בדיקת שינויים ספציפיים

'{{סכסוך צבאי | תמונה = [[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict (7– 8 October).svg|350px|lang=he]] | כיתוב = מפה המציגה בכחול את האזור הנרחב בישראל שתקפו אלפי המחבלים ב־7 באוקטובר 2023 | תאריך התחלה = [[7 באוקטובר]] [[2023]] | תאריך סיום = [[8 באוקטובר]] [[2023]] | מקום = [[רצועת עזה]]{{ש}}[[ישראל]] | צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}} *{{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} *{{סמל|משטרת ישראל||+}} *{{סמל|שירות הביטחון הכללי||+}} | צד שני = {{דגל|פלסטינים}} [[חדר המבצעים הפלסטיני המשותף]] * {{דגל|חמאס||+}} * {{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני||+}} * {{דגל|החזית העממית לשחרור פלסטין||+}} * {{דגל|החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין||+}} *[[חדר המבצעים המשותף#חברים|נוספים]] | מנהיג ראשון = {{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]] ([[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]){{ש}}{{סמל|משרד הביטחון}} [[יואב גלנט]] ([[משרד הביטחון|שר הביטחון]]) | מנהיג שני = {{דגל|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] (ראש הלשכה המדינית של חמאס) {{ש}} {{דגל|חמאס}} [[סאלח אל-עארורי|סאלח אל־עארורי]] (סגן ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]] והאסטרטג הבכיר של הארגון - נהרג ב[[סיכול ממוקד]] במהלך המלחמה){{ש}}{{דגל|חמאס}} [[יחיא סנוואר]] (ראש ממשל חמאס ברצועת עזה) | מפקד ראשון = * {{סמל|צה"ל}} רא"ל [[הרצי הלוי]] ([[הרמטכ"ל]]) * {{סמל|משטרת ישראל}} רנ"צ [[קובי שבתאי]] ([[המפקח הכללי של משטרת ישראל|המפכ"ל]]) * {{סמל|שירות הביטחון הכללי}} ראש השב"כ [[רונן בר]] | מפקד שני = *{{סמל|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מוחמד דף]] (ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם|גדודי עז א־דין אל־קסאם]]) *{{סמל|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מרוואן עיסא]] (סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם|הזרוע הצבאית של חמאס]] - נהרג בסיכול ממוקד במהלך המלחמה) | כוח ראשון = * {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} ** {{סמל|אוגדת עזה||+}} (חטיבה צפונית, חטיבה דרומית. כוחות מתגברים: גדוד גולני 13, גדוד גולני 51, גדוד שריון 77, סיירת נח"ל, מחלקת מרגמות גדוד 50) ** {{סמל|חיל האוויר הישראלי||+}} (2 מסוקי קרב אפאצ'י, כטב"מי זיק) ** {{סמל|חיל הים||+}} (דבורות וצרעה) * {{סמל|משטרת ישראל||+}} ** [[קובץ:South Israel Police.jpg|22px]] [[מחוז דרום (משטרה)|המחוז הדרומי]] *** {{סמל|יס"מ||+}} ** {{סמל|משמר הגבול||+}} *** {{סמל|ימ"מ|30|+}} ***{{סמל|ימ"ס|30|+}} ***[[קובץ:חטיבה טקטית.jpg|22px]] [[החטיבה הטקטית של משמר הגבול|החטיבה הטקטית]] * אזרחים חמושים ** [[כיתת כוננות|כיתות הכוננות ביישובי בעוטף]] ** תושבים מקומיים ומתנדבים חמושים | כוח שני = * [[קובץ:Ezzedeen Al-Qassam Brigades.jpg|22px|דגל גדודי עז א-דין אל-קסאם]] [[גדודי עז א-דין אל-קסאם|גדודי עז א־דין אל־קסאם]] ** [[הנוח'בה]] ** [[הקומנדו הימי של חמאס|הקומנדו הימי]] * {{סמל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[פלוגות אל-קודס|פלוגות אל־קודס]] * {{סמל|החזית העממית לשחרור פלסטין}} [[גדודי אבו עלי מוסטפא]] * {{סמל|החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין}} [[גדודי ההתנגדות הלאומית]] * {{סמל|גדודי חללי אל-אקצא||+}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://flashpoint.io/blog/israel-hamas-war-military-and-terrorist-groups/|כותרת=Beyond Hamas: Militant and Terrorist Groups Involved in the October 7 Attack on Israel|אתר=Flashpoint Intel Team|תאריך=18 October 2023}}|כיוון=שמאל}} בסה"כ כ־3,000 מחבלים.{{הערה|{{ערוץ 7||הערכה בצה"ל: כ־3000 מחבלי חמאס פלשו לישראל במתקפת הפתע בשמחת תורה|958063|1 בנובמבר 2023}}}} | צד ראשון-אבדות = '''הרוגים''': * כ־{{אב-מחב|ישראלים במתקפת הפתע}} נרצחו ונהרגו, רובם [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרחים]] ישראלים וזרים ובהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. מתוכם: {{אב-מחב|חיילים במתקפת הפתע}} [[חייל]]ים,{{הערה|{{אתר צה"ל||חללי "חרבות ברזל"|נופלים/חללי-חרבות-ברזל/}}}} {{אב-מחב|שוטרים במתקפת הפתע}} [[שוטר]]ים{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הותרו לפרסום שמותיהם של 52 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור|news/israel/Article-1043386|15 באוקטובר 2023}}}} ו-{{אב-מחב|אנשי שבכ במתקפת הפתע}} אנשי [[שב"כ]]{{הערה|[https://www.mako.co.il/mako-vod-channel2-news/ulpan-shishi-62106e2d06045810/shorts/Video-ff8e67a79de4b81027.htm נדב ארגמן בריאיון לדני קושמרו, 20 באוקטובר 2023]}} '''פצועים:''' * {{אב-מחב|פצועים במתקפת הפתע}} פצועים, בהם כ־1,030 חיילים. '''חטופים:''' *<nowiki> 132{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} חטופים ישראלים וזרים, בהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. מהם שוחררו </nowiki>{{אב-מחב|חטופים ששוחררו}}. '''נעדרים:''' נעדרת אחת.{{הערה|{{mako|לי נעים|תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה|9560d9d270cdd81027|news-military/2024_q1|24 בפברואר 2024}}}} | צד שני-אבדות = '''הרוגים:''' * 1,500 מחבלים בקירוב שנהרגו בשטח ישראל{{הערה|{{כיכר השבת|כתבי כיכר השבת|צה"ל בתקיפה נרחבת בעזה {{!}} המשטרה מזהירה מהודעות פייק על הרוגים {{!}} כל העדכונים|israel-news/s2aoyf|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל גראדווהל|שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים {{!}} "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום"|security-news/s2b53h|10 באוקטובר 2023}}}} '''עצורים:''' * 200 מחבלים עצורים | מפה = | עילה = [[טרור פלסטיני]], [[אמנת חמאס]], [[ג'יהאדיזם]] | תוצאה = פריצת [[מלחמת חרבות ברזל]] }}[[קובץ:Fires in Israel and the Gaza strip - 7 October 2023 (53245908850).jpg|ממוזער|lang=he|צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים|250x250 פיקסלים]] [[קובץ:A rocket hit a vehicle in Rishon Lezion.jpg|250x250px|ממוזער|תצלום לאחר פגיעת [[רקטה]] ב[[רכב]] ב[[ראשון לציון]] ביום הראשון ל[[מלחמת חרבות ברזל]], במהלך מתקפת הפתע.]] [[קובץ:Hostage being dragged through foyer of Al Shifa Hospital by Hamas gunmen.png|ממוזער|חטוף מישראל מובא בבוקר המתקפה על ידי אנשי החמאס לבית החולים שיפא בעזה|250x250 פיקסלים]] '''מתקפת הפתע על ישראל''' (מכונה גם '''השבת השחורה''', '''טבח 7 באוקטובר''' ו'''טבח שמחת תורה'''; השם שנתן [[חמאס]] למתקפה הוא: '''عملية طوفان الأقصى''' – ב[[תעתוק (בלשנות)|תעתוק]] לעברית: '''עמליַת טופאן אלאקצא''', בתרגום לעברית: '''מבצע מבול אל־אקצא''') הייתה [[מתקפת פתע]] רחבת היקף שהוביל [[חמאס]], [[ארגון טרור]] [[אסלאמיסטי]]-[[אסלאם סוני|סוני]] [[פלסטינים|פלסטיני]], מ[[רצועת עזה]] על [[ישראל]], נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד ב[[עוטף עזה]], תוך ביצוע של [[טבח]], [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] ו[[פשע נגד האנושות|פשעים נגד האנושות]]. במתקפת הפתע השתתפו מספר ארגוני טרור נוספים מ[[חדר המבצעים הפלסטיני המשותף]], כולל [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|הג'יהאד האסלאמי]]. בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]], [[יום השבת|יום שבת]] וחג [[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]], החלה מתקפת הפתע במטח [[ארטילריה רקטית|ירי רקטי]] מסיבי ומתמשך חריג בהיקפו של אלפי רקטות ו[[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] על אזורים נרחבים בישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים התרחשה חדירה יבשתית, אווירית וימית של כ-3,000 מחבלים לשטח ישראל בחזית של כ־60 ק"מ, שפתחו במתקפות והשתלטות על בסיסי צה"ל ומוצביו וקרבות ירי עם כוחות הביטחון, בד בבד עם חדירה אל תוך יישובים אזרחיים, כיבושם, תקיפתם, חטיפת ורציחת תושביהם. במתקפה נרצחו ונהרגו כ־{{אב-מחב|ישראלים במתקפת הפתע}} [[ישראלים]] וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ־1,941,{{הערה|{{כאן|כאן חדשות|ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון|565120|12 באוקטובר 2023}}|שם=כאן_12_באוקטובר}}<ref name=":22">{{ערוץ7||מלחמה בישראל: לפחות 1300 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית|615854|7 באוקטובר 2023}}</ref> בהם כ־360 במצב קשה-אנוש. כמה עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. במסגרת המתקפה התרחש גם ה[[הטבח בפסטיבל נובה|טבח במסיבת טבע "פסטיבל נובה"]] ליד [[קיבוץ]] [[רעים]] שהיה לפיגוע הטרור הבודד הגדול בתולדות מדינת ישראל. במהלך המתקפה נרצחו ונחטפו אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים, וקשישים, כל זאת תוך כדי [[התעללות]] פיזית, נפשית ומינית.{{הערה|{{מעריב אונליין|אילנה שטוטלנד|"חשכו עינינו": על המראות הקשים בזירות הטבח, ההתמודדות הנפשית ותחושת השליחות|news/israel/Article-1044068|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=mako81027|{{mako|[[תמיר סטיינמן]], [[אדוה דדון]]|הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא|9e6adddcc4e1b81027|news-military|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה||תמונות החורבן: כך נראו בארי וכפר עזה לאחר הטבח|3617091|18 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{mako||"הם הביאו אותנו למצב שאנחנו מחפשים את הילדים שלנו בחולות"|cae29e1c653ab81027|health-magazine|6 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|מתן וסרמן|הטרגדיה של האלוף במיל' דורון אלמוג: "שישה מבני משפחתי נרצחו בכפר עזה"|news/military/Article-1043674|9 באוקטובר 2023}}}} 252 אנשים, בהם אזרחים זרים, ישראלים וחיילי צה"ל, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים, נחטפו ל[[רצועת עזה]]. ביישובי עוטף עזה נגרם נזק רב,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חבל ארץ שלם נהרס: הנזק לעוטף עזה - הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה|economy/article/bjda5q7wt|11 באוקטובר 2023}}}} ונזק מפגיעת רקטות נגרם גם ביישובים נוספים.{{הערה|{{מעריב אונליין|יהודה שרוני|הערכות: הנזק לרכוש אזרחים מתחילת המלחמה - עולה על 10 מיליארד שקלים|business/economic/israel/Article-1044314|12 באוקטובר 2023}}}} במסגרת המתקפה הנרחבת נגד האוכלוסייה האזרחית ביצע חמאס [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]],{{הערה|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה|פרופ' עמיחי כהן|הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל"|51150|23 באוקטובר 2023}}}} ו[[פשע נגד האנושות|פשעים נגד האנושות]] בהיקף נרחב אשר נטען שהם הגיעו לכלל [[רצח עם]].{{הערה|{{INSS|פנינה שרביט ברוך, תמי קנר|המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים|sword-of-iron-law|מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023}}}} המתקפה, שהחלה ב-7 באוקטובר והתרחשה לאורך יממה לפחות, הסתיימה רשמית רק עם החזרת השליטה ביישובים הישראלים לידי צה"ל לאחר כ-48 שעות, ולכידת אחרוני המחבלים שהסתננו לישראל, ב-12 באוקטובר, 5 יממות לאחר תחילת המתקפה.{{מקור|סיבה=זה לא נכון עובדתית, נתפסו מחבלים ברהט חודש אחרי זה}} זוהי המתקפה הקטלנית ביותר של ארגון טרור בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמו כן, המתקפה נחשבת לאסון הקטלני ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|הרצוג לקהילה הבינלאומית: "מאז השואה לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד"|breaking-news/Article-1043773|9 באוקטובר 2023}}}} בעקבות המתקפה יצאה מדינת ישראל ל'''[[מלחמת חרבות ברזל]]'''.{{הערה|{{ציוץ|idfonline|צבא ההגנה לישראל|1710558761377497372|7 באוקטובר 2023}}}} == רקע == === רקע אידאולוגי === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חמאס]], [[אמנת חמאס]]}} ארגון חמאס הוא [[ארגון טרור|ארגון]] [[טרור פלסטיני]] המאמין כחלק מאמונתו הדתית-[[אסלאמית]] ב[[ג'יהאד]] נגד מדינת ישראל, ודוגל ברצח חפים מפשע כחלק ממאבק זה. מטרת העל שלו היא השמדת מדינת ישראל.{{הערה|{{וואלה|גיא אלסטר|גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל"|3620026|2 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|נסיה שמר|כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל|news/article/h1mexdzz6|10 באוקטובר 2023}}}} לאידאולוגיה של חמאס מאפיינים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] מובהקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות של מנהיגיה. על פי [[אמנת חמאס]], "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד".{{הערה|[[s:אמנת חמאס|אמנת חמאס]]}} את המילים האלה תמך חמאס במעשים ובפיגועים מאז הקמתו בשנת [[1987]]. את מתקפת הפתע תכנן מנהיג החמאס ברצועת עזה, [[יחיא סנוואר]], ששוחרר ב[[עסקת שליט]] ב־2011.{{הערה|{{ynet|[[אליאור לוי]]|"האסים" ששוחררו בעסקת שליט|news/article/s1d9ygtqk|28 בספטמבר 2021}}}} [[אגף המודיעין]] מסר כי בחקירתם של מחבלי חמאס שנתפסו לאחר המתקפה, הם אמרו שסנוואר החל בתכנונה בעקבות [[מבצע שומר החומות]], שבו פרצו שוטרים בעיר העתיקה ל[[מסגד אל-אקצא|מסגד אל־אקצא]], ומכאן גם השם "מבצע מבול אל־אקצא" שנתן לה חמאס.{{הערה|{{הארץ|אלוף בן|נתניהו התעלם מההתרעות על הסכנה האורבת בגבולות ובשטחים, הוא האחראי העיקרי לאסון|0000018b-f351-d6b9-af8f-fff77d1a0000?gift{{=}}f93078bb7b744601a5c75cee6aaf41fe|22 בנובמבר 2023}}}} ע"פ [[שלומי אלדר]], החמאס השריש אמונה דתית עמוקה שלפיה הוא עתיד לממש את [[יום הדין באסלאם|ההבטחה האחרונה לפי האסלאם]], שהיא הבטחה אלוהית לאחרית הימים שבה כל בני האדם יהיו מוסלמים. ב"ועידת ההבטחה האחרונה" שקיים חמאס ב-2021,<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5482|כותרת=ועידה בעזה בחסות חמאס דנה בחזון המדינה הפלסטינית, שתקום לאחר "היעלמות" ישראל|אתר=מכון MEMRI|תאריך=5 באוקטובר 2021}}</ref> דנו המשתתפים ביום אחרי שיכבשו את ישראל. הם האמינו שביכולתם לנצח את מדינת ישראל ואף התחילו בתוכניות לניהול מדינת פלסטין שתוקם תחתיה, כולל מינוי ראשי קנטונים וחלוקת המשאבים של ישראל.{{הערה|{{הארץ|שלומי אלדר|בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים|0000018e-a379-d315-ab9f-aff98d4b0000|4 באפריל 2024}}}} === רקע מדיני־פוליטי === {{הפניה לערך מורחב|רצועת עזה}} ==== השתלטות החמאס על הרצועה ==== בחודש יוני 2007 [[השתלטות חמאס על רצועת עזה|השתלטו כוחות חמאס על הרצועה]],{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Ian Black, Mark Tran|כותרת=Hamas takes control of Gaza|אתר=באתר [[הגרדיאן]]|תאריך=15 ביוני 2007|כתובת=https://www.theguardian.com/world/2007/jun/15/israel4}}|כיוון=שמאל}} ומאז היא נמצאת בשליטתו. בעקבות השתלטות [[חמאס]] הטילו ישראל ומצרים [[הסגר על רצועת עזה|סגר על הרצועה]]. חמאס הוציא פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות שהלך והתגבר, עם התעצמות הולכת וגוברת של סוגי הרקטות ומספרן. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים צבאיים ברצועה ([[מבצע גשמי קיץ]], [[מבצע עופרת יצוקה]], [[מבצע עמוד ענן]], [[מבצע צוק איתן]], [[מבצע שומר החומות]], [[מבצע מגן וחץ]] וסבבים רבים נוספים) שהכילו את משטר החמאס. להגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה|מכשול תת־קרקעי]] ו[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר סביב רצועת עזה]].{{הערה|{{אתר צה"ל|נטע רוף|שנה להשלמת המכשול בעזה - תמונת מצב|אתרי-יחידות/פיקוד-הדרום/כל-הכתבות/2023/השלמת-מכשול-עזה-שנה-רצועה-בטון-תת-קרקעי-גדר|25 בינואר 2023}}}} ==== מעורבות איראן ==== {{הפניה לערך מורחב|המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל}} [[איראן]] היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס וה[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד האסלאמי]].{{הערה|שם=פרידמן}} [[נשיא איראן]] [[אבראהים ראיסי]] נשא ב"[[יום ירושלים (איראן)|יום ירושלים]]" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".{{הערה|{{ישראל דיפנס|דן ארקין|נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל|57894|17 באפריל 2023}}}} לפי דיווח של [[וול סטריט ג'ורנל]] שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים ב[[משמרות המהפכה האסלאמית|משמרות המהפכה]] סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחיזבאללה את אפקט ההפתעה|3617559|21 באוקטובר 2023}}}} דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של [[כוח קודס]], הכוחות המיוחדים של [[משמרות המהפכה האסלאמית|משמרות המהפכה האיראניים]], האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, [[אסמאעיל קאאני]], נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.{{הערה|Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,[https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-fighters-trained-in-iran-before-oct-7-attacks-e2a8dbb9 Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks], [[וול סטריט ג'ורנל|The Wall Street Journal]], 25 October 2023 {{אנגלית}}|כיוון=שמאל}} בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, ו[[ארצות הברית]] טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר [[עלי ח'אמנאי]] את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים.{{הערה|שם=:22}} על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל ב[[יחסי ישראל–ערב הסעודית|ניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל]].{{הערה|שם=פרידמן|{{ynet||דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי|news/article/by1158qlw6|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{גלובס|The Wall Street Journal|איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות|1001459680|9 באוקטובר 2023}}}} דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקני [[ג'ו ביידן]].{{הערה|{{מעריב אונליין||הפסגה בורשה: קטאר העבירה לישראל מסר מחמאס, ראש המוסד לא נשאר חייב|news/israel/Article-1061125|20 בדצמבר 2023}}}} ==== עמדת הדרג הפוליטי בישראל ==== מאז תפס חמאס את השלטון, הנהיגה רוב המערכת הפוליטית והביטחונית הישראלית מדיניות הכלה כלפיו. כך למשל ראש אמ"ן האלוף [[עמוס ידלין]] הביע ב-[[2007]] עמדה הרואה בחיוב את השתלטות [[חמאס]] על עזה, כדי שישראל תוכל להתייחס ל[[רצועת עזה]] כאל מדינה עוינת, וכל עוד אין לעזה נמל אווירי או ימי המעורבות האיראנית לא תהיה משמעותית,{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|ידלין ב-2007: אשמח אם חמאס ישלוט בעזה|4001863|20 בדצמבר 2010}}}} וכן אלוף פיקוד הדרום [[סמי תורג'מן]] שאמר ב־[[2013]] כי לישראל אינטרס בשמירת יציבותו של שלטון חמאס, וקיימת חשיבות לחוזק המשטר שמנהיגה התנועה ברצועת עזה, ושאין אלטרנטיבה לחמאס.{{הערה|{{mako|דנה ויס|"אין אלטרנטיבה לשלטון חמאס בעזה"|88eec4f3d315141004|news-channel2/Channel-2-Newscast|24 בספטמבר 2013}}}} בשנים שלפני המתקפה, [[ממשלת ישראל]], ובפרט ראש הממשלה נתניהו,{{הערה|{{הארץ|אדם רז|אבו יאיר, יקיר חמאס|0000018b-22fc-dd34-afdf-f7ffb22a0000|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|אמנון לורד|נתניהו: "שיהיו עשרה רמטכ"לים, צריך גם תעוזה מדינית"|article/646845|4 באפריל 2019}}}} תמכה ב[[סטטוס קוו]] לפיו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות בשטחי [[שטח A|A]] ו־[[שטח B|B]] שב[[יהודה ושומרון]]. את המדיניות הזאת המשיך גם ראש הממשלה [[נפתלי בנט]].{{הערה|{{mako|אלעד שמחיוף|ישראל במלחמה: שיחה עם שמרית מאיר|06c43906cef2b81027|news-podcast_n12/one_a_day|15 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/dec1328_2022|כותרת=העסקת עובדים פלסטינים מרצועה עזה בישראל|אתר=משרד ראש הממשלה|תאריך=27.03.2022}}</ref> ראש הממשלה [[יאיר לפיד]] חרג ממדיניות זו בתוכניתו, "כלכלה תמורת ביטחון" שנועדה בין השאר לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש את החמאס.{{הערה|{{דבר העובדים||"כלכלה תמורת ביטחון": לפיד הציג את תוכניתו להסדרה ברצועת עזה|333710|12 בספטמבר 2021}}}}{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/publication/palestinian-arena-2022/ אודי דקל ונועה שוסטרמן, הזירה הפלסטינית: האתגר המרכזי – עצירת הגלישה למציאות של מדינה אחת], INSS, 2022}} כחלק ממדיניות רבת־שנים זו, העניקו ממשלות ישראל לחמאס הטבות רבות: עבודה ל־16 אלף עזתים,{{הערה|{{mako|ירון אברהם|פרסום ראשון: השב"כ שלל חשד לאיסוף מודיעין בידי פועלים עזתים לפני 7 באוקטובר|479e33b53c41e81026|news-military/2024_q1|6 במרץ 2024}}}} מיסוד העברת כסף [[קטר (מדינה)|קטרי]], אספקה ועוד. במערכת הביטחונית סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.{{הערה|{{מקור ראשון|נועם אמיר|מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה|news/675947|7 באוקטובר 2023}}}} לטענת [[בן כספית]], במהלך השנים סירב בנימין נתניהו, לפחות 6 פעמים, לתוכניות של השב"כ לחסל את סנוואר. לפיו, היא הייתה מפורטת וכללה גם "פורמטים" שונים לעצימות שונה שיכולה הייתה להפוך לחיסולה של כל צמרת חמאס בעזה. [[אביגדור ליברמן]] טען גם הוא שנתניהו נתן חסינות לסנוואר ושאר מנהיגי החמאס. וראש השב"כ לשעבר [[יורם כהן]] גם אישר כי תוכנית כזו הוצעה לדרג המדיני על ידו ועל ידי ממשיכיו. נתניהו טען שפרסומו של כספית משולל יסוד.{{הערה|{{וואלה|בן כספית|החיסול שלא היה: 6 פעמים הוצע לנתניהו להרוג את סינוואר|3625267|28 בנובמבר 2023}}}} לפי [[יוסי יהושוע]], ב[[מבצע שומר החומות]] דרש ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], לחסל את סנוואר, אך צה"ל והשב"כ לא הצליחו לחסלו.{{הערה|שם=יהושע22|{{ynet|יוסי יהושוע|צה"ל לא ממליץ לדרג המדיני לחסל כעת את סינוואר|news/article/h1buogvl9|8 במאי 2022}}}} לפי [[יואב לימור]]. לאחר המבצע, טען ראש השב"כ, [[נדב ארגמן]], שסנוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש לחסלו. דרישתו זאת לא נענתה על ידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].{{הערה|{{ישראל היום|יואב לימור|ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה|magazine/hashavua/article/14730522|19 באוקטובר 2023}}}} [[יוני בן מנחם]] טען שההימנעות מחיסול סנוואר נבעה מכך שישראל כבולה מבחינה מדינית ולא רצתה להיות מואשמת בפתיחת סבב לחימה נוסף ברצועת עזה.{{הערה|{{יוטיוב|Yjtt2jMYQUk|שם=מנהיג חמאס יחיא סינוואר סידר לעצמו חסינות מפני חיסול ישראלי|אורך=02:33|ערוץ=יוני בן מנחם}}, 3 ביוני 2021}} לפי [[אבי עמית]], באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מעזה לעבר ישראל, דרש ראש הממשלה [[נפתלי בנט]] לחסל את סנוואר, אך החיסול לא יצא לפועל בגלל התנגדות של הרמטכ"ל, [[אביב כוכבי]], ושר הביטחון, [[בני גנץ]].{{הערה|{{הארץ|אבי עמית|כך עצר אביב כוכבי בגופו את ההתנקשות בסינואר|0000018e-135e-d556-a7be-135ee5c30000|6 במרץ 2024}}}}{{הערה|שם=יהושע22}} לאחר מתקפת הפתע, הצהירו גורמים בחמאס כי ההסדרה עם ישראל הייתה חלק מתוכנית [[הונאה צבאית|הונאה]], שנועדה "להרדים" את ישראל.{{הערה|{{וואלה|גיא אלסטר|התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע|3614760|10 באוקטובר 2023}}}} גורמים בממשל הישראלי תפסו את הדומיננטיות של החמאס כאינטרס ישראלי ברמה המדינית, משום שהיא החלישה את הרשות הפלסטינית. בתחילת 2019 הצהיר נתניהו בישיבת הליכוד כי "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון."{{הערה|{{מידה|כותב=אלכס סלסקי|כותרת=מיטוט שלטון החמאס בעזה יסייע לסיום הסכסוך|מספר כתבה=65707|תאריך=16 במאי 2019}}}}{{הערה|להב הרכוב, [https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/netanyahu-money-to-hamas-part-of-strategy-to-keep-palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], באתר ה[[ג'רוזלם פוסט]], 12 במרץ 2019}} בריאיון ל[[עמית סגל]] ול[[ירון דקל]] בגלי צה"ל חודש לאחר מכן טען נתניהו שהוא נמנע מלהפיל את שלטון חמאס משום שאינו מוצא אף ישות מדינית אחרת שתסכים לשלוט על הרצועה.{{הערה|{{העין השביעית|איתמר ב"ז|נתניהו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס"|499017|10 באוקטובר 2023}}}} לפי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]]{{הערה|{{mako|יונית לוי|"עדכנו את נתניהו בפרטים, הוא פעל בניגוד גמור לעמדתנו": ד"ר אודי לוי, לשעבר בכיר במוסד, בריאיון|7f8ba0e57497c81026|news-military/6361323ddea5a810|17 בדצמבר 2023}}}} איתר פרטים על קרן השקעות גדולה של נכסי חמאס והמידע הועבר לנתניהו. ישראל וארצות הברית לא מימשו זאת לטובת סנקציות עד 2022, כשהחמאס כבר פיזר את נכסיו והגדיל אותם.{{הערה|{{Cite news|title=Israel Found the Hamas Money Machine Years Ago. Nobody Turned It Off.|url=https://www.nytimes.com/2023/12/16/world/europe/israel-hamas-money-finance-turkey-intelligence-attacks.html|work=The New York Times|date=2023-12-16|access-date=2023-12-16|issn=0362-4331|language=en-US|first=Jo|last=Becker|first2=Justin|last2=Scheck}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{ynet|ציפי שמילוביץ|תחקיר: המוסד אסף מידע על נכסי ענק שחמאס הסתיר, נתניהו לא פעל|news/article/sj0011po8p|16 בדצמבר 2023}}}} בתגובה אמר ראש המוסד [[יוסי כהן]] (שהוזכר בתחקיר{{הערה|{{גלובס|אסף גלעד|יוסי כהן: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות"|1001465540|19 בדצמבר 2023}}}}) שהארגון עבד באופן מאוד מאומץ כדי להביא ידע על מקורות המימון של חמאס, והגדיר את התחקיר כלא מדויק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14959522|כותרת=יוסי כהן מגיב לתחקיר על "השתיקה הישראלית" מול חמאס: "לא מדויק" {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=2023-12-17|תאריך_וידוא=2023-12-17}}</ref> הקרן שימשה בין היתר להתעצמות הצבאית של חמאס.{{הערה|{{mako||קרן השקעות בשווי חצי מיליארד דולר: ישראל עלתה על מקור המימון של חמאס - ולא עשתה דבר|69f4debe4e37c81027|news-military/6361323ddea5a810|16 בדצמבר 2023}}}} הסנקציות הוטלו לבסוף במאי 2022.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://home.treasury.gov/news/press-releases/jy0798|כותרת=Treasury Targets Covert Hamas Investment Network and Finance Official|אתר=U.S. Department of the Treasury|תאריך=2023-12-14|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-12-17}}|כיוון=שמאל}} חלק מהמידע שנכתב בתחקיר פורסם בשנת 2021.{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|אתה חיסלת את "החלפן של סינוואר", ביבי. איך לא ידעת על הכסף של חמאס?|0000018c-8c36-da81-a1bc-ceb65f940000|22 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|40% עמלה, בסיס בטורקיה ועסקת קריפטו שסוכלה: הצצה למסלול הכסף של חמאס|0000017f-f4dc-d044-adff-f7fdf1070000|21 במאי 2021}}}} === רקע צבאי === === כוחות חמאס וחיזבללה === {{להשלים|נושא=ישראל}} === כוחות הביטחון של ישראל === רוב הגורמים המקצועיים והפוליטיים בישראל זלזלו ביכולת הצבאית של חמאס, ובמשך שנים לא נערכו למתקפה בסדר גודל כפי שבוצע. הדבר כלל מיקום מפקדת האוגדה קרוב מדי לגדר המערכת בשנת 2005, הישענות רבה מדי על יכולת התרעה של המודיעין, [[סדר כוחות]] קטן מדי מול עזה ומול גבול הצפון, הישענות רבה מדי על אמצעים טכנולוגיים, היעדר דפ"א של חדירה של מאות מחבלים, היעדר תרגול של חדירה כזו וחוסר אמון, בכל הרמות, בהיערכות למתקפה כזו, התעלמות מסימני אזהרה מוקדמים, קושי לשלוט על הכוחות מפיקוד הקריה, קושי בקבלת ידיעות אזרחיות מהשטח, והיסוס בהפעלת הכוח הצבאי בשעות הראשונות למתקפה.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|חצי שנה אחרי, חלקי הפאזל של 7 באוקטובר מתחברים|0000018e-869b-d49b-a3bf-f69f6d800000|29 במרץ 2024}}}} ההגנה לתושבי יישובי עוטף עזה התבססה במידה רבה על [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה|המכשול נגד המנהרות בגבול הרצועה]].<ref>{{סרוגים|אריה יואלי|אחרי 3.5 שנים: הסתיימה בניית הגדר ברצועת עזה|625207-אחרי-3-5-שנים-הסתיימה-בניית-הגדר-ברצועת-ע|7 בדצמבר 2021}}</ref><ref>{{ynet|יואב זיתון, מתן צורי|מצלמות, סנסורים וקיר תת-קרקעי ענק: הושלם המכשול נגד מנהרות בגבול עזה|news/article/bjrcri2yt|7 בדצמבר 2021}}</ref> רבש"צים העידו שצה"ל השתמש בנימוק של השלמת הגדר כדי לקחת חלק מהנשק הארוך מכיתות הכוננות ביישובים בעוטף עזה, וכדי לצמצם את אימוני כיתות הכוננות.{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים|0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000|20 באוקטובר 2023}}}} כמו כן באוגוסט 2023 פורסם שממשלת ישראל מתכוונת לשנות את הגדרת היישובים "צמודי הגדר" (בעזה ובגבול לבנון) משני קילומטר מהגדר לקילומטר אחד מהגדר. המשמעות היא צמצום ההטבות לעידוד ההתיישבות באזורים אלו והקטנת התקציב לשיפור המיגון בהם. אילו בוצעה תוכנית זו, היא הייתה מוציאה מקבוצת היישובים הזכאים להטבות את שדרות, מפלסים, ניר עם, כפר עזה, כיסופים וניר עוז.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|הממשלה צפויה לשנות את הגדרת היישובים צמודי הגדר: "מפקירים אותנו"|news/article/yokra13570054| 30 באוגוסט 2023}}}} === מודיעין וסימנים מקדימים טרם המתקפה === ==== השנים שקדמו למתקפה ==== בסקירה שהעביר [[בנימין נתניהו]] ל[[הוועדה לענייני ביקורת המדינה|וועדה לביקורת המדינה]] באפריל [[2017]], הוא התייחס למודיעין שהושג בנוגע לתוכניות של חמאס למבצע [[צוק איתן]]. לפי הדברים, ישראל הייתה מודעת לתוכנית של חמאס שכללה {{ציטוטון|מתקפה משולבת רבת זרועות... התקפת טילים עם אלפי טילים... התקפה דרך הים באמצעות כוחות של פשיטות קומנדו ימי. באוויר גם באמצעות מצנחי רחיפה, וביבשה מתחת ליבשה, חדירה... דרך עשרות מנהרות שהם חפרו... באמצעות כוחות מיוחדים שהם אימנו להם, עם מעבר של כוחות עד סדר גודל של גדוד, דרך המקומות הללו על מנת לחטוף, להרוג, גם ביישובים, גם במוצבים ולקחת גם חזרה לשטחיהם}}. בהמשך התייחס לתוצאות המבצע: {{ציטוטון|אנחנו שיבשנו את היכולות שלהם... תכנית המלחמה של חמאס קרסה. אף אחת מהמטרות של החמאס במלחמה הזאת לא הושגה, אפילו לא אחת. הסגר הביטחוני נותר בעינו והחמאס לא עומד ביעדי ההתעצמות שהוא הציב לעצמו, לא נבנה נמל ימי או שדה תעופה.}}{{הערה|[https://x.com/BenCaspit/status/1737850118391668868?t=DTJTHN-WlzU8sAenDW5PrQ&s=09 סרטון של נתניהו אומר את הדברים] ברשת [[טוויטר]]}}{{הערה|[https://oknesset.org/meetings/2/0/2016047.html הפרוטוקול המלא של ישיבת הוועדה] באתר הכנסת}} בדצמבר 2022 בכנס של [[מכון גזית]], שהוא זרוע של חטיבת המחקר באמ"ן, אמר הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] כי "הטרילוגיה של חגורה שחורה - שומר חומות ועלות השחר – יצרה הרתעה חזקה מאוד ברצועת עזה וכי חמאס אף לא שוקל להגיב". לדבריו, הבסיס של האסטרטגיה מול הרצועה היה הפעלת הכוח הצבאית בשלושת המבצעים הללו והמעשה המדיני היה מצומצם.{{הערה|{{מעריב אונליין||כוכבי: "אם יישאר שקט בעזה עד מאי, אלו יהיו השנתיים השקטות ביותר"|news/israel/Article-962925|4 בדצמבר 2022}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/1asjbs2k/gazit22-summary-magazin-2.pdf|הכותב=אביב כוכבי|כותרת="הכח לעצב, כיצד מעצבים את המרחב סביבנו דרך הפעלת כח", מגזין 22, Gazit22, מודיעין, איסטרטגיה טכנולוגיה - ומה שביניהם. עמ' 9|אתר=מכון גזית|תאריך_וידוא=2024-03-15}}</ref> ראש אמ"ן [[אהרון חליוה]] הוסיף וסיכם כי "ההרתעה של מדינת ישראל ושל מערכת הביטחון מול אויבינו היא גבוהה, ומדינת ישראל נתפסת כמעצמה אזורית" אך הדבר לא ימנע לחימה בעתיד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/1asjbs2k/gazit22-summary-magazin-2.pdf|הכותב=אהרון חליווה|כותרת=סיכום הכנס, מגזין 22, Gazit22, מודיעין, איסטרטגיה טכנולוגיה - ומה שביניהם. עמ' 58|אתר=מכון גזית|תאריך_וידוא=2024-03-15}}</ref> במאי 2023, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי חמאס לא שיגר רקטות לשטחי ישראל ו"חמאס מורתע ומפחד מישראל".{{הערה|{{כאן||"חמאס מורתע ומפחד מישראל": הקלטות נתניהו לפני המתקפה|583654|26 באוקטובר 2023}}}} ====אירועים בשבועות שלפני המתקפה==== ב־25 באוגוסט 2023 התראיין [[סאלח אל-עארורי|סאלח אל־עארורי]] לערוץ [[אל-מיאדין|אל־מיאדין]], ודבריו פורסמו לאחר מכן גם באתרים הקשורים בחמאס בעזה. בראיון תיאר מלחמה שעתידה להתרחש בקרוב, וקורא לה "חרב שאמילה" (מלחמה כוללת). הוא מנה בראיון מספר סיבות לביצוע מתקפה בזמן כזה. ביניהם העובדה שישראל לא מציבה כוחות רבים בגבול עם עזה, התקדמות הצעדים לנורמליזציה עם סעודיה שאותה יש לחמאס אינטרס למנוע, והפיצול הפוליטי החריף בישראל.{{הערה|{{יוטיוב|dWbN8LGLikM|שם=פרק 78. ’הסוכן הזר שחדר לאמ”ן’ והזהיר מכוונות החמאס. שיחה עם מתי שטיינברג|אורך=01:48:11|ערוץ=פרות קדושות - מיתוסים ישראליים עם יזהר באר}}}}{{הערה|{{הארץ|יזהר באר|היועץ לעניינים פלסטיניים של השב"כ לשעבר: "הסגן של הנייה הבטיח 'מלחמה שתפתיע את ישראל'"|0000018c-5e07-d798-adac-feaf2e500000?gift{{=}}7745af865f7a4649b1cc76e824f15a48|13 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.memri.org/tv/hamas-deputy-chairman-arouri-we-want-total-war-with-israel-shut-down-everything|כותרת=Senior Hamas Official Saleh Al-Arouri: We Want War With Israel, Will Shut Down Israel's Airspace, Seaports, Electricity, Water Supply, And Communications, Bringing Its Economy To A Standstill|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[ממרי]]|תאריך=25 באוגוסט 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=19 בדצמבר 2023}}|כיוון=שמאל}} ב־24 בספטמבר 2023 נפגשו ב[[ביירות]] מנהיגי חמאס, הג'יהאד האסלאמי ו[[החזית העממית לשחרור פלסטין]] ופרסמו הודעה משותפת על "הסלמת פעולות ההתנגדות, במיוחד ההתנגדות החמושה". בפגישה השתתפו סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס [[סאלח אל-עארורי|סאלח אל־עארורי]], מנהיג הג'יהאד האסלאמי [[זיאד נח'אלה]] וסגן מזכ"ל החזית העממית ג'מיל מזהר. בהודעה הדגישו את "חיזוק כל צורות התיאום בין הארגונים, בכל הנושאים". באותו יום פרצו שרֵפות ליד [[בארי (קיבוץ)|בארי]] ו[[כיסופים]], ככל הנראה מ[[בלון תבערה|בלוני תבערה]]. לאחר ההודעה סייר שר הביטחון [[יואב גלנט]] באזור עוטף עזה וקיבל סקירה ממפקדי השדה. הוא ציין כי "צה"ל ולוחמיו, יחד עם כלל מערכת הביטחון, ניצבים על משמרתם – באוויר, בים וביבשה".{{הערה|{{ynet|עינב חלבי, אלישע בן קימון, יואב זיתון, מתן צורי|בית נפגע מירי בשומרון, 8 סטודנטים "תכננו פיגוע מיידי" {{!}} ארגוני הטרור החליטו: "הסלמה"|news/article/b1a4u006ka|24 בספטמבר 2023}}}} כשלושה שבועות לפני המלחמה נערך תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של [[מפקדה|חמ"ל]] ממודר, [[הונאה צבאית|הסחה]] באמצעות [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|מטחי רקטות]], פריצת ה[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר]], תנועה מהירה באמצעות [[טנדר]]ים, הגעה ליישובי [[עוטף עזה]], כניסה לבתים ורצח תושביהם.{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש|615944|8 אוקטובר 2023}}}} תרגיל שנתי דומה התקיים בשנים הקודמות בחודש דצמבר. באותה שנה התרגיל התקיים באופן חריג ב-12 בספטמבר, מועד יום השנה ליציאת צה"ל מרצועת עזה ב[[תוכנית ההתנתקות]].{{הערה|{{mako|ספיר ליפקין|תרגול חטיפת חיילים ומטח רקטות: מפגן הראווה של ארגוני הטרור ברצועת עזה {{!}} תיעוד|d0bf5c0dc498a81027|news-military/2023_q3|12 בספטמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|רקטות לים וסיור בגבול: התרגיל הגדול של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה|news/article/hyuit0pa3|12 בספטמבר 2023}}}} באותם ימים דנו הצדדים באופי העברת [[הוועדה הקטרית לשיקום רצועת עזה|המענק הקטארי]] וחמאס יזם התפרעויות.{{הערה|{{כאן|אליאור לוי|חמאס קיבל את הכסף הקטרי בחג - והמשיך בהתפרעויות בעזה|536604|19 בספטמבר 2023|content}}}}{{הערה|{{mako|ספיר ליפקין|המחלוקת בין חמאס לקטאר - והלחץ על ישראל: מאחורי העימותים על הגדר בעזה|9fc3fb56d9daa81027|news-military/2023_q2|19 בספטמבר 2023}}}} ב־29 בספטמבר הן הופסקו והושגו הבנות.{{הערה|{{ישראל היום|שחר קליימן ודנה בן שמעון|באישור הממשלה: המענק הקטארי לרצועה יגדל|news/geopolitics/palestinians/article/14652713|29 בספטמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המשא ומתן מאחורי הפסקת המהומות בגבול רצועת עזה|news/article/hjuwrq4xp|29 בספטמבר 2023}}}} ==== ליקויי מודיעין והתרעות בחודשים לפני המתקפה ==== אחדים מהמקורות לאיסוף מודיעין על רצועת עזה הם שלושה [[בלון תצפית|בלוני תצפית]] שהותקנו מסביבה. לפי מספר פרסומים, שלושת הבלונים לא היו תקינים בימים ובשבועות שלפני המתקפה, וצה"ל לא תיגבר אמצעי מודיעין חלופיים.{{הערה|שם=ynet031|{{ynet|[[רונן ברגמן]], [[איתי אילנאי]]|תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר|news/article/yokra13636031|20 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{Citation|title="תהיה מלחמה": אזהרת מפעילי בלוני התצפית - וההתעלמות|url=https://www.youtube.com/watch?v=UPHh7tDg8oI|accessdate=2024-01-23|language=he-IL}}, מאיה איידן, ערוץ 13</ref> ב־20 בספטמבר 2023, בעקבות תדריך ביטחוני ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] וסקירה מודיעינית שקיבל מאחד מראשי הצוות המנהל של הוועדה, פרסם ראש האופוזיציה [[יאיר לפיד]] הודעה יוצאת דופן בחומרתה, שהממשלה אינה מטפלת באזהרות מפני התלקחות רב־זירתית בגדה המערבית, בעזה ואולי בלבנון:{{הערה|{{ציוץ|Bar_ShemUr|בר שם-אור Bar Shem-Ur|1712432022474399922|12 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/YairLapid/videos/770214904861712/|כותרת=ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם נאום חריג בו האשים את הממשלה שאינה מטפלת באיומים המודיעיניים ועלולה להתלקח מלחמה רב זירתית.}}</ref> {{ציטוט|תוכן=אנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים רב זירתי. לפי דיווחי מערכת הביטחון מספר ההתרעות ביהודה ושומרון הוא חסר תקדים. גם האירועים האחרונים ליד הגדר בעזה הם בדיוק מהסוג שהוביל בעבר לסבבי לחימה. ממשלות ישראל, כולל ממשלות נתניהו, ידעו בעבר במצבים כאלה איך לפעול: עיבוי ושילוב כוחות, סגרים, סיכולים ממוקדים, מאמץ מודיעיני, עבודה מסודרת מול הרשות הפלסטינית, המצרים והירדנים. כך הממשלה שלנו עברה בהצלחה את גל הטרור שהיה פה בשנה שעברה. זה לא מה שקורה היום [...] כל גופי הביטחון, שב"כ, משטרה, גופי המודיעין, מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה [...] מי שישלם את המחיר הם הילדים שלנו שיצטרכו להיכנס שוב לג'נין, שוב לעזה, ואולי שוב ללבנון.}} בנובמבר 2023 פורסם כי בידי צה"ל הייתה תוכנית אופרטיבית סדורה של ההתקפה, עליה התאמן החמאס, אך הדרגים הבכירים המליצו לא להתמקד בה מפני שלהערכתם אין לחמאס יכולות כאלו.{{הערה|{{כאן|אבישי גרינצייג|האינדיקציה שהייתה בידי צה"ל לפני השבת השחורה|621272|23 בנובמבר 2023}}}} דיווחים עיתונאיים שונים חשפו כי אנשי מודיעין מסוימים, ביניהם נגדת ביחידה [[8200]], כתבו ביולי 2023 כי חמאס פעל כדי לממש את תוכניתו לכבוש יישובים ובסיסים בדרום הארץ. לפי אחד הדיווחים, צה"ל קיבל ידיעות על כוונת חמאס לבצע מתקפה ב[[ליל הסדר]] 2023 והעלה את רמת הכוננות, אך חמאס הבחין בכך ודחה את ביצוע התוכנית, וצה"ל פירש את האירוע כהתרעת שווא. דיווח זה הוכחש על ידי דובר צה"ל.{{הערה|{{כאן|שקד אורבך|חיילת מודיעין הזהירה ממתקפת חמאס, מפקדה התעלם: "דמיוני"|621107|23 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{mako|ניר דבורי|המתקפה שתוכננה ולא התממשה - והאזהרה שהגיעה עד לראש אמ"ן ולא טופלה|59784d023270c81026|news-military/6361323ddea5a810|25 בנובמבר 2023}}}} בנוסף נחשף כי במאי 2023 הוצגה בפני [[ראש אמ"ן]] ו[[אלוף פיקוד הדרום]] מצגת בשם "חומת יריחו" שפירטה את תוכניות חמאס למתקפה, וכי באוגוסט הוצגה גרסה מעודכנת שלה.{{הערה|{{כאן|אילה חסון|"חומת יריחו": התוכנית של חמאס לכבוש יישובים ובסיסים שהוצגה במאי 2022|628830|28 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/uvda-swords_of_iron/shorts/Video-1eef202d406dc81026.htm|כותרת=חשיפה: המסמך שחזה שנה לפני |הכותב=|מידע נוסף=באתר [[חברת החדשות]]|תאריך=4 בינואר 2024|תאריך_וידוא=19 בינואר 2024}}}} הערכת המודיעין של פיקוד הדרום הייתה שחמאס אינו יכול להוציא לפועל את ההתקפה, וגורמים באוגדת עזה האחראים על הגנת הגבול טענו שנה לפני המתקפה כי כוונות חמאס אינן ברורות, וכי "עדיין לא ניתן לקבוע אם התוכנית התקבלה במלואה וכיצד היא תבוא לידי ביטוי".{{הערה|{{mako||דיווח: מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה ידועה לצבא שנה קודם|fe3876956332c81027|news-world/2023_q4|1 בדצמבר 2023}}}}}}{{הערה|{{Cite news|title=Israel Knew Hamas’s Attack Plan More Than a Year Ago|url=https://www.nytimes.com/2023/11/30/world/middleeast/israel-hamas-attack-intelligence.html|work=The New York Times|date=2023-12-01|access-date=2023-12-04|issn=0362-4331|language=en-US|first=Ronen|last=Bergman|first2=Adam|last2=Goldman}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{ynet|רונן ברגמן, "7 ימים"|גילויים חדשים על מחדל המודיעין: כך הפך התרחיש הדמיוני למציאות|news/article/yokra13696157|30 בנובמבר 2023}}}} ==== הערכות המודיעין בימים שלפני המתקפה ==== ב־2 באוקטובר המליצו בשב"כ וצה"ל להמשיך בפעולות כלכליות למען עזה, ביניהן העלאת מספר הפועלים שייכנסו מהרצועה לישראל והמהלך ייבחן בחיוב כאשר תהיה רגיעה יציבה בגבול.{{הערה|{{כאן|גילי כהן|שב"כ וצה"ל: להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה|551999|2 באוקטובר 2023}}}} פורסם כי בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל באוזני הדרג המדיני שחמאס [[הרתעה (אסטרטגיה)|מורתע]], ואינו מעוניין בהסלמה.{{הערה|{{ynet|מתן צורי ועינב חלבי|בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע|article/s111tsucga|7 באוקטובר 2023}}}} ==== סדר הכוחות והוצאת כוחות מהזירה ==== בעת המתקפה היו פרוסים על גבול עזה ארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מ[[חטיבת גולני]], גדוד סיירת נח"ל מ[[חטיבת הנח"ל]] מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד [[חיל השריון|שריון]] 77 מ[[חטיבה 7]].{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|"גדוד טנקים אחד מאבטח את כל הרצועה": כך צומצם מספר החיילים באוגדת עזה במשך שנים|3626406|3 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{כאן||גיבורי גדוד 77: חיילי השיריון שלא הפסיקו להילחם גם כשאיבדו חברים רבים|568614|14 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|בסימן 7: הגדוד שנלחם מהרגע הראשון - במשך 70 יום|news/article/sjxrffq8t|15 בדצמבר 2023}}}} חלק מחיילי הגדודים יצאו לחופשת חג. זמן קצר לאחר המתקפה הכחיש [[דובר צה"ל]] טענות על כך שהועברו כוחות מעוטף עזה לאיו"ש זמן קצר לפני המתקפה (תוך התייחסות רק ליחידות בתעסוקה מבצעית){{הערה|{{יוטיוב|HWTm7WLzaJQ|שם=דקה אחר דקה מתקפת הפתע שלב אחרי שלב, ישראל במלחמה|אורך=03:20|ערוץ=הצינור}}}}{{הערה|{{mako|ניר דבורי|תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב|db23e4bc15d1b81026|news-military/6361323ddea5a810|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה|news/defense/article/14719079|17 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ערוץ7||הועברו גדודים ליו"ש? צה"ל "מפוצץ" את העלילה|621755|1 בדצמבר 2023}}}} אך בתחילת דצמבר 2023 ציין שאכן הועברו שתי פלגות (כ-100 חיילים) של גדוד העתודה המטכ"לי מהעוטף לאיו"ש ואמר שנושא פריסת הכוחות בעוטף יתוחקר.{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|הועברו כוחות מאוגדת עזה לאבטחת הסוכה בחווארה? ח"כ סוכות תוקף את דן הראל|621833|2 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{כאן|רועי שרון|יומיים לפני הטבח בשבת השחורה: 100 חיילי קומנדו הוסטו מעוטף עזה - לחווארה|638685|4 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{ציוץ|roysharon11|רועי שרון Roy Sharon|1731615472548712734|4 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{כאן|יואב בורוביץ' רועי שרון|ישראל במלחמה {{!}} דובר צה"ל: נתחקר את הסטת הכוחות מהעוטף ליו"ש לפני הטבח|639558|4 בדצמבר 2023|content}}}} ==== טענות להתרעה קונקרטית על המתקפה ==== גורמים במודיעין המצרי אמרו ל[[Associated Press|סוכנות הידיעות AP]] כי מצרים העבירה כמה התרעות לישראל.{{הערה|שם=AP|{{ישראל דיפנס|דן ארקין|מלחמת גרסאות: שר המודיעין המצרי - התרענו בפני ישראל. בירושלים מכחישים|59834|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כאן|עמיחי שטיין|גורם מודיעין מצרי: הזהרנו את ישראל, הם זלזלו|560948|9 באוקטובר 2023|content}}}} לפי הכתבת [[סמדר פרי]], גורם מצרי אמר ששר המודיעין המצרי [[עבאס כאמל]] התקשר לנתניהו ימים אחדים לפני המתקפה{{הערה|שם=AP}}{{הערה|שם=:1|{{ynet|סמדר פרי|המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה|news/article/bkx2odbba|9 באוקטובר 2023}}}} והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.{{הערה|שם=אזהרת-מצרים-לישראל|{{ynet|סמדר פרי|המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה|news/article/bkx2odbba|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{חדשות 13|מוריה אסרף וולברג|גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה|item/news/politics/security/kseme-903741220|9 באוקטובר 2023}}}} לפי הידיעה כאמל נדהם מהאדישות שהפגין נתניהו.{{הערה|שם=AP}} בלשכת ראש ממשלת ישראל הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין ראש הממשלה לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-egypt091023|כותרת=התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-09}}}}{{הערה|{{סרוגים|יאיר אמר|נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש|849386-נתניהו-קיבל-אזהרה-ממצרים-רהמ-מכחיש|9 באוקטובר 2023}}}} מאוחר יותר חזרה בה הכתבת סמדר פרי מדבריה וטענה שהשיחה לא הייתה עם נתניהו אלא עם גורם מודיעין ישראלי או גורם בלשכת נתניהו.{{הערה|{{ציוץ|avishaigrinzaig|אבישי גרינצייג|1711429471331315743|9 באוקטובר 2023}}}}<ref name=":1" /> ב־11 באוקטובר הודיע מקור מצרי רשמי לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול עשרה ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".{{הערה|{{מקור ראשון|אסף גבור|מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל|news/678975|11 באוקטובר 2023}}}} יו"ר ועדת החוץ של [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים האמריקני]], [[מייקל מקאול]], אישר כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה שאירוע כזה עלול להתרחש, והוסיף כי לא ברור באיזה דרג ניתנה ההתרעה. הוא אמר שלא ברור כיצד [[CIA|המודיעין של ארצות הברית]] ושל ישראל פספסו את המתקפה, וכי זו תוכננה אולי במשך שנה לפחות.{{הערה|{{ynet|סמדר פרי, ליאור בן ארי|בכיר בבית הנבחרים האמריקני: "מצרים הזהירה את ישראל 3 ימים לפני המלחמה"|news/article/sj4uynnza|11 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1712128531025498594|11 באוקטובר 2023}}</ref>{{הערה|{{חדשות 13|מוריה אסרף וולברג|לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול – וההתייעצות הלילית|item/news/politics/security/gqhii-903746040/|11 באוקטובר 2023}}}} ==== בליל המתקפה ==== ב־12 באוקטובר אמר [[דובר צה"ל]] על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה"|news/article/rybln5e11p|12 באוקטובר 2023}}}} בסוף פברואר 2024 פורסם שבין האינדיקציות שהתקבלו בשירותי המודיעין של ישראל, היו שבין עשרות למאות מחבלי חמאס החליפו את כרטיסי הסים שלהם בטלפונים הניידים באותה עת לחברות ישראליות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15328415|כותרת=שעות לפני הטבח ב-7 באוקטובר: בישראל זיהו טלפונים עם סים ישראלי שהופעלו ברצועה {{!}} ישראל היום|אתר=ישראל היום|תאריך=2024-02-26|תאריך_וידוא=2024-03-13}}</ref>{{הערה|{{ynet|נדב איל|התרעת כרטיסי הסים בעזה: חלק ממבצע של השב"כ שנועד להתריע מפני מתקפה|news/article/yokra13818356|26 בפברואר 2024}}}} בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, [[הרצי הלוי]], וראש השב"כ, [[רונן בר]], במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי [[מטה כללי|מטהו]], אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה|news/article/rkznhfh11a|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים|0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|יוסי יהושוע|"הפלסטינים לא יהיו המניע למערכה רב-זירתית": ההערכות שקרסו, והבכירים שנשארו בחוץ {{!}} גילויים חדשים על המחדל|news/article/yokra13694671|28 בנובמבר 2023}}}} לפי אחד הפרסומים, ההערכה אז הייתה ביחס לאירוע מוגבל והתרעה לא ירדה לאוגדת עזה מחשש לחשיפת מקורות.{{הערה|שם=בוחבוט|{{וואלה|אמיר בוחבוט|התרעה חלקית הגיעה בלילה שלפני המתקפה. ראשי מערכת הביטחון נמנעו מפעולה כדי לא "לשרוף את המקורות"|3619978|2 בנובמבר 2023}}}} הסבר אחר היה שצעדים לא ננקטו לאור דיונים קודמים שהתקיימו על סמך מידע דומה שהסתיימו בלא כלום.{{הערה|[https://twitter.com/amit_segal/status/1716866577998754126 ציוץ של עמית סגל], 24 באוקטובר 2023}} על פי כתבת [[חברת החדשות]] לענייני משפט, [[לי נעים]], היו סימנים קונקרטים ליום קרב ולחטיפת אזרחים או חיילים ביישוב אחד, אך למרות זאת באוגדת עזה לא העלו את רמת הכוננות ונערכו לאפשרות של חדירה והחיילים המשיכו לישון.{{הערה|שם=ynet8bt}} בעקבות הערכת המצב הקפיץ השב"כ לדרום לפנות בוקר צוות "טקילה",{{הערה|שם=ynet8bt|{{ynet|יואב זיתון|ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ|news/article/b1pg118bt|12 באוקטובר 2023}}}} כדי להתמודד עם אפשרות של חדירת מחבלים.{{הערה|{{mako|לי נעים|בהערכת המצב הבינו שתהיה לחימה, אבל הכוחות בשטח לא עודכנו {{!}} חשיפה|5ce074dd01e4b81026|news-military/6361323ddea5a810|20 באוקטובר 2023}}}} פיקוד דרום ביקש לקרב את מסוקי הקרב שהועברו למרכז בשל הכוננות בחזרה לבסיס חצרים אך נענה בשלילה על ידי גורמים בכירים בצה"ל.{{הערה|{{mako|עמית סגל ניר דבורי|הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב {{!}} פרסום ראשון|bb644614196ed81026|news-military/2024_q1|26 בפברואר 2024}}}} בהערכת המצב של ראש אגף המבצעים [[עודד בסיוק]] הוצע שמדובר בתרגיל ועד "פעולה אסטרטגית נגד ישראל בשעות הקרובות". הוא סיכם את הערכת המצב בכך ש"אין הסבר מניח את הדעת", ובכך שעל יחידה 8200 לנסות להביא עוד מידע. ראש אמ"ן, [[אהרון חליוה]], לא היה שותף בהתייעצויות, אבל אמר למקורביו שגם אם היה שותף בדיונים היה אומר שמדובר בתרגיל.{{הערה|{{mako|אילנה דיין|הוועידה הדרמטית בשעות שלפני המתקפה, והאזהרה חודשים לפני: "לא יודעים איך סינוואר יפעל"|17845750ce53c81027|news-military/6361323ddea5a810|4 בדצמבר 2023}}}} מפקד פיקוד הדרום, [[ירון פינקלמן]], הפסיק את חופשתו וחזר למפקדה, אליה הגיע עם פרוץ הקרבות.{{הערה|שם=בוחבוט}} ראש השב"כ רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. לפי לשכת ראש הממשלה, [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]], אלוף [[אבי גיל (קצין)|אבי גיל]], עודכן ב-06:00, ממש לפני תחילת המתקפה. על פי לשכת ראש הממשלה נתניהו עודכן ב-6:29 עם פרוץ המתקפה, והגיע לקריה ב-7:30. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה|news/article/rkznhfh11a|12 באוקטובר 2023}}}} {{טבלה מוסתרת|כותרת=מפת עוטף עזה|תוכן=<mapframe latitude=31.38 longitude=34.4250 zoom=11 width=630 height=920 align=center/>}} == מטרות וציוד == [[קובץ:Gaza envelope after coordinated surprise offensive on Israel, October 2023 (KBG GPO01).jpg|250px|ממוזער|נשק שנתפס ב[[בארי (קיבוץ)|קיבוץ בארי]] לאחר הטבח: [[תת-מקלע|תת־מקלע]] מדגם לנצ'סטר, מחסניות לרובה קלשניקוב ו[[רימון יד|רימוני יד]]]] [[קובץ:Kibbutz Be'eri after the massacre, the remains of a vehicle of Hamas terrorists in the kibbutz, surrounded by yellow ribbon (2).jpg|250px|ממוזער|שמאל|שרידי טנדר טויוטה ששימש את המחבלים בפשיטה לבארי]] בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאו ההנחיות להרוג כמה שיותר אזרחים, לתפוס בני ערובה ולחכות להוראות ההמשך.{{הערה|שם=מסמך|{{כאן|אליאור לוי, רועי קייס ובן יניב|פרסום ראשון: מסמך נוהל הקרב של חמאס - קיבלו הוראה לרצוח אזרחים|566768|14 באוקטובר 2023}}}} על פתק שנמצא על גופתו של אחד ממחבלי חמאס היו ההנחיות הבאות: :{{ציטוט|תוכן=עליכם להשחיז את להבי חרבותיכם ולהיות טהורים בכוונותיכם בפני אללה. דעו כי האויב הוא מחלה שאין לה תרופה, מלבד עריפת הראשים ועקירת הלבבות והכבדים. הסתערו עליהם!}} על פי צה"ל,{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|עם מנות דם, שקי מזון וארסנל נשק חטיבתי: חמאס תכנן להגיע עד קריית גת, ולהילחם חודש בישראל|news/article/bkhgnvcbt|16 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{אתר צה"ל||זה האמל"ח שהחרימו לוחמי יהל"ם מחמאס. צפו|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/יחידת-יהלם-אמלח-אמצעי-לחימה-נשק-פצצות-מרגמות-נשקים-ניקוי-זיכוי-יישובי-העוטף/|15 באוקטובר 2023}}</ref> לפי מסמכים ומפות ועל פי המזון שנתפסו אצל חלק מ־1,500 מחבלי חמאס, התוכנית הייתה כיבוש אזורים בדרום ישראל, פשיטה על ערים כמו [[קריית גת]], ושליטה על נקודות שכבשו בישראל לתקופה ארוכה. על המחבלים נמצאו מפות מפורטות מאוד של יישובים ובסיסי צה"ל. אצל המחבלים ההרוגים והשבויים נמצא סם ממריץ מסוג [[קפטגון]], המיוצא לחמאס [[תעשיית הקפטגון הסורית|על ידי משטר אסד וארגון חזבאללה]].{{הערה|{{mako|ניר דבורי|נמצא על גופות מחבלים ושבויים: הסם שבו השתמשו מחבלי חמאס במתקפת הפתע {{!}} פרסום ראשון|8a78e9c58574b81027|news-military/6361323ddea5a810|19 באוקטובר 2023}}}} אמצעי הלחימה הרבים שנתפסו אצל מחבלי החמאס היו בסדר כוח של חטיבה צבאית, וכללו 1,500 רובי סער מדגם [[AK-74|קלשניקוב]], מאות [[רובה צלפים דרגונוב|רובי צלפים דרגונוב]] ו[[מקלע PK|מקלעים PK]] ועשרות [[9K35 סטרלה-10|טילי כתף סטרלה]] נגד מטוסים, עשרות [[אמצעים לראיית לילה]], מאות [[מכשיר קשר|מכשירי קשר]], ו[[טלפון לווייני|טלפונים לוויניים]], [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] בגדלים שונים, בהם מטעני עלוקה המיועדים לפגיעה בטנקים ולהשמדת כלי רכב ממוגנים, מטעני חבלה לפריצה מהירה של גדרות ודלתות,{{הערה|שם=מאגר נשק|{{יוטיוב|2-MhtPqv-iw|שם=Large Hamas weapons cache seized by IDF showcases firepower|אורך=03:32|ערוץ=MSNBC}} {{אנגלית}}|כיוון=שמאל}} מטעני [[כלימגור]], מטעני השלכה [[חימוש תרמובארי|תרמובאריים]] לשימוש בחללים סגורים על מנת לשרוף בחיים את יושביהם, [[רחפן|רחפנים]] להטלת מטעני נפץ, ואלפי [[רימון יד|רימוני יד]], רקטות [[RPG-7|RPG]] מסוגים שונים בהן רקטות תרמובאריות, 2,000 [[נפץ (מכשיר)|נפצים]] תקניים, אמצעי מלכוד, מאות סכיני קומנדו, ואף [[מוקש#מוקשי יבשה|מוקשי נ"ט]] מוסבים לאמצעי נפץ ידניים. נתפסו גם תת־מקלעים מימי [[מלחמת העולם השנייה]] דוגמת [[סטן]] ו[[לנצ'סטר (תת מקלע)|לנצ'סטר]].{{הערה|שם=מאגר נשק}} נוסף על כך נמצא מספר גדול של תיקי חובש בכיר, המכילים [[מנת דם|מנות דם]] וציוד רפואי שהנפיק [[UNICEF]].{{הערה|{{ציוץ|IDF|Israel Defense Forces|1713679109816012981|16 באוקטובר 2023}}}} לטענת חמאס, בפתיחת המתקפה הם שיגרו 35 [[כטב"מ]]ים מתאבדים מדגם "א־זווארי" לעבר מטרות ישראליות. בסרטונים שהארגון פרסם נראים כטב"מים מתאבדים תוקפים מגדלי שמירה, עמדות ירי ומגדלי תקשורת של צה"ל. הכטב"מים קרויים על שם [[מוחמד א-זווארי|מוחמד א־זווארי]], ודומים לכטב"מ נפץ "{{קישור שפה|אנגלית|ZALA Lancet|כטב"מ לנסט|לנסט}}" מתוצרת [[רוסיה]] ([[ZALA Aero Group]]), שהשתמשה בו שימוש ב[[מלחמת אוקראינה–רוסיה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/davidhambling/2023/10/09/how-hamas-leveraged-cheap-rockets-and-small-drones-to-ambush-israel/?sh=604470bb6be2|כותרת=How Hamas Leveraged Cheap Rockets And Small Drones To Ambush Israel|אתר=[[פורבס|Forbes]]|תאריך=9 October 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=20 באוקטובר 2023}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.defensenews.com/global/mideast-africa/2023/10/18/hamas-drones-helped-catch-israel-off-guard-experts-say/|כותרת=Hamas drones helped catch Israel off guard, experts say|אתר=Defense News|תאריך=20 October 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=20 באוקטובר 2023}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://edition.cnn.com/2023/10/13/middleeast/hamas-weapons-invs/index.html|כותרת=Homemade rockets and modified AK-47s: An annotated look at Hamas' deadly arsenal|אתר=[[CNN]]|תאריך=20 October 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=20 באוקטובר 2023}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=פוצצו}} == המתקפה == [[קובץ:Gedera (085548).jpg|340x340px|ממוזער|פגיעת רקטה ב[[גדרה]] בבוקר המתקפה]] [[קובץ:Hamas gunmen storming kibbutz in southern Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|מחבל נוח'בה מסתער לתוך אחד הקיבוצים בעוטף עזה בבוקר שמחת תורה]] ההערכות למתקפה החלה כשנה לפני פריצתה. חקלאים ערכו תצפיות על שיטות ההגנה של הצד הישראלי, אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים, ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] הונחו צמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות המבצעיים לא ידעו שהפעם אין מדובר בתרגיל אלא במתקפה ממש.{{הערה|שם=היערכות|{{mako|ניר דבורי|תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב|db23e4bc15d1b81026|news-military/6361323ddea5a810|11 באוקטובר 2023}}}} מעט לפני המתקפה סיירו מחבלי חמאס, במסווה של חקלאים, סמוך לקו הגבול כדי לעקוב ולדווח על מיקום כוחות הסיור במקום. לפי מסמכים שהשיג צה"ל, תכנן חמאס שחמישה ימים לפני המתקפה יעודכנו בפרטיה מפקדי החטיבות של חמאס. 48 שעות לפניה יעודכנו המג"דים. 12 שעות לפני הוצאת התוכנית לפועל יעודכנו מפקדי הפלוגות של ארגון הטרור, ורק באותו הלילה יעודכנו מחבלי הנוח'בה בעצמם.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|המסמכים המסווגים חשפו: כך בחמאס תכננו את מתקפת הפתע|e18e503cc534e81027|news-military/2024_q1|15 במרץ 2024}}}} המתקפה נעשתה בארבעה גלים. בתחילה תקפו אנשי [[הנוח'בה]], בגל השני תקפו מחבלי [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]], בגל השלישי תקפו מחבלי שאר הארגונים ובגל הרביעי נכנסו אזרחים. [[מתקפת פתע|מתקפת הפתע]] החלה בשעה 06:29{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/813553.shtml|כותרת=הדיווחים הראשונים על האזעקות בבוקר המתקפה|אתר=באתר [[רוטר.נט]]}}}} בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]], יום השבת וחג [[שמחת תורה]], [[שמיני עצרת]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]],{{הערה|{{כאן||שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה|574306|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל]], שנורו לעבר [[דימונה]], [[ירוחם]] ואף [[מדרשת בן-גוריון]] ואזור [[הר הנגב]] בדרום, עד ל[[ואדי עארה|וואדי עארה]] ו[[באקה אל-גרבייה|באקה אל־גרבייה]] בצפון ועד [[ערד]] במזרח שחלקן גרמו למספר אבדות בנפש, רובן ב[[הפזורה הבדואית|פזורה הבדואית]] הלא ממוגנת.{{הערה|שם=הארץ1|{{הארץ|[[ג'קי חוגי]], עדן סולומון ועידו אפרתי|ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות|0000018b-08c3-dc5d-a39f-9ee7c4b10000|7 באוקטובר 2023|מנויים=לא}}}} בחסות ירי הרקטות החלו פעולות של אנשי חמאס לחציית הגדר בכל היקפה בחזית של כ־60 ק"מ. על פי סרטונים שפרסם חמאס, נוטרלו מערכות תצפית ואש, ובכללן מערכת [[רואה-יורה|רואה־יורה]], בעזרת [[רחפן|רחפנים]]{{הערה|שם=פוצצו}} חמושים ברקטות RPG שהוסבו לפצצות הטלה ועל ידי שיגור טילי [[אמצעי לחימה נגד טנקים|נ"ט]].{{הערה|שם=רוחקס}} טרקטורים פוצצו והרסו את גדר המכשול בכמה נקודות, ואנשי נוח'בה חדרו דרך גדר נוספת בדרכם אל המעברים. לאחר מעבר המכשולים, פשטו אנשי חמאס שהיו מצוידים בנשק רב על שמונה מוצבי צה"ל. שם השמידו אמצעי תקשורת ותצפית כדי לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה של [[צה"ל]] בגזרה.{{הערה|שם=פוצצו|{{ynet|עינב חלבי|השמידו את "העיניים של הלוחמים", פוצצו גדר - ופשטו: התיעוד ממתקפת הפתע, והסימנים המעידים שפוספסו|news/article/byj4jpcl6#autoplay|8 באוקטובר 2023}}}} שיבושים ומתקפות אלה אפשרו את חדירת כ־3,000{{הערה|{{ynet|יואב זיתון| הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר|news/article/bjqzoke7t|1 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|שם=מעריב786|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|אונס והתעללות אכזרית: העדויות המטלטלות של ניצולי השבת השחורה|news/israel/Article-1050786|8 בנובמבר 2023}}}} [[מחבלים פלסטינים]] ליישובי [[עוטף עזה]], באמצעות פיצוץ גדר הגבול או פריצתו בעזרת [[ציוד מכני הנדסי]] ב־30–40 מקומות שונים. רובם היו רכובים על טנדרים ואופנועים ומקצתם חצו את הגדר ברגל. כמה עשרות מחבלים חצו את הגדר באמצעות [[מצנח רחיפה ממונע|מצנחי רחיפה ממונעים]]. מחבלים אלה נתנו קריאות הכוונה למחבלים על הקרקע, בין היתר להתקפה על פסטיבל המוזיקה ברעים. בנוסף לכך נעשה ניסיון חדירה רחב של הקומנדו הימי של חמאס כאשר מחבלים שטו בסירות גומי לעבר חופי העוטף ולעבר [[אשקלון]] שרובן סוכלו בידי חיל הים, מלבד בודדות אשר נחתו בחוף זיקים.{{הערה|שם=זיתון|{{ynet|יואב זיתון|שר הביטחון אישר גיוס מילואים נרחב: היערכות למלחמה בדרום|blogs/israelunderattack/article/r1eqtvrgp|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב|3614237|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet||לוחמות ירו במאג, לוחמים השליכו פצצות עומק: צפו בקרב בים, שמנע פלישה לחופי אשקלון|news/article/r100cwldwp|14 באוקטובר 2023}}}} המחבלים תקפו חלק מהטנקים שהיו בגזרה באמצעות רחפני נפץ וטילי נ"ט ונטרלו אותם. מחבלים תקפו כ-30 יישובים{{מקור|נושא=ישראל}} – קיבוצים ומושבים ב[[עוטף עזה]] ואת הערים [[שדרות]] ו[[אופקים]] – והחלו בהם במסע של טבח, הרס וביזה. מסע רצח התבצע בכבישי העוטף שבהם תקפו המחבלים מכוניות ישראליות רבות ואת החוסים במיגוניות בצידי הכבישים. המחבלים גם השתלטו על חלק מהמוצבים{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ההסחה, ומכת הפתיחה של קומנדו חמאס: פשטו על 8 מוצבים ושרפו חמ"לים|news/article/sjd0j0jzp|8 באוקטובר 2023}}}} ותקפו את מפקדת [[אוגדת עזה]] ובסיסי צה"ל נוספים כמו מוצב נחל עוז, בסיס זיקים ובסיס אורים. חוליות מחבלים הציבו מארבים בצמתים ובכבישים שירו בנוסעים, במטרה לשבש את הגעת כוחות התגבור והחילוץ. החוליות היו חמושות ברובי [[AK-47|קלשניקוב]], [[מקלע|מקלעים קלים]] ורקטות RPG תרמובריות שיועדו לפגיעה ברכבים ממוגנים. גם בכבישים וגם בחלק מהיישובים מחבלים התחזו לחיילי צה"ל, לבשו מדים וציוד ישראלי, דיברו בעברית ודפקו על הדלתות של בתי התושבים.{{הערה|{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1710551657086353681|7 באוקטובר 2023}}}} גם [[מוצב הפיקוד העליון]] של צה"ל ("הבור") הופתע לחלוטין מהמתקפה, ובשעותיה הראשונות לא ידע את היקף החדירה ואת גודל המתקפה ומשום כך התקשה לנהל את בלימתה לאורך שעות.{{הערה|{{מעריב אונליין||מה קרה בבור בקריה בשבעה באוקטובר? פרטים חדשים|news/military/Article-1063746|30 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|כיוון=שמאל|{{קישור כללי|הכותב=Adam Goldman, Ronen Bergman, Mark Mazzetti, Natan Odenheimer, Alexander Cardia, Ainara Tiefenthäler, Sheera Frenkel|כותרת=Where Was the Israeli Military When Hamas Attacked?|אתר=The New York Times|תאריך=December 30, 2023|כתובת=https://www.nytimes.com/2023/12/30/world/middleeast/israeli-military-hamas-failures.html}}}} בשעות הצהריים הושמע במסגדים בעזה נאום של [[מוחמד דף]], שהודיע לתושבי הרצועה שהצבא לא נמצא ביישובי העוטף, וקרא להם לצאת לכבוש אותם. בעקבות הנאום, אזרחים רבים מעזה עברו את הגדר והלכו לקיבוצים. אחד מחוקרי המשטרה העיד שנחקרים רבים אמרו לו לאחר המעשה: "הבאתי תיק עם בגדים, כי הייתי בטוח שאני הולך ליישב את המשפחה שלי בבארי".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/746641/|הכותב=שילה פריד|כותרת="נער עזתי שנכנס לבזוז זיהה שני ילדים בחדר – וקרא למחבלים": עדויות קשות מחדרי החקירות|אתר=מקור ראשון|תאריך=ז׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד, 17/03/2024|תאריך_וידוא=2024-03-19}}</ref> === קרבות הבלימה === ==== הזירה היבשתית ==== [[צה"ל]] הופתע לחלוטין מהמתקפה.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה|3614169|7 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|יוסי יהושוע|מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת|news/article/hyhaz20xp#autoplay|7 באוקטובר 2023}}}} בתחילת המתקפה על יישובים, עמדו מול המחבלים התוקפים בעיקר חברי [[כיתת כוננות|כיתות הכוננות]] המקומיות וגם חלק משאר התושבים, שהגנו על ביתם, חלקם עם [[אקדח]]ים בלבד. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים מהם נהרגו.{{הערה|שם=ynet562|{{ynet|מתן צורי|המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים|news/article/yokra13627562|11 באוקטובר 2023}}}} בחלק מהיישובים הצליחו כיתות הכוננות לבלום את המחבלים, אך ביישובים רבים גברו המחבלים, שהיו בכוח עדיף, על המגינים, והצליחו לחדור ליישובים ולפגוע בתושביהם וברכושם בצורה אנושה. המחבלים כבשו עשרות רבות של בתי תושבים, לאחר שדבר הכיבוש נפוץ ברחבי רצועת עזה הצטרפו אליהם אזרחים לא חמושים שעסקו ב[[ביזה]]. נוסף על כך חוליות מחבלים הציבו מחסומים בכבישים ובצמתים ברחבי עוטף עזה, ופגעו באזרחים שניסו להימלט ברכב וכך עיכבו למעשה את הלוחמים שהגיעו כתגבורת. [[קובץ:כוחות צהל מתכוננים לכניסה לעזה צילום יואב קרן.jpg|333x333px|ממוזער|כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה. צילום: [[יואב קרן]]]] לוחמי צה"ל המעטים שהיו בבסיסים הסמוכים ליישובים, בהם לוחמי גדוד 13 של [[חטיבת גולני]], ושוטרי [[משטרת ישראל]] הגיעו להגן על חלק מהיישובים, אך כוחם היה דל בהשוואה לכוח המחבלים, וגם הם נפגעו. מפקד [[מחוז דרום (משטרה)|מחוז דרום]] של משטרת ישראל ניצב [[אמיר כהן]] תושב שדרות, הכריז ב-06:41 על קוד "פרש פלשת"<ref>{{Citation|title=עדות מיום הטבח: אראל סג"ל בריאיון עם קצין המודיעין של המחוז הדרומי סנ"צ שמעון פורטל, 17 בדצמבר 2023|url=https://www.youtube.com/watch?v=cpAwf1KXlng|accessdate=2023-12-19|language=he-IL}}</ref> שמשמעותו הקפצת כל כוחות המשטרה במחוז לנקודות מפתח, ובין היתר הקפיץ כוחות מג"ב שהשמידו ב[[צומת יד מרדכי]] מחבלים על שמונה אופנועים שנעו צפונה, לכיוון [[אשקלון]], [[אשדוד]] ו[[קריית גת]].{{הערה|{{ynet|מאיר תורג'מן|מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח"|news/article/bjammfyma|20 באוקטובר 2023}}}} תוך 40 דקות הגיעו כוחות [[ימ"מ]] ראשונים לזירות הלחימה וכעבור זמן קצר גם שאר לוחמי היחידה. שני מפקדי אוגדות פעילים: תא"ל [[דן גולדפוס]] מפקד [[עוצבת האש|אוגדה 98]], ותא"ל [[ברק חירם]] מפקד [[עוצבת הבזק|אוגדה 99]] הגיעו מיוזמתם לעוטף עזה, אספו אליהם כוחות שהיו בשטח וחילקו ביניהם את הפיקוד על השטח.{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|מפקד אוגדה 98: "ספגנו מכה קשה, עולות שאלות קשות מאוד על התפקוד שלנו"|0000018b-184f-dcc0-a3df-9c6fbf1d0000|10 באוקטובר 2023}}}} בנוסף הגיעו לוחמי יחידות מיוחדות של [[שלדג (יחידה)|שלדג]], [[סיירת מטכ"ל]], [[שייטת 13]], [[יחידת הלוט"ר|הלוט"ר]], ה[[ימ"ס]], ה[[יס"מ]], [[החטיבה הטקטית של משמר הגבול]], היחידה המבצעית של ה[[שב"כ]],{{הערה|שם=ynet8bt}} [[יחידת מצדה]] ועוד לקרבות בלימה,{{הערה|{{ynet|רונן ברגמן|"ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז"|news/article/byqj0fbza|13 באוקטובר 2023}}}} ורק כעבור שעות אחדות מתחילת המתקפה הגיעו לוחמי צה"ל בהיקף משמעותי, והחלו לטהר את היישובים ממחבלים.{{הערה|שם=הלר}} [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב ביותר, והכריז על [[מצב מיוחד בעורף]] ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה.{{הערה|שם=זיתון}} כשעה לאחר תחילת המתקפה [[דובר צה"ל]] הנחה את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.{{הערה|{{ynet||צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים|news/article/b1l9qd0lt|7 באוקטובר 2023}}}} בבוקר היום השלישי להתקפה, 9 באוקטובר, עדיין לא טוהרו הקיבוצים [[בארי (קיבוץ)|בארי]] ו[[כפר עזה]] ואף נמשך [[קרב שדרות|הקרב בשדרות]].{{הערה|{{ציוץ|GONENB1|Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק|1711132907303993495|9 באוקטובר 2023}}}} לקראת הצהריים הודיע דובר צה"ל כי כל היישובים טוהרו, אך ייתכן שעדיין נמצאים מחבלים בשטח ישראל.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|דובר צה"ל: "אנחנו בשליטה ביישובים, עברנו להתקפה"|560420|9 באוקטובר 2023}}}} ב־10 באוקטובר נהרגו 22 מחבלים בשמונה מוקדים.{{הערה|{{ציוץ|bokeralmog|almog boker|1711864063628579214|11 באוקטובר 2023}}}} ==== הזירה האווירית ==== עם תחילת שיגורי הרקטות בשעה 06:28, הוזנקו לאוויר שני מטוסי קרב מ[[בסיס חצרים]] שפיטרלו כשעה סביב אסדת הגז תמר, מחשש לפגיעה בה באמצעות [[כטב"מ]].{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הכשלים של חיל האוויר ב-7 באוקטובר נחשפים: "התעסק במלחמה באיראן בזמן שהיא הגיעה לפה"|3634925|11 בינואר 2024}}}} על פי חיל האוויר, מבין שתי טייסות מסוקי הקרב, [[טייסת 113]] החזיקה כוננות בצפון ו[[טייסת 190]] הייתה בהדממה. צמד מסוקי הקרב הראשון שהיה בכוננות מיידית לאוגדת עזה הגיע לעוטף סביב 7:30–8:00, מ[[בסיס רמת דוד]] בצפון. מ[[בסיס רמון]] מסוק הקרב הראשון הגיע לעוטף ב־8:32. במשך היום הופעלו 10 [[מסוק קרב|מסוקי קרב]] [[בואינג AH-64 אפאצ'י|AH־64 אפאצ'י]] ב־28 גיחות וירו פגזי תותחים 30 מ"מ וטילי [[הלפייר]].<ref>{{mako|שי גל|"תצילו אותנו": טייסי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות מדברים|02cfdbceafc4b81027|news-military/6361323ddea5a810|21 באוקטובר 2023}}</ref> בתחילה הופעלו [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] כדי לעצור את שטף המחבלים והמון האזרחים שנהרו לשטח ישראל דרך הפרצות בגדר. בהמשך הופעלו המסוקים לטובת הבסיסים והיישובים. בארבע השעות הראשונות מתחילת הקרבות תקפו מסוקי קרב ומטוסי קרב כ־300 מטרות, רובן בשטח ישראל.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הטעיה של חמאס למסוקי צה"ל והכוונת טייסים בוואטסאפ|news/article/b111niukzt|15 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך הופעלו [[הרמס 450|כטמ"מי זיק]] חמושים של חיל התותחנים (שחלקם הגיע מ[[בסיס פלמחים]]{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|"אני שואל 'מה הטלפון עושה פה'. הוא עונה לי 'ככה אני מנהל את הקרב'"|3615013|10 באוקטובר 2023}}}}). חמאס פגע באמצעות טיל נ"ט במסוק [[יסעור (מסוק)|יסעור]] שהטיס לוחמי צנחנים בדרך ליישוב [[כרם שלום]]. הטייס הצליח לנחות ליד [[כפר מימון]] והלוחמים התפנו מהמסוק ללא פגע והביאו להצלת המושב, המסוק נותר בוער בשטח.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|בתחילת הלחימה: מסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמים תחת אש בעוטף|news/article/syceead11p|14 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ערוץ7|דביר עמר|הרב מיכאל אדרעי חושף: כך ניצל כפר מימון|619404|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{חדשות 13|שלומי אלדר|"כמו סרט מלחמה": הטייסים שמנעו טבח בכפר מימון חוזרים למושב|item/news/domestic/internal/kfar-maimon-903950964/|4 במרץ 2024}}}} ==== הזירה הימית ==== חוליות קומנדו ימי של חמאס עלו השכם בבוקר 7 באוקטובר [[הטבח בחוף זיקים|לחוף זיקים ורצחו דייגים ומתרחצים ישראלים]]. על פי חיל הים,{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|"עומדים בצורה טובה במאמץ ההגנה": חיל הים חושף - כך חוסלו עשרות מחבלים שהתכוונו לחדור לישראל|news/defense/article/14693993|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|עם פצצות עומק ותחת מתקפת נחילי רחפני נפץ {{!}} חיל הים חיסל יותר מ-30 מחבלים בתחילת המערכה|news/article/rygrs0fzp|10 באוקטובר 2023}}}} בדקות הראשונות של המלחמה בבוקר שבת נכחו מול זיקים שתי [[דבורה (כלי שיט)|דבורות]] ו[[צרעה (כלי שיט)|צרעה]] מפלגה 916 של [[חיל הים]], מאוישות בלוחמים ולוחמות. סירה מהירה ושש סירות גומי שהובילו מחבלים ניסו לפשוט לחוף [[זיקים]] ול[[אשקלון]]. על כל סירה היו בין שישה לשמונה מחבלים, שירו צרורות לעברם. הלוחמים הצליחו להטביע שלוש סירות חמאס ולפגוע בכל המחבלים שהיו במים. 4 סירות הצליחו להגיע לחוף, אך הכוחות הרגו את רוב המחבלים. כ־20 מחבלים נהרגו. כמו כן חיל הים פגע בכלי חקלאי שניסה לפרוץ את הגדר בקרבת החוף ובחוליות מחבלים נוספות ביבשה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://videoidf.azureedge.net/24ff86fc-2f00-4436-87de-04f404bab1d3|הכותב=דובר צה"ל|כותרת=לוחמי זרוע הים חיסלו עשרות מחבלים במרחב הימי הדרומי ובקו החוף|תאריך=7.10.2023}}</ref> עם זאת, חלק מהמחבלים הצליחו להגיע לחוף{{הערה|{{mako|ברהנו טגניה ניר דבורי|תיעוד: סירת מחבלים בחוף זיקים ב-7 באוקטובר|fa2d0da853c2c81027|news-military/6361323ddea5a810|2 בדצמבר 2023}}}} ולפגוע בישראלים. בכך הם שיבשו את החדירה מהים ואת הפגיעה בשני אתרים אסטרטגיים הסמוכים לחוף העזתי – מתקן [[קו צינור אילת-אשקלון|קו צינור הנפט]] ו[[תחנת הכוח רוטנברג]] באשקלון. === חילוץ תושבים === חלק ממאמצי צה"ל וכוחות המשטרה היה לחלץ ישראלים וזרים שהותקפו. כמה מאות אנשים היו בפסטיבל המוזיקה וברחו לכל עבר. חלק מתוכם ברחו לפרדסים, שדות, מכולות ועוד וניסו להסתתר ולברוח. חלקם העמידו פני מתים וכך ניצלו. משפחות בקיבוצים ניסו להסתגר ב[[ממ"ד]]ים. הישראלים שלחו בקשות לעזרה באמצעות טלפונים ניידים לקרוביהם ולמשטרה. כוחות הביטחון וכן אזרחים פעלו לאיתור וחילוץ הנפגעים מאזור הקרבות. לוחמים ותיקים, ובהם אלוף במיל' [[יאיר גולן]], אלוף [[דוד זיני]], אלוף במיל' [[נועם תיבון]], תא"ל [[רומן גופמן]], תא"ל [[עופר וינטר]] ותא"ל [[יעקב הלר]] הגיעו לאזורי הקרבות וסייעו בלחימה ובחילוץ נפגעים.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, איתן גליקמן|הקצינים הוותיקים הסתערו על מחבלים בזמן הטבח בדרום - וחיסלו אותם {{!}} תיעוד|news/article/sjhtxhxwa|8 באוקטובר 2023}}}} סרן (במיל') [[אלחנן קלמנזון]] מ[[עותניאל]], אחיו ואחיינו הגיעו לקיבוץ בארי בעת שמתנהלים קרבות בקיבוץ וחילצו ממנו כמאה אנשים. בפעולה זו אלחנן נהרג ואחיו מנחם נפצע.{{הערה|{{חדשות 13|אריאלה שטרנבך|"הגיעו ללב התופת": הגיבורים שהצילו יותר ממאה תושבי בארי|item/news/domestic/internal/beeri-903817496/|23 בנובמבר 2023}}}} כעשרה בדואים עסקו בחילוץ ישראלים מהמסיבה ברעים. שלושה מהם נהרגו בפעילות.{{הערה|שם=בורק|{{ציוץ|lirishavit|לירי בורק שביט|1712690223199482059|13 באוקטובר 2023}}}} עווד דראושה, פרמדיק מ[[אכסאל]], העניק סיוע רפואי ופינוי לנפגעים בפסטיבל המוזיקה ולבסוף נרצח גם הוא.{{הערה|שם=חדאד1|{{ציוץ|YosephHaddad|יוסף חדאד - Yoseph Haddad|1712439866087079992|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=ציוץ1|{{ציוץ|tamarishshalom|Tamar Ish Shalom תמר|1712578764876517397|13 באוקטובר 2023}}}} ביום השני ללחימה הגיעו לשטחי הלחימה ברכבי שטח כ־600 מתנדבים בדואים ישראלים, רובם משבט [[מסעודין אל-עזאזמה|אל עזאזמה]], והחלו לחפש נעדרים. בשלב מאוחר יותר התלוו אליהם שוטרים ומאבטחים. הם חילצו מאות אנשים בעשרות מוקדים שונים.{{הערה|שם=אחיטוב|{{הארץ|נטע אחיטוב|משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור|0000018b-1e53-d47b-a7fb-bfd3a10f0000|12 באוקטובר 2023}}}} == מתקפות על יעדים צבאיים == {{להשלים|פסקה=מטרת התבנית|נושא=ישראל}} === מפקדת אוגדת עזה === {{ערך מורחב|קרב מחנה רעים}} אחד הכוחות של חמאס תקף את מפקדת [[אוגדת עזה]] ב[[מחנה רעים]], שבקרבת קיבוץ [[רעים]]. רבים מחיילי האוגדה היו בחופשה לרגל חג סוכות. לטענת החמאס רבים מהחיילים הופתעו בשנתם, ורבים מהם נפלו בשבי. בתמונות שפרסם הארגון נראו מבנים וכלי רכב משוריינים עולים באש. בערבו של אותו היום הצליח צה"ל להשיג שליטה מלאה על המפקדה, לאחר קרבות קשים.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים|news/article/bjd11f11bt|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|יואב קרן|"שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד"|news/article/yokra13649411|27 באוקטובר 2023}}}} === מוצב ארז === {{ערך מורחב|קרב ארז}} מחבלים שפרצו את הגדר חדרו למתחם [[מעבר ארז]], כבשו אותו<ref>{{JDN||קשה לצפייה: חמאס מפרסם תיעוד של כיבוש מוצב מעבר ארז|2049036|8 באוקטובר 2023}}</ref> רצחו את החיילים ששהו בו ונכנסו דרכו לתוך ישראל. === בסיס מת"ק עזה === בסיס [[מנהלת תיאום וקישור]] נבנה צמוד לגדר המערכת, סמוך למחסום ארז. מחבלים פרצו לתוכו משני מוקדים – 12 דרך הגדר ועוד שישה–שבעה דרך ה[[ש"ג]], לאחר שפוצצו בו מטען גדול. הם הרגו שלושה מחיילי המת"ק, ותיעדו בשידור חי איך הם שובים שלושה חיילים.{{הערה|{{כאן||מתוך זמן אמת {{!}} שירתו יחד, נחטפו יחד - ותועדו בסרטון מטלטל|590317|31 באוקטובר 2023}}}} === מוצב פגה === {{ערך מורחב|קרב מוצב פגה}} מוצב פגה המכונה גם "מגן בארי" הוא מוצב פלוגתי הממוקם בין הגבול [[רצועת עזה]] לקיבוצים בארי ועלומים. בקרב שהחל השכם בבוקר לחמו 25 לוחמי פלוגה מבצעית ג' של [[גדוד 13]] ומחלקת מרגמות של גדוד המסייעת ב[[חטיבת גולני]] נגד כ-150 [[טרור פלסטיני|מחבלים]], שחדרו ל[[מוצב]] במספר גלים. בקרב שנמשך כ-11 שעות נהרגו שלושה עשר לוחמים מגדוד 13 ובעקבותיו. בצד [[חמאס]], עשרות מחבלים נהרגו במוצב וסביבותיו. === מוצב סופה === {{ערך מורחב|קרב מוצב סופה}} לוחמי מוצב סופה נפרסו מחוץ למוצב עוד לפני פרוץ האירועים, כחלק מנוהל רגיל. משום כך המחבלים שפרצו לבסיס נתקלו בבסיס כמעט ריק, כשמולם פועלת קבוצה של חמישה חיילים מ[[סיירת נח"ל]] וקבוצת לוחמי מחלקת המרגמות של גדוד 50. לאחר חילופי אש בתחילת הקרב מן העמדות לעבר כוח המחבלים שמנה פי כמה מהחיילים במוצב, התכנסו החיילים – ביניהם פצועים – לשני מקומות, ובהם התבצרו עד להגעת התגבורת - חדר האוכל ועמדת הש"ג הקדמי. לאחר כמה שעות קרב הזעיק מפקד הכוח בבסיס מסוק קרב כדי לסייע בעצירת המחבלים. כוח סיירת נח"ל שקפץ אל מחוץ למוצב, להגן על המרחב האזרחי, ספג אבדות ולבסוף התבצר באנדרטת דנגור. שישה מהלוחמים בכוח זה נהרגו, וחמישה נפצעו, עד חילוצם בצהריים. לקראת השעה 14:00 הגיעו לוחמים מ[[שייטת 13]] וטיהרו את המוצב ממחבלים שחדרו אליו. לאחר הקרב נמנו במקום 15 גופות של מחבלים שנהרגו בידי לוחמי הנח"ל וכ־40 מחבלים שנהרגו על ידי לוחמי השייטת.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הצל"שניקית מקרקל לחמה עם הצל"שניק מהסיירת: "המחבלים הסתובבו כזומבים"|news/article/bkk9mpszp|17 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=וואלה7060|{{וואלה|אמיר בוחבוט|"הגדוד שלי הרג כמאה מחבלים. מקווה שלא יהיו יותר ספקות לגבי בנות לוחמות"|3617060|18 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כאן|איתי בלומנטל|"תישארו בבונקר, אנחנו באים!": תיעוד דרמטי של לוחמי שייטת 13 מסתערים על מוצב סופה|565777|12 באוקטובר 2023}}}} === מוצב כיסופים === {{ערך מורחב|קרב מוצב כיסופים}} במוצב כיסופים שהו לוחמי [[גדוד 51]] של [[חטיבת גולני]]. במשך שעות ארוכות הם ערכו קרב נגד עשרות רבות של מחבלים, שהשתמשו ברובי סער, ברקטות נגד טנקים וברימונים. בקרב נהרגו שמונה לוחמים מהגדוד. בתום כ־50 שעות הצליחו לוחמי הגדוד, בצד כוח של [[סיירת אגוז]] שהצטרפה אליהם בהמשך, לבלום את המחבלים ולטהר את השטח מהם. === מוצב נחל עוז === {{ערך מורחב|קרב מוצב נחל עוז}} [[טרור פלסטיני|מחבלים]] המשתייכים ל[[גדודי עז א-דין אל-קסאם|זרוע הצבאית של חמאס]] פשטו על מוצב נחל עוז, וניהלו קרב עם לוחמי [[גדוד 13]] של [[חטיבת גולני]]. בקרב נהרגו רבים מלוחמי הגדוד, נוסף על האזרחים שנרצחו ב[[הטבח בנחל עוז|טבח בנחל עוז]] הסמוך. בתום שעות רבות של לחימה הצליחו חיילי צה"ל לבלום את המחבלים, בעזרת תגבורת של חיילי סיירת צנחנים. === מוצב מארס === מוצב מארס, שבו החזיקו כ־20 חיילים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 של [[חטיבת גולני]], היה המוצב היחיד שמחבלי חמאס לא הצליחו לחדור אליו. עם תחילת המתקפה עלו הלוחמים לעמדות של המוצב עם מקלעים מסוג [[מאג]], וניהלו קרב במשך שעות והרגו כ־90 מחבלים שהתקיפו אותם.{{הערה|{{ציוץ|eranbd|🇮🇱 Eran Ben David 🇮🇱|1721428427465429048|6 בנובמבר 2023}}}} === בסיס זיקים === {{ערך מורחב|קרב זיקים}} מחבלי חמאס נכנסו לשטח ישראל מהים ודרך גדר המערכת, 1.5 ק"מ דרומית למחנה זיקים, שהוא בסיס הטירונים של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף. רוב החיילים בבסיס זה, 90 טירונים, שירתו בצה"ל רק חודשיים. בבסיס שהתה משפחת רב בת עשר נפשות שבאה כבר ביום שישי לעשות את השבת והחג עם החיילים בבסיס. אם המשפחה, מיכל אלון, אחות במקצועה. בנוסף הגיעו לבסיס בזמן האירוע בשבת כ-20 עד 30 אזרחים שברחו ממחבלים בחוף זיקים. מייד עם ירי הרקטות מרצועת עזה החליפו חיילי סגל הבסיס את הטירונים שהיו בעמדות שמירה סביבו, והטירונים נשלחו לתפוס מחסה במיגוניות. שעה לאחר מכן, ב-7:31, החל ירי של כ-50 מחבלים על הבסיס. מול המחבלים ניצבו בעיקר חיילי סגל הבסיס. בטיפול בנפגעים השתתפה מיכל אלון, היא נורתה במכוון על ידי מחבל. בקרב, שהסתיים לפני השעה 10:00, נהרגו שבעה חיילים (ארבעה לוחמים ושלוש לוחמות). בנוסף לכך נפצעו שבעה נוספים, אך בסופה של הלחימה המחבלים הוכנעו והבסיס לא נכבש. === מערכת רואה־יורה === צה"ל התקין בקו הגבול מערכות [[רואה-יורה|רואה־יורה]] הכוללות מקלע כבד המופעל מרחוק. עם תחילת המתקפה שלח החמאס [[רחפן|רחפנים]] מצוידים במטעני נפץ שהשמידו את המתקנים.{{הערה|שם=רוחקס|{{ישראל דיפנס|עמי רוחקס דומבה|הטכנולוגיות שכשלו במתקפת הפתע של חמאס|59814|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן, צה"ל הציב לאורך קו הגבול שורה של מצלמות מעקב שחוברו למרכז בקרה ושליטה שבו פעלו ה[[חיל האיסוף הקרבי#תצפיתניות|תצפיתניות]]. עם תחילת המתקפה ירו מחבלי החמאס במצלמות ב[[טיל נ"ט|טילים נגד טנקים]],{{הערה|שם=רוחקס}} כבשו את בסיס ה[[תצפיתניות]] ב[[נחל עוז]] והחזיקו בו במשך שבע שעות, עד לשחרורו בידי [[סיירת צנחנים]].{{הערה|{{mako|לי נעים|"אם לא תשלחו כוחות – נמות": עדויות התצפיתניות שנותרו לספר על רגעי האימה|7dc1b3c79271b81026|news-military/6361323ddea5a810|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני|20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות|news/local/article/14694623|10 באוקטובר 2023}}}} === בסיס אורים – מודיעין === {{ערך מורחב|הקרב בבסיס אורים}} כוח חמאס שמנה כעשרה מחבלים תכנן לפרוץ לבסיס "ירקון", הסמוך לקיבוץ [[אורים]], אשר לפי פרסומים הוא בסיס של [[יחידה 8200]].{{הערה|שם=ynet031}} בשל טעות בזיהוי פרצו המחבלים לבסיס סמוך במתחם, ששייך ל[[פיקוד העורף]]. המחבלים הרגו ופצעו חיילים בתוך ה[[בונקר]] וניסו לחפש [[מידע מסווג]] במערכות המחשב של הבסיס.{{הערה|{{ynet|רונן ברגמן|"ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז"|news/article/byqj0fbza|17 באוקטובר 2023}}}} כאמור עשרה מחבלים תקפו את מחנה אורים של מפקדת מחוז הדרום של [[פיקוד העורף]], בזמן שבבסיס שהו 14 חיילים וחיילות. בהתקפה נהרגו שבעה מחיילי הבסיס. לעזרתם הגיעו לוחמים של [[יחידת שלדג]],{{הערה|{{אתר חיל האוויר|יעל קוצ'רגין|"חרבות ברזל": מפקד יחידת שלדג מספר על גבורת הלוחמים עם פרוץ המלחמה|9701-61374|9 באוקטובר 2023}}}} חיילים מ[[מרכז הטסה והכשרות מיוחדות]], חיילים מגדוד 414 של [[חיל האיסוף הקרבי]] מהבסיס הסמוך ואנשי יחידת המשא ומתן המטכ"לית, והם הרגו את המחבלים שפרצו לבסיס. אחת החיילות שהגיעו מיחידה 414 נהרגה גם היא בחילופי האש על הגדר בין שני הבסיסים.{{הערה|{{מעריב אונליין|מאיה בואנוס|בדרך לכניסה הקרקעית? "תחושה מאוד גדולה של מוכנות" {{!}} מיוחד למעריב|news/military/Article-1047064|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|מור שמעוני|המפקד שנפצע בקרב באורים מדבר לראשונה: "חיילים וחיילות שלא הוכשרו כלוחמים נלחמו כמו אריות"|news/article/byypxt7na|17 בנובמבר 2023}}}} == מעשי טבח באזרחים בשטח פתוח == [[קובץ:Armed_Hamas_gunmen_shooting_civilian_woman_on_her_knees_at_Kibbutz_Alumim_October_7_2023.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|מחבל עזתי חמוש יורה באישה בקיבוץ עלומים בבוקר 7 באוקטובר]] מחבלי החמאס, שהגיעו בכוחות ובאמצעי נשק עודפים, פשטו על יותר מ־30 יעדים אזרחיים בתחומי העוטף, בהם שלוש ערים, מעל 20 קיבוצים, כחמישה מושבים, מסיבת טבע וחוף ים. במקצתם נערכו קרבות הגנה של התושבים ובמקצתם התבצע טבח. המחבלים הצליחו להרוג למעלה מ-800 אזרחים ולחטוף יותר ממאתיים אזרחים וחיילים לרצועת עזה. === הטבח בפסטיבל נובה === {{ערך מורחב|הטבח במסיבת הטבע ליד רעים}} [[קובץ:קיר המכוניות.jpg|ממוזער|[[קיר המכוניות]] ליד מושב [[תקומה]], לשם הועברו מאות רבות מהמכוניות מ[[הטבח בפסטיבל נובה]].]] עשרות מחבלים הגיעו למתחם [[מסיבת טראנס|מסיבת טבע]] ביער רעים, ירו לעבר המשתתפים והשליכו רימונים. מספר הנרצחים ב[[טרור פלסטיני|פיגוע הטרור]] הגדול בתולדות מדינת ישראל מוערך, לפי תחקיר של המשטרה, ב־364 לכל הפחות, 17 מתוכם שוטרים.{{הערה|{{mako|ברהנו טגניה|תחקיר המשטרה חושף: 364 נטבחו במסיבת הטבע ברעים|ec3f8e05fcedb81027|news-military/6361323ddea5a810|17 בנובמבר 2023}}}} מאות נפצעו,{{הערה|{{כלבו|חגית הורנשטיין|haifa-news/157757|מימדי הטבח ברעים נחשפים: 260 נרצחים במסיבה|8 באוקטובר 2023}}}} ומחבלי חמאס [[חטיפה|חטפו]] חלק מהמשתתפים לעזה. === מסיבת פסיידאק === {{ערך מורחב|הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק}} מסיבת פסיידאק הייתה מסיבת טבע קטנה שהתקיימה בשטחים החקלאיים שבין ניר עוז לנירים. לפי עדויות של משתתפי המסיבה החמאס לא ידע עליה ולכן לא תקף אותה, אך חלק מהמשתתפים עזבו את מתחם המסיבה לאחר שהחלה מתקפת הטילים בבוקר 7 באוקטובר כדי להגיע למרחב מוגן, ו־16 מהם נרצחו בזמן מנוסתם בכבישים, במיגוניות או בקרבת היישובים הסמוכים.{{הערה|{{המקום|דור זומר ורויטל חובל|"דיברנו עם מוקד 105, עם המשטרה, עם זק"א. הם כל פעם מחדש בשוק שהייתה עוד מסיבה"|post-psy-duck|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{mako|אביבית מיסניקוב|המסיבה הנוספת שעשרות לא חזרו ממנה: "הם נעדרים. לא מצאנו אותם שם"|2d1ce70643a1b81026|news-military/6361323ddea5a810|10 באוקטובר 2023}}}} === חוף זיקים === {{ערך מורחב|הטבח בחוף זיקים}} בבוקר מתקפת הפתע על ישראל פלשו לחוף זיקים, שהוא החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל, חוליות קומנדו ימי של מחבלי [[גדודי עז א-דין אל-קסאם|גדודי עז א־דין אל־קסאם]], הזרוע הצבאית של [[חמאס]] ורצחו כעשרים ישראלים ששהו בחוף. כוחות מיחידת מגלן הרגו את המחבלים. בין 20 ל־30 אזרחים ברחו מהמחבלים ומצאו מחסה במחנה זיקים.{{הערה|{{הארץ|הילו גלזר|קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים|0000018b-4555-d614-abcf-ed7772420000|19 באוקטובר 2023}}}} === כביש 232 === {{ערך מורחב|הטבח בכביש 232}} [[כביש 232]], שהוא הכביש הראשי והחשוב של אזור [[עוטף עזה]], נכבש בבוקר המתקפה על ידי מאות מחבלים שארבו בכל צומת ובמספר רב של נקודות בכביש. בכביש זה נרצחו לפי הערכות שונות כמה עשרות ישראלים. == מתקפות ומעשי טבח בתוך הערים == === קרב שדרות === [[קובץ:The remains of the Sderot city police Photo by Yoav Keren.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שרידי בניין משטרת שדרות]] {{ערך מורחב|קרב שדרות}} הקרב בשדרות נמשך מ-7 באוקטובר 2023 עד ל-9 באוקטובר 2023. בתחילה חדרו מחבלים לעיר [[שדרות]], השתתפו בחילופי אש עם יחידות [[משטרת ישראל]] ואזרחים, ורצחו ופצעו רבים.{{הערה|{{Cite news|title=Footage emerges of 'gunmen in Sderot'|url=https://www.bbc.com/news/av/world-middle-east-67037808|work=BBC News|access-date=2023-10-07|language=en-GB}}|כיוון=שמאל}} בסופו של דבר כבשו המחבלים את תחנת המשטרה המקומית.{{הערה|{{Cite news|title=Gunmen in homes, captives abducted leave Israelis in shock|url=https://www.reuters.com/world/middle-east/gunmen-homes-captives-abducted-gaza-leave-israelis-shock-2023-10-07/|work=Reuters|date=2023-10-07|access-date=2023-10-07|language=en|first=Ammar|last=Awad|first2=Maayan|last2=Lubell}}|כיוון=שמאל}} עם הגעת תגבורת של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/israeli-forces-beginning-to-demolish-sderot-police-station-where-terrorists-holed-up/|הכותב=Emanuel Fabian|כותרת=Israeli forces beginning to demolish Sderot police station where terrorists holed up|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-10-07}}|כיוון=שמאל}} נערך קרב קשה שנמשך כ־20 שעות, שבסופו העדיפו כוחות הביטחון להרוס את הבניין על המחבלים שהתבצרו בו.{{הערה|{{ynet|איתן גליקמן|תחנת המשטרה נהרסה, עדיין יש חשש למחבלים: שדרות הפכה לשדה מלחמה|news/article/s1clfylb6|8 באוקטובר 2023}}}} לפחות עשרים שוטרים נהרגו באירוע.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jewishpress.com/news/eye-on-palestine/hamas/100-dead-1000-injured-50-kidnapped-as-hamas-invades-southern-israel/2023/10/07/|הכותב=David Israel|כותרת=300 Dead, 1,450 Injured, 50 Kidnapped as Hamas Invades Southern Israel|תאריך=2023-10-07|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-10-07}}|כיוון=שמאל}} === הטבח באופקים === {{ערך מורחב|קרב אופקים}} הטבח התרחש בין 7 באוקטובר [[2023]] ל־9 באוקטובר 2023 לפנות בוקר. מספר הנרצחים עומד על 34 מתושבי אופקים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|קרבות באופקים: חוסלו חלק מהמחבלים שפשטו על העיר, אזרחים נרצחו|news/article/sywvtacxt|7 באוקטובר 2023}}}} שוטרים, לוחמי [[ימ"מ]], אזרחים חמושים בכלי נשק אישיים, וחיילים בחופשה נלחמו במחבלים במשך שעות. בקרבות נהרגו שמונה שוטרים וחמישה חיילים. == מעשי טבח, מתקפות טרור וקרבות ביישובי העוטף == {{תמונה מוסתרת|כותרת=תמונה קשה לצפייה|תמונה=Disaster Victim Identification after 2023 Hamas attack on Israel (ZAKA1049)..jpg|רוחב=250|הסבר=גופה שרופה}} === קיבוץ בארי === [[קובץ:קיבוץ בארי לאחר הטבח צילום- יואב קרן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קיבוץ בארי לאחר הטבח]] [[קובץ:מבנה מגורים שרוף בקיבוץ בארי לאחר התקפת הפתע. צילום-יואב קרן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבנה מגורים שרוף בקיבוץ בארי לאחר התקפת הפתע. צילום: [[יואב קרן]]]] {{ערך מורחב|הטבח בקיבוץ בארי}} בתחילת מתקפת הפתע חדרו לקיבוץ יותר ממאה מחבלים חמושים היטב. הם התגברו על [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] וכוחות ראשונים שהוזעקו למקום, וערכו טבח בתושבי הקיבוץ, שבו רצחו כ-92 מיושבי הקיבוץ.{{הערה|{{סרוגים||זעזוע בדרום: מעל 100 גופות נמצאו בקיבוץ בארי|849521-זעזוע-בדרום-מעל-100-גופות-נמצאו-בקיבוץ-בא|9 באוקטובר 2023}}}} לפחות 26 תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה בידי החמאס. המחבלים גרמו הרס רב למבנים ורכוש בקיבוץ. במעשי הטבח, ההרס והביזה השתתפו אזרחים עזתים שהגיעו לקיבוץ במהלך הטבח. כוחות גדולים מיחידות צה"ל ומשטרת ישראל, בפיקודו של תא"ל [[ברק חירם]], הגיעו לקיבוץ, ובלחימה קשה, שנמשכה עד יום שני בצהריים, הסתיים טיהור הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו במתחמים שונים בקיבוץ, חלקם עם אזרחים לכודים.{{הערה|שם=הלר|{{חדשות 13|אור הלר|קצין בכיר על הטבח בבארי: "כשלנו בהגנה, המחבלים התחפשו לחיילים"|item/news/politics/security/n06om-903745823|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=mako81027}} === מושב נתיב העשרה === {{ערך מורחב|הטבח בנתיב העשרה}} מחבלים חדרו למושב [[נתיב העשרה]] ורצחו לפחות 21 מתושביו.{{הערה|{{ערוץ7||הותר לפרסום: לפחות 15 נרצחו היום בטבח בנתיב העשרה|615909|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{mako|תמיר סטיינמן אדוה דדון|הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא|9e6adddcc4e1b81027|news-military/6361323ddea5a810|11 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ כפר עזה === {{ערך מורחב|הטבח בכפר עזה}} בקיבוץ כפר עזה נרצחו כ־72 איש. לאחר שכוחות צה"ל הגיעו למקום התנהלו קרבות ממושכים, ביום הראשון והשני להתקפה, מול כעשרה מחבלים שחדרו לקיבוץ.{{הערה|{{ynet|מתן צורי, גלעד מורג, אלישע בן קימון, יואב זיתון, אילנה קוריאל|הקרב הקשה בכפר עזה נמשך: "הסיוט הכי גדול של תושבי העוטף התגשם"|news/article/ryczojxwa|8 באוקטובר 2023}}}} חלק מתושבי הקיבוץ היו נצורים בבתיהם עד למחרת. === קיבוץ חולית === {{ערך מורחב|הטבח בחולית}} בחדירה ל[[חולית (קיבוץ)|קיבוץ חולית]] נרצחו 11 מתושבי הקיבוץ ושני עובדים זרים.{{הערה|{{ערוץ7||פורסמו שמותיהם של נרצחי קיבוץ חולית|952619|8 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ ניר עוז === {{ערך מורחב|הטבח בניר עוז}} [[קובץ:Nir oz burned home and trees.jpg|ממוזער|בית שנשרף בידי מחבלי חמאס בטבח בניר עוז]] בקיבוץ [[ניר עוז]] הציתו המחבלים בתים וזרעו הרס, בעוד אנשי הקיבוץ מסתגרים ב[[ממ"ד]]ים ונועלים אותם מבפנים. נרצחו 38 בני אדם, ובכלל זה משפחה שלמה בת חמש נפשות.{{הערה|{{ynet|מתן צורי|יותר מ-100 נרצחים, נעדרים וחטופים בניר עוז, יותר מ-70 בכפר עזה: המספרים הבלתי-נתפסים|news/article/rkbtg11twt|15 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה||משפחה שלמה נמחקה: אם, אב ושלושת ילדיהם נטבחו בניר עוז|3614648|9 באוקטובר 2023}}}} מהקיבוץ נחטפו למעלה מ-70 תושבים בהם סבתא ומשפחה בת חמש נפשות, [[נילי מרגלית]] האחות מבית חולים סורוקה בת הקיבוץ וכן{{הערה|{{ציוץ|mich_uria|Michael Uria • מיכאל אוריה|1710953941398073698|8 באוקטובר 2023}}}} אישה, שני ילדיה ושני הוריה.{{הערה|{{ציוץ|YosephHaddad|יוסף חדאד - Yoseph Haddad|1710874726413783189|8 באוקטובר 2023}}}} כן [[חטיפת משפחת ביבס|נחטפו בני משפחת ביבס]], בהם החטוף הצעיר ביותר, כפיר בן ה-9 חודשים. רק לקראת ערב הגיעו הכוחות לחלץ את הנצורים. 160 חברי הקיבוץ נותרו עוד לילה שלם בגני ילדים, עד שפונו ל[[אילת]].<ref>{{TheMarker|סיון קלינגבייל|מעולם לא חשבתי שמה שאכתוב על הבית בו גדלתי יהיה קינה|0000018b-186a-df31-a99f-7deb33930000|10 באוקטובר 2023}}</ref> === קיבוץ נחל עוז === {{ערך מורחב|ערכים=[[הטבח בנחל עוז]], [[קרב נחל עוז]]}} בקיבוץ נחל עוז חדרו מחבלים במתקפת הפתע. הם טבחו בתושבים מהקיבוץ וחטפו אחרים. לאחר מעל 12 שעות של לחימה צה"ל השיג שליטה על הקיבוץ ופינה את תושביו. === קיבוץ סופה === {{ערך מורחב|קרב סופה}} בבוקר ההתקפה הסתערו עשרות מחבלים על [[סופה (קיבוץ)|קיבוץ סופה]]. אליה לילינטל, ה[[רבש"ץ]] של הקיבוץ, זיהה את המחבלים בשלב מוקדם, הרג כמה מהם ואסף את כיתת הכוננות, שמנתה שישה אנשים. כיתת הכוננות בלמה את רוב המחבלים בגדר הקיבוץ והגנה על חייהם של כ־200 מתושבי המקום. שלושה מחברי הקיבוץ נרצחו במתקפה. לאחר כשש שעות לחימה הצליחו כוחות הביטחון להגיע לקיבוץ. עשרה מחבלים נלכדו ו־20 מהם נהרגו בקרבות.{{הערה|{{וואלה|יניר יגנה|שישה תושבים מול עשרות מחבלים: גיבורי הקרב בקיבוץ סופה משחזרים|3615926|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כאן||הגיבור של קיבוץ סופה: קצין הביטחון שהציל יותר מ-200 תושבים|11894|11 באוקטובר 2023|content}}}}{{הערה|{{חדשות 13|אלמוג בוקר|תיעוד: תושבי קיבוץ סופה מריעים לרבש"צ שהציל את חייהם|item/news/politics/security/sufa-kibbutz-903744302|10 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ עין השלושה === {{ערך מורחב|קרב עין השלושה}} ב[[עין השלושה]] נרצחו ארבעה תושבים בידי מחבלי חמאס, שאותם בלמו ארבעת חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ. === מושב יכיני === {{ערך מורחב|הטבח ביכיני}} סמוך ל־7:40 פשטו עשרות מחבלים על המושב יכיני, וטבחו בו לפחות שבעה בני אדם. רבש"ץ המושב שהה בתאילנד באותה שעה וניהל את בלימתם משם. === קיבוץ זיקים === {{ערך מורחב|הקרבות בזיקים (2023)}}{{הפניה לערך מורחב|קרב זיקים}} [[כיתת כוננות]] של קיבוץ [[זיקים]] שמנתה 12 חברים נלחמה בשמונה מחבלים שהגיעו ברכב סוואנה ותקפו את הקיבוץ. לאחר קרב שנמשך כשעה הם הצליחו להרוג את כל המחבלים, לאחר שאחד מחברי כיתת הכוננות הצליח לאגף את המחבלים. בקרב נפצעו שני חברי קיבוץ.{{הערה|{{ערוץ7||גבורת הלוחמים: "קובי וחברי כיתת הכוננות הצילו את הקיבוץ"|615921|8 באוקטובר 2023}}}} בהמשך פונו חברי הקיבוץ לקיבוץ [[מעלה החמישה]].{{הערה|{{וואלה|שלומי הלר|תושב זיקים: מה שעברתי ב-4 הימים האחרונים - דורש שינוי פאזה מוחלט במדינה|3615059|10 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ כרם שלום === {{ערך מורחב|קרב כרם שלום}} [[כיתת כוננות]] בקיבוץ [[כרם שלום]], שמנתה תשעה תושבי הקיבוץ ושישה חיילים סדירים, נלחמה במשך שש שעות במחבלים שתקפו את הקיבוץ ומנעה את נפילתו, עד שהגיעו הכוחות הסדירים. בלחימה נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות,{{הערה|{{ערוץ7||קרב הגבורה בכרם שלום|616064|9 באוקטובר 2023}}}} עמיחי ויצן וידידיה רזיאל.<ref>{{סרוגים|יהודית לזרוביץ'|קרב הגבורה של עמיחי ישראל ויצן וידידיה רזיאל ז"ל|849018-קרב-הגבורה-של-עמיחי-ישראל-ויצן-וידידיה|9 באוקטובר 2023}}</ref> === קיבוץ ניר עם === {{ערך מורחב|קרב ניר עם}} בקיבוץ [[ניר עם]] הציבה ה[[רבש"ץ|רבשצ"ית]], ענבל ליברמן, את מחלקת הכוננות במארבים לאורך הגדר ברגע שהגיעה הידיעה הראשונה שמשהו מתרחש. את הקיבוץ תקפו 35 מחבלים, וחברי כיתת הכוננות ניהלו איתם קרב במשך כשלוש שעות. הם הרגו שני מחבלים.{{הערה|{{ynet|מתן צורי|המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים|news/article/yokra13627562|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|בזמן מתקפת המחבלים: הסיפור הבלתי יאומן של הצעירה שהצילה קיבוץ שלם|news/israel/Article-1043955|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|[https://www.facebook.com/photo?fbid=2707427386074613&set=a.104778886339489 הקרב בניר עם], בדף הבית של זיו רובינשטיין בפייסבוק, 9 באוקטובר 2023}} בהמשך הגיעו לקיבוץ לוחמי [[החטיבה הטקטית של משמר הגבול|היחידה הטקטית]] ו[[משמר הגבול#יחידת מסתערבים (ימ"ס)|יחידת המסתערבים]] של [[משמר הגבול]], ומאוחר יותר הצטרף אליהם גם גדוד 13 של חטיבת גולני. הלוחמים ניהלו קרב מול המחבלים והרגו אותם. שני לוחמים נהרגו בקרב. כל תושבי הקיבוץ ניצלו מטבח.<ref>{{כיכר השבת|קובי אטינגר|תיעוד דרמטי: לוחמים הסתערו וחיסלו 35 מחבלים בניר עם|police/s2eedx|12 באוקטובר 2023}}</ref> === קיבוץ עלומים === {{ערך מורחב|קרב עלומים}} על קיבוץ [[עלומים (קיבוץ)|עלומים]] פשטו שלושים מחבלים, שנהדפו על ידי [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] בת 12 תושבים שהרגו עשרה מהמחבלים. הם ניהלו את הקרב לבדם מ־6:30 בבוקר ועד שהגיעו כוחות מ[[יחידת מצדה]] ו[[יהל"ם]] בשעה 12. בקרב נרשמו הרוג ופצוע אחד בצד הישראלי. בהמשך פנו המחבלים לרפת, רצחו 16 עובדים זרים מ[[נפאל]] ומ[[תאילנד]] וחטפו שמונה מהם. הם גם שרפו את ה[[סילו]] ואת מכון החליבה, חוררו ביריות את מכלי החלב וזרעו הרס רב. ב־12:30 הגיעו עשרות מחבלים לאזור בית האריזה של הקיבוץ, נתקלו בכוח צנחנים, ו[[מסוק קרב]] הרג את מרביתם. ביום שני פונו חברי הקיבוץ ל[[נתניה]].<ref>{{מקור ראשון|מיכאל טוכפלד|כיתת כוננות מול עשרות מחבלים: הקרב שהציל את קיבוץ עלומים|news/yoman/679665|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{mako|חדשות הבוקר|"היינו 12 תושבים מול עשרות מחבלים. נלחמנו על הבית"|bfb26ac6c6d1b81027|tv-morning-news/articles|11 באוקטובר 2023}}</ref> === קיבוץ סעד === {{ערך מורחב|קרב סעד}} כמה מחבלים ניסו להיכנס ל[[קיבוץ סעד]]. הם הגיעו לשער הקיבוץ שהיה סגור בגלל החג ירו RPG וזרקו רימונים על השער כדי לפוצץ אותו ולהיכנס פנימה. הניסיון לא צלח והשער נשאר נעול. באותו זמן ירתה לכיוונם כיתת הכוננות של היישוב, והגיע טנק בודד שפגע במחבלים רבים והמחבלים נסוגו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hamal.co.il/main/שדגה-61621|הכותב=מערכת חמ"ל|כותרת=השבת שמרה עליהם: החמאס לא הצליחו להיכנס לסעד ומפלסים|אתר=hamal|תאריך=}}</ref><ref>{{Citation|title=נס הטנק מקיבוץ סעד {{!}} על הניסים|url=https://www.youtube.com/watch?v=LnTb2syQXPw|accessdate=2023-12-10|language=he-IL}}</ref> בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאה גם תוכנית לכיבוש סעד בעזרת שני כוחות שיתקפו ממזרח ומערב, ובין השאר יכבשו את בית הספר דעת ואת מדרשת בני עקיבא.{{הערה|שם=מסמך}}{{הערה|אנה שכטר, [https://www.nbcnews.com/news/investigations/top-secret-hamas-documents-show-terrorists-intentionally-targeted-elem-rcna120310 'Top secret' Hamas documents show that terrorists intentionally targeted elementary schools and a youth center], באתר [[NBC]], {{כ}}14 באוקטובר 2023}} === קיבוץ כיסופים === {{ערך מורחב|הטבח בכיסופים}} במתקפת מחבלים על כיסופים נרצחו שמונה חברי קיבוץ ושישה עובדים זרים. חבר קיבוץ נוסף נהרג בקרב ב[[כפר עזה]]. ארבעה מחברי הקיבוץ נחטפו. למבני הקיבוץ נגרם נזק כבד. הקיבוץ פונה מתושביו במוצאי שבת. ביום שלישי הגיע אליו מנהל ה[[רפת]], תושב אשקלון, ונרצח בידי מחבלים שארבו לו. שני טנקים הרגו את המחבלים, ובתוך כך הרסו את מכון החליבה.{{הערה|{{וואלה|אלי אשכנזי|ראובן התעקש לחלוב את הפרות - ונהרג על ידי מחבל שהסתתר ברפת בכיסופים|3615034|10 באוקטובר 2023}}{{ש}}{{הארץ|ניר חסון|ביציאה מהממ"ד, ניצולי הקרב בכיסופים גילו שהלכה להם המדינה|0000018b-24b8-dd34-afdf-f5bf99b80000|13 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ רעים === {{ערך מורחב|קרב רעים}} בתחילת מתקפת הפתע תקפו עשרות מחבלים את קיבוץ [[רעים]], ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] שלו, שבה שישה חברים.{{הערה|{{דבר ראשון|אוריאל לוי|"אני והחבר הכי טוב שלי נלחמים יחד על המקום בו אנחנו מגדלים ילדים": עדות מהקרב ברעים|454834|10 באוקטובר 2023}}}} חמישה מתושבי הקיבוץ נהרגו וחמישה נחטפו.{{הערה|{{ynet|מתן צורי|המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים|news/article/yokra13627562|12 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ ארז === {{ערך מורחב|קרב ארז}} עם תחילת המתקפה התקשר רבש"ץ קיבוץ [[ארז (קיבוץ)|ארז]], שלא נכח באזור, לקודמו בתפקיד. זה הקפיץ את כיתת הכוננות לעמדות דקות לפני ניסיון החדירה של המחבלים לקיבוץ. שניים מחברי כיתת הכוננות, שהתמקמו בעמדת תצפית גבוהה, פתחו באש לעבר שני טנדרים בכביש הגישה לקיבוץ (לאחר שזוהו כמחבלים) ובמקום התפתח קרב יריות. לעזרתה של כיתת הכוננות הגיעה תגבורת מקיבוץ [[אור הנר]], מה שאִפשר להמשיך בלחימה במשך שלוש שעות, עד שרוב המחבלים נפגעו מבלי שהצליחו לחדור לקיבוץ. בקרב נהרג סרן במילואים אמיר נעים, תושב הקיבוץ וחבר בכיתת הכוננות.{{הערה|איתן בן דוד, [https://www.facebook.com/photo/?fbid=286477074301409&set=a.133998996215885 סיפור כיתת הכוננות וההגנה על קיבוץ ארז], באתר פייסבוק, 11 באוקטובר 2023}}{{הערה|{{ynet|מתן צורי|כיתת הכוננות של קיבוץ ארז הצילה אותו מטבח: "נלחמנו כמו אריות, חבר מת בידיי"|news/article/hkhqatmb6|10 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ ניר יצחק === {{ערך מורחב|מתקפת הטרור על ניר יצחק}} בקיבוץ [[ניר יצחק]] פעלה כיתת הכוננות מול עשרות מחבלים והצליחה חלקית לעצור את המתקפה, אך ארבעה מחברי כיתת הכוננות נחטפו. כמו כן רצחו המחבלים שלושה מחברי הקיבוץ (ובהם הרבש"ץ) וחטפו לרצועת עזה מספר לא ידוע של חברים.{{הערה|{{ynet|מתן צורי|משפחה שלמה, 4 מחברי כיתת הכוננות: בניר יצחק מייחלים לאות חיים מהנעדרים|news/article/b1i7er7b6|11 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ מגן === {{ערך מורחב|קרב קיבוץ מגן}} כיתת הכוננות של [[מגן (קיבוץ)|הקיבוץ]] הדפה את המתקפה. כוחות צה"ל הגיעו לאזור רק לאחר כשבע שעות. חבר הקיבוץ אבי פליישר נרצח במתקפה, ושני אחרים נפצעו. למחרת שוב היה ניסיון חדירה לקיבוץ, שצה"ל הדף. ב־9 באוקטובר הקיבוץ פונה. === מושב פרי גן === {{ערך מורחב|קרב פרי גן}} במושב [[פרי גן]] ניצלו המחבלים את חסרונם של רוב החברים בחוליית הכוננות, שהיו מחוץ ליישוב, והצליחו לחדור ליישוב ולירות על תושבים. שלושה מחברי כיתת הכוננות של היישוב [[שלומית (יישוב)|שלומית]] בהם הרבש"ץ הגיעו מיוזמתם לסייע בהגנת פרי גן, ולאחר שחלקם נפצעו הוזעקו עוד מחברי כיתת הכוננות של שלומית. בסך הכל השתתפו בקרב 11 מחברי כיתת הכוננות של המושב שלומית; ארבעה מתוכם נהרגו וארבעה נפצעו.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס|"נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון|magazine/shishabat/article/14702187|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס|"נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון|14702187|12 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ יד מרדכי === {{הפניה לערך מורחב|קרב יד מרדכי (2023)}} עם תחילת המתקפה נפרסה [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] של [[יד מרדכי]] לאורך ה[[גדר]] הדרומית והשער. ההיתקלות הראשונה עם המחבלים הייתה בקרבת השער. למקום הגיעו שלושה לוחמי [[מג"ב]], שקיבלו פקודה לחסום את [[צומת יד מרדכי]], והחל קרב יריות ביניהם ואנשי כיתת הכוננות ובין כ־20 מחבלים שהגיעו על שמונה [[אופנוע]]ים לשער הקיבוץ. המחבלים ירו [[רקטה נגד טנקים|רקטת RPG]] על רכב אנשי מג"ב (שהחטיאה את המטרה) ואף הצליחו לפוצץ את הגדר של הקיבוץ. בזמן הקרב הצטרפו ללחימה כמה לוחמי [[ימ"מ]], והם הצליחו להרוג את המחבלים. זמן קצר לאחר מכן הגיע לגדר הקיבוץ [[טנדר]] ועליו כשמונה מחבלים, והכוח המגן התפצל והצליח לאגף את המחבלים ולהרוג אותם. שום מחבל לא הצליח לחדור לקיבוץ בהתקפה.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי|news/article/s1mjkxtb6|18 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ מפלסים === {{ערך מורחב|קרב מפלסים}} בתחילתה של מתקפת הפתע תקפו כ־30 מחבלים את קיבוץ [[מפלסים]], ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו. בצומת הכניסה למפלסים רצחו מחבלי חמאס אזרחים, ולאחר מכן פוצצו את שער הולכי הרגל הראשי וחדרו לקיבוץ. ליד רפת הקיבוץ חטפו המחבלים קבוצת עובדים [[תאילנד]]ים, ולאחר ירי מצד כיתת הכוננות שחררו אותם.{{הערה|{{פוסט פייסבוק|alonschusterofficial|[[אלון שוסטר]]|pfbid08LBAGsyd1tBX6cgwGMS8rtpv4QBXxm2WWVGqMM3JuavwVDPz8G1t7CswaWvW61vwl||כיפורים בסוכות|11 באוקטובר 2023}}}} כוחות נוספים של מחבלים תקפו את הקיבוץ משלושה מוקדים, ונהדפו. באזור השעה 15:00 בצהריים חברו אל כיתת הכוננות לוחמי גדוד ההכשרות של חטיבת [[חטיבת כפיר|כפיר]], אשר סייעו לחברי כיתת הכוננות להדוף את המחבלים, והחלו בפינוי האזרחים והגנה על גבולות הקיבוץ, לאורך הלחימה בקיבוץ מספר טירונים נפצעו בהיתקלויות עם מחבלי החמאס. באזור [[אנדרטת חץ שחור]] שליד מפלסים נערך קרב גדול בין מאות מחבלים לאנשי שב"כ, ימ"מ וחיל האוויר. הקרבות באזור הקיבוץ נמשכו כמה שעות, ונהרגו בהם כ־200 מחבלים. השאר נמלטו, ברובם ל[[רצועת עזה]]. === מושב מבטחים === {{ערך מורחב|קרב מבטחים}} תוך כדי המתקפה הגיעו המחבלים גם למושב [[מבטחים (מושב)|מבטחים]] והצליחו להיכנס למושב, כשמולם כיתת כוננות שרק לשלושה מחבריה היו כלי נשק. בקרב נהרגו הרבש"ץ, דן אסולין, טל ממן, איתי נחמיאס, גיל אביטל וליאור בן יעקב. רק בצהריים הגיעו כוחות חילוץ.{{הערה|נתנאל אלדה, [https://www.yeshuvnik.net/חדשות/דן-אסולין-הרבש-צ-הגיבור-של-מושב-מבטחים-נהרג-בהתקלות-עם-מחבלים-556976 דן אסולין הרבש"צ הגיבור של מושב מבטחים נהרג בהתקלות עם מחבלים], באתר "מושבניק", 13 באוקטובר 2023}} === קיבוץ נירים === {{ערך מורחב|הטבח בנירים}} את קיבוץ [[נירים]] תקפו כ־20 מחבלים. כיתת הכוננות וקצין משטרה ששהה בקיבוץ ניהלו במשך שעתיים קרב מול המחבלים כשהם מתבצרים על הסילו. בהמשך הגיע מסוק לסייע וירה על מחבלים ששהו מחוץ לגדר. רק לאחר שבע שעות הגיעה למקום תגבורת צה"לית. באירוע נהרגו חמישה מחברי הקיבוץ וחמישה אחרים נעדרים.{{הערה|שם=ynetjw6|{{ynet||יישוב אחרי יישוב: הנרצחים בטבח חמאס, העדויות המצמררות וסיפורי הגבורה|news/article/r1f11fsjw6|17 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|מתן צורי, גלעד כהן, איריס ליפשיץ-קליגר|אנשי חמאס צנחו וטבחו; בנה של נאוה חיסל מחבל בבית - כשהבנות בממ"ד: "היינו שעות עם גופה במסדרון"|news/article/rydpta0e6|7 באוקטובר 2023}}}} === מושב עין הבשור === {{הפניה לערך מורחב|קרב עין הבשור}} במושב [[עין הבשור]] נתקלו המחבלים בכיתת כוננות גדולה יחסית, שכללה כ־78 מחברי המושב שצוידו בחמישה כלי נשק ארוכים מסוג M-16. כיתת הכוננות הצליחה למנוע את חדירת המחבלים. לאחר קרב, שבו נפצעו שניים מחברי המושב, נסוגו המחבלים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו"|news/article/sj11apurwt|12 באוקטובר 2023}}}} === קיבוץ גבים === בקיבוץ [[גבים]] הגיעו המחבלים לגדר הקיבוץ וניהלו קרב עם הרבש"צ ואחד מחברי כיתת הכוננות. בעקבות הקרב נסוגו המחבלים, ושני חברי הקיבוץ נפצעו ופונו אחרי שעות ארוכות.{{הערה|שם=ynetjw6}} === מושב יתד === {{הפניה לערך מורחב|קרב יתד}} 15 מחבלים על טנדרים ואופנועים. חברי [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] של המושב וכן לוחמים מ[[גדוד קרקל]] בפיקודה של [[אור ליבני-בן יהודה]] ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו לבלום ולהרוג אותם.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|מדממים בשדה הקרב: סיפורי הגבורה של הלוחמים בעוטף עזה נחשפים|news/israel/Article-1043621|9 באוקטובר 2023}}}} === מנחת שדה תימן === שני מחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נלכדו בלילה של 11–12 באוקטובר ליד [[שדה תימן]], כ־35 ק"מ מרצועת עזה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הכי רחוק בפלישה מעזה: מחבלים נתפסו בלילה ליד מפקדת גבעתי הסמוכה לבאר שבע|news/article/byi3cjbbt|12 באוקטובר 2023}}}} == נפגעים == === הרוגים ופצועים === במתקפה נהרגו ונטבחו כ־{{אב-מחב|ישראלים במתקפת הפתע}} אזרחים ישראלים וזרים, מתוכם {{אב-מחב|אזרחים במתקפת הפתע}} אזרחים, {{אב-מחב|חיילים במתקפת הפתע}} חיילים, {{אב-מחב|שוטרים במתקפת הפתע}} שוטרים ו-{{אב-מחב|אנשי שבכ במתקפת הפתע}} אנשי שב"כ (שבעה מהם לוחמים מצוות טקילה{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ|news/article/b1pg118bt|12 באוקטובר 2023}}}}), ו-252 נחטפו ל[[רצועת עזה]]. יותר מ־{{אב-מחב|פצועים במתקפת הפתע}} פצועים הובאו לבתי חולים, בהם [[בית החולים סורוקה]],{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=רותם שרון|כותרת=עשרות פצועים פונו לסורוקה הוכרז מצב חירום|אתר=באר שבע נט|תאריך=7 באוקטובר 2023|כתובת=https://www.b7net.co.il/חדשות/עשרות-פצועים-פונו-לסורוקה-הוכרז-מצב-חירום-556113}}}} [[המרכז הרפואי קפלן]], [[המרכז הרפואי שמיר]] ו[[מרכז רפואי ברזילי]]. אזרחים נקראו [[תרומת דם|לתרום דם]]. בין ההרוגים בחילופי אש עם המחבלים היו ראש [[מועצה אזורית שער הנגב|המועצה האזורית שער הנגב]], [[אופיר ליבשטיין]];{{הערה|{{מעריב אונליין||ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין נהרג בחילופי אש עם מחבלים|breaking-news/Article-1043179|7 באוקטובר 2023}}}} אלוף־משנה [[אסף חממי]], מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שנהרג [[הטבח בנירים|בהגנה על נירים]], וגופתו נחטפה לעזה,{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|אל"מ אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, נהרג ב-7 באוקטובר - גופתו חטופה בעזה|news/article/h1fq1hdra|2 בדצמבר 2023}}}} אלוף־משנה [[יהונתן שטיינברג]], מפקד [[חטיבת הנח"ל]];{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|הותר לפרסום: מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה יהונתן שטיינברג ז"ל נפל סמוך לכרם שלום|breaking-news/Article-1043318|7 באוקטובר 2023}}}} אלוף־משנה [[רועי לוי (קצין)|רועי לוי]], מפקד [[היחידה הרב-ממדית|היחידה הרב־ממדית]], שנהרג בקרב בקיבוץ [[רעים]], סגן אלוף יהונתן צור, מג"ד סיירת נח"ל, רס"ן חן בוכריס, סגן מפקד [[יחידת מגלן]], ושני מפל"גים ב[[סיירת מטכ"ל]]: רס"ן אריאל בן משה ורס"ן טל (טלכו) כהן. {{אב-מחב|שוטרים במתקפת הפתע}} שוטרים, בהם מפקדי תחנות רהט ושגב שלום, לוחמי [[מג"ב]] ותשעה לוחמי [[ימ"מ]], היו בין הנופלים. 21 [[ערביי ישראל|ערבים־ישראלים]], רובם [[בדואים]], נרצחו במתקפה, מפגיעת רקטות ומירי של מחבלים.{{הערה|שם=ואחיד|{{ציוץ|512WAHID|ואחיד Wahid وحيد الهزيل אלהוזייל|1713255177736613912|14 באוקטובר 2023}}}} בקרב הבדואים ארבעה היו מהיישוב [[אל-באט|אל־באט]], שלושה מ[[רהט]], שלושה מ[[ערערה|ערערה בנגב]], שניים מ[[אל-באט כחלה|אל־באט כחלה]], שניים מ[[אבו תלול]], אחד מ[[תל שבע]] ואחד נוסף מ[[כסיפה]].{{הערה|שם=דלית_לוי|{{ערוץ7|דלית הלוי|דיווח: 16 נרצחים ו-40 נעדרים בקרב הבדואים בנגב|616092#lnou61rxa9vefo1shog|9 באוקטובר 2023}}}} בין הנרצחים גם אזרחים זרים: 39 פועלים [[תאילנד]]ים; עשרה סטודנטים [[נפאל]]ים ל[[אגרונומיה]] שנרצחו ב[[עלומים (קיבוץ)|עלומים]]; ארבעה אזרחים [[פיליפינים]], בהם שלושה שעבדו ב[[סיעוד]] קשישים בעוטף ואחת במסיבה ברעים; שני מטפלים סיעודיים מ[[סרי לנקה]] שעבדו בבארי; שלושה פועלים סינים שנרצחו בשדרות.{{הערה|שם=:3|{{ynet|מעין רודה ורעות מרים כהן|הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים|news/article/rk0bb2xrt|27 בנובמבר 2023}}}} מעדויות חיילים, כוחות [[זק"א]] וכן עיתונאים זרים, רבות מגופות ההרוגים הושחתו באמצעות [[עריפת ראש]]ים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות ב[[רימון יד|רימונים]] ושרֵפת גופות{{הערה|{{mako|רועי אבן|העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים"|cdbeed08ded1b81027|culture-articles|11 באוקטובר 2023}}}} ואנשים חיים.<ref>{{ישראל היום|איליה יגורוב|כל בית בבארי הוא סיפור לחימה: "המחבלים הגיעו לכאן כדי לטבוח, הם שרפו אנשים בחיים"|news/defense/article/14698878|11 באוקטובר 2023}}</ref> כמו כן התגלו עדויות למעשי אונס והתעללות מינית בנשים טרם רציחתן.{{הערה|{{מעריב אונליין||"עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום|news/israel/Article-1043930|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|הפרמדיק שנכנס לבית ונחשף לנערות שנאנסו ונרצחו: "פועלים מול פראי אדם" {{!}} עדות קשה לצפייה|news/article/bjnxpwufp|25 באוקטובר 2023}}}} בהקלטה של אחד המחבלים מטלפון של אחת הנשים שרצח הוא התגאה באוזני משפחתו: "הרגתי עשרה יהודים במו ידיי".{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|המחבל התגאה בפני משפחתו מטלפון הנרצחת: "הרגתי עשרה יהודים! במו ידיי!" {{!}} האזינו|israel-news/s31j76|24 באוקטובר 2023}}}} [[משרד הבריאות]] ו[[פסיכיאטר]]ים הזהירו מצפייה ב[[סרט הזוועות|סרט מ־7 באוקטובר]] שהפיק דובר צה"ל, בנימוק שהצפייה עלולה לגרום [[טראומה נפשית]] לצופה.{{הערה|{{וואלה|ליהי שורש|"נזק נפשי רב": משרד הבריאות בצעד חריג מזהיר – אל תצפו בסרט הזוועות מהעוטף|3620948|7 בנובמבר 2023}}}} {| class="wikitable" |+מספר ההרוגים במספר זירות אזרחיות בולטות<ref name=":3" /> !זירה !מספר הרוגים |- |[[הטבח במסיבה ברעים]] |365 |- |[[הטבח בבארי]] |98 |- |[[הטבח בכפר עזה]] |60 |- |[[הטבח באופקים]] |35 |- |[[הטבח בניר עוז]] |38 |- |[[קרב שדרות]] |41 |- |[[הטבח בנתיב העשרה]] |21 |- |[[הטבח בחוף זיקים]] |17 |- |[[הטבח בכיסופים]] |18 |- |[[הטבח בחולית]] |12 |- |[[הטבח בנחל עוז]] |12 |- |[[מתקפת הטרור על ניר יצחק]] |5 |} ===חטופים ובני ערובה=== {{ערך מורחב|החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)}} 252 אנשים מישראל נחטפו בידי המחבלים לתוך רצועת עזה.<ref>[https://www.kan.org.il/lobby/kidnapped/ רשימת שמות החטופים לעזה], [[כאן 11]]</ref> על פי הערכות, הם מוחזקים בעיקר בדרום [[רצועת עזה]], שבשליטת חמאס. רוב החטופים הם אזרחים, כולל קשישים וילדים. 35 מהחטופים הם עובדים זרים (רובם מתאילנד) ותיירים. בנוסף, לחלק מהישראלים החטופים ישנה אזרחות כפולה ממספר מדינות, בהן: ארגנטינה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, רוסיה ואיטליה. עד מאי 2024, שבו לישראל 112 חטופים חיים וחולצו 19 גופות. נקבע מותם של 37 מתוך 121 החטופים שנותרו ברצועה. == מעשי ביזה ביישובי העוטף == במקביל למעשי הרצח, האונס והחטיפות, בוצעו ביישובי העוטף מעשי [[ביזה]] בהיקף רחב בידי אזרחים תושבי עזה שהגיעו בעקבות מחבלי החמאס ושאר ארגוני הטרור. בקיבוץ בארי תועדו מעשי ביזה נרחבים שבוצעו, בהם השתתפו גם נשים וילדים עזתים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/video/2055628/|הכותב=אלחנן טולדנו|כותרת=רצחת וגם ירשת: מחבלי חמאס בזזו את יישובי העוטף בשבת השחורה • צפו|אתר=JDN}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://br7news.co.il/he/news/news-1697453393|הכותב=דני בלר|כותרת=התיעוד המזוויע מבארי: מחבלי חמאס-דאע"ש רוצחים, תושבי עזה בוזזים את בתי הנרצחים|אתר=חדשות באר שבע והנגב}}</ref> לפי תחקיר הניו יורק טיימס, "התמקדו בהתקפה שלהם על החלקים המערביים של הקיבוץ, האזור שהיה הקרוב ביותר לעזה. הם בזזו את השכונות הללו בית אחר בית". גם מחבלי החמאס השתתפו בביזה. נבזזו גם בעלי חיים.<ref>{{Citation|title=בוזזים מכל הבא ליד: התיעוד החדש מהמתקפה הרצחנית על קיבוץ בארי|url=https://www.youtube.com/watch?v=K70oEAakGjM|accessdate=2024-01-30|language=he-IL}}</ref> הם בזזו בין היתר ציוד רפואי של ארגון יד שרה, שנמצא בידי כוחות צה"ל בבית מחבל נוח'בה בעזה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/623689|כותרת=חיילים השיבו ל'יד שרה' ציוד שבזזו המחבלים ואותר בעזה|אתר=[[ערוץ 7]]}}</ref> בין הציוד שנבזז לעזה היו 15 טרקטורים גדולים של חברת [[ג'ון דיר]]. החברה, שהבחינה בכך, נטרלה אותם מרחוק.{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|טרקטורים של ג'ון דיר נבזזו לעזה – והחברה השביתה אותם מרחוק|0000018b-3ecc-df22-a5eb-3ffde62a0000|17 באוקטובר 2023}}}} מעשי ביזה נרחבים היו גם בקיבוץ ניר עוז שנכבש בידי החמאס למשך שעות ארוכות ב-7 באוקטובר. משחקי ילדים וחפצים אחרים שנבזזו מהקיבוץ נמצאו ב[[ח'וזאעה|ח'רבת אחזעה]] בידי כוחות צה"ל,{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל, עזה|דגל ניר עוז הונף ברצועת עזה, הלוחמים מצאו צעצועים שנבזזו מהקיבוץ ב-7.10|news/article/byqpszmua|3 בינואר 2024}}}} ובחניית [[בית החולים נאצר בח'אן יונס]], נמצא רכב של הקיבוץ שנבזז.{{הערה|{{mako|ניר דבורי ירון אברהם|"חמאס ניסו לטשטש ראיות": תיעוד - התרופות לחטופים שנמצאו בח'אן יונס|312f7fef70dbd81027|news-military/2024_q1|18 בפברואר 2024}}}} בנתיב העשרה בזזו מחבלים בתי תושבים בזמן שאלו הסתגרו בממ"דים וגנבו כסף ורכוש רב.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/14702377|הכותב=טל אריאל יקיר|כותרת=ליל הבדולח של נתיב העשרה: הגבורה העילאית של אנשי המושב צמוד הגדר - שנתקלו ראשונים|אתר=[[ישראל היום]]|תאריך=12.10.2023}}</ref> בכפר עזה, [[בית קפה|בית הקפה]] "קפה בסיבוב" נבזז בידי המחבלים ואחר כך נשרף בידיהם.{{הערה|{{mako||"הכל נבזז ונהרס. מה שהמחבלים לא הצליחו לקחת, הם שרפו"|a046303997a7b81027|food-restaurants/restaurant-news|29 באוקטובר 2023}}}} == התמודדות המערך הרפואי == {{להשלים|פסקה=מטרת התבנית|נושא=ישראל}} === מתקפות חמאס נגד צוותים רפואיים, אמבולנסים ומתקנים רפואיים === מחבלי החמאס תקפו במכוון צוותים רפואיים, אמבולנסים ומרפאות. תשעה רכבי הצלה נשרפו והושבתו ואנשי רפואה נרצחו ונפצעו.{{הערה|שם=mako81026}} בין היתר, הותקף האמבולנס בקיבוץ סופה בידי מחבלים שירו בגלגליו ונטרלו אותו.{{הערה|{{כאן||עד הנשימה האחרונה: החובש שנאלץ לקבוע את מות בנו|614522|18 בנובמבר 2023}}}} האמבולנס של קיבוץ ניר עוז נשרף כליל בידי המחבלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdodi.com/new-ambulans-for-otef-azza/|הכותב=מערכת אשדודי|כותרת=הפורום לקידום הבריאות רוכש אמבולנס חדש עבור יישובי העוטף|אתר=אשדודי - יש לנו חדשות בשבילך|תאריך=2023-10-18|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-05-22}}</ref> ב[[כיסופים]] ירו המחבלים ברפי סמט, נהג האמבולנס של הקיבוץ ופצעו אותו. על אף פציעתו, הוא טיפל בפצוע אחר מהקיבוץ. כשיצא מביתו גילה שהמחבלים ירו ופגעו בצורה קשה באמבולנס היישובי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/story.php?id=100064456463099&story_fbid=845278554297352|כותרת=מחבלי חמאס ירו ברפי סמט, חובש מד"א ב-7 באוקטובר, אבל זה לא עצר בעדו מלהמשיך להציל חיים כשהוא מדמם|אתר=[[פייסבוק]]|תאריך=19 במרץ, 2024}}</ref> באופקים ירו המחבלים לעבר אמבולנס של מד"א ורצחו את נהגו, אהרון חיימוב.{{הערה|שם=mako81026|{{mako|מיכל קורן קריב|"זאת הפעם הראשונה שפוגעים בכוונה באמבולנסים של מד"א"|ca90f0f40b48b81026|health-news/local|31 באוקטובר 2023}}}} האמבולנס של מנהל תחנת מד"א באופקים דני שטקרמן הותקף בידי חוליית מחבלים בצומת אורים, ונהגו נפצע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/story.php?id=100064456463099&story_fbid=856570193168188|כותרת=תחנת מד"א אופקים - סיפורה של תחנה בחזית הלחימה|אתר=[[פייסבוק]]|תאריך=6 באפריל, 2024}}</ref> בשדרות, האמבולנס של מתנדב מד"א, חננאל ג'ראפי נורה בידי מחבלי חמאס. ג'ראפי נפצע, חולץ בידי פרמדיקים מתחנת מד"א בשדרות ופונה לבית החולים.{{הערה|{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"כבר התחלתי לירוק דם": החובש משדרות שחבריו הצילו את חייו|news/israel/Article-1045237|16 באוקטובר 2023}}}} מתנדב מד"א מקיבוץ [[אורים]], דייוויד הולצר, העיד על ירי מכוון לעבר אמבולנס בסמוך לאורים, ירי שאף תועד.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=צפו בעדות של דויד גרי הולצר ממד"א אופקים על אירועי השבת השחורה|אתר=חדשות אפס שמונה 08|תאריך=2023-12-20|כתובת=https://www.news08.net/צפו-בעדות-של-דויד-גרי-הולצר-ממדא-אופקי/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-01-17|הכותב=שרון מאירוביץ}}}} במסיבה ברעים ירו המחבלים רקטת RPG לעבר אמבולנס שבו היו פצועים ואנשי צוות, האמבולנס נשרף כליל, ונרצחו בו כ-10 בני אדם. בין הנרצחים באמבולנס היו שני גבאי ואליקים ליבמן שגופותיהם זוהו רק זמן רב לאחר הטבח.{{הערה|{{mako|רותי שילוני|מחדל שני גבאי: נחשבה נעדרת 47 יום, עד שהתברר שנקברה בטעות בקבר אחר|2efe49d8c7a9c81026|news-military/6361323ddea5a810|24 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|ישראל מושקוביץ|שני ואליקים נקברו בטעות עם אדם נוסף: "מצמרר, שניהם נרצחו באמבולנס המוות"|news/article/rko94007zr|4 במאי 2024}}}} כן נרצח במסיבה הפרמדיק עווד דראושה בעת שהעניק סיוע רפואי לנפגעים.{{הערה|שם=חדאד1}}{{הערה|שם=ציוץ1}} בקיבוץ כפר עזה פתחו מחבלים מחופשים לחיילי צה"ל באש לעבר אמבולנס של [[איחוד הצלה]], חיילים שהיו במקום הרגו את המחבלים והצוות ניצל.{{הערה|{{mako|אביבית מיסניקוב|"ראיתי חיילים פצועים, ילדים מפויחים": החובש שיצא לחלץ מזירת הטבח באמבולנס לא ממוגן|484b64e6289cb81027|news-military/6361323ddea5a810|14 בנובמבר 2023}}}} נוסף על כך הותקפה מרפאת בארי, שבה רוכזו פצועים שנפגעו במתקפה על הקיבוץ, ונרצחו בה בין השאר ד"ר דניאל לוי והפרמדיקית עמית מן, שטיפלו בה בפצועים.{{הערה|{{mako|מיכל הלפרין|"הוא רץ להציל חיים, אבל לא היה מי שיציל אותו"|a545939fb8eab81026|health-magazine/articles|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|איתן גליקמן|נטמנה עמית מן, הפרמדיקית שנרצחה במרפאה: "יכולת לברוח, אבל התעקשת להציל חיים"|news/article/rytwdpf11p|10 באוקטובר 2023}}}} שלש רקטות שירה חמאס פגעו ב[[מרכז רפואי ברזילי]] באשקלון, בין היתר פגעו רקטות ב[[גינקולוגיה|מחלקות נשים]] ו[[היריון בסיכון]] ובאגף [[רפואת ילדים|בריאות הילד]] וגרמה לנזק רציני למבנים.<ref name=":2" /> מנכ"ל מד"א, [[אלי בין]], תיאר את תקיפות צוותי ההצלה במכתב למזכ"ל האו"ם: "הפרמדיקים שלנו נמצאו כשהם עדיין עוטים את כפפות הטיפול, כאשר מחבלי החמאס רצחו אותם. נהגי האמבולנסים שלנו נרצחו בדם קר על מושב הנהג בדרכם להציל חיים. האמבולנסים שלנו נשרפו ונפגעו מאש מחבלי החמאס כדי למנוע מהצוותים שלנו להציל חיים באמצעותם."{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|ארדן נגד מזכ"ל האו"ם: "מהדהד את שקרי חמאס - עליו להתפטר מיידית"|news/article/sy3vpkexa|4 בנובמבר 2023}}}} דו"ח של ארגון [[רופאים לזכויות אדם]] קבע כי ארועי תקיפת צוותי ההצלה בידי חמאס ב-7 באוקטובר "מצביעים על דפוס פעולה של פגיעה מכוונת בצוותי הצלה ומתקני רפואה", וקרא לחקור את העדויות והדיווחים כפשעי מלחמה.{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|ביקורת של רופאים לזכויות אדם: פגיעה בצוותי הצלה ב-7 באוקטובר בישראל - פשע מלחמה|health/article/rkjlr0lva|14 בנובמבר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.phr.org.il/wp-content/uploads/2023/11/5746_Harming_Medica_paper_Heb.pdf|הכותב=הדס זיו|כותרת=נייר עמדה - פגיעה בצוותי ומתקני רפואה במהלך מתקפת חמאס ב-7- באוקטובר 2023|אתר=[[רופאים לזכויות אדם]]}}</ref> === ויסות פצועים בין בתי החולים === בימים הראשונים למערכה נמתחה ביקורת על משרד הבריאות שלא ויסת את הפצועים בין בתי החולים. רוב הפצועים הועברו לסורוקה ולברזילי, ואילו בתי החולים במרכז הועמדו במצב חירום אבל לא קיבלו פצועים. גורמים במערך הרפואי אף ציינו שחוסר הוויסות עלה בחיי אדם.{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|מחדל הפינוי לבתי החולים: "מי ניהל את האירוע בכלל?"|health/article/yokra13622839|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|"מחדל שעלה בחיי אדם": בגלל כאוס במשרד הבריאות - פצועים לא הועברו לבתי חולים במרכז|3614766|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|"לא עשינו שבריר ממה שיכולנו": בתי חולים במרכז מטיחים האשמות על הטיפול שניתן לפצועים במתקפה|health/article/14689356|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר, עדי כהן|החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון"|0000018b-238a-dd34-afdf-f78f81940000|13 באוקטובר 2023}}}} == אלימות מינית == {{ערך מורחב|אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023}} במתקפת הפתע ביצעו [[חמאס|מחבלי חמאס]] [[אלימות מינית|תקיפות מיניות]] ו[[התעללות מינית]] בהיקף נרחב נגד גברים, נשים ונערות ישראלים. נטען כי ההיקף והשיטתיות של פשעים אלה, לצד הרציחות והעינויים של תושבי ישראל, עונים על ההגדרה של [[פשע נגד האנושות|פשעים נגד האנושות]], ואף [[רצח עם]].{{הערה|שם=גלזר1|{{הארץ|הילו גלזר|עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר|0000018c-1ab8-d3b6-adef-bbfc5f440000|30 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet||בכותרת הראשית: הסאנדיי טיימס פרסם תחקיר מקיף על מעשי האונס של חמאס|news/article/rjymr2yh6|3 בדצמבר 2023}}}} לפי העדויות, הפשעים כללו [[אונס]], [[אונס קבוצתי]], הטלת מומים והשחתה מכוונת של איברי המין של הקורבנות.{{הערה|שם=אלימות מינית|{{צ-מאמר|מחבר=Roni Ben Cnaan and Hadas Ziv|מו"ל=[[רופאים לזכויות אדם]]|שנת הוצאה=נובמבר 2023|שם=Sexual and Gender Based Violence as a Weapon of War during the October 7 Hamas Attack|קישור=https://www.phr.org.il/wp-content/uploads/2023/11/5771_Sexual_Violence_paper_Eng-final.pdf}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=גלזר1}} מחבלי חמאס שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים הודו כי קיבלו פקודות מפורשות לתקוף מינית נשים ישראליות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1NVitFzXkjXSJ1IMtFbG_npHp6Q6htCSi/view|הכותב=אורית סלוציאנו|כותרת=Denial of Sexual Assault during the October 7th massacre|מידע נוסף=[[איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל]]|תאריך=19 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית}}}} על פי עדויות שהגיעו ל[[איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל]], תקיפות אלה התרחשו בכל הזירות שבהן פעלו מחבלי חמאס, כולל ב[[הטבח בנובה|טבח בנובה]], בבתים ב[[עוטף עזה]] ובבסיסי צבא.{{הערה|שם=אלימות מינית}} עוד אמרו שנצטוו לאנוס את הגופות.<ref>{{Citation|title=קובץ וידאו מתוך חקירות בשב"כ ובמשטרה של מחבלי חמאס צילום תקשורת שב"כ|url=https://www.youtube.com/watch?v=ItJLk-eUIio|accessdate=2023-12-03|language=he-IL}}</ref><ref>{{Citation|title=מחבלי חמאס מספרים בשב"כ על הזוועות|url=https://www.youtube.com/watch?v=1SDbA1sxwXw|accessdate=2023-12-03|language=he-IL}}</ref> ב-21 בפברואר [[2024]], פרסם [[איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל|איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית]] דו"ח על ההתעללויות המיניות במהלך הטבח. לפי הדו"ח, "מחבלי חמאס תקפו מינית בכל סוגי הזירות ב-7.10, בשיטתיות ובסדיסטיות בלתי נתפסת. לא רק נשים וילדות, גם ילדים וגברים נפגעו. רבים ממעשי האונס בוצעו בצורה קבוצתית, תוך שיתוף פעולה בין המחבלים המתעללים. לעיתים קרובות, בוצע האונס מול קהל – בני זוג, משפחה או חברים – באופן שנועד להגביר את הכאב וחוסר האונים של כל הנוכחים ולזרוע אימה נוספת".{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|"אסטרטגיה שיטתית, התעללות סדיסטית": דוח מפורט ראשון על מעשי האונס בטבח 7/10 {{!}} העדויות הקשות|news/article/hjhmouz2t|21 בפברואר 2024}}}} ב-4 במרץ 2024 התפרסם דו"ח של הצוות המיוחד של האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים. הדו"ח מתבסס על ראיונות עם ניצולים ועדים לטבח, חטופים ששוחררו וכן אנשי כוחות הצלה. בנוסף, מתבסס הדו"ח על צילומים של המתקפה ועל מפגשים עם נציגים של רשויות וכוחות הביטחון. הדו"ח קובע כי במתקפת החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר בוצעו תקיפות מיניות, והפגיעה המינית ממשיכה כלפי חטופות וחטופים המוחזקים ברצועה. עם זאת קובע הדו"ח כי לא ניתן לקבוע את היקף התקיפות המיניות, וייתכן שהוא לא ייוודע לעולם.{{הערה|{{הארץ|ליזה רוזובסקי|דו"ח האו"ם: אירעו תקיפות מיניות ב-7 באוקטובר, וחמאס ממשיך לפגוע בחטופים|0000018e-0acb-d857-adff-cffb4be60000|4 במרץ 2024}}}} == פעולות נגד == {{ערך מורחב|מלחמת חרבות ברזל}} [[כיתת כוננות|כיתות הכוננות]] ב[[קיבוץ|קיבוצים]] וב[[מושב]]ים שהגנו על ביתם היו הקו הראשון מול המחבלים. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים שילמו בחייהם.{{הערה|שם=ynet562}} בנוסף, אזרחים חמושים ב[[אקדח]]ים לחמו במחבלים בתוך הבתים. כוחות [[ימ"מ]] רבים ו[[יחידות מובחרות בצה"ל]] הוקפצו בנוהל חירום לאזור וליישובים שהותקפו. לוחמי הימ"מ הרגו כ־200 מחבלים, ותשעה לוחמים וקצינים של היחידה נהרגו בקרבות.{{הערה|{{ישראל היום|איציק סבן|קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו|news/defense/article/14709216|14 באוקטובר 2023}}}} שלושה [[גדוד]]י [[חיל הרגלים|חי"ר]]: גדוד 931 מ[[חטיבת הנח"ל]], גדוד 890 מ[[חטיבת הצנחנים]], ו[[גדוד קרקל]] מ[[חיל הגנת הגבולות]] הוקפצו בשעות הבוקר של 7 באוקטובר והשתתפו בבלימת המתקפה.{{הערה|שם=וואלה7060}} יחידות אגוז, מגלן ודובדבן מ[[חטיבת הקומנדו]] הוקפצו בשעות הבוקר המוקדמות [[חטיבת עוז במלחמת חרבות הברזל|והשתתפו בקרבות בכפר עזה, כיסופים ונחל עוז]]. בעקבות המתקפה פעלו [[צה"ל]] ו[[משטרת ישראל]] לטיהור עוטף עזה מהמחבלים שחדרו לשם. מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו ב־7 באוקטובר, וקרבות עם מחבלים בשטח ישראל נמשכו גם ב־8 באוקטובר, שבתחילתו נותרו שישה מוקדי לחימה בשטח ישראל. בינתיים החלה [[מלחמת חרבות ברזל]], שבה הפציץ [[חיל האוויר הישראלי]] מאות מטרות של [[חמאס]] ברצועת עזה, ונערך גיוס מילואים. ב־9 באוקטובר הסתיימה הלחימה ביישובי העוטף, אך המשיכו לבצע סריקות לחיפוש מחבלים מסתתרים. ב־7 באוקטובר בערב, בתגובה לפתיחת המתקפה, חתם [[שר האנרגיה]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה|breaking-news/Article-1043279|7 באוקטובר 2023}}}} יומיים לאחר מכן הנחה לנתק את אספקת המים לרצועה.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|ישראל במלחמה: לפחות 900 נרצחו, הושגה שליטה מלאה בעוטף|560420|9 באוקטובר 2023}}}} ב־8 באוקטובר אישר [[הקבינט המדיני-ביטחוני|הקבינט המדיני־ביטחוני]] הכרזת "מצב מלחמה".<ref>{{כיכר השבת|כתבי כיכר השבת|הערכות עדכניות: לפחות 600 נרצחו במתקפת הפתע, 350 במצב אנוש; הקבינט הבטחוני אישר את מצב מלחמה|security-news/s26zxi|8 באוקטובר 2023}}</ref> ב־21 באוקטובר 2023 פורסם שה[[שב"כ]] הקים גוף ששמו חפ"ק ניל"י, שמטרתו לזהות ולהרוג את כל פעילי [[הנוח'בה]] של חמאס שהשתתפו בפשיטה וחזרו לעזה. לפי הפרסום חלק ממשתתפי הפשיטה כבר נהרגו.{{הערה|{{ynet|אבי יששכרוף|חפ"ק ניל"י: זה הגוף ששב"כ הקים כדי לסגור חשבון עם פעילי כוח נוחבה|news/article/ryi8qobmt|21 באוקטובר 2023}}}} ב־26 באוקטובר החלה [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|הלחימה הקרקעית ברצועת עזה]]. == תגובות == {{הפניה לערך מורחב|העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל}} === תגובות בישראל === [[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 06.jpg|ממוזער|[[כיכר צינה דיזנגוף|כיכר דיזנגוף]], 14 באוקטובר|250x250 פיקסלים]] [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] הגיע ל[[מוצב הפיקוד העליון]] בערך בשעה 9:00. בשעה 11:30 בבוקר 7 באוקטובר, 5 שעות לאחר תחילת המתקפה, יצא נתניהו אל הציבור בהצהרה ראשונה והודיע כי "אנחנו במלחמה". עוד אמר כי הורה לראשי מערכת הביטחון "לטהר את היישובים, לבצע גיוס מילואים נרחב ולהשיב מלחמה שערה בעוצמה ובהיקף שהאויב לא הכיר."{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נתניהו בהצהרה ראשונה: אנחנו במלחמה|news/article/ry3xd5rxa|7 באוקטובר 2023}}}} [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו [[הודעה לתקשורת|הודעה]] נוספת לתקשורת, בה אמר כי "צה"ל יפעיל מייד את כל עוצמתו כדי להשמיד את יכולות חמאס".{{הערה|{{בחדרי חרדים|אברהם פריינד|נתניהו: "צה"ל ישמיד את יכולות חמאס, ננקום על היום השחור הזה"|1603654|7 באוקטובר 2023}}}} [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אמר ש"נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה".{{הערה|{{בחדרי חרדים|אברהם פריינד|גלנט: "נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה"|1603489|7 באוקטובר 2023}}}} ב־11 באוקטובר הודיעו [[בני גנץ]] ו[[בנימין נתניהו]] על הקמתה של ממשלת חירום משותפת.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|גנץ ואיזנקוט משתתפים בקבינט הביטחוני {{!}} חלוקת התפקידים בממשלת החירום|news/politics/Article-1044235|11 באוקטובר 2023}}}} נשיא המדינה, [[יצחק הרצוג]], ציין כי "מאז [[השואה]] לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".{{הערה|כיוון=שמאל|{{קישור כללי|הכותב=Isaac Herzog|כותרת=Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World|אתר=[[טיים (מגזין)|Time]]|תאריך=October 9, 2023|כתובת=https://time.com/6321967/israel-president-isaac-herzog-hamas-attack/}}}} מספר בודד של חברים בממשלה הודו בכישלונם. [[שר האוצר]] [[בצלאל סמוטריץ']] ערך ב־15 באוקטובר מסיבת עיתונאים ובה אמר כי הוא "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה". "צריך להודות ביושר, כאב ובראש מורכן – נכשלנו. הנהגת המדינה ומערכת הביטחון נכשלה בשמירה על ביטחון תושביה", אמר סמוטריץ'.{{הערה|{{יוטיוב|xlivOPsdoyg|שם=שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ 15 באוקטובר|אורך=12:24|ערוץ=הציונות הדתית}}}}{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|סמוטריץ': "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה, נכשלנו|news/article/hkah1jfwt|15 באוקטובר 2023}}}} גם כמה מחברי [[הליכוד]], כמו השר [[יואב קיש]] וח"כ אליהו רביבו, קיבלו אחריות וביקשו סליחה מהציבור.{{הערה|{{כיפה||קיש לוקח אחריות: "אף אחד לא מנסה לחמוק"|חדשות/1168105-0/|15 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|"הלב מתפוצץ": הסליחה של הח"כ מהליכוד|616850|16 באוקטובר 2023}}}} ראשי מערכת הביטחון אף הם הודו בכישלונם. ה[[רמטכ"ל]] [[הרצי הלוי]] הצהיר ב־12 באוקטובר כי "צה"ל אחראי לביטחון המדינה ואזרחיה, ובשבת בבוקר בעוטף עזה לא עמדנו בזה".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הרמטכ"ל בגבול עזה: "סינוואר ובכירי חמאס - בני מוות, נפרק אותם"|news/article/r1125pb11a|12 באוקטובר 2023}}}} [[ראש השב"כ]] [[רונן בר]] כתב באיגרת לעובדי הארגון ולבני משפחותיהם: "לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת... האחריות על כך היא עליי".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ראש השב"כ בהתייחסות ראשונה: "האחריות עליי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת"|news/article/skqjxr5ba|16 באוקטובר 2023}}}} ראש [[אמ"ן]] אלוף [[אהרון חליוה]] כתב באיגרת לאנשי אמ"ן כי "אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס... וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ראש אמ"ן בהתייחסות ראשונה למחדל: "נושא באחריות המלאה - כשלנו"|news/article/rkwmpznzp|17 באוקטובר 2023}}}} ראש [[המל"ל]], [[צחי הנגבי]], שהעריך לפני המתקפה כי חמאס מורתע, טען: "זאת טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות".{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|ראש המל"ל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן: "טעות, שלי ושל כל הגורמים"|news/article/ryuk004dwa|14 באוקטובר 2023}}}} ימים אחדים לאחר המתקפה החלו הפגנות מול הקריה בתל אביב שקראו לשחרור השבויים.{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|אביחי ברודץ, שמשפחתו נעדרת בהפגנה מול הקרייה: "מבקש מהחמאס להחזיר אותם"|news/israel/Article-1044810|14 באוקטובר 2023}}}} בעקבות המתקפה השוו רבים בישראל את חמאס ל[[גרמניה הנאצית|נאצים]]{{הערה|{{0404א||"זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" {{!}} השגריר ארדן בנאום באו"ם|926619|26 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{סרוגים||בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס|851140-בדיווח-האחרון-כך-עמית-סגל-כינה-את-מחבלי|12 באוקטובר 2023}}}} ול[[המדינה האסלאמית|דאעש]].{{הערה|{{ערוץ7|יוני קמפינסקי|אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם"|617925|25 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|בין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב|local_news/article/bkqhbd5gp|28 באוקטובר 2023}}}} ראשי הממשלה לשעבר [[נפתלי בנט]] ו[[יאיר לפיד]] התראיינו לרשתות התקשורת הזרות, נטלו חלק במערך [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל]], והצדיקו את התגובה הישראלית. ובנט אף השווה את [[חמאס]] לנאצים.{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם="Proportionality"|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}} אמנים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]]), התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]].{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}} אמנים רבים החלו לבטא ביצירתם את שאירע מאז המתקפה.<ref>למשל, ראו [[מלחמת חרבות ברזל במוזיקה]]</ref> === יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל === {{ערך מורחב|יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל}} ב[[מליאת הכנסת]] הועלו חמש הצעות חוק לקביעת [[יום זיכרון לאומי]] ל[[הנצחת קורבנות מתקפת 7 באוקטובר 2023 וחללי מלחמת חרבות ברזל]]. ב-17 במרץ 2024 החליטה ממשלת ישראל פה אחד לקבוע את יום כ"ד בתשרי ליום זיכרון לאומי להנצחת הקורבנות. נוסף על יום הזיכרון, הוקמו מספר [[אנדרטה|אנדרטאות]] לזכר הנספים. === פעילות החברה האזרחית === [[קובץ:Policeperson Square with flags and support signs, Raanana, October 2023 (19).jpg|ממוזער|250px|[[דגל ישראל|דגלי ישראל]] להבעת תמיכה בכוחות הביטחון, בכיכר השוטר ב[[רעננה]] – אוקטובר 2023]] [[קובץ:October_7_Memorial_in_Ashdod.jpg|ממוזער|250px|קיר זיכרון במרכז [[אשדוד]] לזכר קורבנות המתקפה, ציור גרפיטי של [[דודי שובל]] (ONE LOVE)]] לצד התגייסות ללחימה קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים. בכלל זה תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, תיעוד עדויות ועוד. בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה אירחו משפחות שעקרו מבתיהן; נתרמו מוצרי מזון, בגדים, צעצועים ועוד למשפחות; ניתנו תרומות בכסף או בעבודה; הוענק סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה; ניתנו תרומות דם; משלוחי מזון נשלחו לחיילים ולצוותים רפואיים, וכיוצא באלה. חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות מרובות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 החברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת הנפגעים במתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]], שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}} גם חלק מארגוני [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]],{{הערה|[https://restart-israel.co.il/ ריכוז הפעילויות של ארגוני המחאה] באתר Restart Israel}} ובראשם [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]],{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל"|news/israel/Article-1043152|7 באוקטובר 2023}}. {{ynet|אבי יששכרוף|עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים"|news/article/yokra13624803|9 באוקטובר 2023}}. {{ציוץ|GalonItay|Itay galon|1711822479604297934|10 באוקטובר 2023}}}} השתמשו בתשתית הארגונית שלהם, שנוצרה בתשעת חודשי המחאה, כדי לסייע לניצולים וללוחמים בדרכים שונות ומגוונות. === תגובות החברה הערבית === האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, היושב ב[[קטר (מדינה)|קטר]] פרסם ב-7 באוקטובר 2023 הודעת תמיכה במתקפת הטרור של חמאס. ב-21 באוקטובר 2023, פרסם פסק הלכה בו הודגש, כי מעשיהם של תושבי רצועת עזה ו”פלסטין” הם [[ג'יהאד|ג’יהאד]] על פי ההלכה, ולכן זו חובה החלה עליהם לשחרור אדמתם. פסק ההלכה הדגיש, כי הסיוע לתושבי עזה ו”פלסטין” הוא חובה הלכתית החלה על כל המוסלמים, כל אחד על פי מעמדו ויכולתו, ובכל אמצעי אפשרי, אם בהקרבת חיים, בכסף, במילים, בהפגנות, בעמדה מדינית ועוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.terrorism-info.org.il/he/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%97%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%95/|כותרת=האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, הפועל מקטר פרסם פסק הלכה הקורא למוסלמים להתערב צבאית למען עזה|אתר=מרכז המידע למודיעין וטרור}}</ref> ==== ברשות הפלסטינית ==== בסקר שנעשה בין 31 באוקטובר ל־7 בנובמבר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הפלסטינית ב[[יהודה ושומרון]] ובצפון רצועת עזה, הביעו 59% תמיכה חזקה במתקפה ועוד 16% הביעו תמיכה מסוימת. בקרב הנשאלים מיהודה ושומרון הביעו 68% תמיכה חזקה במתקפה, ואילו בקרב תושבי דרום רצועת עזה הביעו רק 47% תמיכה חזקה במתקפה.{{הערה|[https://www.awrad.org/files/server/polls/polls2023/Public%20Opinion%20Poll%20-%20Gaza%20War%202023.pdf Wartime Poll: Results of an Opinion Poll Among Palestinians in the West Bank and Gaza Strip], Awrad|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{מעריב אונליין||סקר חושף: הנתון המבהיל של הפלסטינים שתומכים בטבח ה-7 באוקטובר|news/world/Article-1056899|3 בדצמבר 2023}}}} בסקר שנערך בין 22 בנובמבר ל־2 בדצמבר,{{הערה|1=[https://www.timesofisrael.com/poll-shows-soaring-support-for-hamas-in-west-bank-as-90-say-abbas-should-resign Poll shows soaring Palestinian support for Hamas; 72% back October 7 atrocities]. Times of Israel, 13 December 2023|כיוון=שמאל}} בזמן [[ההפוגה במלחמת חרבות ברזל]], ענו 72% מהנשאלים שחמאס פעל בצורה נכונה כשיזם את המתקפה; 82% בגדה המערבית ו־57% בעזה תמכו בכך. בעזה חשבו 37% מהנשאלים שזו הייתה טעות ובגדה המערבית 12%.{{הערה|{{כאן|אליאור לוי|ביו"ש תומכים בטבח בעוטף ב-7 באוקטובר, בעזה עדיין תומכים בסינוואר|654374|13 בדצמבר 2023}}}} 89% ענו שחמאס לא ביצע פשעי מלחמה במלחמה. 85% ענו שהם לא צפו בסרטונים שפרסמו כלי תקשורת בין־לאומיים המציגים מעשים או זוועות שביצעו אנשי חמאס נגד אזרחים ישראלים ב־7 באוקטובר, כמו הרג של נשים וילדים בבתיהם והרוב גם טען שחמאס לא ביצע אותם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pcpsr.org/ar/node/962|כותרת=نتائج استطلاع الرأي العام رقم (90): البيان الصحفي {{!}} PCPSR|אתר=pcpsr.org|תאריך_וידוא=2023-12-13}}</ref> [[מחמוד עבאס]] כינס ב־7 באוקטובר ישיבת חירום של הרשות הפלסטינית שבה הדגיש את זכותם של הפלסטינים להגן על עצמם.{{הערה|[https://www.timesofisrael.com/abbas-stresses-palestinian-right-to-self-defense-amid-condemnation-of-hamas-assault/ Abbas stresses Palestinian right to self-defense, as int’l community condemns Hamas], [[The Times of Israel]], 7 October 2023|כיוון=שמאל}} לאחר כמה ימים הוא גינה פגיעה באזרחים על ידי שני הצדדים. לדבריו הרשות הפלסטינית התנגדה לאלימות ותמשיך לפעולה פוליטית להשגת מטרותיה.{{הערה|[https://www.reuters.com/world/middle-east/palestinian-president-says-he-rejects-killing-civilians-both-sides-conflict-2023-10-12/ Palestinian President Abbas condemns violence against civilians], Reuters, October 13, 2023|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{וואלה||אבו מאזן על מתקפת חמאס: מגנה את "האלימות משני הצדדים"|3615829|13 באוקטובר 2023}}}} בהמשך הוא פרסם ציוץ שבו גינה את מתקפת חמאס, אך מחק אותו.{{הערה|{{ynet|עינב חלבי, רויטרס|אבו מאזן גינה את מתקפת חמאס - ומחק|news/article/hjtvz15116|16 באוקטובר 2023}}}} במהלך [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]], עבאס קרא לחמאס "להשלים במהירות" את עסקת החטופים, כדי "לחסוך מהעם הפלסטיני אסון נוסף עם השלכות לא פחות חמורות מה[[נכבה]] של 1948".{{הערה|{{מעריב אונליין||אבו מאזן בקריאה חריגה לחמאס: "השלימו במהרה עסקת חטופים"|news/israel/Article-1076215|14 בפברואר 2024}}}} [[מוחמד אשתייה]], [[ראש ממשלת הרשות הפלסטינית]], סירב לגנות את המתקפה וטען שהאשמה היא על ישראל, שכן הפלסטינים קוראים כבר 75 שנה לפתרון של בעיית הנכבה וגינוי צריך להיות על הרג כל אזרח.{{הערה|[https://edition.cnn.com/middleeast/live-news/israel-hamas-war-gaza-news-10-20-23/h_e0e9ea9d784b49f4b34d9f94f198af69 Palestinian prime minister tells CNN why he won't condemn deadly October 7 Hamas attack], CNN, October 20, 2023|כיוון=שמאל}} [[עבאס זכי]], חבר [[הוועד המרכזי של פת"ח]], הודה לחמאס על ביצוע המתקפה{{הערה|GIANLUCA PACCHIANI, [https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/fatah-disavows-pro-hamas-statement-made-by-prominent-member/ Fatah disavows pro-Hamas statement made by prominent member], [[The Times of Israel]], 15 October 2023|כיוון=שמאל}} ובתגובה ב[[פת"ח]] נאמר כי הוא מייצג את עצמו ולא את עמדות פת"ח.{{הערה|1=Gianluca Pacchiani, [https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/fatah-disavows-pro-hamas-statement-made-by-prominent-member Fatah disavows pro-Hamas statement made by prominent member]. Times of Israel, 15 October 2023|כיוון=שמאל}} ג'מאל אל־חוואיל, חבר [[המועצה המהפכנית של פת"ח]] {{ער|المجلس الثوري لحركة فتح}}, אמר: "ברצון אללה, נראה בגדה המערבית מראות דומים כמו שעשינו בעוטף עזה. כוחות הביטחון של הרשות צריכים להצטרף ללחימה". לדבריו, בפת"ח צריכים לוותר על תמיכה ב[[פתרון שתי המדינות]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.memri.org/tv/jamal-huwail-fatah-revolution-council-member-calls-fatah-pa-security-forces-settlers-west-bank-like-gaza-envelope|כותרת=Jamal Al-Huwail Of The Fatah Revolutionary Council: Allah Willing, We Will See Similar Scenes In The West Bank, Like The Gaza Envelope; Palestinian Authority Security Forces Should Join The Fighting – Viewer Discretion Advised|אתר=MEMRI|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-11-18}}|כיוון=שמאל}} ב־19 בנובמבר 2023 הפיצה הרשות הפלסטינית בעולם מסמך שבו טענה כי צה"ל הוא שהרג את כל המבלים שנהרגו במסיבת נובה.{{הערה|{{ynet|עינב חלבי, לירן לוי, איתמר אייכנר|הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית"|news/article/h1azejpnp|19 בנובמבר 2023}}}} למחרת הסירה הרשות הפלסטינית את המסמך מהאתר שלה ומחשבונותיה ברשתות החברתיות,{{הערה|{{mako||הרשות הפלסטינית הכחישה את הטבח ב"נובה", מחקה את ההודעה - ולא התנצלה|a7f3e63b05beb81026|news-military/6361323ddea5a810|20 בנובמבר 2023}}}} ולפי דובר [[המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית]], הבהירה שהמסמך אינו משקף את עמדתה הרשמית.{{הערה|{{ynet||ארה"ב: "הרשות חזרה בה מהכחשת הטבח במסיבה ברעים, זו לא עמדתה"|news/article/hj4gfvu4p|20 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|הרשות הפלסטינית הסירה את הכחשת הטבח ברעים - בלי לפרסם הבהרה פומבית|news/article/b1ofjvuet|20 בנובמבר 2023}}}} בסוף נובמבר, [[ג'יבריל רג'וב]] אמר שמתקפת הפתע הייתה תגובה טבעית לכיבוש של ישראל וחלק ממלחמת ההגנה של הפלסטינים.{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|בכיר ברשות הפלסטינית מצדיק את טבח 7 באוקטובר: "חלק ממלחמת הגנה שלנו"|news/article/hkpoegmba|28 בנובמבר 2023}}}} בסוף דצמבר, אוסמה אל-עלי, השגריר הפלסטיני בעמאן וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית המייעצת לתנועת הפתח, אמר ביחס למתקפה שחמאס עשה טעות והביא "100 קטסטרופות על עזה".{{הערה|{{ynet|עינב חלבי, הדר עדי|בכיר פתח נגד חמאס: "הביא אסון לעזה. פחדנו מה-7.10, הוא ישלם על הטעות הזו"|news/article/rkyh0rywa|27 בדצמבר 2023}}}} לאחר ביקורת של חמאס נגד ההחלטה של אבו מאזן למנות ראש ממשלה פלסטיני חדש, [[מוחמד מוסטפא]], הפתח יצא במתקפה נגד חמאס – והאשים אותו כי יזם את המתקפה של 7 באוקטובר מבלי להתייעץ עם המערכת הפלסטינית ובכך כפה עליהם אסון "גדול יותר מה[[נכבה]] של [[1948]]".{{הערה|{{mako|ספיר ליפקין|פתח במתקפה חריפה נגד חמאס: "ההנהגה התעוורה במלונות 7 כוכבים והפקירה את העם הפלסטיני"|443618047d74e81027|news-military/2024_q1|16 במרץ 2024}}}} ==== בקרב ערביי ישראל ==== חבר הכנסת [[איימן עודה]] טען כי דבר אינו מצדיק פגיעה בחפים מפשע וגינה את התנהגות חמאס, שהרג יהודים וערבים בישראל. הוא גם גינה פגיעה בחפים מפשע בעזה, וטען כי שלום על בסיס שתי מדינות הוא הדרך למנוע פגיעות כאלה.{{הערה|{{ציוץ|AyOdeh|איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh|1711666521733275715|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ציוץ|AyOdeh|איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh|1712137306746822705|11 באוקטובר 2023}}}} כן פנה עודה לאזרחים ערבים בישראל להימנע מאלימות.{{הערה|{{ציוץ|AyOdeh|איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh|1712012007547740533|11 באוקטובר 2023}}}} בזמן המתקפה היו כמה יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|שם=בורק}} בדואים כתבו גם כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל בידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום שנפגעו, בדואים ויהודים, ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית־יהודית בתל אביב–יפו", שמונה כ־500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האסלאמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פוריידיס. קבוצה של כ־600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}} ב[[אום אל-פחם|אום אל־פחם]] התקיימה שיירת מכוניות של תנועת חיראק העממי לתמיכה בחמאס. מארגן ההפגנה נעצר.{{הערה|{{ישראל היום|מישל מכול|שיירת תמיכה בחמאס באום אל פאחם נבלמה על ידי המשטרה; חשוד עוכב|news/local/article/14705132|13 באוקטובר 2023}}}} [[אוניברסיטת חיפה]] השעתה ארבעה סטודנטים ערבים שהביעו תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות.{{הערה|{{כלבו||academy/157776|בגלל תמיכה בחמאס: האוניברסיטה השעתה ארבעה סטודנטים|9 באוקטובר 2023}}}} === תגובות בעולם === <!--לעריכת פסקה זו יש לערוך את תבנית:תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל - תקציר --> {{ראו גם|תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל}} {{תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל - תקציר}} === קריאות להגדרה כרצח עם === ב־16 באוקטובר 2023, מכתב פתוח שנחתם על ידי כ־240 מומחים משפטיים, כולל משפטנים ואקדמאים, הכריז על התקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 כ"פשע של רצח עם". על פי המכתב, "מאחר שהמעשים הנוראיים הנרחבים הללו בוצעו מתוך כוונה להשמיד, כולה או חלקה, קבוצה לאומית – ישראלים – ככל הנראה הם מהווים פשע בין־לאומי של רצח עם". המכתב אושר על ידי מומחים משפטיים ממוסדות בולטים, כולל בתי הספר למשפטים של [[בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד|הרווארד]] [[בית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה|וקולומביה]], [[קינגס קולג' לונדון|קינגס קולג' בלונדון]] והאוניברסיטה [[האוניברסיטה העברית בירושלים|העברית בירושלים]]. [[דן אלדד]], לשעבר ממלא מקום פרקליט המדינה, מילא תפקיד מרכזי בניסוח המכתב. על המכתב חתם גם [[מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם]], בראשות שר המשפטים הקנדי לשעבר, [[אירווין קוטלר|ארווין קוטלר]].{{הערה|שם=Origins|{{צ-ספר|שם=Origins of the legal prohibition of genocide|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/cbo9780511575556.004|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2009-02-19|עמ=17–58}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Guy Burton|שם=Could the Israel-Hamas war benefit Russia and China?|שנת הוצאה=2023-11-12|קישור=http://dx.doi.org/10.54377/fcb4-159f}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=Crimes of War|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9781137037015.0003|מו"ל=Palgrave Macmillan}}|כיוון=שמאל}} ===== הגדרה משפטית של רצח עם ===== על פי [[אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|אמנת רצח העם]] משנת 1948, רצח עם דורש הן [[כוונה לרצח עם]] ("כוונה להרוס, באופן כולל או חלקי"), הן מעשים שבוצעו להשמדת "קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית" בכוונה זו; המעשים יכולים להיות כל אחד מהסעיפים הבאים:{{הערה|שם=Origins}} {{ציטוט|שורות=כן|תוכן= (א) הרג חברי הקבוצה; (ב) גרימת חבלה חמורה בגוף או בנפש לחברי הקבוצה; (ג) פגיעה במתכוון בקבוצה תנאי חיים שנועדו להביא להרס הפיזי כולו או מקצתו; (ד) הטלת אמצעים שנועדו למנוע לידות בתוך הקבוצה; (ה) העברת ילדי הקבוצה בכוח לקבוצה אחרת. |מקור=}} מעשים ענישים כוללים רצח עם וגם שותפות וניסיון, קשירת קשר או הסתה לביצוע רצח עם, ולצדדים לאמנה יש חובה למנוע ולדכא אותם.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide, 1948|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/9781316677117.005|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2018-10-25|עמ=14–17}}|כיוון=שמאל}} בחקיקה הישראלית ב[[אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950]], נאמר בדברי הפתיחה לחוק: "''בחוק זה "השמדת עם" פירושה – אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, '''השמדה גמורה או חלקית''', קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי (להלן: "קיבוץ"), באשר הוא קיבוץ כזה.''"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/law00/72514.htm|כותרת=חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950|אתר=נבו}}</ref> ב־17 באוקטובר 2023 פרסם Genocide Watch "התרעת חירום לרצח עם", וקבע כי "חמאס תקף את הישראלים פשוט כיוון שהם ישראלים. זה היה הטבח הקטלני ביותר ביהודים מאז השואה. איראן, חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הביעו את הכוונה הג'נוסיידית שלהם להשמיד את עם ישראל. מעשי הטבח של חמאס היוו מעשי רצח עם. ההתקפות היו גם פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.genocidewatch.com/single-post/genocide-emergency-alert-israel-and-gaza|הכותב=Genocide Watch|כותרת=Genocide Emergency Alert: Israel and Gaza|אתר=genocidewatch|תאריך=2023-10-19|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-01-08}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=WHAT IS GENOCIDE?|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/j.ctt1xp3t17.5|מו"ל=Yale University Press|עמ=17–26|מחבר=Kurt Jonassohn}}|כיוון=שמאל}} ב־24 באוקטובר 2023 פרסם המכון עצומה, שבה טענו חוקרים של לימודי שואה ורצח עם ומניעתו, ביניהם פרופ' גרגורי ה' סטנטון {{אנ|Gregory_Stanton}} ופרופ' [[ישראל טשרני|ישראל צ'רני]], כי פעולות חמאס נגד אזרחים ישראלים נחשבות כרצח עם ופשעים [[פשע נגד האנושות|נגד האנושות]]. ההצהרה קוראת [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם|למועצת זכויות האדם של האו"ם]], [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|לעצרת הכללית של האו"ם]], למשרד היועץ המיוחד של האו"ם למניעת רצח עם ולמועצת [[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות|הביטחון של האו"ם]] לחקור, לגנות ולהפנות את המצב לבית [[בית הדין הפלילי הבין-לאומי|הדין הפלילי הבין־לאומי]] (ICC). העצומה גם קוראת להכיר במעשים אלה כרצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. העצומה פונה למדינות החברות באו"ם להשתמש בבתי משפט לאומיים לצורך הליכים משפטיים נגד האחראים לרצח העם.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bastiaan Willems|שם=The Wehrmacht’s Complicity in Late-War Genocide: The Palmnicken Massacre and the Military in East Prussia, 1944–1945|כתב עת=Holocaust and Genocide Studies|שנת הוצאה=2023-12-07|doi=10.1093/hgs/dcad056|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/hgs/dcad056}}|כיוון=שמאל}} ב-23 באוקטובר, פרסם [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] את מאמרו של פרופ' [[עמיחי כהן]] מאמר בו הוא קבע "ההתקפה של החמאס התבצעה כחלק מפשע של רצח עם."<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/articles/51150|כותרת=הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל"|אתר=www.idi.org.il|תאריך=2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-01-01}}</ref> בנובמבר 2023, עורך דין המייצג את משפחותיהם של תשעה קורבנות ישראלים מהתקפות חמאס ב־7 באוקטובר הגיש תלונה לבית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC) המאשים את חמאס ברצח עם. עורך הדין אישר כי הוא והצוות המשפטי שלו אימתו את הלגיטימיות של ההאשמה ב"רצח עם" בהתאם לחוק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/14754375|הכותב=אריאל כהנא|כותרת=נלחמים בחמאס: תלונה ראשונה לבית הדין הבינלאומי בהאג וקמפיין להפסקת המימון האירופי. בקשה לפתיחת חקירה דחופה נגד חמאס בבית הדין הפליל בהאג, בגין פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות|אתר=ישראל היום}}</ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=Hamas and Israel|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/j.ctv333ksq7.5|מו"ל=Liverpool University Press|שנת הוצאה=2019-02-20|ISBN=978-1-78284-627-7|עמ=19–33}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=Parenthood in Israeli Law|קישור=http://dx.doi.org/10.5771/9783214253233-11|מו"ל=MANZ'sche Verlags - und Universitätsbuchhandlung GmbH|שנת הוצאה=2023|ISBN=978-3-214-25323-3|עמ=11–24|מחבר=Talia Einhorn}}|כיוון=שמאל}} ד"ר הילי מודריק־אבן חן, מרצה בכירה למשפט בין־לאומי ציבורי ויו"ר המרכז [[אוניברסיטת אריאל בשומרון|האוניברסיטאי]] למחקר ולמידה של רצח עם, טענה כי הפשעים שביצע חמאס ב־7 באוקטובר מהווים פשע של רצח עם. היא מצביעה על ראיות כמו אמנת חמאס הקוראת לחיסול מדינת ישראל והסתה נרחבת נגד יהודים וישראלים המוטבעת במספר היבטים של התשתיות, התרבות והתקשורת בעזה, ואשר מעידה על כוונה ספציפית להשמיד את האוכלוסייה היהודית והישראלית.{{הערה|{{צ-ספר|שם=National Identities and the Right to Self-Determination of Peoples|קישור=http://dx.doi.org/10.1163/9789004294332|מו"ל=Brill {{!}} Nijhoff|שנת הוצאה=2016-06-10|ISBN=978-90-04-29433-2|מחבר=Hilly Moodrick-Even Khen}}|כיוון=שמאל}} לפי [[האקונומיסט]], לוחמי חמאס שניהלו את המתקפה ב־7 באוקטובר, ביצעו פעולות בהתאם לכוונותיהם לרצח העם המתוארים באמנת היסוד של חמאס. לעומת זאת, במאמר נטען כי המערכה הצבאית של ישראל בעזה אינה עומדת בקריטריונים לרצח עם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.4627923|הכותב=Antonio Martins|כותרת=Financial Markets’ Response to Israel-Hamas War|אתר=dx.doi.org|תאריך=2023|תאריך_וידוא=2023-12-13}}|כיוון=שמאל}}{{מקור|המאמר המוזכר לא קיים בקישור שבהערה|נושא=ישראל}} בדצמבר 2023 סיירו נציגי משפחות [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|החטופים]] בכפר עזה ובאזור המסיבה ברעים עם קארים חאן, התובע הראשי של [[בית הדין הבין-לאומי בהאג|בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג]], ודרשו ממנו להביא לדין את מחבלי חמאס לדין על פשעים נגד האנושות ו[[רצח עם]].{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד, יעל צ'כנובר|התובע מהאג אחרי שנפגש עם משפחות החטופים: "מעשי חמאס - מהפשעים הבינ"ל החמורים ביותר"|news/article/bjmdzlcba|3 בדצמבר 2023}}}} == הפצת מידע מוטעה ומידע כוזב ברשתות חברתיות == {{ערך מורחב|מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל}} ===הפצת מידע כוזב על ידי ישראלים=== [[מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל|מידע כוזב]] או מידע שהוגדר כ"[[פייק ניוז]]" כלל "40 תינוקות" שנרצחו ונמצאו ערופי ראש כחלק מ[[הטבח בכפר עזה]] ([[המוסד לביטוח לאומי]] דיווח שהנרצח הצעיר ביותר בכפר עזה היה בן 14);<ref name=":0">ראו [[מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל#עדויות כזב הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר]] למידע מפורט</ref> אישה ב[[היריון]] שביטנה שוספה, כשה[[עובר]] עוד מחובר ל[[חבל הטבור]], כחלק מ[[הטבח בבארי]] (גורמים רשמיים הכחישו זאת);<ref name=":0" /> טענה שסרטון מציג את חמאס רוצחים אישה בהיריון יחד עם העובר שלה (הסרטון המקורי פורסם ב-2018 באתר [[מקסיקו|מקסיקני]]);<ref name=":0" /> מידע על שמונה תינוקות ו[[ניצולי השואה|ניצולת שואה]] בשם גנ'יה שנרצחו בקיבוץ בארי (הקיבוץ הכחיש זאת, ולפי עיתון "[[הארץ]]", בבארי נרצחה תינוקת אחת, מילה כהן);<ref name=":0" /> וכן מכתב של [[שרה נתניהו]] ל[[ג'יל ביידן]] שכלל מידע שלא אומת.<ref name=":0" /> לפי דיווח של "הארץ", ארגון "[[זק"א]]" הפיץ דיווחים על זוועות שמעולם לא התרחשו, כחלק מהמאמץ להשיג חשיפה תקשורתית.{{הערה|{{הארץ|[[אהרן רבינוביץ (עיתונאי)|אהרן רבינוביץ]]|צה"ל הטיל על זק"א לפנות גופות מהעוטף, במקום על חייליו – והיה לזה מחיר|0000018c-afa9-d014-a3cd-afbf9fd00000|29 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/zaka-exploited-hamass-october-7-attack-to-campaign-for-donations-report/|כותרת=ZAKA exploited Hamas’s October 7 attack to campaign for donations|אתר= [[זמן ישראל]]|תאריך=6 בפברואר 2024|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=26 באפריל 2024}}}} === הפצת תאוריות קונספירציה בישראל === שעות ספורות אחרי תחילת המתקפה בבוקר 7 באוקטובר, פורסמה ברשת תיאוריה שהמתקפה היא מזימה של [[אהוד ברק]], [[איסמעיל הניה]] וראש השב"כ [[רונן בר]], שרקמו תוכנית להחליש בדרך זו את [[בנימין נתניהו]]. על פי התיאוריה ההסכם ביניהם היה שלא יהיו הרוגים, אך הביצוע השתבש.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/817494.shtml#40 ציוץ של "אמת" שהמתקפה היא מזימה של אהוד ברק, איסמעיל הניה, ורונן בר]}} התיאוריה הועלתה בחשבון [[טוויטר]] בשם "אמת" (emet), בצירוף סרטוני חמאס מהמתקפה שמוכיחים אותה כביכול. בעל החשבון כתב בפוסט שבמתקפה נראים אנשים לבושים חולצות [[טי שרט]] בצבע טורקיז ואלו ישראלים שמסייעים לחמאס. בין היתר הוא הצביע על תמונה של אדם לבוש חולצה כזאת, והוכיח, כביכול, שזהו שוטר ששמו אלון ברד, שנהרג במתקפה, והוא בוגד שסייע לחמאס.{{הערה|[https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/exposure-s2/VOD-f68702271abfb81026.htm הגיבור שהשחירו את שמו], תחקיר ערוץ 12 על השוטר אלון ברד}} לחשבון היו אלפי עוקבים שהדהדו את הקונספירציה, ביניהם חברי כנסת ואנשי תקשורת, והיא התפשטה במהירות. "בוגדים מבפנים" הפך מיד לטרנד בטוויטר, במדינות שונות פורסם שישראל עמדה מאחורי המתקפה עליה, והחמאס פרסם אותה.{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|"בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראניים מפיצים תיאוריות קונספירציה ופייק|0000018b-0ecd-d8fc-adff-6fedb90c0000|8 באוקטובר 2023}}}} אשתו של השוטר שנהרג הגישה תלונה במשטרה נגד חשבון הטוויטר "אמת", החשבון נסגר, ובעל החשבון, אריה חלאטניק, נלקח לחקירה.{{הערה|{{העין השביעית|איתמר ב"ז|הקונספירטור חוזר לחדר החקירות|502056|5 בנובמבר 2023}}}} אשתו של השוטר קיבלה איומים עליה ועל ילדיה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=toF6BGC3fNs אשתו של השוטר אלון ברד מעידה בוועדת הכנסת]}} ארגוני ביון איראניים ורוסים סייעו להפצת התאוריות באמצעות חשבונות אנונימיים ברשתות.{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|"בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראנים מפיצים תיאוריות קונספירציה|0000018b-0ecd-d8fc-adff-6fedb90c0000|8 באוקטובר 2023}}}} לטענת מומחים בתחום, המטרה של הפצת ידיעות כזב כאלה היא זיהוי [[קיטוב פוליטי|שסע חברתי]] והעמקתו על ידי הפצת שקרים.{{הערה|{{ynet|רפאל קאהאן|מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן|digital/technews/article/rktzoxxwa|8 באוקטובר 2023}}}} === הפצת מידע כוזב על ידי חמאס === בד בבד החלו להישמע תלונות בעולם על כך ש[[חמאס]] מפיץ [[דיסאינפורמציה|מידע כוזב]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]]. [[האיחוד האירופי]] התלונן ל[[אילון מאסק]] כי [[X (רשת חברתית)|X]] משמשת להפצת מידע כוזב על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל|616334|11 באוקטובר 2023}}}} האיחוד איים בהטלת [[עיצום כספי|עיצומים כספיים]] על הרשת. לפי בדיקה שערך [[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]], חמאס הצליח למנף את הקשיים באכיפת מדיניות התוכן של X, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה במטרה לעורר אימה.{{הערה|{{כלכליסט|עומר כביר, ליטל סמט|אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל|calcalistech/article/rjzxijxz6|11 באוקטובר 2023}}}} לטענת מומחים, [[בוט]]ים וחשבונות מזויפים שמפעילים [[איראן]], [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|הג'יהאד האיסלאמי]] מפיצים [[פייק ניוז]] ונרטיבים שמשרתים את חמאס.{{הערה|שם=לינדה-אקס|{{כלכליסט|חדשות חוץ|מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס"|calcalistech/article/bjqqx7hwp|12 באוקטובר 2023}}}} בתגובה אמרה מנכ"לית X, [[לינדה יאקרינו]], כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.{{הערה|שם=לינדה-אקס|כיוון=שמאל}} == בעקבות המתקפה == אל מחבלי החמאס ב־7 באוקטובר הצטרפו עיתונאים ערבים מעזה – עובדים של אמצעי תקשורת בין־לאומיים – שסיקרו את המתקפה ואת הטבח.{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון|הגיעו לגדר עם מחבלי חמאס, תיעדו את הטבח - וממשיכים לצלם לתקשורת הזרה|news/article/b100r11df76|8 בנובמבר 2023}}}} 14 תובעים כלליים במדינות שונות ב[[ארצות הברית]] הזהירו ב־7 בדצמבר את מערכות התקשורת של "[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]]", [[CNN]], וסוכנויות הידיעות [[Associated Press|AP]] ו[[רויטרס]] כי הם נמצאים כעת "תחת השגחה" בשל כך.{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון|"אתם תחת השגחה": אזהרת התובעים הכלליים לרשתות שצלמיהן תיעדו את הטבח|news/article/b1yhqbjut|7 בדצמבר 2023}}}} בתחקיר של [[Honest Reporting]] מינואר 2024, הובאו סרטונים המתעדים צלמי עיתונות בעזה שעובדים עם כלי תקשורת בעולם, כמו רויטרס ו-AP, מביעים שמחה לנוכח שידור צילומים מתוך [[לינץ']] שביצעו מחבלי חמאס בחייל צה"ל. כמו כן תועדו עיתונאים הקוראים להצטרף למחבלים שחדרו לישראל. כמו כן, תמונות מהטבח, שצילם אותו צלם שתיעד את הלינץ' בחייל, נבחרו ל"תמונות השנה" לשנת 2023 בניו יורק טיימס ורויטרס.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://honestreporting.com/exposed-gaza-photojournalists-shared-call-to-infiltrate-israel-on-oct-7/?swcfpc{{=}}1|הכותב=|כותרת=EXPOSED: Gaza Photojournalists Shared Call to Infiltrate Israel on Oct. 7 {{!}} HonestReporting|אתר=HonestReporting|תאריך=8 January 2024}}|כיוון=שמאל}} מחבלי החמאס שנתפסו בזמן הטבח נחקרו, וה[[שב"כ]] פרסם סרטונים חלקיים מחקירתם. מידע שהוצא מהם סייע לתקיפות ברצועת עזה. לקראת סוף ינואר [[2024]] הציגה ישראל האשמות חמורות נגד סוכנות [[אונר"א]] לפיהם [[מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל|12 מעובדי הסוכנות היו מעורבים במתקפת הפתע על ישראל]]. בתגובה מדינות מערביות ובראשם ארצות הברית השהו את הסיוע לאונר"א. בפברואר היא עדכנה את מספרם ל-30, ואף הוסיפה שקרוב ל-1500 מעובדי אונר"א הם פעילי טרור.{{הערה|{{ynet||גלנט: 1,468 עובדי אונר"א הם פעילי טרור, יותר מ-30 השתתפו בטבח וחטפו אזרחים|news/article/s14kibasp|16 בפברואר 2024}}}} ==== לקחים במערכת הביטחון בעקבות המתקפה ==== הואצו התוכניות להקמת כיתות כוננות. עד 1 בנובמבר 2023 הוקמו יותר מ־700 [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] משטרתיות ברחבי הארץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/telaviv_211|כותרת=כיתות כוננות הוקמו|אתר=המשרד לביטחון לאומי}}</ref> ב־7 בדצמבר הושקה תוכנית "משיב הרוח" להקמת וחימוש כיתות כוננות צה"ליות באזורי הגבול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/706771/|הכותב=נעם אמיר|כותרת=12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך|אתר=מקור ראשון|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> צה"ל החל בינואר 2024 להוסיף בגבול ב[[רמת הגולן]] מכשולים כנגד תקיפה ממונעת על גדר המערכת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15145249|כותרת="עוד שכבה בהגנה של המדינה": צה"ל מקים מכשול בגבול סוריה|אתר=ישראל היום|תאריך_וידוא=2024-01-22}}</ref> משטרת ישראל רכשה כלי רכב ממוגני ירי{{הערה|{{ynet|לירן תמרי|המשטרה רכשה עשרות ניידות ממוגנות ירי: "מ-7 באוקטובר הפכנו ללוחמים"|news/article/yokra13759016|14 בינואר 2024}}}} וכלי שיט ממוגן ירי.{{הערה|{{ynet|לירן תמרי|הרכש החדש של המשטרה: ספינה ממוגנת ירי, העלות: יותר מ-7.5 מיליון שקלים|news/article/yokra13887589|15 באפריל 2024}}}} במאי 2024 פורסם כי צה"ל מקים קו ביצורים שני בגליל.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|24 שעות של קרב מול חיזבאללה - "כמו בבופור": צוות ynet עם לוחמי גולני {{!}} תיעוד מיוחד|news/article/yokra13923005|16 במאי 2024}}}} ====תחקירים ==== ב-4 בינואר [[2024]] פורסם שהרמטכ"ל [[הרצי הלוי]] הקים צוות בכירים לרבות רמטכ"ל לשעבר שיתחקרו את מלחמת חרבות ברזל, לרבות מחדל 7 באוקטובר, ההכנות לתמרון והלחימה בתוך הרצועה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, רונן ברגמן|הרמטכ"ל החליט לחקור תוך כדי מלחמה: זה הצוות שיתחקר את מחדל 7/10|news/article/sjdywkvu6|4 בינואר 2024}}}} לאחר מספר שבועות ב-25 בינואר בעקבות ביקורת הרמטכ"ל החליט להקפיא את וועדות החקירה.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|אחרי הביקורת בממשלה: הרמטכ"ל מקפיא את ועדות הבדיקה למחדל 7 באוקטובר|news/article/b18wu1115a|25 בינואר 2024}}}} מבקר המדינה החל לבחון את ההתנהלות שקדמה ל-7 באוקטובר. הוא ציין כי 'ככל שתוקם ועדת חקירה יקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שנבדקו'.{{הערה|{{וואלה|ביני אשכנזי|לשכת הרמטכ"ל עודכנה: מבקר המדינה יפתח בבדיקה של התנהלות צה"ל ב-7 באוקטובר|3634314|8 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|בעיצומה של המלחמה: מבקר המדינה דורש מהרמטכ"ל גישה לחומרי מודיעין מסווגים {{!}} אלו הנושאים שייבדקו|news/article/hk7jgdn00a|11 בינואר 2024}}}} הרמטכ"ל [[הרצי הלוי]] וראש השב"כ [[רונן בר]] התנגדו לכך ואף עתרו לבג"ץ בבקשה להוציא צו על תנאי כנגד המבקר אך בג"ץ סירב לבקשה.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|בג"ץ מאפשר את תחילת חקירת מבקר המדינה בצה"ל ובשב"כ|local_news/article/r1ljxo1ma|13 במאי 2024}}}} לאחר שנכשלו מול בג"ץ הודיעו בסוף מאי כי ישתפו פעולה עם המבקר בתחומים שאינם מוגדרים כ"תחומי ליבה" ואינם עוסקים במחדל של ה-7 באוקטובר.{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|אחרי העימות בין הרמטכ"ל למבקר המדינה: צה"ל יאפשר להתחיל בביקורת על מחדלי 7 באוקטובר|news/defense/article/15782701|21 במאי 2024}}}} ב-22 באפריל 2024, הודיע ראש [[אגף המודיעין]], [[אהרון חליוה]] כי יתפטר בתום השלמת שלב התחקירים ולאחר שימונה לו מחליף, עוד קרא להקמת [[ועדת חקירה ממלכתית (ישראל)|ועדת חקירה ממלכתית]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב"|news/article/bjqygkx11a|22 באפריל 2024}}}} === תיעוד והנצחה === ====סרטים==== יחידת דובר צה"ל הפיקה את '[[סרט הזוועות]]' – סרטון בן 47 דקות, עם תיעוד ממצלמות [[GoPro|גו־פרו]] שצילמו המחבלים בעת המתקפה. הסרטון, שבו תיעוד של מקרים רבים ממעשי הזוועות שבוצעו באזרחי העוטף סמוך לרציחתם, הוקרן בישראל לאנשי התקשורת הזרה ולחברי הכנסת. ב־14 בנובמבר 2023 הוקרן הסרטון לכ־150 חברי [[הקונגרס האמריקני]], ועורר תגובות קשות אצלם.{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון, איתמר אייכנר|דמעות, יציאה אחרי 5 דקות ו"הרגשה כמו באושוויץ": סרט הזוועות הוקרן בקונגרס|news/article/hjuuar11e6|14 בנובמבר 2023}}}} בעקבות המתקפה החלה יחידת [[להב 433]] של [[משטרת ישראל]] לחקור את האירועים שקרו ביום הטבח, ופרסמה סרטון שבו עדויות על עשרות מעשי אונס והתעללויות מיניות. היחידה הפיקה כ־700 עדויות של ניצולים, ובידיה עשרות אלפי קובצי וידאו שבהם מתועדים מעשי הטבח והזוועה.{{הערה|שם=מעריב786}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, הדר גיל-עד|תחקיר ב-CNN, עדויות קשות: ישראל במאבק בהכחשות מקרי האונס|news/article/hkkeu34n6|17 בנובמבר 2023}}}} בתחילת דצמבר המשטרה פרסמה כי בידיה נמצאים 200 אלף סרטונים. הסרטונים נלקחו ממצלמות הגוף של מפקדי חמאס, ממצלמות רכב וממצלמות אבטחה. על בסיס התיעוד שבידה הוציאה סרטון שמתעד אירועים מהטבח, בדומה לסרטון שהוציא דובר צה"ל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/14918084|כותרת=מול פני האימה: החוקרים שצפו ב־200 אלף סרטונים מהטבח מדברים {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=2023-12-07|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ב־10 בדצמבר [[2023]] הכריז הבמאי והמפיק ה[[יהודי]] [[סטיבן ספילברג]] על מיזם לתיעוד הזוועות וה[[פשעים נגד האנושות]] שביצעו ה[[פלסטינים]] במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר. במסגרת הפרויקט יוקלטו עדויות של ניצולי הטבח.{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|ספילברג יתעד את זוועות 7 באוקטובר|622713|10 בדצמבר 2023}}.}} בסוף אפריל 2024 פורסם ב[[יוטיוב]] הסרט הדוקומנטרי "[[זעקות ואז שתיקה]]" ("Screams Before Silence"), שיזמה [[שריל סנדברג]] על [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023|פשעי המין של המחבלים הפלסטינים]] מאז 7 באוקטובר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.screamsbeforesilence.com/|כותרת=Screams Before Silence Film|אתר=www.screamsbeforesilence.com|תאריך_וידוא=2024-04-27}}</ref><ref>{{Citation|title=Screams Before Silence|url=https://www.youtube.com/watch?v=zAr9oGSXgak|accessdate=2024-04-27|language=he-IL}}, באתר יוטיוב</ref> ==== מוזיאון אינטראקטיבי ==== {{ערך מורחב|כאן 7.10.360}} לקראת [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] במאי 2024 השיק [[תאגיד השידור הישראלי]] מוזיאון וירטואלי [[אינטראקטיביות|אינטראקטיבי]] לתיעוד מתקפת הפתע והשלכותיה. ==== יום זיכרון ==== {{ערך מורחב|יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל}} ב-17 במרץ 2024 אישרה [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]] פה אחד כי מדי שנה בכ"ד בתשרי יצוין [[יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל|יום זיכרון לאומי לציון הטבח ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל]]. כאשר כ"ד בתשרי נופל בשבת, יום הזיכרון יחול למחרת, יום ראשון כ"ה בתשרי. בנוסף קבעה הממשלה כי בשנה הנוכחית, 2024, יצוין באופן חד פעמי בטקסי זיכרון, גם התאריך הלועזי 7 באוקטובר. == ראו גם == *[[חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל]] *[[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל]] *[[חטיבת עוז במלחמת חרבות ברזל]] *[[מתקפת הטרור על עין השלושה]] *[[קרב הטנקיסטיות במתקפת הפתע על ישראל]] *[[משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל]] *[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)]] *[[ענר שפירא]] *[[אזהרות התצפיתניות (2023)]] ==לקריאה נוספת== * [[אילן כפיר]], "'''אוגדת עזה נכבשה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2024 * [[יואב לימור]], "'''גיבורים - לבד מול החמאס'''", הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2024 * [[אדם רז]], "'''הדרך לשבעה באוקטובר'''",<ref>[https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-471-4 תיאור הספר באתר ההוצאה]</ref> הוצאת [[פרדס הוצאה לאור|פרדס]], 2024 == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה|Category:2023 Israel–Hamas war}} * [https://govextra.gov.il/mda/israel-under-attack/israel-under-attack/october-7th-hamas-invasion-and-atrocity/ זוועות 7 באוקטובר], באתר ממשלת [[ישראל]] {{אנגלית}} * מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, באתר [https://oct7map.com/ oct7map] ובאתר [https://yuval-harpaz.github.io/alarms/oct_7_9.html?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAAR3akJDysf7P8bO5_7IoaLOM81llPW6A2JKE4uzDx6UJ0iAUAv_46_K3vNY_aem_AYjX4n79FXM0uPuFlyow1SKlxKk7mOATldky9b6wPWRMtukVG-iWiD7r_ynu8OsfwV4JnZA9NvrynDnudJQJB5cW github]. * {{הארץ|עמוס הראל|חצי שנה אחרי, חלקי הפאזל של 7 באוקטובר מתחברים|0000018e-869b-d49b-a3bf-f69f6d800000|29 במרץ 2024}} * {{ynet|איתמר אייכנר|"שורפים אותנו": סיור וירטואלי מצמרר בתוך יישובי העוטף|news/article/bjfq3u4wt|24 בדצמבר 2023}} * {{הארץ|אורי בר־יוסף|השאננות שהובילה למלחמה לא נבעה רק מכשל מודיעיני|0000018b-8ad0-ddfb-a78f-fefb7ade0000|1 בנובמבר 2023}} * {{ynet||מתקפת פתע על ישראל בחג – עדכונים|blogs/israelunderattack|7 באוקטובר 2023}} * {{הארץ||מתקפת פתע של חמאס - עדכונים|0000018b-0835-dae3-a1cb-bd3d6fab0000|7 באוקטובר 2023|מנויים=לא}} * {{וואלה||עזה פתחה במלחמה - עדכונים|3614155|7 באוקטובר 2023}} * {{mako|שי לוי|מכת הפתיחה בעזה: מצלמות התצפית הופצצו, המאו"ג היה נצור|a1090415d0e1b81026|pzm-soldiers|11 ביוני 2011}} * {{אתר צה"ל||יומן אירועים - כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים|כתבות-ועדכונים/2023/אוקטובר/חרבות-ברזל-מבצע-מלחמה-עזה-מחבלים-תקיפות-צה-ל-עדכונים/|}} * {{אתר צה"ל||חללי "חרבות ברזל"|נופלים/חללי-חרבות-ברזל/}} * [https://story.makorrishon.co.il/dQhO2s0c7/ פרויקט רסיסי גבורה], באתר [[מקור ראשון]] * {{הארץ||מלחמה בישראל: כל שמות ההרוגים וקורבנות הטבח שפורסמו|0000018b-1367-dcc2-a99b-17779a0a0000|12 באוקטובר 2023}} * {{הארץ|יניב קובוביץ|ממתקפת הפתע עד הגעת צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב|0000018b-23d5-dd34-afdf-f7d755f10000|13 באוקטובר 2023}} * {{חדשות 13|ישי פורת|לוחמי שלדג משחזרים: "מסוג הקרבות שאתה לא יודע מתי ייגמרו"|item/news/politics/security/shaldag-903762293|20 באוקטובר 2023}} * {{ynet|[[יואב זיתון]]|צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי|news/article/symccuewa|11 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב|oQXeu1CAr6Q|שם=צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי|אורך=08:11|ערוץ=[[ynet]]}} * {{יוטיוב|SwCyDafzKIA|שם="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אורך=09:42|ערוץ=[[כאן חדשות]] - [[תאגיד השידור הישראלי]]}} * {{ynet|איתמר אייכנר|חציית הגדר, המנהרות - והטבח: תיעודים חדשים של CNN ממצלמות חמאס ב-7 באוקטובר|news/article/s1ijlafnp|16 בנובמבר 2023}} * {{mako|שי לוי|"המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין"|d8c4c32cf0c0c81026|pzm-soldiers|26 בנובמבר 2023}} * {{ynet|מעין רודה ורעות מרים כהן|הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים|news/article/rk0bb2xrt|27 בנובמבר 2023}} * {{ynet|[[רונן ברגמן]], [[איתי אילנאי]], "7 ימים"|תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר|news/article/yokra13636031|1 בדצמבר 2023}} * [https://www.youtube.com/watch?v=G0r7lw3eAPg האם יש אנשים שחזו את 7 באוקטובר?] בערוץ [[כאן 11]] * {{חדשות 13|[[רביב דרוקר]]|הכוחות שלא הוקפצו, ההתרעות שלא הועברו: תחקיר המחדל באוגדת עזה|item/news/politics/security/rvcet-903860165|21 בדצמבר 2023}} * [[רונן ברגמן]], [[יואב זיתון]], [https://w.ynet.co.il/yediot/7-days/time-of-darkness?externalurl=true השעות הראשונות של השבת השחורה], באתר [[ynet]]{{כ}}, 12 בינואר 2024 * {{ישראל היום|[[איתי אילנאי]]|בוכריס הקליד בווטסאפ "לוודא כוננות" - ואז התחיל הכאוס: 7 באוקטובר של מגלן, דקה אחרי דקה|magazine/shishabat/article/15273565|15 בפברואר 2024}} * {{כאן||זמן אמת עונה 8 {{!}} פרק 1 - על העיוורון|716885|6 במרץ 2024}} * [https://www.intelligence.org.il/userfiles/banners/mm97.pdf מחדל אוקטובר 2023], '''[[מבט מל"מ]]''' 97, מאי 2024 <div class="mw-content-ltr"> *{{NYT|Lauren Leatherby et al.|The Long Wait for Help as Massacres Unfolded in Israel|interactive/2023/10/11/world/middleeast/israel-gaza-hamas-attack-timeline.html|October 11, 2023}} * [https://www.theguardian.com/world/2023/nov/07/secret-hamas-attack-orders-israel-gaza-7-october A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute], [[הגרדיאן]], 7 בנובמבר 2023 * [https://www.nytimes.com/live/2023/10/08/world/israel-gaza-attack-hamas-news?smid=wa-share Israel-Gaza Conflict-Death Toll Rises as Families Search for News of Missing]. באתר [[ניו יורק טיימס]] * {{קישור כללי|הכותב=Adam Goldman, Ronen Bergman, Mark Mazzetti, Natan Odenheimer, Alexander Cardia, Ainara Tiefenthäler, Sheera Frenkel|כותרת=Where Was the Israeli Military When Hamas Attacked?|אתר=The New York Times|תאריך=December 30, 2023|כתובת=https://www.nytimes.com/2023/12/30/world/middleeast/israeli-military-hamas-failures.html}}</div> == הערות שוליים == {{הערות שוליים}}{{מלחמת חרבות ברזל}} {{הסכסוך הישראלי פלסטיני בעשור השלישי של המאה ה-21}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:מתקפת הפתע על ישראל (2023)|*]] [[קטגוריה:פיגועי חדירה ליישוב]] [[קטגוריה:2023 בישראל]] [[קטגוריה:שמחת תורה]] [[קטגוריה:אסיה: פלישות]] [[קטגוריה:מתקפות פתע]] [[קטגוריה:חדירות למרחב האווירי הישראלי]] [[קטגוריה:פרעות, פוגרומים ועלילות דם]]'