווה הוא בדיבר האחרון ב[[עשרת הדיברות]]: {{ציטוטון|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.|}}{{הערה|1=[[S:שמות כ יג|שמות כ, יג]] וראה גם את הפסוק הדומה ב[[S:דברים ה יז|דברים ה, יז]]}}.
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 7920 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 7908 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 12 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '== מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבעשוורצי =='
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => '== מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבע =='
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12408583?uselang=he',
1 => 'https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%90+%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93',
2 => 'https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392',
3 => 'https://web.archive.org/web/20090529030723/http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392',
4 => 'http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/samet2/9-2.htm',
5 => 'http://www.kiryatmoshe.co.il/index2.php?id=3569&lang=HEB',
6 => 'https://asif.co.il/tag/%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93/',
7 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007286511005171',
8 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85133809'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/samet2/9-2.htm',
1 => 'http://www.kiryatmoshe.co.il/index2.php?id=3569&lang=HEB',
2 => 'https://web.archive.org/web/20090529030723/http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392',
3 => 'https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392',
4 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q12408583?uselang=he',
5 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85133809',
6 => 'https://asif.co.il/tag/%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93/',
7 => 'https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%90+%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93',
8 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007286511005171'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{סוגיה
|שם= לא תחמוד ולא תתאווה
|מקרא={{תנ"ך|שמות|כ|יג|קצר=כן}}; {{תנ"ך|דברים|ה|יז|קצר=כן}}
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם= הלכות גזילה ואבידה, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות גזילה ואבידה א|פרק א', הלכות ט'-י"ב}}
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|חושן משפט|שנט|י|ללא=שם}}
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|לאו|רסה}}, {{ספר המצוות|לאו|רסו|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|לח}}, {{ספר החינוך|תטז|ללא=שם}}
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''לֹא תַחְמֹד''' הוא [[מצוות לא תעשה]] [[מהתורה]] שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו. מצווה זו היא הדיבר האחרון מבין [[עשרת הדיברות]]. בנוסף למצוות לא תחמוד, מופיעה ב[[ספר דברים]] מצוות '''לֹא תִתְאַוֶּה'''.
== מקור וטעם הייייי מי טץה?? #כרמיאלישבעשוורצי ==
{{עשרת הדיברות}}
מקורה של המצווה הוא בדיבר האחרון ב[[עשרת הדיברות]]: {{ציטוטון|לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.|}}{{הערה|1=[[S:שמות כ יג|שמות כ, יג]] וראה גם את הפסוק הדומה ב[[S:דברים ה יז|דברים ה, יז]]}}.
שני טעמים הובאו למצווה זו. הראשון, דעת [[אברהם אבן עזרא|רבי אברהם בן עזרא]], עוסק באיסור התורה על רגש שבלב. בפירושו הוא מציין כי פרשנים רבים טענו כי לא ניתן לאסור רגש שבלב, אך הוא טוען אחרת. לדבריו, לו יחשוב האדם שהדברים אותם הוא חומד (אשה, בית, רכוש חברו) לא ניתנים להשגה, הוא יפסיק לחמוד אותם. בנוסף, ה[[רמב"ם]] מציין כי הסיבה לאיסור 'לא לחמוד' היא שעל ידי ההתעסקות בתחבולת להשגת רכוש אחרים, קיים חשש שהאדם יפעל להשגתם בדרכים לא חוקיות ואף ב[[אלימות]]. דוגמה לכך מופיעה בסיפור בו המלך [[אחאב]] חומד את כרמו של [[נבות היזרעאלי]] ואף דואג להמתתו{{הערה|1=[[S:מלכים א כא|מלכים א כא, א-כח]]}}.
==לא תחמוד לעומת לא תתאווה==
הלאו של '''לא תחמוד''' כולל את האיסור להוציא מן הזולת בתחבולות, ואף בתמורה כספית נדיבה, דבר השייך לו. התחבולות האסורות כוללות: הפצרה חוזרת ונישנית, [[לחץ חברתי]] וכמובן [[כוח גופני|כח]]. העסקת המחשבות על תחבולות כאלו, אסורה גם היא, ואפילו עצם ההתאוות לנכסי הזולת או הקנאה בהם נאסרה (וראו להלן את שיטות ה[[ראשונים]] בהגדרת האיסור). איסור דומה לאיסור זה הוא "לא תתאוה", ולדעת הרמב"ם ההבחנה ביניהם היא שבאיסור לא תתאוה נאסרה המחשבה{{הערה|{{רמב"ם|גזלה ואבדה|א|יב|ספר=נזקים}}.}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|אין שני הלאוין שהן "לא תחמוד" שבסדר [[פרשת יתרו|וישמע יתרו]] ו"לא תתאווה" שבסדר זה לאוין כפולין בעניין אחד, אבל הם שני עניינים. שלאו דלא תחמוד ימנענו מלקחת בשום צד, בין בדמים בין שלא בדמים, מה שקנו זולתנו אם איננו חפץ למכר אותו דבר. ולאו זה דלא תתאווה ימנענו אפילו התאווה בו בתוך לבנו, כי עם התאווה יבוא להתחנן לו ולהכביד עליו למכרו או להחליפו לו בכלי אחר על כל פנים.|{{ספר החינוך|תטז}}}}
==העברת בעלות בהסכמה==
בתלמוד מובאת [[ברייתא]] על מעמדו של החמסן, שהוא אדם הלוקח לעצמו ממון חברו ללא רשות החבר ומשאיר לו תשלום על כך. לפי הברייתא, חמסן [[פסולי עדות|נפסל לעדות]] רק [[מדרבנן]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|סנהדרין|כה|ב}}.}}. [[תוספות]]{{הערה|בסנהדרין, דף כה עמוד ב, דיבור המתחיל: "מעיקרא".}} מקשים שבמקום אחר בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא מציעא|ה|ב}}.}} מספרים על רב אחא שהתרעם על זיכוי אדם שלקח ללא רשות ושילם, וענו לו חכמים: {{ציטוטון|ולא תחמוד – לאינשי, בלא דמי משמע להו}}. כלומר, לאנשים נשמע שעבירה יכולה להתקיים רק כשאדם לא משלם, אך מי שמשלם בוודאי רשאי לקחת. מלשון זו נשמע לכאורה שדעת האנשים שונה מדעת התורה.
תוספות תרצו על כך שני תירוצים. לפי התירוץ הראשון, צורת ההתנסחות של התלמוד לא באה לשלול את נכונותו של דין זה, ואם כן כאשר משלמים עבור החפץ אין איסור לא תחמוד. לפי התירוץ השני, הדבר לא תלוי בתשלום אלא בהשגת הסכמת המוכר – אם נוסף לתשלום הושגה לבסוף גם הסכמת המוכר, אין איסור לא תחמוד, אפילו אם החפץ נלקח ללא ידיעתו והסכמתו. לעומת זאת מדברי הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|גזלה ואבדה|א|ט|ספר=נזקים}}.}} נראה שגם אם הושגה הסכמת המוכר, כל עוד בוצעה העסקה ללא אישורו, עבר הקונה על לא תחמוד. [[הראב"ד]] השיג על כך ודעתו היא כדעת התוספות שאם הושגה הסכמה אין איסור לא תחמוד.
אם כן יש כאן שלש דעות: לפי התירוץ הראשון של התוספות, אין איסור לא תחמוד אם שולמה התמורה. לפי התירוץ השני של תוספות ולפי הראב"ד, אין איסור אם הושגה הסכמה. לפי הרמב"ם, גם אם הושגה הסכמה יש איסור לא תחמוד.
==ראו גם==
* [[לא תתורו]]
==קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* {{ויקיסוגיה|לא תחמוד}}
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392 לא תחמוד: הדיבר הכי קשה בעשרת הדיברות] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20090529030723/http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/677392 |date=2009-05-29 }} מאמר של יוסי גולדמן באתר בית חב"ד
* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/samet2/9-2.htm טעמו של הדיבר העשירי] מאמר של [[אלחנן סמט]] באתר דעת
* [http://www.kiryatmoshe.co.il/index2.php?id=3569&lang=HEB לא תחמוד], מאמר של הרב ישועה רטבי
* {{אסיף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות שבין אדם לחברו]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:עשרת הדיברות|תחמוד]]
[[קטגוריה:פרשת יתרו]]
[[קטגוריה:פרשת ואתחנן]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1716278967' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |