בדיקת שינויים ספציפיים

'{{אישיות רבנית | שם = הרב שלמה זלמן אוירבך | שם בשפת המקור = - | תמונה = [[קובץ:Orbach-1-.jpg|250px|כיתוב תמונה]] | כיתוב = {{תמונה להחלפה}} | תאריך לידה = [[30 ביולי]] [[1910]] | תאריך פטירה = [[19 בפברואר]] [[1995]] | תאריך לידה עברי = [[כ"ג בתמוז]] [[ה'תר"ע]] | תאריך פטירה עברי = [[כ' באדר א']] [[ה'תשנ"ה]] | השתייכות = [[יהדות חרדית]] | תחומי עיסוק = [[הלכה]], [[תלמוד]], [[דת ומדע]], [[רפואה והלכה]] | רבותיו = אביו, הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[שמשון אהרון פולנסקי]] | תלמידיו = הרבנים [[יהושע ישעיה נויבירט]], [[ישראל מאיר לאו]], [[אביגדר נבנצל]] ועוד | חתנים = * הרב [[יצחק ירוחם בורודיאנסקי]] * הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] * הרב [[יהודה טרגר]] | פרסים והוקרה = [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] (1945) }} הרב '''שלמה זלמן אוירבך''' (נכתב גם '''אויערבאך'''; [[כ"ג בתמוז]] [[ה'תר"ע]], [[30 ביולי]] [[1910]] – [[כ' באדר]] [[אדר א'|א']] [[ה'תשנ"ה]], [[19 בפברואר]] [[1995]]) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת קול תורה]], מחשובי [[פוסק]]י ה[[הלכה]] ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]]. ==קורות חייו== [[קובץ:הרב שלמה זלמן אויערבך.jpg|ממוזער|הרב שלמה זלמן אוירבך מסיים את [[תלמוד בבלי|הש"ס]] במחזור הראשון של [[מפעל הש"ס העולמי|כולל ש"ס]]]] נולד בשכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]] לצביה ולרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת המקובלים שער השמים]]. משפחת אביו היא משפחה חסידית, מצאצאי בעל [[תולדות יעקב יוסף]] מפולנאה (אבי ה[[משפחת אוירבך|משפחה]] היה הרב אברהם דוב אוירבך, חתנו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף', שהיה מחותנו של ה[[בעל שם טוב]]). אמו צביה משתייכת למשפחת פרוש הירושלמית, והוא נקרא על שם אבי אמו, הרב [[שלמה זלמן פרוש]]. למד ב[[תלמוד תורה עץ חיים]], בפרט אצל הרב אברהם חיים הקלמן{{הערה|הרב הקלמן היה הר"מ של השיעור הגבוה ב[[תלמוד תורה]], שהיה מקביל לשיעור ג' ב[[ישיבה קטנה]].}}. לאחר מכן למד ב[[ישיבת עץ חיים]], שם היה ל[[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של הרב [[איסר זלמן מלצר]], שהסכים על ספרו [[מאורי אש]] שיצא לאור בשנת תרצ"ה, ואף הביא מתורתו בספר [[אבן האזל]]. ספרו זה, שהוציא בגיל 24, קיבל הסכמות גם מהרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], הרב [[אברהם יצחק קוק]], אביו הרב חיים יהודה לייב והרב [[אבא יעקב הכהן בורוכוב]]{{הערה|{{היברובוקס|שלמה זלמן אויערבך|מאורי אש|8861|ירושלים תרצ"ה|עמוד דיגיטלי=6}}}}. בי"ד באדר [[ה'תר"צ]] נישא לחיה רבקה רוחמקין. לאחר נישואיו למד בישיבת עץ חיים ומשנת תרצ"ה למד אחר הצהרים גם בכולל של הרב [[צבי פסח פרנק]], "מדרש בני ציון", שהתמקד ב[[סדר זרעים]] ובהלכות [[מצוות התלויות בארץ]]. את חידושיו פרסם בביטאון המוסד [[כרם ציון]] ובספרים [[מעדני ארץ]] על שביעית ותרומות. כמו כן למד בבית המדרש [[אוהל תורה (רחביה)|אוהל תורה]], בראשות הרב [[שמואל יצחק הילמן]] בשכונת [[רחביה]]. עשה "[[שימוש חכמים]]" אצל "הגאון מטשיבין" - רבי [[דב בריש ווידנפלד]], רבי [[שמשון אהרון פולנסקי]] מטפליק, רבי [[זליג ראובן בנגיס]] ורבי ליב הורביץ. נודע כ[[פוסק]] חדשני ומקיף, הבקי בחידושי ה[[טכנולוגיה]]. באדר [[ה'תש"ט]] התמנה כ[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת קול תורה]], תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה, עד לפטירתו. גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם בעדינותו כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. אף על פי שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הרב אוירבך לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. עם הקמת בית הדין הגדול לערעורים נתבקש על ידי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לשמש כדיין שם, ובעצה עם [[החזון איש]] סירב גם להצעה זו{{מקור}}. הרב אוירבך הפך במהרה לסמכות תורנית שרבים מהארץ ומחו"ל פנו אליה. כיהן כנשיא [[המרכז הארצי לטהרת המשפחה]]{{הערה|{{ערוץ7|בני טוקר|"בונים מקוואות - גם בישובים חילוניים"|3252868}}}}. על אף שנמנה עם הציבור החרדי, היה מקובל על כל פלגי ה[[יהדות]] הדתית האורתודוקסית. הרב אוירבך חלק כבוד רב לרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], שאותו כינה "מרא דאתרא דארץ ישראל" וכן "הרב" סתם. הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, שימש כ[[כהנים|כהן]] [[פדיון הבן|הפודה]] לבנו בכורו, לימים הרב [[שמואל אוירבך]], וכסנדק לבנו השני, לימים הרב [[אברהם דב אוירבך (טבריה)|אברהם דב אוירבך]]{{הערה|העלון בראש יהודי, גיליון 226, פרשת אחרי מות, י"ב בניסן תשע"א, עמ' 6 בפינת "אור האורות"}}, וכאמור לעיל אף נתן [[הסכמה]] לספרו הראשון "מאורי אש"{{הערה|1=גיליון מס' 64, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10892&q= שבת הראי"ה פרשת תצווה], פסקה אחרונה 'הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אוערבך'}}. הוא סירב לשמוע פסקי הלכה של רב שזילזל בפומבי בכבודו של הרב קוק{{הערה|יוסף אליהו, התורה המשמחת, [[ספריית בית אל]], 1998, עמ' 308, בשם הרב אביגדר נבנצל}}. זכה ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]] לשנים תש"ג–תש"ד. מסופר שכאשר בחור בישיבה ביקש רשות לנסוע לקברי צדיקים בצפון, השיב: "בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם"{{הערה|1=בשם הרב [[ישראל מאיר לאו]]; מתוך ספרו של הרב [[יוסף צבי רימון (רב)|יוסף צבי רימון]], '''הלכה ממקורה - צבא''' (תש"ע); וכן בגרסה מעט שונה אצל הרב יוסף אליהו, אורו של עולם (תשס"ג) עמ' 380}} עם זאת, בנו הרב עזריאל הכחיש סיפור זה{{הערה|{{בחדרי חרדים|יוסף גליק|חבר מועצת הפלג: "החיילים הם קדושים. באו להציל אותנו" • האזינו|900715|18 באפריל 2018}}}} והוא בעצמו לא הרבה להתפלל על קברי צדיקים{{הערה|1=אורו של עולם, הרב יוסף אליהו, עמ' 380}}. התרחק מעיסוק פוליטי. בשנת [[ה'תשמ"ח]] ([[1988]]) סירב להביע עמדה בשאלת הפילוג בתנועת [[אגודת ישראל]]{{הערה|[[יוסף אליהו]], '''התורה המשמחת''', [[ספריית בית אל]] 1998, עמ' 251-254; [[אריק בנדר|אריה בנדר]], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1989%2F08%2F29&id=Ar00710&sk=24A01529 סיכוי קלוש ליוזמת השלום ליטאים-חסידים], [[מעריב]], 29 באוגוסט 1989, עמ' 7}}. ===פטירתו=== נפטר בירושלים ביום שני, [[כ' באדר א']] [[ה'תשנ"ה]] ([[20 בפברואר]] [[1995]]). הלווייתו התקיימה בירושלים, ביום פטירתו. מסע ההלוויה היה מהגדולים שבהלוויות מנהיגי הציבור החרדי בישראל, והשתתפו בו על פי הערכת המשטרה כ-300,000 אנשים, בהם רבים מ[[ציונות דתית|הציונות הדתית]]. נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים. == מורשתו == על שמו קרויים שכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]]. כמו כן הוקמו על שמו ישיבת משכן שלמה בירושלים, רשת הכוללים והישיבות [[עטרת שלמה]], תלמוד תורה חכמת שלמה בירושלים וישיבת חכמת שלמה ב[[בני ברק]]. על שם ספרו קרוי רחוב "מנחת שלמה" בערים [[פתח תקווה]], [[ביתר עילית]], [[בית שמש]], [[מודיעין עילית]] ו[[נתיבות]]. ==דרכו ההלכתית== [[קובץ:matzevat hagrashaz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה"]] כמעט כל יצירתו של הרב אוירבך מתמקדת בתחום ההלכה בעיקר וגם בפרשנות לתלמוד. הוא לא השאיר בכתובים מדברי הגות, הדרשות או שיחות מוסר שלעיתים רחוקות היה נושא מהן בישיבתו. על אף שאביו היה מקובל, אין שום נוכחות של רעיונות הקבלה בפסקיו, ולא ידוע שהוא עסק בה כלל. עיקר יצירתו ההלכתית אינה בספרים שכתב אלא במאמרים רבים שפרסם, ובתשובות הלכתיות שנתן בכתב ובעל פה, חלקן כונסו אחר כך בספרים. נושאי התשובות והמאמרים שונים ומגוונים, וכוללים עיונים תלמודיים ומעשיים, פסקים בשאלות של האדם הפרטי, [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד. עם זאת, עיקר עיסוקו בהלכות הנוגעות להתנהגות היומיומית של הפרט, ורוב תשובותיו מתייחסות לחלקים "[[אורח חיים]]" ו"[[יורה דעה]]" שב[[שולחן ערוך]]. כחלק מנטייה זו, היווה את הסמכות ההלכתית מאחורי הספר "[[שמירת שבת כהלכתה]]" של הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]]. עיסוק נרחב הקדיש לשאלות בנושאים טכנולוגיים ורפואיים, והוא נחשב לבר הסמכא ההלכתי בנושאי [[רפואה והלכה]]. הרב יזם, לדוגמה, ניסויים מדעיים כדי לקבוע עקרונות בהלכה כגון קביעת רגע המוות וקביעת מידת החום המינימלית לעניין איסור בישול. חיבורו הראשון, "מאורי אש", הוקדש לסוגיה טכנולוגית – [[חשמל בשבת]]. נושאים נוספים בתחום זה בהם עסק הם [[הפריה מלאכותית]], מתקני [[גרמא בשבת]] ועוד. מקורותיו העיקריים לפסיקה הם ה[[תלמוד]], מפרשיו והפוסקים ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], אך בולטים בתשובותיו השיקולים הערכיים והאנושיים. הסברא הישרה מהווה אצלו מקור מרכזי להכרעה, והמונח 'נראה' חוזר אצלו הרבה. הוא מדגיש את הצורך להבחין בין שורת הדין ובין גזרות, ופעמים רבות נוטה להקל בדין מפני שבזמננו אין לגזור גזרות חדשות. בכמה מקרים הוא מסיק מסקנות חדשניות ביותר, אך במקרים מסוימים הוא מדגיש שאין כוונתו לפסוק למעשה אלא אם כן יסכימו איתו גדולי הפוסקים. הרב אוירבך התבלט ברוחב התחומים שבהם התפרסה מומחיותו, שכללו אגפים רבים בהלכה וממשקיה עם העולם המודרני. הוא גם נודע במיוחד בקשריו עם חוגים שונים ובכבוד שרחש לכל. הרב [[יעקב אריאל]] תיאר כך את מעמדו: {{ציטוט|הרב אויירבך היה באמת שר התורה בכל תחומי החיים. ברפואה, בטכנולוגיה, במצוות התלויות בארץ, בחושן משפט ובאבן העזר. יכולת לשאול אותו בכל דבר{{ש}}לדעתי גם הרב אויירבך זכה להתקבל בזכות אישיותו... היה אפשר לראות את הפשטות והענוותנות שלו... כל מה שהוא אמר - בין מותר ובין אסור - הוא אמר בנעימות... לפעמים המידות של האדם משפיעות על התקבלותו. גדלותו של האדם אינה נמדדת רק בידע שלו אלא גם באישיותו.|מקור=יערב שיחי - שיחות עם הרב יעקב אריאל, הרב [[ארלה הראל]], עמ' 331/338}} ===פסקיו=== {{להשלים|פסקה=כן|סיבה=נחוץ מידע נוסף על פסקיו|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}} קבע שמצב של [[פיקוח נפש]] שניתן להתגבר עליו באופנים מסוימים, אינו יוצא מגדר פיקוח נפש הדוחה שבת. ולפיכך, גם אם יש יכולת לטפל טיפול מסוים שימנע את היות המצב סכנת חיים, יש לטפל את הטיפול היעיל המקסימלי, אף אם הדבר כרוך ב[[חילול שבת]]. כך, לדוגמה, חתך שעקרונית יכול לפתח זיהום המביא לסכנת חיים – נידון כפיקוח נפש הדוחה שבת עבור תפירתו, במקרה שהיא אכן יעילה עבורו יותר, גם אם ניתן לבטל את הסכנה על ידי שימוש ב[[אנטיביוטיקה]]{{הערה|[[שמירת שבת כהלכתה]] פרק ל"ב סעיף כ"ז. נשמת אברהם חלק יורה דעה סימן שס"ט ס"ק ב'. וראה אצל הרב ד"ר [[מרדכי הלפרין]], עשרים שנה במחיצת [[ישראל זאב גוסטמן|הגרי"ז גוסטמאן]], בתוך: [[אסיא (כתב עת)|אסיא]] כרך ל', עמ' 176}}. קבע כי [[יד סולדת בו|חום שהיד סולדת]] בו אינו פחות מ-46 מעלות צלזיוס. הרב אוירבך הסתמך על הגמרא האומרת שבית השחיטה צונן{{הערה|בבלי חולין ח ע"ב}}, נמצא שעד טמפרטורה זו אין ספק שאין זה חום שהיד סולדת בו. על פי מדידות שערך מצא שחום אותו מקום בשעת השחיטה אינו עולה על ארבעים ושש מעלות{{הערה|קובץ נועם כרך ז}}. בענין זה נחלק עליו ה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שקבע כי מארבעים מעלות ומעלה כבר יש לחשוש שנחשב חום שהיד סולדת בו. ==ספריו== ספרים שפורסמו בחייו: * {{HebrewBooks||'''מאורי אש'''|8861|ירושלים, תרצ"ה (1935)|ללא}} - עוסק בהגדרת החשמל בהלכה. * {{HebrewBooks||'''מעדני ארץ - שביעית'''|22682|ירושלים, תש"ד (1944)|ללא}} - כולל באורים חידושים וחקרי הלכות בענייני שביעית{{הערה|[[שלמה יוסף זוין|הרב ש. י. זוין]], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1947%2F06%2F06&id=Ar00800&sk=699668C3 ספרי ההלכה של "מוסד הרב קוק"], [[הצופה]], 6 ביוני 1947, עמ' 8}}. * {{HebrewBooks||'''מעדני ארץ - תרומות ומעשרות'''|20108|ירושלים, תשי"ב (1952)|ללא}} - כולל באורים חידושים וחקרי הלכות בענייני [[תרומות ומעשרות]]. * '''מנחת שלמה''' - [[שו"ת]] (תשמ"ו, 1986) * באורי והערות הרב אויערבאך על '''[[שב שמעתתא]]''', תשנ"א. נדפסו קודם לכן בספר 'אגרא דשמעתתא'. * {{HebrewBooks||'''הצעה לתקנת נשים בענייני נדה'''|41264|שנת תשכ"ב|ללא}} ספרים שיצאו לאחר מותו: * '''מנחת שלמה''' - חלקים ב-ג (תשנ"ט 1999) - אוסף של תשובות שהוציא נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בהסכמת דודו הרב שמואל אוירבך, בניגוד לעמדת כמה מבניו של הרב אוירבך. בשנת תש"ס הדפיסו בניו את שני הכרכים האמורים בשינויים, בשם {{HebrewBooks||'''מנחת שלמה - תנינא'''|1595||ללא}}, בשנת תשס"ה יצא בהוצאה מחודשת '''מנחת שלמה קמא''' - {{HebrewBooks||כרך א'|15096||ללא}}, {{HebrewBooks||כרך ב'|15097||ללא}}. * '''מנחת שלמה - על ה[[תלמוד|ש"ס]]''' מכון '''"אוצרות שלמה"''' ירושלים * '''שלחן שלמה''' (ט' כרכים) - עריכת כתביו ופסקיו לפי נושאים, על ידי בן אחיינו הרב שמחה בונים לייזרזון * '''הגדה של פסח''' עם פסקי הלכה ומנהגים מכתב ידו, בעריכת הרב ישראל ברונשטיין. תורגמה לאנגלית. * '''מעדני שלמה''' על המועדים, בעריכת הרב ירחמיאל פריד * '''מעדני שלמה''' על ארבעת חלקי שולחן ערוך, פסקים ששמע ממנו הרב ירחמיאל פריד, שבט תשע"ו * '''עטרת שלמה''' (י' כרכים), מכתבים ומאמרים מכתב ידו בענייני חשמל וטכנולוגיה, בהוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים, תשנ"ו-תשס"ו * '''הליכות שלמה''' (ג' כרכים) - נערך על ידי נכדיו הרב יצחק טרגר והרב אהרן אוירבך, מתוך ספריו שבדפוס, ספרי תלמידיו וכתבי יד שהשאיר * הרב נחום סטפנסקי, '''ועלהו לא יבול''' (ג' כרכים) - אוסף תשובות קצרות שניתנו בכתב ובעל פה, בציון המקורות, ירושלים, ה'תשנ"ט{{הערה|בנו של הרב אוירבך, הרב [[אברהם דב אוירבך (טבריה)|אברהם דב אוירבך]], הביע התנגדות לפרסום הספר. המחבר הביא את התנגדות הבן בפתח הספר.}} * '''חכו ממתקים''' (ב' כרכים) - עובדות, הנהגות ופסקים, נערך בידי הרב אליהו נאה, הוצאת מכון תורני פומבדיתא * '''שלמי מועד''', פסקים ופנינים הלכות והנהגות בענייני חג ומועד וענייני חינוך, בעריכת הרב טוביה פריינד, ניסן תשס"ד * '''קובץ מאמרים בענייני חשמל''' - מלוקטים מספרו 'מנחת שלמה' * '''שלמי שמחה''', על ענייני שידוכין, אירוסין, כתובה, חופה וקידושין, נישואין ו[[שבע ברכות]], ברית מילה, פדיון הבן, ובר מצווה, מאת הרב טוביה פריינד, תשע"א * '''כתבי מעדני ארץ''' - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר 'מעדני ארץ' * '''מנחת אבות''' - אסופה של חידושי אגדה מכתבי ידו ועובדות מהנהגותיו, על סדר [[פרקי אבות]], בעריכת הרב אליהו נאה, בהוצאת מכון "פומבדיתא" * '''פניני המאור''', בתוך מאור השבת חלק א' - מכיל קובץ מכתבים שלו בנושא הלכות שבת הרב ד"ר אמיר משיח, הרב ד"ר [[נריה גוטל]] ואחרים טענו שחלק מהספרים שיצאו לאחר פטירתו נערכו באופן מגמתי ואינם כוללים למשל פסקים התומכים ב[[היתר המכירה]] וכן שהעורכים הרשו לעצמם למחוק מילים שהרב כתב{{הערה|1=אמיר משיח, '''מחשבת ההלכה במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך''', עמ' 6. סקירה על עבודתו של משיח הופיעה גם במאמרו של [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2600157&forum_id=19616 נריה גוטל, 'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3)] }}{{הערה|{{הארץ|נריה גוטל|ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ"|1.1265177|10 ביוני 2009}}}}. ===ספרים על פי פסקיו ובפיקוחו=== * '''[[שמירת שבת כהלכתה]]''' מאת הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]]. למהדורה השנייה של הספר נוסף חלק שלישי הכולל הוספות ותיקונים שנכתבו על ידי הרב אוירבך, ואלו שולבו בהמשך בגוף המהדורה השלישית. * '''יום טוב שני כהלכתו''', מאת הרב ירחמיאל פריד * '''נשמת אברהם''', ה' כרכים, על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת פרופ' [[אברהם סופר אברהם]] ==משפחתו== '''ילדיו''' *הרב '''[[שמואל אוירבך]]''' - היה ראש [[ישיבת מעלות התורה]], חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[דגל התורה]] ומנהיג פלג [[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]] בציבור ה[[ליטאים (זרם)|חרדי ליטאי]] *הרב '''[[אברהם דב אוירבך (טבריה)|אברהם דב אוירבך]]''' - היה [[אב"ד]] [[טבריה]] *הרב '''[[עזריאל אוירבך]]''' - רבה של קהילת חניכי הישיבות בשכונת [[בית וגן]] וחבר [[בד"ץ שארית ישראל]] *הרב '''[[מרדכי אוירבך]]''' - רב קהילת אביר יעקב ב[[תל אביב]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] הליכות שלמה ונשיא [[המרכז הארצי לטהרת המשפחה]] *הרב '''יעקב אוירבך''' - רב בית המדרש "דרכי שמואל" בשכונת עזרת תורה *הרב '''מאיר שמחה אוירבך''' - רב שכונת הגפן ב[[ביתר עילית]] וראש ישיבת הר"ן *הרב '''ברוך אוירבך''' - מהדיר ה[[יום-טוב אלגאזי|מהרי"ט אלגזי]] השלם. נהרג ב[[תאונת דרכים]] בשנת תשנ"ט (1999). אלמנתו, הרבנית הדסה, מנהלת [[סמינר בנות אלישבע]]. *בתו רחל הייתה נשואה לרב '''[[זלמן נחמיה גולדברג]]''' - חבר [[בית הדין הרבני הגדול]] *בתו מרים הייתה נשואה לרב '''[[יהודה טרגר]]''' - ראש [[ישיבת עץ חיים (בלגיה)|ישיבת עץ חיים]] בווילרייק שב[[בלגיה]] *בתו מלכה נישאה לרב '''[[יצחק ירוחם בורודיאנסקי]]''' - [[משגיח]] ומנהל רוחני ב[[ישיבת קול תורה]] ==מתלמידיו== *הרב [[דוד אברהם]] - ראש ישיבת בנין אב *הרב [[יהושע בן מאיר]] - מייסד ישיבת ההסדר [[ישיבת שבות ישראל|שבות ישראל]] ב[[אפרת]] *הרב [[ישראל גנס]] - פוסק הלכה ומו"ץ, מראשי הישיבה הקטנה של [[ישיבת קול תורה]] *הרב [[מרדכי גרוס]] - ג[[אב"ד]] בד"ץ חניכי הישיבות *הרב [[יעקב יוסף]] - ראש מוסדות חזון יעקב ורב שכונת [[גבעת משה]] בירושלים *הרב [[יחזקאל יעקבסון]] - ראש [[ישיבת ההסדר שעלבים]] *הרב [[יהושע כ"ץ]] - רב העיר [[מעלה אדומים]] *הרב [[ישראל מאיר לאו]] - הרב הראשי ל[[תל אביב]] ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר *הרב [[גבריאל יוסף לוי]] - ראש [[ישיבת באר התורה]] *הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]] - מחבר ספר '[[שמירת שבת כהלכתה]]' *הרב [[אביגדר נבנצל]] - רב [[העיר העתיקה]] בירושלים *הרב [[דן סגל]] - משגיח *הרב [[יהודה עדס]] - ראש [[ישיבת קול יעקב]] בירושלים *הרב [[שמואל ריינר]] - ראש [[ישיבת מעלה גלבוע]] *הרב [[יצחק רצאבי]] - מחבר ספר "שולחן ערוך המקוצר" *הרב [[אברהם יפה שלזינגר]] - רבה של [[ז'נבה]] *הרב [[משה יהודה שלזינגר]] - ראש [[ישיבת קול תורה]] *הרב [[דוד הקשר]] מראשי ישיבת קול תורה *הרב אליעזר וולף -[[רב]] [[ואב"ד]] [[אמסטרדם]] *הרב [[ירחמיאל פריד]] - רב ו[[ראש כולל]] בדאלאס טקסס == לקריאה נוספת == *הרב [[יוסף אליהו (רב וסופר)|יוסף]] ורות אליהו, '''התורה המשמחת''' - סיפור חייו של הרב אוירבך *הרב יוסף אליהו, '''אורו של עולם''' *הרב אליהו נאה, '''חכו ממתקים: עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך''' (שני חלקים), בהוצאת מכון תורני "פומבדיתא" *הרב [[יחיאל מיכל שטרן]], '''המאור הגדול''' - מסכת חייו של הרב אוירבך *{{צ-ספר|מחבר=אמיר משיח|שם=הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=תשע"ג 2013|ISBN=9789652263902}}. הספר מבוסס על דוקטורט שכתב בנושא. * הרב [[אהרן ליכטנשטיין]], [https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/143hesped2.html '''הספד על הרב שלמה זלמן אוירבך'''], בתוך: [[עלון שבות]] 143–144, [[ישיבת הר עציון]], תשנ"ה 1995. *הרב יצחק לורינץ ושלמה קוק, '''חכמת הנפש היהודית - בדרכו של מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך''', תשע"ה *הרב עמיחי כנרתי, '''אור שלמה''' - מסכת הקשרים בין הרב אוירבך והראי"ה קוק, איתמר תשע"ה * ח.ש. רוזנטל, '''גאון ישראל - קצות דרכיו ומורשתו לדורות של ראש הישיבה וגאון ההוראה הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל''', תשפ"ב. == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{מרחב|אויערבאך, שלמה זלמן בן חיים יהודא ליב, 1910-1995|שלמה זלמן אוירבך}} * {{רמבי"ש|2105}} * {{מכון שלזינגר|הרב ד"ר [[מרדכי הלפרין]]|דרכו של הגרש"ז אויערבך בהלכות רפואה ופיקוח נפש|R0091195a|'''ספר אסיא''' ט, עמ' 195–242}} * [[יונה עמנואל]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hashiur-2.htm השיעור השבועי של הרב ], באתר [http://www.daat.ac.il/index.htm דעת] * {{ערוץ7|הסופר הרב יוסף אליהו|יהדות: בעולמם של צדיקים|6505|20 במרץ 2007|Articles/Article}} * {{הארץ|[[נריה גוטל]]|שבוע הספר, ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ"|1.1265177|10 ביוני 2009}} * {{ערוץ7|הרב [[אליעזר מלמד]]|איש התורה והחסד|556866|11 במרץ 2004}}. * הרב [[אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=13460&cat=219 גדול בתורה ובדרך ארץ] * [https://web.archive.org/web/20131029193137/http://www.col.org.il/pics/inbox/6042749_5214154.pdf למשפחותם לבית אבותם, אילן יוחסין של משפחת פרוש] * אמיר משיח, [http://orot.academia.edu/AmirMashiach/Papers/1627060/Rabbi_Shlomo_Zalman_Auerbachs_Halakhic_Rulings_Regarding_The_sovereignty_in_The_State_of_Israel_Hebrew_ תפיסת הריבונות של מדינת ישראל בפסיקתו של הרב שלמה זלמן אוירבך], בתוך: אבינעם רוזנק (עורך), '''ההלכה: הקשרים רעיוניים ואידאולוגיים גלויים וסמויים''', ירושלים תשע"ב, עמ' 115–132. * אמיר משיח, [http://www.vanleer.org.il/heb/videoShow.asp?id=342 משנתו ההלכתית של הרב שלמה זלמן אוירבך ויחסו לשלטון במדינת ישראל], הרצאה במסגרת הכנס '''הלכה ואידאולוגיה: הכנס הבינלאומי השלישי בתחום הפילוסופיה של ההלכה''', [[מכון ון ליר]] ירושלים, 12/12/2006 * [https://www.tehillim-center.co.il/article/1363 צילומים נדירים] מחייו של ר' שלמה זלמן אוירבך באתר מוקד תהילים ארצי * אמיר משיח, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=11168 יחס הגרש"ז אויערבך לענייני תורה ומדע], הכנס ה-16 לתורה ומדע, [[אוניברסיטת בר-אילן]], [[ה' בניסן]] תשס"ט * * הרב [[זאביק הראל]], {{יוטיוב|pXIBLD03X7g|שם=התורה המשמחת: סיפורים אישיים מרגשים בשילוב קטעי חיים נדירים מחייו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ''ל}} [[סרט תיעודי]] על הגרש"ז אוירבך{{הערה|{{כיכר השבת|[[ידידיה מאיר]]|התורה המשמחת - עכשיו הסרט|התורה-המשמחת-עכשיו-הסרט|על כנס לזכרו של הרב אוירבך, ו[[סרט תיעודי]] על חייו ואישיותו, מאת הרב [[זאביק הראל]]}}}}, 2014. * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007271232705171|שלמה זלמן בן חיים יהודא ליב אויערבאך (1910-1995)}} * [https://www.youtube.com/watch?v=bIYIHd0Smjo יארצייט - דמויות מפתח ביהדות | כ' באדר | הרב שלמה זלמן אוירבך | הרב רא"ם הכהן] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{אחרונים}} {{רבני ישיבת קול תורה}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:אוירבך, שלמה זלמן}} [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:ראשי ישיבה ליטאים בישראל]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]] [[קטגוריה:ראשי ישיבת קול תורה]] [[קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים]] [[קטגוריה:משפחת חיים יהודה לייב אוירבך]] [[קטגוריה:משפחת פרוש]] [[קטגוריה:זוכי פרס הרב קוק]] [[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]] [[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]] [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת ישראלים]] [[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]] [[קטגוריה:אישים שעל שמם ישיבות בישראל]] [[קטגוריה:אישים שעל שמם שכונות בישראל]] [[קטגוריה:חברי נשיאות ועד הישיבות]] [[קטגוריה:שערי חסד: רבנים]] [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1910]] [[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1995]]'