בדיקת שינויים ספציפיים

'{{פירוש נוסף|אחר=עיר מקראית בנגב|ראו=[[חורמה]]}} <!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה.-->{{בוט יישובים/8000|1| |שם בערבית= |סמל=[[קובץ:Coat of arms of Safed.svg|150px|קישור=סמל העיר צפת]] |דגל= |תמונה=[[קובץ:Safed1.jpg|250px]] |כתובית= |מקור קואורדינטות=תבנית| |ראש העיר=[[יוסי קקון]] |אתר אינטרנט=[http://www.zefat.muni.il אתר העירייה] }} [[קובץ:כתובת על קיר בעיר צפת.jpg|ממוזער|כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018]] [[קובץ:מפת העיר העתיקה של צפת.jpg|ממוזער|250px|מפת העיר העתיקה של צפת]] [[קובץ:סימטה בעיר העתיקה של צפת.jpg|ממוזער|250px|סימטה בעיר העתיקה של צפת]] [[קובץ:גשר העיר העתיקה - צפת.jpg|ממוזער|250px|גשר העיר העתיקה של צפת]] [[קובץ:צפת בשלג 1.jpg|ממוזער|צפת בשלג|250px]] [[קובץ:צפת בשלג.jpg|ממוזער|צפת בשלג|250px]] '''צְפַת''' היא [[עיר]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], הנחשבת לבירת [[הגליל העליון]], ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל. העיר, הממוקמת על פסגות ההרים [[הר צפת|צפת]] ו[[הר כנען|כנען]], צופה אל ימת [[הכנרת]] מדרום-מזרח ואל [[הר מירון|רכס הרי מירון]] במערב. גובה רוב העיר כ-600–900 מטר, אך היא כוללת גם את שכונת נוף כנרת, שגובהה 450–600 מטר מעל פני הים. צפת נמנית עם "[[ארבע ערי הקודש]]" שבהן התרכזו מרבית בני [[היישוב הישן]], מסוף [[ימי הביניים]] ועד סוף [[המאה ה-19]]. במרץ 2024 מנתה העיר כ-42,000 תושבים. ==היסטוריה== ===התקופה הקדומה=== ב[[מצודת צפת]] נתגלו מערות קבורה מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברונזה|תקופת הברונזה]] - ה[[תקופת הברונזה|תיכונה]] וה[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|מאוחרת]], [[האלף ה-2 לפנה"ס]]. במקום נמצאו ממצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה{{הערה|שם=amizur|חגי עמיצור, '''סקירה כללית''', מתוך: '''צפת ואתריה''', עורכים: אלי שילר וגבריאל ברקאי, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2002}}. נמצאו עדויות לקיומו של יישוב במקום החל מ[[תקופת הברזל]] – כאשר צפת הייתה בתחום נחלת [[שבט נפתלי]] – ועד [[תקופת בית ראשון]] וה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור ב-[[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה [[פיניקים|פיניקית]]. נמצאו מטבעות המעידים על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] – המאות [[המאה ה-1 לפנה"ס|ה-1]] ו[[המאה ה-2 לפנה"ס|ה-2 לפנה"ס]]. השם "צְפַת" [[מילים יחידאיות בתנ"ך|מוזכר במקרא פעם אחת]]: {{ציטוטון|וַיֵּלֶךְ [[שבט יהודה|יְהוּדָה]] אֶת-[[שבט שמעון|שִׁמְעוֹן]] אָחִיו, וַיַּכּוּ אֶת-[[כנענים|הַכְּנַעֲנִי]] יוֹשֵׁב '''צְפַת'''; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה.|{{תנ"ך|שופטים|א|יז|קצר=כן}}}}. [[חורמה|"צפת" זו, המכונה גם "חרמה"]], נמצאה ככל הנראה ב[[הנגב|נגב]], מקום מושבו של שבט שמעון, ואין לזהותה עם צפת המוכרת שבגליל. ההיסטוריון [[יוסף בן מתתיהו]] הזכיר בכתביו את צפת, יחד עם יישובים נוספים הסמוכים לה, אגב תיעוד פועלו כמפקד הגליל במהלך [[המרד הגדול]]: {{ציטוט|ובדעתו, כי [[הצבא הרומי|הרומאים]] יעלו על ארץ ישראל דרך הגליל, בִּצּר את כל משגבי הארץ [...] ובגליל העליון בנה את המקום הנקרא סלע [[עכברה|עַכְבָּרָה]] (Ἀκχαβάρων), '''ואת צפת (Σὲπφ)''', ואת [[יבנית|ימנית]] (Ἰαμνεὶθ), ואת [[מירון הקדומה|מֵרון]] (Μηρώ).|מקור=[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], {{ויקיטקסט|תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב|ספר ב'}}, פרק כ', פסקה ו'; על-פי תרגומו של [[יעקב נפתלי שמחוני]], ובסוגריים שמות המקומות ב[[יוונית]] המקורית}} לאחר [[חורבן בית שני]], משפחות הכוהנים ששרדו עזבו את ירושלים ועברו לגליל, שם הן חיו בקהילות קטנות השומרות על מנהגי כהונה וטהרה רבה. בין [[כ"ד משמרות כהונה]] מ[[ימי בית שני]] נמנה גם המשמר הי"ב, הוא: [[משמרת יקים]] או פשחור צפת. בתקופת ה[[תלמוד]] מוזכרת צפת בהקשר להדלקת משואות שנועדו להודיע על [[קידוש החודש]]{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|ב|א}}.}}. ב[[קינה]] [[איכה ישבה חבצלת השרון]] של ר' [[אלעזר הקליר]], שחי ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]] וב[[המאה ה-6|מאה ה-6]], המתארת את חורבנן של ערי הכהנים בגליל, מוזכרת גם צפת:{{ציטוט|תוכן= לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת{{ש}} וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת {{ש}} וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת{{ש}} וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת / כֹּהֵן צְפָת.|מקור=[[S:קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]] באתר [[ויקיטקסט]]|מירכאות=כן}} רבי [[אשתורי הפרחי]] בספר "[[כפתור ופרח]]" (פרק י"א) זיהה את צפת עם "צופיה" (כך הוא גורס) המוזכרת בתלמוד{{הערה|{{בבלי|סוטה|מח|ב}}}}: "נופת צופים... רבי יהושע בן לוי אמר זה דבש הבא מן הציפיא". רבי [[אברהם אזולאי]] כותב שצפת היא [[עיר מקלט|עיר המקלט]] קדש{{הערה|חסד לאברהם, מעין ג', נהר י"ג. ראו גם "[[פנחס מקוריץ|אמרי פנחס]] השלם, חלק א', עמ' ת"ע}}. ===התקופה הצלבנית=== {{הפניה לערך מורחב|מצודת צפת}} [[קובץ:Safedcitadel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המצודה הצלבנית, 2008]] עוד טרם התבססות ההתיישבות של ה[[צלבנים]] בצפת יש עדויות לקיומו של יישוב יהודי בעיר כבר ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. זאת בניגוד לדעה המקובלת, המייחסת את עלייתה של צפת לבנייה הצלבנית{{הערה|שם=praver}}. בשנים 1102 או אפילו 1142, היה במקום ריכוז עירוני, לא עיר ממש. מצויה תעודת קניה שנערכה בשנים 1023–1024 בשביל ילד: מוסי בן הבה בן סלמון הצפתי{{הערה|[[יוסף ברסלבי]], "ידיעות ארץ ישראל", ט', תש"ב, עמ' 55–56}}{{הערה|יוסף ברסלבי, '''לחקר ארצנו - עבר ושרידים''', תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד (עמ' 62)}}. מאותה השנה ([[ד'תשפ"ד]]) נמצאה ב[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]] [[כתובה]] שנכתבה ב[[צור (לבנון)|צור]] עבור זוג יהודי שקבע את מושבו בצפת: נתן הכהן בן שלמה ורחל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blog.nli.org.il/sodot-safed_ketubah/|כותרת=סיפורה של אחת הכתובות העתיקות בעולם, מתוך בלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית}}</ref>. בתקופת הצלבנים הייתה צפת מבצר בעל חשיבות אסטרטגית, שתואר כ"מבצר חזק מאוד בין [[עכו]] ל[[הכנרת|ים כנרת]]". בצפת התקיימו זה לצד זה מבצר ועיר. שריד למצודה מהתקופה הצלבנית מ[[המאה ה-12]] מצוי במרכז צפת. צפת כונתה בפי הצלבנים "מפתח הגליל". העיר שלטה על השטח שבין עמק ה[[חולה]] לבין עמק הכנרת ועל עורקי התחבורה שעברו דרך [[גשר בנות יעקב]]. הביצורים הראשונים הוקמו בשנים [[1102]]–[[1103]] וזאת על סמך תעודה משנת 1103. בשנת [[1168]] נמכר המבצר ל[[מסדר הטמפלרים]]. בשנת [[1189]] פשטו ה[[מוסלמים]] על צפת והרסו את העיר ואת המבצר{{הערה|[[מירון בנבנשתי]], '''ערי ארץ-ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית''', הוצאת אריאל, ירושלים, 1984 (עמ' 136–140)}}. [[מצודת צפת]] הייתה למבצר הצלבני הגדול במזרח. המבצר המכונה "עצום"{{הערה|שם=praver|[[יהושע פראוור]], '''הצלבנים: דיוקנה של חברה קולוניאלית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 1975}} נבנה בשנית באמצע המאה ה-13 ביוזמת בֶּנוּאַ ד'אַלִינואֵן (Benedict d'Alignan), ה[[בישוף]] מ[[מרסיי]]. תחת שלטון הצלבנים יוחסה למקום קדושה, כאשר נקבע כי זהו מקום המערה של "טוביה"{{הערה|שם=praver}}. גודל המתחם היה כ-40 דונם. היקף החומה החיצונית הגיע ל-850 מטר, גובה החומה – 28 מטר ועומק ה[[חפיר]] 15 מטר. בחומה החיצונית היו שבעה מגדלים גדולים בגובה של 24 מטר{{הערה|שם=amizur}}. לפי ההיסטוריון "אל פאדל"{{הערה|שם=amizur}} בחיל המצב היו שמונים אבירים ומשרתים וכן חמישה-עשר מפקדים, לכל אחד מהם היו חמישים פקודים וכן בעלי מלאכה. עם כיבוש המבצר נמנו בו אלף שריונות. מעריכים כי בזמן שלום שהו בו 1,700 איש ובעתות מלחמה - 2,200 איש. צפת שימשה מרכז מנהלי של מחוז שהתגוררו בו 10,000 איכרים ב-260 כפרים וחוות. ההיסטוריון אל עות'מאני כותב:"מצודת צפת הייתה מן האיתנים שבמבצרי הפרנקים, ומאלה שהזיקו ביותר למוסלמים. בתוכה ישבו הטמפלרים, פרשים כעורבים ממש, נכונים לפשיטות על הערים בדמשק ועד דאריא (כנראה "דהריה" - בדרום הרי חברון) וסביבותיה ומירושלים ועד "כרך" (בעבר הירדן) וסביבותיה"{{הערה|שם=amizur}}. הצלבנים זיהו את צפת עם "ביתוליה" בהקשר ל[[ספר יהודית|יהודית]] שלחמה בהולופרנס. הזיהוי של ביתוליה עם "בית אל" גרמה לשרשרת טעויות: גשר בנות יעקב על שם [[יעקב]], חאן [[ג'וב יוסף]] – בעמק העולה לצפת – כמקומו של הבור בו הושלך [[יוסף]] ו"מערת שם ועבר" בצפת - כמקום בו הודיעו ליעקב על מותו של יוסף. עם התבססות הצלבנים בצפת, עלה ערכו של המקום, וב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הייתה למרכז של יהודי הגליל. ישיבת ארץ ישראל והעומדים בראשה ראו את עצמם כממשיכי ה[[סנהדרין]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://genizah.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_9|כותרת=MS. Heb. b. 11 - Genizah Fragments|תאריך_וידוא=2022-08-29|אתר=genizah.bodleian.ox.ac.uk}}}} ונהגו ב[[סמיכת זקנים]] כמתואר ב[[מגילת אביתר]]. נמצאה ב[[גניזת קהיר]] עדות לכך המתוארכת ל[[המאה ה-13|מאה ה-13]]{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Geniza Fragments Referring to Safed, Gush-Halab (El-Jîsh), 'Ibellîn and 'Aqraba / קטעי גניזה על אודות צפת, גוש-חלב, עבלין ועקרבה|עמ=55–60|קישור=https://www.jstor.org/stable/23725138|כתב עת=Bulletin of the Jewish Palestine Exploration Society / ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה|כרך=ט'|שנת הוצאה=1942|מחבר=י. ברסלבסקי, J. Braslawski}}}}: "נאום הנרצע למצוות אדוננו סעדיה בר' עובדיה זלה"ה הנסמך בצפת מפי אדוננו"{{הערה|[https://dlmenetwork.org/library/catalog/cambridge_genizah-4667 T-S 13J21.21]|כיוון=שמאל}}. בשנת 1216 פגש [[יהודה אלחריזי]] בצפת כאשר היה בדרכו ל[[דמשק]] את "רבי צדוק הצדיק ראש ישיבת גאון יעקב"{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35901&pgnum=414 ספר תחכמוני]}}. ===התקופה הממלוכית=== ב-[[1266]] נכבשה המצודה בידי ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[ביברס]], שהפכה ל[[עיר בירה|בירת]] מחוז הגליל בממלכתו - הוא מחוז "צאפד". גבולות המחוז היו מנהר ה[[ליטני]] בצפון עד לעיר [[ג'נין]] בדרום. מעמדה עלה על מעמד ירושלים שהייתה "נפת" ירושלים לעומת "מחוז" צפת. באותה תקופה נבנה [[המסגד האדום בצפת|המסגד אדום]] שנמנה בין המבנים הראשונים של התקופה הממלוכית בארץ ישראל. ביברס הושיב בעיר מוסלמים מהעיר [[דמשק]].<ref name="Abbasi53">Abbasi 2003, p. 53.</ref> בתקופה הממלוכית היה בצפת יישוב יהודי בן כ-300 משפחות. בתקופה זו נבנה "בית הכנסת אליהו הנביא", המוכר כ[[בית הכנסת האר"י הספרדי]]. ===התקופה העות'מאנית=== ===="תור הזהב"==== {{ערך מורחב|צפת במאה ה-16}} ב-[[1517]] נכבשה ארץ ישראל, ובכללה צפת, בידי הטורקים. בתקופה זו התיישבו בצפת יהודים רבים מ[[גירוש ספרד|גולי ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. במאה ה-16, לפי המשוער, אוכלוסיית העיר הגיעה ל-13,000 נפש, כמחציתם יהודים. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו-[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת: {{ציטוט|תוכן=העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות. ובזול, לקונה כל דבר בעתו. ולולא רוב השמן והתבואה שמוליכים משם לדמשק ולמקומות אחרים, לא היה שווה כלום. מכל מיני פירות וטובים נמצאים בה, ואשר לא יהיה שם, יובא מדמשק. הארץ רחבת ידיים בסחורה, הן בחנויות לבגדי צמר, הן בסדקית, הן בבשמים, – משלושת אלה יש הרבה חנויות ליהודים. והם מביאים את הסדקית והבשמים מדמשק ומוכרים בעיר... גם יש הרבה יהודים מחזרים תדיר בכפרים למכור סדקית ודברי רוכלים, וממלאים את בתיהם כל טוב. ומלבד זה יש רווח לקנות כותנה, וחוטים טווים, ומיני תרופות בזמן שהם זולים, ולמכרם בעת הראוי...ומי שאין לו קרן שישקיע אותה במסחר, צריך שיהיה בעל מלאכה. וארבע מלאכות טובות בכל ארץ ישראל: האורגים, הצורפים, והרצענים והבורסקאים, גם הבנאים. ומי שהוא בעל כוח להיות שכיר יום באותה מלאכה, פורעים אותו בטוב.|מקור=|מירכאות=כן}} בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: רבי [[משה קורדובירו]], [[האר"י]] ותלמידו רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]", ה[[משורר]]ים רבי [[ישראל נג'ארה]] ורבי [[שלמה אלקבץ]] ו[[רב]]נים מפורסמים אחרים. מכאן יוזמתו של גדול הרבנים של אותו דור, רבי [[יעקב בירב]], שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את [[הסנהדרין]]. בצפת היו באותה תקופה שמונה עשרה ישיבות, עשרים ואחד בתי כנסת, ובית ספר גדול לילדי העניים{{הערה|ספר המסעות, ארץ ישראל וסוריה הדרומית, בהוצאת ישעיה פרס, עמוד 323}}. ה[[יהודים]] כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מ[[ארבע ערי הקודש]] (שלוש האחרות הן [[ירושלים]], [[טבריה]] ו[[חברון]]). מצבה הכלכלי של העיר היה משביע רצון. עולי ספרד הביאו עימם את תעשיית ה[[צמר]], חומר שעיבודו הצריך משאבי מים רבים, ולשם כך בנו מתקנים שונים כדוגמת ה[[מבטשה (טחנת מים)|מבטשה]] ואחרים.<ref>שמואל אביצור, צפת מרכז לתעשיית אריגי צמר במאה הט"ז, ספונות ו (תשכ"ב), עמ' מג-סט.</ref> בעיר היו 3,000 נולי אריגה ותוצרתה התחרתה בתעשיית האריגים של [[ונציה]]. אפילו חלק מהחכמים עסקו בתעשיית הצמר{{הערה|שם=amizur}}. תושביה עסקו גם במסחר ב[[דבש]], ב[[משי]] וב[[תבלין|תבלינים]]. בשנת 1576 הוקם בצפת [[דפוס|בית הדפוס]] הראשון ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. במשך עשר שנים הדפיס חמישה ספרים{{הערה|שם=amizur}}. ====דעיכת הקהילה היהודית==== ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] הורגשה ירידה במעמדה הכלכלי של העיר. האריגים הזולים מ[[אנגליה]] דחקו את אריגיה ותעשיית הצמר קרסה. נחתו על העיר מכת ה[[ארבה]] ו[[מגפה|מגיפות]]. גם חכמיה המפורסמים הלכו לעולמם, והאחרים עברו לירושלים ולערים אחרות. מגפה קשה במיוחד פקדה את צפת ב-[[1747]]. ב-[[1759]] אירעה [[רעידת אדמה]], שבה נמנו כ-300 הרוגים. התאוששות בהתיישבות היהודית אירעה בשנת [[1778]], כאשר הגיעה לארץ שיירה בת 300 [[חסידים]] שהתיישבו ברובם בצפת ([[עליית תלמידי הבעל שם טוב]]). ניתן להגדיר תקופה זו כראשית "היישוב הישן" האשכנזי בצפת. ב-[[1799]], מיד לאחר נסיגת צבאו של [[נפוליאון בונפרטה]] מ[[ארץ ישראל]], נהרס הרובע היהודי על ידי פורעים [[ערבים]] מקומיים ורבים מיהודי העיר [[טבח|נטבחו]]. ב־[[1808]] עלו לעיר גם [[ההתנגדות לחסידות|מתנגדים]] מתלמידי [[הגאון מווילנה]], שבראשם עמדו ר' [[מנחם מנדל משקלוב]] ור' [[ישראל משקלוב]] ([[עליית תלמידי הגר"א]]). חיזוק זה של היישוב בצפת גרם לפריחה כלכלית מחודשת. אחד העולים, [[ישראל ב"ק]], (שמשך אחריו כ-200 עולים מ[[ברדיצ'ב]]) יסד בה [[בית דפוס]] עברי, הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. [[קובץ:הרובע-הספרדי-צפת-1895.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרובע הספרדי בצפת, 1895]] פריחתה המחודשת של צפת הייתה קצרת ימים. ב-[[1823]] אירעה רעידת אדמה שבעקבותיה הייתה ביזה רבה בעיר. ב-[[15 ביוני]] [[1834]] הייתה [[הביזה הגדולה בצפת]] – רבים מיהודי העיר נרצחו או נפצעו ורכוש היישוב נשדד על ידי המון ערבי. ב-[[1 בינואר]] [[1837]] הרסה [[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת אדמה]] נוספת את כל השכונה היהודית וגרמה למותם של כ-2,000 איש. בזמן הרעש, ניצלו המוסלמים את המצב ושדדו ובזזו את היהודים וצבא טורקי נשלח להגן עליהם ועל הנוצרים{{הערה|[[מיכאל איש-שלום]], '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 188}}. מיד לאחר הרעש שוב פרצה בעיר מגפה וכעבור שנה, ב-[[1838]], פרעו מורדים [[דרוזים]] ו[[מוסלמים]] מצפת והכפרים סביבה ביהודי העיר. המכות שניחתו על יושביה היהודים של צפת, אם על ידי שכניהם הערבים או על ידי חולי ורעש, הביאו להידלדלות היישוב והעיר התרוקנה כמעט לגמרי מיהודיה. על פי המפקד שערך [[משה מונטיפיורי]] בשנת 1839, ישבו בצפת 1338 יהודים. ב-1856 מצא בה ד"ר פרנקל 2,100 יהודים: כ-1,300 [[אשכנזים]] וכ-800 ספרדים{{הערה|מיכאל איש-שלום, '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 192; עמ' 596, הערה 10}}. הקונסול הבריטי באמצע המאה ה-19, [[ג'יימס פין]], ציין בספרו את "רוחם הגברית" של יהודי צפת "בהשוואה לכל שאר בני אומתם בארץ ישראל" ואת היותם מסוגלים הרבה יותר מהם "לעמוד על שלהם"{{הערה|ג'יימס פין, '''עתות סופה''', עמ' 80-79}}. העיתון שערי ציון מכ"ג תמוז [[תרמ"א]] ([[1881]]) מדווח תחת הכותרת: "שמועה על רעש גרמה למנוסה מצפת", ובהמשך הכתבה :"מצפת מודיעים כי פשטה השמועה על פני העיר כי העיר תרגז ותרעש תחתיה, ויען כי רבים מתושבי העיר עוד יזכרו את המהפכה אשר הפך ד' ביום חרון אפו, לפני ארבעים שנה, ופחדו לנפשותיהם וילונו שני לילות מחוץ לעיר, וכאשר נוכחו כי לשווא פחדו, שבו איש לביתו"{{הערה|שערי ציון, (עיתון ירושלמי מהמאה ה-19), כ"ג תמוז תרמ"א, (1881), "שמועה על רעש גרמה למנוסה מצפת", מתוך: '''"ארץ ציון ירושלים"''', [[שלמה שבא]], [[דן בן אמוץ]], הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, שער ראשון, "ארץ חמדת אבות (1857-1882)", פרק: ערים ומושבות, עמוד 31}}. השלטון העות'מאני הושיב באזור צפת גולים [[צ'רקסים]] בשנות ה-60 של המאה ה-19, ואלג'ירים בשנת 1878, אולי במאמץ לחזק את אופיו המוסלמי של האזור.<ref name="Abbasi53" /> לפחות שתי משפחות בעיר, ערבי ודלסי, היו ממוצא אלג'ירי.<ref name="Abbasi53" /> לפי המסיונר הבריטי מאסטרמן, שביקר בצפת בשלהי המאה ה-19, האוכלוסייה המוסלמית בצפת כללה [[דמשק]]אים (שהתיישבו בעיר בתקופה הממלוכית), [[אלג'יריה|אלג'ירים]], [[כורדים]], [[בדואים]] מ[[בקעת הירדן]], ומהגרים מן הכפרים סביב העיר.<ref name="Abbasi53" /><ref>{{Cite journal|last=Masterman|first=E. W. G.|date=1914-10-01|title=Safed|url=https://doi.org/10.1179/peq.1914.46.4.169|journal=Palestine Exploration Quarterly|volume=46|issue=4|pages=169–179|doi=10.1179/peq.1914.46.4.169|issn=0031-0328}}</ref> במאה ה-19 תושבי העיר המוסלמים המשיכו לתחזק קשרים חברתיים ותרבותיים הדוקים עם דמשק.<ref name="Abbasi53" /> היישוב בעיר אומנם גדל מחדש במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], ומנה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] כ-13,500 נפש, בהם רוב של כ-7,500 יהודים{{הערה|[[בנימין זאב קדר]], '''מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל''', משרד הביטחון ויד בן צבי, 1991 (עמ' 232–233)}}, אבל הניסיונות לפתח בה [[תעשייה]] ו[[חקלאות]] לא עלו יפה, ויהודי צפת התקיימו בעיקר על [[החלוקה]]. הקושי בפיתוח של צפת נבע בין השאר מהעדר דרכים סלולות אל העיר (ההגעה לעיר הייתה אפשרית באמצעות רכיבה על בעלי חיים ובהמות משא בלבד), המרחק הרב ל[[נמל ביירות]] ו[[נמל יפו]], והעדר קרקעות מתאימות לחקלאות מודרנית בסביבות העיר. הקהילה היהודית בעיר כמעט ולא הייתה מאורגנת מבחינת ציבורית, ובעיר לא פעלו כמעט מוסדות ציבור. בעיר פעלו קהילות חסידיות רבות{{הערה|מנחם מנדל אלבום, ארץ הצבי, מכתב ב' מונה את בתי הכנסת בעיר: [[חסידות צ'רנוביל|טשערנאבעלער]], [[חסידות סדיגורה|סאדיגערער]], [[חסידות טאלנא|טאלנער]], [[חסידות טריסק|טריסקער]], [[חסידות מקארוב|מאקארעווער]], ראמענער, בטושאנער, [[חסידות סאווראן|בנדערער]], [[חסידות ויז'ניץ|וויזניצער]], [[חסידות סטרטין|ראהאטינער]], [[חסידות קוסוב|קאסעווער]], נאווריטשער, בראדער, [[חסידות צאנז|סאנדזער]], ויקאווער, [[חסידות זידיטשוב|זודאטשובער]], פרושישער, לעמבערגער, אונגרישער, [[חסידות קרלין|קארלינער]], [[חסידות אליק|אליקער]], טשיטשלניקער, של ר' יעקיל דאקטור, [[חסידות חב"ד|חַבַדצקער]], של הר"מ סג"ל.}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] פקד את העיר [[רעב המוני|רעב]], [[מגפה|מגפות]] והחרמות רכוש בידי השלטון הטורקי. בין השנים 1916–1918 פקדה את העיר מגפת [[טיפוס הבהרות]] שהפילה חללים רבים. הרופא היחיד שפעל בעיר, הד"ר [[אברהם חיים גרין]] פעל למגור המגפה{{הערה|"רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת [[איתי בחור]], מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: גרין אברהם חיים, עמוד 161}}. המיסיונרים האנגלים גורשו מהעיר כאזרחי האויב, ובית-החולים שלהם נסגר. עם התגברות המגפה הוחרם בית-החולים רוטשילד מידי הקהילה היהודית והוקדש לטיפול בנפגעי הטיפוס בניהול רופאים טורקיים. בקיץ 1916 הוסב בית-החולים ל[[בית חולים צבאי]] עבור פצועי המלחמה הטורקיים{{הערה|[https://israelitombstones.blogspot.co.il/2011/05/blog-post.html ד"ר אברהם גרין - כינה הרגה אותו 25.4.1918 – צפת ] סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850 (עודד ישראלי)}}. חלק מתושבי העיר בעלי נתינות זרה גורשו מהארץ, חלק אחר בחר לעזוב את העיר למקומות בטוחים יותר, וחלק גויס בכפייה לצבא העות'מאני ולפלוגות העבודה שלו. כתוצאה מכל אלו פחת מאוד מספר תושבי העיר היהודים, מכ־7,000 בתחילת המלחמה לכ־2,700 בסופה. האוכלוסייה הערבית נפגעה אף היא מהמלחמה, אך בצורה פחותה מהאוכלוסייה היהודית, ומספר תושבי העיר הערביים פחת בכרבע במהלך המלחמה. במהלך המלחמה נשלחו חלק מ[[גירוש תל אביב|מגורשי תל אביב]] לצפת, שהיו בה דירות ריקות רבות באותה תקופה{{הערה|[http://www.zeevgalili.com/2012/07/16951 מדוע קראו רבני צפת להעלות על המוקד כתב עת ספרותי ומדוע החליטו לנדות את הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ], הבלוג של זאב גלילי}}. במהלך המלחמה נסלל בידי הצבא הטורקי [[כביש 89|קטע הדרך שבין ראש פינה לצפת]] כדרך כבושה לעגלות (עד אז ניתן היה להגיע לצפת רק באמצעות רכיבה על בעלי חיים). [[קובץ:Saffed.gif|שמאל|ממוזער|250px|ערביי צפת, ראשית המאה העשרים]] ===תקופת המנדט=== [[קובץ:British Police Station in Safed.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין המשטרה העירונית הבריטית]] לפי [[מפקד 1922]], ישבו באותה עת בעיר כ-3,000 תושבים יהודים{{הערה|[[אביבה חלמיש]], '''מבית לאומי למדינה בדרך''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], כרך א, יחידה 1, עמ' 60}}. ב[[תקופת המנדט]] השתנה המאזן הדמוגרפי בעיר והאוכלוסייה הערבית הפכה לרוב. צפת (Safed, כפי שמופיעה במסמכים רשמיים מתקופת המנדט) הייתה לבירתה של [[נפת צפת (המנדט)|נפת צפת המנדטורית]] אשר שימשה כמרכז מנהלי, תרבותי וכלכלי לכפרי הנפה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH002369512/NLI#$FL5089217|הכותב=|כותרת=מפת צפת|אתר=הוכנה ע"י מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=1930|תאריך_וידוא=2018-01-25|archive-date=2020-06-17|archive-url=https://web.archive.org/web/20200617005803/http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?vid=NLI&docid=NNL_MAPS_JER002369512&context=L|url-status=dead}}}}. ב[[מאורעות תרפ"ט]] [[1929]] פרצו פורעים ערבים לרובע היהודי שלא היה מוגן. מספר הנפגעים היהודים היה 18 הרוגים ו-80 פצועים, עד שהתערבה המשטרה הבריטית והניסה את הפורעים{{הערה|{{דבר||לפני הטבח בצפת|19290902|9}}{{ש}}{{דבר|בן-אלול|צפת בחורבנה|19290910|17}}}}. בעקבות זאת עלו תלונות על הזנחת צפת על ידי המוסדות הלאומיים, דבר שהביא להגירה של הצעירים מהעיר{{הערה|{{דואר היום|זלמן קורין|זעקתה של צפת|19291016|16}}}} ועלו קריאות להקמת שכונות יהודיות ליד [[העיר העתיקה של צפת]]{{הערה|{{דבר||לבניין שכונה חדשה ליד צפת|19291024|21}}}}. באמצעות 100,000 לא"י שהוקדשו על ידי שרה לוי לצורך כך הוקמה קריית שרה על הר כנען בראשית שנות ה-30{{הערה|{{דבר||נמצאה גאולה להר כנען?|19330724|16}}{{ש}}{{דואר היום||המשק הארצישראלי בשנת תרצ"ג|19330920|70}}}}. לעומת זאת, הבטחה של קרן העזרה להקים שכונה על אדמת המצודה לא נתקיימה{{הערה|{{דואר היום||בישוב צפת|19330911|27}}}}. ב[[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הותקפו יהודי צפת על ידי ערביי צפת והכפרים הסמוכים{{הערה|{{דבר||אש על צפת|19360826|51}}}}, אך בניגוד למאורעות תרפ"ט נהנו משמירה של אנשי "[[ההגנה]]". ב-13 באוגוסט 1936 פרצו ערבים חמושים ברובים ובפצצות מכיוון בית הקברות העתיק לרובע היהודי. בהתקפה זו נהרגו אב ושלושה מילדיו{{הערה|{{דבר||ליל דמים בצפת ובצופית|19360814|1}}{{ש}}{{ערוץ7||ביום ראשון: 70 שנה לרצח משפחת אונגר|153793|17 באוגוסט 2006}}}}. במאמר המערכת של [[דבר (עיתון)|דבר]] נטען בתחילת 1937 שהשליטה בפועל בעיר נתונה בידי הוועד הלאומי הערבי וכי היהודים מסוגרים ב[[גטו]]{{הערה|{{דבר|מ.ד.|דבר היום, זעקתה של צפת|19370224|12}}}}. המאורעות השפיעו לרעה על מצבם הכלכלי של יהודי העיר, בשל [[החרם הערבי]], היעדר הביטחון והפגיעה במגזר ה[[תיירות]] הקייצי, והובילה לעזיבת תושבים יהודים{{הערה|{{דבר||צפת|19370131|37}}}}. במהלך המאורעות, הבריטים חתרו לצמצום החיכוך ולכן סללו את מעלות עולי הגרדום, דרך מדרגות מאוד רחבה שחוצה את צפת העתיקה ממבנה המשטרה ועד לבית הקברות, כגבול הרמטי בין השכונות הערביות לשכונות היהודיות. בראש מבנה תחנת המשטרה הועמד [[פרוז'קטור]] גדול שהאיר את הדרך וכל מי שניסה בלילה לעבור מצד לצד זוהה ונורה על ידי צלף שישב במשטרה. בשלהי תקופת המנדט, ועם שיפור המצב הביטחוני שימשה העיר כמקום קיט ליהודי הארץ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002714110|הכותב=|כותרת=צילום אוויר של צפת 1:10,000 עם כיתוב המתייחס לאתרים, 1946|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}}, אך הקהילה היהודית סבלה מ[[הגירה שלילית]] של צעירים, ומהעדר [[תעשייה]]{{הערה|{{הצופה|ד"ר קופל בלום|בירת הגליל|19471002|25}}}} ואספקה מסודרת ומספקת של מים. בעיר הופעל [[גנרטור]] ליצור [[חשמל]] רק בשלהי [[1944]]{{הערה|{{המשקיף||חשמל בצפת|19450101|54}}}} (שפעל רק בחלק מהיום, סיפק רק חלק מהתצרוכת, וסבל מתקלות), ורק בשלהי [[1947]] הוחל בסלילת קו חשמל מ[[טבריה]] (שהייתה מקושרת עם תחנת הכוח ב[[נהריים]]) לעבר צפת{{הערה|{{הצופה|י. חזנובסקי|רשימות מן הגליל|19471106|43}}}}. על פי [[תוכנית החלוקה]] שפורסמה בסוף נובמבר 1947, יועדה צפת להיות בשטחה של המדינה היהודית (על אף שרוב האוכלוסייה בעיר הייתה ערבית), אך כביש הגישה אליה ([[כביש עכו - צפת]]) עבר ברובו בשטח המדינה הערבית. ===במלחמת העצמאות=== [[קובץ:Davidka Square, Safed.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת ה[[דוידקה]] בצפת]] [[קובץ:הפילבוקס בעיר העתיקה של צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פילבוקס]] בעיר העתיקה של צפת]] {{ערך מורחב|הקרב על צפת}} ערב [[מלחמת העצמאות]] ב-[[1948]], חיו בצפת כ-12 אלף ערבים וכ-2,000 יהודים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://palmach.org.il/history/database/?itemId=5652|כותרת=המערכה לשחרור העיר צפת|אתר=palmach.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-12-21}}</ref>. הבריטים פינו את המקום ב-[[16 באפריל]] 1948 ומסרו לידי הערבים את עמדותיהם אשר שלטו על הרובע היהודי, וכך הושם הרובע במצור. לאחר ש[[עין זיתים]] ו[[ביריה]] נכבשו על ידי ה[[פלמ"ח]] הועברה מחלקה לסיוע לאנשי הרובע. ב-[[5 במאי]] נכשל ניסיון לכבוש את המצודה שבראש הר צפת. תותחי [[צבא ההצלה]] שהוצבו במירון הפגיזו את הרובע. הכוח היהודי, בראשותם של [[מאיר מיבר]] ו[[אלעד פלד]] מנה כ-375 לוחמים שכללו את מחלקת הפלמ"ח ולוחמי "[[ההגנה|הגנה]]" נוספים. מולם עמד כוח של כ-2,000 לוחמים ערבים (על פי [[ספר תולדות ההגנה]]{{הערה|יהודה סלוצקי, '''קיצור תולדות ההגנה''', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עם עובד, 1978 (עמ' 511–512)}}), או כ-700 איש (על פי מקורות אחרים{{הערה|מוסטפא עבאסי, "[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_107.6.pdf צפת במלחמת העצמאות: עיון מחדש]", קתדרה 107 (ניסן תשס"ג), עמ' 115–148}}) מצבא ההצלה וערביי המקום. מעוזי הלוחמים הערבים - המצודה, בנין המשטרה העירונית ובית הספר היהודי "שלווה", נכבשו ב-10 וב-11 במאי לאחר קרבות קשים{{הערה|{{דבר||צפת שוחררה|19480511|7}}}}. כיבוש מבנים אלה הכריע את הקרב על העיר; תושבי העיר והחיילים הערבים נטשו את העיר ואת עמדותיהם ונמלטו, כולל ממבצר המשטרה שבראש [[הר כנען]]. למנוסה תרמו ירי המרגמות ובעיקר פצצות ה"[[דוידקה]]", שיותר משגרמו נזק ממשי, הפחידו את התושבים הערבים ברעש החזק שגרמו. אחד האימרות הידועות משחרור צפת הייתה של רב העיר זיידה הלר, ש'צפת ניצלה בזכות שני דברים: הנס והמעשה. המעשה – אלו התפילות של תושבי צפת כמימים ימימה, והנס – שלוחמי הפלמ"ח הגיעו בזמן'[https://www.omri-travel.co.il/gtours/tzfat/zefat1948/] ===לאחר הקמת מדינת ישראל=== עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים. בריחת התושבים הערבים הביאה לכך שהעיר נותרה ברובה ריקה. חלק מהבתים הערביים פוצצו במיוחד בשכונת חרת אל אקראד, כחלק מהמדיניות הביטחונית למנוע את חזרתם של הערבים שברחו מהערים המעורבות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יאיר פז|שם=שימור המורשת האדריכלי בשכונות הנטושות לאחר מלחמת העצמאות|כתב עת=קתדרה 88,תמוז תשנ"ח}}}}. לאחר שוך הקרבות נכנסו לחלק מהבתים עולים חדשים ועיריית צפת יזמה פינוי ההריסות והאשפה ואנשי העיר תיקנו חלק מהבתים שנהרסו{{הערה|{{מעריב|יצחק זיו אב|יומה של צפת|19491104|27}}{{ש}}{{מעריב|דוד פדהצור|שייך ג'ראח של צפת|19491221|14}}}}. לראש העיר הראשון התמנה הרב [[משה פדהצור]] (פודהורצר), בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי [[האר"י]], ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות ה-30 והיה אחראי לכך שהעיר לא פונתה בפרעות 1936 ולפני [[מלחמת השחרור]], כפי שדרשו השלטונות הבריטיים. אחד ממפעליו הבולטים כראש עיר היה הקמת [[קריית האמנים צפת]] שמשכה אליה את מיטב האמנים הישראלים בשנות ה-50 וה-60 ומיתגה את העיר כמרכז לאמנות הישראלית והיהודית. לסגנו של פדהצור מונה הד"ר [[אלי כהן (רופא)|אלי סלים כהן]]. העיר קלטה עולים חדשים ואף הוקמה [[מעברה]] בצפת, [[משרד השיכון]] הקים את השכונה החדשה בהר כנען{{הערה|{{על המשמר|צבי ג.|תקוות שנתבדו|19530621|26}}}}. בשנת 1953 התגוררו בעיר כ-7000 תושבים. ניסיונות להביא לצפת תעשייה לא צלחו בגלל המרחק הרב ממרכזי האוכלוסייה ובצפת נוצר כיס [[אבטלה]]. היו שהתלוננו שהמדינה משקיעה בהקמת ערים סמוכות: [[קריית שמונה]] ו[[חצור הגלילית]] במקום לפתח את צפת{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|השערוריה היתה מתוכננת|19530612|59}}}}. בתחילת 1965, לאחר עבודה של כשנתיים, נקבעו שמות לרחובות העיר{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|לכל רחוב בצפת יהיה שם|19650228|120}}}}. בשנת 1968 בתמיכת [[ישראל חיים ברקוביץ]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=בעולמם של חרדים: 30 שנה לראש עירית צפת הרב ישראל חיים ברקוביץ ז"ל ה אב תש"נ|תאריך=יום ראשון, 26 ביולי 2020|אתר=בעולמם של חרדים|כתובת=https://bshch.blogspot.com/2020/07/30_26.html|תאריך_וידוא=2022-08-29|הכותב=בעולמם של חרדים}}}} שהיה ראש העיר, החלו חסידי ברסלב להקים את קריית ברסלב בחלק התחתון של הרובע היהודי בעיר העתיקה. העבודות עוררו חששות לפגיעה ברובע היהודי ולדיון ציבורי סביב הקמת הקריה{{הערה|{{דבר|עדית זרטל|האם צפת נהרסת?|19720811|215}}}}. בשנת 1976 החלה חברת [[שיכון ופיתוח]] בהקמת השכונה המערבית של צפת שבשלב הראשון תוכננה לכלול 270 יחידות דיור ובשלב השני 450 יחידות דיור{{הערה|{{דבר||בניית השכונה המערבית בצפת 400 מליון ל"י|19760428|81}}}}. השכונה המערבית המשיכה להתפתח והגיעה ל-1600 יחידות דיור. בסוף שנות ה-70 הוחל גם בבניית הקריה החרדית "מאור חיים" במערב צפת.{{הערה|{{דבר|ישעיהו עשני|1000 דירות - בקריה חרדית חדשה בצפת|19770815|72}}{{ש}} {{מעריב||בוא לגור בצפת|19790202|389.1}}}} עד שנת 1983 הוקמו גם שכונות הדר ובנה ביתך בדרום העיר וקרית חב"ד בשיפולי הר כנען{{הערה|{{מעריב|אהרן-רפאל נחמיאס|אורח נטה ללון...|19860227|70}}}}. [[קובץ:כמה בתים ועם נוף מרהיב בצפת.jpg|ממוזער|מבט על צפת והנוף שלה]] במהלך שנות השמונים והתשעים הוקמו בצפון העיר על הר כנען השכונות, רמת מנחם בגין, נוה אורנים, איביקור ובשיפולי ההר, בקרבת ראש פינה הוקמה שכונת נוף כנרת שתוכננה להיות שכונת יוקרה שיבנו בה בתי נופש רבים עם נוף למזרח בו נמצאת [[רמת הגולן]] והכנרת, אך יעדי השכונה הושגו במידה מועטה, מחיר הדירות לא התרומם ומרחקה היחסי של השכונה ממרכז העיר עמד בעוכריה{{הערה|{{הארץ|אריק מירובסקי|בתוכניות זה עוד נראה כמו שכונת יוקרה|0000017f-e9b5-dea7-adff-f9ff03110000|22 בנובמבר 2005}}}}. בשנים אלו שוכנו בעיר עולים חדשים רבים שעלו לישראל ב[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|גל העלייה מרוסיה]] בשנות התשעים, כמו כן הוקמו בעיר שני מרכזי קליטה שבהם נקלטו מאות עולים מ[[אתיופיה]]. במהלך שנות התשעים והאלפיים הואץ תהליך ההתחרדות של העיר והוקמו בה מוסדות חינוך חרדיים רבים, ישיבות, כוללים ומכללות חרדיות, כמו כן הוקם בה [[גרעין תורני]] שבמרכזו ישיבת [[אורות האר"י]], שבראשה עמד [[עזרא שיינברג]]. בשנת [[2006]] בזמן [[מלחמת לבנון השנייה]] הותקפה העיר כמעט מדי יום במטחי טילים והעיר ננטשה ממרבית תושביה עד לאחר המלחמה (בשבוע האחרון נשארו בעיר רק כ-7,000 איש). בשנת [[2011]] הוקמה בעיר [[הפקולטה לרפואה בגליל|פקולטה לרפואה]] שהיא שלוחה של [[אוניברסיטת בר-אילן]]. צפת נבחרה על מנת לעודד את פיתוח העיר ויצירת מקומות עבודה חדשים. במהלך שנות ה-2000 התקיים פסטיבל הכלייזמרים של צפת בחודשי הקיץ, בו השתתפו רבבות ישראלים. באפריל [[2020]] אושר פרויקט להרחבת הקמפוס לרפואה, על פי התכנון שטח הקמפוס יגדל ל-32 [[דונם]], יוקמו כעשרה מבני מחקר ומעבדות והקמת חיבור בין חלקי הקמפוס מעל רחוב באזור הפקולטה{{הערה|{{כלכליסט|ענת דניאלי|הופקדה תוכנית להרחבת הפקולטה לרפואה בצפת|3809654|21 באפריל 2020}}}}. במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] נשמעו מדי פעם התרעת אזעקות מחשש לירי טילים או חדירת [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי טיס]] חשוד מלבנון, שכוונו כלפי [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|בסיסי צה"ל]] בהר מירון ובסיס [[פיקוד הצפון|פיקוד צפון]]. == ראשי העיר == * [[משה פדהצור]] [[1948]]–[[1955]] * [[אברהם הכהן (ראש עיריית צפת)|אברהם הכהן]] 1955–[[1965]] * [[מאיר מיבר]] 1965–[[1967]] * [[יעקב הופרט]] 1967–[[1971]] * [[אלי קדוש]] 1971–[[1973]] * [[אהרן-רפאל נחמיאס]] 1973–[[1983]] * [[זאב פרל]] 1983–[[1993]] * [[משה חניא]] 1993–[[1998]] * [[יוסף עוז]] 1998–[[2001]] * [[עודד המאירי]] 2001–[[2003]] * [[ישי מימון]] 2003–[[2008]] * [[אילן שוחט]] 2008–[[2018]] * [[שוקי אוחנה]] 2018–[[2024]] * [[יוסי קקון]] 2024– ==אוכלוסייה== {{בוט יישובים/8000|2}} להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר{{הערה|נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה}}{{הערה|[https://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Safad/Page-071.jpg אומדן סך כל האוכלוסייה לסוף שנת 1945, בחלוקה אתנית ,530 מוסלמים, 2,400 יהודים. מתוך סקר הכפרים]}} <div style="text-align: center;"> <timeline> ImageSize = width:700 height:220 PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20 TimeAxis = orientation:vertical AlignBars = justify Colors = id:gray1 value:gray(0.9) DateFormat = yyyy Period = from:0 till:40000 ScaleMajor = unit:year increment:5000 start:0 gridcolor:gray1 PlotData = bar:1922 color:gray1 width:1 from:0 till:2300 width:15 text:5775 textcolor:red fontsize:8px bar:1931 color:gray1 width:1 from:0 till:9000 width:15 text:6894 textcolor:red fontsize:8px bar:1945 color:gray1 width:1 from:0 till:11000 width:15 text:11930 textcolor:red fontsize:8px bar:1948 color:gray1 width:1 from:0 till:2300 width:15 text:2317 textcolor:red fontsize:8px bar:1955 color:gray1 width:1 from:0 till:9000 width:15 text:9000 textcolor:red fontsize:8px bar:1961 color:gray1 width:1 from:0 till:11000 width:15 text:11023 textcolor:red fontsize:8px bar:1972 color:gray1 width:1 from:0 till:14000 width:15 text:13965 textcolor:red fontsize:8px bar:1983 color:gray1 width:1 from:0 till:15900 width:15 text:15853 textcolor:red fontsize:8px bar:1995 color:gray1 width:1 from:0 till:22000 width:15 text:21480 textcolor:red fontsize:8px bar:2000 color:gray1 width:1 from:0 till:25200 width:15 text:25200 textcolor:red fontsize:8px bar:2006 color:gray1 width:1 from:0 till:28100 width:15 text:28100 textcolor:red fontsize:8px bar:2011 color:gray1 width:1 from:0 till:32200 width:15 text:32200 textcolor:red fontsize:8px bar:2019 color:gray1 width:1 from:0 till:36000 width:15 text:36000 textcolor:red fontsize:8px</timeline> </div> == גאוגרפיה == צפת ממוקמת בפינה הדרומית מזרחית של ה[[הגליל העליון|גליל העליון]], והיא העיר היהודית העתיקה השנייה בגודלה אחרי [[ירושלים]]. גובהה הוא 845 מ' מעל פני הים, והיא הגבוהה בערי ישראל. [[הר|ההרים]] המקיפים אותה גבוהים ממנה: [[ביריה|הר ביריה]] מצפון 955 מ', הר כנען ממזרח 937 מ', ואילו [[הר מירון]] שממערבה, השני בגובה מבין הרי [[ישראל]], המתנשא לגובה של 1,204 מ'. ה[[גבעה|גבעות]] עליהן בנויה צפת תחומות על ידי שני [[נחל]]ים שחרצו בה [[גַּיְא|גאיות]] עמוקים: נחל עכברה ממזרח ו[[נחל ביריה]] מצפון. העיר משתרעת על גבעת צפת (גבעת [[גן המצודה בצפת|המצודה]]) ועל הר כנען ממזרח, שבה נמצא רוב השטח הבנוי. ביניהם נמצא אוכף צר בגובה 766 מ' המשמש ציר כניסה לעיר, וממנו מתפלגות דרכים אל עורקי ה[[תחבורה]] הראשיים המוליכים ל[[טבריה]] ול[[עכו]]. גבעת צפת והר כנען משתפלים דרומה, אולם בעוד שלהר כנען גב הר רחב למדי, גבעת צפת היא צרה ומורדותיה תלולים מ[[מערב]] ומ[[מזרח]]. אורכה של העיר המשתרעת על גבעת צפת הוא כ-3 [[קילומטר|ק"מ]] ורוחבה - לא יותר מאשר 1.3 ק"מ. שיאה הוא בגבעת המצודה הצלבנית שמצפון שגובהה 834 מ'. צפת היא עיר הררית מבותרת ובעלת [[שיפוע]]י קרקע חריפים, המותירים רק מעט שטחים [[מישור (גאומטריה)|מישוריים]] נוחים לבנייה. בהר כנען השיפועים מתונים יותר ואינם עולים על 10 אחוזים, המאפשרים בינוי רב יותר. שטחה של גבעת צפת הוא כ-3,150 דונם, אולם רק כשליש מן השטח ראוי לבנייה, ואילו בהר כנען המשתרע על כ-6000 דונם, השטחים הראויים לבנייה מגיעים לכשני שלישים. תחום השיפוט של העיר משתרע על כ-5,000 דונם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99380671#15.690.6.default|כותרת=קראו בכותר - אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - צפת ואתריה|אתר=kotar.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2021-05-18}}</ref>. ביולי [[2022]] דווח על הימצאותו של [[מעיין]] שלא הוכר לפני זה בקרבת מגרש הכדורגל עירוני צפת ונחצבה לו בריכת איגום{{הערה|{{ynet|אסף קמר|מים בצבע כמו במלדיביים: המעיין החדש שהתגלה בצפת|vacation/israeltrips/article/bjdvuuz2q|17 ביולי 2022}}}} ==אקלים== צפת היא העיר הגבוהה והקרה ביותר במדינת ישראל{{הערה|[https://weather.walla.co.il/city/507 מזג האוויר בצפת, ישראל], באתר [[וואלה! NEWS]]}}. מזג האוויר ב[[חורף]] קר וגשום, ולעיתים יורד בעיר [[שלג]]. ב[[קיץ]] נוח עם [[לחות יחסית|אחוזי לחות]] נמוכים יחסית. {{אקלים |שנה_מקס= |שנה_מינ= |שנה_משק= |ינו_מקס=9 |פבר_מקס=10 |מרץ_מקס=13 |אפר_מקס=20 |מאי_מקס=25 |יונ_מקס=28 |יול_מקס=30 |אוג_מקס=30 |ספט_מקס=28 |אוק_מקס=24 |נוב_מקס=17 |דצמ_מקס=11 |ינו_מינ=4 |פבר_מינ=4 |מרץ_מינ=6 |אפר_מינ=11 |מאי_מינ=14 |יונ_מינ=17 |יול_מינ=19 |אוג_מינ=19 |ספט_מינ=18 |אוק_מינ=15 |נוב_מינ=10 |דצמ_מינ=6 |ינו_משק= |פבר_משק= |מרץ_משק= |אפר_משק= |מאי_משק= |יונ_משק= |יול_משק= |אוג_משק= |ספט_משק= |אוק_משק= |נוב_משק= |דצמ_משק= |מקור= |מיקום=צפת}} [[קובץ:Beit Castel Pomegranate Tree Autumn.jpg|ממוזער|עץ רימון בסתיו ([https://www.beitcastel.com/ בבית קסטל]), צפת.]] ==תיירות== [[קובץ:Safed2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים בעיר העתיקה בצפת]] [[קובץ:PikiWiki Israel 3943 Safed old city.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה בעיר העתיקה]] צפת קנתה לעצמה מוניטין כעיר קייט לחודשי הקיץ בשל מזג האוויר הפחות חם בה לעומת מישור החוף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1961/07/13/01/article/142/?srpos=9&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%22%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa+%d7%9b%d7%a0%d7%a2%d7%9f%22+%d7%a6%d7%a4%d7%aa-------------1|כותרת=הארץ|תאריך=13 ביולי 1961}}</ref>. עם זאת כבר בתחילת שנות השישים נטען שאף על פי שהוקמו בצפת בתי מלון ומקומות בילוי, היא אינה מממשת את הפוטנציאל התיירותי שלה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hbkr19611009-01.1.4&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%22%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa+%d7%9b%d7%a0%d7%a2%d7%9f%22+%d7%a6%d7%a4%d7%aa-------------1|הכותב=ד.שיפמן|כותרת=אלפי ישראלים חסרו השנה בצפת|אתר=הבקר|תאריך=9 באוקטובר 1961}}</ref>. משנות ה-50 פרח בצפת רובע אמנים, שנודע כ[[קריית האמנים צפת]] על גבול הרובע היהודי ההיסטורי. קריית האמנים, ממוקמת במה שהיה הרובע הערבי לפני 1948, דרומית לרובע היהודי העתיק (או רובע בתי הכנסת), מכיל מספר גדול של גלריות וסדנאות המנוהלות על ידי אמנים ומוכרי אמנות בודדים. כמה גלריות ומוזיאונים מתפקדים בבתיהם של אמני צפת ([https://www.beitcastel.com/ בית קסטל] {{אנ|Beit_Castel}}, [[מוזיאון פרנקל פרנל]]). "התערוכה הכללית" מציגה מספר אמנים מייצגים שונים בעבר ובהווה, ושוכנת במסגד (1902), הידוע בכינויו "מסגד השוק". מועדון מילוא שימש מקום הכינוס של חברי הקריה שמנו ציירים, פסלים וסופרים. עם הציירים נמנו [[משה קסטל]], [[משה רביב (צלם)|משה רביב]], יעקב מיטלר, [[אריה מרזר]], [[מרדכי אבניאל]], [[שמשון הולצמן]], [[צבי הירש שיליס (שילת)|הירש שיליס]], [[דוד לבקובסקי]], [[ציונה תג'ר]], [[מרדכי לבנון (צייר)|מרדכי לבנון]], [[רחל שביט]], [[יצחק פרנקל]] ועוד. עם הפסלים נמנו [[ויקטור חלואני]] ו[[משה ציפר]] (ביותו משמש כיום מוזיאון), ועם הסופרים נמנו [[יהושע בר יוסף]] ו[[שושנה שרירא]]. בסוף שנות ה-70 החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. כיום יש בעיר מספר מפעלי תעשייה, אולם היא עדיין מתקיימת בעיקר על נופש ותיירות{{מקור}}. מוקדי התיירות המרכזיים נמצאים בעיר העתיקה בצפת והם כוללים בתי כנסת עתיקים, גלריות אומנים בקרית האומנים, מפעל נרות צפת, [[מחלבת המאירי]] וקדוש, המייצרות [[גבינה צפתית]], ומוזיאון [[בית המאירי]]. בשבתות רבים מן האורחים פוקדים את בתי הכנסת בעיר העתיקה. בחודשי החורף לאחר תפילת השבת נערכת "שירת הבקשות" בחלק מבתי הכנסת בעיר. מאז שנת [[1987]] מתקיים בעיר בימי הקיץ [[פסטיבל הכליזמרים בצפת]], ובו מגיעים לעיר אלפי מבקרים הנהנים מימים של [[מוזיקה יהודית]]. הפסטיבל מתקיים על מספר במות בסמטאות של העיר צפת והוא מתפרס על כשלושה ימים. המופעים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. כמקום מגוריו של [[האר"י]] ורבי [[חיים ויטאל]] מגדולי הקבלה מושכת העיר גם רבים המתעניינים בלימודי הקבלה והיא נחשבת כמרכז עולמי ל[[מיסטיקה יהודית|מיסטיקה]] וקבלה, [[שרגא ברג]] נקבר בבית העלמין בעיר וקברו מושך אף הוא מבקרים רבים. במקום הגבוה ביותר בעיר ובמרכזה, סביב שרידי "[[מצודת צפת]]" הוקם "גן המצודה" שתוכנן בשלהי תקופת המנדט הבריטי, על ידי אדריכל הגנים שלמה אורן ויינברג, הגן משתרע על כל השטח העתיק של מצודת העיר, ומשמש דוגמה לתכנון גן רב שכבתי הלוקח בחשבון את ה[[ארכאולוגיה]], ההיסטוריה, הנוף, הצמחייה והמבקרים. בפסגת הגן מוצבת אנדרטה לזכר הלוחמים בקרבות על צפת בתש"ח. בחורף 1991–1992 נפגעו קשות עצי האורן בגן. בצפת קיימים מספר מלונות: מלון רות [[רשת מלונות רימונים|רימונים]], מלון כנען ספא, מלון מרכזי, עשרות חדרי אירוח וצימרים. ===שיקום ושימור לצד פגיעה בעיר העתיקה=== הגורם המשמעותי ביותר{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}} בהצלת כמה מהמבנים ההיסטוריים בעיר, שעמדו בפני סכנת הריסה או התפוררות, היא [[המכללה האקדמית צפת]] שרכשה כמה מהמבנים ההיסטוריים הבולטים בעיר וקבעה את משכנה במבנים אלה לאחר שעברו ביוזמתה שיקום ושימור באופן מקצועי וברמה אדריכלית גבוהה. הבולטים בהם הוא מבנה בית החולים רוטשילד שהוקם בראשית המאה העשרים, [[כל ישראל חברים|בית ספר כי"ח]] ומתחם [[בית בוסל]] (בית החולים האנגלי) שנבנו בראשית המאה העשרים. במתחם בית בוסל, הסתיים בשנת 2017 שיקום ושימור "בית השער" ובשנת 2018 החל שימור המבנה ההיסטורי המרכזי במתחם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.zefat.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/BildingM.pdf|הכותב=|כותרת=בתי המכללה מספרים|אתר=|תאריך=}}}}.למעט מבנים אלה לא נעשו שנים רבות עבודות שיקום ו[[שימור מבנים]] היסטוריים ציבוריים. עליית מחירי הנדל"ן לא פסחה על צפת ויחד איתה הגיעו גם משקיעים ויזמים פרטיים שהבינו את הפוטנציאל הטמון בעיר הייחודית. בעיר העתיקה מתבצעת בשנים האחרונות{{הבהרה|מתי}} תנופת שיקום בתים, לרוב ללא הכוונה ופיקוח על שמירה קפדנית וראויה של שימור המבנים והמרקם העתיק של העיר. לא מעט מהשיפוצים גורמים לפגיעה במרקם הייחודי של העיר{{הערה|[[יאיר קראוס]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/845/434.html מעל צפת התהום]}}. ===קברי צדיקים=== [[קובץ:By ovedc - zefat WLM 2015 01.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבט מצפת על בית הקברות העתיק]] [[קובץ:Wadi Akhbara and Southern Neighborhood of Safed, Israel.jpg|ממוזער|מבט משכונת כנען על [[נחל עכברה]] והשכונה הדרומית של צפת]] בצפת והאזור קבורים עשרות צדיקים, ביניהם: [[האר"י]] הקדוש, [[בניהו בן יהוידע]], [[נחום איש גמזו]], [[רבי פינחס בן יאיר]] (חמיו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]), [[בנימין הצדיק]], [[הושע בן בארי]], [[חנה ושבעת בניה]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[יהודה בר אילעי]]. רבי [[יוסף קארו]]. בבית העלמין העתיק בצפת קבורים חלק מהם, חלקם פזורים בשכונות העיר ומחוצה לה. [[בית העלמין העתיק בצפת]] הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש. בשטח בית העלמין נמצא גם [[מקווה האר"י]]. ==תרבות== [[קובץ:Grave of Sarah Levi on Mount Canaan in Safed.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברה של שרה לוי (1872 - 1969) במלון כנען ספא על הר כנען בצפת. היא הגיעה למקום בימי המנדט ובנתה שם בית מלון ושכונת נופש קטנה בשם קריית שרה. במאורעות 1936 נשארה במקום ובמלחמת השחרור זה היה בסיס הפלמ"ח שכבש את צפת. המלון שלה והשכונה הקטנה נהרסו ובמקום נבנה מלון כנען ספא. לזכרה ולכבודה נקברה בשטח המלון]] ===קריית האמנים=== בצפת פועלים אמנים, ביניהם ציירים בעלי שם וחשיבות היסטורית בסצנת האמנות הישראלית כגון [[יצחק פרנקל|יצחק פרנקל פרנל]], [[משה קסטל]] ו[[יוסי ברגר|יוסי ברגנר]]. הציירים הראשונים הגיעו ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] כאשר הגיע יצחק פרנקל לעיר ב-1934. לאחר מלחמת העצמאות פעלו בה אמנים רבים וחלק נכבד מיצירותיהם נוצרו בצפת ועוצבו על ידי נופיה ואנשיה. קיום עדיין פועלים בצפת גלריות אשר מחזיקות עבודות של אמנים אלו כמו גלריית [[:en:Beit_Castel|בית קסטל]], התערוכה הכללית ומוזיאון פרנקל פרנל. בצפת פועלים מספר מוקדי תרבות: * '''בית יגאל אלון''' – היכל תרבות ע"ש [[יגאל אלון]]. * '''חאן החמור הלבן''' – מרכז הפועל בעיר העתיקה, השואף לקדם תוכניות בריאות, [[אקולוגיה]] ותרבות. מופעל על ידי עמותת הלב"ב – המרכז לחיים בריאים בצפת{{הערה|{{כ}}[http://halevav.org/hebrew/hebrew/index.php חאן החמור הלבן], באתר הלב"ב}}. * '''מתנ"סים''' – בצפת קיימות שלוש שלוחות של החברה למתנ"סים: מתנ"ס בלום הפועל בשכונה הדרומית, מרכז "ארזים" הפועל בשכונת רמת רזים ומתנ"ס וולפסון הפועל במרכז העיר והממוקם ב[[בית הסראייה (צפת)|בית הסראייה]]. * '''מודיעין צפת''' – [[מרכז מידע לתיירים]] בצפת המספק שירות ללא תשלום למבקרים בצפת.[[קובץ:Beit castel gallery courtyard.jpg|ללא|ממוזער|367x367 פיקסלים|[[בית קסטל|גלריית בית קסטל]] שבצפת]] ==דת== צפת מהווה את אחת מ[[ארבע ערי הקודש]] ביהדות, וככזו היא משמשת מרכז דתי חשוב ומוקד [[עלייה לרגל]] עבור מאמינים. [[צפת במאה ה-16|תהליך ההתקדשות]] החל ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] עת התיישבו בה [[גירוש ספרד|גולי ספרד]] והפכוה למרכז דתי. חכמי צפת עסקו רבות ב[[קבלה|תורת הקבלה והסוד]]. מרבית העולים לרגל מבקרים ב[[בית העלמין העתיק בצפת|בית הקברות העתיק של צפת]] ובבתי הכנסת העתיקים, בהם על פי המסורת התפללו ופעלו חכמי צפת. הפעילות הדתית כוללת תפילה באתרים קדושים, [[קברי צדיקים ביהדות|השתטחות על קברי צדיקים]], תלייה של בדים על עצים סמוכים, הדלקת נרות, טבילה ב[[מקווה]] וכו'{{הערה|העיר צפת: בין 'מרכזיות דתית' ל'פריפריה מדינתית',נגה שני, עמ' 44–45}}. בצפת ישנן כמה ישיבות: [[ישיבת ההסדר צפת|ישיבת הסדר]], [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], ישיבה תיכונית, ועוד. ''' === אדמורי"ם === בעיר פעל רבי [[אברהם דב מאווריטש]], שהיה מנהיג הקהילה החסידית בעיר. וכן פעל בעיר רבי אהרן יחיאל לייפער מנדבורנא שהקים בשנת תש"י את חצר קדשו בעיר,היום פועל בנו רבי ישכר בער מנדבורנא. ===רבנים=== במאה ה-19 כיהן בעיר רבי [[שמואל הלר]]. בשנת [[תרע"ט]] הוכתר הרב [[אפרים שרגא וינגוט]] כרב העיר מטעם [[העדה החרדית]]. הוא כיהן ברבנות עד לפטירתו בשנת [[תשי"א]]. הרבנים לאחר קום המדינה מטעם [[הרבנות הראשית]]: *הרב [[שמחה קפלן]] ([[תש"ח]] - [[תשמ"ט]]) *הרב [[לוי ביסטריצקי]] (תשמ"ט{{הערה|הוכתר באופן רשמי רק לאחר ארבע שנים.}} – [[תשס"ב]]) * הרב [[יהושע פיטוסי]] (עד [[תשל"א]]). *הרב [[דוד דיין]] (עד [[תשמ"ח]]) *הרב [[שמואל אליהו]] (החל מ[[תשנ"ג]]) רבנים בולטים נוספים בעיר: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]], מנהיג קהילת [[ברסלב בצפת|ברסלב]] בעיר מחשובי רבני ברסלב. הרב מרדכי ביסטריצקי בנו של הרב לוי, המכהן כרבה של קהילת [[חב"ד]] בעיר, ועומד בראש מערך כשרות פרטי ומערך הכשרות של העיר צפת. הרב רפאל כהן ראש מוסדות "יתד התשובה". ומחזיר בתשובה בעיר. הרב מרדכי דב קפלן, בנו של הרב שמחה, רב ביהכנ"ס האר"י. ומכונה "רב העיר העתיקה"{{הערה|כן נכתב במודעות על דרשת שבת הגדול מטעם המועצה הדתית.}}. הרב אליעזר ארנסטר, רב קריית מאור חיים בעיר. הרב זאב רייך, רב בית הכנסת "צאנז" בעיר העתיקה. בעשור האחרון עם התיישבותם של בני [[העדה החרדית]] בצפת, מונה [[פוסק|מורה הוראה]] מטעם העדה החרדית הרב מאיר ירבלום. ==תנועות נוער== בצפת פועלים מספר שלוחות של תנועות נוער כגון [[הנוער העובד והלומד]], [[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]], [[בני עקיבא]], פנסאים{{הערה|http://new.panasaim.com/}}, [[צבאות ה']], [[כנפיים של קרמבו]], [[אחרי]] ותנועת תרבות. כמו כן, פועלת בעיר תנועת הנוער המקומית, פסגות, הפועלת לחיזוק הקשר לעיר והתנדבות בעיר. בעיר פועלת גם מועצת נוער שאליה נבחרים נציגים מכל מוסדות וגופי הנוער בעיר, ומקיימים פרויקטים ואירועים לקידום הנוער בעיר. בנוסף קיימים מרכזי נוער שונים: מרכז הפוך על הפוך{{הערה|[http://www.elem.org.il/מרכזי-מידע-וייעוץ-לנוער-הפוך-על-הפוך/?gclid=CjwKEAjw3PGtBRCWgajpu_uY9hYSJAAICRalAX3WFmXEwKZmtlevGfwJBulCldLaDjYLQWtRl93qJRoCnk_w_wcB הפוך על הפוך]}}, מרכז מוזיקה סלקום ווליום, מרכזי נוער במרכזים הקהילתיים - "שינקלט" שבמרכז "ארזים", "המגדל" שבמרכז "וולפסון" ו"המרתף" שבמרכז "סקטר". ==מוסדות אקדמיים ומוסדות חינוך== ===מוסדות אקדמאיים=== [[קובץ:Safed 04.02.10 127.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממבני [[המכללה האקדמית צפת]]]] * '''המכללה האקדמית צפת''' – מכללה אקדמית שהוקמה בשנת 1970, תחת חסותה האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן. החל משנת הלימודים תשס"ח, באישור [[המועצה להשכלה גבוהה]] (המל"ג), החלו מתקיימות במכללה תוכניות לימוד עצמאיות לתואר ראשון במספר מסלולים. המכללה עובדת בשיתוף עם המכללה האזורית צפת, אשר מאז הקמתה, בשנת 1987, פועלת בסמוך למכללה האקדמית, ונעזרת במתחם הקמפוס שלה, לשם פעילותה השוטפת. * '''[[הפקולטה לרפואה בצפת|הפקולטה לרפואה בגליל]]''' – שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, שהלימודים בה החלו בשנת הלימודים תשע"ב (2011–2012). בפקולטה שלושה מסלולי לימוד לתואר ד"ר לרפואה: מסלול לימודים ארבע-שנתי לבוגרי תואר ראשון ומסלול לימוד שלוש-שנתי לישראלים בוגרי שלוש שנות לימודי רפואה באוניברסיטאות מחוץ לישראל. התכנית השלישית היא תוכנית חדשה (נכון ל-2023).תוכנית שש שנתית. התוכנית מיועדת לסטודנטים ללא רקע קודם שבסופה יקבלו את התואר ד"ר לרפואה. ===בתי ספר=== ====ממלכתיים==== *ממלכתי ב' (בית ספר יסודי) *אגמים (ממלכתי ג' לשעבר. בית ספר יסודי) *[[עמל|בית הספר הרב תחומי]] ע"ש [[מנחם בגין]] (בית ספר תיכון שש-שנתי) ====ממלכתיים-דתיים==== *נעם (בית ספר יסודי) *בירב (בית ספר יסודי) *האר"י (בית ספר יסודי) *ישיבת [[אמי"ת]] (ישיבה תיכונית לבנים) *אולפנית אמי"ת צפת ====חרדיים==== *בית הספר "הרבנית דיין" *בית הספר אור מנחם חב"ד בנים *בית הספר אור מנחם חב"ד בנות *"בית יעקב" אלשיך *[[תלמוד תורה]] "פרחי כהונה" (ממלכתי א' לשעבר) ==שכונות== [[קובץ:Safed_City_Hall.jpg|שמאל|ממוזער|220px|בניין העירייה]] [[קובץ:שכונת כנען (צפת) בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שכונת כנען בשלג (מבט מ[[מצודת צפת|המצודה]])]] [[קובץ:Yasharz.JPG|250px|ממוזער|רב-קומות שנבנה בשנות ה-70 במערב צפת]] צפת מורכבת משש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שכונת [[קריית שרה]], שכונת רמת רזים, שכונת נוף כנרת, השוכנת במורדות לכיוון ראש-פינה ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר. קריית שרה, שגובהה 939 מטר מעל [[פני הים]], היא השכונה הגבוהה ביותר בישראל שבתוך הקו הירוק (שכונת רמת ממרא ב[[קריית ארבע]] והיישובים [[נווה דניאל]] ו[[מג'דל שמס]] גבוהים ממנה). היא הוקמה על ידי [[שרה (אדלר) לוי]] בשנת 1928 והיום שוכן בה המכון לרפואה יהודית על שם הרמב"ם. {{טורים| * איביקור (מרום כנען) * אליהו פרומצ'נקו (רימונים) * בנה ביתך * גבעת שושנה * הגדוד השלישי * הכשרת היישוב * העיר העתיקה * השבעה * חזון עובדיה ("גני הדר" לשעבר){{הערה|השם השתנה ב-[[2017]]; [https://www.inn.co.il/news/357502 צפת זוכרת את הרב עובדיה יוסף], [[ערוץ 7]], ל' בתשרי תשע"ח}} * יוספטל * ירושלים * מאור חיים * מעלה כנען * מצפה הימים * מרכז העיר * נווה אורנים * נוף טליה * נוף כנרת * עופר * רמת מנחם בגין * רסקו * רמת רזים * קריית ברסלב * [[קריית האמנים צפת|קריית האמנים]] * קריית חב"ד * קריית שרה * קרן היסוד * שיכון דרום * שיקמה }} בשנת [[1985]] סופח הכפר הסמוך [[עכברה]] לשטחה המוניציפלי של העיר. ==אתרים בצפת== [[קובץ:Komanim1.JPG|שמאל|ממוזער|100px|סמליל [[קריית האמנים צפת|קריית האמנים]]]] * [[משפחת עבו|בית עבו]] – ביתה של משפחת עבו, ממנו יוצאת תהלוכת [[ספר תורה|ספר התורה]] העתיק כל ערב [[ל"ג בעומר]], לקבר ה[[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] ב[[מירון (מושב)|מירון]] החל משנת [[1833]], [[מסורת]] זו היא המסורת העתיקה בארץ. * [[מצודת צפת]] *אתרי "לבנות ולהבנות" - מנהרות תת-קרקעיות ושרידי השכונה הספרדית מהמאה ה-16. כולל מאפייה, מקווה, בתים ובורות מים. * [[בית העלמין העתיק בצפת|בית העלמין העתיק]] – [[בית קברות]] בדרומה של העיר העתיקה היה בשימוש יהודי צפת במשך מאות שנים. בין היתר טמונים בו: רבי [[האר"י|יצחק לוריא]] (האר"י) גדול מקובלי צפת, רבי [[יוסף קארו]] מחבר ה[[שולחן ערוך]] ורבי [[שלמה אלקבץ]] מחבר הפיוט "[[לכה דודי]]". את בית הקברות פוקדים מאות אלפי מבקרים במשך כל ימות השנה ובמיוחד ב[[ה' באב]] שהוא יום פטירת האר"י. הקבורה בבית העלמין הופסקה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. * [[מקווה האר"י]] * [[בית הכנסת האר"י הספרדי]] – נחשב כבית כנסת העתיק ביותר בצפת. הנוסע [[משה באסולה]] מזכירו בתיאור ביקורו בצפת בראשית [[1522]]: "ויש בה ג' בתי כנסיות... ואחד של מערביים (=יוצאי [[צפון אפריקה]]), וקורין לה כנסת של אליהו ז"ל, כי היא קדומה, וקבלה בידם שאליהו ז"ל התפלל בה". על פי המסורת בבית כנסת זה התפלל ולמד האר"י. בית הכנסת נפגע ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה של 1837]] ושוקם לאחר מכן בעזרת ה[[נדבן]] האיטלקי יצחק גואטה. * [[בית הכנסת האר"י האשכנזי]] – הוקם במהלך [[המאה ה-16]] על ידי עולים יוצאי [[ספרד]]. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], לאחר [[עליית החסידים]], שימש את הקהילה האשכנזית בעיר ושמו הוסב ל"בית הכנסת האר"י האשכנזי". נפגע קשות ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה]] שפקדה את העיר בשנת [[1837]] ושופץ מחדש בשנת [[1857]]. * המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית * [[בית הכנסת אבוהב]] * [[קובץ:Blue door in Beit Castel gallery, Safed, Israel.jpg|ממוזער|דלת כחולה ב[[:en:Beit_Castel|בית קסטל]] בצפת|220x220 פיקסלים]][[בית קסטל|גלריית בית קסטל]], גלריה לאמנות המציגה יצירות של אמני צפת, בין האמנים: [[יצחק פרנקל]], [[משה קסטל]], [[רולי שפר]] ועוד. * [[בית כנסת האלשיך]] * [[בית החולים רבקה זיו]] * בית הכנסת המפואר של [[חסידות ברסלב|ברסלב]] מעל בית הקברות העתיק * המוזיאון למורשת היהדות דוברת ה[[הונגרית]] * מוזיאון [[בית המאירי]] לתולדות צפת * [[בית הכנסת רבי יוסף קארו]] * מוזיאון הדפוס (בצפת הוקם בית-הדפוס הראשון בארץ) * [[קריית האמנים צפת|קריית האמנים]], בעיר העתיקה במורדות המערביים של הר צפת * מוזיאון התנ"ך בגן המצודה * גן הפסלים{{הערה|[http://www.tau.ac.il/~ziffer/ Ziffer House: Documentation and Research Center of Israeli Visual Arts]|כיוון=שמאל}} והגלריה של הפסל [[משה ציפר]] * מרכז הסת"ם, להכרת מלאכת הסופרות ספרי תורה [[תפילין]] ומזוזות. נמצא בהגדוד השלישי {{-}} <gallery widths="150" heights="150" perrow="4"> קובץ:Olei-hagardom.jpg|[[אנדרטה לשבעה עולי הגרדום|אנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום]] קובץ:Seraya - Ottoman fortress - Safed.jpg|'''[[בית הסראייה (צפת)|הסאראיה]]''', מבנה מאמצע המאה ה-18 שמיוחס לשליט בדווי ששלט בעיר באותה תקופה. ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעש הגדול ב-1837]] נהרס חלק של המבנה, שופץ על ידי העות'מאנים ושימש כבית המושל העות'מאני. [[מגדל שעון|מגדל השעון]] הוסף ב-[[1900]]. בתקופת [[המנדט הבריטי]] שימש את המושל הבריטי. ב-[[1975]] נחנך במקום מרכז קהילתי. קובץ:ביתבוסלבצפת.JPG|'''"[[בית בוסל]]"''' היה בית חולים בריטי לשימוש היהודים מ-[[1904]] עד [[1912]]. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הופסקה פעילות המבנה כבית חולים והמבנה שימש את הצבא העות'מאני. ב-[[1921]] הועבר המקום לסקוטים שהקימו בו קולג', ב-[[1942]] הוקם במקום [[בית הבראה]] על שם [[יוסף בוסל]]. בתחילת שנות ה-70 הפסיק בית ההבראה לפעול במתכונתו המלאה, והוסב בעונת החורף למעון קליטה לעולים חדשים. ב-[[1984]] נסגר סופית וננטש. רק אולם האוכל נותר פעיל, תחילה כאולם אירועים "פלטין" ובהמשך הפך לבניין הספרייה במכללה האקדמית צפת. קובץ:Safed Monument.jpg|האנדרטה לחללי מלחמת השחרור, בפסגת גן המצודה </gallery> [[קובץ:Panorama Safed and Mount Meron.jpg|870px|ממוזער|מרכז|העיר העתיקה בצפת ברקע הרי מירון]] [[קובץ:Panorama Safed צפת (Sea of Galilee in the background).jpg|870px|ממוזער|מרכז|מבט פנורמי על צפת, בירת [[הגליל העליון]], מכיוון שכונת כנען. בקצה התמונה ניתן להבחין באגם [[הכנרת]].]] [[קובץ:Safed Artists Quarter Panorama.jpg|870px|ממוזער|מרכז|מבט פנורמי למרכז "רובע האמנים" של צפת]] ==ערים תאומות== * {{עיר תאומה|אומן (עיר)|אוקראינה}} * {{עיר תאומה|ניקופול (בולגריה)|בולגריה}} * {{עיר תאומה|טולדו|ספרד}} * {{עיר תאומה|בודפשט|הונגריה}} במשך כ-20 שנה, עד שנת [[2014]], הייתה לצפת [[ברית ערים תאומות]] גם עם העיר [[ליל]], [[צרפת]]. בעקבות [[מבצע צוק איתן]] החליטה מועצת העיר ליל, המקיימת ברית דומה עם [[שכם]], להקפיא חד-צדדית את ברית הערים התאומות, כמחאה על פעולותיה של ישראל ב[[רצועת עזה]]{{הערה|{{ישראל היום|[[בועז ביסמוט]], דני ברנר|העיר הצרפתית ליל השעתה את הברית עם צפת|224471|10 באוקטובר 2014}}}}. == ראו גם == * [[כיכר המעיין הרדום]] * [[העיר העתיקה של צפת]] * [[בית קסטל]] * [[יצחק פרנקל|יצחק פרנקל פרנל]] * [[ישראל]] * [[שמשון הולצמן]] * [[רולי שפר]] * [[משה קסטל]] ==לקריאה נוספת== * [[אברהם יערי]], '''זכרונות ארץ ישראל''', [[הוצאת מסדה]] – [[רמת גן]], מהדורה שנייה: 1974. מאמרים מתוך הספר: ** [[יעקב שאול אלישר]], '''אחרי מות ר' חיים פרחי''' – 1819–1834 ** [[ישראל משקלוב]], '''ראשית ישוב הפרושים בארץ''' – 1808–1826; ו'''יסורי ארץ ישראל''' – 1813–1836 ** [[מנחם מנדל מקאמיניץ]], '''התנפלות הפלחים המורדים על יהודי צפת והרעש בצפת''' – 1834–1837 ** [[יהושע ילין]], '''התיישבות העולים לצפת''' – 1834–1863 * [[זאב וילנאי]], '''[[מדריך ארץ ישראל]] חיפה העמקים הגליל החרמון''', הוצאת תור – ארץ ישראל, ירושלים, מהדורה שלישית: 1948 * [[יוסף הקר]], <nowiki>''</nowiki>יוונים' נקבצים אלי צפת במאה השש-עשרה', שלם ז (תשס"ב), עמ' 150-133. * [[מירון בנבנשתי]], '''ערי ארץ-ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית''', [[הוצאת אריאל]], ירושלים, 1984 (מידע על צפת: עמ' 136–140) * חגי עמיצור, '''סקירה כללית''' מתוך: '''צפת ואתריה''', עורכים: [[אלי שילר]] ו[[גבריאל ברקאי]], הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2002 * מנחם כהן, '''סיפורי צפת''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 2003 {{ULI|004425421}} * [[אייל מירון]] (עורך), '''צפת וכל נתיבותיה''', הוצאת יד יצחק בן צבי, 2006 {{ULI|006944951}} * [[מאיר מיבר|מאיר מיבר-מייברג]], '''בצל המצודה''', הוצאת מלוא, 1989 {{ULI|003765908}} * [[אמנון גופר]], '''סודות גליליים''', הוצאת [[עם עובד]], 2007, עמ' 10–41 {{ULI|007767685}} * [[זאב גלילי]], '''בריחה מצפת''', 2017 {{ULI|014688048}} * מוסטפא עבאסי, '''צפת בתקופת המנדט 1948-1918''', ערבים ויהודים בעיר מעורבת, הוצאת [[יד בן צבי]], 2015 {{ULI|013316892}} *נתן שור, תולדות צפת הוצאת עם עובד דביר - תל אביב, הוצאה ראשונה 1983 {{ULI|003653512}} *מרוה בלוקה (עורכת), '''צפת''', [[עת-מול]] 284 (אוקטובר 2023) ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Safed|שם ויקישיתוף=צפת|ויקימסע=צפת|ויקימילון=צפת}} * {{בריטניקה}} * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007554967505171|צפת (ישראל)}} {{אתר רשמי}} * [http://www.zefat.muni.il/ אתר עיריית צפת] * {{בוט יישובים/8000|פרופיל}} * [https://web.archive.org/web/20180430100222/http://www.zefat.net/ פורטל על העיר צפת] * {{ויקישיבה|צפת}} * {{ויקישיבה|בתי הכנסת בצפת}} * {{רשות העתיקות||4189}} * {{מרחב}} * אמיר פרוינדליך, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=6&site_id=4&id=10 בית כנסת האר"י האשכנזי: תעוד וסקר מבנה בית הכנסת], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2003 * אורית סופר, ורדית שוטן-הלל, אבנר הילמן ועופר גרוסמן, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=4&subject_id=10 בית כנסת האר"י הספרדי: שיקום החזית הראשית של המבנה], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2005 * אמיר פרוינדליך, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=4&subject_id=6 גן המצודה: תעוד מצודת צפת], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2004 * {{ynet|[[אמנון גופר]]|ליל סליחות בצפת ונתיבותיה|3306180|24 בספטמבר 2006}} * ואדים צייטלין, אבנר הילמן, אמיר פרוינדליך, ורדית שוטן-הלל ויעקב שפר, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=10&site_id=4&id=91 גן המצודה: ייצוב והסדרת מסלול], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2007 * [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?subject_id=45&id=137 פרויקט נאמני שימור למורשת העיר צפת], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2011 * {{הארץ|יאיר אסולין|אל ראש ההר: מסע לייאוש ולאמונה בצפת|1.2763665|29 באוקטובר 2015}} * {{גלובס|חגית אברון|מזקקת ויסקי במרתף נסתר וגבינות שאין בשום מקום אחר: העיר הצפונית ששווה נסיעה מיוחדת|1001447194|25 במאי 2023}} * [https://haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=HAU&inst=972HAI_MAIN&collectionId=81165287200002791&lang=iw_IL ארכיון צפת] מתוך האוספים הדיגיטליים של [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]] * {{סרטונים}} [https://youtu.be/e04gPKG-x5I?t=178 מוזיאון לאמנות נפתח בצפת], [[יומני כרמל]], מאי '''1953''' <small><small>(התחלה 2:58)</small></small> * {{סרטונים}} [https://youtu.be/BnO1yZBdLMA?t=371 צפת, עיר המסתורין], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], יולי '''1958''' <small><small>(התחלה 6:11)</small></small> * {{יומן חדשות|עובדי קרן קיימת לישראל נפצעו ממטען חבלה|/61004-2/97447-2/|'''1966'''}} * {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=24403 אני מצפת], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]], 13 בספטמבר 2021 '''היסטוריה''' * '''מחקרים ומקורות על צפת''' - [https://www.ybz.org.il/?CategoryID=747&ArticleID=3623#.XhzXp4hS-po חלק א], [https://www.ybz.org.il/?CategoryID=747&ArticleID=3623#.XhzXp4hS-po חלק ב], יצא בסדרת "[[ספונות]]", הוצאת [[מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], בעריכת [[יצחק בן-צבי]] ו[[מאיר בניהו]] * {{אוניברסיטת חיפה|מוסטפא עבאסי|צפת בתקופת המנדט - היבטים חברתיים ופוליטיים|227686|1999}} * {{קתדרה|שרמן ליבר|התפתחותה של האוכלוסייה היהודית בצפת, 1800–1839|46.11|46, דצמבר 1987, עמ' 23–43}} ** {{קתדרה|[[אריה מורגנשטרן]]|יהודי צפת 1800–1839 - אומדנים ונתונים|49.11|49, ספטמבר 1988, עמ' 160–172}} ** {{קתדרה|[[נתן שור]]|גודלה של אוכלוסיית צפת בראשית המאה הי"ט|49.11|49, ספטמבר 1988, עמ' 173–177}} * {{קתדרה|ירון בר-אל וניסים לוי|ראשיתה של הרפואה המודרנית בערי הגליל (1900-1860)|54.11|54, דצמבר 1989, עמ' 98–102}} ** {{קתדרה|[[נקדימון רוגל]]|עוד על ראשית הרפואה בגליל|63.11|63, אפריל 1992, עמ' 178–183}} * [[אברהם ישראל רוזניס]], ביקור בצפת ובהילולה במירון סביב 1867, {{המגיד||חלק א'|18671225|6}}, {{המגיד||חלק ב'|18680115|9}}, {{המגיד||חלק ג'|18680122|8}}, {{המגיד||חלק ד'|18680129|10}}, {{המגיד||חלק ה'|18680212|11}}, {{המגיד||חלק ו'|18680304|11}} * {{קתדרה|ריקה יצחקי-הראל|המיסיון הסקוטי בצפת עד מלחמת העולם הראשונה ותגובת היישוב היהודי לפעילות מיסיונרית|123.4|123, מרץ 2007, עמ' 79–91}} * {{ישראל היום||צפת: נחשפה מנהרת טרור ממלחמת השחרור|791999}} * {{ארכיון בספרייה הלאומית|990032508660205171|אסף תעודות לתולדות צפת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ארבע ערי הקודש}} {{מחוז הצפון}} {{ראשי עיריית צפת}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:צפת|*]] [[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת בית שני]] [[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד]] [[קטגוריה:ישראל: ערים]] [[קטגוריה:ישראל: ערים קדושות]] [[קטגוריה:ארץ ישראל: ערים עתיקות]] [[קטגוריה:הגליל העליון: יישובים]] [[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית]] [[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הממלוכית]] [[קטגוריה:ערים במחוז הצפון]] [[קטגוריה:הגליל העליון: קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות]] [[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית]] [[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל שנחרבו בתקופה העות'מאנית]] [[קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות]] [[קטגוריה:מקומות שהונצחו בשטרות כסף ישראליים]]'