בדיקת שינויים ספציפיים

הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.

המשתנים שיוצרו לשינוי זה

משתנה	ערך
מספר העריכות של המשתמש (`user_editcount`)	1314
שם חשבון המשתמש (`user_name`)	'Peretz G'
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (`user_age`)	24214437
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (`user_groups`)	[ 0 => 'autopatrolled', 1 => '*', 2 => 'user', 3 => 'autoconfirmed' ]
הרשאות שיש למשתמש (`user_rights`)	[ 0 => 'autopatrol', 1 => 'unwatchedpages', 2 => 'editautopatrolprotected', 3 => 'createaccount', 4 => 'read', 5 => 'edit', 6 => 'createpage', 7 => 'createtalk', 8 => 'writeapi', 9 => 'viewmyprivateinfo', 10 => 'editmyprivateinfo', 11 => 'editmyoptions', 12 => 'abusefilter-log-detail', 13 => 'urlshortener-create-url', 14 => 'centralauth-merge', 15 => 'abusefilter-view', 16 => 'abusefilter-log', 17 => 'vipsscaler-test', 18 => 'flow-hide', 19 => 'flow-edit-title', 20 => 'upload', 21 => 'reupload-own', 22 => 'move-categorypages', 23 => 'minoredit', 24 => 'editmyusercss', 25 => 'editmyuserjson', 26 => 'editmyuserjs', 27 => 'sendemail', 28 => 'applychangetags', 29 => 'changetags', 30 => 'viewmywatchlist', 31 => 'editmywatchlist', 32 => 'spamblacklistlog', 33 => 'flow-lock', 34 => 'mwoauthmanagemygrants', 35 => 'reupload', 36 => 'move', 37 => 'collectionsaveasuserpage', 38 => 'collectionsaveascommunitypage', 39 => 'autoconfirmed', 40 => 'editsemiprotected', 41 => 'skipcaptcha', 42 => 'flow-edit-post', 43 => 'ipinfo', 44 => 'ipinfo-view-basic', 45 => 'transcode-reset', 46 => 'transcode-status', 47 => 'enrollasmentor' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (`user_mobile`)	false
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש (`global_user_editcount`)	1316
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (`user_app`)	false
מזהה הדף (`page_id`)	2267137
מרחב השם של הדף (`page_namespace`)	0
שם הדף ללא מרחב השם (`page_title`)	'מלחמת חרבות ברזל'
שם הדף המלא (`page_prefixedtitle`)	'מלחמת חרבות ברזל'
רמת ההגנה על עריכת הדף (`page_restrictions_edit`)	[]
גיל הדף בשניות (`page_age`)	20939273
פעולה (`action`)	'edit'
תקציר עריכה/סיבה (`summary`)	'/* מהלך הלחימה ברצועת עזה */ הרחבה הוספת מקור'
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות (`page_last_edit_age`)	1386
מודל התוכן הישן (`old_content_model`)	'wikitext'
מודל התוכן החדש (`new_content_model`)	'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (`old_wikitext`)	'{{אקטואלי\|כל הערך=כן}} {{סכסוך צבאי \| מערכה = [[הסכסוך האיראני-ישראלי\|הסכסוך האיראני–ישראלי]], [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני\|הסכסוך הישראלי–פלסטיני]]. \| שם = מלחמת חרבות ברזל{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/}};{{ש}}{{אתר חיל האוויר\|מערכת אתר חיל-האוויר\|מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16\|9701-61426\|22 באוקטובר 2023}}}}{{ביאור\|בצה"ל ננקטה גם הצורה "מבצע חרבות ברזל".{{הערה\|{{טלגרם\|idf_telegram/7174\|{{""\|... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ...}}\|ערוץ=[[צה"ל\|צה"ל – הערוץ הרשמי]]}}}}}} \| שם בשפת המקור = - \| תמונה = [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-11-02.jpg\|300px\|מרכז\|]]{{ש}}[[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict.svg\|300px\|מרכז\|lang=he]] \| כיתוב = למעלה: דחפור משוריין [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|D9R]] וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023 למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל {{יישור טקסט\|ימין\| ::::{{מקרא\|#F08080\|[[רצועת עזה]] תחת שלטון [[חמאס]]}} ::::{{מקרא\|#FFFF00\|שטחים שפונו מאזרחים}} ::::{{מקרא\|#5788FF\|שטחים ברצועת עזה בהם פעלו כוחות צה"ל}}}} \| סוג העימות = מלחמה \| תאריך התחלה = [[7 באוקטובר]] [[2023]] \| תאריך סיום = מתמשך \| קרב/מלחמה = מלחמה \| קרב לפני = [[מלחמת לבנון השנייה]] \| קרב אחרי = \| מקום = [[ישראל]], [[רצועת עזה]], [[יהודה ושומרון]], [[לבנון]], [[סוריה]], [[הים האדום\|ים סוף]] \| עילה = [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת פתע על ישראל]], שבה ביצעו אלפי [[טרור פלסטיני\|מחבלים פלסטינים]] [[פשעים נגד האנושות]] ו[[פשעי מלחמה]] בהם [[:קטגוריה:מעשי טבח במתקפת הפתע על ישראל\|מעשי טבח באזרחים ישראלים]], [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|מעשי אונס ואלימות מינית]], הטלת טרור, ו[[שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל\|שיגור אלפי רקטות]] לעבר יישובים אזרחיים \| תוצאה = מתמשך \| צד ראשון = <center>{{דגל\|ישראל\|80}}{{ש}}'''[[ישראל]]'''{{הערה\|שם=מעריב396}}</center> ---- בתמיכת:<!-- יש להוסיף רק מדינות שסיפקו סיוע צבאי בפועל (למשל: לחימה, הגנה או משלוחי נשק) --> {{דגל\|ארצות הברית\|\|+}} {{דגל\|הממלכה המאוחדת\|\|+}} {{דגל\|צרפת\|\|+}} {{דגל\|גרמניה\|\|+}}{{הערה\|שם=מעריב396\|{{מעריב אונליין\|\|"איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל\|news/israel/Article-1044396\|12 באוקטובר 2023}}}} \| צד שני = חזית עיקרית: <center>{{דגל\|חמאס\|54}} [[חמאס]] {{דגל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|\|+}} ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה\|\|+}} {{דגל\|איראן\|\|+}}{{הערה\|שם=מעריב396}} {{דגל\|חות'ים\|\|+}} ---- בתמיכת: {{דגל\|סוריה\|\|+}}{{הערה\|{{INSS\|כרמית ולנסי, טל אברהם\|סוריה במלחמת ״חרבות ברזל״: תומכת סמלית, נמנעת מהסלמה\|publication/assad-war/\|20 בדצמבר 2023}}.}} \| מנהיג ראשון = {{סמל\|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]] ([[ראש ממשלת ישראל]]) {{סמל\|משרד הביטחון}} [[יואב גלנט]] ([[שר הביטחון]]) ----- בתמיכת: {{דגל\|הממלכה המאוחדת}} [[רישי סונאק]] ([[ראש ממשלת הממלכה המאוחדת]]) {{דגל\|צרפת}} [[עמנואל מקרון]] ([[נשיא צרפת]]) {{דגל\|גרמניה}} [[אולף שולץ]] ([[קנצלר גרמניה]]) \| מנהיג שני = חזית עקרית: {{דגל\|חמאס}} [[יחיא סנוואר]] (מנהיג [[חמאס]] ברצועת עזה) {{דגל\|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] (ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]]) {{דגל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[זיאד נח'אלה]] (מזכ"ל [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]) ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[חסן נסראללה]] (מזכ"ל [[חזבאללה]]) {{דגל\|איראן}} [[עלי ח'אמנאי]] ([[המנהיג העליון של איראן]]) {{דגל\|איראן}} [[אבראהים ראיסי]] ([[נשיא איראן]]) (נהרג) / [[מוחמד מוח'בר\|מוחמד מוּח'בֶּר דֶזפוּלי]] (נשיא זמני מ-20 במאי 2024) {{דגל\|חות'ים}} [[עבד אל-מלכ אל-חות'י\|עבד אל־מלכ אל־חות'י]] (מנהיג ה[[חות'ים]]) ----- בתמיכת: {{דגל\|סוריה}} [[בשאר אל-אסד]] ([[נשיא סוריה]]) \| מפקד ראשון = {{סמל\|צה"ל}} רב-אלוף [[הרצי הלוי]] ([[ראש המטה הכללי]]) {{סמל\|שירות הביטחון הכללי}} [[רונן בר]] ([[ראש השב"כ]]) {{סמל\|המוסד}} [[דוד ברנע]] ([[ראש המוסד]]) {{סמל\|משטרת ישראל}} רנ"צ [[קובי שבתאי]] (מפכ"ל [[משטרת ישראל]]) \| מפקד שני = חזית עקרית: {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מוחמד דף]] (ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]]) {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מרוואן עיסא]] (סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]]) נהרג {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מוחמד סנוואר]] (חבר המועצה הצבאית העליונה ולשעבר מפקד חטיבת [[חאן יונס]] ב[[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|זרוע הצבאית של חמאס]]) {{סמל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[אכרם עג'ורי]] (ראש [[פלוגות אל-קודס\|הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי]]) ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[אברהים עקיל]] (ראש הזרוע הצבאית של [[חזבאללה]]) {{סמל\|איראן}} [[חוסיין סלאמי]] (מפקד [[משמרות המהפכה]]) \| כוח ראשון = {{סמל\|צבא הגנה לישראל\|\|+}} כ־176 אלף חיילי סדיר כ־360 אלף חיילי מילואים {{סמל\|שירות הביטחון הכללי\|\|+}} {{סמל\|המוסד\|\|+}} {{סמל\|משטרת ישראל\|\|+}} * {{סמל\|משמר הגבול\|\|+}} בנוסף לגופי ביטחון אזרחיים שפעלו בעיקר בתחילת הלחימה ובהמשך בתור כיתות כוננות ---- בתמיכת: * {{סמל\|צבא ארצות הברית\|\|+}} {{סמל\|חיל האוויר האמריקני\|\|+}} {{סמל\|צי ארצות הברית\|\|+}} {{סמל\|חיל האוויר המלכותי\|\|+}} \| כוח שני = חזית עקרית: {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם\|\|+}} כ־30 אלף פעילים כ-7 אלף אנשי עתודה {{סמל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[פלוגות אל-קודס]] {{דגל\|פלסטינים}} [[חדר המבצעים הפלסטיני המשותף]] ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[כוח רדואן]] {{דגל\|משמרות המהפכה האסלאמית\|\|+}}{{הערה\|{{עכשיו 14\|יצחק אבוחצירא\|משמרות המהפכה: "שיגרנו טילים וכטב"מים למקומות ספציפיים"\|משמרות-המהפכה-שיגרנו-טילים-וכטבמי\|13 באפריל 2024}}.}} *{{סמל\|כוח קודס\|\|+}} {{דגל\|חות'ים\|\|+}} {{דגל\|אמל\|\|+}} \| צד ראשון-אבדות = {{דגל\|ישראל}} [[ישראלים]] ואזרחים זרים: '''הרוגים:''' כ־{{אב-מחב\|הרוגים ישראלים}} ישראלים וזרים. מתוכם {{אב-מחב\|חיילים}} חיילים. '''פצועים:''' כ־{{אב-מחב\|פצועים ישראלים}}. '''חטופים:''' 124 אזרחים ישראלים וזרים עדיין חטופים, ביניהם לפחות {{אב-מחב\|חטופים שנהרגו}} הרוגים. '''מפונים:''' כ-200 אלף מעוטף עזה ומגבול לבנון. '''נעדרים:''' אחת.{{הערה\|{{mako\|לי נעים\|תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה\|9560d9d270cdd81027\|news-military/2024_q1\|24 בפברואר 2024}}}} ---- {{דגל\|ארצות הברית}} [[חייל]]י [[הכוחות המזויינים של ארצות הברית\|צבא ארצות הברית]]: '''הרוגים:''' 5 לוחמים{{ביאור\|שני חיילים נהרגו בים האדום ועוד שלושה מפגיעת כטב"ם מתאבד בירדן.}} '''פצועים:''' 34 לוחמים \| צד שני-אבדות = סה"כ מעל ל-{{אב-מחב\|הרוגים ציר ההתנגדות}} הרוגים בכל החזיתות ומעל ל-{{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} שבויים. לפירוט מלא ראו: '''[[#נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים\|נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים]]'''. ---- {{דגל\|פלסטינים}}{{דגל\|חמאס\|18}} [[פלסטינים]]: '''הרוגים:''' מעל {{אב-מחב\|הרוגים פלסטינים}}. בין ההרוגים: מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה}}–{{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} ברצועת עזה. מעל {{אב-מחב\|מחבלים במתקפת הפתע}} בפלישה לישראל.{{הערה\|שם=ה5\|{{כיכר השבת\|כתבי כיכר השבת\|עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,550 מחבלים חוסלו בישראל {{!}} עדכונים שוטפים\|israel-news/s2aoyf\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיכר השבת\|ישראל גראדווהל\|שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים {{!}} "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום"\|security-news/s2b53h\|10 באוקטובר 2023}}}} '''פצועים:''' מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים}}. בין הפצועים: מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים בעזה}} ברצועת עזה. מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים ביהודה ושומרון}} ביהודה ושומרון. '''עצורים ושבויים:''' מעל ל-{{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} שבויים. ביניהם מעל {{אב-מחב\|עצורים ביהודה ושומרון}} עצורים ביהודה ושומרון. '''מפונים:''' מעל 1.9 מיליון. '''נעדרים:''' מעל {{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} ברצועת עזה. ---- {{דגל\|חזבאללה\|\|+}}: לפי צה"ל: מעל {{אב-מחב\|חזבאללה לפי צהל}} הרוגים. לפי חזבאללה: {{אב-מחב\|חזבאללה}} הרוגים. ---- {{דגל\|איראן\|\|+}}: מעל {{אב-מחב\|איראנים}} הרוגים ממשמרות המהפכה האסלאמית, רובם בכירים, ע"פ פרסומים זרים, התווספו עוד 12 מחבלי משמרות המהפכה שנהרגו בתקיפה בסוריה המיוחסת לישראל. ---- {{דגל\|חות'ים\|\|+}}: למעלה מ-100 פעילים הרוגים. ---- {{דגל\|עיראק}} מיליציות פרו-איראניות בעיראק: למעלה מ-40 פעילים הרוגים. {{דגל\|סוריה}} מיליציות פרו-איראניות בסוריה: למעלה מ-40 פעילים הרוגים. ---- {{דגל\|סוריה\|\|+}}: מעל {{אב-מחב\|סורים}} הרוגים. \| מפה = [[קובץ:Gaza Strip map2 heb e2.png\|מרכז\|300px\|מפת רצועת עזה]] }} '''מלחמת חרְבות ברזל''' היא [[מלחמה]] שהתחילה כנגד [[חמאס]] ו[[השתלטות חמאס על רצועת עזה\|שלטונו]] ב[[רצועת עזה]], וארגוני הטרור הנוספים השוכנים בה, עליה הכריזה [[ישראל\|מדינת ישראל]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], יום [[שבת]] וחג [[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]], בתגובה ל[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|'''מתקפת פתע''']] עקובה מדם ורחבת היקף שביצעו ארגוני הטרור באותו יום על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל ובמיוחד באזור [[עוטף עזה]], אשר הפך את היום לקטלני ביותר ל[[יהודים]] מאז [[השואה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|הנשיא ביידן: "ה-7 באוקטובר הפך ליום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, המחבלים לא ינצחו"\|breaking-news/Article-1045954\|19 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נפתחו חזיתות נוספות כמו בגבול לבנון-ישראל, באיראן, בגבול סוריה-ישראל, בים סוף, ביהודה ושומרון ובעיראק. מתקפת הפתע החלה במטחי [[ארטילריה רקטית\|ירי רקטי]] מסיביים של אלפי רקטות ו[[מרגמה\|פצצות מרגמה]] לעבר יישובי [[עוטף עזה]] ולעבר [[באר שבע]], [[חבל לכיש]], [[גוש דן]], [[שפלת יהודה\|השפלה]], [[השרון]] ומאוחר יותר גם ל[[ירושלים]] ו[[גוש עציון]]. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים [[טרור\|מחבלים]] שפלשו לבסיסי [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו{{ביאור\|מעשי רצח שכללו [[התעללות]], [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|אונס]], [[ביזוי כבוד המת]] ועוד.}} ב-{{אב-מחב\|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם [[אישה\|נשים]], [[ילדות\|ילדים]], [[זקנה\|קשישים]] ו[[ינקות\|תינוקות]] (364 מתוכם נרצחו ב[[הטבח בפסטיבל נובה\|טבח בפסטיבל נובה]] אשר היה ל[[פיגוע]] הקטלני בתולדות המדינה). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 [[חייל]]ים, 55 [[שוטר]]ים ו-10 אנשי [[שב"כ]]. המחבלים ביצעו [[פשע נגד האנושות\|פשעים נגד האנושות]]{{הערה\|{{גלובס\|סון אנגל ראסמוסן ושושנה סולומון\|"הרגתי 10 בידיים חשופות": מצלמות הגוף של המחבלים חשפו את הזוועה\|1001460819\|24 באוקטובר 2023}}}} וביצעו מעשי [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|אונס]] והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|חטפו לרצועת עזה]] 251 בני אדם, ביניהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. עשרות מהשבויים נהרגו או נרצחו במהלך השבי, 112 מהם כבר שוחררו ועוד 19 גופות הושבו ארצה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת [[אוגדת עזה]] ([[אוגדה]] 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי [[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו [[כוחות הביטחון]] הישראליים, בהובלת צה"ל ו[[משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל\|משטרת ישראל]], מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים ב[[מחוז הצפון\|צפון ישראל]] קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור [[חזבאללה]] יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף{{מקור}} יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס ל[[שירות המילואים בישראל\|מילואים]] למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.{{הערה\|{{גלובס\|דובי בן גדליהו\|צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד\|1001461604\|5 בנובמבר 2023}}}} המלחמה הציתה [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל\|שיח עולמי ער]], הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, ו[[אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל\|גל אנטישמיות]] חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, וב[[העולם המערבי\|מערב]] בפרט. [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה ברצועת עזה]] התנהלה בשלבים: טיהור{{ביאור\|שם=טיהור\|"טיהור" או "טיהור שטח" בהקשר הצבאי הוא ניטרול כל האיומים בתא השטח, ולרוב כולל את הריגת כל כוחות האויב שנמצאים בו.}} שטח ישראל ממחבלים, פינוי [[אוכלוסייה אזרחית]] מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), [[תקיפה אווירית\|תקיפות אוויריות]] וימיות על רצועת עזה, [[סיכול ממוקד\|סיכולים ממוקדים]] של מחבלים ומפקדים בחמאס, [[פשיטה\|פשיטות קרקעיות]] נקודתיות ברצועה, [[פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה]], תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, [[ההפוגה במלחמת חרבות ברזל\|הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים]], תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו מ[[טרור פלסטיני\|מחבלים]]. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין. על פי נתוני [[משרד הבריאות של רצועת עזה]] שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} פלסטינים. מעל ל-{{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} נעדרים מתחת להריסות המבנים. בצה"ל מוערך כי נהרגו מעל ל-{{אב-מחב\|מחבלים בעזה}} מחבלים ברצועת עזה ועוד מעל ל-2,118 ביתר החזיתות ומעל {{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} עצורים ושבויים (וכ-10,000 נוספים מוערכים כפצועים שיצאו מכלל יכולת לחימה).{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|גלנט בחאן יונס: נגיע גם לרפיח, לחמאס 20,000 מחבלים הרוגים או פצועים\|blogs/118daysofwar/article/sksjxiy9a\|1 בפברואר 2024}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|ג'רוזלם פוסט\|כמה לוחמים נשארו לחמאס? התמונה המלאה ברצועת עזה\|news/israel/Article-1070223\|22 בינואר 2024}}}} נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה.{{הערה\|{{ynet\|\|70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן"\|news/article/hygek00ada#autoplay\|30 בדצמבר 2023}}}} [[האו"ם]] מעריך כי כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.ochaopt.org/he/content/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-82\|כותרת=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש {{!}} מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל {{!}} עדכון בזק מס' 82\|אתר=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש\|תאריך=2024-01-02\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-03-12}}}} == רקע == [[חמאס]] הוא [[ארגון טרור\|ארגון]] [[טרור]] [[טרור פלסטיני\|פלסטיני]] המאמין ב[[ג'יהאד]] נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. מטרת העל של הארגון היא השמדת מדינת ישראל.{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל"\|3620026\|2 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|נסיה שמר\|כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל\|news/article/h1mexdzz6\|10 באוקטובר 2023}}}} אידאולוגיית חמאס היא [[אנטישמיות\|אנטישמית]], הבאה לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי [[אמנת חמאס]], "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". מאז הקמתו בשנת [[1987]], חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מ[[ציר ההתנגדות]] בראשות [[איראן]] ובשותפות [[חזבאללה]] וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים. לאחר שמדינת ישראל [[תוכנית ההתנתקות\|התנתקה מרצועת עזה]] ב-2005, שלטה [[הרשות הפלסטינית]] ברצועה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות [[חמאס]] [[עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה\|השתלטו]] על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה ([[מבצע חורף חם]], [[מבצע עופרת יצוקה]], [[מבצע עמוד ענן]], [[מבצע צוק איתן]], [[מבצע שומר החומות]], [[מבצע עלות השחר]], [[מבצע מגן וחץ]] וסבבים רבים נוספים). בפברואר [[2017]] התמנה [[יחיא סנוואר]] למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד [[אסמאעיל הנייה]]. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,{{הערה\|{{מעריב אונליין\|נועם אמיר\|אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?\|news/world/Article-574506\|13 בפברואר 2017}}}} ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משת"פים ערבים ושוחרר מהכלא ב[[עסקת שליט]] בשנת 2011. === יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס === מאז [[השתלטות חמאס על רצועת עזה\|תפיסת השלטון בידי החמאס]] בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות ב[[סטטוס קוו]] שבו ה[[חמאס]] שולט ברצועת עזה ו[[הרשות הפלסטינית]] שולטת בשטחי [[שטח A\|A]] ו־[[שטח B\|B]] שב[[יהודה ושומרון]]. סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו [[המכשול הימי בגבול רצועת עזה\|מכשול ימי]], [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה\|מכשול תת־קרקעי]] ו[[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר סביב רצועת עזה]]. בחודשים שלפני המלחמה חלה [[הסלמה]] במצב הביטחוני, שכללה [[הפגנה\|הפגנות]] על הגדר והפרחת [[בלון תבערה\|בלוני תבערה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור\|news/israel/Article-1040232\|24 בספטמבר 2023}}}} [[ממשלת ישראל השלושים ושבע\|ממשלת ישראל]] העניקה הקלות לרצועת עזה,{{הערה\|{{ישראל היום\|דנה בן שמעון\|אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס\|news/geopolitics/palestinians/article/14601470\|12 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי"\|08be6fab6c9fa81027\|news-military/6361323ddea5a810\|4 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|אליאור לוי\|הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן\|5421046\|6 בדצמבר 2018}}}} מחשש שהסלמה תפגע במגעים ל[[הסכם שלום]] עם [[ערב הסעודית\|סעודיה]],{{הערה\|{{הארץ\|אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי\|הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה\|0000018a-ecc2-d428-a3ba-fcc3cc5c0000\|2 באוקטובר 2023}}}} ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה\|news/israel/Article-1041322\|29 בספטמבר 2023}}}} בשנת [[2018 בישראל\|2018]] החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. {{מקור\|יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017}} שלטון חמאס נתפס בעיני נתניהו כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.{{הערה\|{{ידיעות אחרונות\|נחום ברנע\|נתנו לחמאס לנצח\|5401011\|13 בנובמבר 2018}}}} נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת [[מדינה פלסטינית]] עם [[הרשות הפלסטינית]], המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".{{הערה\|Lahav Harkov, [https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/netanyahu-money-to-hamas-part-of-strategy-to-keep-palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], [[Jerusalem Post]], March 12, 2019 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1717607391724749233\|26 באוקטובר 2023}}}} עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת [[יואל חסון]] את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה.. כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.{{הערה\|[https://twitter.com/DemozGoveze/status/1754902763794829716 נאום של יואל חסון במילאת הכנסת, 2017] טוויטר}}{{הערה\|[https://www.youtube.com/watch?v=D1cUsXdq5FI ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו"], ערוץ הכנסת, יוטיוב, 21.6.17}} באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער ב[[ידיעות אחרונות]], ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".{{הערה\|{{ynet\|פרנצ'סקה בורי\|מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות"\|articles/0,7340,L-5363504,00.html\|4 באוקטובר 2018}}. {{מקור ראשון\|אסף גבור\|ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו\|81959\|7 באוקטובר 2018}}}} [[מאיר בן שבת]], אז ראש [[המל"ל]], סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.{{הערה\|{{ynet\|\|"סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה\|news/article/synawisv9\|14 באפריל 2022}}}} בתחילת [[2021 בישראל\|2021]] העריך [[אמ"ן]] שה[[חמאס]] דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה\|המכשול התת־קרקעי בעזה]], ירי רקטות/[[פצמ"רים]] מעזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני [[מלחמה באמצעות שליח\|פרוקסי]] וסוררים.{{הערה\|[https://nziv.net/59616/ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן], נציב.נט, 9 בפברואר 2021}} ראש השב"כ באותה עת, [[נדב ארגמן]], טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.{{הערה\|שם=אילנאי21}} בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות {{מקור\|}}. באמ"ן הצטרפו לשב"כ {{מקור\|}} והמליצו על תקיפה. הקבינט של [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] סירב {{מקור\|}}. שבועיים אחר כך, פרץ [[מבצע שומר החומות]].{{הערה\|{{ynet\|איתי אילנאי, רונן ברגמן\|מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת\|news/article/5997054\|10 בספטמבר 2021}}\|שם=אילנאי21}} בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.{{הערה\|{{זמן ישראל\|קסניה סבטלובה\|אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס\|333486\|17 באוגוסט 2022}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.ariel.ac.il/wp/jimes/תהליך-ההתמסדות-הפוליטית-של-שחקנים-תת־/\|הכותב=קובי מיכאל, עומר דוסטרי\|כותרת=תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות\|אתר=[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]]}}}} מצד גורמים אחרים נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני{{הערה\|[[עומר דוסטרי]], [https://jiss.org.il/he/dostri-dealing-with-the-iranian-threat-hamas-decision-first/ ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה], באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]].}} או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.{{הערה\|מפקדים למען ביטחון ישראל, [https://www.cis.org.il/wp-content/uploads/2021/07/אסטרטגיה-חלופית-תוכנית-4-הנקודות.pdf אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ], יוני 2021}} במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה – אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת [[קטר (מדינה)\|קטר]] לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה\|news/675947\|7 באוקטובר 2023}}}} גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.{{הערה\|{{ynet\|\|האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות"\|news/article/sk931aez6\|9 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מ[[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] ביישובי המועצה והפחית את אימוני ה[[רבש"ץ\|רבש"צים]].{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים\|0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000\|20 באוקטובר 2023}}}} ===הכנות חמאס למתקפה=== [[חמאס]] נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה){{הערה\|{{וואלה\|עופר פטרסבורג\|האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?\|3614736\|9 באוקטובר 2023}}}} על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ו[[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.{{הערה\|שם=היערכות\|{{mako\|ניר דבורי\|תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב\|db23e4bc15d1b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|11 באוקטובר 2023}}}} לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של [[הונאה צבאית\|הונאה]] מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.{{הערה\|[https://www.wsj.com/articles/ali-baraka-hamas-russia-today-interview-gaza-israel-59dffb69 Hamas Explains How They Did It], [[וול סטריט ג'ורנל]], 11 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע\|3614760\|10 באוקטובר 2023}}}} לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.{{הערה\|{{Cite news\|title=A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute\|url=https://www.theguardian.com/world/2023/nov/07/secret-hamas-attack-orders-israel-gaza-7-october\|work=The Guardian\|date=2023-11-07\|access-date=2023-11-08\|issn=0261-3077\|language=en\|first=Jason\|last=Burke}}\|כיוון=שמאל}} כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.{{הערה\|{{כאן\|מיכאל שמש\|תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים\|581410\|24 באוקטובר 2023}}}} לפי [[וול סטריט ג'ורנל]], גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.{{הערה\|{{גלובס\|The Wall Street Journal\|איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות\|1001459680\|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק"\|3614633\|8 באוקטובר 2023}}}} דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של [[כוח קודס]], הכוחות המיוחדים של [[משמרות המהפכה האסלאמית\|משמרות המהפכה האיראניים]], האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, [[אסמאעיל קאאני]], נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.{{הערה\|Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, [https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-fighters-trained-in-iran-before-oct-7-attacks-e2a8dbb9 Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks], [[וול סטריט ג'ורנל]], 25 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ערב המלחמה חמאס פעל ב-[[חמאס ערב מלחמת חרבות ברזל\|24 גדודים]]. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך המלחמה, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל.{{הערה\|{{mako\|נעמה פרי שרית מגן אילנה דיין\|"הלילה נכבוש את מחסום ארז": המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים {{!}} תיק אוקטובר, עובדה\|5bf44d104aa1e81027\|news-military/2024_q1\|7 במרץ 2024}}}} לפי דוח הערכת המודיעין השנתית [[קהילת המודיעין האמריקאית]], הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון של מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|קהילת המודיעין האמריקנית: "שרידותו של נתניהו כרה"מ בסכנה"\|3650035\|12 במרץ 2024}}}} ===חזון יום הדין של חמאס=== {{הפניה לערך מורחב\|יום הדין באסלאם}} בכתבה מאפריל 2024, ראיין [[שלומי אלדר]] מספר בכירי [[פת"ח]] שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת [[יחיא סנוואר]].<ref name=":0">{{הארץ\|שלומי אלדר\|בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים\|0000018e-a379-d315-ab9f-aff98d4b0000\|4 באפריל 2024}}</ref> לפי [[סופיאן אבו זיידה]], כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של [[יום הדין באסלאם\|אחרית הימים]] ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר). שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סנוואר ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סנוואר ואנשיו; אלא שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה, החשיב את הדברים כדברי טירוף או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפה ענקית של חמאס.<ref name=":0" /> בכיר אחר בפת"ח שהיה בקשרים עם חמאס, והתראיין בעילום שם, (תחת השם "איאד") העיד כי הבין גם הוא בשנת 2021 כי מגמת חמאס להקצנה, כאשר רעיון "ההבטחה" הפך מרעיון שהיה בקרב כמה "עשבים שוטים" לרעיון שקנה מקום מרכזי בהנהגת חמאס של סנוואר. לפי "איאד" אנשי חמאס הכינו את [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] שכן העריכו כי תודות להתערבות אלוהית יעלה בידם לכבוש את כל שטחה של ישראל. הוא מתאר כיצד אנשי חמאס תכננו גם תוכניות "ליום שאחרי" שבו יחלקו את ישראל למחוזות שונים וימנו מנהלים מטעמם. לדבריו יום אחד התקשרו אליו והציעו לו להיות מנהל של ועדה שתשקם את אזור רמלה ורחובות. אלדר מספר בנוסף על כנס "ההבטחה האחרונה" שנערך ב-30 בספטמבר 2021 במלון קומודור ברצועת עזה, שבו דנו בפרטי פרטים של ניהולה העתידי של ישראל לאחר שזו תיכבש ומשווה אותה ל[[ועידת ואנזה\|וועידת ואנזה]]. לדוגמה, הפלסטינים ערכו רשימת נכסים בישראל, ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו גם בצורך למנוע "בריחת מוחות" של מומחים יהודים לאחר הכיבוש. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית, ותועד על ידי ארגון [[ממרי]]. הנושא היה גלוי לגמרי אבל לדברי אלדר זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות [[יחידת חצב]] שעסקה באיסוף מודיעין גלוי, ופרוקה הסופי ב-2021.<ref name=":0" /> ===התרעות לקראת המתקפה=== שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף [[ערן אורטל]], שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על [[מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית]], מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי שנרב\|שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה\|683995\|21 באוקטובר 2023}}}} ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|"אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל\|אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-40-יובל-למלחמת-יום-הכיפורים/אור-יקרות-נורות-האזהרה-של-1973-לצה-ל-2023-תא-ל-ערן-אורטל\|23 בפברואר 2023}}}} ב־19 במרץ פנה תת־אלוף [[עמית סער]], ראש [[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים ב[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית\|משבר הפנימי בישראל]] "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".{{הערה\|שם=סערה\|{{הארץ\|חיים לוינסון\|אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת"\|0000018b-ee0f-d36e-a3cb-fe5f9e2d0000\|20 בנובמבר 2023}}}} ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.{{הערה\|שם=סערה}} כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו\|לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה\|3620192\|3 בנובמבר 2023}}}} בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה [[דרגות_צה"ל#נגדים\|נגדת]] שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.{{הערה\|שם=הראל\|{{הארץ\|עמוס הראל\|"סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח\|0000018c-11e6-d2ae-afcf-35f6e9390000\|27 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=דיין\|1={{mako\|[[אילנה דיין]]\|חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר"\|news-military/6361323ddea5a810/\|92d67e4f8f11c81026.htm\|27 בנובמבר 2023}}}} אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם, אזהרות אלו לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא והגורמים המדיניים שמעליהם.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|מחדל המודיעין: הסימן המעיד למלחמה שנקלט ב-8200, ולא עבר לבכירי צה"ל\|news/article/by4gdm1ka\|13 בינואר 2024}}}} נוסף לכך, קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 ב[[דוא"ל]] שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".{{הערה\|שם=הראל}}{{הערה\|שם=דיין}} כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של [[מפקדה\|חמ"ל]] ממודר, [[הונאה צבאית\|הסחה]] באמצעות [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל\|מטחי רקטות]], פריצת ה[[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר]], תנועה מהירה באמצעות [[טנדר]]ים, הגעה ליישובי [[עוטף עזה]], כניסה לבתים והריגת תושביהם.{{הערה\|{{ערוץ7\|ערוץ 7\|צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש\|615944\|8 אוקטובר 2023}}}} [[תצפיתניות]] שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.{{הערה\|{{mako\|לי נעים\|התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום"\|45d0ba1d71a3b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|asaf_lib\|אסף ליברמן\|1717175066566222239\|25 באוקטובר 2023}}}} לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס [[הרתעה (אסטרטגיה)\|מורתע]] ואינו מעוניין בהסלמה.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי ועינב חלבי\|בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע\|article/s111tsucga\|7 באוקטובר 2023}}}} לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל – גם ל[[לשכת ראש ממשלת ישראל\|לשכת ראש הממשלה]] – והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.{{הערה\|{{ynet\|סמדר פרי\|המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה\|news/article/bkx2odbba\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=ynetbba}}{{הערה\|{{החדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה\|item/news/politics/security/kseme-903741220\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=חדשות13220}} בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-egypt091023\|כותרת=התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים\|אתר=GOV.IL\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-10-09}}\|שם=ממשלה091023}}{{הערה\|{{סרוגים\|יאיר אמר\|נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש\|849386-נתניהו-קיבל-אזהרה-ממצרים-רהמ-מכחיש\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=סרוגים386}} יו"ר ועדת החוץ של [[בית הנבחרים של ארצות הברית\|בית הנבחרים האמריקני]] טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1712128531025498594\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{החדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית\|item/news/politics/security/gqhii-903746040\|11 באוקטובר 2023}}}} ב־11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".{{הערה\|{{מקור ראשון\|אסף גבור\|מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל\|news/678975\|11 באוקטובר 2023}}}} [[קובץ:חיילים מעבר ארז חרבות ברזל.jpg\|ממוזער\|270px\|חיילים עוברים ב[[מעבר ארז]] במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון [[רצועת עזה]]]] מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף [[יצחק בריק]], לשעבר [[נציבות קבילות החיילים\|נציב קבילות החיילים]], שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון וירון דרוקמן\|נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות"\|5296079\|25 ביוני 2018}}}} הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז [[מלחמת יום הכיפורים]], ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על [[מצב חירום]] לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.{{הערה\|{{הארץ\|יצחק בריק\|נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי\|0000018a-b766-d3ca-a9ef-b7ee1c0c0000\|23 בספטמבר 2023}}}} שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה [[יאיר לפיד]] את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.{{הערה\|{{ערוץ7\|חזקי ברוך\|לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי\|614390\|20 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|attilus\|אטילה שומפלבי Attila Somfalvi\|1712370437915578435\|12 באוקטובר 2023}}}} גם [[אל"ם]] (במיל') [[יגאל כרמון]], נשיא מכון [[ממרי]], כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.{{הערה\|י' כרמון, [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5897 סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר], אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.}} ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב [[אוגדת עזה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם וארנולד נטייב\|בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה\|news/military/Article-1040384\|24 בספטמבר 2023}}}} הכתב הצבאי [[ניר דבורי]] פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ב[[יהודה ושומרון]].{{הערה\|שם=היערכות}} הכתב הצבאי [[רועי שרון]] פרסם כי שתי פלגות מחטיבת ה[[כוחות מיוחדים\|קומנדו]] שתגברו בתקופת החגים את [[אוגדת עזה]] במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת [[חווארה]] יומיים לפני הטבח.{{הערה\|{{ציוץ\|roysharon11\|רועי שרון Roy Sharon\|1731615472548712734\|4 בדצמבר 2023}}}} לעומתם, הכתב הצבאי [[יוסי יהושוע]] צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.{{הערה\|{{ציוץ\|YehoshuaYosi\|יוסי יהושוע\|1713241278966542750\|14 באוקטובר 2023}}}} עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של [[חטיבה 7]]), שתי פלגות של [[יחידת אגוז]] שהוצבו באזור [[ניר עוז]] במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו ל[[חטיבת שומרון]] יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם [[דובר צה"ל]] הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון [[פיקוד הדרום]] לפני המלחמה".{{הערה\|{{ישראל היום\|חנן גרינווד\|בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה\|news/defense/article/14719079\|17 באוקטובר 2023}}}} בראיון עם [[קצין תותחנים ראשי]], תא"ל [[יאיר נתנס]], אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.{{הערה\|{{ynet\|\|קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?\|news/article/hybehdpmt\|7 בנובמבר 2023}}}} בלילה שלפני המתקפה עודכנו [[הרמטכ"ל]], [[הרצי הלוי]], ו[[ראש השב"כ]], [[רונן בר]], במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה\|news/article/rkznhfh11a\|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ\|עמוס הראל\|בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים\|0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000\|12 באוקטובר 2023}}}} רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]], אלוף [[אבי גיל (קצין)\|אבי גיל]], עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה\|news/article/rkznhfh11a\|12 באוקטובר 2023}}}} [[דובר צה"ל]] אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה"\|news/article/rybln5e11p\|12 באוקטובר 2023}}}} ==מתקפת הפתע (7 באוקטובר)== {{הפניה לערך מורחב\|מתקפת הפתע על ישראל (2023)}} [[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict (7– 8 October).svg\|ממוזער\|250x250 פיקסלים\|שטחים שבהם פעל ה[[חמאס]]:{{מקרא\|#F08080\|[[רצועת עזה]]}}{{מקרא\|#4169E1\|שטח [[ישראל\|ישראלי]] שבו פעלו [[טרור\|מחבלי]] חמאס}}\|lang=he]] [[קובץ:Fires in Israel and the Gaza strip - 7 October 2023 (53245908850).jpg\|300px\|ממוזער\|שמאל\|[[תצלום לוויין]] של [[עוטף עזה]] ו[[רצועת עזה]] ביום המתקפה]] [[קובץ:Hamas gunmen storming kibbutz in southern Israel.jpg\|ממוזער\|250x250 פיקסלים\|מחבל נוח'בה מסתער לתוך קיבוץ [[עלומים (קיבוץ)\|עלומים]] בעוטף עזה בבוקר שמחת תורה]] ===חדירת מחבלים ומאמצי לחימה=== [[מתקפת פתע\|מתקפת הפתע]] החלה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]] בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג [[שמחת תורה]],{{הערה\|{{כאן\|\|שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה\|574306\|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל\|שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל]], מ[[דימונה]] בדרום ועד ל[[ואדי עארה\|וואדי עארה]] בצפון ול[[ירושלים]] במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן ב{{ה\|פזורה הבדואית}}, הלא ממוגנת.{{הערה\|{{הארץ\|[[ג'קי חוגי]], עדן סולומון ועידו אפרתי\|ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות\|0000018b-08c3-dc5d-a39f-9ee7c4b10000\|7 באוקטובר 2023\|מנויים=לא}}\|שם=הארץ1}} בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000{{הערה\|{{ynet\|\|הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר\|news/article/bjqzoke7t\|1 בנובמבר 2023}}}} מחבלי [[חמאס]], [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|הג'יהאד האסלאמי]] ו[[חדר המבצעים המשותף\|ארגוני טרור נוספים מרצועת עזה]] בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים שהיו חמושים בנשק רב חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל ב[[סירה\|סירות]] דרך הים, באמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר, ודרך היבשה – בעיקר על גבי [[טנדר]]ים ו[[אופנוע]]ים, לאחר שפרצו באמצעים שונים את [[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה]] בכ-60 מקומות.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב\|3614237\|7 באוקטובר 2023}}}} כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים ב[[טנק]]ים שהיו בעמדות סמוך לגדר, ב[[חיישן\|חיישנים]], באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו [[רחפן\|רחפנים]] רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות ה[[תקשוב]] המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "[[רואה יורה]]", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה. מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל ב[[מעבר ארז]], במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה\|3614169\|7 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet\|יוסי יהושוע\|מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת\|news/article/hyhaz20xp#autoplay\|7 באוקטובר 2023}}}} מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס.{{הערה\|{{ynet\|\|בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים\|news/article/hyo3dz1za\|7 באוקטובר 2023}}}} מפקד האוגדה עם חיילים הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב\|news/politics/2023-10-13/ty-article-magazine/.premium/0000018b-23d5-dd34-afdf-f7d755f10000\|13 באוקטובר 2023}}}} המחבלים רצחו אזרחים רבים שנסעו בכבישי העוטף ושחסו בתוך מיגוניות. הם גם הציבו מארבים בצמתים ובכבישים בכדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור. מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מ[[חטיבת גולני]], גדוד סיירת נח"ל מ[[חטיבת הנח"ל]] מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד [[חיל השריון\|שריון]] 77 מ[[חטיבה 7]]. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש.{{הערה\|{{mako\|עמית סגל ניר דבורי\|הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב {{!}} פרסום ראשון\|bb644614196ed81026\|news-military/2024_q1\|26 בפברואר 2024}}}} בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים ב[[עוטף עזה]], כולל הערים [[שדרות]] ו[[אופקים]]. אך כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו [[אשקלון]], [[אשדוד]] ו[[קריית גת]].{{הערה\|{{ynet\|מאיר תורג'מן\|מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח"\|news/article/bjammfyma\|20 באוקטובר 2023}}}} ===מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים=== {{ערך מורחב\|ערכים=[[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)]]}} [[קובץ:Gaza envelope after coordinated surprise offensive on Israel, October 2023 (KBG GPO02).jpg\|שמאל\|ממוזער\|280px\|הרס בקיבוץ בארי]] במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים. כ-250 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|נחטפו לרצועת עזה]]. תושבים נרצחו ביישובים [[הטבח בניר עוז\|ניר עוז]], [[הטבח בחולית\|חולית]], [[הטבח בבארי\|בארי]], [[הטבח בנחל עוז\|נחל עוז]], [[קרב עין השלושה\|עין השלושה]], [[הטבח בנתיב העשרה\|נתיב העשרה]], [[הטבח בכפר עזה\|כפר עזה]], [[מתקפת הטרור על ניר יצחק\|ניר יצחק]], [[הטבח בנירים\|נירים]], [[הטבח בכיסופים\|כיסופים]], לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. בחלק מהיישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1710551657086353681\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=life.living.lk@gmail.com\|כותרת="היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם"\|אתר=Epoch\|תאריך=10 באוקטובר 2023\|כתובת=https://epoch.org.il/news/535830/}}}} טבח המוני נוסף נערך [[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים\|במסיבת טבע ליד רעים]], שבה השתתפו אלפי צעירים. אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור [[תקשורת]]י רחב ביותר, וב[[אמצעי תקשורת\|כלי התקשורת]] נשמעו [[עדות\|עדויות]] בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי\|תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?"\|blogs/israelunderattack/article/rjchzq0g6\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון\|עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות"\|news/local/article/14679668\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|ערן נבון\|תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!"\|news/local/article/14680225\|7 באוקטובר 2023}}}} [[מוחמד דף]], ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]], קרא לתושבי איו"ש ול[[ערביי ישראל]] להצטרף למתקפה,{{הערה\|שם=מוחמד דף על מתקפת הרקטות\|{{ynet\|עינב חלבי\|מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף\|news/article/byezsprea\|7 באוקטובר 2023}}}} אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף. 12 באוקטובר [[2023]] הציג [[שר הביטחון]], [[יואב גלנט]], את [[סרט הזוועות]] בפני בפני שרי ההגנה של [[נאט"ו]], ואמר להם כי "נערות נאנסו באלימות, ילדים נגררו ל[[רצועת עזה\|עזה]] בזמן שהם מדממים. [[הטבח בפסטיבל נובה\|פסטיבל מוזיקה]] הפך למרחץ דמים חסר הבחנה, עשרות אזרחים ממדינותיכם נרצחו או [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|נחטפו]]".{{הערה\|{{ישראל היום\|לילך שובל\|גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת"\|news/defense/article/14701305\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=וואלה542}} זיהוי הנרצחים ארך זמן ממושך. על כך אמר קצין הרבנות הראשית, [[יעקב רוז'ה\|הרב יעקב רוז'ה]] שזיהה את החללים: "אני רוצה לומר, ובכאב גדול, שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".{{הערה\|{{ישראל היום\|יורי ילון\|"כמות הנרצחים היא מעבר לכל דמיון": המומחה העולמי בזיהוי חללים שנרתם למשימה המזוויעה\|news/local/article/14987908\|22 בדצמבר 2023}}}} ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים. עם הזמן התבסס מספר החטופים ועמד על 252 חטופים, מהם הושבו לישראל עד למאי [[2024]] 112 חטופים חיים, ו-16 גופות חטופים. 124 חטופים עדיין בשבי, מתוכם לפחות 37 חטופים אשר הוכרזו כחללים אשר גופתם חטופה. == הכנות ישראל למלחמה == ===הכנת תוכנית מגירה=== לאחר [[מבצע שומר החומות]] ב-2021 אלוף הפיקוד הדרום [[אליעזר טולדנו]] הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') [[משה תמיר]], לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".{{הערה\|{{ישראל היום\|יואב לימור\|אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים להיבהל פחות"\|magazine/shishabat/article/5901022\|25 בנובמבר 2021}}}} במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות [[מילואים]] ב[[פיקוד הדרום]],{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה\|b0a98b3eb294b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|19 באוקטובר 2023}}}} ושירת בצוות שתכנן את [[לוחמת תמרון\|התמרון היבשתי]] שביצעו כוחות הפיקוד ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|רצועת עזה]].{{הערה\|1={{הארץ\|עמוס הראל\|ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי\|0000018b-5e0f-d2b2-addf-7e7ff7020000\|24 באוקטובר 2023}}.}} על פי ד"ר [[חנן שי]] וד"ר [[רונן איציק]] צה"ל לא הכין מבעוד מועד תוכניות מגירה לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס אלא תוכנית מצומצמת לביצוע פשיטות.<ref>{{Citation\|title=אל"מ בדימוס ד"ר חנן שי: "ב-8 אוקטובר 2023 לא היו לצה"ל תוכניות מגרה תחבולניות לכבוש את עזה!"\|url=https://www.youtube.com/watch?v=y36LmtDTayM\|date=2024-05-29\|accessdate=2024-05-31\|last=ד"ר אורי מילשטיין}}</ref><ref>{{Citation\|title=אל"מ ד"ר רונן איציק: "בשמונת חודשי המלחמה הנחנו לאויב להוביל את המצב האסטרטגי"\|url=https://www.youtube.com/watch?v=iXCBv_ZvPew\|date=2024-05-30\|accessdate=2024-05-31\|last=ד"ר אורי מילשטיין}} (דקה 36)</ref> ===הכרזת מלחמה וגיוס מילואים=== [[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-10.webm\|270px\|ממוזער\|הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7 באוקטובר]] בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז [[צה"ל]] על מצב כוננות [[מלחמה]], ו[[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] סרטון ב[[טוויטר]] ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו [[הודעה לתקשורת\|הודעה]] ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.{{הערה\|{{הארץ\|אורי משגב\|נתניהו לקה בשיתוק ב–7 באוקטובר\|0000018c-86da-dd61-a3ad-c6fe5c300000\|21 בדצמבר 2023}}}} מיומה הראשון של המלחמה התנהלו [[גיוס לצה"ל\|גיוס]] [[שירות המילואים בישראל\|מילואים]] נרחב ל[[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ו[[אימון]] של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל\|התחבורה הציבורית]] בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.{{הערה\|{{ynet\|רועי רובינשטיין\|חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים"\|news/article/sjddee11bt\|9 באוקטובר 2023}}}} לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.{{הערה\|[https://www.rail.co.il/?page=special-update-131023 תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע]}}{{הערה\|{{TheMarker\|יפעת ראובן\|באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת\|0000018b-258f-d010-a59f-bdefce350000\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{גלובס\|אסף זגריזק\|התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה\|1001460046\|12 באוקטובר 2023}}}} ישראלים רבים ששהו בחו"ל בזמן פרוץ המלחמה חזרו ארצה בטיסות של אל על כדי להצטרף ללחימה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=KRq7qSM4uIY\|הכותב=כאן 11\|כותרת=מהטיול אחרי צבא לשדה הקרב: המשוחררים הטריים חוזרים למדים\|אתר=youtube\|תאריך=12/10/2023}}</ref> ===פינוי יישובים=== [[ישראל]] פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים ל[[גדר המערכת סביב רצועת עזה]].{{הערה\|{{ישראל דיפנס\|עמי רוחקס דומבה\|עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף\|59816\|8 באוקטובר 2023}}}} לנוכח [[החזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל\|האיום הגובר בגזרת הצפון]], ביום השני ללחימה המליצו [[מועצה אזורית\|המועצות האזוריות]] [[מועצה אזורית מטה אשר\|מטה אשר]], [[מועצה אזורית מבואות החרמון\|מבואות חרמון]] ו[[מועצה אזורית הגליל העליון\|הגליל העליון]] לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם ב[[מטולה]] הומלץ לתושבים להתפנות.{{הערה\|{{ynet\|יאיר קראוס, הדר עדי\|רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב"\|news/article/s1yb001gbt\|8 באוקטובר 2023}}}} בסך הכול נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי [[עוטף עזה]] וביישובים הקרובים ל[[גבול ישראל–לבנון]]. כמחציתם לא שבו לביתם גם לאחר חודשים רבים, ויש הרואים בהם [[עקורים]].{{הערה\|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה\|דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל\|כ-330 אלף ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"\|51129\|19 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://behevrat-haadam.org/displaced-1/\|כותרת=פליטים בארצם (עקורים) בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": תמונת מצב ועקרונות ראשוניים\|הכותב=רוית תלמי-כהן, סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין\|אתר= [[המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין]]\|תאריך=27 באוקטובר 2023\|תאריך_וידוא=6 במאי 2024}}}} ראש עיריית [[שדרות]] ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.{{הערה\|{{ynet\|\|ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר"\|news/article/hjql8nr116\|12 באוקטובר 2023}}}} ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב ולילך שובל\|לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה\|news/defense/article/14705200\|13 באוקטובר 2023}}}} בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינויים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי [[עוטף עזה]]. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.{{הערה\|{{כאן\|כאן חדשות\|דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס\|565120\|12 באוקטובר 2023\|content}}}} כמו כן, ב-20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר [[קריית שמונה]] ל[[בית הארחה\|בתי הארחה]] במימון המדינה.{{הערה\|{{ישראל היום\|עידן אבני וחנן גרינווד\|ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה\|news/defense/article/14732288\|20 באוקטובר 2023}}}} הפינוי נתקל בקשיים.{{הערה\|{{מוסף כלכליסט\|שאול אמסטרדמסקי\|שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה\|26-10-23/m05}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|Nadav_Eyal\|נדב איל Nadav Eyal\|1717914073705107607\|27 באוקטובר 2023}}}} ב-22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה [[רשות החירום הלאומית]] וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון [[רמות נפתלי]], [[דן (קיבוץ)\|דן]], [[מצובה]] ועוד.{{הערה\|{{ישראל היום\|לילך שובל\|עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו\|news/defense/article/14736397\|22 באוקטובר 2023}}}} מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי אלמקייס\|בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה"\|news/685079\|22 באוקטובר 2023}}}} [[התאחדות המלונות בישראל\|התאחדות המלונות]] מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות [[אלפרד אקירוב]].{{הערה\|{{ynet\|איריס ליפשיץ-קליגר\|התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים"\|vacation/flights/article/b1ij6c8zt\|25 באוקטובר 2023}}}} ב-5 בפברואר 2024, כ-4 חודשים לאחר שפונו תושבי הדרום והצפון, אמר ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, כי הוא שוקל להחזיר את תושבי מטולה לבתיהם "על מנת שצה"ל והמדינה יגנו עליהם מצפון סוף סוף." כמו כן, מספר חברי כנסת ביקשו להקים מנהלת לשיקום יישובי הצפון.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|שקד שדה\|האיום החריג של ראש מועצת מטולה על קבינט המלחמה\|news/military/Article-1073787\|5 בפברואר 2024}}}} {{מאזן מפוני חרבות ברזל לפי רשות מקומית}} {{+-}} ===פינוי צפון רצועת עזה=== {{ערך מורחב\|פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:כרוז פינוי עזה חרבות ברזל מקור ותרגום.jpg\|ממוזער\|220px\|כרוז המכריז על המלצה דחופה לפינוי [[אוכלוסייה אזרחית]] בעזה משכונות שונות, שפוזר באוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|"זו אזהרה - התפנו מיד": כרוזים לתושבים בעזה פוזרו בטעות בראש העין ובשומרון\|news/article/bjb0n1fvt#!/replace\|21 בדצמבר 2023}}}} למעלה – מקור, למטה – תרגום מכונה.]] ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|התמרון הקרקעי ברצועת עזה]], [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] הודיע ל[[האומות המאוחדות\|או"ם]] ולתושבי [[רצועת עזה\|הרצועה]] באמצעות [[כרוז]]ים ב[[ערבית]] כי על כל האנשים המתגוררים צפונה ל[[נחל הבשור]] בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש, על פי מקורות ערביים שאינם בהכרח אמינים, מ[[מטרופולין עזה]]. ההוראה ניתנה במסגרת [[מנהלת התיאום והקישור]]. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מ[[משבר הומניטרי\|אסון הומניטרי]] שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.{{הערה\|{{JDN\|\|עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה\|2053947}}}}{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר\|ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות\|3615841\|13 באוקטובר 2023}}}} [[חמאס]], שלו [[אינטרס]] שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כ[[מגן אנושי]], קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום ל[[הנכבה\|נכבה]] שנייה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור"\|news/article/hymo9cuzt\|13 באוקטובר 2023}}}} הארגון [[כלי ירייה\|ירה]] לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר [[בית חולים\|בתי החולים]], המשמשים מגן אנושי ל[[מפקדה\|מפקדותיו]]. למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך [[דרך צלאח א-דין\|כביש צלאח א־דין]], החוצה את הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי והסוכנויות\|בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד"\|news/article/bylex7f11a\|15 באוקטובר 2023}}}} קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צה"ל לתושבי אחת השכונות הגדולות בעזה: "למען ביטחונם - צאו לדרום הרצועה"\|news/military/Article-1045362\|16 באוקטובר 2023}}}} עם הידוק ה[[כיתור]] הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל [[מסדרון הומניטרי\|מסדרונות הומניטריים]] ב[[דרך סלאח א-דין\|כביש צלאח א־דין]] ו[[דרך א-רשיד\|דרך א־רשיד]], שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם {{!}} תיעוד\|blogs/32daywarmor/article/h1kgltv7t\|7 בנובמבר 2023}}}} עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, ישנה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים מוסיפים להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת ישנה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.{{הערה\|{{הארץ\|עמוס הראל\|ההתנקשות בבכיר משמרות המהפכה מסמנת: ישראל מאבדת סבלנות מול איראן\|0000018c-a7c5-df5f-a79c-e7ef1b670000\|27 בדצמבר 2023}}}} בתחילת פברואר 2024, לפי נתוני צה"ל, היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר חאן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מ[[ציר פילדלפי]].{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|התוכנית של צה"ל למניעת חזרת חמאס לצפון הרצועה - והביקורת: "תסכן חיילים"\|3641108\|4 בפברואר 2024}}}} [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 08-01.webm\|280px\|ממוזער\|הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר]] ===הגדרת יעדי המלחמה=== ב־16 באוקטובר קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:{{הערה\|{{בחדרי חרדים\|קובי עוזיאלי\|קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה\|1605946\|16 באוקטובר 2023}}}} מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות * הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל * מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה * הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה ב־7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:{{הערה\|{{כיכר השבת\|קובי אטינגר\|שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים"\|security-news/s3qx31\|7 בנובמבר 2023}}}} * ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה * לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל * לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח כמו כן, לדברי גלנט מערכת הביטחון ממוקדת בהחזרת החטופים, כמו גם בניצחון במלחמה. כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.{{הערה\|{{מקור ראשון\|\|שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס\|news/693127\|07 בנובמבר 2023}}}} בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".{{הערה\|{{ynet\|\|נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו\|news/article/ryx6v11sm6\|10 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה"\|news/israel/Article-1051171\|10 בנובמבר 2023}}}} לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.{{הערה\|{{וואלה\|יניר יגנה, טל שלו\|נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה"\|3621754\|10 בנובמבר 2023}}}} ב־11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.{{הערה\|{{וואלה\|\|נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון\|3621787\|8 בנובמבר 2023}}}} במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.{{הערה\|{{יוטיוב\|nHlXaQ9x7H0\|שם=שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים\|אורך=39:25\|ערוץ=IsraeliPM}}}} ראש [[המל"ל]] [[צחי הנגבי]] כתב בדצמבר כי אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של עזה וישראל מודעת לרצון של הקהילה הבין-לאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית אך העניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות הפלסטינית.{{הערה\|{{זמן ישראל\|\|הנגבי: הרשות תוכל לנהל את עזה לאחר שתעבור רפורמה\|449898\|21 בדצמבר 2023}}}} כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר [[בני גנץ]] שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.{{הערה\|{{mako\|\|גנץ בביקורת על נתניהו: צריך להגיד לציבור מה כן יהיה ביום שאחרי, ולא לייצר מחלוקות מדומות\|ea01d9728c96c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|14 בדצמבר 2023}}}} כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[לילך שובל]]\|"חוסר החלטה מדיני עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית": שר הביטחון מאשר את הפרסום ב"ישראל היום"\|news/defense/article/15104048?amp{{=}}1\|15 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יעל צ'כנובר\|גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי\|news/article/bydjpj7kp\|15 בינואר 2024}}}} 140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומים.{{הערה\|{{mako\|ירון אברהם\|נתניהו הציג לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס"\|acef85af403dd81026\|news-military/2024_q1\|23 בפברואר 2024}}}} כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי נתניהו מנע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.{{הערה\|{{חדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|בניגוד לסיכום בקבינט: נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה\|item/news/politics/state-policy/bibi-netanyahu-904029345/\|21 באפריל 2024}}}} ==מהלך הלחימה ברצועת עזה== {{ערך מורחב\|הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}{{הערה\|מעין יומן מלחמה יום יומי}} === מתקפת הפתע וטיהור שטח ישראל ממחבלים ===<!-- מקורות יש בשפע בערך המורחב, אנא בדקו שם לפני שתוסיפו את {{תב\|מקור}}. --> <!-- עדכונים יומיים יש לבצע בערך המורחב, כאן זה סיכום הלחימה ויש לעדכן רק אירועים חשובים. --> [[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_01-1.webm\|ממוזער\|270px\|תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה]] השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור{{ביאור\|שם=טיהור}} עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי\|3620714\|6 בנובמבר 2023}}}} השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא\|3630394\|21 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה\|3634020\|7 בינואר 2024}}}} נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.{{הערה\|{{כאן\|זאב קם\|נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה\|690643\|23 בינואר 2024}}}}[[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-01.jpg\|שמאל\|ממוזער\|270px\|חיילי צה"ל ב־7 באוקטובר]] כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע [[דובר צה"ל]] שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי [[עוטף עזה]] להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל [[צה"ל]] לתקוף ברצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים\|news/article/b1l9qd0lt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב, והכריז על [[מצב מיוחד בעורף]] ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה. לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק [[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי\|המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים\|news/article/yokra13627562\|11 באוקטובר 2023}}}} צה"ל ו[[משטרת ישראל]] פעלו לטיהור עוטף עזה מ[[טרור פלסטיני\|מחבלים]], ולוחמי ה[[ימ"מ]] שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור ב[[עיר\|ערים]] וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.{{הערה\|{{ישראל היום\|איציק סבן\|קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו\|news/defense/article/14709216\|14 באוקטובר 2023}}}} [[יחידות מובחרות בצה"ל]], בהן [[סיירת מטכ"ל]], [[שייטת 13]], [[יחידת שלדג]], [[יהל"ם]] ו[[חטיבת עוז]], הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.{{הערה\|{{יוטיוב\|qL1qomK5V9Y\|שם=מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה\|אורך=05:47\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=10 באוקטובר 2023}}}} [[שוטר]]י [[משטרת ישראל]] ו[[משמר הגבול]] הרגו 356 מחבלים.{{הערה\|{{עכשיו 14\|עכשיו 14 צבא וביטחון\|והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה\|והיד-עוד-נטויה-356-מחבלים-חוסלו-בידי-שוטר\|10 באוקטובר 2023}}}} מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו. בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את [[מפקדה\|מפקדת]] [[אוגדת עזה]], לאחר קרב קשה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זייתון\|בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים\|news/article/bjd11f11bt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[חיל האוויר הישראלי]] [[הפצצה אסטרטגית\|הפציץ]] ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של [[חמאס]]{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א\|news/article/sja00x11111t\|7 באוקטובר 2023}}}} לאחר הפעלת נוהל [[הקש בגג]], מאחר שבבניין גרו אזרחים ש[[שימוש במגן אנושי בידי חמאס\|שימשו את חמאס כמגן אנושי]]. [[חיל הים]] הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל ב[[סירה\|סירות]] דרך [[הים התיכון\|הים]].{{הערה\|{{יוטיוב\|cl_tXuASh4k\|שם=שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה\|אורך=03:27\|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}} לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות [[שבוי]]ים.{{הערה\|שם=ת426\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים"\|3614404\|8 באוקטובר 2023}}}} באותו ערב חתם [[שר האנרגיה]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)\|ישראל כ"ץ]] על צו המורה להפסיק את אספקת ה[[חשמל]] לרצועת עזה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה\|breaking-news/Article-1043279\|7 באוקטובר 2023}}}}[[קובץ:Damage in Gaza Strip during the October 2023 - 13.jpg\|ממוזער\|נזק למבנים בעזה, 8 באוקטובר]] בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית]], [[לויד אוסטין]], הודיע ש[[ארצות הברית]] שולחת את [[נושאת מטוסים\|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה. במקביל [[חיל האוויר הישראלי]] הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של [[חמאס]] ו[[גא"פ]] ברצועת עזה. [[חיל הים הישראלי]] תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את [[משבר המים ברצועת עזה\|אספקת המים לרצועת עזה]], ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר [[כלי טיס]] של [[צה"ל]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] ב[[זכריא אבו מעמר]], בכיר ב[[הלשכה המדינית של חמאס\|לשכה המדינית של חמאס]] שהיה אחראי קשרי חוץ, וב[[ג'ואד אבו שמאלה]], שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים. ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם ל[[רשת חברתית מקוונת\|רשתות החברתיות]].{{הערה\|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר\|{{יוטיוב\|2Kdf_Y7Fw3o\|שם=הצהרת דובר צה"ל\|אורך=17:03\|ערוץ=הפצות צה"ל\|תאריך=12 באוקטובר 2023, 11:00}}}} ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד ב[[מוחמד אבו שמאלה]], בכיר בקומנדו הימי של חמאס.{{הערה\|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר}} ביום זה אישרה [[הכנסת]] את הקמת [[ממשלת_ישראל_השלושים_ושבע#מלחמת_חרבות_ברזל\|ממשלת החירום]] עם סיעת [[המחנה הממלכתי]]{{הערה\|{{כיכר השבת\|חזקי שטרן\|הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו\|political-news/s2fd5w\|12 באוקטובר 2023}}}} והוקם "קבינט המלחמה". ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע ל[[האומות המאוחדות\|או"ם]] ולתושבי הרצועה באמצעות [[כרוז]]ים ב[[ערבית]] כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים ב[[עזה]] וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטת קרקע–קרקע]] כבדה וארוכת טווח מדגם [[עיאש 250]] אל עבר [[מחוז הצפון]], והיא יורטה בהצלחה על ידי [[קלע דוד]].{{הערה\|{{ynet\|כתבי ynet\|השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל\|news/article/skqdbhlza\|13 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר\|news/article/synxhwd11p\|13 באוקטובר 2023}}}} ואיסוף גופות של הנרצחים.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר\|news/article/synxhwd11p\|14 באוקטובר 2023}}}} ===בין מתקפת הפתע לפשיטות הקרקעיות=== [[קובץ:כוחות צהל מתכוננים לכניסה לעזה צילום יואב קרן.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר]] בליל שבת 14 באוקטובר תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג [[מראד אבו מראד]], מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים [[כלי טיס]] של צה"ל בסיוע [[שב"כ]] ו[[אמ"ן]], הרגו את [[עלי קאדי]], מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה. ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את [[בילאל אל-קודרה\|בילאל אל־קודרה]], מפקד כוח [[נוח'בה]] בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על [[הטבח בנירים]] ו[[הטבח בניר עוז\|ניר עוז]].{{הערה\|{{יוטיוב\|R3C7p1TsEkg\|שם=דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות"\|אורך=09:39\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=15 באוקטובר 2023, 11:00}}}} באותו יום, בסיוע ה[[שב"כ]], נהרג ב[[סיכול ממוקד]] [[מועתז עיד]], מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט ב[[ח'אן יונס]] וב[[רפיח]]. ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס ב[[ח'אן יונס]] ו[[אוסאמה מזיני]], ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור [[ירושלים]], [[הרי ירושלים]], [[גוש דן]] ו[[השרון]] בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]], [[אנתוני בלינקן]], השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של [[ממשלת ישראל]]. ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את [[איימן נופל]], מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית. ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך ה[[טיל נגד טנקים\|נ"ט]] של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] בישראל ביקור תמיכה והזדהות. ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של [[ועדות ההתנגדות העממית]] ב[[רפיח]]. כמו כן, סוכל [[ג'יהאד מוחייסן]], מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל ל{{ה\|מפקח הכללי של משטרת ישראל}}. ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כ[[מהנדס]] בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת ה[[שבת]] שחרר חמאס שתי [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|חטופות]] [[אמריקאים\|אמריקאיות]] והן הועברו ל[[מצרים]] ומשם ל[[ישראל]].{{הפניה לערך מורחב\|הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי}} ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ב[[רצועת עזה]] על [[פיצוץ]] ב[[בית חולים]] בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, ו[[חמאס]] האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים ללא פקפוק או הטלת אף ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע [[דובר צה"ל]] שלפי תחקיר צה"ל, [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו [[ירדן]], [[לבנון]], [[עיראק]], [[תוניסיה]], [[מצרים]]. בעקבות הדיווח השגוי ב־[[BBC]] קהילת [[יהדות בריטניה]], [[ראש ממשלת בריטניה]] [[רישי סונאק]] וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס [[ארגון טרור]]. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".[[קובץ:SoI-War 23-10-27 IDF 07-01.webm\|280px\|ממוזער\|מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא]] ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס [[טלאל אל-הינדי\|טלאל אל־הינדי]] בהפצצה על ביתו. ב־22 באוקטובר [[מטוס קרב]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה. ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב\|news/article/hy4d5q4f6\|23 באוקטובר 2023}}}} צה"ל השתמש גם ב[[פצצה חודרת בונקרים\|פצצות חודרות בונקרים]] לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך [[הטבח בניר עוז]], אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של [[מצרים]]. ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף ב[[הטבח בבארי\|טבח בקיבוץ בארי]], ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן. ב־25 באוקטובר הרג צה"ל ב[[סיכול ממוקד]] את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב ל[[מוחמד דף]]. בהמשך היום [[חמאס]] שיגר [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטות קרקע–קרקע]] מדגמים [[R-160]] ו[[עיאש 250]] לעבר [[דלית אל-כרמל\|דלית אל־כרמל]] והעיר [[אילת]] בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור [[חבל אילות]]. בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג ב[[סיכול ממוקד]] מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של [[עוצבת געש]] פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. [[שייטת 13]] ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.{{הפניה לערך מורחב\|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא}} בתדרוך ל[[אמצעי התקשורת\|תקשורת]] הזרה חשף [[דובר צה"ל]] [[דניאל הגרי]] [[מודיעין צבאי\|מידע מודיעיני]] שמוכיח ש[[חמאס]] מיקם את [[מפקדה\|המפקדה הראשית]] שלו, מקלטים לבכירי הארגון, [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|רשת מנהרות טרור]] ותשתיות [[טרור]] נוספות מתחת ל[[בית החולים שיפא]] שבלב [[עזה]] במטרה להשתמש בבית החולים כ[[מגן אנושי]] ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/מלחמה-דובר-צהל-חשף-מפקדת-הטרור-המרכזית-של-חמאס-עזה-בית-חולים-שיפאא-הקלטות-מודיעין//\|27 באוקטובר 2023}}}} ===התמרון בצפון הרצועה=== {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב ג'באליה (2023)]], [[קרב בית חאנון (2023)]], [[קרב עזה (2023)]]}} בין 26 ל-[[28 באוקטובר]], צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה בימים אלה, וכללה כוחות [[חיל הרגלים\|חי"ר]], [[חיל השריון\|שריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית\|הנדסה]] עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו {{!}} פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה\|811ad6c5bb47b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|28 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|KNZ4BpsQPJM\|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ\|אורך=00:52\|ערוץ=הפצות צה"ל}},{{ש}}{{יוטיוב\|BFUfz3VE15I\|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ\|אורך=00:46\|ערוץ=הפצות צה"ל}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה\|news/article/sjkpdkimp\|28 באוקטובר 2023}}}} לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה [[פרוור\|ובפרברי]] העיר [[עזה]].{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה\|news/article/sy9m0xcga\|28 באוקטובר 2023}}}} ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של [[צה"ל]] בפיקוד [[חטיבת גבעתי]], שכלל לוחמי [[חיל רגלים\|חי"ר]] על [[נגמ"ש מרכבה\|נמ"ר]], ולוחמי הנדסה ולוחמי שריון על [[טנק]]י [[טנק מרכבה סימן 4\|מרכבה סימן 4מ]] ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]], [[פשיטה]] לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון [[ח'אן יונס]] של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת ה[[מודיעין צבאי\|מודיעין]] של הארגון, [[שאדי בארוד]]. בארוד תכנן עם [[יחיא סנוואר]] את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת [[גדוד]] דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות [[שיח' רדואן]] ו[[שג'אעייה]]. ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות [[אוגדה 162]] לצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{יוטיוב\|שם=הצהרת מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן {{!}} את"צ\|hJC0qYCS3PM\|ערוץ=עדכוני צה"ל}}}} בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת סיני]], את גדר הגבול ותקפו את מרחב [[בית חאנון]].{{הערה\|1=גל פרל, [https://www.maarachot.idf.il/2024/מאמרים/ייחודו-הבולט-של-צהל-שהמפקדים-הם-סוד-כוחו-לקחים-מ-1982-ו-2023/ "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023], [[מערכות]], {{כ}} 11 באפריל [[2024]].}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/חטיבה-551-חטיבת-מילואים-קומנדו-צנחנים-פעילות-ברצועה-רצועת-עזה-בית-חאנון\|11 בנובמבר 2023}}}} ב־28 באוקטובר הודיעו [[דובר צה"ל]] ודוברות [[שב"כ]] בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של [[חמאס]] אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|הטבח ביישובי עוטף עזה]], [[עצאם אבו רכבה]]. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב [[זיקים]] כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-22 למלחמה {{!}} צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס\|66081de49037b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|28 באוקטובר 2023}}}} [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 10.webm\|250px\|ממוזער\|עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר]] [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-10-31.jpg\|ממוזער\|250px\|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] [[פריצת ציר\|פורצים ציר]] ב[[רצועת עזה]], 31 באוקטובר 2023]] ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי [[חיל השריון\|שריון]] ב[[מילואים]] ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח ה[[נוח'בה]] של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך [[מעבר ארז]] ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|\|הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים\|news/article/hk11ohe3za\|29 באוקטובר 2023}}}} בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של [[צה"ל]] וה[[שב"כ]] שנקראה [[מבצע ראשית האור]], שוחררה [[תצפיתנית]] שנחטפה על ידי ה[[חמאס]] מבסיס נחל עוז.{{הערה\|{{ynet\|כתבי ynet\|חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה\|news/article/hyznfiafa#autoplay\|30 באוקטובר 2023}}}} גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר [[עוטף עזה]], [[חבל לכיש]], [[באר שבע]], [[הפזורה הבדואית]], [[דימונה]], [[השפלה]], [[גוש דן]], [[השרון]] ואזור [[השומרון]], [[ירושלים]] ו[[גוש עציון]] במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו ב[[ערי ישראל]] וגרמו לנזק ולפצועים. ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב [[ג'באליה]] שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.{{הערה\|{{כאן\|גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל\|צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים\|590133\|31 באוקטובר 2023}}}} במהלך הימים שבין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, נכנסו גם כוחות [[אוגדה 36]] לרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|פקודת ההתקפה של מאו"ג 36 ללוחמיו. צפו\|144931\|2 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו ל[[שאטי\|מחנה הפליטים שאטי]], הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות [[זייתון]] ו[[אל-פורקאן]]. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.{{הערה\|שם=ynet0ma\|{{ynet\|יואב זיתון\|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה\|news/article/sj8cva0ma\|1 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.{{הערה\|{{ישראל היום\|כתבי ישראל היום\|היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם"\|news/defense/article/14777726\|2 בנובמבר 2023}}}} בתחילת השבוע החמישי למלחמה, ב-4 בנובמבר הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה\|3620643\|5 בנובמבר 2023}}}} ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת ל[[דובר צה"ל]] ולדוברות [[שב"כ]] כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של [[חמאס]] בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים ל[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח ביישובי עוטף עזה]] ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" {{!}} תיעוד\|news/article/h1300gduma\|6 בנובמבר 2023}}}} ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של [[עוצבת חצי האש]], ושישה נוספים נפצעו.{{הערה\|{{ערוץ 7\|\|חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו\|619693\|11 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|נחום ברנע\|בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45'\|news/article/yokra13672259\|12 בנובמבר 2023}}}}[[קובץ:IDF Forces Near Gaza Strip Yair.jpeg\|ממוזער\|כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 3 בנובמבר 2023]] במהלך השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה [[שאטי]]. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל\|3622522\|14 בנובמבר 2023}}}} שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה\|news/israel/Article-1052239\|14 בנובמבר 2023}}}} בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-41 למלחמה {{!}} צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה\|c79f8008015db81026\|news-military/6361323ddea5a810\|16 בנובמבר 2023}}}} ב־14 בנובמבר [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] שכלל תקיפת שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] בהן הסתתרו מחבלים בכירים ב[[חמאס]]. לפי [[דובר צה"ל]] מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם [[אחמד ע'נדור]] (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ו[[איימן סיאם]] (ראש המערך הרקטי של חמאס).{{הערה\|שם=סיכול-14-נובמבר-2023\|{{ynet\|עינב חלבי\|מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות\|news/article/hyr00nlvep\|17 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ynet\|עינב חלבי\|חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו\|news/article/hkxfs9erp\|26 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה\|3624915\|26 בנובמבר 2023}}}} ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג [[תנועת החירות הפלסטינית]].{{הערה\|{{צ-מאמר\|מחבר=-\|שם=استشهاد أمين عام حركة الأحرار خالد أبو هلال وأحد أبنائه - מזכ"ל תנועת אחרר, חאלד אבו הילאל, ואחד מבניו נהרגו.\|כתב עת=maannews.net\|שנת הוצאה=17 נובמבר 2023\|קישור=https://www.maannews.net/news/2106173.html}}}}[[קובץ:SoI--IDF-Negev-NG7.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחם צה"ל יורה ב[[נגב NG7]] ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון בעזה]], 19 בנובמבר 2023]] במהלך השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר) כוחות צה"ל נכנסו ל[[בית החולים שיפא]], מצאו שם [[בית החולים שיפא#מפקדת החמאס ושימוש לצורכי טרור\|מנהרת טרור ואמל"ח רב]]. כוחות [[יהל"ם]], [[יחידת עוקץ]] ו[[יחידת שלדג]] סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים ל[[החטיפה לרצועת עזה (מלחמת חרבות ברזל)\|חטופים]]. הכוחות החרימו [[מצלמות אבטחה]] מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת הפלדה]], לחמה ב[[בית לאהיא]], פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס. סרטוני וידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך [[בית החולים שיפא]] שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות [[טרור]]. ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה [[עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)\|עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס]], שכללה [[הפוגה]] בין ישראל לחמאס. === ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר–1 בדצמבר) === {{ערך מורחב\|עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)}} ה[[הפוגה]] בלחימה במסגרת ה[[עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)\|עסקה]] נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו, ברק רביד\|ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם"\|3626188\|2 בדצמבר 2023}}}} === חידוש הלחימה בצפון הרצועה ופתיחת קרב ח'אן יונס === {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב ח'אן יונס (2023)]], [[קרב שג'אעייה (2023)]], [[קרב ג'באליה (2023)]]}} ב־5:54 ב-2 בדצמבר חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר ב[[ח'אן יונס]], אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו [[אזעקת מלחמה בישראל\|אזעקות]] בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית [[גן יבנה]], היישובים [[תקוע]] ו[[אליאב]] והעוטף. לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|צה"ל מפרסם את דרך ניהול תנועת האוכלוסייה בעזה לשם הגנתה בשלב הבא של המלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/הודעת-דובר-צהל-בערבית-לתושבי-רצועת-עזה-להתפנות-דרומה-מפה-אינטראקטיבית-חמאס-מלחמה/\|1 בדצמבר 2023}}}} למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור [[ח'אן יונס]] להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים. במהלך אותו שבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד [[שג'אעייה]], ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס. בסוכנות הידיעות [[סוכנות הידיעות הצרפתית\|AFP]] טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות [[טנק]]ים ו[[רכב קרבי משוריין\|משוריינים צבאיים]] תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|\|59 ימים למלחמה, ערב\|blogs/Gazawar59eve\|4 בדצמבר 2023}}}} בערב יום שני 4 בדצמבר החל [[קרב ח'אן יונס (2023)\|קרב ח'אן יונס]]. לאחר ש[[פיקוד הדרום\|מפקד פיקוד דרום]] וה[[ראש המטה הכללי\|רמטכ"ל]] נכחו ב[[רצועת עזה]], החלו תקיפות מסיביות באזור [[ח'אן יונס]], התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת [[אוגדה 98]] לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.{{הערה\|{{mako\|כתבי חדשות 12\|היום ה-60 למלחמה {{!}} הותרו לפרסום שמות שני חללי צה"ל שנפלו ברצועה\|b61510089c63c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בדצמבר 2023}}}} הושלם גם כיתור [[ג'באליה]].{{הערה\|{{חדשות 13\|\|צה"ל פועל בעומק ח'אן יונס: "נמשיך לתקוף" {{!}} עדכונים שוטפים\|item/news/politics/security/e4zi1-903834506/\|5 בדצמבר 2023}}}} לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת [[שג'אעייה]] בעיר עזה ולעיר [[ג'באליה]], כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|אלפי לוחמי צה"ל בלב חאן יונס ובמרכז שג'אעיה וג'באליה: החל השלב השני בתמרון הקרקעי\|news/article/bk3vayhbt\|5 בדצמבר 2023}}}} באותה העת, נלחמו ברצועה חמש [[אוגדה\|אוגדות.]]{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|אחרי חודשיים של מלחמה: צה"ל ישחרר אלפי מילואימניקים הביתה\|fbefe058b3b3c81026\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בדצמבר 2023}}}} צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס [[שג'אעייה]] בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם [[חטיבת כפיר\|חטיבות כפיר]] ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם [[חטיבת גולני\|חטיבות גולני]] [[חטיבת הצנחנים\|והצנחנים]]. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, שג'אעיה\|מלכודות מתוחכמות ומפה סודית: עם לוחמי כפיר שעשו היסטוריה בשג'אעיה\|news/article/s1y7n5jup\|8 בדצמבר 2023}}}} [[חטיבה 14]] לחמה בגזרת העיר [[עזה]], כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מ[[עוצבת חצי האש]], פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור. בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] בצפון ובדרום הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, איתמר אייכנר\|תיעוד מכניעת מחבלים בג'באליה, צה"ל: "חקירותיהם העלו שסינוואר מתכחש למציאות"\|news/article/rkbwa7zut\|9 בדצמבר 2023}}}} ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של [[חמאס]] נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה ברצועה]]. במהלך השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר) התגבר החשש ב[[מצרים]] למעבר של פליטים עזתים רבים ב[[מעבר רפיח]] לכיוון מצרים. נשיא מצרים, [[עבד אל-פתאח א-סיסי\|עבד אל־פתאח א־סיסי]], הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס. ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים [[קרב שג'אעייה (2023)\|נכנסו כוחות צה"ל]] למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת [[שג'אעייה]] שבמזרח העיר [[עזה]]. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי [[M-16]] והפעילו [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[רימון יד\|רימוני יד]] לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של [[גדוד 51]] של [[חטיבת גולני]] נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים רבים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של [[יחידה 669]]. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של [[סא"ל]] תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד [[חפ"ק]] מח"ט גולני, [[יצחק בן בשט]]. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669. {{ערך מורחב\|הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה}} ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, [[הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה\|ירו כוחות צה"ל]] ב[[שג'אעייה]] למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות\|3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו\|news/article/hy1mdm586\|15 בדצמבר 2023}}}} בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל [[הרצי הלוי]] קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|"הצילו, שלושה חטופים": השלטים שהכינו משאריות מזון שלושת הצעירים שנורו למוות בשוגג\|news/article/r1s00m3hla\|17 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|מערכת ישראל היום\|"הצילו 3 חטופים": תמונות מזירת האסון שבו נהרגו בשוגג יותם, אלון וסאמר\|news/defense/article/14964167\|17 בדצמבר 2023}}}} בצהריים שוגר מטח רקטות ל[[ירושלים]] וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ב[[רמאללה]], שב[[הרשות הפלסטינית\|רשות הפלסטינית]].[[קובץ:SoI-2023-12-19-IDF-D9-bulldozers-2.jpg\|ממוזער\|250px\|צמד [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] ב[[ג'באליה]], 19 בדצמבר 2023]] ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות [[אוגדה 252]] במרחב [[בית חאנון]] והעברת האחריות על האזור לידי [[אוגדת עזה]]. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מ[[אשדוד]] צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.{{הערה\|{{mako\|\|פרשני חדשות 12 על השלב הבא בלחימה - והיום שאחרי\|5d7b23e82ad7c81027\|news-columns/2023_q4\|18 בדצמבר 2023}}}} למחרת, בצה"ל הכריזו כי [[אוגדה 162]], השלימה את כיבוש [[ג'באליה]] ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|הקשירות במרתף השבויים, דלת המסתור בבית סינוואר: "הושלם כיבוש ג'באליה"\|news/article/hyhrkxjd6\|19 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כוחות אוגדה 162 בפעילות עצימה בלב ג'באליא\|164039\|19 בדצמבר 2023}}}} היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל נכנס ל"מעוז השיגורים" של חמאס, בדרך לשתק את יכולת ירי הרקטות מצפון הרצועה\|3630273\|20 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל\|4ed873643be7c81026\|news-military/6361323ddea5a810\|18 בדצמבר 2023}}}} ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר [[השפלה]] ו[[גוש דן]], לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף ב[[בת ים]], בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים [[ראשון לציון]] ו[[נס ציונה]]. [[קלע דוד]] ביצע יירוטים מוצלחים. ב-19 בדצמבר בערב [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] ו[[חיל השריון]] ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של [[פצצת תאורה\|פצצות תאורה]] נראו מעל רחבי [[ח'אן יונס]], קולות ירי רבים נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ. ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת [[שג'אעייה]].<ref name=":1">{{ערוץ7\|\|תיעוד: פיצוץ 56 מבנים בשכונת שג'אעיה\|623766\|20 בדצמבר 2023}}</ref> בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח. ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר [[אשדוד]], [[אשקלון]], השפלה, גוש דן ו[[השרון]]. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים [[קריית אונו]], [[גבעת שמואל]], [[רמת גן]], [[הרצליה]], אשדוד, [[רמת השרון]], [[כפר סבא]], ובים, סמוך ל[[נמל תל אביב]]; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה ב[[חבלה (פעילות מלחמתית)\|פיצוץ]] בודד מתוכנן היטב ורחב היקף ב[[שג'אעייה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צפו בתיעוד: צה"ל משמיד 56 בניינים בתקיפה בשג'עייה\|breaking-news/Article-1061227\|20 בדצמבר 2023}}}} באותו יום צה"ל הודיע כי [[אוגדה 99]] השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד [[נוסייראת]] של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|במבצע אוגדתי מיוחד - לוחמי 99 הרחיבו את פעילות צה"ל במרכז הרצועה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/אוגדת-הבזק-תמרון-לוחמים-מתמרנים-מבצע-אוגדתי-עזה-מרכז-הרצועה/\|21 בדצמבר 2023}}}} למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין [[מעבר כרם שלום]] ל[[רפיח]] ו[[ציר פילדלפי]]. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס [[נגמ"שים כבדים בצה"ל\|נגמ"שים]] וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|טנקים ונגמ"שים: צה"ל בפעילות חריגה באזור ציר פילדלפי\|3630703\|23 בדצמבר 2023}}}} עיקר המתקפה הקרקעית הייתה ב[[דיר אל-בלח]], בדרג'-[[א-תופאח\|תופאח]] ובח'אן יונס.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-78 למלחמה {{!}} הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה חללי צה"ל\|dec40f3e2639c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|23 בדצמבר 2023}}}}[[קובץ:Iron-Swords--Tanks-0021.jpg\|ממוזער\|250px\|טנק [[מרכבה סימן 3]]ד מתמרן ומבצע [[מיסוך עשן]] לטובת [[חיל הרגלים]]]] חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|חטיבות הכשרה ומילואים יוצאות מעזה, זו תמונת המצב המעודכנת בתמרון\|news/article/skgi9mk006\|31 בדצמבר 2023}}}} ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).{{הערה\|{{ynet\|\|לא מסכימים לוותר על שליטה ברצועה: "חמאס דוחה את ההצעה המצרית"\|news/article/sjpr2edvt\|25 בדצמבר 2023}}}} במהלך השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר), לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון [[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)\|לכיוון מרכז הרצועה]], ואוגדה 36 נכנסה ל[[אל-בורייג']] שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את [[מע'אזי\|אל-מע'אזי]], נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה {{!}} תמונת מצב\|news/article/syfffd00pa\|26 בדצמבר 2023}}}} ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של [[חטיבה 5]] ב[[מבצע עוז וניר]]. תחת פיקודה של [[אוגדת עזה]], פעלה החטיבה במרחב [[ח'וזאעה\|ח'ירבת אח'זעה]] בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים ל[[ניר עוז]].{{הערה\|{{כאן\|איתי בלומנטל כרמלה מנשה\|צה"ל פועל לראשונה באזור ממנו יצאו המחבלים למתקפה בניר עוז\|665035\|29 בדצמבר 2023}}}}{{מלחמת חרבות ברזל - פיצוץ מנהרות סנוואר בעזה}}[[קובץ:Iron-Swords--Snipers-0018.jpg\|ממוזער\|250px\|[[צליפה בצה"ל]]: צלף יורה ב[[רמינגטון M24#M24 צה"לי משודרג\|רובה צלפים M24]].]] בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר [[גוש דן]], [[שפלת יהודה\|השפלה]], [[חבל מודיעין]] ו[[עוטף עזה]]. ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר [[בני סוהילה]] שב[[ח'אן יונס (נפה)\|נפת ח'אן יונס]]. באותו יום נהרג בתקיפה אווירית מפקד פלוגת ה[[נוח'בה]] של [[דיר אל-בלח]], עאדל מסמח.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-87 למלחמה {{!}} רקטות שוגרו מסוריה לדרום הגולן, הגרי: "סביר שהקרע בעם קשור להחלטת חמאס לתקוף"\|598e31885e1cc81026\|news-military/2024_q1\|1 בינואר 2024}}}} ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.{{הערה\|{{ynet\|\|דובר צה"ל הודיע: 3 אזרחים שעד כה הוגדרו נעדרים - נחטפו לעזה\|news/article/bkfupdnup\|4 בינואר 2024}}}} ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.{{הערה\|שם=טל לב רם הושלם פירוק\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה"\|news/israel/Article-1065746\|6 בינואר 2024}}}} צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.{{הערה\|{{חדשות 13\|\|דיווח: בישראל שואפים לעבור לשלב ג' בלחימה – עד סוף החודש\|item/news/politics/security/idf-903884619/\|9 בינואר 2024}}}} צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-99 למלחמה {{!}} דיווח: אוטובוס הותקף בדיר אל-בלאח\|7713349e38ffc81026\|news-military/2024_q1\|12 בינואר 2024}}}} === ח'אן יונס והמעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה === ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את [[עוצבת געש\|אוגדה 36]] (עוצבת געש) מרצועת עזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 36 יוצאת מהרצועה. התמונות, התיעודים, וקולות הקשר\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/אוגדה-36-יוצאת-מעזה-לוחמים-חטיבה-188-חטיבה-7-חטיבה-282-חטיבת-גולני-גדוד-605-הנדסה-קרבית-תותחנים-חיר-שריונרים-אלם-יאיר-פלאי-קולות-קשר/\|15 בינואר 2024}}.}} בעזה נותרו שלוש אוגדות – [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, [[עוצבת הבזק\|אוגדה 99]] (עוצבת הבזק) ב[[מסדרון נצרים]] במרכז הרצועה ו[[עוצבת האש\|אוגדה 98]] (עוצבת האש) בח'אן יונס.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|גם אתם מבולבלים אם המלחמה בעזה בדרך לסיום? מעריב עושה סדר\|news/military/Article-1068188\|15 בינואר 2024}}.}} לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|פותחים שווקים ומחלקים דוחות: חמאס מנסה לשדר שהוא עדיין הריבון בעזה\|3635515\|14 בינואר 2024}}.}} ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות [[חטיבה 646\|646]] ו-[[חטיבה 179\|179]], בהכוונת [[אגף המודיעין]], פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת [[זייתון]] ובמרחבים בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|\|"חומרים ל-800 רקטות": עשרות מכונות לייצור אמל"ח הושמדו בצפון הרצועה\|news/article/bj4xgwfy6\|20 בינואר 2024}}.}} ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה ב[[מסדרון נצרים]], הועברה מ[[עוצבת הבזק\|אוגדה 99]] ל[[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|חטיבת הנח"ל]], יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של [[אוגדה 162]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|תיעוד מפעילות אוגדה 162 בהובלת צק"ח הנח"ל במסדרון מרכז הרצועה\|193912\|25 באפריל 2024}}}} בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל עדכן: הושלם כיתור חאן יונס\|news/article/rjnuhx6kt\|23 בינואר 2024}}}} באותו יום נפלו 21 חיילים ב[[אסון אל-מע'אזי]], במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, יעל צ'כנובר\|הותר לפרסום: 21 לוחמי מילואים נפלו באסון במרכז רצועת עזה\|news/article/b1kxw33t6\|23 בינואר 2024}}}} במהלך השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר) תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים ב[[ח'אן יונס]],{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1467\|כותרת=דובר צה"ל\|אתר=WhatsApp.com\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-01-24}}}} שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|הצנחנים בקרבות בטווח קרוב עם מחבלים. תיעוד רגע הפגיעה בירי צלפים מדויק\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/לוחמי-הצנחנים-בקרבות-בטווח-קרוב-עם-מחבלים-צפו-ברגע-חיסול-מחבל-בירי-צלפים-מדויק\|25 בינואר 2024}}}} במהלך קרבות של [[חטיבת עוז]] נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך מעמיקים לוחמי הקומנדו את הלחימה ברצועה\|176602\|27 בינואר 2024}}}} צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|אזהרת צה"ל: ישראל דוחה את ההכרעה על היום שאחרי - וחמאס מתחיל להשתקם\|news/article/hy003cjf56\|27 בינואר 2024}}}} במסגרת השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר) במרחב [[ח'אן יונס]] לוחמי [[חטיבת עוז]] הרגו חמישה מחבלים שאחד מהם היה חמוש ב-[[RPG-7\|RPG]]. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו [[אמצעי לחימה]] רבים. הלוחמים זיהו והרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת כוחותינו סמוך ל[[בית חולים\|בית החולים]] "אל-אמל". ה[[לוחם\|לוחמים]] פשטו על מבנה ששימש כ[[דירת מסתור]] של מחבלי [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|גא"פ]] ובה איתרו אמצעי לחימה. ב[[מרכז הרצועה]], לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] של [[חטיבת הנח"ל]] הרגו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי [[טנק]]ים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב. ב[[פרוור\|פאתי]] [[שאטי]] שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של [[חטיבה 5]] הרגו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים [[ארטילריה רקטית\|משגרי רקטות]] רבים, טילים, RPG, [[מטען חבלה\|מטענים]] ו[[AK-47\|רובי קלאצניקוב]]. בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור ב[[שאטי]]. במהלך הלילה נהרגו יותר מ-30 מחבלים.{{הערה\|שם=דוץמלחמה29ינואר}} באותו בוקר הודיע [[דובר צה"ל]] כי צה"ל פירק שניים מארבעת ה[[גדוד]]ים בחטיבת ח'אן יונס של [[חמאס]]. סך הכול נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.{{הערה\|שם=דוץמלחמה29ינואר\|{{אתר צה"ל\|\|צפו בעדכון דובר צה"ל\|176952\|29 בינואר 2024}}}} כמו כן, [[דובר צה"ל]] הודיע כי [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך ה[[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|"אנחנו נלחמים בתמרון סימולטני - לחימה בעל ובתת קרקע במקביל"\|177045\|29 בינואר 2024}}}} על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=835553\|כותרת=בצהל מעריכים - הנהגת חמאס מוקפת בחטופים ישראלים}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/hadshotbeforeveryone/47056\|כותרת=חדשות לפני כולם בטלגרם - ביחד ננצח 🎗\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2024-01-29}}}}{{הפניה לערך מורחב\|הריגת הינד רג'ב}} ב-29 בינואר התרחשה גם [[הריגת הינד רג'ב\|הריגתה של הינד רג'ב]], ילדה [[פלסטינים\|פלסטינית]] בת 6, שנהרגה על ידי כוחות [[צה"ל]], יחד עם בני משפחתה ועם שני ה[[פרמדיק]]ים שנקראו להציל אותה. לפי [[הסהר האדום הפלסטיני]], כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'ב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.{{הערה\|{{וואלה\|\|12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה\|3642821\|10 בפברואר 2024}}}} לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed {{!}} The Times of Israel\|אתר=The Times of Israel\|תאריך=25 בפברואר 2024\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/idf-says-probe-indicates-no-troops-were-in-area-where-6-year-old-gazan-girl-was-killed/}}\|כיוון=שמאל}} [[אל-ג'זירה]] ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת,{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2024/2/26/hind-rajab-were-israeli-troops-in-the-area-where-6-year-old-was-killed\|כותרת=Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?\|אתר=Al Jazeera\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-19}}\|כיוון=שמאל}} עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של [[הוושינגטון פוסט]] המבוססת על [[תצלום לוויין\|תמונות לוויין]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/world/interactive/2024/hind-rajab-israel-gaza-killing-timeline/\|כותרת=Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed.\|אתר=Washington Post\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-19}}\|כיוון=שמאל}} ב-3 בפברואר, כוחות [[פיקוד הדרום]] הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|300 מחבלים חוסלו ביום אחד: הישגי כוחות פיקוד הדרום בצפון ומרכז עזה\|3642118\|7 בפברואר 2024}}}} ב-5 בפברואר [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של [[ארגוני טרור פלסטיניים\|פלגי הטרור]] וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת [[שאטי]] ובעיר [[עזה]]. הכוחות של האוגדה הרגו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו [[אמצעי לחימה]] רבים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 162 נלחמת בלב העיר עזה\|178477\|5 בפברואר 2024}}}} המבצע תם לאחר עשרה ימים.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-132 למלחמה {{!}} נתניהו וביידן שוחחו, צה"ל תקף בלבנון בתגובה על המטחים לקריית שמונה\|8323a59ddd9ad81026\|news-military/2024_q1\|15 בפברואר 2024}}}} ב-6 בפברואר הודיע [[דובר צה"ל]] כי כוחות [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] הלוחמים במרחב [[ח'אן יונס]] הרגו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. ב-11 בפברואר הודיע [[דובר צה"ל]] כי לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] של [[חטיבת גבעתי]] הנלחמים במערב [[ח'אן יונס]] הרגו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1623\|כותרת=דובר צה"ל\|אתר=WhatsApp.com\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-02-11}}}}{{ערך מורחב\|מבצע יד זהב}}בליל ה־12 בפברואר [[חילוץ החטופים מרפיח\|חילצו כוחות צה"ל וימ"מ]], בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|החטופים]] פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ב[[רפיח]]. השניים [[מתקפת הטרור על ניר יצחק\|נחטפו מקיבוץ ניר יצחק]] במהלך [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע]] שהביאה לפריצת המלחמה. ב-15 בפברואר [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] החל לפעול ב[[בית החולים נאצר בח'אן יונס]], ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו ב[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח 7 באוקטובר]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מפקד מרכזי בכוח רדואן חוסל יחד עם סגנו בלבנון; כוחות צה"ל פועלים נגד חמאס בביה"ח 'נאצר', עוכבו חשודים\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והדיווחים-האחרונים/\|15 בפברואר 2024}}.}} באותו יום, [[חטיבה 646\|חטיבת המילואים 646]], שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|חטיבת המילואים סיימה לחימה בחאן יונס: "עוד נשוב לכאן"\|629345\|15 בפברואר 2024}}}} צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח לאורך השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר). כך גם ברפיח.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גורמים בצה"ל על פלישה לרפיח: "היא תקרה - יש רק להחליט על השיטה והעוצמות"\|3644422\|16 בפברואר 2024}}}} במהלך השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר), הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס, [[חטיבה 646]], וצוות הקרב של [[חטיבה 401]] פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|המתקפה המשולבת, המודיעין והפגיעה בתת-קרקע: צה"ל פשט על זייתון\|e893cbeba3bcd81026\|news-military/2024_q1\|21 בפברואר 2024}}.}} ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי [[יהל"ם]] בתוואי מנהרות תת-קרקעי ב[[ח'אן יונס]] ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, הרגו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות [[חבלה (פעילות מלחמתית)\|חבלה]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|תיעוד פעילות לוחמי יחידת יהל"ם ברצועת עזה\|181786\|21 בפברואר 2024}}.}} ב-26 בפברואר כוחות [[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|צק"ח נח"ל]], [[יהל"ם]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל\|הנדסה קרבית]] חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין [[בית החולים הטורקי]] {{ער\|مستشفى الصداقة التركي الفلسطيني}} שליד מחנות המרכז ל[[אוניברסיטת אל-אסראא]] {{ער\|جامعة_الإسراء_(غزة)}} שבשכונת [[זייתון]] בדרום עזה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|מתחת לבית חולים ואוניברסיטה, באורך 10 ק"מ: תיעוד ממנהרה שחצתה את הרצועה\|news/article/hyny3wq2t\|26 בפברואר 2024}}}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אותרה מערכת תת קרקע המחברת בין צפון רצועת עזה לדרומה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/צקח-נחל-תוואי-תת-קרקע-בית-חולים-נאצר-אוניברסיטה-דרום-עזה-הנדסה-קרבית-פירי-מנהרות/\|26 בפברואר 2024}}}} התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך לאורך השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ). הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|האיחור הקריטי של הממשלה לגבי עזה - והביקורת של גורם בכיר: "נתניהו לא רוצה להכריע"\|7c6a192b2cbfd81026\|news-politics/2024_q1\|1 במרץ 2024}}}} לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת ח'אן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה – הלכה למעשה – לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|"גרילת בט"ש" בחאן יונס, מתקפה אוגדתית בעיירה הסמוכה {{!}} תמונת מצב מהלחימה\|news/article/r10rv11bp6\|2 במרץ 2024}}}}{{הפניה לערך מורחב\|אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה}} במהלך [[אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה]] נהרגו לפחות 118 [[פלסטינים]] ועוד כ-760 נפצעו.{{הערה\|{{הארץ\|צבי בראל\|ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה\|0000018e-05fc-df38-a98f-7ffcbb8c0000\|4 במרץ 2024}}}} האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי [[רצועת עזה]] עטו על משאיות [[סיוע הומניטרי]] ברחוב [[הארון א-רשיד\|א-רשיד]]. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע ל[[מעבר כרם שלום]]. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק\|news/article/sj004vka2a\|29 בפברואר 2024}}\|שם=:13}} לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון\|תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה"\|news/article/b1dmqvd6t\|8 במרץ 2024}}}} ההרוגים נספו כתוצאה מ[[תדחוקת קהל]], [[מנוסת עדר]] ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.<ref name=":13" /> לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.<ref name=":12">{{שיחה מקומית\|מחמוד מושתהא, עזה\|עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע\|עדי-ראייה-הצבא-הישראלי-פתח-בירי-על-ההמו\|6 במרץ 2024}}</ref> לפי דיווחם של [[בית החולים אל-עוודה]] ו[[בית החולים כמאל עדואן]], אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.{{הערה\|{{Cite news\|title=Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths\|url=https://www.theguardian.com/world/2024/mar/01/france-demands-investigation-palestinians-killed-aid-delivery-gaza\|work=The Guardian\|date=2024-03-02\|access-date=2024-04-08\|issn=0261-3077\|language=en-GB\|first=Harriet\|last=Sherwood\|first2=Emma\|last2=Graham-Harrison\|first3=Julian\|last3=Borger}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.nytimes.com/live/2024/02/29/world/israel-hamas-war-gaza-news\|הכותב=Hiba Yazbek, Aaron Boxerman, Iyad Abuheweila, Abu Bakr Bashir, Matthew Mpoke Bigg, Adam Rasgon, The New York Times, Victoria Kim, Anushka Patil, Adam Sella, Patrick Kingsley\|כותרת=As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll\|אתר=The New York Times\|תאריך=29 בפברואר 2024}}\|כיוון=שמאל}} [[האו"ם]] אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו ב[[בית החולים שיפא]]. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.{{הערה\|{{Cite news\|title=Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN\|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68454348\|date=2024-03-02\|access-date=2024-04-08\|language=en-GB}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.voanews.com/a/killing-of-at-least-112-palestinians-seeking-humanitarian-aid-in-gaza-sparks-wide-international-condemnation/7509610.html\|כותרת=Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza\|אתר=Voice of America\|תאריך=2024-03-01\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-08}}\|כיוון=שמאל}} האירוע כונה גם בשם "[[טבח הקמח]]".{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cnn.com/2024/03/08/middleeast/gaza-flour-massacre-idf-report-intl/index.html\|הכותב=Rob Picheta\|כותרת=IDF says troops fired at ‘suspects’ but denies targeting convoy in deadly food aid incident\|אתר=CNN\|תאריך=2024-03-08\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-08}}\|כיוון=שמאל}}{{ערך מורחב\|מבצע כתר המערב}} במהלך השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ) צה"ל הרחיב את הלחימה ב[[ח'אן יונס]] לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה [[אל-קרארה]] שבמזרח ח'אן יונס, וב"[[מדינת חמד]]" פתחו לוחמי [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] במבצע "כתר המערב". כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.{{הערה\|שם=times זייתון\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=March 3: US VP Harris cheered over 'immediate ceasefire' call, clarifies she means 6-week truce {{!}} The Times of Israel\|אתר=The Times of Israel\|תאריך=3 במרץ 2024\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/liveblog-march-3-2024/}}\|כיוון=שמאל}} לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] [[חטיבה\|החטיבתי]] [[חטיבת הנח"ל\|נח"ל]] הרגו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי [[צליפה בצה"ל\|צלפים]], ירי [[כדור טנק\|פגזי טנקים]] וירי מ[[כלי טיס בלתי מאויש\|כלי טיס מאוישים מרחוק]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך הושמדה מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה בצפון הרצועה; נעצרו עשרות מחבלי חמאס וגא"פ שניסו לברוח בחסות האוכלוסייה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והדיווחים-האחרונים/\|5 במרץ 2024}}<!-- יש להחליף לקישור סטטי, שכן הקישור הנוכחי הוא לדף שמתעדכן ומתחלף כל יום!-->}} בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל הרג את [[מרואן עיסא]], סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של החמאס]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|רדיו צפון 104.5FM\|"לא היו חטופים במקום": פרטים חדשים על ניסיון החיסול של עיסא\|news/military/Article-1082866\|11 במרץ 2024}}.}} המנהרה ב[[נוסייראת]] שבה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שנהרג אף הוא.{{הערה\|שם=לוי מרואן עיסא\|{{כאן\|אליאור לוי\|חשיפה: חיסולו מרואן עיסא צלח - הוא קבור תחת הריסות מנהרה\|724101\|17 במרץ 2024}}}} אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|עוד יעשו על זה סרט: כך חוסל רמטכ"ל חמאס מרואן עיסא - שלב אחר שלב\|news/israel/Article-1084512\|17 במרץ 2024}}}} ב-26 במרץ אישר [[דובר צה"ל]] שעיסא נהרג באותו [[סיכול ממוקד]].{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב\|דובר צה"ל אישר: חוסל מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף\|news/article/skfczqxka\|26 במרץ 2024}}}} הוערך באותה העת כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|התוכנית שנתניהו פסל: להוציא את אנשי פתח מעזה - ולאמנם בירדן להילחם בחמאס\|news/article/yokra13840728\|14 במרץ 2024}}.}} ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי [[חטיבת הנח"ל\|צק"ח נח"ל]] הרגו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם [[גדוד 601]] איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה רבות ששימשו את הארגון.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|זה מה שקרה בשבועיים האחרונים של צק"ח נח"ל\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/סגירות-מעגלים-על-מחבלים-היתקלויות-והשמדת-תשתיות-טרור-צקח-נחל-חטיבת-הנח-ל-מלחמה-לוחמים-עזה/\|16 במרץ 2024}}.}}{{ערך מורחב\|מבצע ניתוח מקומי}} {{מלחמת חרבות ברזל - פשיטה על בית החולים שיפא, 18 במרץ 2024}} [[קובץ:Merkava-Mk-4-Barak-0018.jpg\|ממוזער\|250px\|[[טנק]] [[מרכבה ברק]] נלחם ב[[קרב ח'אן יונס (2023)]].]] לוחמי [[יחידת אגוז]] פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, [[אחמד כלאב]], כחלק ממבצע "[[מבצע כתר המערב\|כתר המערב]]".{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד'\|186958\|19 במרץ 2024}},{{ש}}{{אתר צה"ל\|\|כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד'\|186958\|19 במרץ 2024}}}} בהכוונה מודיעינית של ה[[שירות הביטחון הכללי\|שב"כ]], [[צה"ל]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] שורה של בכירים ב[[גדודי עז א-דין אל-קסאם#חטיבת רפיח\|חטיבת רפיח]] של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס ב[[רפיח (נפה)\|מרחב רפיח]] והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|פלד ארבלי\|צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים בוועדות החירום של חמאס ברפיח\|breaking-news/Article-1085321\|20 במרץ 2024}}}} ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של [[חמאס]] שהייתה בדרכה [[ביזה\|לבזוז]] [[סיוע הומניטרי]] בצפון הרצועה, והרגו 23 מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו\|dc2ca1aba7d5e81027\|news-military/2024_q1\|20 במרץ 2024}}.}} בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|\|170 ימים למלחמה\|blogs/170dayswar\|25 במרץ 2024}}}} === נסיגת צה"ל מח'אן יונס === ביום שני, 25 במרץ, קיבלה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] את [[החלטה 2728 של מועצת הביטחון של האו"ם\|החלטה 2728]] שקוראת ל[[הפסקת אש]] מיידית ב[[רמדאן]], להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.{{הערה\|[https://news.un.org/en/story/2024/03/1147931 Gaza: Security Council passes resolution demanding ‘an immediate ceasefire’ during Ramadan], United Nations, 25 March 2024\|כיוון=שמאל}} בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את [[בית החולים שיפא]] וסביבתו לאחר השלמת [[מבצע ניתוח מקומי]].{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל סיים את המבצע בבית החולים שיפא, זה ההרס שנותר\|3654696\|1 באפריל 2024}},{{ש}}{{JDN\|\|דיווחים פלסטיניים: צה”ל עזב את בית החולים שיפא {{!}} תיעוד ההרס האדיר\|2172087}}.}} ב-7 באפריל [[אוגדה 98]] יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.{{הערה\|שם=:2\|{{מעריב אונליין\|\|זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול\|news/israel/Article-1089931\|7 באפריל 2024}}}} ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, [[חטיבה 401]] של [[חיל שריון\|חיל השריון]] ו[[חטיבת הנח"ל]], יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]].<ref name=":3">{{mako\|שי לוי\|אחרי חודשים של לחימה: אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס\|518188712c7be81027\|pzm-soldiers\|7 באפריל 2024}}</ref> הכוחות הללו פעלו ב[[מסדרון נצרים]] המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים. [[גדודי עז א-דין אל קסאם#חטיבת ח'אן יונס\|חטיבת ח'אן יונס]] של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.<ref name=":2" /> במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות מ[[מגנן (ביצור מודרני)\|מגננים]] שמוקמו בתוכה.<ref name=":3" /> לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|חמאס משקם שליטתו בחאן יונס, בצה"ל מתגברות ההערכות: הכרעה צבאית תיקח שנים\|news/article/yokra13878899\|10 באפריל 2024}}.}} התקיפות מהאוויר נמשכו.{{הערה\|{{ynet\|\|היום ה-186 למלחמה {{!}} עדכונים שוטפים\|blogs/186dayswar\|10 באפריל 2024}}}} לפי ראש הממשלה, [[צה"ל]] חיסל 19 גדודים מתוך 24 [[גדודי עז א-דין אל קסאם#מבנה\|גדודים של החמאס]].{{הערה\|{{יוטיוב\|j-9WuZ9mmqw\|שם=דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה - 07/04/2024\|אורך=06:07\|ערוץ=IsraeliPM\|תאריך=7 באפריל 2024}}.}} בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים [[נוסייראת]] שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה ב[[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)#אפריל\|מבצע ממוקד במרכז הרצועה]].{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי\|אחרי "מכת אש מסיבית" מהאוויר: צה"ל פתח במבצע קרקעי במרכז הרצועה\|news/article/by1zhwrxa\|11 באפריל 2024}}.}} ב-12 באפריל נהרג אחראי הבט"פ במרחב [[ג'באליה]] של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל ושב"כ: חוסל אחראי ביטחון הפנים במרחב ג'באליה של חמאס\|3657632\|12 באפריל 2024}}}} ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד [[חטיבה 401]] הקימו [[גשר\|גשר הנדסי]] לחציית [[נחל הבשור]], העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|צק"ח 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל עזה - ותקפו תשתיות טרור במרחב. תיעוד\|192368\|14 באפריל 2024}}.}} בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, איתמר אייכנר\|צה"ל יצא מפאתי נוסייראת, בלי להיכנס למחנה: "הטיפול בחמאס דורש סבלנות"\|news/article/h10800y0gc\|18 באפריל 2024}}.}} בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה [[אוגדה 162]] בהובלת [[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|צוות הקרב של חטיבת הנח"ל]], במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה\|075f78893450f81026\|news-military/2024_q2\|22 באפריל 2024}}}} ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות [[AP]] צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.{{הערה\|{{mako\|\|הכנה למבצע ברפיח? צילומי לוויין חשפו "עיר אוהלים" חדשה ליד ח'אן יונס\|0a4207a5d2b0f81027\|news-military/2024_q2\|23 באפריל 2024}}}} זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.{{הערה\|{{כאן\|אליאור לוי עמיחי שטיין איתי בלומנטל\|תגבור אבטחה על חטופים והנחת מטענים לצה"ל: כך נערך חמאס לפעולה ברפיח\|741924\|24 באפריל 2024}}}} באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה [[בית לאהיה]], שמהן שוגרו באותו יום מטחים ל[[זיקים]], [[אשקלון]] ו[[שדרות]]. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל נערך לפשיטות בשני מוקדים ברצועה, העזתים הוזהרו: "נפעל בעוצמה, תעזבו"\|news/article/h1dohbhba\|23 באפריל 2024}}}} ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים ב[[מסדרון נצרים]] שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד [[אוגדה 99]] החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כוחות אוגדה 99 החלו במשימות ההגנה וההתקפה ברצועה\|194332\|28 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{חדשות 13\|\|דיווח: מצרים הציעה להקפיא את המבצע ברפיח תמורת חידוש המו"מ\|item/news/politics/security/egypt-904032784\|25 באפריל 2024}}}}{{הערה\|שם=צהל582\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה\|194582\|30 באפריל 2024}}}} ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, יואב זיתון\|צה"ל מאבטח, חמאס מאיים ויורה: ארה"ב החלה בבניית הרציף הימי בעזה\|news/article/sk0ucxub0\|25 באפריל 2024}}}} ב-28 באפריל הודיע [[דובר צה"ל]] תת-אלוף [[דניאל הגרי]] בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות [[סיוע הומניטרי\|הסיוע ההומניטרי]] שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".<ref>{{mako\|קרן בצלאל\|דובר צה"ל בהצהרה לתקשורת הזרה: "הסיוע לעזה - הגדול מאז ומעולם, פועלים על פי החוק הבין-לאומי"\|89e68f4a1952f81026\|news-military/2024_q2\|28 באפריל 2024}}</ref> ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] במרחב [[בית חאנון]].{{הערה\|{{mako\|כתבי N12\|היום ה-206 למלחמה {{!}} פגיעות נ"ט ישירות ב-3 בתים במטולה, ירי לשדרות ולעוטף\|2e6c3f474562f81027\|news-military/2024_q2\|29 באפריל 2024}}.}} ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.{{הערה\|שם=צהל582}} ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי\|194834\|1 במאי 2024}}}} ב-4 במאי נהרג אימן זערב, ממפקדי חטיבת [[רפיח]] של ה[[גא"פ]]. אימן פיקד על [[קרב סופה\|מתקפת הטרור ביישוב]] [[קרב מוצב סופה\|ובמוצב סופה]] של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|7 באוקטובר]].{{הערה\|{{כאן\|איתי בלומנטל\|בכיר בג'יהאד האסלאמי חוסל ברפיח - ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר\|745137\|4 במאי 2024}}}}<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://twitter.com/bokeralmog/status/1786838559707554083\|הכותב=אלמוג בוקר\|כותרת=בתקיפה משותפת לצה"ל ולשב״כ, חוסל אחד ממפקדי חטיבת רפיח בארגון הטרור הג'האד האיסלאמי ואחד ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר.\|אתר=X\|תאריך=4.5.24}}</ref> === קרב רפיח והקרב השני בג'באליה === {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב רפיח (2024)]], [[קרב ג'באליה השני (2024)]]}} ב-[[6 במאי]] 2024 צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.{{הערה\|{{וואלה\|\|צה"ל: השמדנו את אתרי השיגור ברפיח מהם בוצע הירי לבאר שבע\|3663198\|9 במאי 2024}}}} לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות\|news/article/skos5k3gc\|11 במאי 2024}}}} החלו תקיפות מהאוויר במרחב ג'באליה – זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-218 למלחמה {{!}} בפעם השלישית בתוך יממה: אזעקה באזור באר שבע\|b5e51d63e846f81027\|news-military/2024_q2\|11 במאי 2024}}}}{{ערך מורחב\|מתקפת המרגמות על כרם שלום}} ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר היערכות של צה"ל בסמוך ל[[כרם שלום]]. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו 11 חיילים. בתגובה מידית מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים ומבנה צבאי במרחב השיגור.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי\|יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח\|news/article/r1aevjbgr\|5 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{mako\|ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון\|פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה\|770011e92584f81027\|news-military/2024_q2\|5 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן\|הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום\|news/article/r1vy6ehfr\|5 במאי 2024}}{{ש}}{{Cite news\|title=הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rjnoy9hfa\|work=Ynet\|date=2024-05-06\|access-date=2024-05-06\|language=he\|first=יואב\|last=זיתון\|first2=רענן בן\|last2=צור\|first3=יאיר\|last3=קראוס\|first4=גלעד\|last4=כהן}}}} מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות ונפתח מחדש ב-8 במאי.<ref>{{ynet\|\|בהנחיית הדרג המדיני, ולבקשת האמריקנים: מעבר כרם שלום נפתח מחדש\|news/article/ByW3OqdMC\|8 במאי 2024}}</ref><ref>{{ערוץ7\|חזקי ברוך\|לאחר נפילת 4 לוחמים: מעבר כרם שלום נפתח למעבר משאיות סיוע\|636869\|8 במאי 2024}}</ref> ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.<ref name=":4">{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|לקראת תמרון קרקעי: צה"ל החל בפינוי השכונות המזרחיות ברפיח\|3662202\|6 במאי 2024}}</ref><ref>{{אתר צה"ל\|\|צה"ל מגדיל את האזור ההומניטרי וקורא לאוכלוסיה להתפנות\|195693\|6 במאי 2024}}</ref> בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים [[קרב רפיח (2024)\|נכנסו למזרח העיר]].{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח"\|news/article/bjaltslz0\|6 במאי 2024}}}} דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין ירון אברהם\|דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה\|87d4864444f4f81027\|news-military/2024_q2\|6 במאי 2024}}}} על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים [[תל א-סולטאן (עזה)\|תל א-סולטאן]] ברפיח.{{הערה\|{{וואלה\|\|כוחות צה"ל פלשו לרפיח\|3662434\|6 במאי 2024}}}} במקביל, החלו כוחות [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] להתקדם ל[[ציר פילדלפי]], ליד [[מעבר רפיח]], שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה–מצרים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|חוסלו מחבלים ואותרו פירים ותשתיות תת-קרקעיות\|196694\|8 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל התקדם במקביל לציר פילדלפי; הפלסטינים: "פשיטה על מעבר רפיח"\|news/article/bjaltslz0\|6 במאי 2024}}}} ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי ירון שניידר\|צה"ל השתלט על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני, 20 מחבלים חוסלו\|bed3d34be415f81026\|news-military/2024_q2\|7 במאי 2024}}}} ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון\|למרות שירי הפצמ"רים נמשך, "בהנחיית הדרג המדיני": מעבר כרם שלום נפתח מחדש\|news/article/r17artdfc\|8 במאי 2024}}}} ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה – "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".{{הערה\|{{mako\|\|ביידן: "אם המבצע ברפיח יתרחב - ישראל לא תקבל נשק ופגזים"\|d6a504e097b5f81027\|news-military/2024_q2\|9 במאי 2024}}}} ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור ופגיעה במחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור. ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח נהרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום. במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הותר לפרסום: ארבעה לוחמים מחטיבת הנח"ל נפלו בקרב בצפון רצועת עזה\|48828e21de26f81026\|news-military/2024_q2\|10 במאי 2024}}}} למחרת פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.{{הערה\|{{ynet\|מאיר תורג'מן, יואב זיתון\|סמוך לזירת המטענים הקטלנית: סמ"ר אריאל צים נהרג בשכונת זייתון\|news/article/byjmwx6ma\|11 במאי 2024}}}} בערב שוגרו למעלה מ-14 [[רקטות ארטילריות]] מרפיח בשני מטחים על אזור [[באר שבע]], אישה נפצעה קל מרסיסים.{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב, עידן אבני\|על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים\|news/defense/article/15726714\|10 במאי 2024}}.}} השיגורים ביטאו עלייה בכמות הירי תלול המסלול על רקע הקרב.{{הערה\|{{ynet\|סער הס, מתן צורי, נינה פוקס\|שובם של ה"טפטופים": המספרים מראים - הרקטות חזרו לדרום {{!}} תיעוד: מגינה בגופה על ילדיה בשדרות\|news/article/s1wxciagc\|12 במאי 2024}}}} על רקע הודעת הנשיא ביידן מ-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח.{{הערה\|{{mako\|עמית סגל\|קבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח\|a54169beca26f81026\|news-military/2024_q2\|10 במאי 2024}}.}} ב-11 במאי קרא צה"ל ל[[אוכלוסייה אזרחית\|אוכלוסייה האזרחית]] במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה. בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 11/05\|198138\|11 במאי 2024}}.}} ב-11 במאי צה"ל השמיד באופן סופי את [[נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת]] ב[[רפיח]].{{הערה\|{{סרוגים\|עוז ישראל שוורץ\|צפו: צה"ל משמיד את שדה התעופה יאסר ערפאת ברפיח\|930744-צפו-צהל-משמיד-את-שדה-התעופה-ערפאת-ברפי\|12 במאי 2024}}.}}[[קובץ:SoI - IDF D9N in Zaitoun - 2024-05-16.jpg\|ממוזער\|250 פיקסלים\|כוחות צה"ל ב[[פשיטה]] על שכונת [[זייתון]], מאי 2024]] בשבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי – 18 במאי) צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה - [[קרב ג'באליה השני (2024)\|קרב ג'באליה השני]].{{הערה\|{{ynet\|\|ynet - בלוגים - 219 ימים למלחמה\|blogs/gazawar219day\|13 במאי 2024}}}} לקראת סוף השבוע סיים את המבצע בזייתון.{{הערה\|{{זמן ישראל\|\|הסתיים המבצע בשכונת זייתון; יותר מ-90 מחבלים חוסלו\|487830\|17 במאי 2024}}}} ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר – ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין 11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל פועל ב-3 מוקדים: תמונת מצב של הלחימה ברצועת עזה\|ef7427ae74b6f81026\|news-military/2024_q2\|12 במאי 2024}}}} לראשונה כוחות צה"ל נכנסו אל מחנה הפליטים בעיר, שם חמאס פעל לשיקום תשתיות הטרור שלו בתוך מחנה הפליטים.<ref>{{mako\|ניר דבורי\|המחבלים חזרו לג'באליה - וניסו לשקם את תשתיות הטרור {{!}} מאחורי החזרה של צה"ל לצפון הרצועה\|0932b9ab1fa7f81027\|news-military/2024_q2\|15 במאי 2024}}</ref> ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה, על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו. במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.{{הערה\|{{ynet\|\|מעבר "ארז מערב" החדש נפתח, כ-40 משאיות סיוע יוכנסו לצפון הרצועה\|news/article/hjh0uyrzc\|12 במאי 2024}}}} ב-14 במאי דווחה סוכנות רויטרס כי טנקים של צה"ל המשיכו להתקדם במזרח העיר רפיח והיו באזור מגורים ממערב לדרך סלאח א-דין.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|13 לוחמים נפצעו בשתי תקריות ברצועה, 4 במצב קשה; צה"ל מפנה אזורים נוספים\|news/article/hjh7jw11mr\|14 במאי 2024}}}} במהלך [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ו[[יום העצמאות]] פעלו כוחות צה"ל בשלושה מוקדים ברצועת עזה. [[אוגדה 98]] פעלה ב[[ג'באליה]], [[אוגדה 99]] פעלה ב[[זייתון]] ו[[אוגדה 162]] [[קרב רפיח (2024)\|פעלה במזרח רפיח]].<ref>{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 14/05\|200701\|14 במאי 2024}}</ref> במהלך יומיים אלו נהרגו בקרבות למעלה מ-100 מחבלים וחייל צה"ל נהרג ברפיח.<ref>{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, אלכסנדרה לוקש\|החלל הראשון במבצע ברפיח - סמל עירא גיספן: "רצה ונלחם להיות לוחם"\|news/article/ryvk0jbqr\|15 במאי 2024}}</ref> בערב [[דובר צה"ל]] חשף תיעוד של מחבלי [[חמאס]] משתמשים ופועלים מתוך מתקנים, מבנים וכלי רכב של [[אונר"א]].{{הערה\|שם=דובר-צהל-יום-העצמאות\|{{יוטיוב\|FhkafEvtbxc\|שם=עדכון דובר צה"ל - 14.05, ערב\|אורך=06:44\|ערוץ=עדכוני צה"ל\|תאריך=14 במאי 2024}}.}} מעבר רפיח עדיין היה סגור למעבר סיוע הומניטרי. ישראל טענה שמצרים הייתה אחראית לסגירה ומצרים טענה שישראל הייתה אחראית לכך.<ref>{{ynet\|איתמר אייכנר, ליאור בן-ארי\|קרב גרסאות בין ישראל למצרים: מי אחראי לסגירת מעבר רפיח?\|news/article/hkyyk11b7a\|14 במאי 2024}}</ref> ב-15 במאי הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון שבדרום העיר עזה. כוחות חטיבות הנח"ל, 2 ו-679. השלימו את יציאתם מהשכונה.{{הערה\|{{ynet\|\|לאחר כשבוע: הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון בעזה\|news/article/bjdfa0wq0\|15 במאי 2024}}}} בג'באליה, חמישה לוחמי צנחנים נהרגו מירי טנקים של צה"ל. נמשכת התקיפה של אוגדה 98 בג'באליה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אלישע בן קימון\|הותר לפרסום: חמישה לוחמי צנחנים נהרגו בג'באליה מירי טנקים של צה"ל\|news/article/hk711g5zm0\|16 במאי 2024}}}} הם נלחמו בסמטאות [[מחנה הפליטים ג'באליה]].{{הערה\|שם=yneti4xc\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל בלב ג'באליה: "הלחימה שם - אולי העצימה ביותר מאז 7 באוקטובר"\|news/article/rj6bvi4xc\|17 במאי 2024}}}} ב-16 במאי הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני בחופי עזה הושלם. בצה"ל העריכו כי חלוקת הסיוע ההומניטרי מהמזח תחל יממה לאחר מכן.{{הערה\|{{חדשות 13\|דני מולכו, יוסי מצרי\|ארה"ב: הושלמה הקמת מזח הסיוע לעזה. הערכה בצה"ל: יפעל ממחר\|item/news/politics/security/centcom-904058449/\|16 במאי 2024}}}} חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד אנדרטת החץ השחור.{{הערה\|{{mako\|\|הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ קנה מרגמה בעוטף עזה\|d51e59e93928f81027\|news-military/2024_q2\|16 במאי 2024}}}} ב-17 במאי הודיע [[פיקוד מרכז של ארצות הברית]] כי בסביבות השעה 09:00 בבוקר החלו [[משאית\|משאיות]] הנושאות [[סיוע הומניטרי]] לנוע לחוף מהרציף הזמני בעזה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-224 למלחמה {{!}} דיווח בלבנון: תקיפה חריגה של צה"ל באזור צידון\|1fd48756c238f81027\|news-military/2024_q2\|17 במאי 2024}}}} בדיון ב[[בית הדין הבין-לאומי לצדק]] ב[[האג]] חשפה ישראל כי ב[[רפיח]] נחשפו כמעט 700 פירי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]], מתוכן 50 פירים של [[מנהרות הברחה ברצועת עזה\|מנהרות הברחה]] שחוצות ל[[מצרים]]. מאז תחילת המלחמה שוגרו מרפיח יותר מ-400 [[רקטות ארטילריות]], מתוכן 120 רק בשבועיים האחרונים ו-600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, רבים מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|ישראל ענתה לדרא"פ: 700 מנהרות זוהו רק ברפיח, בהן 50 למצרים. חטופים מוחזקים בעיר\|news/article/h15whw4qr\|17 במאי 2024}}.{{ש}}{{מאקו\|\|ישראל חשפה בהאג: כמה מנהרות חמאס חוצות מרפיח למצרים\|33d7c51be558f81027\|news-world/2024_q2\|17 במאי}}}} בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי גופותיהם של [[שני לוק]], עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו בלילה האחרון לישראל במבצע מיוחד בצפון הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב, יואב זיתון, לירן תמרי\|גופותיהם של שלושה חטופים חולצו מרצועת עזה\|news/article/r1p9klsmc\|17 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, הגר כוכבי, לירן תמרי, נינה פוקס ואדם קוטב\|המודיעין מהמחבלים שנלכדו, והבטחת הגרי להמשיך: "נהפוך כל אבן" {{!}} מבצע חילוץ הגופות\|news/article/byb6ufbxc\|17 במאי 2024}}}} גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי, פלד ארבלי\|דובר צה"ל: גופתו של החטוף רון בנימין הושבה לישראל במבצע מיוחד\|news/israel/Article-1099916\|18 במאי 2024}}}} לוחם צה"ל מחטיבת הצנחנים נפל בקרב במהלך פעילות מבצעית באזור ג'באליה בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|איתן גליקמן, יואב זיתון\|סמל בן אבישי נפל בג'באליה: "היו לו המון חלומות - וחיוך כובש"\|news/article/s1og6ehxr\|17 במאי 2024}}}} באותו היום הורחבה הלחימה בג'באליה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז הארץ. הכוחות דווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס.{{הערה\|שם=yneti4xc}} ב-18 במאי הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הצנחנים נלחמים באופן עצים בלב העיר ג'אבליה בשכונות בהן צה"ל לא פעל בעבר וכי צוותי הקרב של חטיבות גבעתי, 401 וקומנדו ממשיכים לפעול במזרח רפיח בפיקוד אוגדה 162.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 18/05\|201583\|18 במאי 2024}}}} שני לוחמי גבעתי, נהרגו במזרח רפיח לאחר שמטען חבלה שהוטמן בפיר מנהרה הופעל על הכוח בעת שנכנסו אליה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי, פלד ארבלי\|הותר לפרסום: שני לוחמי סיירת גבעתי נפלו בקרב בדרום רצועת עזה\|news/israel/Article-1100001\|19 במאי 2024}}}} ב-19 במאי הודיע דובר צה"ל על נפילתם של שני לוחמים בסיירת גבעתי, שנפלו בקרב בדרום רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC18052024654R7\|כותרת=הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם\|אתר=צה"ל\|תאריך=19 במאי 2024}}</ref> [[צוות קרב\|צק"ח]] 7 נלחם בלב העיר ג'באליה. נתקל עם מחבלים והשמיד משגרים. כוחות חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור. באחת התקיפות כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונת חטיבת האש 215, הרג שני מפקדים בדרג הטקטי של חמאס שנערכו לפגוע בכוחותינו במרחב רפיח.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 19/05\|201943\|19 במאי 2024}}}} לוחם צה"ל נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה ב-15 במאי 2024 בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC19052024482927849\|כותרת=הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחתו\|אתר=צה"ל\|תאריך=19 במאי 2024}}</ref> ב-20 במאי אוגדה 162 העמיקה את הלחימה באזור רפיח וחטיבת הקומנדו החלה לפעול בשכונת ברזיל בפאתי העיר. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. במרחב רפיח פועלות ארבע חטיבות, שלוש מהן סדירות, קומנדו, גבעתי ו-401 של חיל השריון, וחטיבת מילואים אחת, 12 (הנגב).. צה"ל שולט על כמחצית מציר פילדלפי בחלקו הדרום-מזרחי שגובל עם סיני. במקביל לפעילות ברפיח, הפשיטות של צה"ל נמשכות גם בצפון הרצועה ובמרכזה, ולפעולה במחנה הפליטים בג'באליה (שם פועלת אוגדה 98) הצטרפה ביממה האחרונה פשיטה חטיבתית על שכונת סאברה בעיר עזה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|כמחצית מציר פילדלפי בשליטת צה"ל, שמעריך: כמעט מיליון התפנו מרפיח\|news/article/rypob3ux0\|20 במאי 2024}}}} ב-21 במאי הודיע פיקוד מרכז של ארצות הברית כי עד כה הועברו לעזה 569 טונות של סיוע הומניטרי דרך [[המזח האמריקאי בעזה]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://x.com/CENTCOM/status/1792716582935805956\|הכותב=U.S. Central Command\|כותרת=To date, over 569 metric tons of humanitarian assistance has been delivered across the temporary pier to Gaz\|אתר=X\|תאריך=21 במאי 2024}}\|כיוון=שמאל}} כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-70 מטרות טרור ברחבי הרצועה. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ברפיח. כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה בלב ג'באליה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 21/05\|202759\|21 במאי 2024}}}} ב-22 במאי דווח כי המודיעין האמריקני מעריך כי כשליש ממחבלי חמאס נהרגו מאז 7 באוקטובר, וכי שני שלישים מהמנהרות של ארגון הטרור ברצועת עזה נותרו שלמות.{{הערה\|{{ynet\|\|המודיעין האמריקני: רק כשליש ממחבלי חמאס חוסלו; דיווח: ארה"ב ריככה התנגדות למבצע ברפיח\|news/article/sy11htyoqr\|22 במאי 2024}}}} צה"ל ממשיך להגביר את הפעילות ברפיח ומפעיל היום בתוך רפיח תחת אוגדה 162 חמש חטיבות בהם חטיבת הקומנדו, חטיבת שריון, ושלוש חטיבות חי״ר: חטיבת הנגב, גבעתי והנח״ל.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי\|באמצעות כלי טיס וארטילריה: הפצצות כבדות של ישראל הלילה ברפיח\|news/israel/Article-1100934\|22 במאי 2024}}}} לפי רויטרס, כוחות צה"ל נמצאים בפאתי המחנה יבנא שבמרכז רפיח - שם מתנהלת לחימה עזה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח, מפי גורמים מצריים, כי צה"ל שולט ב-70% מציר פילדלפי. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-130 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לפי אונר"א, כ-800 אלף בני אדם נמלטו מרפיח בתקופה האחרונה. בישראל אומרים שהנתון גבוה עוד יותר, ומגיע לכמיליון.{{הערה\|{{ynet\|\|"לחימה אינטנסיבית": צה"ל מתקדם ללב רפיח; דיווח: שליטה ב-70% מציר פילדלפי\|news/article/sj15zbjqc\|22 במאי 2024}}}} חלק ניכר סיוע ההומניטרי שמגיע לרצועה דרך המזח האמריקאי בעזה נבזז ולא מגיע ליעדו.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|המזח הצף, מאות הטונות של הסיוע - והעזתים שמודים: "זה לא מגיע אלינו, יש כאוס"\|464892f9d3f9f81027\|news-world/2024_q2\|22 במאי 2024}}}} 3 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות בצפון רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC22050242947596\|כותרת=הותר לפרסום שמם של שלושה חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם:\|אתר=דובר צה"ל\|תאריך=22 במאי 2024}}</ref> ב-23 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו בפעולה בלב ג'באליא. לוחמי צוותי הקרב של אוגדה 98 וכוחות מיוחדים מחיל האוויר ומיחידת יהל"ם הרגו במרחב תת-קרקעי את המחבל חסין פיאצ', מפקד גדוד בית חאנון בארגון הטרור חמאס. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרחב המסדרון במרכז רצועת עזה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בשכונת 'ברזיל' ובשכונת 'שבורה', תוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולאחר שהאזרחים התפנו מהמרחב.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 23/05\|203421\|23 במאי 2024}}}} באותו היום פעל [[נצח יהודה]] ב[[בית חאנון]].{{הערה\|[https://www.understandingwar.org/backgrounder/iran-update-may-23-2024 Iran Update, May 23, 2024], ISW, 23 May 2024\|כיוון=שמאל}} בלילה שלפני 24 במאי חולצו מג'באליה גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז. ממידע מודיעיני עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו מעיקול מפלסים לעזה.{{הערה\|{{ערוץ7\|עוזי ברוך\|הותר לפרסום: גופותיהם של החטופים חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז חולצו מעזה\|638395\|24 במאי 2024}}}} ב-24 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול בלב ג'באליא שבצפון רצועת עזה. לוחמי צוותי הקרב של חטיבות 7, 460 והצנחנים הרגו עשרות מחבלים והשמידו עמדות שיגור לצד פירים תת-קרקעיים. אוגדה 162 המשיכה לפעול במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו בפעילות במרכז הרצועה.{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 24/05\|203583\|24 במאי 2024}} אחר הצהריים פסק [[בית הדין הבין-לאומי בהאג\|בית הדין הבין-לאומי לצדק]] בהאג (ICJ) כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית".{{הערה\|{{mako\|יובל אראל קרן בצלאל\|בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח: "להפסיק כל פעילות צבאית שעלולה לפגוע באוכלוסייה"\|1d7f6037af9af81027\|news-world/2024_q2\|24 במאי 2024}}}} ב-25 במאי במהלך פעילות אוגדה 162 במרחב רפיח, אותרו והושמדו פירים ותשתיות טרור לצד אמצעי לחימה רבים במרחב. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 הרגו באותה יממה מספר מחבלים במרכז הרצועה בהיתקלויות ובירי טנקים. כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול במרחב ג'בליא שבצפון רצועת עזה. הכוחות השמידו תשתיות טרור ואתרי שיגור לצד מבנים צבאיים ואיתרו אמצעי לחימה רבים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 25/05\|203707\|25 במאי 2024}}}} ב-26 במאי שוגרו מ[[רפיח]] 8 [[רקטה\|רקטות]] לעבר [[גוש דן]] ו[[נפת השרון\|השרון]] (בפעם הראשונה לאחר הפסקה של 4 חודשים). [[חמאס]] לקח אחריות על ירי הרקטות. המשגר ממנו נורו הרקטות אשר מוקם בין [[מסגד]] ל[[בית ספר]], שוגר כ-800 מטרים מכוחות צה"ל, נתקף על ידי [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] בשיתוף כוחות [[עוצבת הפלדה]] והושמד זמן קצר לאחר השיגור.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר ואיתן גליקמן\|מטח למרכז: שמונה שיגורים מרפיח, רקטות התפוצצו סמוך לכפר סבא ויקום\|news/article/b1vzpcgv0\|26 במאי 2024}}}} חטיבת גבעתי יצאה בלילה שבין ה-25 ל-26 במאי מהאזור שבו פעלה בפאתיה המזרחיים של רפיח. ברפיח עדיין יש ארבעה צוותי קרב חטיבתיים מהנח"ל, 401, 12 והקומנדו – כולם תחת אוגדה 162. ב[[רויטרס\|סוכנות הידיעות רויטרס]] דווח בסוף השבוע כי טנקים של צה"ל מתקדמים עמוק יותר אל תוך רפיח. הפלסטינים מדווחים על התקדמות טנקים לעבר בית החולים האמירתי ברפיח, שנמצא בשכונת תל א-סולטאן.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|אחרי האג, בצל הדיווחים על פתיחת המעבר למצרים: צה"ל דילל כוחות מרפיח\|news/article/hklfvol4c\|26 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד נצח יהודה ב[[חטיבת כפיר]], נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-22 במאי בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם נוסף מגדוד רותם שבחטיבת גבעתי נפל בקרב בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|ענבר טויזר ניר דבורי\|הותר לפרסום: סמ"ר בצלאל צבי קובץ וסמ"ר סהר סודאי נפלו בקרב\|54682d30655bf81026\|news-military/2024_q2\|26 במאי 2024}}}} דובר צה"ל בערבית סגן-אלוף [[אביחי אדרעי]] עדכן כי בשבוע החולף, הראשון לפעילות המזח הצף ברצועת עזה, הועברו דרכו 1,806 משטחי מזון באמצעות 127 משאיות למרכזים הלוגיסטיים של הקהילה הבין-לאומית ברצועה. כמו כן, הוסיף כי במעברי כרם שלום וארז הועברו השבוע 2,065 משאיות סיוע – כמעט פי שניים בהשוואה לשבוע שעבר. בנוסף, אמר כי במהלך השבוע נכנסו 232 משאיות קמח לאספקת מאפיות ברצועה, ו-132 משאיות סיוע מירדן שעליהן 352 אלף ליטר סולר ודלק לאספקת מרכזים חיוניים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|בשבוע החולף: 1,806 משטחי מזון הועברו לרצועה מהים, 352 אלף ליטר דלק מירדן\|news/article/bkrfvixva\|26 במאי 2024}}}} עוד ב-26 במאי – צק"ח צנחנים הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליא. הכוחות נטרלו והשמידו בתים ממולכדים ומטענים, וחיסלו כמאה מחבלים בעשרות קרבות. לוחמי צק"ח 679 באוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/יומן-המלחמה-תמונת-המצב-לאורך-הימים/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והתיעודים-האחרונים-26-5/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 26/05\|אתר=צה"ל\|תאריך=26 במאי 2024}}</ref> בלילה בין ה-26 ל-27 במאי כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, חיסלו את המחבל יאסין רביע, ראש מטה הגדה של חמאס והמחבל ח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה באזור תל א-סולטאן שברפיח. בתקיפה נהרגו 45 פלסטינים ורבים נפצעו כתוצאה משריפה שפרצה במחנה אוהלים לעקורים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל חיסל ברפיח בכירים במטה הגדה של חמאס; הפלסטינים: "אוהלים עלו באש, 35 נהרגו"\|news/article/hj8m00z11na\|26 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, דניאל אדלסון, מורן אזולאי\|זעזוע בעולם מהאסון ברפיח: "הכול עלה באש, הילדים צרחו". חקירה עצמאית בצה"ל\|news/article/bkz6iwgna\|27 במאי 2024}}}} ב-27 במאי התפתחו חילופי אש בין צה"ל לכוחות מצריים באזור מעבר רפיח וחייל מצרי נהרג. בצה"ל מבהירים כי מי שפתחו באש היו המצרים - וצה"ל השיב. לא היו נפגעים בקרב כוחותינו.{{הערה\|{{mako\|\|תקרית חריגה הותרה לפרסום: חילופי אש במעבר רפיח בין צה"ל לכוחות מצרים\|c5905c56d1abf81026\|news-military/2024_q2\|27 במאי 2024}}}} כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו יותר מ-75 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לוחמי אוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה. צוות הקרב של חטיבה 679 נלחם בשבוע האחרון במרחב שכונת צברא שבמרכז הרצועה. לוחמי אוגדה 98 הרחיבו בימים האחרונים את פעילותם למזרח ג'באליא. לוחמי צק"ח 460 נלחמו בלב ג'באליא עם מספר גדודי קרב משוריינים, חי"ר והנדסה. הכוחות השמידו מעל מאה תשתיות טרור ואיתרו והשמידו פירים ומתחמי לחימה של חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 27/05\|204547\|27 במאי 2024}}}} ב-28 במאי פורסם כי המזח האמריקני שהוקם בעזה התפרק והושבת. חלקים מהמזח שהוקם לחוף הרצועה התפרקו בשל רוחות חזקות וגלים גבוהים.<ref>{{כאן\|איתי בלומנטל\|אחרי שבוע פעילות: המזח האמריקני שהוקם בעזה התפרק והושבת\|754808\|28 במאי 2024\|content}}</ref> דובר צה"ל חשף בהצהרה לתקשורת הזרה ממצאים ראשוניים של הפגיעה בבלתי מעורבים בתקיפה שבוצעה בלילה בין ה-26 ל-27 במאי ברפיח. הגרי הציג סרטון אווירי מהתקיפה, שיחות טלפון ותצלום אוויר של המקום שהותקף. בצה"ל בדקו סרטונים שהופצו מליל התקיפה ברשתות בהן נראים פיצוצי משנה, שמעידים על התלקחות חומרי נפץ במתחם. התקיפה בוצעה מחימוש מדויק של שתי פצצות במשקל 17 קילו בלבד, שלא היו אמורות לגרום לשריפה.<ref>{{כאן\|איתי בלומנטל\|צה"ל על התקרית ברפיח: נגרמה מפיצוץ משנה של אמל"ח\|754689\|28 במאי 2024\|content}}</ref><ref>{{אתר צה"ל\|\|ממצאים בנושא תחקיר התקיפה ברפיח\|204799\|28 במאי 2024}}</ref> לפי דיווחים ערביים טנקים נכנסו בשעות הצהריים למרכז רפיח ומתקרבים אל חופי העיר.<ref>{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי\|מרפיח אל הים: כוחות צה"ל מתקרבים לחופי העיר {{!}} דיווח\|news/military/Article-1102544\|28 במאי 2024}}</ref> אוגדה 98 המשיכה לפעול בצפון הרצועה, צוותי הקרב החטיבתיים של הצנחנים, 460 ו-7, חיסלו מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה במרחב. הלוחמים השמידו ביממה החולפת עשרות תשתיות טרור במרחב ג׳באליא. צוותי הקרב החטיבתיים של אוגדה 162, אליהם הצטרף צק"ח ביסל"ח, המשיכו בפעילות במרחב רפיח. כוחות צוותי הקרב של חטיבות 401 והנח"ל פעלו במהלך הלילה על ציר פילדלפי מול יעדי ותשתיות טרור. כוחות אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב של חטיבה 679 הרחיבו את פעילותם במרכז הרצועה. בחודש האחרון, נלחמה חטיבת כרמלי ברצועת עזה בהובלת אוגדה 99. החטיבה פועלת במרחב המסדרון ולקחה חלק במבצע שהתקיים בשכונת זייתון בה חיסלו הכוחות קרוב למאה מחבלים והשמידו מאות מטרות טרור.<ref>{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 28/05\|204885\|28 במאי 2024}}</ref> עד כה נחשפו יותר מ-10 מנהרות הברחה בין עזה למצרים, מתחת לציר פילדלפי. חלק מהן הושמדו.<ref>{{mako\|שי לוי\|המנהרות שאותרו מתחת לפילדלפי - והדי הפיצוצים בדרום\|d02cb2f0d2ebf81026\|pzm-soldiers\|28 במאי 2024}}</ref> 3 לוחמי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, נפלו בקרב בדרום הרצועה כתוצאה מפיצוץ מטען במבנה ממולכד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ, עינב חלבי\|הותר לפרסום: 3 לוחמים נהרגו מפיצוץ מטען באזור רפיח\|news/article/rjmreb4er\|29 במאי 2024}}}} ב-29 במאי צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים. בנוסף לכך 3 חיילים, סמ"ר אמיר גלילוב, סמ"ר אורי בר וסמ"ר עידו אפל, נהרגו מפיצוץ מטען רב עוצמה במבנה ברפיח.<ref>{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי: "נגדע צינור החמצן מסיני לחמאס"\|news/article/hk11nervnr\|29 במאי 2024}}</ref> ב-30 במאי המשיכו כוחות אוגדה 98 לפעול בלב מחנה ג'באליא. כוחות אלה השמידו את תוואי המנהור ממנו חולצו בשבוע שעבר שבעה חללים חטופים. זאת, לאחר שנשלל כל חשד להימצאות חטופים נוספים במרחב. אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב החטיבתי 679 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בו אותרו ביממה האחרונה תשתיות טרור ואמצעי לחימה רבים, בהם עמדות נ"ט, פירי מנהרות, מחסן אמל"ח, מטענים ועוד. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות ברחבי הרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 30/05\|205281\|30 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, יואב זיתון, יעל צ'כנובר\|שני לוחמי כפיר נהרגו בפיגוע הדריסה בשומרון; לוחם צנחנים נפל בצפון הרצועה\|news/article/b1xehobna\|30 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד סיור 6828 של חטיבת ביסל"ח (828), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם בסיירת גבעתי, נפל בקרב בדרום הרצועה. בנוסף הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון של החטוף סשה טרופנוב.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור\|הותר לפרסום: רס"ל במיל' אדר גבריאל וסמל יהונתן אליאס נפלו בקרבות בעזה\|news/article/rj11ps6u40\|31 במאי 2024}}}} ב-31 במאי המשיכו כוחות אוגדה 162 לפעול בצורה ממוקדת ומבוססת מודיעין במרחב רפיח. לוחמי צק"ח 401 בפיקוד אוגדה 162 הובילו את הפעילות בציר פילדלפי. הלוחמים אתרו, חקרו והשמידו פירים ותשתיות תת-קרקע רבות במרחב זה. כוחות אוגדה 98 ולוחמי יחידת יהל"ם השמידו מאות מטרים של תוואי מנהרות טרור במזרח ג’אבליא. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז רצועת עזה. מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו מספר רב של מטרות טרור ברצועת עזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 31/05\|205569\|31 במאי 2024}}}} כוחות אוגדה 98 השלימו את משימתם בג'באליה ויצאו מהשטח. הכוחות הרגו מאות מחבלים בקרבות עצימים והיתקלויות מטווח קרוב, הרסו עשרות תשתיות טרור ומתחמי לחימה. הכוחות השמידו יותר מ-10 קילומטרים של תוואי תת-קרקע. בקרבות נהרג מג"ד בית חאנון ומחבלים נוספים ששהו עימו. כוחות האוגדה חילצו שבעה חללים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר והשיבו אותם לקבורה בישראל. בהכוונת מכלול האש של אוגדה 98, בוצעו יותר מ-200 תקיפות אוויריות שבמהלכן נהרגו עשרות מחבלים, רובם בדרג הפיקוד בחמאס. 10 לוחמי צה"ל נהרגו בפעולה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל יצא מג'באליה - ומסכם: שבעה חללים חטופים הושבו, מאות מחבלים חוסלו\|news/article/b1oxwlwna\|31 במאי 2024}}}} ב-1 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ממוקדת על בסיס מידע מודיעיני מדויק במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. יחידת 'רפאים' (רב-ממדית) פעלה בשבוע האחרון בשיתוף החטיבות 2 ו-679 תחת אוגדה 99 במרכז הרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 01/06\|205654\|1 ביוני 2024}}}} ב-2 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-30 מטרות טרור.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 02/06\|206001\|2 ביוני 2024}}}} ב-3 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות טרור. נציגי צה"ל הודיעו למשפחותיהם של חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול, אשר נחטפו לשטח רצועת עזה, כי הם אינם בין החיים וגופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס. כמו כן אותרה גופתו של דולב יהוד בקיבוץ ניר עוז, זאת לאחר חקירה מאומצת של יחידת אית"ן בשיתוף אנתרופולוגים ולאחר זיהוי מדעי. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-03-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 03/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=3 ביוני 2024}}</ref> ב-4 ביוני המשיכו כוחות אוגדה 162 בלחימה במרחב רפיח ואיתרו פירים משמעותיים ואמצעי לחימה רבים. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-65 מטרות טרור ברחבי הרצועה. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-04-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 04/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=4 ביוני 2024}}</ref> ב-5 ביוני החלה אוגדה 98 בפעילות ממוקדת במרחבים מזרח אל בוריג' ומזרח דיר אל בלח, בעל ובתת הקרקע במקביל. הפעילות נפתחה במטסי תקיפות של חיל האוויר. אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-05-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 05/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=5 ביוני 2024}}</ref> לפי הודעת דובר צה"ל, מטוסי קרב תקפו בלילה בהכוונת כוחות אוגדה 99, אגף המודיעין ושב"כ מתחם ששימש את חמאס הממוקם בתוך בית ספר של אונר"א באזור מחנה הפליטים נוסייראת. בצה"ל אמרו כי במתחם שהו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אשר השתייכו לכוחות הנוחבה ולקחו חלק בטבח ביישובי העוטף. טרם התקיפה ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. בוצעו בדיקות חוזי מהאוויר, שימוש בחוזי מדויק ומידע מודיעיני נוסף. הפלסטינים טענו שלפחות 39 בני אדם נהרגו בתקיפה.<ref>{{Cite news\|title=צה"ל: חיסלנו מחבלי נוחבה בבי"ס של אונר"א בעזה. הפלסטינים: לפחות 39 נהרגו\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/hjp16ia4r\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יואב\|last=זיתון\|first2=עינב\|last2=חלבי}}</ref> <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1105015\|כותרת=מחבלי נוחב'ה חוסלו בנוסיראת; דיווח על כ-30 הרוגים\|אתר=www.maariv.co.il\|תאריך=2024-06-06\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שחוסלו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שוידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו. <ref>{{Cite news\|title=צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יעל\|last=צ'כנובר}}</ref> == מהלך הלחימה בגבול הצפון == {{ערך מורחב\|החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל}} ====2023==== [[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_05.webm\|ממוזער\|270px\|תקיפת תשתית טרור של [[חזבאללה]] ב[[הר דב]]{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר\|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת\|3614421\|8 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet\|כתבי ynet\|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד\|news/article/rjiw0sj116\|8 באוקטובר 2023}}}}]] [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 07-02.webm\|270px\|ממוזער\|כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר]] בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בשמונת החודשים הראשונים הסתכמה בתקריות רבות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, ואף סיכל לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה ובמשמרות המהפיכה. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית". כ־25 שעות לאחר תחילת המלחמה נורו [[רקטה\|רקטות]] מ[[דרום לבנון]] ל[[הר דב]]. [[מוצב]] [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ניזוק, ללא נפגעים.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי\|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד\|news/article/rjiw0sj116\|8 באוקטובר 2023}}}} צה"ל הגיב בהתקפה [[ארטילריה\|ארטילרית]],{{הערה\|{{ערוץ7\|\|חזית חדשה בצפון: מחבלים ירו לעבר הר דב, צה"ל תקף בלבנון\|615923\|8 באוקטובר 2023}}}} ובהריסת [[אוהל]] של [[חזבאללה]] שנבנה בשטח ישראל.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר\|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת\|3614421\|8 באוקטובר 2023}}}} ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.{{הערה\|{{ynet\|יאיר קראוס, הדר עדי\|חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה\|news/article/s1yb001gbt\|8 באוקטובר 2023}}}} בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח [[צה"ל]] שפעל ביישוב [[מרגליות]], המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/idf_telegram/7425\|כותרת=צה"ל - הערוץ הרשמי\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}} בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], ומדי פעם שוגרו רקטות ו[[כטב"ם\|כטב"מים]] מ[[לבנון]] ומ[[סוריה]]. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי [[טיל נ"ט\|טילי נ"ט]] על [[יישוב]]ים ו[[אזרח (דיני מלחמה)\|אזרחים]], ועל [[מוצב]]ים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי [[ארטילריה\|ארטילרי]] ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות [[כלי טיס]] לרבות [[מסוק קרב\|מסוקי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כטב"מים]]. בתאריך 24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום [[רמת הגולן]], צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ־11 אנשי [[צבא סוריה\|צבא סורים]]. ב־25 באוקטובר שוגר מ[[לבנון]] [[טיל קרקע-אוויר\|טיל קרקע–אוויר]] אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי [[מערך ההגנה האווירית]]. [[קובץ:לוחם צה״ל בגבול הצפון.jpg\|ממוזער\|לוחם צה"ל בגבול הצפון]] ב־9 בנובמבר [[חזבאללה]] בסוריה שיגר [[כטב"מ]] שחצה מסוריה דרך [[ירדן]], תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על [[בית ספר\|בית הספר]] צאלים ב[[אילת]] ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה. ב-22 בנובמבר חוסל עבאס מחמוד רעד, מפקד מרחב בינת ג'בל ובנו של יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני.{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|מפקד בכוח רדואן ובן של בכיר: חוסלו 5 מחבלי חיזבאללה בלבנון\|news/article/b1zhmzne6\|22 בנובמבר 2023}}}} הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב־1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון, מהשעה 16:30. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב [[זרעית]]. לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד). ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות ב[[דרום לבנון]] (כפר [[מרכבא]]) ובסוריה. ב-25 בדצמבר [[צה"ל]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] מפקד בכיר ב[[משמרות המהפכה]] ב[[סוריה]], [[רזא מוסאווי]], קצין בדרגה מקבילה לדרגת [[תת-אלוף]].{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי, איתמר אייכנר\|איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה\| hkipdfdwt\|25 בדצמבר 2023}}}} בנוסף, צה"ל העלה את דרגת הכוננות בצפון וישנה התכוננות לתקיפה עוצמתית יותר. ====2024==== ב-2 בינואר [[2024]] [[ההתנקשות בסאלח אל-עארורי\|נהרג בסיכול ממוקד]] [[סאלח אל-עארורי]] ב[[רובע הדאחייה]] ב[[ביירות]]. עארורי היה סגן ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]] ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ב[[יהודה ושומרון]]. יחד איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר [[הגליל המערבי]] ו[[הר מירון]] ותקף את [[יב"א 506]] בהר מירון ברקטות וטילי [[9M133 קורנט\|קורנט נ"ט]] וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש. ב-8 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד מפקד [[כוח רדואן]], [[ויסאם א-טוויל]]. היה גם גיסו של מזכ"ל [[חזבאללה]] [[חסן נסראללה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|לא כטב"מ: כך בוצע החיסול של מפקד כוח רדואן בחיזבאללה\|news/israel/Article-1066258\|8 בינואר 2024}}}} למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס [[פיקוד הצפון\|פיקוד צפון]] ב[[צפת]] באמצעות כטב"ם.{{הערה\|{{mako\|גיא ורון\|חיזבאללה תקף את פיקוד הצפון: "תגובה על החיסולים בלבנון"\|2aa37a0368dec81027\|news-military/2024_q1\|9 בינואר 2024}}}} באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.{{הערה\|{{עכשיו 14\|\|דובר צה"ל מאשר: "חיסלנו את ראש מערך הכטב"מים של חיזבאללה"\|דובר-צהל-חיסלנו-את-ראש-מערך-הכטבמים-של/\|9 בינואר 2024}}}} ב-15 בפברואר 2024 חוסל עלי מוחמד א-דבאס, בכיר בכוח רדואן.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.inn.co.il/flashes/977126\|כותרת=חיזבאללה מודיע רשמית על מותו של הבכיר עלי מוחמד א-דבס\|אתר=www.inn.co.il\|תאריך_וידוא=2024-06-02}}</ref> ב-22 בפברואר 2024 חוסל חסן מחמוד צלאח, מפקד מרחב הר דב.{{הערה\|{{עכשיו 14\|יובל זוזוט עסיס\|דיווח: זה היעד לחיסול בתקיפה המיוחסת לישראל בדרום לבנון\|דיווח-זה-מי-שחוסל-בתקיפה-שמיוחסת-לישרא\|22 בפברואר 2024}}}} ב-26 בפברואר 2024 הצליח חזבאללה להפיל [[כטב"ם]] [[הרמס 450\|זיק]] באמצעות [[טיל קרקע-אוויר]]. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור [[בעלבכ]], בנוסף חסן חסין סלאמי, מפקד מרחב חג'יר חוסל בסיכול ממקוד.{{הערה\|{{ישראל היום\|כתבי ישראל היום\|בתגובה להפלת הכטב"ם: צה"ל תקף מטרות חיזבאללה במרחק 110 ק"מ מהגבול ; פצוע קל בשתולה\|news/defense/article/15325140\|26 בפברואר 2024}}.}} ב-29 בפברואר 2024 חוסל בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים.{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|התקיפה החריגה בסוריה: "יועץ משמרות המהפכה חוסל, לצד מפקדים בחיזבאללה"\|news/article/bkj8u8ypa\|1 במרץ 2024}}}} יחד איתו חוסלו מספר בכירים בחזבאללה.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים"\|news/world-news/middle-east/article/15349877\|1 במרץ 2024}}.}} ב-29 במרץ 2024 עלי עבד אלחסן, סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים חוסל בסיכול ממוקד.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15509307\|הכותב=לילך שובל\|כותרת=יממה של חיסולים: סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה נהרג בסיכול ממוקד\|אתר=ישראל היום\|תאריך_וידוא=2024-06-02}}</ref> ב-31 במרץ 2024 איסמעיל א-זין, מפקד מרכז המודיעין של כוח רדואן חוסל עם עוד 3 מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|\|דיווח: ההרוג בתקיפת הרכב שיוחסה לישראל בדרום לבנון - מפקד בחיזבאללה\|news/article/r19dtxvk0\|31 במרץ 2024}}}} ב-1 באפריל 2024 בוצעו תקיפות נרחבות ב[[סוריה]] ובעיקר ב[[דמשק]], בה נפגעו איראנים ופעילי מיליציות וטרור. לקראת ערב [[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי\|הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק]]. בתקיפה נהרגו לפחות שבעה, בהם [[מוחמד רזא זאהדי]] מפקד בכיר ב[[כוח קודס]] של משמרות המהפכה האיראנים, וסגנו מוחמד האדי רחימי.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|האיראני הבכיר ביותר בסוריה ובלבנון: זהו המפקד בכוח קודס שחוסל בדמשק\|news/world-news/middle-east/article/15526411\|1 באפריל 2024}}.}} בתגובה [[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|פתחה איראן במתקפה על ישראל]] ב-13 באפריל. ב-7 באפריל 2024 עלי אחמד חוסיין, מפקד גזרה בכוח רדואן באזור רכס רמים חוסל בסיכול ממוקד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, ליאור בן ארי\|חוסל בלבנון מפקד גזרה בכוח רדואן: "קידם שיגורים רבים לעבר ישראל" {{!}} תיעוד\|news/article/r1hmkm11lc\|8 באפריל 2024}}}} ב-16 באפריל 2024 איסמעיל יוסף באז, מפקד גזרת החוף של חזבאללה חוסל בסיכול ממוקד דרומית לצור.{{הערה\|{{סרוגים\|\|צה"ל חיסל את מפקד גזרת החוף של חיזבאללה\|922501-צהל-חיסל-את-מפקד-גזרת-החוף-של-חיזבאללה\|16 באפריל 2024}}}} עד 17 באפריל 2024 חוסלו כ-30 מפקדים בכירים בחזבאללה, מתוכם שבעה בדרג של "אלופי משנה" ומעלה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי גיא ורון\|שבעה מפקדים בדרג "אלוף-משנה": אלו בכירי חיזבאללה שחוסלו במלחמה\|ccc2599d20bee81027\|news-military/2024_q2\|17 באפריל 2024}}}} ב-23 באפריל 2024 מוחמד ח'ליל עטיה, מפקד בכוח רדואן וחסן עזקול, בכיר במערך ההגנה האווירית של חזבאללה חוסלו בסיכול ממוקד על ידי צה"ל.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן, עידן אבני\|בתוך יממה: שני מפקדים בחיזבאללה חוסלו\|news/world-news/middle-east/article/15644010\|23 באפריל 2024}}}} ב-15 במאי 2024 חסין איברהים מכי, מפקד בחזית הדרום של חזבאללה חוסל.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין ניר דבורי\|צה"ל מאשר: חיסלנו מהאוויר מפקד שטח בכיר של חיזבאללה באזור צור\|6bf3ceaef5a7f81027\|news-military/2024_q2\|15 במאי 2024}}}} בתחילת יוני 2024 חלה הסלמה בחזית הצפונית. ב-1 ביוני הסתיים גל התקפות של צה"ל שנמשך 72 שעות ובו הותקפו 40 מטרות ו-10 חוליות, לפחות 4 מחבלים של חזבאללה חוסלו בגל התקפות. במקביל חזבאללה הפיל כטמ"ם [[הרמס 900]] (כוכב) של צה"ל שפעל בשמי לבנון. ב-2 ביוני 2024 התחיל עוד גל התקפות שנמשך במהלך היום כתגובה להפלת הכטמ"ם ביום הקודם, בגל ההתקפות חוסל מחבל אחד כאשר הותקף מחסן אמצעי לחימה שהוא היה בו. ב-3 ביוני שיגר חזבאללה יותר מ-100 רקטות אל שטח ישראל, הרקטות התפוצצו ביערות שונים בצפון ישראל וגרמו לשריפות ענק בכל הצפון. כ-10,000 [[דונם]] עלו אש עד שמכבי האש וצה"ל הצליחו להשתלט על השריפות כעבור 20 שעות. בלחימה בצפון נהרגו {{אב-מחב\|חיילים בלבנון}} [[חייל]]י צה"ל, {{אב-מחב\|אזרחים בלבנון}} אזרחים ועובד זר 1. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות {{אב-מחב\|חזבאללה}} מחבלי חזבאללה, {{אב-מחב\|חמאס בלבנון}} מחבלי חמאס ו־{{אב-מחב\|גאפ בלבנון}} מחבלי ג'יהאד אסלאמי. נכון ל-12 במרץ 2024, הותקפו כ-4,500 מטרות חזבאללה.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו\|news/article/rj95g0taa\|12 במרץ 2024}}}} == לחימה בחזיתות נוספות == {{ערך מורחב\|חזיתות מלחמת חרבות ברזל}} ===יהודה ושומרון=== {{ערך מורחב\|זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל}} ====2023==== על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע כמות הפיגועים החודשית כמעט שולשה, ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו והגיעה ל-567 פיגועים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.shabak.gov.il/reports/\|כותרת=דוחות חודשיים ושנתיים של פעילות טרור באיו"ש\|אתר=אתר השב"כ}}}} בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ו[[מטוס קרב]]. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|100 ימי מלחמה בטרור - הנתונים מאחורי הפעילות באיו"ש נחשפים\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/נתוני-סיכול-טרור-איוש-יהודה-ושומרון-מלחמה-פעילות-מבצעים/\|10 בינואר 2024}}}} בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־{{אב-מחב\|פלסטינים ביהודה ושומרון}} פלסטינים. מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־{{אב-מחב\|עצורים ביהודה ושומרון}} מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/46-מבוקשים-חמאס-יהודה-ושומרון-טרור-פיקוד-מרכז-כוחות-ביטחון-צהל-שבכ-חיילים-מלחמה/\|1 בנובמבר 2023}}}} ב־19 באוקטובר נהרג לוחם [[מג"ב]] מפיצוץ [[מטען חבלה]] בזמן [[העימות במחנה הפליטים נור א-שמס]]. בעימות נהרגו 13 מחבלים. ב־27 באוקטובר הוחלט על [[הריסת בתי מחבלים\|הריסת בית]] בבעלות בכיר [[חמאס]] [[סאלח אל-עארורי\|סאלח אל־עארורי]], בכפר [[עארורה]].{{הערה\|{{ynet\|\|נחתם צו להריסת ביתו ביו"ש של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי\|news/article/hynzpyygt\|27 באוקטובר 2023}}}} צה"ל [[חבלה התקפית\|פוצץ]] את ביתו בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון\|אחרי ש"הפך למטה של השב"כ": צה"ל הרס את ביתו של סגן מנהיג חמאס\|news/article/rj8jwk0z6\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־3 בנובמבר פעל צה"ל ב[[ג'נין]] והרג מספר מחבלים.{{הערה\|שם=ה6\|{{אתר צה"ל\|\|צה"ל ושב"כ פועלים כנגד החמאס ברחבי יהודה ושומרון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/איוש-מעצרים-חמאס-טרור-מפ-גנין-כפיל-סיכול-חרבות-ברזל-יהודה-ושומרון/\|3 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=ה6}} ב־6 בנובמבר הרג כוח של ה[[ימ"מ]] ארבעה [[מחבל]]ים חמושים ב[[טול כרם]], בהם עז א-דין עוואד, מפקד [[הזרוע הצבאית של חמאס]] בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד [[גדודי חללי אל-אקצא\|גדודי חללי אל־אקצא]] בטול כרם. החוליה נהרגה כשהייתה בדרכה לבצע [[פיגוע]]. החוליה הייתה מעורבת ב[[פיגוע ירי\|פיגועי ירי]] רבים ב[[יהודה ושומרון]], וייצרה [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[רקטה\|רקטות]] לצורכי טרור.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי\|כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים בטול כרם: "היו בדרך לפיגוע"\|news/article/bj2qu00uq6\|6 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ישראל היום\|דנה בן שמעון\|תיעוד: פעילות כוחות הביטחון שהביאה לחיסול בכירי תשתית טרור ביו"ש\|news/defense/article/14793907\|6 בנובמבר 2023}}}} ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ ב[[מבצע צבאי]] [[חטיבה\|חטיבתי]] ב[[ג'נין]] שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו [[מעבדת נפץ\|מעבדות נפץ]] ו[[חמ"ל]]י [[תצפית (צבא)\|תצפית]]. על פי כתבה ב[[שיחה מקומית]], כ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.{{הערה\|{{שיחה מקומית\|אורן זיו\|"כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה\|כמו-נכבה-שנייה-800-פלסטינים-ברחו-מבתיהם\|2 בנובמבר 2023}}}} ====2024==== [[ממשלת ארצות הברית]] וממשלות נוספות הטילו [[עיצומים (יחסים בין-לאומיים)\|סנקציות]] על [[מתנחלים]] בודדים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני [[מאחזים]] בלתי חוקיים שהיו בבעלות שניים מהם.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, אלישע בן קימון\|"אלימים ומערערים את היציבות באזור": ארה"ב בסבב סנקציות שלישי נגד מתנחלים\|news/article/hj11fwqxrp\|14 במרץ 2024}}}} בבוקר 12 באפריל נעדר הנער [[רצח בנימין אחימאיר\|בנימין אחימאיר]], רועה צאן מ[[מלאכי השלום]]. יממה לאחר מכן נמצאה גופתו סמוך למאחז, ונקבע כי נרצח ב[[טרור פלסטיני\|פיגוע על רקע לאומני]]. במהלך החיפושים ולאחר איתור הנעדר תקפו קבוצות של מתנחלים יישובים פלסטיניים, הציתו בתים ורכבים ויידו אבנים במספר מקומות ברחבי יהודה ושומרון. ===זירת ים סוף=== {{ערך מורחב\|מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל}} ==== תקיפות נגד ישראל ==== [[קובץ:SoI-War 23-11-01 IDF 15-01.jpg\|270px\|ממוזער\|[[סטי"ל]] מסדרת [[סער 5]] של [[חיל הים הישראלי]] ב[[ים סוף]]]] [[קובץ:Arrow-3 Feb-25-2013.jpg\|ממוזער\|270 פיקסלים\|מיירט [[חץ 3]] עבר במלחמה [[טבילת אש מבצעית]] ורשם יירוט בכורה מוצלח, של [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]] לעבר [[אילת]]. בתמונה: שיגור חץ 3 בניסוי.]] ה[[חות'ים]], [[ארגון טרור]] [[שיעה\|שיעי]] השולט בצפון [[תימן]] ונתמך ו[[מימון\|ממומן]] על ידי [[איראן]], ומשמש להם כ[[מלחמה באמצעות שליח\|שליח במלחמותיהם באזור]], ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, ב[[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]], [[טיל שיוט\|טילי שיוט]], ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות [[הגנה אווירית]] ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות [[חיל הים האמריקאי]] פעלו ב[[ים סוף]] בתחילה להקרנת כוח ו[[הרתעה אסטרטגית]] ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה\|news/article/ryxiriagp\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־19 באוקטובר [[2023]] [[ספינת מלחמה]] אמריקאית [[קרני (DDG-64)\|USS Carney]] ששטה ב[[ים סוף]] יירטה ארבעה [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו־15 [[מל"ט]]ים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.{{הערה\|{{ynet\|\|הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות {{!}} פרטים חדשים\|news/article/bk4oefxfp\|20 באוקטובר 2023}}}} טיל נוסף יורט על ידי [[ערב הסעודית]], לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".{{הערה\|{{ynet\|\|טיל אחד יורט על ידי סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים {{!}} פרטים חדשים על הירי מתימן\|news/article/rjjhfjsft\|24 באוקטובר 2023}}}} ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב [[הים האדום]] והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני [[כטב"ם\|כטב"מים]] פגעו ב[[נואיבה]] וב[[טאבה]], [[סיני]], מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר [[אילת]]. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.{{הערה\|{{ynet\|\|כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני\|news/article/bjzaqmff6\|27 באוקטובר 2023}}}} ב־31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח [[אילת]], [[אילות]] ו[[פארק התעשייה שחורת]] על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.{{הערה\|{{ynet\|\|25 יום למלחמה, בוקר\|blogs/daywar25mor\|30 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך יורטו [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] בידי מטוסי [[לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II\|F-35I]] אדיר של [[חיל האוויר הישראלי]], ויורט [[טיל בליסטי]] באמצעות מערכת "[[חץ (טיל)\|חץ 2]]".{{הערה\|{{0404א\|\|באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף\|928081\|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|\|יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום\|87bd33626e58b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־9 בנובמבר לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר [[אילת]], הודיע [[דובר צה"ל]] כי [[טיל בליסטי]] ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב [[ים סוף]] הרחק מאילת, בידי [[מערך ההגנה האווירית\|לוחמי ההגנה האווירית]], באמצעות מערכת הגנה אווירית לטווח רחוק "[[חץ 3]]". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט ה"[[חץ 2]]" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2"\|3622616\|14 בנובמבר 2023}}}} בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת [[סער 6]] מטרה אווירית מעל מפרץ אילת.{{הערה\|{{ישראל היום\|רונית זילברשטיין\|לראשונה: מערכת כיפת ברזל ימית יירטה מטרה מעל אילת {{!}} צפו בתיעוד\|news/defense/article/15568621\|9 באפריל 2024}}}} ==== המשבר בים סוף ==== {{ערך מורחב\|המשבר בים סוף}} בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו ה[[חות'ים]] על [[הסגר (מלחמה)\|מצור ימי]] נגד ישראל והחלו בתקיפת [[צי סוחר\|אוניות סוחר]] וחטיפתן ב[[באב אל-מנדב]]. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר ב[[הים האדום\|ים האדום]] ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר [[ספינה\|ספינות]] בים האדום, רובן אינן בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,{{הערה\|1={{מעריב אונליין\|טל לב רם, אנה ברסקי\|בלב הים האדום: החותים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון\|news/military/Article-1053326\|19 בנובמבר 2023}}}} אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. [[דובר צה"ל]] הגיב לאירוע: "אירוע חמור מאוד ברמה עולמית".{{הערה\|1={{Ynet\|ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין\|החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום\|news/article/sjnihkvvp\|19 בנובמבר 2023}}}} ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר ב[[מכלית נפט]] שעשתה את דרכה מ[[המפרץ הפרסי]] לכיוון [[ים סוף]] ו[[תעלת סואץ]]. היא הותקפה על ידי [[כלי טיס בלתי מאויש]] (כטב"ם) שגרם לשריפה על ה[[סיפון (אונייה)\|סיפון]].{{הערה\|1={{סרוגים\|\|שודדי הים החות'ים חטפו עוד ספינה בים סוף\|874418-שודדי-הים-החותים-חטפו-עוד-ספינה-בים-סו\|12 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|1={{ישראל היום\|שחר קליימן\|חשש: החות'ים חטפו ספינה נוספת בים האדום\|news/world-news/middle-east/article/14937734\|12 בדצמבר 2023}}}} החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטיים.{{הערה\|{{ynet\|\|שני טילים בליסטיים וכטב"ם פגעו בספינות בים האדום, בצל הפעלת הכוח הרב-לאומי\|news/article/sjz91ftlt\|15 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|ארה"ב: החות'ים תקפו 2 ספינות באמצעות טילים בליסטיים, איש לא נפגע\|news/article/hyrrjvljp\|7 בפברואר 2024}}}} בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.{{הערה\|{{ynet\|\|לראשונה: ספינה שתקפו החות'ים טבעה בים האדום; חשש מאסון סביבתי\|news/article/s16me3eta\|2 במרץ 2024}}}} ב-26 בפברואר התפרסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-מימים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.{{הערה\|{{גלובס\|אסף גלעד\|זה היה אחד האיומים של החות'ים, אמש הוא כנראה התממש לראשונה\|1001472129\|26 בפברואר 2024}}}} בתקיפות החות'ים נהרגו 3 [[ספן\|מלחים]], 25 אזרחים נלקחו בשבי ו-2 ספינות טובעו, בנוסף נהרגו 2 חיילי צבא ארצות הברית בהגנה על הספינות. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. בנוסף למבצע שומר השגשוג ערכו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] מספר גלי תקיפות בתימן. ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית\|צבא ארצות הברית]] ו[[הכוחות המזוינים של בריטניה\|צבא בריטניה]] ב'''[[המתקפה האווירית בתימן (2024)\|מתקפה האווירית בתימן]]''' נגד החות'ים, שבמסגרתה הותקפו עשרות מטרות בבירה [[צנעא]], כולל שדה התעופה, וכן ב[[אל-חודיידה (עיר)\|אל-חודיידה]] ובערים נוספות. בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני [[מכ"ם]] ו[[טיל נגד ספינות\|טילים נגד ספינות]] שהיו מוכנים לשיגור. ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה ב'''[[מבצע קשת פוסידון]]''' שבו נערכה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ובאל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור [[טיל]]י [[BGM-109 טומהוק\|טומהוק]] לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע. ב-9 באפריל משלוח גדול של נשקים שאיראן שלח לח'ותים סוכל ונשלח לאוקראינה. ===מעורבות איראן=== {{הפניה לערך מורחב\|המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל}} איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, [[חוסיין אמיר עבדאללהיאן]], ב[[קטאר]] עם מנהיג חמאס, [[איסמעיל הנייה]],{{הערה\|{{ynet\|רויטרס\|פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן\|news/article/byliftub6\|15 באוקטובר 2023}}}} ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, [[בשאר אל-אסד\|בשאר אל־אסד]] ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, [[עלי חמינאי]] איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. [[קנצלר גרמניה]] קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.{{הערה\|{{ynet\|\|חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב"\|news/article/b1ebyciwp\|17 באוקטובר 2023}}}} איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "[[חטיבת האימאם חוסיין]]" פועלת ב[[דרום לבנון]] מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון\|news/world-news/middle-east/article/14780230\|2 בנובמבר 2023}}}} ב־5 בנובמבר הזהיר [[משרד ההגנה (איראן)\|שר ההגנה האירני]] כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".{{הערה\|[https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-says-us-will-be-hit-hard-if-no-ceasefire-gaza-tasnim-2023-11-05/ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports], [[רויטרס]], 5 בנובמבר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מ[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה בשטח סוריה]]. ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי [[טרור קיברנטי\|מתקפת סייבר]] על [[המרכז הרפואי זיו\|בית החולים זיו]]. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק רבות במדינה. בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון [[גדודי חזבאללה]], מליציה [[עיראק]]ית פרו-איראנית שיגרה [[כלי טיס בלתי מאויש\|כטב"מ]] לעבר [[אילת]] שיורט על ידי [[הכוחות המזוינים של ירדן\|צבא ירדן]] מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת [[הודו]]. בליל 1 באפריל [[2024]] הותקף מחסן ב[[בסיס אילת\|בסיס חיל הים]] באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, ליאור בן ארי\|כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילת {{!}} תיעוד\|news/article/hkrmdhvjc\|1 באפריל 2024}}}} ==== ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי ==== {{הפניה לערך מורחב\|ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי}} ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה [[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי\|התנקשות במוחמד רזא זאהדי]]. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי [[F-35I אדיר]] ששיגרו 6 [[טיל אוויר-קרקע\|טילי אוויר-קרקע]] מדויקים שפגעו רק במבנה ה[[קונסוליה]] האיראנית ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים ב[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. בתקיפה נהרג [[מוחמד רזא זאהדי]], [[מפקד (תפקיד)\|מפקד]] [[כוח קודס]] ב[[סוריה]] ו[[לבנון]], ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של [[משמרות המהפכה האסלאמית\|משמרות המהפכה האיראניים]] וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 [[איראנים]], פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 [[סורים]]. לפי פרסום של [[המרכז הסורי לזכויות אדם]] ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי [[מיליציה\|מיליציות]] סוריות פרו-איראניות ופעיל [[חזבאללה]]. [[איראן]] ו[[סוריה]] האשימו את [[ישראל]] בתקיפה, בנוסף למקורות בינלאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. [[המנהיג העליון של איראן]] [[עלי ח'אמנאי]] קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה [[טהראן]], [[תבריז]] ו[[איספהאן]], יצאו הפגנות בקריאה לנקמה. ==== התקיפה האיראנית על ישראל ==== {{הפניה לערך מורחב\|התקיפה האיראנית על ישראל (2024)}} [[קובץ:Infographic released by Israeli government of Iranian strikes on Israel.jpg\|ממוזער\|מפה שפורסמה על ידי [[דובר צה"ל\|דובר צהל]] המציגה את כלל שיגורי הטילים והמל"טים לעבר ישראל בליל המתקפה]] בליל 14 באפריל 2024 [[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|התקיפה איראן את ישראל]]. במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים, כ-130-110 [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]] ו-36 [[טיל שיוט\|טילי שיוט]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, איריס ליפשיץ קליגר\|המתקפה האיראנית החלה - מאות כטב"מים שוגרו לישראל, גם טילי שיוט\|news/article/bjyuch00gr\|13 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{ערוץ7\|עוזי ברוך\|מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן\|634795\|13 באפריל 2024}}}} החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר [[מרחב אווירי\|המרחב האווירי]] של מדינת ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. [[נמל התעופה רמון]] נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים – מדגמי [[ח'ייבר שכן]], [[שיהאב-3]] ו[[עימאד]] – ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור [[באר שבע]] ו[[הנגב]], [[רמת הגולן]], [[ירושלים]], [[יהודה (חבל ארץ)\|יהודה]], [[השומרון]] ועוד. במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם '''מבצע מגן ברזל''',{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת\|news/israel/Article-1092250\|15 באפריל 2024}}}} יירטו [[מערך ההגנה האווירית\|כוחות ההגנה]] של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת [[ארצות הברית]], 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, [[בריטניה]], [[צרפת]], [[ירדן]]{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן\|news/article/h1brz9dea\|13 באפריל 2024}}}} ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי [[מערך ההגנה האווירית\|מערכות ההגנה האוויריות]] הישראליות בהובלת מערכת [[חץ (מערכת נגד טילים)\|החץ]]. פגיעות בודדות זוהו ב[[בסיס נבטים]]{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|דובר צה"ל בנבטים: הבסיס נפגע, אבל מתפקד\|news/israel/Article-1092270\|15 באפריל 2024}}}} עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב [[החרמון]], ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה ב[[הפזורה הבדואית\|פזורה הבדואית]] בנגב כתוצאה משברי יירוט.{{הערה\|{{כלכליסט\|\|מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל\|local_news/article/hygslvog0\|14 באפריל 2024}}}} ==== תגובת ישראל למתקפה האיראנית ==== {{הפניה לערך מורחב\|התקיפה הישראלית באיראן (2024)}} עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] קרא ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ב[[שיחת טלפון]] שלא לתקוף ב[[איראן]],{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארה"ב לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה\|3657887\|14 באפריל 2024}}}} ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ ל[[ישראל]] "להאט את הקצב ולחשוב היטב".<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/national-security/2024/04/14/biden-netanyahu-israel-iran/\|כותרת=Biden counsels Netanyahu to ‘slow things down’ after Iranian attack}}</ref> בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, [[ג'ייק סאליבן]], כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-[[G7]] שצפויות להצטרף למהלך.{{הערה\|{{עכשיו 14\|שמעון הללי\|זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית\|גייק-סאליבן-ארצות-הברית-תטיל-סנקציות\|17 באפריל 2024}}}} גם [[האיחוד האירופי]] הצטרף.{{הערה\|{{ynet\|\|בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן\|news/article/skif9taer\|17 באפריל 2024}}}} ב-19 באפריל [[2024]], בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, הגיבה ישראל בתקיפה של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן ב[[אספהאן]] וב[[נתנז]], וב[[עיראק]]. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת [[טיל קרקע-אוויר\|טילי קרקע-אוויר]] מסוג [[S-300]] האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.{{הערה\|{{mako\|\|גורמים ישראליים אישרו: ישראל תקפה באיראן\|ec6fd3a3fc3fe81027\|news-military/2024_q2\|19 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|מסר ישראלי גם לרוסיה? צילומי לוויין מעידים על נזק לסוללת S-300 בתקיפה באיראן\|news/article/hy5i11x1111a\|20 באפריל 2024}}}} ב-24 באפריל דווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר הריגת חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.{{הערה\|{{mako\|אסף רוזנצוייג\|דיווח: מחשש לתקיפות ישראליות - איראן הסיגה את כל אנשיה מדרום סוריה\|fbd9df007bf0f81027\|news-world/2024_q2\|24 באפריל 2024}}}} '''חיסול סעיד אבייר וההאצה של שליחת הנשקים''' ''כבר לאחר תחילת המלחמה איראן התחילה לשלוח כמויות עצומות של נשקים לארגונים שלה, ולאחר המתקפה הישראלית באיראן, איראן התחילה לשלוח אפילו יותר נשקים.'' איראן התחילה לשלוח נשקים לאזור היהודה והשומרון מגבול ירדן באמצעות מבריחים בדואים ודרך הגבול עם סוריה, שם ישראל התחילה לסכל את המשלוחים, כחלק מניסיונות הסיכול ב2 ביוני 3 חודשים לאחר התקיפה באיראן, ישראל הפציצה מפעל נחושת באזור חלב בסוריה, בהפצצה חוסל סעיד אבייר שהוא יועץ צבאי של משמרות המהפכה שהיה אחראי על משלוחים ללבנון. בנוסף ישראל הפציצה משלוחים שהיו בדרך ללבנון, מה שגרם לאיראן לשלוח עם המשלוחים חיילים של משמרות המהפכה לשמור עליהם. בנוסף לכך איראן התחילה לשלוח משלוחים יותר גדולים של נשקים לח<nowiki>'ותים, עקב זה ב9 באפריל, 2024 צבא ארה''ב תפס משלוח גדול של נשקים, את המשלוח צבא ארה''</nowiki>ב שלח לאוקראינה. ===תקיפת בסיסים אמריקאיים=== ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון [[עיראק]] ובמזרח [[סוריה]] על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות [[אסלאם שיעי\|שיעיות]] פרו-איראניות ותומכות משטר [[בשאר אל-אסד\|אסד]]. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.{{הערה\|{{גלובס\|מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד\|מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל\|1001460974\|25 באוקטובר 2023}}}} במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.{{הערה\|שם=סמואלס\|{{הארץ\|בן סמואלס\|ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו\|0000018b-b290-dea2-a9bf-f29e7d300000\|9 בנובמבר 2023}}}} בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.{{הערה\|שם=סמואלס}} צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו ב[[בגדאד]] בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית [[תנועת א-נוג'בא\|א-נוג'בא]] ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד [[אל-חשד א-שעבי]] בבגדאד. ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים ב[[גבול ירדן–סוריה]], נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.{{הערה\|{{mako\|\|3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן"\|598706f9b515d81026\|news-world/2024_q1\|28 בינואר 2024}}}} נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים ב[[סוריה]] ו[[עיראק]]. ==אבידות== === נפגעים === ==== נפגעים ישראלים וזרים בישראל ==== [[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 01.jpg\|ממוזער\|הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים]] במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־{{אב-מחב\|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי [[משטרת ישראל]] ועשרה אנשי [[שירות הביטחון הכללי]].{{הערה\|{{החדשות 13\|\|לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם"\|item/news/politics/security/day-6-903746614\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/14-kids-under-10-25-people-over-80-up-to-date-breakdown-of-oct-7-victims-we-know-about/\|הכותב=צוות "זמני ישראל"\|כותרת=14 ילדים בני פחות מ-10, 25 קשישים בני יותר מ-80: מידע עדכני על קורבנות השביעי באוקטובר הידועים\|אתר=[[The Times of Israel]]}}}} בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים [[אמריקאים]], [[צרפתים]], [[ארגנטינאים]], [[תאילנד]]ים, [[נפאל]]ים, [[אוקראינים]] ואזרחי מדינות נוספות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים\|news/article/skh001wewp\|8 באוקטובר 2023}}}} מעדויות חיילים וכוחות [[זק"א]], ההרג רובו בוצע בירי. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של [[עריפת ראש]]ים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ב[[רימון יד\|רימונים]] ושריפת גופות.{{הערה\|{{mako\|רועי אבן\|העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים"\|cdbeed08ded1b81027\|culture-articles\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=זקא1\|{{mako\|שרי שיין\|אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות"\|1b6e5c366dd1b81027\|health-magazine/articles\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו"\|news/israel/Article-1044296\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{INSS\|פנינה שרביט ברוך ותמי קנר\|המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים\|sword-of-iron-law\|מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התגלו עדויות למקרי [[אונס]] ו[[התעללות מינית]] בנשים בטרם נרצחו.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום\|news/israel/Article-1043930\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן\|העדויות המזעזעות של מפקד יחידות מיוחדות בזק"א: "אנחנו מחזיקים בתמונות קשות"\|news/article/rjbc8iuht\|30 בנובמבר 2023}}}} פעולות הטבח תועדו ב[[שידור חי]] ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.{{הערה\|שם=וואלה542\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו"\|3615542\|12 באוקטובר 2023}}}} בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד {{אב-מחב\|חיילים בעזה}} חיילי צה"ל, בהם {{אב-מחב\|חיילים ביהודה ושומרון}} שנפלו במהלך פיגועים ופעולות ב[[יהודה ושומרון]], ו־{{אב-מחב\|חיילים בלבנון}} שנפלו בתקיפות חזבאללה ב[[גבול ישראל–לבנון]]. {{אב-מחב\|אזרחים בלבנון}} אזרחים ישראלים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד. יותר מ־{{אב-מחב\|פצועים ישראלים}} פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים [[המרכז הרפואי סורוקה\|סורוקה]],{{הערה\|{{בחדרי חרדים\|ראובן כספי\|התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים\|1607756\|20 באוקטובר 2023}}}} [[המרכז הרפואי קפלן\|קפלן]], [[המרכז הרפואי שמיר\|שמיר]], [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר\|שיבא]], [[מרכז רפואי ברזילי\|ברזילי]], [[המרכז הרפואי רבין\|בילינסון]], [[המרכז הרפואי וולפסון\|וולפסון]] ו[[המרכז הרפואי איכילוב\|איכילוב]]. ===== החטופים ===== {{ערך מורחב\|החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)}} [[קובץ:Iron Swords 141023 Kirya Bring The Home 02.jpg\|ממוזער\|כרזות של משפחות החטופים על קיר [[הקריה]], 14 באוקטובר]] [[קובץ:Flower seedlings in the form of Yellow ribbon, at the Open University of Israel.jpg\|ממוזער\|שתילי פרחים בצורת [[סרט מודעות צהוב]] [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|למען החטופים בעזה]], בגינת הקמפוס של [[האוניברסיטה הפתוחה]] ברעננה]] {{אב-מחב\|חטופים במתקפת הפתע}} נחטפו ל[[רצועת עזה]], בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר"\|blogs/gazawar10mor/article/s1sgk11izp\|16 באוקטובר 2023}}}} באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה\|616959\|16 באוקטובר 2023}}}}{{דרושה הבהרה\|בלבול בתאריכים, לא ברור מאיזה תאריך כל דיווח}} ב־8 באוקטובר הוקם [[מטה משפחות החטופים והנעדרים]] על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה. לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה [[שחרור חטופים וגופות חטופים במלחמת חרבות ברזל\|שוחררו]] 112 חטופים. בנוסף, עד מאי 2024, הושבו ארצה גופותיהם של עוד 19 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי). [[איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל]] פנו לנשיאת [[הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום\|הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום]] ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על [[אונס]] ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.{{הערה\|{{כאן\|ורד פלמן\|ישראל במלחמה {{!}} הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום\|564511\|11 באוקטובר 2023\|content}}}} מערך הרפואה ב[[מטה משפחות החטופים והנעדרים]] פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.{{הערה\|{{כאן\|נוב ראובני קטי דור\|לאחר המסמך המטלטל של עדויות החטופים: במשרד הבריאות שוקדים על דוח נפרד\|649370\|10 בדצמבר 2023}}}} לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.{{הערה\|[https://www.timesofisrael.com/at-least-10-freed-hostages-were-sexually-abused-by-hamas-in-captivity-doctor-says/ At least 10 freed hostages were sexually abused in Hamas captivity, doctor says], The Times of Israel, 6 December 2023\|כיוון=שמאל}} בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה. ==== נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים ==== על פי נתוני [[דובר צה"ל]], עד כה נהרגו מעל {{אב-מחב\|מחבלים}} מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל {{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} עצורים ושבויים. מתוכם מעל {{אב-מחב\|מחבלים בעזה}} מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל {{אב-מחב\|מחבלים במתקפת הפתע}} [[מחבל]]ים מעזה נהרגו בשטח [[ישראל]] בעקבות מתקפת הפתע. ב[[יהודה ושומרון]] נהרגו מעל {{אב-מחב\|פלסטינים ביהודה ושומרון}} מחבלים. מקורות ישראליים העריכו ש[[חמאס]] מסתיר הרוגים רבים שלו, ו[[משרד הבריאות של רצועת עזה]] אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.{{הערה\|שם=WP חמאס מסתיר\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-hamas-manipulates-gaza-fatality-numbers-examining-male-undercount-and-other\|כותרת=How Hamas Manipulates Gaza Fatality Numbers: Examining the Male Undercount and Other Problems {{!}} The Washington Institute\|אתר=www.washingtoninstitute.org\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-03-12}}}} במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון [[הארץ]], בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה\|0000018e-9035-d9a4-a7bf-dc7d839e0000\|31 במרץ 2024}}}} מאידך, תיעודים אחרים חשפו כי יש חלק ממחבלי חמאס המתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.{{הערה\|{{JDN\|\|התיעוד של חמאס חושף: זו הסיבה למספר האזרחים ההרוגים בעזה • צפו\|2199252}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|Qk7IKvIROXk\|שם=Hamas Fighting in Civilian Clothes {{!}} Compilation\|אורך=10:00\|ערוץ=Israel Defense Forces}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|g7gasuq-438\|שם=Why Hamas Wears T-Shirts & Jeans in Combat\|אורך=00:40\|ערוץ=Israel Defense Forces}}}} לפי [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]], מעל {{אב-מחב\|הרוגים פלסטינים}} [[פלסטינים]] נהרגו. מספר הפצועים עלה על {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים}}.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.unocha.org/publications/report/occupied-palestinian-territory/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-165-enhe\|כותרת=Hostilities in the Gaza Strip and Israel\|אתר=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים\|תאריך=19.5.2024}}</ref> לפי [[משרד הבריאות של רצועת עזה]] שבשליטת החמאס, מספר ההרוגים ב[[רצועת עזה]] עומד על מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} פלסטינים, ביניהם לפחות 15,002 קטינים, 10,000 נשים, 1,049 קשישים, 492 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-153 עובדי האומות המאוחדות. ב-8 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר ההרוגים שזוהו (identified) ברצועת עזה – נכון ל-30 באפריל – עומד על 24,686. סוכנות האו"ם דיווחה כי מספר הנשים שזוהו עומד על 4,959, ומספר הילדים שזוהו על 7,797. הסוכנות הבהירה כי המספר הכולל של ההרוגים עומד על כ-35,000, מתוכם כ-9,900 נשים ו-14,500 ילדים.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.nbcnews.com/news/world/gaza-death-toll-ocha-un-confusion-anger-rcna151934\|כותרת=U.N.'s new breakdown of Gaza death toll sparks confusion and anger\|אתר=NBC News\|תאריך=2024-05-14\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-19}}</ref><ref>{{Cite news\|title=UN denies Gaza death toll of women and children has been revised down\|url=https://www.theguardian.com/world/article/2024/may/13/gaza-ministry-revises-figures-for-women-and-children-killed\|work=The Guardian\|date=2024-05-14\|access-date=2024-05-19\|issn=0261-3077\|language=en-GB\|first=Peter\|last=Beaumont\|first2=Julian\|last2=Borger}}</ref><ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cnn.com/2024/05/13/middleeast/death-toll-gaza-fatalities-un-intl-latam/index.html\|הכותב=Abeer Salman, Richard Roth, Jeremy Diamond, Sugam Pokharel\|כותרת=UN says total number of deaths in Gaza remains unchanged after controversy over revised data\|אתר=CNN\|תאריך=2024-05-13\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-19}}</ref> מעל ל-{{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} פלסטינים נעדרים מתחת להריסות המבנים. אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו ל[[ממשל חמאס ברצועת עזה\|ממשל חמאס]], ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות, ועלול להיות שגוי,{{הערה\|{{ישראל היום\|דוד ברון\|ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה\|news/world-news/middle-east/article/15388434\|8 במרץ 2024}}.}}{{הערה\|שם=WP חמאס מסתיר}} אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם [[הקבינט של ארצות הברית]], [[האומות המאוחדות]] ו[[ארגון הבריאות העולמי]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/world/2023/10/24/gaza-death-toll-palestinian-health-ministry/\|הכותב=אדם טיילור\|כותרת=למה סוכנויות ידיעות והאו"ם מסתמכים על משרד הבריאות של עזה במספרי הרוגים\|אתר=[[וושינגטון פוסט]]\|תאריך=23 בנובמבר, 2023\|שפה=[[אנגלית]]}}}} לטענת גורם ב[[אגף המודיעין\|מודיעין]], מקורות בצה"ל משתמשים בדיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה בתור "הערכת חסר" (חסם תחתון), ומניחים שהמספר האמיתי גבוה יותר וכולל גם גופות שטרם נמצאו או נקברו. מ[[דובר צה"ל]] נמסר כי הם אינם מתייחסים לטענות.<ref name=":5">{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mekomit.co.il/הצבא-בדק-ומצא-שדיווחי-ההרוגים-במשרד-הב/\|הכותב=יובל אברהם\|כותרת=הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים\|אתר=שיחה מקומית\|תאריך=2024-01-24\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2024-05-16}}</ref> גורמים בישראל, ואף [[נשיא ארצות הברית\|הנשיא האמריקאי]] [[ג'ו ביידן]], הטילו ספק בנתונים הפלסטיניים. פרופ' [[קובי מיכאל]], חוקר בכיר ב[[המכון למחקרי ביטחון לאומי\|מכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל]] (INSS), טען כי אין הבדל בין משרד הבריאות של רצועת עזה לבין ארגון הטרור חמאס, ולכן "מהימנות דיווחיו לא רק שמוטל בספק, אלא שקרית בעליל".<ref name=":5" /> ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|חזית הלבנונית]], נהרגו לפחות {{אב-מחב\|חמאס בלבנון}} מחבלים מ[[חמאס]] ו־{{אב-מחב\|גאפ בלבנון}} מחבלים מה[[גא"פ]]. חזבאללה הודה ב־{{אב-מחב\|חזבאללה}} הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל {{אב-מחב\|חזבאללה לפי צהל}} מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל {{אב-מחב\|אמל}} פעילים צבאיים במפלגת [[אמל]] נהרגו. מעל {{אב-מחב\|סורים}} מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות ב[[סוריה]] בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11\|breaking-news/Article-1047380\|25 באוקטובר 2023}}}} === הרס רכוש והשפעות כלכליות=== ==== ישראל ==== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=צבא וביטחון}} [[קובץ:Disaster Victim Identification after 2023 Hamas attack on Israel (ZAKA1081).webm\|ממוזער\|דובר [[זק"א]] מציג את הרס המבנים לאחר [[הטבח בכפר עזה]], 12 בנובמבר 2023]] [[קובץ:100826 nir oz - photos from the black sabbath PikiWiki Israel.jpg\|ממוזער\|תמונת ההרס הברוטלי בניר עוז לאחר [[הטבח בניר עוז]], נובמבר 2023]] במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.{{הערה\|{{גלובס\|דובי בן גדליהו\|מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים\|1001462172\|10 בנובמבר 2023}}}} נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.{{הערה\|זיו גולדפישר, [https://magdilim.co.il/251020231349-2/ 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים], באתר Magdilim,{{כ}} 25 באוקטובר 2023}} עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.{{הערה\|{{כלכליסט\|\|מתחילת המלחמה - 10,000 שיגורים מעזה; כמה יירוטים באזור אילת\|local_news/article/rjqa91q7a\|9 בנובמבר 2023}}}} ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.{{הערה\|{{TheMarker\|רותם שטרקמן\|1.5 מיליון שקל לבית, 90 אלף שקל לתכולה שלו. מאחורי הקלעים של קרן מס רכוש\|0000018b-fb99-d330-a9bb-ffdf54200000\|24 בנובמבר 2023}}}} ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים רבים. כן נגרם נזק כבד למפעלים רבים. במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה{{הערה\|1={{קישור כללי\|כתובת=https://baliletayel.co.il/2023/10/10/מלחמת-יום-הכיפורים-מתקפת-הפתע-של-החמאס/\|כותרת=מלחמת יום הכיפורים מול מתקפת הפתע של החמאס בעוטף עזה\|אתר="בא לי לטייל"}}}} והעלו אותם באש.{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|דרך המוות: עדות אילמת מאתר המסיבה שהפך לזירת הטבח הקשה בתולדות בישראל\|news/local/article/14684981\|8 באוקטובר 2023}}}} מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.{{הערה\|1={{Mako\|דרור ניר קסטל\|"הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה"\|7d35cee46a75b81026\|finances-special\|22 באוקטובר 2023}}}} על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.{{הערה\|{{גלובס\|יובל ניסני\|עם נזקים של חצי מיליארד שקל לפחות: זה המקום הכי מופגז היום בישראל\|1001466173\|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{TheMarker\|עדי דברת\|"הצפון מדמם בלי שבכלל נפתחה חזית צפונית באופן רשמי, וזה מטריד מאוד"\|0000018c-a77c-d7f7-a7ce-ff7d8fa70000\|27 בדצמבר 2023}}}} ===== בחקלאות ===== במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי ה[[חקלאות]] ביישובי העוטף, ביניהם [[שדה חקלאי\|שדות]], [[רפת]]ות, תשתיות חקלאיות שונות, [[לול]]ים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר ה[[חשמל]] ואספקות ה[[מים]] הסדירים, מה שגרם לקשיים רבים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.{{הערה\|1={{Ynet\|מתן צורי\|החקלאים שנשארו בעוטף עזה: "בנוסף לאסון, יהיה נזק של עשרות מיליונים"\|economy/article/rjqfab11ba\|9 באוקטובר 2023}}}} בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על [[החקלאות בישראל\|ענף החקלאות]]. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.{{הערה\|1={{ערוץ7\|יוסף ארנפלד\|בוכים על חלב שנשפך\|619401\|9 בנובמבר 2023}}}} ==== רצועת עזה ==== {{הפניה לערך מורחב\|המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}[[קובץ:Damage in Gaza Strip during the October 2023 - 29.jpg\|ממוזער\|250px\|הריסות בשכונת [[א-רימאל]] ב[[עזה]] בעקבות תקיפות צה"ל]] ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]] שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.{{הערה\|[https://tass.com/world/1694583 At least 30% of all housing units in Gaza Strip destroyed or damaged — UN], Tass, October 20, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם ב[[מכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר]], על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון [[רצועת עזה]] נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.{{הערה\|[https://www.newarab.com/news/gaza-42-housing-units-destroyed-damaged-israel Gaza: 42% of housing units destroyed or damaged in Israeli attacks, UN says], October 22, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=Israel-Hamas War\|אתר=\|תאריך=25 באוקטובר 2023\|כתובת=https://www.wsj.com/livecoverage/israel-hamas-war-palestinians-news/card/at-least-45-of-housing-units-destroyed-or-damaged-in-gaza-ivl62BFnzTgT7qkzoeS1}}}} ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Al Jazeera\|כותרת=Israeli bombardments damage more than half of Gaza’s housing units\|אתר=Al Jazeera\|תאריך=10 בנובמבר 2023\|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2023/11/10/israeli-bombardments-damage-more-than-half-of-gazas-housing-units}}\|כיוון=שמאל}} ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.{{הערה\|[https://www.middleeastmonitor.com/20231120-hamas-israeli-attacks-targeted-60-per-cent-of-residential-units-in-gaza/ Hamas: Israeli attacks targeted 60% of residential units in Gaza], Middle East Monitor, November 20, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה\|[https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/shelter-crisis-joint-advocacy-statement-24th-november-2023 Shelter in Crisis: Joint Advocacy Statement - 24th November 2023], Reliefweb\|כיוון=שמאל}} ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=CNN\|כותרת=Map: Thousands of homes in Gaza are damaged or destroyed. See the destruction.\|אתר=CNN\|תאריך=30 בנובמבר 2023\|כתובת=https://edition.cnn.com/interactive/2023/middleeast/map-humanitarian-aid-water-power-hospitals-gaza-strip-dg/}}\|כיוון=שמאל}} ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Jake Epstein\|כותרת=Researchers mapped the damage in Gaza, and more than a third of the buildings have been wrecked as the war moves south\|אתר=Insider\|תאריך=20 בדצמבר 2023\|כתובת=https://www.businessinsider.com/researchers-mapped-gaza-damage-buildings-destroyed-israel-hamas-2023-12}}\|כיוון=שמאל}} דו"ח של [[הבנק העולמי]] מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.{{הערה\|{{זמן ישראל\|תני גולדשטיין\|45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים\|457164\|21 בינואר 2024}}}} ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס (באורך של כ-600 ק"מ) הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות.{{הערה\|{{ynet\|\|דיווח: רוב מנהרות חמאס לא נפגעו, תוכנית "אטלנטיס" להצפתן - לא מספיק יעילה\|news/article/ry00006wq9a\|28 בינואר 2024}}}} על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.{{הערה\|שם=מוחמד לעבאס\|{{הארץ\|ג'קי חורי\|מוחמד מוסטפא הציג לעבאס את הממשלה הפלסטינית החדשה בגדה\|0000018e-8690-d641-abee-cfb7df4f0000\|22:49 • 28 במרץ 2024}}}} ===יהודה ושומרון=== על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה.{{הערה\|שם=מוחמד לעבאס}} הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר. == טקטיקה ואמצעי לחימה של צה"ל == === טקטיקה ושיטות לחימה === [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 06.webm\|ממוזער\|thumbtime=1\|פעילות כוחות היבשה של [[צה"ל]] בצפון [[רצועת עזה]]. ניתן לראות [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] [[חישוף\|מחשפים]] את השטח לקראת התמרון הקרקעי.]] [[קובץ:Swords-of-Iron - Merkava Mk 4M 01.jpg\|ממוזער\|250px\|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]] עם "פרגולה" או גגון נגד [[רחפן\|רחפנים]].]] [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-11-16.jpg\|ממוזער\|250px\|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] מהווים כלי מרכזי ב[[התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון הקרקעי ברצועת עזה]], הן בהגנה והן בהתקפה.]] [[קובץ:SoI - Oketz and D9 - 2024-01-14.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחמי [[יחידת עוקץ]] ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9]] [[פריצת ציר\|פותחים ציר]] בלב שטח בנוי, 14 בינואר 2024]] [[קובץ:SoI - IDF Warriors and Snipers - 2024-01-14.jpg\|ממוזער\|250px\|[[צליפה בצה"ל\|צלף]] [[רמינגטון M24\|M24]] ו[[נגב (מקלע)\|נגביסט]] של צה"ל מספקים [[אש חיפוי]] מגג מבנה, 14 בינואר 2024]] [[קובץ:Iron Swords-98th Paratroopers Division-Magln-0006.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחמי [[יחידת מגלן]] נלחמים בסמטאות [[ח'אן יונס]].]] ב־26 באוקטובר החל [[צה"ל]] ב[[פשיטה\|פשיטות קרקעיות]] לפאתי [[רצועת עזה]]. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.{{הערה\|שם=טל לב רם הושלם פירוק}} כעבור כשבוע החל צה"ל ב[[התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון קרקעי]] מלא, שבו כוחות [[קומנדו]], [[חיל הרגלים]], [[חיל השריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]] נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם באופן רגלי וממוכן{{ביאור\|שם=טיהור}} תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור רבות. בתמרון נעשה שימוש רב ב[[רכב קרבי משוריין\|כלים משוריינים כבדים]] בהם [[נגמ"ש מרכבה]] (נמ"ר), [[נמ"ר הנדסי]] ו[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]], שלושתם מצוידים ב[[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)\|מעיל רוח]]" שמיירטת [[טיל נגד טנקים\|טילי נ"ט]]. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי [[מרכבה סימן 3]], [[נגמ"ש]]י [[אכזרית]] ו[[רכב הנדסה קרבית]] [[פומ"ה]], וכן בנגמ"ש ה[[איתן (נגמ"ש)\|איתן]] האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי [[לוחם\|לוחמי]] [[חי"ר]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית\|לוחמי הנדסה]] שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות. כחלק מ[[מאמץ התמרון\|התמרון הקרקעי]] וה[[לוחמה בשטח בנוי\|לחימה בשטח הבנוי]] נעשה [[דחפור די-9 בשירות צה"ל#דחפור די־9 במלחמת חרבות ברזל\|שימוש רב]] ב[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם ל[[פריצת צירים]] ופיצוץ [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע [[ריכוך ארטילרי]] באמצעות [[חיל התותחנים]] וכתישת [[ביצורים]] ומטרות טרור באמצעות [[תקיפה אווירית\|הפצצה]] על ידי [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]]. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את ה[[אספלט]] מה[[כביש]]ים על מנת לחשף ולנטרל [[מטען גחון\|מטעני גחון]] שהטמינו המחבלים.{{הערה\|שם=דבורי-1-נוב\|{{mako\|ניר דבורי\|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה\|82353112c4a8b81027\|news-columns/2023_q4\|1 בנובמבר 2023}}}} בנוסף, הדחפורים מבצעים [[חישוף]] בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור [[משגר רקטות\|משגרי רקטות מוטמנים]] ופירי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]].{{הערה\|שם=כוח-המחץ\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|"כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים\|3619960\|2 בנובמבר 2023}}.}} [[פלס (מקצוע צבאי)\|פלס]]י [[חיל ההנדסה הקרבית]] ניהלו קרבות מול המחבלים בלחימה רגלית וממוכנת, אספו אמצעי לחימה רבים, מודיעין צבאי, [[הריסת מבנים בפעילות מבצעית של צה"ל\|השמידו מבני ותשתיות טרור רבים]] באמצעות [[חבלה התקפית]]: [[פיצוץ]] ממוקד באמצעות [[חומר נפץ]], [[מוקש]]ים ישנים ומטעני הריסה. [[יהל"ם]], היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של [[לוחמת מנהרות]]. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי [[פלגה (יחידה מובחרת)\|פלגות]] [[סמו"ר]], איתרו והשמידו מנהרות רבות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת [[מודיעין קרבי]] והן לשם [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל\|מאמץ ההסברה]]. כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר ולוחמי ההנדסה תוקפים באש [[נק"ל]] ו[[מקלע]]ים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ מ[[מטול רימונים M203]] ובנוסף לוחמי הח"יר השתמשו בשיגור [[רקטת כתף\|רקטות כתף נגד מבנים]]; נעשה שימוש רב ב[[צליפה בצה"ל\|צלפים]] של חי"ר ו[[יחידות מובחרות בצה"ל\|קומנדו]], שהציבו [[מארב]]ים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("[[נוהל אלמנת קש\|אלמנת קש]]") והרגו מחבלים רבים ב[[צליפה]] מדויקת;{{הערה\|שם=צלפים-שי-לוי-1\|{{mako\|שי לוי\|סיכלו מתקפת נוח'בה בחסות החשיכה: הצצה לפעילות הצלפים של צה"ל בעזה\|7dac72b8d15fd81027\|pzm-magazine\|1 במרץ 2024}}.}} כוחות [[חיל השריון]] תוקפים באמצעות [[טנק]]ים בירי פגזי "[[חצב (פגז)\|חצב]]" ו"[[כלנית (פגז)\|כלנית]]" מ[[תותח טנק\|תותח הטנק]] אך גם בירי מקלעים באמצעות ה[[בראונינג 0.5]] וה[[מאג]]. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות ל[[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות מערכת [[צי"ד]] 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות [[חימוש מונחה מדויק]] שמשוגר על ידי מטוסי קרב, [[מסוק קרב\|מסוקי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כלי טיס בלתי מאוישים]]. חוליות נ"ט עם [[קורנט (טיל)\|טילי קורנט]] על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "[[רומח (רקטה)\|רומח]]" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם [[רחפן\|רחפנים]] תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם [[מיגון]], [[לוחמה אלקטרונית\|שיבוש]] ו[[יירוט]].{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה\|news/article/sj8cva0ma\|1 בנובמבר 2023}}}} כלקח מ[[מלחמת אוקראינה–רוסיה]] הותקנו על כלי רכב משוריינים רבים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.{{הערה\|{{ישראל דיפנס\|עמי רוחקס דומבה\|שנתיים לתוך המלחמה באוקראינה: גם בישראל התאימו רשתות לטנקים נגד רחפנים\|60141\|31 באוקטובר 2023}}.}} חיל האוויר הישראלי ו[[יחידה 5252]] של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג [[הרמס 450]] "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן ב[[גבול ישראל–לבנון]]. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.{{הערה\|{{mako\|שי לוי\|היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד"\|5676d6dc103db81027\|pzm-soldiers\|15 בנובמבר 2023}}}} עם פריצת המלחמה ופתיחת [[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|החזית הצפונית]] בעקבות תקיפות [[חזבאללה]] את ישראל, החריפה ישראל את [[הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה\|תקיפותיה בסוריה]] והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.{{הערה\|{{mako\|אסף רוזנצוייג\|ישראל בגל תקיפות חסר תקדים בסוריה: הותקפו משאיות ותשתיות שסיפקה איראן\|92e9ea45379ec81026\|news-world/2024_q1\|8 בינואר 2024}}.}} [[ג'ון ספנסר (קצין אמריקאי)\|ג'ון ספנסר]] {{אנ\|John Spencer (military officer)}}, ראש תחום [[לוחמה בשטח בנוי\|לוחמה אורבנית]] ב[[וסט פוינט\|ווסט פוינט]] ([[האקדמיה הצבאית של ארצות הברית]]), שיבח את הישגי צה"ל ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|לחימה ברצועת עזה]] וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של [[לוחמה בשטח בנוי\|קרבות בולטים בשטח בנוי]] שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.{{הערה\|שם=ספנסר-וול-סטריט\|{{מקור ראשון\|כתב מקור ראשון\|הוול סטריט ז'ורנל: ישראל מנצחת במלחמה\|news/730583\|6 בפברואר 2024}} ([https://www.wsj.com/articles/israels-untold-gaza-progress-hamas-war-4bc62196 המאמר המקורי באנגלית ב-WSJ]).}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|סוכנויות הידיעות\|מומחה אמריקאי על הלחימה בעזה: "קצב ההתקדמות מהיר באופן היסטורי"\|news/military/Article-1071862\|29 בינואר 2024}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|\|מהר יותר מארה"ב ומרוסיה: ההישג חסר התקדים של ישראל במלחמה\|news/military/Article-1075196\|11 בפברואר 2024}}.}}{{הערה\|{{יוטיוב\|kL7uD2T1QlA\|שם="מהיר באופן היסטורי": המומחה האמריקני ללוחמה בשטח בנוי נדהם מההישגים של צה"ל\|אורך=04:00\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=1 בפברואר 2024}}.}} === אמצעי לחימה === במהלך מלחמת חרבות ברזל, [[אמצעי לחימה]] רבים עברו [[טבילת אש מבצעית]]. באוקטובר 2023 [[נגמ"ש]] ה"[[איתן (נגמ"ש)\|איתן]]" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור [[זיקים]] באמצעות ירי [[מקלע]]ים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים\|3617021\|18 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וידאו}}{{אתר צה"ל\|\|הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/נגמש-איתן-נכנס-לפעולה-מלחמה-חיסול-מחבלים/\|19 באוקטובר 2023}}}} במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[פצצת מרגמה]] "[[עוקץ פלדה]]" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת [[סער 6]] באמצעות [[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History\|en/mini-sites/hamas-israel-war-october-2023/general-articles/idf-commando-soldiers-conduct-first-operational-use-of-the-new-iron-sting-weapons-system-in-history/\|14 באוקטובר 2023}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית\|135457\|16 באוקטובר 2023}}}} כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "[[רומח (רקטה)\|רומח]]" ממשגר [[משגר רקטות M-270 MLRS\|מנתץ]] לעבר [[מטרה צבאית]] של [[חמאס]] בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם ב[[משגר רקטות "להב"]] על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש [[רקטת כתף\|טילי כתף]] אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־[[M72 לאו]] וה[[מטאדור (רקטה)\|מטאדור]]. בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע [[נגב NG7]] (מכונה בצה"ל "[[נגב 7]]"), ב[[כוונת]] "[[פגיון (כוונת)\|פגיון]]" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) וב[[אמצעי ראיית לילה\|אמצעי ראיית הלילה]] "עידו".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|טילי כתף עוצמתיים מארה"ב ומקלע קטלני: הנשקים שעוברים טבילת אש בעזה\|news/article/h1dbdeqsa\|28 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=נשק-צהל-1\|{{אתר צה"ל\|\|אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/אמלח-חדש-נכנס-לשימוש-מבצעי-אמצעי-לחימה-חדשים-מובצעו-רצועת-עזה-מלחמה-נגב-7-אמרל-עידו-טילי-כתף-חולית-יתד-נגמש-איתן-כוונת-פגיון-מיירט-חץ-3-טייפון-פצמר-עוקץ-פלדה/\|30 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הפעיל באופן נרחב [[צליפה בצה"ל\|צלפים]] שהיו חמושים ב-[[רמינגטון M24\|M24 צה"לי משודרג]], [[ברק (רובה)\|ברק 338]], [[בארט MRAD]] ו[[בארט REC10]] המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים ב[[צליפה\|ירי מדויק]].{{הערה\|שם=צלפים-שי-לוי-1}} יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|ארנולד נטייב\|היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה\|news/israel/Article-1056089\|30 בנובמבר 2023}}}} במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "[[בארי (כלי רכב)\|בארי]]". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב ב[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"[[פנדה (דחפור D9T)\|פנדה]]" – דחפור D9 [[רובוט צבאי\|רובוטי]] [[כלי רכב בלתי מאויש\|נשלט מרחוק]].{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|נגמ"ש בשלט רחוק, D-9 בלי נהג ורחפן יורה: אלה הכלים הלא-מאוישים של צה"ל בעזה\|news/article/r1918ab2t\|24 בפברואר 2024}}.}} ב[[קרב רפיח (2024)\|קרב ברפיח]] עשה צה"ל שימוש ב[[נגמ"ש]]י [[M-113]] [[כלי רכב בלתי מאויש\|נשלטים מרחוק]], שהיו חמושים ב[[רקטת כתף\|רקטות]] ובמצלמות תצפית 360 מעלות. הנגמ"שים משמשים כ[[חימוש משוטט]], ל[[סיור]] ו[[תצפית (צבא)\|תצפית]] וכן למשימות [[לוגיסטיקה\|לוגיסטיות]].{{הערה\|{{גלובס\|דין שמואל אלמס\|"טקטיקה ששימשה בעיראק": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח\|1001480223\|2 ביוני 2024}}}} בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, נאלץ צה"ל להשמיש מחדש טנקי [[מרכבה סימן 3]], על מנת שיסייעו במגננה תוך פינוי אמל"ח מתקדם יותר ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת [[יחידת עוף החול]]. במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[טיל נגד טילים\|מערכות ההגנה האווירית]] "[[חץ 2]]" ו"[[חץ 3]]": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל [[הים האדום]] [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]] מ[[תימן]] וב־4 בנובמבר יירט [[רקטת קרקע-קרקע]] מדגם [[עיאש 250]] ששיגר חמאס מ[[רצועת עזה]] לעבר [[אילת]];{{הערה\|שם=חץ-2\|{{ynet\|יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי\|חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ {{!}} תיעוד\|news/article/rkw4tj4mp\|4 בנובמבר 2023}}}} ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ ל[[אטמוספירה]] טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.{{הערה\|שם=נשק-צהל-1}} לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב ב[[כיפת ברזל]] ו[[קלע דוד]] ליירוט [[רקטות ארטילריות]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים עוינים. ב-8 באפריל [[2024]] מערכת [[כיפה ימית]] על גבי [[סער 6]] רשמה יירוט בכורה כשהפילה [[כטב"ם]] ליד [[אילת]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|מנחם הלפגוט\|לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית"\|חשש-לחדירת-כלי-טיס-עוין-באילת\|8 באפריל 2024}}.}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית"\|191363\|9 באפריל 2024}}.}}{{הערה\|{{יוטיוב\|W7zx-Oj_sIM\|שם=מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל\|אורך=04:31\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=10 באפריל 2024}}.}} [[חיל האוויר הישראלי]] הפעיל את כל [[טייסת\|טייסות]] ה[[מטוס קרב\|קרב]], טייסות ה[[מסוק]]ים וטייסות ה[[כטמ"ם]] לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי [[מקדונל דאגלס F-15 איגל\|F-15]] (רעם ובז), מטוסי [[F-35I אדיר]] ו-[[F-16]] לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך [[מסוק קרב\|מסוקי הקרב]] הפעיל את כל מסוקי ה-[[AH-64 אפאצ'י]] במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. [[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר]] ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין רבות מספור. על פי הערכות של עיתונאים השתמשה ישראל לראשונה בטיל מסוג [[אנקור כחול]] ב[[התקיפה הישראלית באיראן (2024)\|תקיפתה באיראן]] בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.{{דרוש מקור}} === הגנה אווירית === במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד [[מערך ההגנה האווירית]] בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון. במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.{{הערה\|שם=ynetnvma\|{{ynet\|יואב זיתון\|פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון\|news/article/bksltnvma\|5 בנובמבר 2023}}}} [[קובץ:חודש-של-לחימה.webp\|ממוזער\|נתוני היירוט בחודש הראשון למלחמה כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל]] עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 100–150 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9,500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה. במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.{{הערה\|שם=ynetnvma}} לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות [[כיפת ברזל]], [[MIM-104 פטריוט\|יהלום (פטריוט)]], [[חץ (מערכת נגד טילים)\|חץ]], [[קלע דוד]] (שרביט קסמים){{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מאחורי הרגעים בהם לראשונה - כל מערך ההגנה האווירית יירט\|159249\|5 בדצמבר 2023}}}} ו[[כיפת מגן]] (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|מבוססת על כיפת ברזל, מיועדת להגן גם על האסדות: תיעוד מהיירוט הראשון של "כיפה ימית"\|news/article/rk0xqvzxc\|9 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|מוצבת על ספינה ומיירטת מטרות חשודות: זאת כיפת ברזל הימית\|ae5266ca021ce81026\|news-military/2024_q2\|9 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{וואלה\|אודי עציון\|חסכונית וניידת: ההברקה מאחורי כיפה ימית שהוכיחה את עצמה\|3656856\|9 באפריל 2024}}}} לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים. לראשונה בהיסטוריה, ספינות יירוט אמריקניות נפרסו ב[[הים התיכון\|ים התיכון]] וב[[ים סוף\|ים האדום]] לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות [[פיקוד מרכז של ארצות הברית\|פיקוד מרכז (סנטקו"ם)]] של [[צבא ארצות הברית]]. מערכת ה"[[חץ (מערכת נגד טילים)\|חץ]]" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי [[חץ 2]] ו[[חץ 3]], כולל יירוטים של [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]] מחוץ ל[[אטמוספירה]]. הפעילות הגיעה לשיא ב[[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|תקיפה האיראנית על ישראל]] ב-13 ו-14 באפריל [[2024]], שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם\|כטב"מים]] רבים שלראשונה שוגרו מאדמת [[איראן]]. מערכות ההגנה האווירית הישראליות יחד עם הקואליציה הבין-לאומית אשר נבנתה בהובלת [[ארצות הברית]] רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בתולדות הלוחמה האווירית. ב-30 באפריל 2024, הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר\|194532\|30 באפריל 2024}}}} ב-21 במאי 2024, הודיע צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 [[מערך ההגנה האווירית\|במערך ההגנ"א]] כגדוד "[[כיפת ברזל]]" נוסף לאור הצורך המבצעי לחַלק את מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|התקיים טקס הקמת גדוד 139 של מערך ההגנה האווירית\|202737\|21 במאי 2024}}}} === מפקדי צה"ל במלחמה === <!--[[קובץ:Herzi Halevi RAV ALUF.jpg\|ממוזער\|250px\|רא"ל [[הרצי הלוי]], ה[[רמטכ"ל]] של [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]--> {\| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" align="center" ! colspan="2" \|מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל \|- !{{רווח קשיח\|18}}תפקיד{{רווח קשיח\|18}} !{{רווח קשיח\|8}}שם{{רווח קשיח\|8}} \|- \|{{דגל\|הרמטכ"ל}} [[ראש המטה הכללי]] \|רא"ל [[הרצי הלוי]] \|- \|{{דגל\|צה"ל}} [[סגן הרמטכ"ל]] \|אלוף [[אמיר ברעם]] \|- \|{{סמל\|זרוע היבשה}} מפקד [[זרוע היבשה]] \|אלוף [[תמיר ידעי]] \|- \|{{סמל\|חיל האוויר הישראלי}} מפקד [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] \|אלוף [[תומר בר]] \|- \|{{סמל\|חיל הים הישראלי}} מפקד [[חיל הים הישראלי\|חיל הים]] \|אלוף [[דוד סער סלמה]] \|- \|{{סמל\|אגף המבצעים}} ראש [[אגף המבצעים]] \|אלוף [[עודד בסיוק]] \|- \|{{סמל\|אגף המודיעין}} ראש [[אגף המודיעין]] \|אלוף [[אהרון חליוה]]. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב"\|news/article/bjqygkx11a\|22 באפריל 2024}}}} \|- \|{{סמל\|אגף התכנון}} ראש [[אגף התכנון]] \|אלוף [[אייל הראל]] \|- \|{{סמל\|אגף התקשוב}} ראש [[אגף התקשוב]] \|אלוף [[ערן ניב]] \|- \|{{סמל\|אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי}} ראש [[אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי\|אגף אסטרטגיה]] \|אלוף [[אליעזר טולדנו]] \|- \|{{סמל\|אגף כוח אדם}} ראש [[אגף כוח האדם\|אגף כוח אדם]] \|אלוף [[יניב עשור]] \|- \|{{סמל\|אט"ל}} ראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]] \|אלוף [[מישל ינקו]] \|- \|{{סמל\|פיקוד הצפון}} מפקד [[פיקוד הצפון]] \|אלוף [[אורי גורדין]] \|- \|{{סמל\|פיקוד המרכז}} מפקד [[פיקוד המרכז]] \|אלוף [[יהודה פוקס (קצין)\|יהודה פוקס]]. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על כוונתו לפרוש מצה"ל באוגוסט אותה שנה{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הודיע לרמטכ"ל: אפרוש מצה"ל באוגוסט {{!}} פרסום ראשון\|news/article/bk3lpkvbc\|22 באפריל 2024}}\|כיוון=שמאל}} \|- \|{{סמל\|פיקוד הדרום}} מפקד [[פיקוד הדרום]] \|אלוף [[ירון פינקלמן]] \|- \|{{סמל\|פיקוד העורף}} מפקד [[פיקוד העורף]] \|אלוף [[רפי מילוא]] \|- \|{{סמל\|מתאם פעולות הממשלה בשטחים}} [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]] \|אלוף [[רסאן עליאן]] \|- \|{{סמל\|משרד ראש הממשלה}} [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה\|המזכיר הצבאי לראש הממשלה]] \|אלוף [[אבי גיל (קצין)\|אבי גיל]], אלוף [[רומן גופמן]] \|- \|{{סמל\|משרד הביטחון}} [[המזכיר הצבאי של שר הביטחון]] \|תא"ל [[גיא מרקיזנו]] \|- \|{{סמל\|דובר צה"ל}} [[דובר צה"ל]] \|תא"ל [[דניאל הגרי]] \|- \|{{סמל\|מערך ההגנה האווירית}} מפקד [[מערך ההגנה האווירית]] \|תא"ל [[גלעד בירן]] \|- \|{{סמל\|חיל הרפואה}} [[קצין רפואה ראשי]] \|תא"ל [[אלון גלזברג]] \|- \|{{סמל\|חיל התותחנים}} [[חיל התותחנים הישראלי\|קצין תותחנים ראשי]] \|תא"ל [[יאיר נתנס]] \|- \|{{סמל\|חיל ההנדסה הקרבית\|33}} [[חיל ההנדסה הקרבית\|קצין הנדסה ראשי]] \|תא"ל [[עידו מזרחי]], תא"ל [[יואב טורחאנסקי]] \|- \|{{סמל\|חיל השריון}} [[קצין שריון ראשי]] \|תא"ל [[הישאם אבראהים]], תא"ל [[אוהד מאור]] \|- \|{{סמל\|חיל הרגלים הישראלי}} [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] \|תא"ל [[ערן אוליאל]] \|- \| {{סמל\|חיל הגנת הגבולות}} מפקד [[חיל הגנת הגבולות]] \| תא"ל [[אליעד מאור]] \|- \|{{סמל\|אוגדת עזה}} מפקד [[אוגדת עזה]] \|תא"ל [[אבי רוזנפלד]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הגליל}} מפקד [[עוצבת הגליל]] \|תא"ל [[שי קלפר]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הבשן}} מפקד [[עוצבת הבשן\|אוגדת הגולן]] \|תא"ל [[ציון רצון]] \|- \|{{סמל\|אוגדת איו"ש}} מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון\|אוגדת יהודה ושומרון]] \|תא"ל [[אבי בלוט]], תא"ל [[יקי דולף]] \|- \|{{סמל\|עוצבת האש}} מפקד [[עוצבת האש]] \|תא"ל [[דן גולדפוס]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הבזק}} מפקד [[עוצבת הבזק]] \|תא"ל [[ברק חירם]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הפלדה}} מפקד [[עוצבת הפלדה]] \|תא"ל [[יצחק כהן (קצין)\|איציק כהן]] \|- \|{{סמל\|עוצבת געש}} מפקד [[עוצבת געש]] \|תא"ל [[דדו בר כליפא]] \|- \|{{סמל\|עוצבת אדום}} מפקד [[עוצבת אדום]] \|תא"ל [[איתמר בן חיים]] \|- \|{{סמל\|עוצבת סיני}} מפקד [[עוצבת סיני]] \|תא"ל [[מורן עומר]] \|- \|{{סמל\|עוצבת המפץ}} מפקד [[עוצבת המפץ]] \|תא"ל [[ישראל שומר]], תא"ל [[עמית פישר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת עוז}} מפקד [[חטיבת עוז]] \|אל"ם [[עומר כהן (קצין חי"ר)\|עומר כהן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הצנחנים}} מפקד [[חטיבת הצנחנים]] \|אל"ם [[עמי ביטון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת גולני}} מפקד [[חטיבת גולני]] \|אל"ם [[יאיר פלאי]], אל"ם [[עדי גנון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הנח"ל}} מפקד [[חטיבת הנח"ל]] \|אל"ם [[יהונתן שטיינברג]] נהרג והוחלף באל"ם [[יאיר צוקרמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת גבעתי}} מפקד [[חטיבת גבעתי]] \|אל"ם [[לירון בטיטו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת כפיר}} מפקד [[חטיבת כפיר]] \|אל"ם [[יניב בארוט]] \|- \|{{סמל\|היחידה הרב-ממדית}} מפקד [[היחידה הרב-ממדית\|היחידה הרב־ממדית]] \|אל"ם [[רועי לוי (קצין)\|רועי לוי]] נהרג והוחלף באל"ם [[דביר חבר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 7}} מפקד [[חטיבה 7]] \|אל"ם [[אלעד צורי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 188}} מפקד [[חטיבה 188]] \|אל"ם [[אור וולוז'ינסקי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 401}} מפקד [[חטיבה 401]] \|אל"ם [[בני אהרון]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 460}} מפקד [[חטיבה 460]] \|אל"ם [[דביר אדרי]] \|- \|{{סמל\|עוצבת עמוד האש}} מפקד [[חטיבת האש 215]] \|אל"ם [[אהוד ביבי]] \|- \|{{סמל\|חטיבת האש}} מפקד [[חטיבת האש 282]] \|אל"ם [[נעם סובל]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 261}} מפקד [[חטיבה 261]] \|אל"ם [[יהודה ואך]] \|- \|{{סמל\|חטיבת ביסלמ"ח}} מפקד [[חטיבת ביסלמ"ח]] \|אל"ם [[ישראל פרידלר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הגפן}} מפקד [[חטיבת הגפן\|החטיבה הצפונית]] \|אל"ם [[חיים כהן (גבעתי)\|חיים כהן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת קטיף}} מפקד [[חטיבת קטיף\|החטיבה הדרומית]] \|אל"ם [[אסף חממי]] נהרג והוחלף באל"ם [[טל אשור]] \|- \|{{סמל\|חטיבת פארן}} מפקד [[חטיבת פארן]] \|אל"ם [[שמר רביב]] \|- \|{{סמל\|עוצבת ברעם}} מפקד [[עוצבת ברעם\|חטיבת ברעם]] \|אל"ם [[אורי דאובה]] \|- \|{{סמל\|עוצבת חירם}} מפקד [[עוצבת חירם\|חטיבת חירם]] \|אל"ם [[אבי מרציאנו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת מנשה}} מפקד [[חטיבת מנשה]] \|אל"ם [[איוב כיוף]] \|- \|{{סמל\|חטיבת שומרון}} מפקד [[חטיבת שומרון]] \|אל"ם [[שמעון סיסו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אפרים}} מפקד [[חטיבת אפרים]] \|אל"ם [[נתנאל שמכה]] \|- \|{{סמל\|חטיבת בנימין}} מפקד [[חטיבת בנימין]] \|אל"ם [[לירון ביטון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת יהודה}} מפקד [[חטיבת יהודה]] \|אל"ם [[ישי רוזיליו\|ישי רוזליו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת החילוץ וההדרכה}} מפקד [[חטיבת החילוץ וההדרכה\|חטיבת החילוץ]] \|אל"ם [[אלעד אדרי]] \|- \|[[קובץ:לוגו חטיבת דניאל שקוף.png\|22px]] מפקד [[חטיבת דניאל]] \|אל"ם (במיל') [[שילה אדלר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הנגב}} מפקד [[חטיבת הנגב]] \|אל"ם [[עברי אלבז]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הראל}} מפקד [[חטיבת הראל]] \|אל"ם [[איתמר מיכאלי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 14}} מפקד [[חטיבת המחץ]] \|אל"ם [[טל אלקובי]] \|- \|[[קובץ:JerusalemBrigade.png\|22px]] מפקד [[חטיבת ירושלים]] \|אל"ם [[נתאי עוקשי]] \|- \|{{סמל\|עוצבת חצי האש}} מפקד [[עוצבת חצי האש]] \|אל"ם [[עידו קס]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 55}} מפקד [[חטיבה 55]] \|אל"ם [[עודד זימן]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 646}} מפקד [[עוצבת שועלי מרום]] \|אל"ם [[אלעד שושן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת יפתח}} מפקד [[חטיבת יפתח]] \|אל"ם [[נדב מייסלס]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 5}} מפקד [[עוצבת השרון\|חטיבת השרון]] \|אל"ם [[טל קוריצקי]] \|- \|[[קובץ:Etzioni-hativa-6 -NewBrigada.png\|22px]] מפקד [[חטיבת עציוני]] \|אל"ם [[איתן גלעד]] \|- \|[[קובץ:Adirimlogo.png\|22px]] מפקד [[עוצבת אדירים]] \|אל"ם [[עידן קרפל]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 226}} מפקד [[חטיבה 226\|חטיבת הנשר]] \|אל"ם [[רן פרידמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אלכסנדרוני}} מפקד [[חטיבת אלכסנדרוני]] \|אל"ם [[גיל ורנר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 8}} מפקד [[חטיבת הזקן]] \|אל"ם [[ראדי עזמה]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הגולן}} מפקד [[עוצבת הגולן\|חטיבת הגולן]] \|אל"ם [[נתנאל לסרי]] \|- \|[[קובץ:HermonBrigade.png\|22px]] מפקד [[חטיבת החרמון]] (עד להחלפה עם חטיבת ההרים) \|אל"ם [[אבינועם אמונה]] \|- \|מפקד [[חטיבת ההרים]] \|אל"ם [[לירון אפלמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת קרייתי}} מפקד [[חטיבת קרייתי]] \|אל"ם [[מיקי שרביט]] \|- \|{{סמל\|חטיבת כרמלי}} מפקד [[חטיבת כרמלי]] \|אל"ם [[עמרי רוזנקרנץ]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אגרוף הברזל}} מפקד [[חטיבת אגרוף הברזל\|חטיבת האגרוף]] \|אל"ם [[יואב שניידר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 179}} מפקד [[עוצבת ראם\|חטיבת ראם]] \|אל"ם [[יצחק אלפסי (קצין)\|איציק אלפסי]] \|} == טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות" == ===ארגוני הטרור ברצועת עזה=== אחרי [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על [[עוטף עזה]], [[השפלה]] ו[[גוש דן]]. מולם השתמשה ישראל ב[[כיפת ברזל]]. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת [[עיאש 250]] לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי [[קלע דוד]]. ב־[[4 בנובמבר]] שיגר רקטת עיאש 250 לעבר [[אילת]], אך היא יורטה בידי מערכת [[חץ 2]].{{הערה\|שם=חץ-2}} חמאס פיתח רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה]].{{הערה\|{{גלובס\|אסף גלעד\|איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה\|1001461391\|1 בנובמבר 2023}}}} כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ב[[רקטה נגד טנקים\|רקטות נ"ט]] (לרוב מדגם [[RPG-7]]) ו[[טיל נגד טנקים\|טילי נ"ט]] (לרוב מדגם [[קורנט (טיל)\|קורנט]]) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "[[מעיל רוח (מערכת נשק)\|מעיל רוח]]" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.{{הערה\|{{TheMarker\|עודד ירון\|כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה\|0000018b-ae43-dea2-a9bf-fedf69440000\|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=ynet0ma}} בישראל פותחו כלים ל[[לוחמת מנהרות]] ובפרט להריסתן של מנהרות.{{הערה\|{{גלובס\|רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד [[The Wall Street Journal]]\|רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות\|1001462784\|19 בנובמבר 2023}}}} חמאס החל להשתמש ב[[רחפן\|רחפנים]] לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.{{הערה\|שם=ynet0ma}} מחבלי חמאס השתמשו רבות במגוון [[רובה סער\|רובי סער]], הן רובי קלשניקוב למיניהם ([[AK-47]] ו-[[AK-74]]), הן רובים סיניים מדגמי [[AK-56]] {{אנ\|Type_56_assault_rifle}} ו[[נורינקו QC]] {{אנ\|Norinco CQ}} (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-[[M16]] האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת ה[[נוח'בה]] והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-[[RPG-7]] והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר. ==== שימוש באזרחים בשטח לחימה ==== {{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[שימוש במגן אנושי בידי חמאס#מלחמת חרבות ברזל (2023)\|שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל]]}} לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כ[[מגן אנושי]], כולל [[בית חולים\|בתי חולים]] ובפרט ב[[בית החולים שיפא]], שבו הוחזקו [[בן ערובה\|חטופים]] ומתחתיו נחשפה רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] של חמאס. גם בבתי החולים [[בית החולים רנתיסי\|רנתיסי]] ו[[בית החולים כמאל עדואן\|כמאל עדואן]] נחשפו תשתיות טרור רבות. [[אמצעי לחימה]] ו[[תחמושת]], כולל [[רקטות ארטילריות]], הוסתרו מתחת ל[[מיטה\|מיטות]] [[ילדים]], ב[[גן ילדים\|גני ילדים]] וב[[בית ספר\|בתי ספר]] ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד ל[[מסגד]]ים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של [[אונר"א]] ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון. ===חזבאללה=== [[חזבאללה]] פעל ב[[גבול ישראל–לבנון]] וביצע ירי [[נק"ל]], [[צליפה\|צלפים]], [[טיל נגד טנקים\|נ"ט]] ו[[מרגמה\|מרגמות]] על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני [[תצפית (צבא)\|תצפית]] ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע [[פיגוע חדירה\|פיגועי חדירה]], [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[פיגוע ירי\|ירי]] נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע [[ירי תלול מסלול]] לעבר [[ערי ישראל\|ערים]] ו[[יישוב]]ים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות [[ארטילריה רקטית\|הירי הרקטי]] לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת [[כטב"ם מתאבד\|כטב"מים מתאבדים]] לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי [[קורנט (טיל)\|קורנט EM]] שלהם טווח של 10 [[ק"מ]] וטילי [[אלמאס (טיל)\|אלמאס 3]] שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר [[צה"ל]] את [[סיכול ממוקד\|הסיכולים הממוקדים]] נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של [[כוח רדואן]], והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים [[איראן\|איראנים]]. ===חות'ים=== ה[[חות'ים]] נמצאים ב[[תימן]], מרחק של למעלה מאלף [[קילומטר]] מ[[ישראל]], דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו [[טיל]]ים ארוכי טווח כגון [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]], [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם מתאבד\|כטב"מים מתאבדים]] מתוצרת [[איראן\|איראנית]]. כולם יורטו בידי [[מערך ההגנה האווירית]] של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת [[אונייה\|אוניות אזרחיות]] בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית ב[[מבצע שומר השגשוג]], שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף. ===ארגוני טרור נוספים=== בנוסף ל[[טרור פלסטיני\|ארגוני הטרור הפלסטיניים]], [[חזבאללה]] וה[[חות'ים]], ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים [[אמל]], [[אל-חשד א-שעבי]] ו[[גדודי חזבאללה]]. == היבטים בין־לאומיים == === תגובות בין־לאומיות === {{ערך מורחב\|תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:President Biden Delivers Remarks on the Terrorist Attacks in Israel - Oct 7, 2023.webm\|250px\|ממוזער\|הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר]] [[קובץ:The USS Dwight D. Eisenhower and USS USS Gerald R. Ford carrier strike groups in November 2023.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|נושאות מטוסים פורד אייזנהאואר במזרח הים התיכון בנובמבר 2023]] {{תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל - תקציר}} [[אנטוניו גוטרש\|מזכ"ל האו"ם]] גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".{{הערה\|{{הארץ\|בן סמואלס, יהונתן ליס\|מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש"\|0000018b-62ab-d230-a1bf-6bbb98360000\|24 באוקטובר 2023}}}} דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה. ===החלטות באו"ם=== [[החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם\|'''החלטה ES-10/21''']] של [[העצרת הכללית של האו"ם]] היא החלטת גינוי לפעולות [[ישראל]] במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"[[הפסקת אש]] [[הומניטריות\|הומניטרית]] מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו. ב־15 בנובמבר [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצביעה בעד [[החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם\|'''החלטה 2712''']] שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.{{הערה\|{{כאן\|שירז תקווה\|מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה\|610877\|15 בנובמבר 2023\|content}}}} עד אז נבלמו הצעות באמצעות [[וטו]] של [[רוסיה]] או של [[ארצות הברית]].{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו\|3622852\|15 בנובמבר 2023}}}} ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם [[אנטוניו גוטרש]] את [[פרק 15 של מגילת האומות המאוחדות\|סעיף 99 לאמנת האו"ם]] בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.{{הערה\|{{קישור כללי\|תאריך=2023-12-08\|כתובת=https://news.un.org/en/story/2023/12/1144562\|כותרת=US vetoes resolution on Gaza which called for ‘immediate humanitarian ceasefire’ {{!}} UN News\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2023-12-09\|אתר=news.un.org}}\|כיוון=שמאל}} ב-11 בינואר [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.{{הערה\|{{כאן\|איתמר מרגלית\|מועצת הביטחון של האו"ם: על החות'ים לחדול ממתקפותיהם בים האדום\|682174\|11 בינואר 2024}}}} ===בית הדין הפלילי הבין לאומי=== ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע ב[[בית הדין הפלילי הבין-לאומי]], [[כרים קאן]], כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר [[רעב המוני\|הרעבה]] – לראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]], ולשר הביטחון [[יואב גלנט]], ומנגד גם לראשי חמאס [[איסמעיל הניה]], [[יחיא סינוואר]] ו[[מוחמד דף]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|התובע הראשי בהאג: "ביקשתי צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, סינוואר, הנייה ודף"\|news/article/rjv4qooxa\|20 במאי 2024}}}} הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין.{{הערה\|{{חדשות 13\|אביעד גליקמן, נריה קראוס, גיל תמרי\|בלינקן: "נגבש תגובה הולמת להחלטת בית הדין בהאג"\|item/news/politics/state-policy/l6xky-904066068/\|21 במאי 2024}}}} [[צרפת]], [[ספרד]] ומדינות נוספות באירופה תמכו בבקשה להוצאת הצווים.{{הערה\|{{ynet\|ניצן גרידינגר, איתמר אייכנר, תמר שבק, פריז\|צרפת תומכת בהחלטת התובע מהאג ועקצה את ישראל: "הזהרנו" {{!}} ומי לצידנו? התגובות בעולם\|news/article/s15htwfq0\|21 במאי 2024}}}} ישראל, [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]], שאינן מכירות בבית הדין, ביקרו את הבקשה וכפרו בלגיטימיות שלה.{{הערה\|{{ynet\|דניאל אדלסון\|ארה"ב תוקפת את התובע בהאג: "השוואה מבישה בין ישראל לחמאס שמסכנת עסקה"\|news/article/h1aypgymr\|20 במאי 2024}}}} הקונגרס האמריקאי בתגובה אישר בתחילת יוני 2024 הצעת חוק להטלת סנקציות שונות על שופטי בית הדין הפלילי בהאג ובני משפחותיהם.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1104695\|כותרת=עומדים לצד ישראל: הקונגרס העביר הצעת חוק להטלת סנקציות על בית הדין בהאג\|אתר=מעריב\|תאריך=2024-06-05\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref> מדינות אחרות באירופה, כ[[גרמניה]], [[איטליה]] ו[[פולין]] מחו על ההשוואה בין ישראל הדמוקרטית לארגון הטרור חמאס, אך עקרונית תמכו בעצמאותו של בית המשפט.{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|תומכים או מגנים? המערב חלוק בדעותיו לגבי החלטת בית הדין בהאג\|news/world-news/other/article/15784400\|21 במאי 2024}}}} === בית הדין הבין-לאומי לצדק === {{הפניה לערך מורחב\|תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם}} נציגי דרום אפריקה הגישו בקשה לפתיחת הליך כנגד ישראל בגין רצח עם ב־29 בדצמבר [[2023]],{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר\|article/rjyiqk3wt\|29 בדצמבר 2023}}{{ש}}{{וואלה\|[[ברק רביד]]\|דרום אפריקה: לפתוח בהליך נגד ישראל על ביצוע רצח עם בעזה\|3632117\|29 בדצמבר 2023}}}} הדיונים הפומביים התקיימו ב[[ארמון השלום]] ב[[האג]], [[הולנד]], ב־11 וב־12 בינואר [[2024]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|גם בדרום אפריקה מאשרים: הדיונים בהאג - בחמישי ושישי הבאים\|article/ryfbf311006\|2 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{Cite web\|title=3 January press release\|url=https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240103-pre-01-00-en.pdf}}\|כיוון=שמאל}} ישראל יוצגה על ידי [[מלקולם שו]] כ[[פרקליט]]{{הערה\|{{כאן\|[[אבישי גרינצייג]] ו[[עמיחי שטיין]]\|מומחה בריטי למשפט בינ"ל: האיש שייצג את ישראל בהאג\|669384\|4 בינואר 2024}}\|שם=כ}} ו[[אהרן ברק]] ב[[מותב]] ה[[שופט]]ים.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[נטעאל בנדל]], [[שירית אביטן כהן]] ו[[יהודה שלזינגר]]\|באישור היועמ"שית ונתניהו: אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג\|news/geopolitics/article/15061663\|7 בינואר 2024}}\|שם=י}} הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את [[ג'ון דוגארד]] {{אנ\|John Dugard}}, [[ווהאן לואו]] {{אנ\|Vaughan Lowe}} ו[[טמבקה נגקוקאיטובי]] {{אנ\|Tembeka Ngcukaitobi}} כעורכי דין ואת [[דיקגאנג מוסנקה]] {{אנ\|Dikgang Moseneke}} כשופט [[אד הוק]].{{הערה\|{{Cite web\|last=רוריסנג קגוסאנה\|date=5 January 2024\|title=The ‘A-team’ lawyers representing South Africa at the world court against Israel\|url=https://www.timeslive.co.za/news/south-africa/2024-01-05-the-a-team-lawyers-representing-south-africa-at-the-world-court-against-israel/\|access-date=2024-01-10\|website=Times Live}}\|כיוון=שמאל}} ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על ה[[פלסטינים]], להעביר [[סיוע הומניטרי]] ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על [[הפסקת אש]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כותרת=The Court indicates provisional measures\|כתובת=https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240126-pre-01-00-en.pdf\|אתר=בית הדין הבין-לאומי בהאג\|תאריך=26 בינואר 2024}}\|שם=PM}}{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל\|article/hydyrg119a\|26 בינואר 2024}}{{ש}}{{ישראל היום\|נטעאל בנדל\|הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה\|news/law/article/15168755\|26 בינואר 2024}}\|שם=Y}} ב־10 במאי 2024 ביקשה דרום אפריקה מבית הדין להוציא [[צו מניעה\|צווי מניעה]] חדשים נגד ישראל בעקבות [[קרב רפיח (2024)\|הכניסה הקרקעית]] למזרח העיר [[רפיח]]. ===פעילות מדינית=== בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.{{הערה\|{{כאן\|איתמר מרגלית עמיחי שטיין\|ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת"\|614849\|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|\|הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה"\|a3d0cf1e15b2c81027\|news-world/2023_q4\|2 בדצמבר 2023}}}} בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי ל[[חוות שבעא]] שבהר דב ולצפון הכפר [[ע'ג'ר]].{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק\|804b1b88d0c2c81027\|news-diplomatic/2023_q4\|2 בדצמבר 2023}}}} פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה ל[[הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון]]. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה\|news/article/bjpxw7ast\|6 בדצמבר 2023}}}} באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מ[[הלשכה המדינית של חמאס]] החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם [[יחיא סנוואר]].{{הערה\|[https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-palestinian-rivals-conduct-talks-about-governing-postwar-gaza-3058fce6 Hamas Starts Planning for End of Gaza War], The Wall Street Journal, 20 December 2023\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|אבו מאזן ושאלת היום שאחרי - אלו התנאים שהציב לחמאס\|5f3ec148b051e81027\|news-military/2024_q1\|6 במרץ 2024}}}} בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני [[מוחמד אשתייה]] הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני [[מחמוד עבאס]]. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.{{הערה\|{{הארץ\|ג'קי חורי\|בעקבות הלחצים האמריקאיים, הממשלה הפלסטינית הודיעה על רפורמה כוללת ברשות\|0000018d-569c-d13a-a3cd-7eff979f0000\|29 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.inn.co.il/news/627697\|כותרת=ממשלת הרשות הפלסטינית אישרה תוכנית רפורמה\|אתר=www.inn.co.il\|תאריך_וידוא=2024-01-30}}}} בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת [[טכנוקרטיה\|טכנוקרטים]] שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|בעקבות לחץ ארה"ב, הממשלה הפלסטינית התפטרה: "נמשיך בעימות עם הכיבוש"\|news/article/rynm2hk3a\|26 בפברואר 2024}}}} במאי 2024, פורסם כי [[הרשות הפלסטינית]] ומדינות ערב קידמו תוכנית, שכונתה ה"חזון הערבי", לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון [[מדינה פלסטינית]]. התכנית נדחתה על הסף על ידי [[ארצות הברית]].{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|בלעדי: תוכנית "החזון הערבי", הסירוב האמריקני והכעס של אבו מאזן\|e880bf3b58a3f81027\|news-diplomatic/2024_q2\|3 במאי 2024}}}} ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי".{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|ביקורת בצה"ל בצל המבצע בג'באליה: "חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב"\|news/article/yokra13921247\|11 במאי 2024}}}} ב-15 במאי כינס שר הביטחון [[יואב גלנט\|גלנט]] מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה [[בנימין נתניהו\|נתניהו]] על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי [[בני גנץ]].{{הערה\|{{ynet\|יעל צ'כנובר\|גלנט בביקורת חריפה על נתניהו: יש מגמה מסוכנת לממשל צבאי ואזרחי ישראלי בעזה\|news/article/h1x11shfx0\|15 במאי 2024}}}} === סיוע ארצות הברית === {{ערך מורחב\|ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:231013-D-TT977-1591 (53255842595).jpg\|ממוזער\|270px\|מזכיר ההגנה האמריקאי [[לויד אוסטין]] (משמאל) נפגש ב[[בסיס נבטים]] עם מנכ"ל משרד הביטחון [[אייל זמיר (קצין)\|אייל זמיר]] (במרכז) וסגן הרמטכ"ל [[אמיר ברעם]] (מימין) כדי לדון במתן סיוע אמריקאי לישראל בעת המלחמה, 13 באוקטובר]] ב־8 באוקטובר אמר [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית\|מזכיר ההגנה האמריקאי]], [[לויד אוסטין]], שצבא ארצות הברית מקדם את [[נושאת מטוסים\|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, [[תחמושת]] ו[[אספקה]] צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר [[15 באוקטובר]] הודיעה [[ארצות הברית]] על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים [[דווייט אייזנהאואר (CVN-69)\|דווייט אייזנהאואר]]. עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 [[מטוס תובלה\|מטוסי תובלה]] עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף [[טונה (מסה)\|טונות]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|עכשיו 14 צבא וביטחון\|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל\|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-45-נחת-בי\|20 באוקטובר 2023}}}} ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 [[טונה (מסה)\|טונות]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|דביר אריאלי\|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל\|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-200-נחת-בי\|6 בדצמבר 2023}}}} ארצות הברית שלחה לישראל חימוש וציוד צבאי נוסף גם באמצעות מספר אניות מטען.{{הערה\|{{הארץ\|אבי שרף\|רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל\|0000018e-1947-d7d3-abce-79ef48310000\|7 במרץ 2024}}}} ציוד צבאי נוסף במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע [[טייסת\|טייסות]] של [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] מדגמי [[F-35]],{{כ}} [[F-15]],{{כ}} [[F-16]] ו-[[A-10]]. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי [[צוללת גרעינית\|הצוללת הגרעינית]] [[פלורידה (SSGN-728)\|פלורידה]] [[הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו\|מסדרת אוהיו]] הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג [[BGM-109 טומהוק\|טומהוק]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|אורי לורי\|צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ\|צוללת-גרעינית-אמריקנית-עם-154-טילי-טומהו\|6 בנובמבר 2023}}}} לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.{{הערה\|{{ynet\|\|ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30\|blogs/gazawar30eve\|5 בנובמבר 2023}}}} ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 [[חייל]]י [[חיל הנחתים של ארצות הברית\|מארינס]] אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את [[לוטננט גנרל]] [[ג'יימס פ. גלין]] בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.{{הערה\|[https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804 Gaza ground attack: US Lt. Gen. James Glynn who will advise Israel on urban warfare], editorji.com, 24 October 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הסכם נשק דרמטי בין ארצות הברית לישראל במהלך המלחמה {{!}} פרסום ראשון\|7743c7825a14d81026\|news-military/2024_q1\|25 בינואר 2024}}}} הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי, ליאור בן ארי\|4 פעילי חיזבאללה נהרגו בסדרת הפצצות בגבול סוריה-עיראק. הערכה: ישראל אחראית\|news/article/r1qkf8pvp\|30 בדצמבר 2023}}}} בעקבות ריבוי תקיפות ה[[חות'ים]] על ספינות סוחר ב[[הים האדום\|ים האדום]] ובעיקר באזור [[באב אל-מנדב]], הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. 5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 ב[[גבול ירדן–סוריה]] שם נפצעו עוד כ-40 חיילים. ==== ביקור נשיא ארצות הברית בישראל ==== {{הפניה לערך מורחב\|ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור תמיכה במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:President Joe Biden meets with Prime Minister Benjamin Netanyahu.jpg\|ממוזער\|270px\|[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] עם [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] בביקורו בישראל בעיצומה של המלחמה, מלון דייוויד קמפינסקי תל אביב, [[18 באוקטובר]] [[2023]]]] ב־18 באוקטובר [[2023]] בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ו ביידן]]. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל. הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של [[חמאס]] והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס ל[[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי\|פיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי]] אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.{{הערה\|{{יוטיוב\|l_71fSK7mUk\|שם=הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל"\|אורך=03:38\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=18 באוקטובר 2023}}}} בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת ה[[ישראלים]], ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז [[השואה]] וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.{{הערה\|{{יוטיוב\|qzLqZgiOKf8\|שם=ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד "\|אורך=15:30\|ערוץ=עכשיו 14}}}}<!-- אם אפשר, אנא צרפו תמלול של הנאום בוויקיטקסט כמו שנעשה עם נאומים קודמים של נשיאי ארצות הברית --> בנוסף, ביידן הבטיח [[סיוע צבאי]] וכלכלי חסר תקדים של עשרה [[מיליארד]] [[דולר אמריקאי\|דולר]] שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל\|news/military/Article-1046357\|20 באוקטובר 2023}}}} ==== מזח ימי אמריקאי לשם הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה ==== {{ערך מורחב\|המזח האמריקאי בעזה}} ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של [[מזח]] צף לחופי העיר [[עזה]], במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי [[רצועת עזה]] בעקבות [[המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|המשבר ההומניטרי ברצועת עזה]] שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה. ב-11 במאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי ניתן להניח שישראל השתמשה בנשק מתוצרת ארצות הברית במקרים ש"אינם תואמים" את המחויבויות הבינלאומיות שלה. בדוח נכתב כי ישראל החלה בתהליך של חיפוש אחר גורמים האחראים להפרות אפשריות של החוק. בדוח נטען כי ישראל שיתפה את ארצות הברית במידע חלקי בלבד באשר ליישום חוקי המלחמה במערכה בעזה ובחזיתות אחרות. בשל כך, לארצות הברית היה חסר מידע על מקרים ספציפיים של הפרת החוק הבינלאומי. הדוח לא קבע כי ישראל הפרה את החוק, אך הציג ממצאים על הפרות אפשריות של כללי השימוש בנשק מתוצרת ארצות הברית.. הדוח מציין כי ישראל מנהלת את המלחמה בעזה תוך אתגרים יוצאי דופן, אשר נובעים מכך שחמאס מסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית. כמו כן, על פי הדו"ח ישראל לא עשתה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה. בדוח נכתב כי "איננו מעריכים כרגע שממשלת ישראל אוסרת או מגבילה מעבר של סיוע הומניטרי אמריקני. זו הערכה מתמשכת ונוסיף לעקוב אחר המצב".{{הערה\|{{ynet\|דניאל אדלסון\|הדוח החריף ביותר: "ישראל כנראה השתמשה בנשק אמריקני בניגוד לחוק"\|news/article/b1800ozhga\|10 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{הארץ\|בן סמואלס\|ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי, אך לא נמנע ממנה סיוע צבאי\|0000018f-64c1-d9a0-a38f-ece7db510000\|11 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{כאן\|נתן גוטמן\|ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה\|747803\|11 במאי 2024}}}} === אנטי-ציונות, אנטישמיות והשפעה על יהודים בתפוצות === {{הפניה לערך מורחב\|אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל}} עם תחילת הקרבות החלה התעוררות [[האנטישמיות החדשה\|אנטישמית]] של הפגנות נגד ישראל, [[ונדליזם\|השחתה]], [[אלימות]], עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.{{הערה\|{{כאן\|דקלה אהרן שפרן\|"נרצח כי הוא יהודי": זעזוע לאחר מותו של פול וקסלר בארה"ב\|598908\|7 בנובמבר 2023}}}} מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.{{הערה\|{{ישראל היום\|אסף גולן\|מדאיג: עלייה דרמטית של 500 אחוז באנטישמיות בעולם מתחילת מלחמת חרבות ברזל\|judaism/judaism-news/article/14767393\|30 באוקטובר 2023}}}} יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|"אגרופים ובעיטות": חרדים הותקפו בפלטבוש\|621130\|26 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{סרוגים\|לירן וינשטיין\|אברהם פריד: "רואים את השנאה ברחוב, יש פחד"\|863530-אברהם-פריד-רואים-את-השנאה-ברחוב-יש-פחד\|13 בנובמבר 2023}}}} בנובמבר מסרה [[הליגה נגד השמצה]] כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־[[טוויטר\|X]], ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.{{הערה\|{{ynet\|\|סשה ברון כהן וכוכבים יהודים נזפו בבכירי טיקטוק: "יוצרת תנועה אנטישמית"\|entertainment/article/bjpska446\|17 בנובמבר 2023}}}} אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.{{הערה\|{{ynet\|יניב פוהורילס, איתמר אייכנר\|אין מקום בטוח: המתקפה העולמית נגד היהודים\|judaism/article/bytddmlm6\|7 בנובמבר 2023}}}} [[אנטישמיות]] זו גרמה להגברת הביקוש ל[[עלייה לארץ ישראל\|עלייה]] לארץ.{{הערה\|{{ישראל היום\|אריאל כהנא\|בעקבות גל האנטישמיות בעולם: זינוק משמעותי בביקוש לעלייה לארץ ממדינות מערביות\|news/geopolitics/article/14818769\|13 בנובמבר 2023}}}} נוסף להפגנות,{{הערה\|{{ynet\|ynet\|סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון\|news/article/h1fygj6xp\|11 בנובמבר 2023}}}} למדיה החברתית{{הערה\|{{ynet\|ynet\|אחרי שהפך לטרנדי בטיקטוק, "הגרדיאן" הסיר את מכתבו של אוסמה בן לאדן\|entertainment/article/bka11romnt\|16 בנובמבר 2023}}}} ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|שוב אנטישמיות ב-BBC: העובדים הונחו שלא להשתתף בצעדה נגד שנאת יהודים\|news/world-news/europe/article/14861818\|24 בנובמבר 2023}}}} גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://news.xoox.co.il/item_4658616.htm\|כותרת=בלב ארה"ב: תלשו וקרעו את תמונות החטופים בעזה\|אתר=news.xoox.co.il\|תאריך_וידוא=2023-11-26}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|אלחנן שפייזר\|נשיאות אוניברסיטאות בארה"ב: קריאות ל"רצח עם ביהודים" לא מפירות את הכללים\|news/705797\|6 בדצמבר 2023}}}} נשיא [[הטכניון]] פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)\|אורי סיון]] אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, [[סטודנט]]ים ו[[חוקר]]ים [[יהודים]] ו[[ישראלים]] רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי אלמקייס\|בשל האנטישמיות: הטכניון יוזם "מפלט אקדמי" לסטודנטים וחוקרים מהעולם\|news/697171\|15 בנובמבר 2023}}}} ב[[ספקס]] שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|תוניסיה: חצר בית כנסת הוצתה בעיר ספקס\|judaism/article/sywypv926\|26 בפברואר 2024}}}} ===התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל=== על רקע המלחמה המתמשכת חלה התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל. התדרדרות זו כללה הכרה של [[ספרד]], [[נורווגיה]] ו[[אירלנד]] ב[[מדינה פלסטינית]],{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|משבר מדיני: ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו יחד במדינה פלסטינית\|news/article/b1rakgomc\|22 במאי 2024}}}} החלטה של [[אוניברסיטה\|אוניברסיטאות]] בעולם לנתק את קשריהן עם אוניברסיטאות בישראל,{{הערה\|{{כלכליסט\|שחר אילן\|חרם אקדמי ראשון: אוניברסיטה בנורבגיה מקפיאה חילופי הסטודנטים עם ישראל\|local_news/article/syn0jeqj6\|14 בפברואר 2024}};{{ש}}{{גלובס\|אסף אוני\|בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה\|1001478800\|15 במאי 2024}};{{ש}}{{TheMarker\|אבי בר-אלי\|"החרם פשט באיטליה, בלגיה והולנד", התריע השקף — אבל את מי זה מעניין?\|0000018f-e41b-d6de-a7df-f63b95dc0000\|20:27 • 04 ביוני 2024}}}} החלטה של [[ממשלת צרפת]] לאסור השתתפות של חברות ישראליות בתערוכת [[יורוסאטורי]] של [[תעשיית הנשק]],{{הערה\|{{TheMarker\|נמרוד הלפרן, רויטרס\|בגלל הפעולה ברפיח: צרפת ביטלה השתתפות חברות ישראליות בתערוכת נשק חשובה\|0000018f-ced9-d4da-a58f-ffd9a0220000\|31 במאי 2024\|מנויים=לא}}{{ש}}{{גלובס\|דין שמואל אלמס\|בעקבות הפעולה ברפיח: צרפת הרחיקה את ישראל מתערוכת נשק יוקרתית\|1001480218\|31 במאי 2024}}}} החלטה של רשת הקפה והכריכים הבריטית {{קישור שפה\|אנגלית\|Pret a Manger\|פרט א מנז'ה}} לבטל הסכם לפתיחת סניפים בישראל{{הערה\|{{mako\|ליאור באקאלו\|פוקס: Pret a Manger ביטלה את הגעתה לישראל - בגלל המלחמה\|216ef13f798df81027\|news-money/2024_q2\|2 ביוני 2024}}}} וחרם על [[יצוא]] מ[[טורקיה]] לישראל.{{הערה\|{{TheMarker\|סמי פרץ\|החרם על ישראל כבר כאן — ומתגבר; אבל לממשלה הנוכחית אין תשובות\|0000018f-d9ee-d5bc-a1bf-dffed0790000\|2 ביוני 2024}}}} == המערכה על דעת הקהל העולמית == {{הפניה לערך מורחב\|המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל}}[[קובץ:Shabbat Dinner table representing the hostages and missing people, The October 7 attack.jpg\|ממוזער\|שולחן "[[סעודות שבת\|סעודת השבת]]" ברחבת [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], עם יותר מ-200 [[כיסא]]ות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי ה[[חמאס]] ב[[רצועת עזה]]]] === ישראל === {{הפניה לערך מורחב\|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}} נשיא המדינה, [[יצחק הרצוג]], ציין כי "מאז [[השואה]] לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Isaac Herzog\|כותרת=Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World\|אתר=[[טיים (מגזין)\|Time]]\|תאריך=October 9, 2023\|כתובת=https://time.com/6321967/israel-president-isaac-herzog-hamas-attack/}} {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} רבים בישראל השוו את חמאס ל[[גרמניה הנאצית\|נאצים]]{{הערה\|{{0404א\|\|"זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" {{!}} השגריר ארדן בנאום באו"ם\|926619\|26 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{סרוגים\|\|בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס\|851140-בדיווח-האחרון-כך-עמית-סגל-כינה-את-מחבלי\|12 באוקטובר 2023}}}} ול[[המדינה האסלאמית\|דאעש]].{{הערה\|{{ערוץ7\|יוני קמפינסקי\|אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם"\|617925\|25 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{כלכליסט\|משה גורלי\|דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב\|local_news/article/bkqhbd5gp\|28 באוקטובר 2023}}}} דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו\|news/israel/Article-1047157\|24 באוקטובר 2023}}}} כש[[שגריר ישראל באומות המאוחדות]] הופיע עם [[טלאי צהוב]] לדיון ב[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]], הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת [[יד ושם]]{{הערה\|שם=הארץa3df\|{{הארץ\|אמיר תיבון\|כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה\|0000018b-85d4-df47-a3df-ffddea2e0000\|31 באוקטובר 2023}}}} אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו"\|news/article/hjlnf9afa\|31 באוקטובר 2023}}}} [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל\|העורף הישראלי]] מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ב[[רשת חברתית\|רשתות החברתיות]],{{הערה\|{{וואלה\|דוד ורטהיים\|ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים\|3615069\|10 באוקטובר 2023}}}} ואישים מפורסמים ו[[פוליטיקאי]] עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"\|news/article/bjvdwcb11a\|12 באוקטובר 2023}}}} [[ישראלים]] תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם. בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי: * [[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]], שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]], שאותה השווה ל[[נאצים]].{{הערה\|{{יוטיוב\|nb51udzHM9M\|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip\|אורך=00:49\|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב\|ejpJhwFF0w8\|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".\|אורך=11:16\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב\|5t8-K-IdNAg\|שם="Proportionality"\|אורך=00:46\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב\|wV62K66q44M\|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.\|אורך=03:17\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}} * [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל\|ערבי־ישראלי]], שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.{{הערה\|{{ynet\|אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, שרון כידון\|הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב"\|news/article/ryitxwhxp\|5 בנובמבר 2023}}}} * [[אלה קינן]], אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה [[בלוג]] העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־[[X (רשת חברתית)\|X]] (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ה[[האשטאג]] HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם [[דאעש\|דעאש]]) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.{{הערה\|{{יוטיוב\|LjU4TBQa6xU\|[[שאול אמסטרדמסקי]]\|שם=צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן\|קליפ=כן\|אורך=19:08\|תאריך=13 בנובמבר 2023}}}} * [[דני בולר]], מורה ויוצר תוכן ישראלי ב[[טיקטוק]], שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות. * צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC. * ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות. [[קובץ:SoI-War 23-10-28 IDF 07-01.webm\|ממוזער\|תמונה מאחד מסרטוני חקירת מחבל מכוח נוח'בה שהשתתף בטבח ב־7 באוקטובר. ישנם סרטונים רבים מסוג זה של מחבלים רבים המספרים ומתארים את הזוועות אשר נעשו לאזרחי ישראל, גברים, נשים, ילדים ותינוקות.]] מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע]] שפתחה את ה[[מלחמה]] נסגר [[משרד ההסברה]] ה[[ישראל]]י,{{הערה\|{{TheMarker\|אבי בר-אלי\|משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא)\|0000018b-5868-d2b2-addf-7e789f960000\|23 באוקטובר 2023}}}} וה[[שר]]ה העומדת בראשו, [[גלית דיסטל-אטבריאן]], צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".{{הערה\|{{כלכליסט\|צבי זרחיה\|גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור"\|local_news/article/s1e24crb6\|12 באוקטובר 2023}}}} מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות [[משרד החוץ]]{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/Units/media_and_public_affairs\|כותרת=דיפלומטיה ציבורית\|אתר=[[משרד החוץ]]}}}} ו[[משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות\|משרד התפוצות]]. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר מ[[שמות מספרים\|מיליארד]] חשיפות לתכני ההסברה שלו.{{הערה\|{{ynet\|רפאל קאהאן\|משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה\|digital/technews/article/bk1vf3cbt\|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ו[[דובר צה"ל]] מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף [[חקירה פלילית\|חקירות]] של ה[[טרור\|מחבלים]] שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.{{הערה\|{{0404א\|\|מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל {{!}} צפו\|925409\|23 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב\|news/685831\|23 באוקטובר 2023}}}} גם צה"ל וגם משרד החוץ [[צנזורה\|מצנזרים]] מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.{{הערה\|{{mako\|\|צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס\|04663507c7c5b81026\|news-world/2023_q4\|23 באוקטובר 2023}}}} ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו מ[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|שבי החמאס]] ונראו ב[[סרט קצר\|סרטון]] שפרסם [[חמאס]] לקראת שחרורן. בסרטון נצפו [[מחבלים פלסטינים\|מחבלי]] [[ארגון טרור\|ארגון הטרור]] מגישים לחטופות [[ממתק]]ים ו[[קפה]].{{הערה\|{{ynet\|נחום ברנע, אדיר ינקו\|החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי"\|news/article/sycmqdema\|23 באוקטובר 2023}}}} בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה ל[[רצועת עזה]], באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים ל[[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות הטרור]] אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים ב[[הקוראן\|קוראן]] ולא יעשו לנו רע".{{הערה\|{{וואלה\|אורי סלע, אלי אשכנזי\|יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד"\|3618150\|24 באוקטובר 2023}}}} היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".{{הערה\|{{mako\|רועי אבן\|"הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ\|98976a2f7b56b81027\|culture-articles\|25 באוקטובר 2023}}}} ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר [[s:דברי_ראש_הממשלה_נתניהו_בהצהרה_לתקשורת_הזרה_על_חרבות_ברזל\|הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה]]. ב־1 בנובמבר [[2023]] חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך [[חמאס]] גונב 1,000 [[ליטר]] של [[דלק]] מ[[בית חולים]].{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו\|news/article/b1pbmmg7p\|1 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|"תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה {{!}} האזינו\|news/military/Article-1049188\|1 בנובמבר 2023}}}} ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.{{הערה\|שם=הארץa3df}} ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה\|03cf42ee22acb81026\|news-military/6361323ddea5a810\|13 בנובמבר 2023}}}} {{מלחמת חרבות ברזל - חקירת מנהל בית החולים כמאל עדואן}} אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"שר הפצצות הגרעיניות": בעולם לא נשארו אדישים לדבריו של עמיחי אליהו\|news/israel/Article-1049919\|5 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|אלעד שמחיוף\|שתיקתם תגן עלינו\|41170015c96eb81027\|news-columns/2023_q4\|19 בנובמבר 2023}}}} עם הזמן, מסיבה זו ומסיבות נוספות, החלה הפכה באהדה ביחס לישראל וסבלנותן של מדיניות ידידותיות ביחס לממשלת נתניהו הצטמצמה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|מתמיכה והזדהות ב-7/10, לביקורת וגינויים: כך ישראל איבדה את הלגיטימציה מהעולם\|news/article/yokra13833260\|10 במרץ 2024}}.}} בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|סקרים בעולם: ישראל איבדה את כל התמיכה שקיבלה ב-7 באוקטובר\|news/article/bj6pczver\|10 באפריל 2024}}}} === חמאס === חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של [[משבר הומניטרי]] גדול ברצועה.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|"תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה {{!}} תיעוד\|714b6067911ab81026\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בנובמבר 2023}}}} כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/how-gaza-health-ministry-fakes-casualty-numbers\|הכותב= ABRAHAM WYNER\|כותרת=How the Gaza Ministry of Health Fakes Casualty Numbers}}\|כיוון=שמאל}} מנהיגים בחמאס אמרו בראיון ל[[ניו יורק טיימס]] כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.{{הערה\|{{ynet\|\|בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה\|news/article/hjjbyjymp\|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|[https://www.nytimes.com/2023/11/08/world/middleeast/hamas-israel-gaza-war.html Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War], ניו יורק טיימס {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ב־1 בנובמבר 2023 אמר [[ראזי חמד]], דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/article-771199\|כותרת='We will repeat October 7 again and again' - Hamas official\|אתר=The Jerusalem Post\|תאריך=2023-11-01\|שפה=en}} {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.{{מקור\|רבים=כן}} ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת [[ארצות ערב\|מדינות ערב]], ו[[טורקיה]], שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת [[ארצות הברית]], [[הממלכה המאוחדת\|בריטניה]], [[צרפת]], [[אוסטרליה]] ומדינות נוספות ב[[אירופה]] ו[[אמריקה הצפונית\|צפון אמריקה]]. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת [[לונדון]], [[פריז]] ו[[ניו יורק]], שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות רבות ב[[אוניברסיטה\|קמפוסים]], שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של [[אנטי ציונות כתפיסה חרדית\|חרדים אנטי-ציונים]] כמו [[נטורי קרתא]]. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ב[[יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)\|יום הזיכרון הבריטי]] שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.{{מקור\|רבים=כן}} === לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב === {{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל]]}} במהלך המלחמה הופצו [[פייק ניוז\|ידיעות כזב]] שונות ב[[רשת חברתית\|רשתות החברתיות]], שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש ל[[בגידה]] מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה ל[[התקפת רשת\|מתקפת סייבר]] שהשביתה את מערכות המודיעין.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז\|615951\|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו [[תל אביב-יפו\|תל אביב]], [[חולון]] ו[[ראשון לציון]].{{הערה\|{{TheMarker\|רפאלה גויכמן\|חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה\|0000018b-09a4-dae9-adcb-abbf45e70000\|7 באוקטובר 2023}}}} הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית ב[[כנסיית פורפיריוס הקדוש\|כנסיית פורפיריוס]] בת 1,160 השנה ברצועת עזה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://foggymedia.in/blog/Church%20of%20Saint%20Porphyrios%20in%20Gaza%20Remains%20Intact%20Amidst%20Conflict/#:~:text=Conclusion,false%20claims%20of%20its%20destruction\|כותרת=Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict\|אתר=FoggyMedia\|תאריך=09.10.2023}}\|כיוון=שמאל}} כחלק מ[[לוחמה פסיכולוגית]] פרסם חמאס כי אלוף [[נמרוד אלוני (קצין)\|נמרוד אלוני]] נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.{{הערה\|[https://apnews.com/article/fact-check-nimrod-aloni-israel-hamas-gaza-captured-493462949098 A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim] {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת [[תאוריית קשר\|תאוריות קשר]], ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.{{הערה\|{{ynet\|יובל מן\|מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו"\|digital/technology/article/r1pilrqb6\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|רפאל קאהאן\|מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן\|digital/technews/article/rktzoxxwa\|8 באוקטובר 2023}}}} ביום החמישי ללחימה פרסמה [[אל-ג'זירה\|אל־ג'זירה]] תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל\|news/politics/Article-1044191\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|עטרה גרמן\|שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל\|news/678897\|11 באוקטובר 2023}}}} ב-14 באוקטובר, מספר חשבונות רשמיים ישראליים שיתפו ברשת טענה שהתגלתה כשקרית שחמאס פרסם סרטון של [[בובה]], בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה [[יוסף חדאד]], פעיל [[הסברה בישראל\|הסברה]] [[ערבי-ישראלי]]. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר [[עזה]], ב-12 באוקטובר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.altnews.in/4-yr-old-killed-in-gaza-israel-govt-falsely-claims-video-shows-a-doll-not-a-child/\|הכותב=Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair\|כותרת=4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child\|אתר=Alt News\|תאריך=2023-10-16\|שפה=en-GB\|תאריך_וידוא=2024-05-05}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{Cite news\|title=Omer and Omar: How two 4-year-olds were killed and social media denied it\|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67206277\|date=2023-10-25\|access-date=2024-05-05\|language=en-GB}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.indiatoday.in/world/story/real-story-four-year-old-omar-gaza-palestine-whose-death-doll-video-pictures-israel-hamas-war-2450299-2023-10-17\|כותרת=Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war\|אתר=India Today\|תאריך=2023-10-17\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-05}}\|כיוון=שמאל}} ב־18 באוקטובר התרחש [[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי\|פיצוץ בבית החולים אל־אהלי]]. נציגי [[חמאס]] האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטת קרקע–קרקע]] ששיגר [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|החטופה]] נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45235\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-22}}}} ב־19 בנובמבר פרסם [[דובר צה"ל]] ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך [[בית החולים שיפא]], לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.{{הערה\|{{יוטיוב\|1xJTAp-p15w\|שם=דובר צה"ל: "החיילת נועה מרציאנו ז"ל נרצחה על ידי מחבלי חמאס בתוך שיפא"\|אורך=03:48\|ערוץ=עכשיו 14}}}} ב־18 בנובמבר פרסם [[הארץ]]{{הערה\|{{הארץ\|יהושע (ג'וש) בריינר\|הערכה במערכת הביטחון: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה, וזיהו אותו מהאוויר\|0000018b-e1a5-d168-a3ef-f5ff4d070000\|18 בנובמבר 2023}}}} כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה [[משטרת ישראל]] עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים ב[[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים\|מסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://abualiexpress.com/מאז-שפורסמה-אתמול-בהארץ-הכתבה-הזו-משמש/\|כותרת=הארץ: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה ומסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים\|אתר=אבו עלי אקספרס}}}}{{הערה\|שם=אייכנר הכחשת הטבח\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|אחרי שהנזק נעשה: הרש"פ מחקה את הכחשת הטבח - בלי הבהרה פומבית\|news/article/b1ofjvuet\|20 בנובמבר 2023}}}} בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,{{הערה\|{{סרוגים\|יהודה קליין\|ההוכחה של חמאס שלא היה טבח: הכתבה ב'הארץ'\|866170-ההוכחה-של-חמאס-שלא-היה-טבח-הכתבה-בהארץ\|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=אייכנר הכחשת הטבח}} בניסיון לטעון{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45875\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-20}}}} שלא טבחו בישראלים.{{הערה\|{{סרוגים\|יהודה קליין\|משרד החוץ הפלסטיני: ישראל הרגה את הנרצחים במסיבת הטבע\|865910-משרד-החוץ-הפלסטיני-ישראל-הרגה-במסיבת-ה\|19 בנובמבר 2023}}}} למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://abualiexpress.com/בהמשך-לכתבה👆-של-גוש-בריינר-מהארץ/\|כותרת=הבהרה בעקבות הפרסום בעיתון הארץ בנוגע לתחקיר פסטיבל נובה טבח ברעים\|אתר=אבו עלי אקספרס}}}} ב-21 בנובמבר פרסם חמאס{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/46132\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-22}}}} ש[[אהוד ברק]] אמר בריאיון ל־[[CNN]]{{הערה\|{{ערוץ7\|\|ברק טען: ישראל בנתה את הבונקרים בשיפא, השר קיש תקף: נזק בלתי נתפס\|620706\|21 בנובמבר 2023}}}} כי ישראל בנתה את המנהרות תחת [[בית החולים שיפא\|בית חולים שיפא]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"ישראל בנתה בונקר": אהוד ברק הימם את CNN, ובעולם הערבי חגגו\|news/israel/Article-1053765\|21 בנובמבר 2023}}}} ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.{{הערה\|{{סרוגים\|גיא עזרא\|אהוד ברק מגיב לסערה: "דבריי שובשו"\|867015-אהוד-ברק-מגיב-לסערה-דבריי-שובשו\|21 בנובמבר 2023}}}} עקב הפצת [[דיסאינפורמציה]] רבה בידי החמאס ב[[פייסבוק]] ובפלטפורמות נוספות, הטיל [[האיחוד האירופאי]] אחריות על חברת [[מטא (חברה)\|מטא]] לטפל בנושא ואיים בהטלת [[עיצום כספי\|סנקציות]] ו[[קנס]]ות אם הנושא לא יטופל.{{הערה\|{{גיקטיים\|אושרי אלקסלסי\|עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס\|after-x-eu-has-a-24-hour-deadline-for-meta-as-well\|12 באוקטובר 2023}}}} [[האיחוד האירופי]] התלונן ל[[אילון מאסק]] כי [[אקס (רשת חברתית)\|הרשת החברתית אקס]] (לשעבר [[טוויטר]]) משמשת להפצת [[דיסאינפורמציה]] על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".{{הערה\|{{ערוץ7\|ניסן צור\|האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל\|616334\|11 באוקטובר 2023}}}} האיחוד איים בהטלת [[עיצום כספי\|עיצומים כספיים]] על הרשת. לפי בדיקה שערך ה[[ניו יורק טיימס]], חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.{{הערה\|{{כלכליסט\|עומר כביר, ליטל סמט\|אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל\|calcalistech/article/rjzxijxz6\|11 באוקטובר 2023}}}} לטענת מומחים, [[בוט]]ים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי [[איראן]], [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האיסלאמי]] מפיצים [[פייק ניוז]] ונרטיבים שמשרתים את חמאס.{{הערה\|שם=לינדה-אקס\|{{כלכליסט\|חדשות חוץ\|מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס"\|calcalistech/article/bjqqx7hwp\|12 באוקטובר 2023}}}} בתגובה אמרה מנכ"לית [[טוויטר\|אקס]] [[לינדה יאקרינו]], כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.{{הערה\|שם=לינדה-אקס}} לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי [[רוסיה]].{{הערה\|שם=סייבר-רוסיה\|{{mako\|מילאן צ'רני\|פוטין כבר לא "חבר": כך פעלה מתקפת הסייבר והפייק של רוסיה נגד ישראל\|ed398b1ad676c81026\|nexter-news\|15 בדצמבר 2023}}}} ==השפעות על החברה בישראל== {{להשלים\|השפעות נוספות בעורף - ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ ועוד\|נושא=ישראל}} {{הפניה לערך מורחב\|העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל}} ===השפעות פוליטיות=== [[קובץ:Isaac Herzog in Tel HaShomer, January 2024 (GPOHZ0 9098).jpg\|ממוזער\|[[נשיא מדינת ישראל\|נשיא המדינה]] [[יצחק הרצוג]] ו[[בן הזוג של נשיא מדינת ישראל\|רעייתו]] מיכל, ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר\|מרכז הרפואי שיבא]], מבקרים פצועי מלחמה]] מיד עם פרוץ המלחמה הציע [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי, איתמר אייכנר\|לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים\|news/article/bjoquxywt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[יו"ר האופוזיציה]], חבר הכנסת [[יאיר לפיד]], קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. שרים נוספים הצטרפו לקריאה.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי\|סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה"\|news/article/h1tvjmz11t\|9 באוקטובר 2023}}}} ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת [[המחנה הממלכתי]], חבר הכנסת [[בני גנץ]], כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות [[בנימין נתניהו\|נתניהו]],{{הערה\|{{mako\|עמית סגל דפנה ליאל\|נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית\|f3475c366dd1b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|11 באוקטובר 2023}}}} ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. [[מפלגה\|מפלגות]] [[מפלגת העבודה הישראלית\|העבודה]] ו[[ישראל ביתנו]] הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. [[יאיר לפיד]] הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות [[עוצמה יהודית]] ו[[הציונות הדתית]], אולם חבר הכנסת [[אלעזר שטרן]] ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.{{הערה\|{{סרוגים\|\|יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט"\|850867-יש-עתיד-זו-לא-ממשלת-חירום-אלא-וועדת-קיש\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיכר השבת\|יוני גבאי\|לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה\|political-news/s2fait\|12 באוקטובר 2023}}}} קודם לכן, לבקשתו של [[משרד הפנים\|שר הפנים]] ו[[משרד הבריאות\|שר הבריאות]] [[משה ארבל]] החליט יו"ר [[מפלגת ש"ס\|ש"ס]] [[אריה דרעי]] להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת [[אוריאל בוסו]].{{הערה\|{{וואלה\|יקי אדמקר\|ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים\|3615546\|12 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בעיקר מצד מתנגדי הממשלה על התנהלות ראש הממשלה במהלך הלחימה, וכן על חברי ממשלה בטענה שאינם מבצעים את תפקידם ושמשרדיהם אינם מתפקדים, וכן על תקציבים בתקציב המדינה למטרות שלדעתם שנויות במחלוקת. כמו כן נמתחה ביקורת בציבור על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, כאשר על הפרק עומדת דווקא הארכת תקופת השירות במילואים. [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023)\|הבחירות לרשויות המקומיות]], שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.{{הערה\|{{Cite web\|date=24 October 2023\|title=הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023\|url=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584\|url-status=live\|access-date=24 October 2023\|website=knesset.gov.il}}}} ===פורומים=== ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן [[פורום משפחות החטופים]]. ו[[פורום תקווה]]. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים. ===כוננות ביטחונית=== [[קובץ:Green cap of the Iron Swords War, with the inscription "Together we will win" 03.jpg\|ממוזער\|כובע עם כתובת רקומה של מלחמת חרבות ברזל ו"ביחד ננצח"]] עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות [[ערביי ישראל]] למלחמה ומחשש לחזרה על אירועי [[המהומות בישראל (2021)\|שומר החומות]].{{הערה\|{{יוטיוב\|qCFbPouUazk&ab\|שם=הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון}}}} עקב כך הוקמו [[כיתת כוננות\|כיתות כוננות]] חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ\|616894}}}} לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים{{הערה\|{{ישראל היום\|עדי רובינשטיין\|"דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים\|news/defense/article/14736516\|22 באוקטובר 2023}}}} וכן בקרב החברה החרדית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.hidabroot.org/video/220954\|כותרת="היום כולם מבינים – צריכים להכין את הנשק": רוני אילון הירש בריאיון חובה\|אתר=www.hidabroot.org\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-12-05}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.jdn.co.il/gallery/2093789/\|כותרת=צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר • תיעוד\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2023-12-07}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה\|{{סרוגים\|\|בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים\|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב\|11 באוגוסט 2022}}}} עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/police_17-12-23_conenut\|כותרת=מעל 800 כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ\|אתר=משטרת ישראל}}}} במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחל כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה צוידו מחדש 12 כיתות הכוננות בעוטף עזה בנשק וציוד צבאי{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך\|news/706771\|7 בדצמבר 2023}}}} ועד פברואר 2024 צוידו ואומנו כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|כיתות הכוננות בכ-70 יישובים בעוטף עזה צוידו באמצעי לחימה\|628140\|4 בפברואר 2024}}}} במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.{{הערה\|{{הארץ\|נעה שפיגל\|הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק\|0000018b-37a0-dc99-a1db-3fe1ba820000\|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{גלובס\|נטע סרוסי\|משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק\|1001462429\|15 בנובמבר 2023}}}} במשטרה אמרו בשיחות סגורות כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.{{הערה\|{{הארץ\|יהושע (ג'וש) בריינר\|המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות\|0000018b-adc7-d724-a5bb-edff93a70000\|9 בנובמבר 2023}}}} עם פרוץ הקרבות פורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא.{{הערה\|{{מקור ראשון\|משה ליפשיץ\|"הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי\|news/678289\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיפה\|\|בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי\|חדשות/1169526-0/\|2 בנובמבר 2023}}}} צה"ל נענה,{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://haredimisrael.org.il/\|כותרת=חרדים לישראל - זאת ההשתדלות שלך!\|אתר=חרדים לישראל\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2023-12-07}}}} והחל בגיוס חרדים לטירונות מקוצרת, שבסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|אלפי חרדים מבקשים להצטרף ללחימה: 120 יגויסו ביום שני {{!}} פרסום ראשון\|news/article/rkavmflzp\|20 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|יקי אדמקר\|מצטרף למאמץ המלחמתי: בנו של אריה דרעי נמצא בהליכי גיוס לצה"ל\|3620166\|2 בנובמבר 2023}}}} בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, ומחזור הגיוס לחרדים היה כמעט זהה בגודלו למחזורים של שנים קודמות: פחות מ-200 מתגייסים.{{הערה\|{{סרוגים\|\|בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות\|881937-בלוף-הגיוס-החרדי-המספרים-לא-עמדו-בציפי\|3 בינואר 2024}}}} ומספר המתגייסים השנתי בציבור החרדי עמד על 1,200 שהוא כ-10% מהשנתון המיועד לגיוס.{{הערה\|{{ynet\|סיון חילאי\|חרף המלחמה, מספר המתגייסים החרדים נותר זהה {{!}} הנתונים שנחשפו בכנסת\|news/article/h1uc11bm3p\|21 בפברואר 2024}}}} ===התגייסות אזרחית=== [[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|אחת מעמדות הריענון, המזון והשתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים]] [[קובץ:Equipment distribution center for soldiers organized by Yoana Jabotinsky High School in Be'er Ya'akov.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|חמ"ל אזרחי שנבנה בשיתוף תושבי [[באר יעקב]] עם [[כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי]]]] [[קובץ:PXL 20231017 104812383.jpg\|ממוזער\|250px\|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]] בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת [[זק"א]], ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת [[אחים לנשק (תנועת מחאה)\|אחים לנשק]], והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון [[אפוד מגן\|אפודי מגן]] קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.{{הערה\|{{גלובס\|מיטל וייזברג\|אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר\|1001459623\|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=כלכליסטcrx6\|{{כלכליסט\|עמיר קורץ\|בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום\|local_news/article/rjkltcrx6\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה\|news/article/h1f1w2alt\|7 באוקטובר 2023}}\|שם=ה2}} בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי [[אחים לנשק (תנועת מחאה)\|תנועת אחים לנשק]] כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי ה[[מילואים]] להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל"\|news/israel/Article-1043152\|7 באוקטובר 2023}}}} באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע [[חמאס]]. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות [[צה"ל]]{{הערה\|{{ynet\|אבי יששכרוף\|עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים"\|news/article/yokra13624803\|9 באוקטובר 2023}}}} ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.{{הערה\|{{יוטיוב\|HiEvDHxNNVo}}}}{{הערה\|{{דבר העובדים\|יהל פרג'\|אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל'\|453964\|9 באוקטובר 2023}}}} ב־12 באוקטובר 2023 ביקר [[מזכיר המדינה של ארצות הברית\|מזכיר המדינה האמריקאי]] [[אנתוני בלינקן]] בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם [[אקספו תל אביב\|אקספו]] בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.{{הערה\|{{אייס\|תום נחום\|בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות"\|984361\|17 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|BenCaspit\|Ben Caspit בן כספית\|1714262441977155685\|17 באוקטובר 2023}}}} ערוץ הטלגרם כרמל ניוז, המסקר את מלחמת אוקראינה–רוסיה, יזם ותיאם התקנות של גגונים על רק"ם כנגד רחפנים מטילים כלקח מהמלחמה במזרח אירופה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/alexmehacarmel/10360\|כותרת=יוזמת התקנת גגונים\|תאריך=16.10.2023}}}} קבוצות של [[נוער הגבעות\|נערי גבעות]] עסקו בהתקנה של הגגונים.{{הערה\|{{JDN\|\|“סיפור מהחזית שכנראה לא יספרו לכם”: נוער הגבעות ממגן את הטנקים\|2066907}}}} ===התמודדות נפשית=== בעקבות ה[[טראומה נפשית\|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety\|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה\|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".{{הערה\|שם=ה3\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx\|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי\|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק\|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.{{הערה\|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה\|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה ו[[טכניקת הרפיה\|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם\|להסיח את הדעת]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx\|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה\|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות ו[[סרט סנאף\|סרטוני סנאף]].{{הערה\|שם=ה4\|{{העין השביעית\|שירי\|לשמור על האינטרס של הציבור\|499031\|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני\|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית\|פוסט־טראומה]].{{הערה\|{{הארץ\|נטע הלפרין\|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת\|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000\|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=ה4\|כיוון=שמאל}} [[מחקר אורך]] {{אנ\|Longitudinal study}} מצא ש[[בריאות הנפש\|בריאותם הנפשית]] של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. [[הימצאות\|שיעור]] הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.{{הערה\|{{ynet\|הדר גיל-עד\|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה\|health/article/yokra13707281\|7 בדצמבר 2023}}}} == זיכרון והנצחה == {{הפניה לערך מורחב\|הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל}} === שם המלחמה === שמה הראשוני של המלחמה נגזר משם המבצע שבו פתח צה"ל לאחר מתקפת הפתע. כחודשיים לאחר תחילת המלחמה הוצגו מספר שמות אפשריים לחברי הממשלה, בין השאר לבקשת הצבא, אבל גם מתוך הבנה ששם המלחמה יכול להשפיע על הלגיטימציה הבינלאומית ללחימה. בין השמות שהוצעו היו "מלחמת [[פרשת בראשית\|בראשית]]" (שהוצע על ידי [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו\|נתניהו]]{{הערה\|{{ישראל היום\|שירית אביטן כהן\|"חרבות ברזל" או "בראשית"? מאחורי הקלעים של הקרב על שם המלחמה\|news/defense/article/15020201\|28 בדצמבר 2023}}}}), "מלחמת [[עזה]]", "מלחמת 7 באוקטובר", "מלחמת [[שמיני עצרת]]", "מלחמת שמחת תורה" ו"מלחמת [[משיב הרוח ומוריד הגשם\|משיב הרוח]]". בינתיים נקברו חללי המלחמה במצבות זמניות, שלא צוינה עליהן המערכה שבה נפלו.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי\|נתניהו וצה"ל רוצים שם אחר למלחמה - והחללים ממשיכים להיקבר עם מצבות זמניות\|news/article/bjsxpjc8a\|18 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו\|"צריך שם של מלחמה ולא של מבצע": נתניהו שוקל לשנות את שמה של מלחמת חרבות ברזל\|3629467\|17 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{הארץ\|אורי משגב\|כינוס ועדת השמות הממשלתית למלחמה? עוד שקר של נתניהו\|0000018c-9bb1-d9e3-a5be-fff1c9720000\|24 בדצמבר 2023}}}} === ציון יום זיכרון לאומי === {{הפניה לערך מורחב\|יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל}} בישיבת ממשלה{{הערה\|{{החלטת ממשלה\|2024\|1525\|קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה\|37}}}} שנערכה ב-17 במרץ [[2024]], אישרה הממשלה פה אחד כי בכל שנה ב[[כ"ד בתשרי]] יצוין יום זיכרון לאומי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: טקס לזכרם של החללים שנפלו במלחמה, וטקס לזכרם של האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה. עוד הוחלט כי בשנה הראשונה לציון היום הלאומי, שנת 2024, ייערך באופן חד פעמי טקס גם בתאריך הלועזי – ב-7 באוקטובר, בשל הסנטימנט הציבורי לתאריך.{{הערה\|{{ישראל היום\|שירית אביטן כהן\|ממשלת ישראל אישרה: יום זיכרון לאומי לאסון 7 באוקטובר\|news/geopolitics/article/15437498\|17 במרץ 2024}}.}} === אמנות === {{ערך מורחב\|מלחמת חרבות ברזל במוזיקה}} אירועי הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה הביאו [[אמנים]] רבים להעלות יצירות הקשורות למלחמה: * [[אמנות רחוב]]: אמנים רבים ציירו [[גרפיטי]] ו[[ציור קיר\|ציורי קיר]] במרחב הציבורי והעירוני בישראל, לחיזוק המורל הלאומי ותמיכה ב[[חייל]]י [[צה"ל]] שנלחמים בחזית. * הסרט התיעודי #NOVA של [[Yes הטלוויזיה בלוויין]] על הטבח במסיבת הנובה, היה הסרט התיעודי הנצפה ביותר בתולדות yes{{כ}}.{{הערה\|{{וואלה\|\|הסרט התיעודי #NOVA הוא הדוקו הנצפה ביותר בתולדות yes\|3630873\|24 בדצמבר 2023}}}} * [[מוזיקאי]]ם הוציאו [[שיר]]ים ו[[גרסת כיסוי\|גרסאות כיסוי]] רבות בהשפעת המלחמה: שירים להעלאת המורל, שירים לזכר הרוגים, שירים למען שחרור החטופים ושירי מחאה על המחדל שגרם לטבח. * מפרוץ המלחמה, אומנים רבים הופיעו בהתנדבות בפני חיילים ובבסיסים, ביניהם ניתן למצוא את [[חנן בן ארי]], [[שלמה ארצי]], [[עומר אדם]], [[ביני לנדאו]], [[הראל טל]] ורבים אחרים. * כ-1,000 מוזיקאים ביצעו את השיר [[הביתה]] למען החזרת החטופים.{{הערה\|1={{קישור כללי\|כתובת=https://www.facebook.com/talyayarom/posts/pfbid0213u5XaNEpXVhzR9f2YQgVzv2P1sFwvZ22o9smpXTFYarzbqMzqj3rwQkP1SZNA36l\|כותרת=פרויקט הדגל הארצי למען החזרת החטופים\|הכותב=טליה ירון\|אתר=[[פייסבוק]]\|תאריך=27 בדצמבר 2023}}}} <gallery widths=300 heights=200 caption="[[גרפיטי]], [[ציור קיר\|ציורי קיר]] ו[[אמנות רחוב]] ב[[ישראל]]"> קובץ:October 7 Memorial in Ashdod.jpg\|ציור קיר ב[[אשדוד]] לזכר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח 7 באוקטובר 2023]] עם הכיתוב "[[לא נשכח ולא נסלח]]" File:99650 raanana - a project for the kidnapped people PikiWiki Israel.jpg\|"קיר התקווה" ב[[רעננה]] למען שחרור [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]] File:גרפיטי באשדוד להעלאת המורל במלחמת חרבות ברזל, דצמבר 2023 02.jpg\|ציור קיר ב[[אשדוד]] לעידוד וחיזוק המוראל המציג את [[צה"ל]] כצבא של [[אריה\|אריות]] </gallery> === ספרות === ספרי אמונה רבים יצאו לאור בעקבות המלחמה, לחיזוק רוח העם, ומסקנות ותובנות בעקבותיה. * '''לרפא את הלב''' – הרב [[יונתן זקס]] בעריכת [[סיון רהב-מאיר]]. * '''לוחמים באמונה''' – הרב יהודה בן חמו. * '''עוד אבנך ונבנית''' – מתורתו של הרב [[יעקב משה חרל"פ]]. * '''תובנות נחמה''' – לזכרו של איתן מנחם נאמן הי"ד. המלחמה באה לידי ביטוי גם בספרות הקריאה ובסיפורי הילדים: * '''מה הקשר''' – חננאל זילברגר. * '''רוח הגבורה''' – רחלי לביא. * '''פפיתו 5 - במלחמת חרבות ברזל'''. * ''' ארץ הגבורה''' – יוסי לונדין. * '''אוגדת עזה נכבשה''' – אילן כפיר. * '''מלחמה של גיבורים''' – הדסה בן ארי. * '''מספר אישי 7.10.23''' – אלקנה כהן. ==ראו גם== * [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] * [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל]] * [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]] * [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל]] * [[מלחמת חרבות ברזל במוזיקה]] * [[נשים במלחמת חרבות ברזל]] * [[סכסוך ישראל–רצועת עזה]] * [[מבצע עוז וניר]] * [[מבצע יד זהב]] * [[מבצע ניתוח מקומי]] * [[מבצע ראשית האור]] * [[מבצע כתר המערב]] * [[קרב עזה (2023)]] * [[קרב ח'אן יונס (2023)]] * [[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)\|הקרב במחנות המרכז]] * [[קרב רפיח (2024)]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים\|ויקיציטוט=מלחמת חרבות ברזל}} * {{כאן\|\|ישראל במלחמה – עדכונים\|558406\|7 באוקטובר 2023}} * {{ynet\|\|מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים\|blogs/israelunderattack\|7 באוקטובר 2023}} * {{הארץ\|\|מתקפת פתע של חמאס – עדכונים\|0000018b-0835-dae3-a1cb-bd3d6fab0000\|7 באוקטובר 2023\|מנויים=לא}} * {{וואלה\|\|עזה פתחה במלחמה - עדכונים\|3614155\|7 באוקטובר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|יומן אירועים – כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים\|כתבות-ועדכונים/2023/אוקטובר/חרבות-ברזל-מבצע-מלחמה-עזה-מחבלים-תקיפות-צה-ל-עדכונים/\|7 באוקטובר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|חללי "חרבות ברזל"\|נופלים/חללי-חרבות-ברזל/\|7 באוקטובר 2023}} * [https://www.gov.il/he/departments/topics/event-iron-swords/govil-landing-page חרבות ברזל], באתר [[gov.il]] * {{יוטיוב\|TFuzmyv-kRQ\|שם=יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים\|אורך=05:06\|ערוץ=הפצות [[צה"ל]]\|תאריך=14 באוקטובר 2023}} * {{ynet\|מעין רודה ורעות מרים כהן\|הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים\|news/article/rk0bb2xrt\|27 בנובמבר 2023}} * [https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/ תמונת מצב המלחמה], באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]] * [https://shabak.gov.il/media/3uentt2i/דוח-חיצוני-סיכום-שנה-2023.pdf סיכום שנת 2023], באתר השב"כ * {{אתר צה"ל\|\|איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/עדכון-דובר-צה-ל-כך-מתנהלת-הלחימה-בעזה-סיכום-לחימה-בעזה-מלחמה/\|6 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|M_e4gVMBOrs\|שם=עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה\|אורך=17:36\|ערוץ=עדכוני צה"ל\|תאריך=6 בינואר 2024}} * {{הארץ\|רוני לינדר\|40 זוגות אחים ו-22 נרצחים מחולון: המספרים שאסור לנו לשכוח ולהשכיח\|0000018e-9d5b-d764-adff-9fdfc81d0000\|5 באפריל 2024}} * === מאמרי פרשנות === * {{ישראל דיפנס\|אפרים לפיד\|פרשנות {{!}} מילון המלחמה בטרור – 2023\|60030\|22 באוקטובר 2023}} * אריה דובנוב, [https://hazmanhazeh.org.il/october_rifts/?_atscid=1_137_158181725_15046790_0_Tzfazazdxwd2ududpsc שברי אוקטובר - כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון], באתר [[הזמן הזה]], נובמבר 2023 * {{העין השביעית\|עידן רינג ושוקי טאוסיג\|מה לא מספרים לנו על המלחמה בעזה?\|503517\|21 בנובמבר 2023}} * {{INSS\|עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, מורן דיטש, רבקה מלר, מאיר אלרן\|אמון הציבור בצה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל"\|idf-support\|מבט על, גיליון 1791, 22 בנובמבר 2023}} * {{mako\|שי לוי\|"המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין"\|d8c4c32cf0c0c81026\|pzm-soldiers\|26 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|אבי יששכרוף\|הלחימה, העזתים והלגיטימציה: כמה התפתחויות לחיוב בשדה הקרב ובמזה"ת\|news/article/rknrjoylt\|7 בדצמבר 2023}} * [[חביבה פדיה]], [https://hazmanhazeh.org.il/multi-dimensional_knot/?_atscid=1_137_158181725_15077872_0_Tzfazazdxwd2ududpsc במשולש קטסטרופלי], [[הזמן הזה]], [[מכון ון ליר בירושלים]], דצמבר 2023 * {{ynet\|יואב זיתון\|חמש סיבות שבגללן צה"ל לא "משטח את עזה"\|news/article/h1qup00pl6\|14 בדצמבר 2023}} * {{ישראל היום\|שחר קליימן\|גדודי חמאס שקורסים, והשטחים שבדרך לטיהור: זוהי תמונת מצב הלחימה בעזה\|news/defense/article/15014944\|27 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|אופטימיות זהירה בצה"ל מהירידה בשיגורי הרקטות מעזה: תמונת המצב מהתמרון - ושחרור חטיבות ההכשרה\|news/article/skgi9mk006\|31 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|נדב איל\|שטח,שיפוט\|yedioth/article/yokra13736625\|28 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|ההסבר של צה"ל: זו הסיבה ל"תחושת הדשדוש" בחאן יונס\|news/article/sjnxuze006\|4 בינואר 2024}} * {{mako\|שי לוי\|מה עושים עם רפיח ומה תהיה תפיסת ההגנה החדשה בדרום?\|508024406778d81027\|pzm-soldiers\|9 בפברואר 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון\|"גרילת בט"ש" בחאן יונס; צה"ל אישר תוכניות למהלכים הקרקעיים הבאים {{!}} תמונת מצב מהלחימה\|news/article/r10rv11bp6\|2 במרץ 2024}} * {{מקור ראשון\|[[עמיר רפפורט]]\|המבצע בשיפא: אחת ההצלחות הגדולות של המלחמה\|opinion/750697\|29 במרץ 2024}} * {{אייס\|אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר\|ניצחון מוחלט? כך יעבוד המודיעין בשירות ההסברה במלחמה\|1008721\|29 באפריל 2024}} === כתבות === * [https://features.ynet.co.il/gallery/7th-of-october שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר] - סיקור מיוחד באתר [[ynet]] * {{כאן\|\|שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע {{!}} יומן מלחמה\|574306\|20 באוקטובר 2023}} * {{קישור כללי\|הכותב=Emily Crane\|כותרת=Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out\|אתר=[[New York Post]]\|תאריך=14 באוקטובר 2023\|כתובת=https://nypost.com/2023/10/13/israel-starts-raids-inside-of-gazawhat-a-full-scale-ground-invasion-will-include/}} * {{mako\|[[ניר דבורי]]\|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה\|82353112c4a8b81027\|news-columns/2023_q4\|1 בנובמבר 2023}} * {{הארץ\|יניב קובוביץ\|ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה\|0000018b-9b3e-d27d-a9fb-dbbff4ad0000\|4 בנובמבר 2023}} * {{חדשות 13\|עמיר כהן\|ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה\|item/news/politics/security/bzjke-903787531/\|4 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס\|news/article/ryszavsma\|5 בנובמבר 2023}} * {{mako\|[[דני קושמרו]]\|עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא\|0623499d69abb81026\|news-military/6361323ddea5a810\|10 בנובמבר 2023}} * {{mako\|[[אדוה דדון]]\|זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר"\|fb23051099fbb81027\|news-military/6361323ddea5a810\|12 בנובמבר 2023}} * {{וואלה\|אודי עציון\|מחירון המלחמה: כמה עולה לנו כל יירוט רקטה וכל בית מושמד בעזה\|3623146\|17 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|אלישע בן קימון\|בשומרון נערכים להסלמה על רקע שחרור המחבלים: "נפרק את הטרור ונעצב את המציאות מחדש"\|news/article/rjijsl8h6\|30 בנובמבר 2023}} * {{הקלטה}} אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, [https://www.maarachot.idf.il//2023/מאמרים/תפקידו-של-חיל-השריון-במלחמה-הנוכחית-פודקסט/ תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית], אתר [https://www.maarachot.idf.il/ מערכות], 2023 * {{וידאו}} {{ynet\|יואב קרן וגיל יוחנן, עזה\|100 מטר מאיתנו – מלחמה {{!}} צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה\|news/article/skzh4zmut\|9 בדצמבר 2023}} * {{וואלה\|אודי עציון\|"כמו בפורמולה 1": הכוח שמסתער על הטנקים התקולים בעזה\|3627105\|6 בדצמבר 2023}} * {{כיפה\|\|יודעים מה זה צק"ח? מילון המושגים הבסיסי של הלוחמים בעזה\|חדשות/1173266-0/\|28 בדצמבר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|אספנו כמה מהחידושים שנכנסו לפעולה ב-100 ימי מלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/חידושים-צהל-100-ימים-מלחמה-עזה-גדוד-מעורב-תמרון-מערכת-חץ-יירוט-הגנה-אווירית-אמלח-פגיון-נגב-7-חטיבת-השומר-חטיבה-5/\|14 בינואר 2024}} * [https://www.wsj.com/world/middle-east/israel-border-gaza-buffer-zone-4131020d?mod=mhp Israel Builds Buffer Zone Along Gaza Border, Risking New Rift With U.S.], [[וול סטריט ג'ורנל]], 25 בינואר 2024 * [https://www.wsj.com/world/middle-east/the-vicious-cycle-driving-gazas-north-to-famine-3dc85313?mod=hp_lead_pos2 The Vicious Cycle Driving Gaza’s North to Famine], אתר [[WSJ]] * {{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל הדהים את נאט"ו: שיא עולמי בהצלת פצועים {{!}} "הסוד הרפואי" נחשף\|health/article/yokra13877090\|11 באפריל 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון, יעל צ'כנובר, מתן צורי, יאיר קראוס, ישראל מושקוביץ\|הזירות התקועות, החטופים, המפונים: 200 ימים למלחמה, תמונת מצב מכל החזיתות\|news/article/bkqggubz0\|23 באפריל 2024}} * {{אתר צה"ל\|\|התמרון היה טבילת האש עבורם - הנה כמה מכלי המלחמה\|193082\|24 באפריל 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון\|נעים באיטיות, בתוך הסמטאות הצפופות של מעוז חמאס: "250 מחבלים חוסלו כאן"\|news/article/syobzji7a\|23 במאי 2024}} * https://www.ynet.co.il/news/article/sjkq1jzgc * https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/757038/ === תמונות === * {{תמונות}} {{ישראל היום\|מערכת ישראל היום\|צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות\|news/defense/article/14861454\|25 בנובמבר 2023}} * {{תמונות}} {{אתר צה"ל\|\|התמונות שמסכמות את השבוע האחרון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/תמונות-גלריה-מלחמה-עזה-לוחמים-קרבות-שבוע-ישראל-מתעדים-מצלמות/\|16 בדצמבר 2023}} === כתבות וידאו === * {{יוטיוב\|oQXeu1CAr6Q\|שם=ערוץ 12: היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, 07.10.2023 (א)\|אורך=8:30:54}} * {{יוטיוב\|oQXeu1CAr6Q\|שם=צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי\|אורך=08:11\|ערוץ=[[ynet]]}} * {{יוטיוב\|MVeAlsFLA-c\|שם=כך נראית עזה אחרי 17 ימי תקיפה: פיצוצים עזים, בניינים קורסים, הלם ופחד בכל פינה\|אורך=03:17\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=23 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|ndQ6iMRk2X0\|שם=היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת\|אורך=02:04\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=25 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|z_7pO0RETvU\|שם=היום ה־21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים\|אורך=03:59\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=27 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|emLiFMRkNvs\|שם=חיסול מחבלים והתקלויות: הפעילות הקרקעית בתוך עזה התרחבה\|אורך=03:23\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=29 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|FtXGiXTAWo4\|שם=600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת\|אורך=03:52\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=30 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|36hQWU47Boc\|שם=תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה\|אורך=04:16\|ערוץ=[[חדשות 13]]\|תאריך=1 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|F7XJfh-3h7I\|שם=הפעילות בעזה מתקדמת, עליית מדרגה במתקפות של חיזבאללה\|אורך=03:41\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=4 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|91srGHVMMEM\|שם=הפצצות עוצמתיות חיסול בכירים וכיתור העיר: סיכום היום ה־31 למלחמה\|אורך=03:30\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=6 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|ryRyjFGQDlc\|שם=טילים מהצפון, נפילות במרכז וחיסול עשרות מחבלים: סיכום היום ה־63 למלחמה\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|אורך=4:34\|תאריך=8 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|6gmxHISP2Ec\|שם=כיכר פלסטין בידי צה"ל: תיעוד מהמקום שבעבר היה סמל חמאס\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|אורך=10:40\|תאריך=9 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|fzObdRLPMMY\|שם=צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה\|אורך=03:41\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=18 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|l4t20XSf2-g\|שם=תיעוד מיוחד מלב עזה: עיר הטרור של מוחמד דף ויחיא סינוואר נחשפת\|אורך=04:50\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=20 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|egGqb72gXFk\|שם=צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה\|אורך=03:38\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=25 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|JMLHTOOcez0\|שם=צה"ל השתלט על דירת המסתור של סינוואר - והשמיד את המנהרה שתחתיה\|אורך=03:18\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=29 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|pB3Gy7u_jm8\|שם=הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה\|אורך=03:47\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=2 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|67lMgr-mQyg\|שם=יהיה טוב {{!}} כשסרן נדב טיברג הגיע לחלץ פצועים בקיבוץ רעים, לא היה לו מושג שמטרים ספורים ממנו נרצח אחיו\|אורך=28:27\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=8 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|l7YM5tYY7F4\|שם=הושמדה מתחת לאדמה: לב תעשיית ייצור הנשק של חמאס\|אורך=02:56\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=18 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|akcZsQp3Scc\|שם=פצצת מרגמה בשקית של אונר"א, מחבל ניסה להסתתר על גג - וחוסל\|אורך=02:17\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=24 בפברואר 2024}} * {{יוטיוב\|qM4sNwY_TRY\|שם=50 מטרות ב-6 דקות: מתקפת הפתע של צה"ל על ח'אן יונס\|אורך=02:27\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=3 במרץ 2024}} * {{יוטיוב\|57PGLGRYRIY\|שם=בוקר טוב רפיח: צה"ל השתלט במהלך הלילה על מעבר הגבול בדרום הרצועה\|אורך=04:24\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=7 במאי 2024}} ==ביאורים== {{ביאורים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מלחמת חרבות ברזל}} {{ניווטים \|כותרת=מלחמת חרבות ברזל – תבניות ניווט \|תוכן= {{מלחמות ישראל}} {{צבא ההגנה לישראל}}{{חמאס}}{{היסטוריה של מדינת ישראל}} {{הלחימה ברצועת עזה}} {{הסכסוך הישראלי פלסטיני בעשור השלישי של המאה ה-21}} {{בנימין נתניהו}} }} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל\|*]] [[קטגוריה:מלחמות ישראל\|חרבות ברזל]] [[קטגוריה:לחימה ברצועת עזה]] [[קטגוריה:2023 בישראל]] [[קטגוריה:גבול ישראל–רצועת עזה]] [[קטגוריה:גבול ישראל–לבנון]] [[קטגוריה:2024 בישראל]] [[קטגוריה:מלחמות ומבצעים במזרח התיכון בעת החדשה]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (`new_wikitext`)	'{{אקטואלי\|כל הערך=כן}} {{סכסוך צבאי \| מערכה = [[הסכסוך האיראני-ישראלי\|הסכסוך האיראני–ישראלי]], [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני\|הסכסוך הישראלי–פלסטיני]]. \| שם = מלחמת חרבות ברזל{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/}};{{ש}}{{אתר חיל האוויר\|מערכת אתר חיל-האוויר\|מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16\|9701-61426\|22 באוקטובר 2023}}}}{{ביאור\|בצה"ל ננקטה גם הצורה "מבצע חרבות ברזל".{{הערה\|{{טלגרם\|idf_telegram/7174\|{{""\|... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ...}}\|ערוץ=[[צה"ל\|צה"ל – הערוץ הרשמי]]}}}}}} \| שם בשפת המקור = - \| תמונה = [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-11-02.jpg\|300px\|מרכז\|]]{{ש}}[[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict.svg\|300px\|מרכז\|lang=he]] \| כיתוב = למעלה: דחפור משוריין [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|D9R]] וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023 למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל {{יישור טקסט\|ימין\| ::::{{מקרא\|#F08080\|[[רצועת עזה]] תחת שלטון [[חמאס]]}} ::::{{מקרא\|#FFFF00\|שטחים שפונו מאזרחים}} ::::{{מקרא\|#5788FF\|שטחים ברצועת עזה בהם פעלו כוחות צה"ל}}}} \| סוג העימות = מלחמה \| תאריך התחלה = [[7 באוקטובר]] [[2023]] \| תאריך סיום = מתמשך \| קרב/מלחמה = מלחמה \| קרב לפני = [[מלחמת לבנון השנייה]] \| קרב אחרי = \| מקום = [[ישראל]], [[רצועת עזה]], [[יהודה ושומרון]], [[לבנון]], [[סוריה]], [[הים האדום\|ים סוף]] \| עילה = [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת פתע על ישראל]], שבה ביצעו אלפי [[טרור פלסטיני\|מחבלים פלסטינים]] [[פשעים נגד האנושות]] ו[[פשעי מלחמה]] בהם [[:קטגוריה:מעשי טבח במתקפת הפתע על ישראל\|מעשי טבח באזרחים ישראלים]], [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|מעשי אונס ואלימות מינית]], הטלת טרור, ו[[שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל\|שיגור אלפי רקטות]] לעבר יישובים אזרחיים \| תוצאה = מתמשך \| צד ראשון = <center>{{דגל\|ישראל\|80}}{{ש}}'''[[ישראל]]'''{{הערה\|שם=מעריב396}}</center> ---- בתמיכת:<!-- יש להוסיף רק מדינות שסיפקו סיוע צבאי בפועל (למשל: לחימה, הגנה או משלוחי נשק) --> {{דגל\|ארצות הברית\|\|+}} {{דגל\|הממלכה המאוחדת\|\|+}} {{דגל\|צרפת\|\|+}} {{דגל\|גרמניה\|\|+}}{{הערה\|שם=מעריב396\|{{מעריב אונליין\|\|"איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל\|news/israel/Article-1044396\|12 באוקטובר 2023}}}} \| צד שני = חזית עיקרית: <center>{{דגל\|חמאס\|54}} [[חמאס]] {{דגל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|\|+}} ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה\|\|+}} {{דגל\|איראן\|\|+}}{{הערה\|שם=מעריב396}} {{דגל\|חות'ים\|\|+}} ---- בתמיכת: {{דגל\|סוריה\|\|+}}{{הערה\|{{INSS\|כרמית ולנסי, טל אברהם\|סוריה במלחמת ״חרבות ברזל״: תומכת סמלית, נמנעת מהסלמה\|publication/assad-war/\|20 בדצמבר 2023}}.}} \| מנהיג ראשון = {{סמל\|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]] ([[ראש ממשלת ישראל]]) {{סמל\|משרד הביטחון}} [[יואב גלנט]] ([[שר הביטחון]]) ----- בתמיכת: {{דגל\|הממלכה המאוחדת}} [[רישי סונאק]] ([[ראש ממשלת הממלכה המאוחדת]]) {{דגל\|צרפת}} [[עמנואל מקרון]] ([[נשיא צרפת]]) {{דגל\|גרמניה}} [[אולף שולץ]] ([[קנצלר גרמניה]]) \| מנהיג שני = חזית עקרית: {{דגל\|חמאס}} [[יחיא סנוואר]] (מנהיג [[חמאס]] ברצועת עזה) {{דגל\|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] (ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]]) {{דגל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[זיאד נח'אלה]] (מזכ"ל [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]) ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[חסן נסראללה]] (מזכ"ל [[חזבאללה]]) {{דגל\|איראן}} [[עלי ח'אמנאי]] ([[המנהיג העליון של איראן]]) {{דגל\|איראן}} [[אבראהים ראיסי]] ([[נשיא איראן]]) (נהרג) / [[מוחמד מוח'בר\|מוחמד מוּח'בֶּר דֶזפוּלי]] (נשיא זמני מ-20 במאי 2024) {{דגל\|חות'ים}} [[עבד אל-מלכ אל-חות'י\|עבד אל־מלכ אל־חות'י]] (מנהיג ה[[חות'ים]]) ----- בתמיכת: {{דגל\|סוריה}} [[בשאר אל-אסד]] ([[נשיא סוריה]]) \| מפקד ראשון = {{סמל\|צה"ל}} רב-אלוף [[הרצי הלוי]] ([[ראש המטה הכללי]]) {{סמל\|שירות הביטחון הכללי}} [[רונן בר]] ([[ראש השב"כ]]) {{סמל\|המוסד}} [[דוד ברנע]] ([[ראש המוסד]]) {{סמל\|משטרת ישראל}} רנ"צ [[קובי שבתאי]] (מפכ"ל [[משטרת ישראל]]) \| מפקד שני = חזית עקרית: {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מוחמד דף]] (ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]]) {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מרוואן עיסא]] (סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]]) נהרג {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מוחמד סנוואר]] (חבר המועצה הצבאית העליונה ולשעבר מפקד חטיבת [[חאן יונס]] ב[[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|זרוע הצבאית של חמאס]]) {{סמל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[אכרם עג'ורי]] (ראש [[פלוגות אל-קודס\|הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי]]) ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[אברהים עקיל]] (ראש הזרוע הצבאית של [[חזבאללה]]) {{סמל\|איראן}} [[חוסיין סלאמי]] (מפקד [[משמרות המהפכה]]) \| כוח ראשון = {{סמל\|צבא הגנה לישראל\|\|+}} כ־176 אלף חיילי סדיר כ־360 אלף חיילי מילואים {{סמל\|שירות הביטחון הכללי\|\|+}} {{סמל\|המוסד\|\|+}} {{סמל\|משטרת ישראל\|\|+}} * {{סמל\|משמר הגבול\|\|+}} בנוסף לגופי ביטחון אזרחיים שפעלו בעיקר בתחילת הלחימה ובהמשך בתור כיתות כוננות ---- בתמיכת: * {{סמל\|צבא ארצות הברית\|\|+}} {{סמל\|חיל האוויר האמריקני\|\|+}} {{סמל\|צי ארצות הברית\|\|+}} {{סמל\|חיל האוויר המלכותי\|\|+}} \| כוח שני = חזית עקרית: {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם\|\|+}} כ־30 אלף פעילים כ-7 אלף אנשי עתודה {{סמל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[פלוגות אל-קודס]] {{דגל\|פלסטינים}} [[חדר המבצעים הפלסטיני המשותף]] ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[כוח רדואן]] {{דגל\|משמרות המהפכה האסלאמית\|\|+}}{{הערה\|{{עכשיו 14\|יצחק אבוחצירא\|משמרות המהפכה: "שיגרנו טילים וכטב"מים למקומות ספציפיים"\|משמרות-המהפכה-שיגרנו-טילים-וכטבמי\|13 באפריל 2024}}.}} *{{סמל\|כוח קודס\|\|+}} {{דגל\|חות'ים\|\|+}} {{דגל\|אמל\|\|+}} \| צד ראשון-אבדות = {{דגל\|ישראל}} [[ישראלים]] ואזרחים זרים: '''הרוגים:''' כ־{{אב-מחב\|הרוגים ישראלים}} ישראלים וזרים. מתוכם {{אב-מחב\|חיילים}} חיילים. '''פצועים:''' כ־{{אב-מחב\|פצועים ישראלים}}. '''חטופים:''' 124 אזרחים ישראלים וזרים עדיין חטופים, ביניהם לפחות {{אב-מחב\|חטופים שנהרגו}} הרוגים. '''מפונים:''' כ-200 אלף מעוטף עזה ומגבול לבנון. '''נעדרים:''' אחת.{{הערה\|{{mako\|לי נעים\|תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה\|9560d9d270cdd81027\|news-military/2024_q1\|24 בפברואר 2024}}}} ---- {{דגל\|ארצות הברית}} [[חייל]]י [[הכוחות המזויינים של ארצות הברית\|צבא ארצות הברית]]: '''הרוגים:''' 5 לוחמים{{ביאור\|שני חיילים נהרגו בים האדום ועוד שלושה מפגיעת כטב"ם מתאבד בירדן.}} '''פצועים:''' 34 לוחמים \| צד שני-אבדות = סה"כ מעל ל-{{אב-מחב\|הרוגים ציר ההתנגדות}} הרוגים בכל החזיתות ומעל ל-{{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} שבויים. לפירוט מלא ראו: '''[[#נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים\|נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים]]'''. ---- {{דגל\|פלסטינים}}{{דגל\|חמאס\|18}} [[פלסטינים]]: '''הרוגים:''' מעל {{אב-מחב\|הרוגים פלסטינים}}. בין ההרוגים: מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה}}–{{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} ברצועת עזה. מעל {{אב-מחב\|מחבלים במתקפת הפתע}} בפלישה לישראל.{{הערה\|שם=ה5\|{{כיכר השבת\|כתבי כיכר השבת\|עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,550 מחבלים חוסלו בישראל {{!}} עדכונים שוטפים\|israel-news/s2aoyf\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיכר השבת\|ישראל גראדווהל\|שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים {{!}} "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום"\|security-news/s2b53h\|10 באוקטובר 2023}}}} '''פצועים:''' מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים}}. בין הפצועים: מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים בעזה}} ברצועת עזה. מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים ביהודה ושומרון}} ביהודה ושומרון. '''עצורים ושבויים:''' מעל ל-{{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} שבויים. ביניהם מעל {{אב-מחב\|עצורים ביהודה ושומרון}} עצורים ביהודה ושומרון. '''מפונים:''' מעל 1.9 מיליון. '''נעדרים:''' מעל {{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} ברצועת עזה. ---- {{דגל\|חזבאללה\|\|+}}: לפי צה"ל: מעל {{אב-מחב\|חזבאללה לפי צהל}} הרוגים. לפי חזבאללה: {{אב-מחב\|חזבאללה}} הרוגים. ---- {{דגל\|איראן\|\|+}}: מעל {{אב-מחב\|איראנים}} הרוגים ממשמרות המהפכה האסלאמית, רובם בכירים, ע"פ פרסומים זרים, התווספו עוד 12 מחבלי משמרות המהפכה שנהרגו בתקיפה בסוריה המיוחסת לישראל. ---- {{דגל\|חות'ים\|\|+}}: למעלה מ-100 פעילים הרוגים. ---- {{דגל\|עיראק}} מיליציות פרו-איראניות בעיראק: למעלה מ-40 פעילים הרוגים. {{דגל\|סוריה}} מיליציות פרו-איראניות בסוריה: למעלה מ-40 פעילים הרוגים. ---- {{דגל\|סוריה\|\|+}}: מעל {{אב-מחב\|סורים}} הרוגים. \| מפה = [[קובץ:Gaza Strip map2 heb e2.png\|מרכז\|300px\|מפת רצועת עזה]] }} '''מלחמת חרְבות ברזל''' היא [[מלחמה]] שהתחילה כנגד [[חמאס]] ו[[השתלטות חמאס על רצועת עזה\|שלטונו]] ב[[רצועת עזה]], וארגוני הטרור הנוספים השוכנים בה, עליה הכריזה [[ישראל\|מדינת ישראל]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], יום [[שבת]] וחג [[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]], בתגובה ל[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|'''מתקפת פתע''']] עקובה מדם ורחבת היקף שביצעו ארגוני הטרור באותו יום על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל ובמיוחד באזור [[עוטף עזה]], אשר הפך את היום לקטלני ביותר ל[[יהודים]] מאז [[השואה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|הנשיא ביידן: "ה-7 באוקטובר הפך ליום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, המחבלים לא ינצחו"\|breaking-news/Article-1045954\|19 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נפתחו חזיתות נוספות כמו בגבול לבנון-ישראל, באיראן, בגבול סוריה-ישראל, בים סוף, ביהודה ושומרון ובעיראק. מתקפת הפתע החלה במטחי [[ארטילריה רקטית\|ירי רקטי]] מסיביים של אלפי רקטות ו[[מרגמה\|פצצות מרגמה]] לעבר יישובי [[עוטף עזה]] ולעבר [[באר שבע]], [[חבל לכיש]], [[גוש דן]], [[שפלת יהודה\|השפלה]], [[השרון]] ומאוחר יותר גם ל[[ירושלים]] ו[[גוש עציון]]. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים [[טרור\|מחבלים]] שפלשו לבסיסי [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו{{ביאור\|מעשי רצח שכללו [[התעללות]], [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|אונס]], [[ביזוי כבוד המת]] ועוד.}} ב-{{אב-מחב\|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם [[אישה\|נשים]], [[ילדות\|ילדים]], [[זקנה\|קשישים]] ו[[ינקות\|תינוקות]] (364 מתוכם נרצחו ב[[הטבח בפסטיבל נובה\|טבח בפסטיבל נובה]] אשר היה ל[[פיגוע]] הקטלני בתולדות המדינה). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 [[חייל]]ים, 55 [[שוטר]]ים ו-10 אנשי [[שב"כ]]. המחבלים ביצעו [[פשע נגד האנושות\|פשעים נגד האנושות]]{{הערה\|{{גלובס\|סון אנגל ראסמוסן ושושנה סולומון\|"הרגתי 10 בידיים חשופות": מצלמות הגוף של המחבלים חשפו את הזוועה\|1001460819\|24 באוקטובר 2023}}}} וביצעו מעשי [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|אונס]] והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|חטפו לרצועת עזה]] 251 בני אדם, ביניהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. עשרות מהשבויים נהרגו או נרצחו במהלך השבי, 112 מהם כבר שוחררו ועוד 19 גופות הושבו ארצה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת [[אוגדת עזה]] ([[אוגדה]] 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי [[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו [[כוחות הביטחון]] הישראליים, בהובלת צה"ל ו[[משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל\|משטרת ישראל]], מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים ב[[מחוז הצפון\|צפון ישראל]] קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור [[חזבאללה]] יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף{{מקור}} יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס ל[[שירות המילואים בישראל\|מילואים]] למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.{{הערה\|{{גלובס\|דובי בן גדליהו\|צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד\|1001461604\|5 בנובמבר 2023}}}} המלחמה הציתה [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל\|שיח עולמי ער]], הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, ו[[אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל\|גל אנטישמיות]] חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, וב[[העולם המערבי\|מערב]] בפרט. [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה ברצועת עזה]] התנהלה בשלבים: טיהור{{ביאור\|שם=טיהור\|"טיהור" או "טיהור שטח" בהקשר הצבאי הוא ניטרול כל האיומים בתא השטח, ולרוב כולל את הריגת כל כוחות האויב שנמצאים בו.}} שטח ישראל ממחבלים, פינוי [[אוכלוסייה אזרחית]] מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), [[תקיפה אווירית\|תקיפות אוויריות]] וימיות על רצועת עזה, [[סיכול ממוקד\|סיכולים ממוקדים]] של מחבלים ומפקדים בחמאס, [[פשיטה\|פשיטות קרקעיות]] נקודתיות ברצועה, [[פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה]], תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, [[ההפוגה במלחמת חרבות ברזל\|הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים]], תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו מ[[טרור פלסטיני\|מחבלים]]. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין. על פי נתוני [[משרד הבריאות של רצועת עזה]] שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} פלסטינים. מעל ל-{{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} נעדרים מתחת להריסות המבנים. בצה"ל מוערך כי נהרגו מעל ל-{{אב-מחב\|מחבלים בעזה}} מחבלים ברצועת עזה ועוד מעל ל-2,118 ביתר החזיתות ומעל {{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} עצורים ושבויים (וכ-10,000 נוספים מוערכים כפצועים שיצאו מכלל יכולת לחימה).{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|גלנט בחאן יונס: נגיע גם לרפיח, לחמאס 20,000 מחבלים הרוגים או פצועים\|blogs/118daysofwar/article/sksjxiy9a\|1 בפברואר 2024}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|ג'רוזלם פוסט\|כמה לוחמים נשארו לחמאס? התמונה המלאה ברצועת עזה\|news/israel/Article-1070223\|22 בינואר 2024}}}} נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה.{{הערה\|{{ynet\|\|70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן"\|news/article/hygek00ada#autoplay\|30 בדצמבר 2023}}}} [[האו"ם]] מעריך כי כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.ochaopt.org/he/content/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-82\|כותרת=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש {{!}} מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל {{!}} עדכון בזק מס' 82\|אתר=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש\|תאריך=2024-01-02\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-03-12}}}} == רקע == [[חמאס]] הוא [[ארגון טרור\|ארגון]] [[טרור]] [[טרור פלסטיני\|פלסטיני]] המאמין ב[[ג'יהאד]] נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. מטרת העל של הארגון היא השמדת מדינת ישראל.{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל"\|3620026\|2 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|נסיה שמר\|כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל\|news/article/h1mexdzz6\|10 באוקטובר 2023}}}} אידאולוגיית חמאס היא [[אנטישמיות\|אנטישמית]], הבאה לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי [[אמנת חמאס]], "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". מאז הקמתו בשנת [[1987]], חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מ[[ציר ההתנגדות]] בראשות [[איראן]] ובשותפות [[חזבאללה]] וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים. לאחר שמדינת ישראל [[תוכנית ההתנתקות\|התנתקה מרצועת עזה]] ב-2005, שלטה [[הרשות הפלסטינית]] ברצועה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות [[חמאס]] [[עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה\|השתלטו]] על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה ([[מבצע חורף חם]], [[מבצע עופרת יצוקה]], [[מבצע עמוד ענן]], [[מבצע צוק איתן]], [[מבצע שומר החומות]], [[מבצע עלות השחר]], [[מבצע מגן וחץ]] וסבבים רבים נוספים). בפברואר [[2017]] התמנה [[יחיא סנוואר]] למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד [[אסמאעיל הנייה]]. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,{{הערה\|{{מעריב אונליין\|נועם אמיר\|אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?\|news/world/Article-574506\|13 בפברואר 2017}}}} ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משת"פים ערבים ושוחרר מהכלא ב[[עסקת שליט]] בשנת 2011. === יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס === מאז [[השתלטות חמאס על רצועת עזה\|תפיסת השלטון בידי החמאס]] בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות ב[[סטטוס קוו]] שבו ה[[חמאס]] שולט ברצועת עזה ו[[הרשות הפלסטינית]] שולטת בשטחי [[שטח A\|A]] ו־[[שטח B\|B]] שב[[יהודה ושומרון]]. סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו [[המכשול הימי בגבול רצועת עזה\|מכשול ימי]], [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה\|מכשול תת־קרקעי]] ו[[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר סביב רצועת עזה]]. בחודשים שלפני המלחמה חלה [[הסלמה]] במצב הביטחוני, שכללה [[הפגנה\|הפגנות]] על הגדר והפרחת [[בלון תבערה\|בלוני תבערה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור\|news/israel/Article-1040232\|24 בספטמבר 2023}}}} [[ממשלת ישראל השלושים ושבע\|ממשלת ישראל]] העניקה הקלות לרצועת עזה,{{הערה\|{{ישראל היום\|דנה בן שמעון\|אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס\|news/geopolitics/palestinians/article/14601470\|12 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי"\|08be6fab6c9fa81027\|news-military/6361323ddea5a810\|4 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|אליאור לוי\|הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן\|5421046\|6 בדצמבר 2018}}}} מחשש שהסלמה תפגע במגעים ל[[הסכם שלום]] עם [[ערב הסעודית\|סעודיה]],{{הערה\|{{הארץ\|אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי\|הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה\|0000018a-ecc2-d428-a3ba-fcc3cc5c0000\|2 באוקטובר 2023}}}} ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה\|news/israel/Article-1041322\|29 בספטמבר 2023}}}} בשנת [[2018 בישראל\|2018]] החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. {{מקור\|יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017}} שלטון חמאס נתפס בעיני נתניהו כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.{{הערה\|{{ידיעות אחרונות\|נחום ברנע\|נתנו לחמאס לנצח\|5401011\|13 בנובמבר 2018}}}} נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת [[מדינה פלסטינית]] עם [[הרשות הפלסטינית]], המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".{{הערה\|Lahav Harkov, [https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/netanyahu-money-to-hamas-part-of-strategy-to-keep-palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], [[Jerusalem Post]], March 12, 2019 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1717607391724749233\|26 באוקטובר 2023}}}} עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת [[יואל חסון]] את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה.. כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.{{הערה\|[https://twitter.com/DemozGoveze/status/1754902763794829716 נאום של יואל חסון במילאת הכנסת, 2017] טוויטר}}{{הערה\|[https://www.youtube.com/watch?v=D1cUsXdq5FI ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו"], ערוץ הכנסת, יוטיוב, 21.6.17}} באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער ב[[ידיעות אחרונות]], ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".{{הערה\|{{ynet\|פרנצ'סקה בורי\|מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות"\|articles/0,7340,L-5363504,00.html\|4 באוקטובר 2018}}. {{מקור ראשון\|אסף גבור\|ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו\|81959\|7 באוקטובר 2018}}}} [[מאיר בן שבת]], אז ראש [[המל"ל]], סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.{{הערה\|{{ynet\|\|"סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה\|news/article/synawisv9\|14 באפריל 2022}}}} בתחילת [[2021 בישראל\|2021]] העריך [[אמ"ן]] שה[[חמאס]] דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה\|המכשול התת־קרקעי בעזה]], ירי רקטות/[[פצמ"רים]] מעזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני [[מלחמה באמצעות שליח\|פרוקסי]] וסוררים.{{הערה\|[https://nziv.net/59616/ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן], נציב.נט, 9 בפברואר 2021}} ראש השב"כ באותה עת, [[נדב ארגמן]], טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.{{הערה\|שם=אילנאי21}} בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות {{מקור\|}}. באמ"ן הצטרפו לשב"כ {{מקור\|}} והמליצו על תקיפה. הקבינט של [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] סירב {{מקור\|}}. שבועיים אחר כך, פרץ [[מבצע שומר החומות]].{{הערה\|{{ynet\|איתי אילנאי, רונן ברגמן\|מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת\|news/article/5997054\|10 בספטמבר 2021}}\|שם=אילנאי21}} בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.{{הערה\|{{זמן ישראל\|קסניה סבטלובה\|אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס\|333486\|17 באוגוסט 2022}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.ariel.ac.il/wp/jimes/תהליך-ההתמסדות-הפוליטית-של-שחקנים-תת־/\|הכותב=קובי מיכאל, עומר דוסטרי\|כותרת=תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות\|אתר=[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]]}}}} מצד גורמים אחרים נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני{{הערה\|[[עומר דוסטרי]], [https://jiss.org.il/he/dostri-dealing-with-the-iranian-threat-hamas-decision-first/ ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה], באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]].}} או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.{{הערה\|מפקדים למען ביטחון ישראל, [https://www.cis.org.il/wp-content/uploads/2021/07/אסטרטגיה-חלופית-תוכנית-4-הנקודות.pdf אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ], יוני 2021}} במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה – אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת [[קטר (מדינה)\|קטר]] לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה\|news/675947\|7 באוקטובר 2023}}}} גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.{{הערה\|{{ynet\|\|האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות"\|news/article/sk931aez6\|9 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מ[[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] ביישובי המועצה והפחית את אימוני ה[[רבש"ץ\|רבש"צים]].{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים\|0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000\|20 באוקטובר 2023}}}} ===הכנות חמאס למתקפה=== [[חמאס]] נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה){{הערה\|{{וואלה\|עופר פטרסבורג\|האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?\|3614736\|9 באוקטובר 2023}}}} על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ו[[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.{{הערה\|שם=היערכות\|{{mako\|ניר דבורי\|תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב\|db23e4bc15d1b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|11 באוקטובר 2023}}}} לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של [[הונאה צבאית\|הונאה]] מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.{{הערה\|[https://www.wsj.com/articles/ali-baraka-hamas-russia-today-interview-gaza-israel-59dffb69 Hamas Explains How They Did It], [[וול סטריט ג'ורנל]], 11 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע\|3614760\|10 באוקטובר 2023}}}} לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.{{הערה\|{{Cite news\|title=A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute\|url=https://www.theguardian.com/world/2023/nov/07/secret-hamas-attack-orders-israel-gaza-7-october\|work=The Guardian\|date=2023-11-07\|access-date=2023-11-08\|issn=0261-3077\|language=en\|first=Jason\|last=Burke}}\|כיוון=שמאל}} כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.{{הערה\|{{כאן\|מיכאל שמש\|תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים\|581410\|24 באוקטובר 2023}}}} לפי [[וול סטריט ג'ורנל]], גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.{{הערה\|{{גלובס\|The Wall Street Journal\|איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות\|1001459680\|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק"\|3614633\|8 באוקטובר 2023}}}} דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של [[כוח קודס]], הכוחות המיוחדים של [[משמרות המהפכה האסלאמית\|משמרות המהפכה האיראניים]], האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, [[אסמאעיל קאאני]], נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.{{הערה\|Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, [https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-fighters-trained-in-iran-before-oct-7-attacks-e2a8dbb9 Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks], [[וול סטריט ג'ורנל]], 25 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ערב המלחמה חמאס פעל ב-[[חמאס ערב מלחמת חרבות ברזל\|24 גדודים]]. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך המלחמה, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל.{{הערה\|{{mako\|נעמה פרי שרית מגן אילנה דיין\|"הלילה נכבוש את מחסום ארז": המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים {{!}} תיק אוקטובר, עובדה\|5bf44d104aa1e81027\|news-military/2024_q1\|7 במרץ 2024}}}} לפי דוח הערכת המודיעין השנתית [[קהילת המודיעין האמריקאית]], הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון של מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|קהילת המודיעין האמריקנית: "שרידותו של נתניהו כרה"מ בסכנה"\|3650035\|12 במרץ 2024}}}} ===חזון יום הדין של חמאס=== {{הפניה לערך מורחב\|יום הדין באסלאם}} בכתבה מאפריל 2024, ראיין [[שלומי אלדר]] מספר בכירי [[פת"ח]] שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת [[יחיא סנוואר]].<ref name=":0">{{הארץ\|שלומי אלדר\|בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים\|0000018e-a379-d315-ab9f-aff98d4b0000\|4 באפריל 2024}}</ref> לפי [[סופיאן אבו זיידה]], כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של [[יום הדין באסלאם\|אחרית הימים]] ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר). שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סנוואר ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סנוואר ואנשיו; אלא שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה, החשיב את הדברים כדברי טירוף או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפה ענקית של חמאס.<ref name=":0" /> בכיר אחר בפת"ח שהיה בקשרים עם חמאס, והתראיין בעילום שם, (תחת השם "איאד") העיד כי הבין גם הוא בשנת 2021 כי מגמת חמאס להקצנה, כאשר רעיון "ההבטחה" הפך מרעיון שהיה בקרב כמה "עשבים שוטים" לרעיון שקנה מקום מרכזי בהנהגת חמאס של סנוואר. לפי "איאד" אנשי חמאס הכינו את [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] שכן העריכו כי תודות להתערבות אלוהית יעלה בידם לכבוש את כל שטחה של ישראל. הוא מתאר כיצד אנשי חמאס תכננו גם תוכניות "ליום שאחרי" שבו יחלקו את ישראל למחוזות שונים וימנו מנהלים מטעמם. לדבריו יום אחד התקשרו אליו והציעו לו להיות מנהל של ועדה שתשקם את אזור רמלה ורחובות. אלדר מספר בנוסף על כנס "ההבטחה האחרונה" שנערך ב-30 בספטמבר 2021 במלון קומודור ברצועת עזה, שבו דנו בפרטי פרטים של ניהולה העתידי של ישראל לאחר שזו תיכבש ומשווה אותה ל[[ועידת ואנזה\|וועידת ואנזה]]. לדוגמה, הפלסטינים ערכו רשימת נכסים בישראל, ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו גם בצורך למנוע "בריחת מוחות" של מומחים יהודים לאחר הכיבוש. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית, ותועד על ידי ארגון [[ממרי]]. הנושא היה גלוי לגמרי אבל לדברי אלדר זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות [[יחידת חצב]] שעסקה באיסוף מודיעין גלוי, ופרוקה הסופי ב-2021.<ref name=":0" /> ===התרעות לקראת המתקפה=== שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף [[ערן אורטל]], שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על [[מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית]], מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי שנרב\|שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה\|683995\|21 באוקטובר 2023}}}} ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|"אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל\|אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-40-יובל-למלחמת-יום-הכיפורים/אור-יקרות-נורות-האזהרה-של-1973-לצה-ל-2023-תא-ל-ערן-אורטל\|23 בפברואר 2023}}}} ב־19 במרץ פנה תת־אלוף [[עמית סער]], ראש [[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים ב[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית\|משבר הפנימי בישראל]] "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".{{הערה\|שם=סערה\|{{הארץ\|חיים לוינסון\|אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת"\|0000018b-ee0f-d36e-a3cb-fe5f9e2d0000\|20 בנובמבר 2023}}}} ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.{{הערה\|שם=סערה}} כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו\|לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה\|3620192\|3 בנובמבר 2023}}}} בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה [[דרגות_צה"ל#נגדים\|נגדת]] שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.{{הערה\|שם=הראל\|{{הארץ\|עמוס הראל\|"סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח\|0000018c-11e6-d2ae-afcf-35f6e9390000\|27 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=דיין\|1={{mako\|[[אילנה דיין]]\|חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר"\|news-military/6361323ddea5a810/\|92d67e4f8f11c81026.htm\|27 בנובמבר 2023}}}} אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם, אזהרות אלו לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא והגורמים המדיניים שמעליהם.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|מחדל המודיעין: הסימן המעיד למלחמה שנקלט ב-8200, ולא עבר לבכירי צה"ל\|news/article/by4gdm1ka\|13 בינואר 2024}}}} נוסף לכך, קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 ב[[דוא"ל]] שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".{{הערה\|שם=הראל}}{{הערה\|שם=דיין}} כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של [[מפקדה\|חמ"ל]] ממודר, [[הונאה צבאית\|הסחה]] באמצעות [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל\|מטחי רקטות]], פריצת ה[[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר]], תנועה מהירה באמצעות [[טנדר]]ים, הגעה ליישובי [[עוטף עזה]], כניסה לבתים והריגת תושביהם.{{הערה\|{{ערוץ7\|ערוץ 7\|צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש\|615944\|8 אוקטובר 2023}}}} [[תצפיתניות]] שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.{{הערה\|{{mako\|לי נעים\|התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום"\|45d0ba1d71a3b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|asaf_lib\|אסף ליברמן\|1717175066566222239\|25 באוקטובר 2023}}}} לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס [[הרתעה (אסטרטגיה)\|מורתע]] ואינו מעוניין בהסלמה.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי ועינב חלבי\|בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע\|article/s111tsucga\|7 באוקטובר 2023}}}} לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל – גם ל[[לשכת ראש ממשלת ישראל\|לשכת ראש הממשלה]] – והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.{{הערה\|{{ynet\|סמדר פרי\|המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה\|news/article/bkx2odbba\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=ynetbba}}{{הערה\|{{החדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה\|item/news/politics/security/kseme-903741220\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=חדשות13220}} בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-egypt091023\|כותרת=התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים\|אתר=GOV.IL\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-10-09}}\|שם=ממשלה091023}}{{הערה\|{{סרוגים\|יאיר אמר\|נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש\|849386-נתניהו-קיבל-אזהרה-ממצרים-רהמ-מכחיש\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=סרוגים386}} יו"ר ועדת החוץ של [[בית הנבחרים של ארצות הברית\|בית הנבחרים האמריקני]] טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1712128531025498594\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{החדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית\|item/news/politics/security/gqhii-903746040\|11 באוקטובר 2023}}}} ב־11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".{{הערה\|{{מקור ראשון\|אסף גבור\|מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל\|news/678975\|11 באוקטובר 2023}}}} [[קובץ:חיילים מעבר ארז חרבות ברזל.jpg\|ממוזער\|270px\|חיילים עוברים ב[[מעבר ארז]] במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון [[רצועת עזה]]]] מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף [[יצחק בריק]], לשעבר [[נציבות קבילות החיילים\|נציב קבילות החיילים]], שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון וירון דרוקמן\|נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות"\|5296079\|25 ביוני 2018}}}} הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז [[מלחמת יום הכיפורים]], ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על [[מצב חירום]] לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.{{הערה\|{{הארץ\|יצחק בריק\|נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי\|0000018a-b766-d3ca-a9ef-b7ee1c0c0000\|23 בספטמבר 2023}}}} שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה [[יאיר לפיד]] את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.{{הערה\|{{ערוץ7\|חזקי ברוך\|לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי\|614390\|20 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|attilus\|אטילה שומפלבי Attila Somfalvi\|1712370437915578435\|12 באוקטובר 2023}}}} גם [[אל"ם]] (במיל') [[יגאל כרמון]], נשיא מכון [[ממרי]], כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.{{הערה\|י' כרמון, [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5897 סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר], אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.}} ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב [[אוגדת עזה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם וארנולד נטייב\|בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה\|news/military/Article-1040384\|24 בספטמבר 2023}}}} הכתב הצבאי [[ניר דבורי]] פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ב[[יהודה ושומרון]].{{הערה\|שם=היערכות}} הכתב הצבאי [[רועי שרון]] פרסם כי שתי פלגות מחטיבת ה[[כוחות מיוחדים\|קומנדו]] שתגברו בתקופת החגים את [[אוגדת עזה]] במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת [[חווארה]] יומיים לפני הטבח.{{הערה\|{{ציוץ\|roysharon11\|רועי שרון Roy Sharon\|1731615472548712734\|4 בדצמבר 2023}}}} לעומתם, הכתב הצבאי [[יוסי יהושוע]] צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.{{הערה\|{{ציוץ\|YehoshuaYosi\|יוסי יהושוע\|1713241278966542750\|14 באוקטובר 2023}}}} עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של [[חטיבה 7]]), שתי פלגות של [[יחידת אגוז]] שהוצבו באזור [[ניר עוז]] במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו ל[[חטיבת שומרון]] יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם [[דובר צה"ל]] הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון [[פיקוד הדרום]] לפני המלחמה".{{הערה\|{{ישראל היום\|חנן גרינווד\|בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה\|news/defense/article/14719079\|17 באוקטובר 2023}}}} בראיון עם [[קצין תותחנים ראשי]], תא"ל [[יאיר נתנס]], אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.{{הערה\|{{ynet\|\|קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?\|news/article/hybehdpmt\|7 בנובמבר 2023}}}} בלילה שלפני המתקפה עודכנו [[הרמטכ"ל]], [[הרצי הלוי]], ו[[ראש השב"כ]], [[רונן בר]], במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה\|news/article/rkznhfh11a\|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ\|עמוס הראל\|בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים\|0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000\|12 באוקטובר 2023}}}} רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]], אלוף [[אבי גיל (קצין)\|אבי גיל]], עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה\|news/article/rkznhfh11a\|12 באוקטובר 2023}}}} [[דובר צה"ל]] אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה"\|news/article/rybln5e11p\|12 באוקטובר 2023}}}} ==מתקפת הפתע (7 באוקטובר)== {{הפניה לערך מורחב\|מתקפת הפתע על ישראל (2023)}} [[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict (7– 8 October).svg\|ממוזער\|250x250 פיקסלים\|שטחים שבהם פעל ה[[חמאס]]:{{מקרא\|#F08080\|[[רצועת עזה]]}}{{מקרא\|#4169E1\|שטח [[ישראל\|ישראלי]] שבו פעלו [[טרור\|מחבלי]] חמאס}}\|lang=he]] [[קובץ:Fires in Israel and the Gaza strip - 7 October 2023 (53245908850).jpg\|300px\|ממוזער\|שמאל\|[[תצלום לוויין]] של [[עוטף עזה]] ו[[רצועת עזה]] ביום המתקפה]] [[קובץ:Hamas gunmen storming kibbutz in southern Israel.jpg\|ממוזער\|250x250 פיקסלים\|מחבל נוח'בה מסתער לתוך קיבוץ [[עלומים (קיבוץ)\|עלומים]] בעוטף עזה בבוקר שמחת תורה]] ===חדירת מחבלים ומאמצי לחימה=== [[מתקפת פתע\|מתקפת הפתע]] החלה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]] בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג [[שמחת תורה]],{{הערה\|{{כאן\|\|שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה\|574306\|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל\|שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל]], מ[[דימונה]] בדרום ועד ל[[ואדי עארה\|וואדי עארה]] בצפון ול[[ירושלים]] במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן ב{{ה\|פזורה הבדואית}}, הלא ממוגנת.{{הערה\|{{הארץ\|[[ג'קי חוגי]], עדן סולומון ועידו אפרתי\|ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות\|0000018b-08c3-dc5d-a39f-9ee7c4b10000\|7 באוקטובר 2023\|מנויים=לא}}\|שם=הארץ1}} בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000{{הערה\|{{ynet\|\|הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר\|news/article/bjqzoke7t\|1 בנובמבר 2023}}}} מחבלי [[חמאס]], [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|הג'יהאד האסלאמי]] ו[[חדר המבצעים המשותף\|ארגוני טרור נוספים מרצועת עזה]] בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים שהיו חמושים בנשק רב חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל ב[[סירה\|סירות]] דרך הים, באמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר, ודרך היבשה – בעיקר על גבי [[טנדר]]ים ו[[אופנוע]]ים, לאחר שפרצו באמצעים שונים את [[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה]] בכ-60 מקומות.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב\|3614237\|7 באוקטובר 2023}}}} כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים ב[[טנק]]ים שהיו בעמדות סמוך לגדר, ב[[חיישן\|חיישנים]], באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו [[רחפן\|רחפנים]] רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות ה[[תקשוב]] המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "[[רואה יורה]]", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה. מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל ב[[מעבר ארז]], במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה\|3614169\|7 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet\|יוסי יהושוע\|מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת\|news/article/hyhaz20xp#autoplay\|7 באוקטובר 2023}}}} מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס.{{הערה\|{{ynet\|\|בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים\|news/article/hyo3dz1za\|7 באוקטובר 2023}}}} מפקד האוגדה עם חיילים הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב\|news/politics/2023-10-13/ty-article-magazine/.premium/0000018b-23d5-dd34-afdf-f7d755f10000\|13 באוקטובר 2023}}}} המחבלים רצחו אזרחים רבים שנסעו בכבישי העוטף ושחסו בתוך מיגוניות. הם גם הציבו מארבים בצמתים ובכבישים בכדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור. מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מ[[חטיבת גולני]], גדוד סיירת נח"ל מ[[חטיבת הנח"ל]] מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד [[חיל השריון\|שריון]] 77 מ[[חטיבה 7]]. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש.{{הערה\|{{mako\|עמית סגל ניר דבורי\|הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב {{!}} פרסום ראשון\|bb644614196ed81026\|news-military/2024_q1\|26 בפברואר 2024}}}} בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים ב[[עוטף עזה]], כולל הערים [[שדרות]] ו[[אופקים]]. אך כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו [[אשקלון]], [[אשדוד]] ו[[קריית גת]].{{הערה\|{{ynet\|מאיר תורג'מן\|מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח"\|news/article/bjammfyma\|20 באוקטובר 2023}}}} ===מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים=== {{ערך מורחב\|ערכים=[[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)]]}} [[קובץ:Gaza envelope after coordinated surprise offensive on Israel, October 2023 (KBG GPO02).jpg\|שמאל\|ממוזער\|280px\|הרס בקיבוץ בארי]] במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים. כ-250 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|נחטפו לרצועת עזה]]. תושבים נרצחו ביישובים [[הטבח בניר עוז\|ניר עוז]], [[הטבח בחולית\|חולית]], [[הטבח בבארי\|בארי]], [[הטבח בנחל עוז\|נחל עוז]], [[קרב עין השלושה\|עין השלושה]], [[הטבח בנתיב העשרה\|נתיב העשרה]], [[הטבח בכפר עזה\|כפר עזה]], [[מתקפת הטרור על ניר יצחק\|ניר יצחק]], [[הטבח בנירים\|נירים]], [[הטבח בכיסופים\|כיסופים]], לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. בחלק מהיישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1710551657086353681\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=life.living.lk@gmail.com\|כותרת="היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם"\|אתר=Epoch\|תאריך=10 באוקטובר 2023\|כתובת=https://epoch.org.il/news/535830/}}}} טבח המוני נוסף נערך [[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים\|במסיבת טבע ליד רעים]], שבה השתתפו אלפי צעירים. אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור [[תקשורת]]י רחב ביותר, וב[[אמצעי תקשורת\|כלי התקשורת]] נשמעו [[עדות\|עדויות]] בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי\|תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?"\|blogs/israelunderattack/article/rjchzq0g6\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון\|עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות"\|news/local/article/14679668\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|ערן נבון\|תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!"\|news/local/article/14680225\|7 באוקטובר 2023}}}} [[מוחמד דף]], ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]], קרא לתושבי איו"ש ול[[ערביי ישראל]] להצטרף למתקפה,{{הערה\|שם=מוחמד דף על מתקפת הרקטות\|{{ynet\|עינב חלבי\|מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף\|news/article/byezsprea\|7 באוקטובר 2023}}}} אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף. 12 באוקטובר [[2023]] הציג [[שר הביטחון]], [[יואב גלנט]], את [[סרט הזוועות]] בפני בפני שרי ההגנה של [[נאט"ו]], ואמר להם כי "נערות נאנסו באלימות, ילדים נגררו ל[[רצועת עזה\|עזה]] בזמן שהם מדממים. [[הטבח בפסטיבל נובה\|פסטיבל מוזיקה]] הפך למרחץ דמים חסר הבחנה, עשרות אזרחים ממדינותיכם נרצחו או [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|נחטפו]]".{{הערה\|{{ישראל היום\|לילך שובל\|גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת"\|news/defense/article/14701305\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=וואלה542}} זיהוי הנרצחים ארך זמן ממושך. על כך אמר קצין הרבנות הראשית, [[יעקב רוז'ה\|הרב יעקב רוז'ה]] שזיהה את החללים: "אני רוצה לומר, ובכאב גדול, שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".{{הערה\|{{ישראל היום\|יורי ילון\|"כמות הנרצחים היא מעבר לכל דמיון": המומחה העולמי בזיהוי חללים שנרתם למשימה המזוויעה\|news/local/article/14987908\|22 בדצמבר 2023}}}} ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים. עם הזמן התבסס מספר החטופים ועמד על 252 חטופים, מהם הושבו לישראל עד למאי [[2024]] 112 חטופים חיים, ו-16 גופות חטופים. 124 חטופים עדיין בשבי, מתוכם לפחות 37 חטופים אשר הוכרזו כחללים אשר גופתם חטופה. == הכנות ישראל למלחמה == ===הכנת תוכנית מגירה=== לאחר [[מבצע שומר החומות]] ב-2021 אלוף הפיקוד הדרום [[אליעזר טולדנו]] הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') [[משה תמיר]], לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".{{הערה\|{{ישראל היום\|יואב לימור\|אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים להיבהל פחות"\|magazine/shishabat/article/5901022\|25 בנובמבר 2021}}}} במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות [[מילואים]] ב[[פיקוד הדרום]],{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה\|b0a98b3eb294b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|19 באוקטובר 2023}}}} ושירת בצוות שתכנן את [[לוחמת תמרון\|התמרון היבשתי]] שביצעו כוחות הפיקוד ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|רצועת עזה]].{{הערה\|1={{הארץ\|עמוס הראל\|ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי\|0000018b-5e0f-d2b2-addf-7e7ff7020000\|24 באוקטובר 2023}}.}} על פי ד"ר [[חנן שי]] וד"ר [[רונן איציק]] צה"ל לא הכין מבעוד מועד תוכניות מגירה לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס אלא תוכנית מצומצמת לביצוע פשיטות.<ref>{{Citation\|title=אל"מ בדימוס ד"ר חנן שי: "ב-8 אוקטובר 2023 לא היו לצה"ל תוכניות מגרה תחבולניות לכבוש את עזה!"\|url=https://www.youtube.com/watch?v=y36LmtDTayM\|date=2024-05-29\|accessdate=2024-05-31\|last=ד"ר אורי מילשטיין}}</ref><ref>{{Citation\|title=אל"מ ד"ר רונן איציק: "בשמונת חודשי המלחמה הנחנו לאויב להוביל את המצב האסטרטגי"\|url=https://www.youtube.com/watch?v=iXCBv_ZvPew\|date=2024-05-30\|accessdate=2024-05-31\|last=ד"ר אורי מילשטיין}} (דקה 36)</ref> ===הכרזת מלחמה וגיוס מילואים=== [[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-10.webm\|270px\|ממוזער\|הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7 באוקטובר]] בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז [[צה"ל]] על מצב כוננות [[מלחמה]], ו[[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] סרטון ב[[טוויטר]] ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו [[הודעה לתקשורת\|הודעה]] ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.{{הערה\|{{הארץ\|אורי משגב\|נתניהו לקה בשיתוק ב–7 באוקטובר\|0000018c-86da-dd61-a3ad-c6fe5c300000\|21 בדצמבר 2023}}}} מיומה הראשון של המלחמה התנהלו [[גיוס לצה"ל\|גיוס]] [[שירות המילואים בישראל\|מילואים]] נרחב ל[[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ו[[אימון]] של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל\|התחבורה הציבורית]] בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.{{הערה\|{{ynet\|רועי רובינשטיין\|חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים"\|news/article/sjddee11bt\|9 באוקטובר 2023}}}} לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.{{הערה\|[https://www.rail.co.il/?page=special-update-131023 תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע]}}{{הערה\|{{TheMarker\|יפעת ראובן\|באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת\|0000018b-258f-d010-a59f-bdefce350000\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{גלובס\|אסף זגריזק\|התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה\|1001460046\|12 באוקטובר 2023}}}} ישראלים רבים ששהו בחו"ל בזמן פרוץ המלחמה חזרו ארצה בטיסות של אל על כדי להצטרף ללחימה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=KRq7qSM4uIY\|הכותב=כאן 11\|כותרת=מהטיול אחרי צבא לשדה הקרב: המשוחררים הטריים חוזרים למדים\|אתר=youtube\|תאריך=12/10/2023}}</ref> ===פינוי יישובים=== [[ישראל]] פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים ל[[גדר המערכת סביב רצועת עזה]].{{הערה\|{{ישראל דיפנס\|עמי רוחקס דומבה\|עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף\|59816\|8 באוקטובר 2023}}}} לנוכח [[החזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל\|האיום הגובר בגזרת הצפון]], ביום השני ללחימה המליצו [[מועצה אזורית\|המועצות האזוריות]] [[מועצה אזורית מטה אשר\|מטה אשר]], [[מועצה אזורית מבואות החרמון\|מבואות חרמון]] ו[[מועצה אזורית הגליל העליון\|הגליל העליון]] לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם ב[[מטולה]] הומלץ לתושבים להתפנות.{{הערה\|{{ynet\|יאיר קראוס, הדר עדי\|רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב"\|news/article/s1yb001gbt\|8 באוקטובר 2023}}}} בסך הכול נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי [[עוטף עזה]] וביישובים הקרובים ל[[גבול ישראל–לבנון]]. כמחציתם לא שבו לביתם גם לאחר חודשים רבים, ויש הרואים בהם [[עקורים]].{{הערה\|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה\|דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל\|כ-330 אלף ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"\|51129\|19 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://behevrat-haadam.org/displaced-1/\|כותרת=פליטים בארצם (עקורים) בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": תמונת מצב ועקרונות ראשוניים\|הכותב=רוית תלמי-כהן, סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין\|אתר= [[המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין]]\|תאריך=27 באוקטובר 2023\|תאריך_וידוא=6 במאי 2024}}}} ראש עיריית [[שדרות]] ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.{{הערה\|{{ynet\|\|ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר"\|news/article/hjql8nr116\|12 באוקטובר 2023}}}} ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב ולילך שובל\|לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה\|news/defense/article/14705200\|13 באוקטובר 2023}}}} בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינויים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי [[עוטף עזה]]. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.{{הערה\|{{כאן\|כאן חדשות\|דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס\|565120\|12 באוקטובר 2023\|content}}}} כמו כן, ב-20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר [[קריית שמונה]] ל[[בית הארחה\|בתי הארחה]] במימון המדינה.{{הערה\|{{ישראל היום\|עידן אבני וחנן גרינווד\|ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה\|news/defense/article/14732288\|20 באוקטובר 2023}}}} הפינוי נתקל בקשיים.{{הערה\|{{מוסף כלכליסט\|שאול אמסטרדמסקי\|שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה\|26-10-23/m05}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|Nadav_Eyal\|נדב איל Nadav Eyal\|1717914073705107607\|27 באוקטובר 2023}}}} ב-22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה [[רשות החירום הלאומית]] וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון [[רמות נפתלי]], [[דן (קיבוץ)\|דן]], [[מצובה]] ועוד.{{הערה\|{{ישראל היום\|לילך שובל\|עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו\|news/defense/article/14736397\|22 באוקטובר 2023}}}} מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי אלמקייס\|בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה"\|news/685079\|22 באוקטובר 2023}}}} [[התאחדות המלונות בישראל\|התאחדות המלונות]] מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות [[אלפרד אקירוב]].{{הערה\|{{ynet\|איריס ליפשיץ-קליגר\|התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים"\|vacation/flights/article/b1ij6c8zt\|25 באוקטובר 2023}}}} ב-5 בפברואר 2024, כ-4 חודשים לאחר שפונו תושבי הדרום והצפון, אמר ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, כי הוא שוקל להחזיר את תושבי מטולה לבתיהם "על מנת שצה"ל והמדינה יגנו עליהם מצפון סוף סוף." כמו כן, מספר חברי כנסת ביקשו להקים מנהלת לשיקום יישובי הצפון.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|שקד שדה\|האיום החריג של ראש מועצת מטולה על קבינט המלחמה\|news/military/Article-1073787\|5 בפברואר 2024}}}} {{מאזן מפוני חרבות ברזל לפי רשות מקומית}} {{+-}} ===פינוי צפון רצועת עזה=== {{ערך מורחב\|פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:כרוז פינוי עזה חרבות ברזל מקור ותרגום.jpg\|ממוזער\|220px\|כרוז המכריז על המלצה דחופה לפינוי [[אוכלוסייה אזרחית]] בעזה משכונות שונות, שפוזר באוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|"זו אזהרה - התפנו מיד": כרוזים לתושבים בעזה פוזרו בטעות בראש העין ובשומרון\|news/article/bjb0n1fvt#!/replace\|21 בדצמבר 2023}}}} למעלה – מקור, למטה – תרגום מכונה.]] ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|התמרון הקרקעי ברצועת עזה]], [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] הודיע ל[[האומות המאוחדות\|או"ם]] ולתושבי [[רצועת עזה\|הרצועה]] באמצעות [[כרוז]]ים ב[[ערבית]] כי על כל האנשים המתגוררים צפונה ל[[נחל הבשור]] בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש, על פי מקורות ערביים שאינם בהכרח אמינים, מ[[מטרופולין עזה]]. ההוראה ניתנה במסגרת [[מנהלת התיאום והקישור]]. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מ[[משבר הומניטרי\|אסון הומניטרי]] שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.{{הערה\|{{JDN\|\|עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה\|2053947}}}}{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר\|ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות\|3615841\|13 באוקטובר 2023}}}} [[חמאס]], שלו [[אינטרס]] שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כ[[מגן אנושי]], קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום ל[[הנכבה\|נכבה]] שנייה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור"\|news/article/hymo9cuzt\|13 באוקטובר 2023}}}} הארגון [[כלי ירייה\|ירה]] לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר [[בית חולים\|בתי החולים]], המשמשים מגן אנושי ל[[מפקדה\|מפקדותיו]]. למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך [[דרך צלאח א-דין\|כביש צלאח א־דין]], החוצה את הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי והסוכנויות\|בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד"\|news/article/bylex7f11a\|15 באוקטובר 2023}}}} קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צה"ל לתושבי אחת השכונות הגדולות בעזה: "למען ביטחונם - צאו לדרום הרצועה"\|news/military/Article-1045362\|16 באוקטובר 2023}}}} עם הידוק ה[[כיתור]] הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל [[מסדרון הומניטרי\|מסדרונות הומניטריים]] ב[[דרך סלאח א-דין\|כביש צלאח א־דין]] ו[[דרך א-רשיד\|דרך א־רשיד]], שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם {{!}} תיעוד\|blogs/32daywarmor/article/h1kgltv7t\|7 בנובמבר 2023}}}} עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, ישנה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים מוסיפים להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת ישנה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.{{הערה\|{{הארץ\|עמוס הראל\|ההתנקשות בבכיר משמרות המהפכה מסמנת: ישראל מאבדת סבלנות מול איראן\|0000018c-a7c5-df5f-a79c-e7ef1b670000\|27 בדצמבר 2023}}}} בתחילת פברואר 2024, לפי נתוני צה"ל, היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר חאן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מ[[ציר פילדלפי]].{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|התוכנית של צה"ל למניעת חזרת חמאס לצפון הרצועה - והביקורת: "תסכן חיילים"\|3641108\|4 בפברואר 2024}}}} [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 08-01.webm\|280px\|ממוזער\|הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר]] ===הגדרת יעדי המלחמה=== ב־16 באוקטובר קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:{{הערה\|{{בחדרי חרדים\|קובי עוזיאלי\|קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה\|1605946\|16 באוקטובר 2023}}}} מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות * הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל * מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה * הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה ב־7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:{{הערה\|{{כיכר השבת\|קובי אטינגר\|שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים"\|security-news/s3qx31\|7 בנובמבר 2023}}}} * ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה * לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל * לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח כמו כן, לדברי גלנט מערכת הביטחון ממוקדת בהחזרת החטופים, כמו גם בניצחון במלחמה. כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.{{הערה\|{{מקור ראשון\|\|שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס\|news/693127\|07 בנובמבר 2023}}}} בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".{{הערה\|{{ynet\|\|נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו\|news/article/ryx6v11sm6\|10 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה"\|news/israel/Article-1051171\|10 בנובמבר 2023}}}} לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.{{הערה\|{{וואלה\|יניר יגנה, טל שלו\|נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה"\|3621754\|10 בנובמבר 2023}}}} ב־11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.{{הערה\|{{וואלה\|\|נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון\|3621787\|8 בנובמבר 2023}}}} במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.{{הערה\|{{יוטיוב\|nHlXaQ9x7H0\|שם=שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים\|אורך=39:25\|ערוץ=IsraeliPM}}}} ראש [[המל"ל]] [[צחי הנגבי]] כתב בדצמבר כי אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של עזה וישראל מודעת לרצון של הקהילה הבין-לאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית אך העניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות הפלסטינית.{{הערה\|{{זמן ישראל\|\|הנגבי: הרשות תוכל לנהל את עזה לאחר שתעבור רפורמה\|449898\|21 בדצמבר 2023}}}} כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר [[בני גנץ]] שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.{{הערה\|{{mako\|\|גנץ בביקורת על נתניהו: צריך להגיד לציבור מה כן יהיה ביום שאחרי, ולא לייצר מחלוקות מדומות\|ea01d9728c96c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|14 בדצמבר 2023}}}} כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[לילך שובל]]\|"חוסר החלטה מדיני עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית": שר הביטחון מאשר את הפרסום ב"ישראל היום"\|news/defense/article/15104048?amp{{=}}1\|15 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יעל צ'כנובר\|גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי\|news/article/bydjpj7kp\|15 בינואר 2024}}}} 140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומים.{{הערה\|{{mako\|ירון אברהם\|נתניהו הציג לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס"\|acef85af403dd81026\|news-military/2024_q1\|23 בפברואר 2024}}}} כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי נתניהו מנע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.{{הערה\|{{חדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|בניגוד לסיכום בקבינט: נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה\|item/news/politics/state-policy/bibi-netanyahu-904029345/\|21 באפריל 2024}}}} ==מהלך הלחימה ברצועת עזה== {{ערך מורחב\|הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}{{הערה\|מעין יומן מלחמה יום יומי}} === מתקפת הפתע וטיהור שטח ישראל ממחבלים ===<!-- מקורות יש בשפע בערך המורחב, אנא בדקו שם לפני שתוסיפו את {{תב\|מקור}}. --> <!-- עדכונים יומיים יש לבצע בערך המורחב, כאן זה סיכום הלחימה ויש לעדכן רק אירועים חשובים. --> [[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_01-1.webm\|ממוזער\|270px\|תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה]] השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור{{ביאור\|שם=טיהור}} עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי\|3620714\|6 בנובמבר 2023}}}} השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא\|3630394\|21 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה\|3634020\|7 בינואר 2024}}}} נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.{{הערה\|{{כאן\|זאב קם\|נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה\|690643\|23 בינואר 2024}}}}[[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-01.jpg\|שמאל\|ממוזער\|270px\|חיילי צה"ל ב־7 באוקטובר]] כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע [[דובר צה"ל]] שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי [[עוטף עזה]] להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל [[צה"ל]] לתקוף ברצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים\|news/article/b1l9qd0lt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב, והכריז על [[מצב מיוחד בעורף]] ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה. לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק [[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי\|המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים\|news/article/yokra13627562\|11 באוקטובר 2023}}}} צה"ל ו[[משטרת ישראל]] פעלו לטיהור עוטף עזה מ[[טרור פלסטיני\|מחבלים]], ולוחמי ה[[ימ"מ]] שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור ב[[עיר\|ערים]] וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.{{הערה\|{{ישראל היום\|איציק סבן\|קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו\|news/defense/article/14709216\|14 באוקטובר 2023}}}} [[יחידות מובחרות בצה"ל]], בהן [[סיירת מטכ"ל]], [[שייטת 13]], [[יחידת שלדג]], [[יהל"ם]] ו[[חטיבת עוז]], הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.{{הערה\|{{יוטיוב\|qL1qomK5V9Y\|שם=מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה\|אורך=05:47\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=10 באוקטובר 2023}}}} [[שוטר]]י [[משטרת ישראל]] ו[[משמר הגבול]] הרגו 356 מחבלים.{{הערה\|{{עכשיו 14\|עכשיו 14 צבא וביטחון\|והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה\|והיד-עוד-נטויה-356-מחבלים-חוסלו-בידי-שוטר\|10 באוקטובר 2023}}}} מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו. בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את [[מפקדה\|מפקדת]] [[אוגדת עזה]], לאחר קרב קשה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זייתון\|בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים\|news/article/bjd11f11bt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[חיל האוויר הישראלי]] [[הפצצה אסטרטגית\|הפציץ]] ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של [[חמאס]]{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א\|news/article/sja00x11111t\|7 באוקטובר 2023}}}} לאחר הפעלת נוהל [[הקש בגג]], מאחר שבבניין גרו אזרחים ש[[שימוש במגן אנושי בידי חמאס\|שימשו את חמאס כמגן אנושי]]. [[חיל הים]] הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל ב[[סירה\|סירות]] דרך [[הים התיכון\|הים]].{{הערה\|{{יוטיוב\|cl_tXuASh4k\|שם=שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה\|אורך=03:27\|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}} לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות [[שבוי]]ים.{{הערה\|שם=ת426\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים"\|3614404\|8 באוקטובר 2023}}}} באותו ערב חתם [[שר האנרגיה]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)\|ישראל כ"ץ]] על צו המורה להפסיק את אספקת ה[[חשמל]] לרצועת עזה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה\|breaking-news/Article-1043279\|7 באוקטובר 2023}}}}[[קובץ:Damage in Gaza Strip during the October 2023 - 13.jpg\|ממוזער\|נזק למבנים בעזה, 8 באוקטובר]] בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית]], [[לויד אוסטין]], הודיע ש[[ארצות הברית]] שולחת את [[נושאת מטוסים\|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה. במקביל [[חיל האוויר הישראלי]] הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של [[חמאס]] ו[[גא"פ]] ברצועת עזה. [[חיל הים הישראלי]] תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את [[משבר המים ברצועת עזה\|אספקת המים לרצועת עזה]], ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר [[כלי טיס]] של [[צה"ל]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] ב[[זכריא אבו מעמר]], בכיר ב[[הלשכה המדינית של חמאס\|לשכה המדינית של חמאס]] שהיה אחראי קשרי חוץ, וב[[ג'ואד אבו שמאלה]], שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים. ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם ל[[רשת חברתית מקוונת\|רשתות החברתיות]].{{הערה\|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר\|{{יוטיוב\|2Kdf_Y7Fw3o\|שם=הצהרת דובר צה"ל\|אורך=17:03\|ערוץ=הפצות צה"ל\|תאריך=12 באוקטובר 2023, 11:00}}}} ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד ב[[מוחמד אבו שמאלה]], בכיר בקומנדו הימי של חמאס.{{הערה\|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר}} ביום זה אישרה [[הכנסת]] את הקמת [[ממשלת_ישראל_השלושים_ושבע#מלחמת_חרבות_ברזל\|ממשלת החירום]] עם סיעת [[המחנה הממלכתי]]{{הערה\|{{כיכר השבת\|חזקי שטרן\|הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו\|political-news/s2fd5w\|12 באוקטובר 2023}}}} והוקם "קבינט המלחמה". ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע ל[[האומות המאוחדות\|או"ם]] ולתושבי הרצועה באמצעות [[כרוז]]ים ב[[ערבית]] כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים ב[[עזה]] וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטת קרקע–קרקע]] כבדה וארוכת טווח מדגם [[עיאש 250]] אל עבר [[מחוז הצפון]], והיא יורטה בהצלחה על ידי [[קלע דוד]].{{הערה\|{{ynet\|כתבי ynet\|השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל\|news/article/skqdbhlza\|13 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר\|news/article/synxhwd11p\|13 באוקטובר 2023}}}} ואיסוף גופות של הנרצחים.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר\|news/article/synxhwd11p\|14 באוקטובר 2023}}}} ===בין מתקפת הפתע לפשיטות הקרקעיות=== [[קובץ:כוחות צהל מתכוננים לכניסה לעזה צילום יואב קרן.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר]] בליל שבת 14 באוקטובר תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג [[מראד אבו מראד]], מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים [[כלי טיס]] של צה"ל בסיוע [[שב"כ]] ו[[אמ"ן]], הרגו את [[עלי קאדי]], מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה. ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את [[בילאל אל-קודרה\|בילאל אל־קודרה]], מפקד כוח [[נוח'בה]] בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על [[הטבח בנירים]] ו[[הטבח בניר עוז\|ניר עוז]].{{הערה\|{{יוטיוב\|R3C7p1TsEkg\|שם=דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות"\|אורך=09:39\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=15 באוקטובר 2023, 11:00}}}} באותו יום, בסיוע ה[[שב"כ]], נהרג ב[[סיכול ממוקד]] [[מועתז עיד]], מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט ב[[ח'אן יונס]] וב[[רפיח]]. ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס ב[[ח'אן יונס]] ו[[אוסאמה מזיני]], ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור [[ירושלים]], [[הרי ירושלים]], [[גוש דן]] ו[[השרון]] בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]], [[אנתוני בלינקן]], השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של [[ממשלת ישראל]]. ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את [[איימן נופל]], מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית. ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך ה[[טיל נגד טנקים\|נ"ט]] של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] בישראל ביקור תמיכה והזדהות. ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של [[ועדות ההתנגדות העממית]] ב[[רפיח]]. כמו כן, סוכל [[ג'יהאד מוחייסן]], מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל ל{{ה\|מפקח הכללי של משטרת ישראל}}. ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כ[[מהנדס]] בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת ה[[שבת]] שחרר חמאס שתי [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|חטופות]] [[אמריקאים\|אמריקאיות]] והן הועברו ל[[מצרים]] ומשם ל[[ישראל]].{{הפניה לערך מורחב\|הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי}} ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ב[[רצועת עזה]] על [[פיצוץ]] ב[[בית חולים]] בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, ו[[חמאס]] האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים ללא פקפוק או הטלת אף ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע [[דובר צה"ל]] שלפי תחקיר צה"ל, [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו [[ירדן]], [[לבנון]], [[עיראק]], [[תוניסיה]], [[מצרים]]. בעקבות הדיווח השגוי ב־[[BBC]] קהילת [[יהדות בריטניה]], [[ראש ממשלת בריטניה]] [[רישי סונאק]] וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס [[ארגון טרור]]. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".[[קובץ:SoI-War 23-10-27 IDF 07-01.webm\|280px\|ממוזער\|מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא]] ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס [[טלאל אל-הינדי\|טלאל אל־הינדי]] בהפצצה על ביתו. ב־22 באוקטובר [[מטוס קרב]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה. ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב\|news/article/hy4d5q4f6\|23 באוקטובר 2023}}}} צה"ל השתמש גם ב[[פצצה חודרת בונקרים\|פצצות חודרות בונקרים]] לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך [[הטבח בניר עוז]], אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של [[מצרים]]. ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף ב[[הטבח בבארי\|טבח בקיבוץ בארי]], ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן. ב־25 באוקטובר הרג צה"ל ב[[סיכול ממוקד]] את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב ל[[מוחמד דף]]. בהמשך היום [[חמאס]] שיגר [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטות קרקע–קרקע]] מדגמים [[R-160]] ו[[עיאש 250]] לעבר [[דלית אל-כרמל\|דלית אל־כרמל]] והעיר [[אילת]] בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור [[חבל אילות]]. בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג ב[[סיכול ממוקד]] מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של [[עוצבת געש]] פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. [[שייטת 13]] ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.{{הפניה לערך מורחב\|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא}} בתדרוך ל[[אמצעי התקשורת\|תקשורת]] הזרה חשף [[דובר צה"ל]] [[דניאל הגרי]] [[מודיעין צבאי\|מידע מודיעיני]] שמוכיח ש[[חמאס]] מיקם את [[מפקדה\|המפקדה הראשית]] שלו, מקלטים לבכירי הארגון, [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|רשת מנהרות טרור]] ותשתיות [[טרור]] נוספות מתחת ל[[בית החולים שיפא]] שבלב [[עזה]] במטרה להשתמש בבית החולים כ[[מגן אנושי]] ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/מלחמה-דובר-צהל-חשף-מפקדת-הטרור-המרכזית-של-חמאס-עזה-בית-חולים-שיפאא-הקלטות-מודיעין//\|27 באוקטובר 2023}}}} ===התמרון בצפון הרצועה=== {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב ג'באליה (2023)]], [[קרב בית חאנון (2023)]], [[קרב עזה (2023)]]}} בין 26 ל-[[28 באוקטובר]], צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה בימים אלה, וכללה כוחות [[חיל הרגלים\|חי"ר]], [[חיל השריון\|שריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית\|הנדסה]] עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו {{!}} פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה\|811ad6c5bb47b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|28 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|KNZ4BpsQPJM\|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ\|אורך=00:52\|ערוץ=הפצות צה"ל}},{{ש}}{{יוטיוב\|BFUfz3VE15I\|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ\|אורך=00:46\|ערוץ=הפצות צה"ל}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה\|news/article/sjkpdkimp\|28 באוקטובר 2023}}}} לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה [[פרוור\|ובפרברי]] העיר [[עזה]].{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה\|news/article/sy9m0xcga\|28 באוקטובר 2023}}}} ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של [[צה"ל]] בפיקוד [[חטיבת גבעתי]], שכלל לוחמי [[חיל רגלים\|חי"ר]] על [[נגמ"ש מרכבה\|נמ"ר]], ולוחמי הנדסה ולוחמי שריון על [[טנק]]י [[טנק מרכבה סימן 4\|מרכבה סימן 4מ]] ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]], [[פשיטה]] לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון [[ח'אן יונס]] של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת ה[[מודיעין צבאי\|מודיעין]] של הארגון, [[שאדי בארוד]]. בארוד תכנן עם [[יחיא סנוואר]] את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת [[גדוד]] דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות [[שיח' רדואן]] ו[[שג'אעייה]]. ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות [[אוגדה 162]] לצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{יוטיוב\|שם=הצהרת מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן {{!}} את"צ\|hJC0qYCS3PM\|ערוץ=עדכוני צה"ל}}}} בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת סיני]], את גדר הגבול ותקפו את מרחב [[בית חאנון]].{{הערה\|1=גל פרל, [https://www.maarachot.idf.il/2024/מאמרים/ייחודו-הבולט-של-צהל-שהמפקדים-הם-סוד-כוחו-לקחים-מ-1982-ו-2023/ "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023], [[מערכות]], {{כ}} 11 באפריל [[2024]].}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/חטיבה-551-חטיבת-מילואים-קומנדו-צנחנים-פעילות-ברצועה-רצועת-עזה-בית-חאנון\|11 בנובמבר 2023}}}} ב־28 באוקטובר הודיעו [[דובר צה"ל]] ודוברות [[שב"כ]] בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של [[חמאס]] אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|הטבח ביישובי עוטף עזה]], [[עצאם אבו רכבה]]. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב [[זיקים]] כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-22 למלחמה {{!}} צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס\|66081de49037b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|28 באוקטובר 2023}}}} [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 10.webm\|250px\|ממוזער\|עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר]] [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-10-31.jpg\|ממוזער\|250px\|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] [[פריצת ציר\|פורצים ציר]] ב[[רצועת עזה]], 31 באוקטובר 2023]] ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי [[חיל השריון\|שריון]] ב[[מילואים]] ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח ה[[נוח'בה]] של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך [[מעבר ארז]] ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|\|הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים\|news/article/hk11ohe3za\|29 באוקטובר 2023}}}} בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של [[צה"ל]] וה[[שב"כ]] שנקראה [[מבצע ראשית האור]], שוחררה [[תצפיתנית]] שנחטפה על ידי ה[[חמאס]] מבסיס נחל עוז.{{הערה\|{{ynet\|כתבי ynet\|חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה\|news/article/hyznfiafa#autoplay\|30 באוקטובר 2023}}}} גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר [[עוטף עזה]], [[חבל לכיש]], [[באר שבע]], [[הפזורה הבדואית]], [[דימונה]], [[השפלה]], [[גוש דן]], [[השרון]] ואזור [[השומרון]], [[ירושלים]] ו[[גוש עציון]] במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו ב[[ערי ישראל]] וגרמו לנזק ולפצועים. ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב [[ג'באליה]] שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.{{הערה\|{{כאן\|גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל\|צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים\|590133\|31 באוקטובר 2023}}}} במהלך הימים שבין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, נכנסו גם כוחות [[אוגדה 36]] לרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|פקודת ההתקפה של מאו"ג 36 ללוחמיו. צפו\|144931\|2 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו ל[[שאטי\|מחנה הפליטים שאטי]], הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות [[זייתון]] ו[[אל-פורקאן]]. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.{{הערה\|שם=ynet0ma\|{{ynet\|יואב זיתון\|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה\|news/article/sj8cva0ma\|1 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.{{הערה\|{{ישראל היום\|כתבי ישראל היום\|היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם"\|news/defense/article/14777726\|2 בנובמבר 2023}}}} בתחילת השבוע החמישי למלחמה, ב-4 בנובמבר הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה\|3620643\|5 בנובמבר 2023}}}} ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת ל[[דובר צה"ל]] ולדוברות [[שב"כ]] כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של [[חמאס]] בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים ל[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח ביישובי עוטף עזה]] ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" {{!}} תיעוד\|news/article/h1300gduma\|6 בנובמבר 2023}}}} ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של [[עוצבת חצי האש]], ושישה נוספים נפצעו.{{הערה\|{{ערוץ 7\|\|חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו\|619693\|11 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|נחום ברנע\|בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45'\|news/article/yokra13672259\|12 בנובמבר 2023}}}}[[קובץ:IDF Forces Near Gaza Strip Yair.jpeg\|ממוזער\|כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 3 בנובמבר 2023]] במהלך השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה [[שאטי]]. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל\|3622522\|14 בנובמבר 2023}}}} שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה\|news/israel/Article-1052239\|14 בנובמבר 2023}}}} בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-41 למלחמה {{!}} צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה\|c79f8008015db81026\|news-military/6361323ddea5a810\|16 בנובמבר 2023}}}} ב־14 בנובמבר [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] שכלל תקיפת שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] בהן הסתתרו מחבלים בכירים ב[[חמאס]]. לפי [[דובר צה"ל]] מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם [[אחמד ע'נדור]] (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ו[[איימן סיאם]] (ראש המערך הרקטי של חמאס).{{הערה\|שם=סיכול-14-נובמבר-2023\|{{ynet\|עינב חלבי\|מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות\|news/article/hyr00nlvep\|17 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ynet\|עינב חלבי\|חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו\|news/article/hkxfs9erp\|26 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה\|3624915\|26 בנובמבר 2023}}}} ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג [[תנועת החירות הפלסטינית]].{{הערה\|{{צ-מאמר\|מחבר=-\|שם=استشهاد أمين عام حركة الأحرار خالد أبو هلال وأحد أبنائه - מזכ"ל תנועת אחרר, חאלד אבו הילאל, ואחד מבניו נהרגו.\|כתב עת=maannews.net\|שנת הוצאה=17 נובמבר 2023\|קישור=https://www.maannews.net/news/2106173.html}}}}[[קובץ:SoI--IDF-Negev-NG7.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחם צה"ל יורה ב[[נגב NG7]] ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון בעזה]], 19 בנובמבר 2023]] במהלך השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר) כוחות צה"ל נכנסו ל[[בית החולים שיפא]], מצאו שם [[בית החולים שיפא#מפקדת החמאס ושימוש לצורכי טרור\|מנהרת טרור ואמל"ח רב]]. כוחות [[יהל"ם]], [[יחידת עוקץ]] ו[[יחידת שלדג]] סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים ל[[החטיפה לרצועת עזה (מלחמת חרבות ברזל)\|חטופים]]. הכוחות החרימו [[מצלמות אבטחה]] מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת הפלדה]], לחמה ב[[בית לאהיא]], פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס. סרטוני וידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך [[בית החולים שיפא]] שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות [[טרור]]. ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה [[עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)\|עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס]], שכללה [[הפוגה]] בין ישראל לחמאס. === ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר–1 בדצמבר) === {{ערך מורחב\|עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)}} ה[[הפוגה]] בלחימה במסגרת ה[[עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)\|עסקה]] נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו, ברק רביד\|ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם"\|3626188\|2 בדצמבר 2023}}}} === חידוש הלחימה בצפון הרצועה ופתיחת קרב ח'אן יונס === {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב ח'אן יונס (2023)]], [[קרב שג'אעייה (2023)]], [[קרב ג'באליה (2023)]]}} ב־5:54 ב-2 בדצמבר חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר ב[[ח'אן יונס]], אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו [[אזעקת מלחמה בישראל\|אזעקות]] בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית [[גן יבנה]], היישובים [[תקוע]] ו[[אליאב]] והעוטף. לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|צה"ל מפרסם את דרך ניהול תנועת האוכלוסייה בעזה לשם הגנתה בשלב הבא של המלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/הודעת-דובר-צהל-בערבית-לתושבי-רצועת-עזה-להתפנות-דרומה-מפה-אינטראקטיבית-חמאס-מלחמה/\|1 בדצמבר 2023}}}} למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור [[ח'אן יונס]] להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים. במהלך אותו שבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד [[שג'אעייה]], ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס. בסוכנות הידיעות [[סוכנות הידיעות הצרפתית\|AFP]] טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות [[טנק]]ים ו[[רכב קרבי משוריין\|משוריינים צבאיים]] תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|\|59 ימים למלחמה, ערב\|blogs/Gazawar59eve\|4 בדצמבר 2023}}}} בערב יום שני 4 בדצמבר החל [[קרב ח'אן יונס (2023)\|קרב ח'אן יונס]]. לאחר ש[[פיקוד הדרום\|מפקד פיקוד דרום]] וה[[ראש המטה הכללי\|רמטכ"ל]] נכחו ב[[רצועת עזה]], החלו תקיפות מסיביות באזור [[ח'אן יונס]], התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת [[אוגדה 98]] לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.{{הערה\|{{mako\|כתבי חדשות 12\|היום ה-60 למלחמה {{!}} הותרו לפרסום שמות שני חללי צה"ל שנפלו ברצועה\|b61510089c63c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בדצמבר 2023}}}} הושלם גם כיתור [[ג'באליה]].{{הערה\|{{חדשות 13\|\|צה"ל פועל בעומק ח'אן יונס: "נמשיך לתקוף" {{!}} עדכונים שוטפים\|item/news/politics/security/e4zi1-903834506/\|5 בדצמבר 2023}}}} לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת [[שג'אעייה]] בעיר עזה ולעיר [[ג'באליה]], כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|אלפי לוחמי צה"ל בלב חאן יונס ובמרכז שג'אעיה וג'באליה: החל השלב השני בתמרון הקרקעי\|news/article/bk3vayhbt\|5 בדצמבר 2023}}}} באותה העת, נלחמו ברצועה חמש [[אוגדה\|אוגדות.]]{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|אחרי חודשיים של מלחמה: צה"ל ישחרר אלפי מילואימניקים הביתה\|fbefe058b3b3c81026\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בדצמבר 2023}}}} צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס [[שג'אעייה]] בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם [[חטיבת כפיר\|חטיבות כפיר]] ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם [[חטיבת גולני\|חטיבות גולני]] [[חטיבת הצנחנים\|והצנחנים]]. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, שג'אעיה\|מלכודות מתוחכמות ומפה סודית: עם לוחמי כפיר שעשו היסטוריה בשג'אעיה\|news/article/s1y7n5jup\|8 בדצמבר 2023}}}} [[חטיבה 14]] לחמה בגזרת העיר [[עזה]], כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מ[[עוצבת חצי האש]], פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור. בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] בצפון ובדרום הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, איתמר אייכנר\|תיעוד מכניעת מחבלים בג'באליה, צה"ל: "חקירותיהם העלו שסינוואר מתכחש למציאות"\|news/article/rkbwa7zut\|9 בדצמבר 2023}}}} ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של [[חמאס]] נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה ברצועה]]. במהלך השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר) התגבר החשש ב[[מצרים]] למעבר של פליטים עזתים רבים ב[[מעבר רפיח]] לכיוון מצרים. נשיא מצרים, [[עבד אל-פתאח א-סיסי\|עבד אל־פתאח א־סיסי]], הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס. ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים [[קרב שג'אעייה (2023)\|נכנסו כוחות צה"ל]] למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת [[שג'אעייה]] שבמזרח העיר [[עזה]]. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי [[M-16]] והפעילו [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[רימון יד\|רימוני יד]] לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של [[גדוד 51]] של [[חטיבת גולני]] נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים רבים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של [[יחידה 669]]. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של [[סא"ל]] תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד [[חפ"ק]] מח"ט גולני, [[יצחק בן בשט]]. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669. {{ערך מורחב\|הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה}} ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, [[הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה\|ירו כוחות צה"ל]] ב[[שג'אעייה]] למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות\|3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו\|news/article/hy1mdm586\|15 בדצמבר 2023}}}} בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל [[הרצי הלוי]] קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|"הצילו, שלושה חטופים": השלטים שהכינו משאריות מזון שלושת הצעירים שנורו למוות בשוגג\|news/article/r1s00m3hla\|17 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|מערכת ישראל היום\|"הצילו 3 חטופים": תמונות מזירת האסון שבו נהרגו בשוגג יותם, אלון וסאמר\|news/defense/article/14964167\|17 בדצמבר 2023}}}} בצהריים שוגר מטח רקטות ל[[ירושלים]] וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ב[[רמאללה]], שב[[הרשות הפלסטינית\|רשות הפלסטינית]].[[קובץ:SoI-2023-12-19-IDF-D9-bulldozers-2.jpg\|ממוזער\|250px\|צמד [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] ב[[ג'באליה]], 19 בדצמבר 2023]] ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות [[אוגדה 252]] במרחב [[בית חאנון]] והעברת האחריות על האזור לידי [[אוגדת עזה]]. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מ[[אשדוד]] צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.{{הערה\|{{mako\|\|פרשני חדשות 12 על השלב הבא בלחימה - והיום שאחרי\|5d7b23e82ad7c81027\|news-columns/2023_q4\|18 בדצמבר 2023}}}} למחרת, בצה"ל הכריזו כי [[אוגדה 162]], השלימה את כיבוש [[ג'באליה]] ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|הקשירות במרתף השבויים, דלת המסתור בבית סינוואר: "הושלם כיבוש ג'באליה"\|news/article/hyhrkxjd6\|19 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כוחות אוגדה 162 בפעילות עצימה בלב ג'באליא\|164039\|19 בדצמבר 2023}}}} היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל נכנס ל"מעוז השיגורים" של חמאס, בדרך לשתק את יכולת ירי הרקטות מצפון הרצועה\|3630273\|20 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל\|4ed873643be7c81026\|news-military/6361323ddea5a810\|18 בדצמבר 2023}}}} ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר [[השפלה]] ו[[גוש דן]], לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף ב[[בת ים]], בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים [[ראשון לציון]] ו[[נס ציונה]]. [[קלע דוד]] ביצע יירוטים מוצלחים. ב-19 בדצמבר בערב [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] ו[[חיל השריון]] ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של [[פצצת תאורה\|פצצות תאורה]] נראו מעל רחבי [[ח'אן יונס]], קולות ירי רבים נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ. ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת [[שג'אעייה]].<ref name=":1">{{ערוץ7\|\|תיעוד: פיצוץ 56 מבנים בשכונת שג'אעיה\|623766\|20 בדצמבר 2023}}</ref> בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח. ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר [[אשדוד]], [[אשקלון]], השפלה, גוש דן ו[[השרון]]. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים [[קריית אונו]], [[גבעת שמואל]], [[רמת גן]], [[הרצליה]], אשדוד, [[רמת השרון]], [[כפר סבא]], ובים, סמוך ל[[נמל תל אביב]]; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה ב[[חבלה (פעילות מלחמתית)\|פיצוץ]] בודד מתוכנן היטב ורחב היקף ב[[שג'אעייה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צפו בתיעוד: צה"ל משמיד 56 בניינים בתקיפה בשג'עייה\|breaking-news/Article-1061227\|20 בדצמבר 2023}}}} באותו יום צה"ל הודיע כי [[אוגדה 99]] השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד [[נוסייראת]] של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|במבצע אוגדתי מיוחד - לוחמי 99 הרחיבו את פעילות צה"ל במרכז הרצועה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/אוגדת-הבזק-תמרון-לוחמים-מתמרנים-מבצע-אוגדתי-עזה-מרכז-הרצועה/\|21 בדצמבר 2023}}}} למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין [[מעבר כרם שלום]] ל[[רפיח]] ו[[ציר פילדלפי]]. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס [[נגמ"שים כבדים בצה"ל\|נגמ"שים]] וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|טנקים ונגמ"שים: צה"ל בפעילות חריגה באזור ציר פילדלפי\|3630703\|23 בדצמבר 2023}}}} עיקר המתקפה הקרקעית הייתה ב[[דיר אל-בלח]], בדרג'-[[א-תופאח\|תופאח]] ובח'אן יונס.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-78 למלחמה {{!}} הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה חללי צה"ל\|dec40f3e2639c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|23 בדצמבר 2023}}}}[[קובץ:Iron-Swords--Tanks-0021.jpg\|ממוזער\|250px\|טנק [[מרכבה סימן 3]]ד מתמרן ומבצע [[מיסוך עשן]] לטובת [[חיל הרגלים]]]] חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|חטיבות הכשרה ומילואים יוצאות מעזה, זו תמונת המצב המעודכנת בתמרון\|news/article/skgi9mk006\|31 בדצמבר 2023}}}} ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).{{הערה\|{{ynet\|\|לא מסכימים לוותר על שליטה ברצועה: "חמאס דוחה את ההצעה המצרית"\|news/article/sjpr2edvt\|25 בדצמבר 2023}}}} במהלך השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר), לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון [[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)\|לכיוון מרכז הרצועה]], ואוגדה 36 נכנסה ל[[אל-בורייג']] שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את [[מע'אזי\|אל-מע'אזי]], נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה {{!}} תמונת מצב\|news/article/syfffd00pa\|26 בדצמבר 2023}}}} ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של [[חטיבה 5]] ב[[מבצע עוז וניר]]. תחת פיקודה של [[אוגדת עזה]], פעלה החטיבה במרחב [[ח'וזאעה\|ח'ירבת אח'זעה]] בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים ל[[ניר עוז]].{{הערה\|{{כאן\|איתי בלומנטל כרמלה מנשה\|צה"ל פועל לראשונה באזור ממנו יצאו המחבלים למתקפה בניר עוז\|665035\|29 בדצמבר 2023}}}}{{מלחמת חרבות ברזל - פיצוץ מנהרות סנוואר בעזה}}[[קובץ:Iron-Swords--Snipers-0018.jpg\|ממוזער\|250px\|[[צליפה בצה"ל]]: צלף יורה ב[[רמינגטון M24#M24 צה"לי משודרג\|רובה צלפים M24]].]] בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר [[גוש דן]], [[שפלת יהודה\|השפלה]], [[חבל מודיעין]] ו[[עוטף עזה]]. ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר [[בני סוהילה]] שב[[ח'אן יונס (נפה)\|נפת ח'אן יונס]]. באותו יום נהרג בתקיפה אווירית מפקד פלוגת ה[[נוח'בה]] של [[דיר אל-בלח]], עאדל מסמח.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-87 למלחמה {{!}} רקטות שוגרו מסוריה לדרום הגולן, הגרי: "סביר שהקרע בעם קשור להחלטת חמאס לתקוף"\|598e31885e1cc81026\|news-military/2024_q1\|1 בינואר 2024}}}} ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.{{הערה\|{{ynet\|\|דובר צה"ל הודיע: 3 אזרחים שעד כה הוגדרו נעדרים - נחטפו לעזה\|news/article/bkfupdnup\|4 בינואר 2024}}}} ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.{{הערה\|שם=טל לב רם הושלם פירוק\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה"\|news/israel/Article-1065746\|6 בינואר 2024}}}} צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.{{הערה\|{{חדשות 13\|\|דיווח: בישראל שואפים לעבור לשלב ג' בלחימה – עד סוף החודש\|item/news/politics/security/idf-903884619/\|9 בינואר 2024}}}} צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-99 למלחמה {{!}} דיווח: אוטובוס הותקף בדיר אל-בלאח\|7713349e38ffc81026\|news-military/2024_q1\|12 בינואר 2024}}}} === ח'אן יונס והמעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה === ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את [[עוצבת געש\|אוגדה 36]] (עוצבת געש) מרצועת עזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 36 יוצאת מהרצועה. התמונות, התיעודים, וקולות הקשר\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/אוגדה-36-יוצאת-מעזה-לוחמים-חטיבה-188-חטיבה-7-חטיבה-282-חטיבת-גולני-גדוד-605-הנדסה-קרבית-תותחנים-חיר-שריונרים-אלם-יאיר-פלאי-קולות-קשר/\|15 בינואר 2024}}.}} בעזה נותרו שלוש אוגדות – [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, [[עוצבת הבזק\|אוגדה 99]] (עוצבת הבזק) ב[[מסדרון נצרים]] במרכז הרצועה ו[[עוצבת האש\|אוגדה 98]] (עוצבת האש) בח'אן יונס.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|גם אתם מבולבלים אם המלחמה בעזה בדרך לסיום? מעריב עושה סדר\|news/military/Article-1068188\|15 בינואר 2024}}.}} לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|פותחים שווקים ומחלקים דוחות: חמאס מנסה לשדר שהוא עדיין הריבון בעזה\|3635515\|14 בינואר 2024}}.}} ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות [[חטיבה 646\|646]] ו-[[חטיבה 179\|179]], בהכוונת [[אגף המודיעין]], פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת [[זייתון]] ובמרחבים בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|\|"חומרים ל-800 רקטות": עשרות מכונות לייצור אמל"ח הושמדו בצפון הרצועה\|news/article/bj4xgwfy6\|20 בינואר 2024}}.}} ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה ב[[מסדרון נצרים]], הועברה מ[[עוצבת הבזק\|אוגדה 99]] ל[[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|חטיבת הנח"ל]], יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של [[אוגדה 162]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|תיעוד מפעילות אוגדה 162 בהובלת צק"ח הנח"ל במסדרון מרכז הרצועה\|193912\|25 באפריל 2024}}}} בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל עדכן: הושלם כיתור חאן יונס\|news/article/rjnuhx6kt\|23 בינואר 2024}}}} באותו יום נפלו 21 חיילים ב[[אסון אל-מע'אזי]], במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, יעל צ'כנובר\|הותר לפרסום: 21 לוחמי מילואים נפלו באסון במרכז רצועת עזה\|news/article/b1kxw33t6\|23 בינואר 2024}}}} במהלך השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר) תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים ב[[ח'אן יונס]],{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1467\|כותרת=דובר צה"ל\|אתר=WhatsApp.com\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-01-24}}}} שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|הצנחנים בקרבות בטווח קרוב עם מחבלים. תיעוד רגע הפגיעה בירי צלפים מדויק\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/לוחמי-הצנחנים-בקרבות-בטווח-קרוב-עם-מחבלים-צפו-ברגע-חיסול-מחבל-בירי-צלפים-מדויק\|25 בינואר 2024}}}} במהלך קרבות של [[חטיבת עוז]] נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך מעמיקים לוחמי הקומנדו את הלחימה ברצועה\|176602\|27 בינואר 2024}}}} צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|אזהרת צה"ל: ישראל דוחה את ההכרעה על היום שאחרי - וחמאס מתחיל להשתקם\|news/article/hy003cjf56\|27 בינואר 2024}}}} במסגרת השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר) במרחב [[ח'אן יונס]] לוחמי [[חטיבת עוז]] הרגו חמישה מחבלים שאחד מהם היה חמוש ב-[[RPG-7\|RPG]]. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו [[אמצעי לחימה]] רבים. הלוחמים זיהו והרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת כוחותינו סמוך ל[[בית חולים\|בית החולים]] "אל-אמל". ה[[לוחם\|לוחמים]] פשטו על מבנה ששימש כ[[דירת מסתור]] של מחבלי [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|גא"פ]] ובה איתרו אמצעי לחימה. ב[[מרכז הרצועה]], לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] של [[חטיבת הנח"ל]] הרגו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי [[טנק]]ים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב. ב[[פרוור\|פאתי]] [[שאטי]] שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של [[חטיבה 5]] הרגו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים [[ארטילריה רקטית\|משגרי רקטות]] רבים, טילים, RPG, [[מטען חבלה\|מטענים]] ו[[AK-47\|רובי קלאצניקוב]]. בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור ב[[שאטי]]. במהלך הלילה נהרגו יותר מ-30 מחבלים.{{הערה\|שם=דוץמלחמה29ינואר}} באותו בוקר הודיע [[דובר צה"ל]] כי צה"ל פירק שניים מארבעת ה[[גדוד]]ים בחטיבת ח'אן יונס של [[חמאס]]. סך הכול נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.{{הערה\|שם=דוץמלחמה29ינואר\|{{אתר צה"ל\|\|צפו בעדכון דובר צה"ל\|176952\|29 בינואר 2024}}}} כמו כן, [[דובר צה"ל]] הודיע כי [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך ה[[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|"אנחנו נלחמים בתמרון סימולטני - לחימה בעל ובתת קרקע במקביל"\|177045\|29 בינואר 2024}}}} על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=835553\|כותרת=בצהל מעריכים - הנהגת חמאס מוקפת בחטופים ישראלים}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/hadshotbeforeveryone/47056\|כותרת=חדשות לפני כולם בטלגרם - ביחד ננצח 🎗\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2024-01-29}}}}{{הפניה לערך מורחב\|הריגת הינד רג'ב}} ב-29 בינואר התרחשה גם [[הריגת הינד רג'ב\|הריגתה של הינד רג'ב]], ילדה [[פלסטינים\|פלסטינית]] בת 6, שנהרגה על ידי כוחות [[צה"ל]], יחד עם בני משפחתה ועם שני ה[[פרמדיק]]ים שנקראו להציל אותה. לפי [[הסהר האדום הפלסטיני]], כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'ב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.{{הערה\|{{וואלה\|\|12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה\|3642821\|10 בפברואר 2024}}}} לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed {{!}} The Times of Israel\|אתר=The Times of Israel\|תאריך=25 בפברואר 2024\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/idf-says-probe-indicates-no-troops-were-in-area-where-6-year-old-gazan-girl-was-killed/}}\|כיוון=שמאל}} [[אל-ג'זירה]] ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת,{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2024/2/26/hind-rajab-were-israeli-troops-in-the-area-where-6-year-old-was-killed\|כותרת=Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?\|אתר=Al Jazeera\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-19}}\|כיוון=שמאל}} עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של [[הוושינגטון פוסט]] המבוססת על [[תצלום לוויין\|תמונות לוויין]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/world/interactive/2024/hind-rajab-israel-gaza-killing-timeline/\|כותרת=Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed.\|אתר=Washington Post\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-19}}\|כיוון=שמאל}} ב-3 בפברואר, כוחות [[פיקוד הדרום]] הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|300 מחבלים חוסלו ביום אחד: הישגי כוחות פיקוד הדרום בצפון ומרכז עזה\|3642118\|7 בפברואר 2024}}}} ב-5 בפברואר [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של [[ארגוני טרור פלסטיניים\|פלגי הטרור]] וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת [[שאטי]] ובעיר [[עזה]]. הכוחות של האוגדה הרגו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו [[אמצעי לחימה]] רבים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 162 נלחמת בלב העיר עזה\|178477\|5 בפברואר 2024}}}} המבצע תם לאחר עשרה ימים.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-132 למלחמה {{!}} נתניהו וביידן שוחחו, צה"ל תקף בלבנון בתגובה על המטחים לקריית שמונה\|8323a59ddd9ad81026\|news-military/2024_q1\|15 בפברואר 2024}}}} ב-6 בפברואר הודיע [[דובר צה"ל]] כי כוחות [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] הלוחמים במרחב [[ח'אן יונס]] הרגו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. ב-11 בפברואר הודיע [[דובר צה"ל]] כי לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] של [[חטיבת גבעתי]] הנלחמים במערב [[ח'אן יונס]] הרגו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1623\|כותרת=דובר צה"ל\|אתר=WhatsApp.com\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-02-11}}}}{{ערך מורחב\|מבצע יד זהב}}בליל ה־12 בפברואר [[חילוץ החטופים מרפיח\|חילצו כוחות צה"ל וימ"מ]], בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|החטופים]] פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ב[[רפיח]]. השניים [[מתקפת הטרור על ניר יצחק\|נחטפו מקיבוץ ניר יצחק]] במהלך [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע]] שהביאה לפריצת המלחמה. ב-15 בפברואר [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] החל לפעול ב[[בית החולים נאצר בח'אן יונס]], ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו ב[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח 7 באוקטובר]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מפקד מרכזי בכוח רדואן חוסל יחד עם סגנו בלבנון; כוחות צה"ל פועלים נגד חמאס בביה"ח 'נאצר', עוכבו חשודים\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והדיווחים-האחרונים/\|15 בפברואר 2024}}.}} באותו יום, [[חטיבה 646\|חטיבת המילואים 646]], שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|חטיבת המילואים סיימה לחימה בחאן יונס: "עוד נשוב לכאן"\|629345\|15 בפברואר 2024}}}} צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח לאורך השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר). כך גם ברפיח.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גורמים בצה"ל על פלישה לרפיח: "היא תקרה - יש רק להחליט על השיטה והעוצמות"\|3644422\|16 בפברואר 2024}}}} במהלך השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר), הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס, [[חטיבה 646]], וצוות הקרב של [[חטיבה 401]] פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|המתקפה המשולבת, המודיעין והפגיעה בתת-קרקע: צה"ל פשט על זייתון\|e893cbeba3bcd81026\|news-military/2024_q1\|21 בפברואר 2024}}.}} ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי [[יהל"ם]] בתוואי מנהרות תת-קרקעי ב[[ח'אן יונס]] ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, הרגו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות [[חבלה (פעילות מלחמתית)\|חבלה]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|תיעוד פעילות לוחמי יחידת יהל"ם ברצועת עזה\|181786\|21 בפברואר 2024}}.}} ב-26 בפברואר כוחות [[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|צק"ח נח"ל]], [[יהל"ם]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל\|הנדסה קרבית]] חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין [[בית החולים הטורקי]] {{ער\|مستشفى الصداقة التركي الفلسطيني}} שליד מחנות המרכז ל[[אוניברסיטת אל-אסראא]] {{ער\|جامعة_الإسراء_(غزة)}} שבשכונת [[זייתון]] בדרום עזה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|מתחת לבית חולים ואוניברסיטה, באורך 10 ק"מ: תיעוד ממנהרה שחצתה את הרצועה\|news/article/hyny3wq2t\|26 בפברואר 2024}}}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אותרה מערכת תת קרקע המחברת בין צפון רצועת עזה לדרומה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/צקח-נחל-תוואי-תת-קרקע-בית-חולים-נאצר-אוניברסיטה-דרום-עזה-הנדסה-קרבית-פירי-מנהרות/\|26 בפברואר 2024}}}} התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך לאורך השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ). הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|האיחור הקריטי של הממשלה לגבי עזה - והביקורת של גורם בכיר: "נתניהו לא רוצה להכריע"\|7c6a192b2cbfd81026\|news-politics/2024_q1\|1 במרץ 2024}}}} לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת ח'אן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה – הלכה למעשה – לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|"גרילת בט"ש" בחאן יונס, מתקפה אוגדתית בעיירה הסמוכה {{!}} תמונת מצב מהלחימה\|news/article/r10rv11bp6\|2 במרץ 2024}}}}{{הפניה לערך מורחב\|אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה}} במהלך [[אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה]] נהרגו לפחות 118 [[פלסטינים]] ועוד כ-760 נפצעו.{{הערה\|{{הארץ\|צבי בראל\|ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה\|0000018e-05fc-df38-a98f-7ffcbb8c0000\|4 במרץ 2024}}}} האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי [[רצועת עזה]] עטו על משאיות [[סיוע הומניטרי]] ברחוב [[הארון א-רשיד\|א-רשיד]]. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע ל[[מעבר כרם שלום]]. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק\|news/article/sj004vka2a\|29 בפברואר 2024}}\|שם=:13}} לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון\|תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה"\|news/article/b1dmqvd6t\|8 במרץ 2024}}}} ההרוגים נספו כתוצאה מ[[תדחוקת קהל]], [[מנוסת עדר]] ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.<ref name=":13" /> לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.<ref name=":12">{{שיחה מקומית\|מחמוד מושתהא, עזה\|עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע\|עדי-ראייה-הצבא-הישראלי-פתח-בירי-על-ההמו\|6 במרץ 2024}}</ref> לפי דיווחם של [[בית החולים אל-עוודה]] ו[[בית החולים כמאל עדואן]], אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.{{הערה\|{{Cite news\|title=Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths\|url=https://www.theguardian.com/world/2024/mar/01/france-demands-investigation-palestinians-killed-aid-delivery-gaza\|work=The Guardian\|date=2024-03-02\|access-date=2024-04-08\|issn=0261-3077\|language=en-GB\|first=Harriet\|last=Sherwood\|first2=Emma\|last2=Graham-Harrison\|first3=Julian\|last3=Borger}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.nytimes.com/live/2024/02/29/world/israel-hamas-war-gaza-news\|הכותב=Hiba Yazbek, Aaron Boxerman, Iyad Abuheweila, Abu Bakr Bashir, Matthew Mpoke Bigg, Adam Rasgon, The New York Times, Victoria Kim, Anushka Patil, Adam Sella, Patrick Kingsley\|כותרת=As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll\|אתר=The New York Times\|תאריך=29 בפברואר 2024}}\|כיוון=שמאל}} [[האו"ם]] אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו ב[[בית החולים שיפא]]. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.{{הערה\|{{Cite news\|title=Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN\|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68454348\|date=2024-03-02\|access-date=2024-04-08\|language=en-GB}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.voanews.com/a/killing-of-at-least-112-palestinians-seeking-humanitarian-aid-in-gaza-sparks-wide-international-condemnation/7509610.html\|כותרת=Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza\|אתר=Voice of America\|תאריך=2024-03-01\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-08}}\|כיוון=שמאל}} האירוע כונה גם בשם "[[טבח הקמח]]".{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cnn.com/2024/03/08/middleeast/gaza-flour-massacre-idf-report-intl/index.html\|הכותב=Rob Picheta\|כותרת=IDF says troops fired at ‘suspects’ but denies targeting convoy in deadly food aid incident\|אתר=CNN\|תאריך=2024-03-08\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-08}}\|כיוון=שמאל}}{{ערך מורחב\|מבצע כתר המערב}} במהלך השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ) צה"ל הרחיב את הלחימה ב[[ח'אן יונס]] לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה [[אל-קרארה]] שבמזרח ח'אן יונס, וב"[[מדינת חמד]]" פתחו לוחמי [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] במבצע "כתר המערב". כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.{{הערה\|שם=times זייתון\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=March 3: US VP Harris cheered over 'immediate ceasefire' call, clarifies she means 6-week truce {{!}} The Times of Israel\|אתר=The Times of Israel\|תאריך=3 במרץ 2024\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/liveblog-march-3-2024/}}\|כיוון=שמאל}} לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] [[חטיבה\|החטיבתי]] [[חטיבת הנח"ל\|נח"ל]] הרגו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי [[צליפה בצה"ל\|צלפים]], ירי [[כדור טנק\|פגזי טנקים]] וירי מ[[כלי טיס בלתי מאויש\|כלי טיס מאוישים מרחוק]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך הושמדה מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה בצפון הרצועה; נעצרו עשרות מחבלי חמאס וגא"פ שניסו לברוח בחסות האוכלוסייה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והדיווחים-האחרונים/\|5 במרץ 2024}}<!-- יש להחליף לקישור סטטי, שכן הקישור הנוכחי הוא לדף שמתעדכן ומתחלף כל יום!-->}} בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל הרג את [[מרואן עיסא]], סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של החמאס]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|רדיו צפון 104.5FM\|"לא היו חטופים במקום": פרטים חדשים על ניסיון החיסול של עיסא\|news/military/Article-1082866\|11 במרץ 2024}}.}} המנהרה ב[[נוסייראת]] שבה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שנהרג אף הוא.{{הערה\|שם=לוי מרואן עיסא\|{{כאן\|אליאור לוי\|חשיפה: חיסולו מרואן עיסא צלח - הוא קבור תחת הריסות מנהרה\|724101\|17 במרץ 2024}}}} אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|עוד יעשו על זה סרט: כך חוסל רמטכ"ל חמאס מרואן עיסא - שלב אחר שלב\|news/israel/Article-1084512\|17 במרץ 2024}}}} ב-26 במרץ אישר [[דובר צה"ל]] שעיסא נהרג באותו [[סיכול ממוקד]].{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב\|דובר צה"ל אישר: חוסל מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף\|news/article/skfczqxka\|26 במרץ 2024}}}} הוערך באותה העת כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|התוכנית שנתניהו פסל: להוציא את אנשי פתח מעזה - ולאמנם בירדן להילחם בחמאס\|news/article/yokra13840728\|14 במרץ 2024}}.}} ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי [[חטיבת הנח"ל\|צק"ח נח"ל]] הרגו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם [[גדוד 601]] איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה רבות ששימשו את הארגון.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|זה מה שקרה בשבועיים האחרונים של צק"ח נח"ל\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/סגירות-מעגלים-על-מחבלים-היתקלויות-והשמדת-תשתיות-טרור-צקח-נחל-חטיבת-הנח-ל-מלחמה-לוחמים-עזה/\|16 במרץ 2024}}.}}{{ערך מורחב\|מבצע ניתוח מקומי}} {{מלחמת חרבות ברזל - פשיטה על בית החולים שיפא, 18 במרץ 2024}} [[קובץ:Merkava-Mk-4-Barak-0018.jpg\|ממוזער\|250px\|[[טנק]] [[מרכבה ברק]] נלחם ב[[קרב ח'אן יונס (2023)]].]] לוחמי [[יחידת אגוז]] פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, [[אחמד כלאב]], כחלק ממבצע "[[מבצע כתר המערב\|כתר המערב]]".{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד'\|186958\|19 במרץ 2024}},{{ש}}{{אתר צה"ל\|\|כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד'\|186958\|19 במרץ 2024}}}} בהכוונה מודיעינית של ה[[שירות הביטחון הכללי\|שב"כ]], [[צה"ל]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] שורה של בכירים ב[[גדודי עז א-דין אל-קסאם#חטיבת רפיח\|חטיבת רפיח]] של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס ב[[רפיח (נפה)\|מרחב רפיח]] והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|פלד ארבלי\|צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים בוועדות החירום של חמאס ברפיח\|breaking-news/Article-1085321\|20 במרץ 2024}}}} ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של [[חמאס]] שהייתה בדרכה [[ביזה\|לבזוז]] [[סיוע הומניטרי]] בצפון הרצועה, והרגו 23 מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו\|dc2ca1aba7d5e81027\|news-military/2024_q1\|20 במרץ 2024}}.}} בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|\|170 ימים למלחמה\|blogs/170dayswar\|25 במרץ 2024}}}} === נסיגת צה"ל מח'אן יונס === ביום שני, 25 במרץ, קיבלה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] את [[החלטה 2728 של מועצת הביטחון של האו"ם\|החלטה 2728]] שקוראת ל[[הפסקת אש]] מיידית ב[[רמדאן]], להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.{{הערה\|[https://news.un.org/en/story/2024/03/1147931 Gaza: Security Council passes resolution demanding ‘an immediate ceasefire’ during Ramadan], United Nations, 25 March 2024\|כיוון=שמאל}} בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את [[בית החולים שיפא]] וסביבתו לאחר השלמת [[מבצע ניתוח מקומי]].{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל סיים את המבצע בבית החולים שיפא, זה ההרס שנותר\|3654696\|1 באפריל 2024}},{{ש}}{{JDN\|\|דיווחים פלסטיניים: צה”ל עזב את בית החולים שיפא {{!}} תיעוד ההרס האדיר\|2172087}}.}} ב-7 באפריל [[אוגדה 98]] יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.{{הערה\|שם=:2\|{{מעריב אונליין\|\|זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול\|news/israel/Article-1089931\|7 באפריל 2024}}}} ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, [[חטיבה 401]] של [[חיל שריון\|חיל השריון]] ו[[חטיבת הנח"ל]], יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]].<ref name=":3">{{mako\|שי לוי\|אחרי חודשים של לחימה: אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס\|518188712c7be81027\|pzm-soldiers\|7 באפריל 2024}}</ref> הכוחות הללו פעלו ב[[מסדרון נצרים]] המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים. [[גדודי עז א-דין אל קסאם#חטיבת ח'אן יונס\|חטיבת ח'אן יונס]] של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.<ref name=":2" /> במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות מ[[מגנן (ביצור מודרני)\|מגננים]] שמוקמו בתוכה.<ref name=":3" /> לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|חמאס משקם שליטתו בחאן יונס, בצה"ל מתגברות ההערכות: הכרעה צבאית תיקח שנים\|news/article/yokra13878899\|10 באפריל 2024}}.}} התקיפות מהאוויר נמשכו.{{הערה\|{{ynet\|\|היום ה-186 למלחמה {{!}} עדכונים שוטפים\|blogs/186dayswar\|10 באפריל 2024}}}} לפי ראש הממשלה, [[צה"ל]] חיסל 19 גדודים מתוך 24 [[גדודי עז א-דין אל קסאם#מבנה\|גדודים של החמאס]].{{הערה\|{{יוטיוב\|j-9WuZ9mmqw\|שם=דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה - 07/04/2024\|אורך=06:07\|ערוץ=IsraeliPM\|תאריך=7 באפריל 2024}}.}} בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים [[נוסייראת]] שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה ב[[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)#אפריל\|מבצע ממוקד במרכז הרצועה]].{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי\|אחרי "מכת אש מסיבית" מהאוויר: צה"ל פתח במבצע קרקעי במרכז הרצועה\|news/article/by1zhwrxa\|11 באפריל 2024}}.}} ב-12 באפריל נהרג אחראי הבט"פ במרחב [[ג'באליה]] של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל ושב"כ: חוסל אחראי ביטחון הפנים במרחב ג'באליה של חמאס\|3657632\|12 באפריל 2024}}}} ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד [[חטיבה 401]] הקימו [[גשר\|גשר הנדסי]] לחציית [[נחל הבשור]], העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|צק"ח 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל עזה - ותקפו תשתיות טרור במרחב. תיעוד\|192368\|14 באפריל 2024}}.}} בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, איתמר אייכנר\|צה"ל יצא מפאתי נוסייראת, בלי להיכנס למחנה: "הטיפול בחמאס דורש סבלנות"\|news/article/h10800y0gc\|18 באפריל 2024}}.}} בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה [[אוגדה 162]] בהובלת [[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|צוות הקרב של חטיבת הנח"ל]], במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה\|075f78893450f81026\|news-military/2024_q2\|22 באפריל 2024}}}} ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות [[AP]] צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.{{הערה\|{{mako\|\|הכנה למבצע ברפיח? צילומי לוויין חשפו "עיר אוהלים" חדשה ליד ח'אן יונס\|0a4207a5d2b0f81027\|news-military/2024_q2\|23 באפריל 2024}}}} זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.{{הערה\|{{כאן\|אליאור לוי עמיחי שטיין איתי בלומנטל\|תגבור אבטחה על חטופים והנחת מטענים לצה"ל: כך נערך חמאס לפעולה ברפיח\|741924\|24 באפריל 2024}}}} באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה [[בית לאהיה]], שמהן שוגרו באותו יום מטחים ל[[זיקים]], [[אשקלון]] ו[[שדרות]]. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל נערך לפשיטות בשני מוקדים ברצועה, העזתים הוזהרו: "נפעל בעוצמה, תעזבו"\|news/article/h1dohbhba\|23 באפריל 2024}}}} ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים ב[[מסדרון נצרים]] שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד [[אוגדה 99]] החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כוחות אוגדה 99 החלו במשימות ההגנה וההתקפה ברצועה\|194332\|28 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{חדשות 13\|\|דיווח: מצרים הציעה להקפיא את המבצע ברפיח תמורת חידוש המו"מ\|item/news/politics/security/egypt-904032784\|25 באפריל 2024}}}}{{הערה\|שם=צהל582\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה\|194582\|30 באפריל 2024}}}} ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, יואב זיתון\|צה"ל מאבטח, חמאס מאיים ויורה: ארה"ב החלה בבניית הרציף הימי בעזה\|news/article/sk0ucxub0\|25 באפריל 2024}}}} ב-28 באפריל הודיע [[דובר צה"ל]] תת-אלוף [[דניאל הגרי]] בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות [[סיוע הומניטרי\|הסיוע ההומניטרי]] שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".<ref>{{mako\|קרן בצלאל\|דובר צה"ל בהצהרה לתקשורת הזרה: "הסיוע לעזה - הגדול מאז ומעולם, פועלים על פי החוק הבין-לאומי"\|89e68f4a1952f81026\|news-military/2024_q2\|28 באפריל 2024}}</ref> ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] במרחב [[בית חאנון]].{{הערה\|{{mako\|כתבי N12\|היום ה-206 למלחמה {{!}} פגיעות נ"ט ישירות ב-3 בתים במטולה, ירי לשדרות ולעוטף\|2e6c3f474562f81027\|news-military/2024_q2\|29 באפריל 2024}}.}} ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.{{הערה\|שם=צהל582}} ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי\|194834\|1 במאי 2024}}}} ב-4 במאי נהרג אימן זערב, ממפקדי חטיבת [[רפיח]] של ה[[גא"פ]]. אימן פיקד על [[קרב סופה\|מתקפת הטרור ביישוב]] [[קרב מוצב סופה\|ובמוצב סופה]] של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|7 באוקטובר]].{{הערה\|{{כאן\|איתי בלומנטל\|בכיר בג'יהאד האסלאמי חוסל ברפיח - ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר\|745137\|4 במאי 2024}}}}<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://twitter.com/bokeralmog/status/1786838559707554083\|הכותב=אלמוג בוקר\|כותרת=בתקיפה משותפת לצה"ל ולשב״כ, חוסל אחד ממפקדי חטיבת רפיח בארגון הטרור הג'האד האיסלאמי ואחד ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר.\|אתר=X\|תאריך=4.5.24}}</ref> === קרב רפיח והקרב השני בג'באליה === {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב רפיח (2024)]], [[קרב ג'באליה השני (2024)]]}} ב-[[6 במאי]] 2024 צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.{{הערה\|{{וואלה\|\|צה"ל: השמדנו את אתרי השיגור ברפיח מהם בוצע הירי לבאר שבע\|3663198\|9 במאי 2024}}}} לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות\|news/article/skos5k3gc\|11 במאי 2024}}}} החלו תקיפות מהאוויר במרחב ג'באליה – זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-218 למלחמה {{!}} בפעם השלישית בתוך יממה: אזעקה באזור באר שבע\|b5e51d63e846f81027\|news-military/2024_q2\|11 במאי 2024}}}}{{ערך מורחב\|מתקפת המרגמות על כרם שלום}} ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר היערכות של צה"ל בסמוך ל[[כרם שלום]]. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו 11 חיילים. בתגובה מידית מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים ומבנה צבאי במרחב השיגור.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי\|יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח\|news/article/r1aevjbgr\|5 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{mako\|ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון\|פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה\|770011e92584f81027\|news-military/2024_q2\|5 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן\|הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום\|news/article/r1vy6ehfr\|5 במאי 2024}}{{ש}}{{Cite news\|title=הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rjnoy9hfa\|work=Ynet\|date=2024-05-06\|access-date=2024-05-06\|language=he\|first=יואב\|last=זיתון\|first2=רענן בן\|last2=צור\|first3=יאיר\|last3=קראוס\|first4=גלעד\|last4=כהן}}}} מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות ונפתח מחדש ב-8 במאי.<ref>{{ynet\|\|בהנחיית הדרג המדיני, ולבקשת האמריקנים: מעבר כרם שלום נפתח מחדש\|news/article/ByW3OqdMC\|8 במאי 2024}}</ref><ref>{{ערוץ7\|חזקי ברוך\|לאחר נפילת 4 לוחמים: מעבר כרם שלום נפתח למעבר משאיות סיוע\|636869\|8 במאי 2024}}</ref> ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.<ref name=":4">{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|לקראת תמרון קרקעי: צה"ל החל בפינוי השכונות המזרחיות ברפיח\|3662202\|6 במאי 2024}}</ref><ref>{{אתר צה"ל\|\|צה"ל מגדיל את האזור ההומניטרי וקורא לאוכלוסיה להתפנות\|195693\|6 במאי 2024}}</ref> בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים [[קרב רפיח (2024)\|נכנסו למזרח העיר]].{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח"\|news/article/bjaltslz0\|6 במאי 2024}}}} דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין ירון אברהם\|דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה\|87d4864444f4f81027\|news-military/2024_q2\|6 במאי 2024}}}} על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים [[תל א-סולטאן (עזה)\|תל א-סולטאן]] ברפיח.{{הערה\|{{וואלה\|\|כוחות צה"ל פלשו לרפיח\|3662434\|6 במאי 2024}}}} במקביל, החלו כוחות [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] להתקדם ל[[ציר פילדלפי]], ליד [[מעבר רפיח]], שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה–מצרים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|חוסלו מחבלים ואותרו פירים ותשתיות תת-קרקעיות\|196694\|8 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל התקדם במקביל לציר פילדלפי; הפלסטינים: "פשיטה על מעבר רפיח"\|news/article/bjaltslz0\|6 במאי 2024}}}} ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי ירון שניידר\|צה"ל השתלט על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני, 20 מחבלים חוסלו\|bed3d34be415f81026\|news-military/2024_q2\|7 במאי 2024}}}} ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון\|למרות שירי הפצמ"רים נמשך, "בהנחיית הדרג המדיני": מעבר כרם שלום נפתח מחדש\|news/article/r17artdfc\|8 במאי 2024}}}} ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה – "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".{{הערה\|{{mako\|\|ביידן: "אם המבצע ברפיח יתרחב - ישראל לא תקבל נשק ופגזים"\|d6a504e097b5f81027\|news-military/2024_q2\|9 במאי 2024}}}} ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור ופגיעה במחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור. ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח נהרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום. במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הותר לפרסום: ארבעה לוחמים מחטיבת הנח"ל נפלו בקרב בצפון רצועת עזה\|48828e21de26f81026\|news-military/2024_q2\|10 במאי 2024}}}} למחרת פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.{{הערה\|{{ynet\|מאיר תורג'מן, יואב זיתון\|סמוך לזירת המטענים הקטלנית: סמ"ר אריאל צים נהרג בשכונת זייתון\|news/article/byjmwx6ma\|11 במאי 2024}}}} בערב שוגרו למעלה מ-14 [[רקטות ארטילריות]] מרפיח בשני מטחים על אזור [[באר שבע]], אישה נפצעה קל מרסיסים.{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב, עידן אבני\|על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים\|news/defense/article/15726714\|10 במאי 2024}}.}} השיגורים ביטאו עלייה בכמות הירי תלול המסלול על רקע הקרב.{{הערה\|{{ynet\|סער הס, מתן צורי, נינה פוקס\|שובם של ה"טפטופים": המספרים מראים - הרקטות חזרו לדרום {{!}} תיעוד: מגינה בגופה על ילדיה בשדרות\|news/article/s1wxciagc\|12 במאי 2024}}}} על רקע הודעת הנשיא ביידן מ-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח.{{הערה\|{{mako\|עמית סגל\|קבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח\|a54169beca26f81026\|news-military/2024_q2\|10 במאי 2024}}.}} ב-11 במאי קרא צה"ל ל[[אוכלוסייה אזרחית\|אוכלוסייה האזרחית]] במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה. בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 11/05\|198138\|11 במאי 2024}}.}} ב-11 במאי צה"ל השמיד באופן סופי את [[נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת]] ב[[רפיח]].{{הערה\|{{סרוגים\|עוז ישראל שוורץ\|צפו: צה"ל משמיד את שדה התעופה יאסר ערפאת ברפיח\|930744-צפו-צהל-משמיד-את-שדה-התעופה-ערפאת-ברפי\|12 במאי 2024}}.}}[[קובץ:SoI - IDF D9N in Zaitoun - 2024-05-16.jpg\|ממוזער\|250 פיקסלים\|כוחות צה"ל ב[[פשיטה]] על שכונת [[זייתון]], מאי 2024]] בשבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי – 18 במאי) צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה - [[קרב ג'באליה השני (2024)\|קרב ג'באליה השני]].{{הערה\|{{ynet\|\|ynet - בלוגים - 219 ימים למלחמה\|blogs/gazawar219day\|13 במאי 2024}}}} לקראת סוף השבוע סיים את המבצע בזייתון.{{הערה\|{{זמן ישראל\|\|הסתיים המבצע בשכונת זייתון; יותר מ-90 מחבלים חוסלו\|487830\|17 במאי 2024}}}} ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר – ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין 11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל פועל ב-3 מוקדים: תמונת מצב של הלחימה ברצועת עזה\|ef7427ae74b6f81026\|news-military/2024_q2\|12 במאי 2024}}}} לראשונה כוחות צה"ל נכנסו אל מחנה הפליטים בעיר, שם חמאס פעל לשיקום תשתיות הטרור שלו בתוך מחנה הפליטים.<ref>{{mako\|ניר דבורי\|המחבלים חזרו לג'באליה - וניסו לשקם את תשתיות הטרור {{!}} מאחורי החזרה של צה"ל לצפון הרצועה\|0932b9ab1fa7f81027\|news-military/2024_q2\|15 במאי 2024}}</ref> ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה, על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו. במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.{{הערה\|{{ynet\|\|מעבר "ארז מערב" החדש נפתח, כ-40 משאיות סיוע יוכנסו לצפון הרצועה\|news/article/hjh0uyrzc\|12 במאי 2024}}}} ב-14 במאי דווחה סוכנות רויטרס כי טנקים של צה"ל המשיכו להתקדם במזרח העיר רפיח והיו באזור מגורים ממערב לדרך סלאח א-דין.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|13 לוחמים נפצעו בשתי תקריות ברצועה, 4 במצב קשה; צה"ל מפנה אזורים נוספים\|news/article/hjh7jw11mr\|14 במאי 2024}}}} במהלך [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ו[[יום העצמאות]] פעלו כוחות צה"ל בשלושה מוקדים ברצועת עזה. [[אוגדה 98]] פעלה ב[[ג'באליה]], [[אוגדה 99]] פעלה ב[[זייתון]] ו[[אוגדה 162]] [[קרב רפיח (2024)\|פעלה במזרח רפיח]].<ref>{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 14/05\|200701\|14 במאי 2024}}</ref> במהלך יומיים אלו נהרגו בקרבות למעלה מ-100 מחבלים וחייל צה"ל נהרג ברפיח.<ref>{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, אלכסנדרה לוקש\|החלל הראשון במבצע ברפיח - סמל עירא גיספן: "רצה ונלחם להיות לוחם"\|news/article/ryvk0jbqr\|15 במאי 2024}}</ref> בערב [[דובר צה"ל]] חשף תיעוד של מחבלי [[חמאס]] משתמשים ופועלים מתוך מתקנים, מבנים וכלי רכב של [[אונר"א]].{{הערה\|שם=דובר-צהל-יום-העצמאות\|{{יוטיוב\|FhkafEvtbxc\|שם=עדכון דובר צה"ל - 14.05, ערב\|אורך=06:44\|ערוץ=עדכוני צה"ל\|תאריך=14 במאי 2024}}.}} מעבר רפיח עדיין היה סגור למעבר סיוע הומניטרי. ישראל טענה שמצרים הייתה אחראית לסגירה ומצרים טענה שישראל הייתה אחראית לכך.<ref>{{ynet\|איתמר אייכנר, ליאור בן-ארי\|קרב גרסאות בין ישראל למצרים: מי אחראי לסגירת מעבר רפיח?\|news/article/hkyyk11b7a\|14 במאי 2024}}</ref> ב-15 במאי הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון שבדרום העיר עזה. כוחות חטיבות הנח"ל, 2 ו-679. השלימו את יציאתם מהשכונה.{{הערה\|{{ynet\|\|לאחר כשבוע: הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון בעזה\|news/article/bjdfa0wq0\|15 במאי 2024}}}} בג'באליה, חמישה לוחמי צנחנים נהרגו מירי טנקים של צה"ל. נמשכת התקיפה של אוגדה 98 בג'באליה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אלישע בן קימון\|הותר לפרסום: חמישה לוחמי צנחנים נהרגו בג'באליה מירי טנקים של צה"ל\|news/article/hk711g5zm0\|16 במאי 2024}}}} הם נלחמו בסמטאות [[מחנה הפליטים ג'באליה]].{{הערה\|שם=yneti4xc\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל בלב ג'באליה: "הלחימה שם - אולי העצימה ביותר מאז 7 באוקטובר"\|news/article/rj6bvi4xc\|17 במאי 2024}}}} ב-16 במאי הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני בחופי עזה הושלם. בצה"ל העריכו כי חלוקת הסיוע ההומניטרי מהמזח תחל יממה לאחר מכן.{{הערה\|{{חדשות 13\|דני מולכו, יוסי מצרי\|ארה"ב: הושלמה הקמת מזח הסיוע לעזה. הערכה בצה"ל: יפעל ממחר\|item/news/politics/security/centcom-904058449/\|16 במאי 2024}}}} חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד אנדרטת החץ השחור.{{הערה\|{{mako\|\|הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ קנה מרגמה בעוטף עזה\|d51e59e93928f81027\|news-military/2024_q2\|16 במאי 2024}}}} ב-17 במאי הודיע [[פיקוד מרכז של ארצות הברית]] כי בסביבות השעה 09:00 בבוקר החלו [[משאית\|משאיות]] הנושאות [[סיוע הומניטרי]] לנוע לחוף מהרציף הזמני בעזה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-224 למלחמה {{!}} דיווח בלבנון: תקיפה חריגה של צה"ל באזור צידון\|1fd48756c238f81027\|news-military/2024_q2\|17 במאי 2024}}}} בדיון ב[[בית הדין הבין-לאומי לצדק]] ב[[האג]] חשפה ישראל כי ב[[רפיח]] נחשפו כמעט 700 פירי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]], מתוכן 50 פירים של [[מנהרות הברחה ברצועת עזה\|מנהרות הברחה]] שחוצות ל[[מצרים]]. מאז תחילת המלחמה שוגרו מרפיח יותר מ-400 [[רקטות ארטילריות]], מתוכן 120 רק בשבועיים האחרונים ו-600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, רבים מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|ישראל ענתה לדרא"פ: 700 מנהרות זוהו רק ברפיח, בהן 50 למצרים. חטופים מוחזקים בעיר\|news/article/h15whw4qr\|17 במאי 2024}}.{{ש}}{{מאקו\|\|ישראל חשפה בהאג: כמה מנהרות חמאס חוצות מרפיח למצרים\|33d7c51be558f81027\|news-world/2024_q2\|17 במאי}}}} בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי גופותיהם של [[שני לוק]], עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו בלילה האחרון לישראל במבצע מיוחד בצפון הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב, יואב זיתון, לירן תמרי\|גופותיהם של שלושה חטופים חולצו מרצועת עזה\|news/article/r1p9klsmc\|17 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, הגר כוכבי, לירן תמרי, נינה פוקס ואדם קוטב\|המודיעין מהמחבלים שנלכדו, והבטחת הגרי להמשיך: "נהפוך כל אבן" {{!}} מבצע חילוץ הגופות\|news/article/byb6ufbxc\|17 במאי 2024}}}} גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי, פלד ארבלי\|דובר צה"ל: גופתו של החטוף רון בנימין הושבה לישראל במבצע מיוחד\|news/israel/Article-1099916\|18 במאי 2024}}}} לוחם צה"ל מחטיבת הצנחנים נפל בקרב במהלך פעילות מבצעית באזור ג'באליה בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|איתן גליקמן, יואב זיתון\|סמל בן אבישי נפל בג'באליה: "היו לו המון חלומות - וחיוך כובש"\|news/article/s1og6ehxr\|17 במאי 2024}}}} באותו היום הורחבה הלחימה בג'באליה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז הארץ. הכוחות דווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס.{{הערה\|שם=yneti4xc}} ב-18 במאי הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הצנחנים נלחמים באופן עצים בלב העיר ג'אבליה בשכונות בהן צה"ל לא פעל בעבר וכי צוותי הקרב של חטיבות גבעתי, 401 וקומנדו ממשיכים לפעול במזרח רפיח בפיקוד אוגדה 162.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 18/05\|201583\|18 במאי 2024}}}} שני לוחמי גבעתי, נהרגו במזרח רפיח לאחר שמטען חבלה שהוטמן בפיר מנהרה הופעל על הכוח בעת שנכנסו אליה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי, פלד ארבלי\|הותר לפרסום: שני לוחמי סיירת גבעתי נפלו בקרב בדרום רצועת עזה\|news/israel/Article-1100001\|19 במאי 2024}}}} ב-19 במאי הודיע דובר צה"ל על נפילתם של שני לוחמים בסיירת גבעתי, שנפלו בקרב בדרום רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC18052024654R7\|כותרת=הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם\|אתר=צה"ל\|תאריך=19 במאי 2024}}</ref> [[צוות קרב\|צק"ח]] 7 נלחם בלב העיר ג'באליה. נתקל עם מחבלים והשמיד משגרים. כוחות חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור. באחת התקיפות כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונת חטיבת האש 215, הרג שני מפקדים בדרג הטקטי של חמאס שנערכו לפגוע בכוחותינו במרחב רפיח.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 19/05\|201943\|19 במאי 2024}}}} לוחם צה"ל נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה ב-15 במאי 2024 בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC19052024482927849\|כותרת=הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחתו\|אתר=צה"ל\|תאריך=19 במאי 2024}}</ref> ב-20 במאי אוגדה 162 העמיקה את הלחימה באזור רפיח וחטיבת הקומנדו החלה לפעול בשכונת ברזיל בפאתי העיר. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. במרחב רפיח פועלות ארבע חטיבות, שלוש מהן סדירות, קומנדו, גבעתי ו-401 של חיל השריון, וחטיבת מילואים אחת, 12 (הנגב).. צה"ל שולט על כמחצית מציר פילדלפי בחלקו הדרום-מזרחי שגובל עם סיני. במקביל לפעילות ברפיח, הפשיטות של צה"ל נמשכות גם בצפון הרצועה ובמרכזה, ולפעולה במחנה הפליטים בג'באליה (שם פועלת אוגדה 98) הצטרפה ביממה האחרונה פשיטה חטיבתית על שכונת סאברה בעיר עזה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|כמחצית מציר פילדלפי בשליטת צה"ל, שמעריך: כמעט מיליון התפנו מרפיח\|news/article/rypob3ux0\|20 במאי 2024}}}} ב-21 במאי הודיע פיקוד מרכז של ארצות הברית כי עד כה הועברו לעזה 569 טונות של סיוע הומניטרי דרך [[המזח האמריקאי בעזה]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://x.com/CENTCOM/status/1792716582935805956\|הכותב=U.S. Central Command\|כותרת=To date, over 569 metric tons of humanitarian assistance has been delivered across the temporary pier to Gaz\|אתר=X\|תאריך=21 במאי 2024}}\|כיוון=שמאל}} כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-70 מטרות טרור ברחבי הרצועה. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ברפיח. כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה בלב ג'באליה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 21/05\|202759\|21 במאי 2024}}}} ב-22 במאי דווח כי המודיעין האמריקני מעריך כי כשליש ממחבלי חמאס נהרגו מאז 7 באוקטובר, וכי שני שלישים מהמנהרות של ארגון הטרור ברצועת עזה נותרו שלמות.{{הערה\|{{ynet\|\|המודיעין האמריקני: רק כשליש ממחבלי חמאס חוסלו; דיווח: ארה"ב ריככה התנגדות למבצע ברפיח\|news/article/sy11htyoqr\|22 במאי 2024}}}} צה"ל ממשיך להגביר את הפעילות ברפיח ומפעיל היום בתוך רפיח תחת אוגדה 162 חמש חטיבות בהם חטיבת הקומנדו, חטיבת שריון, ושלוש חטיבות חי״ר: חטיבת הנגב, גבעתי והנח״ל.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי\|באמצעות כלי טיס וארטילריה: הפצצות כבדות של ישראל הלילה ברפיח\|news/israel/Article-1100934\|22 במאי 2024}}}} לפי רויטרס, כוחות צה"ל נמצאים בפאתי המחנה יבנא שבמרכז רפיח - שם מתנהלת לחימה עזה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח, מפי גורמים מצריים, כי צה"ל שולט ב-70% מציר פילדלפי. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-130 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לפי אונר"א, כ-800 אלף בני אדם נמלטו מרפיח בתקופה האחרונה. בישראל אומרים שהנתון גבוה עוד יותר, ומגיע לכמיליון.{{הערה\|{{ynet\|\|"לחימה אינטנסיבית": צה"ל מתקדם ללב רפיח; דיווח: שליטה ב-70% מציר פילדלפי\|news/article/sj15zbjqc\|22 במאי 2024}}}} חלק ניכר סיוע ההומניטרי שמגיע לרצועה דרך המזח האמריקאי בעזה נבזז ולא מגיע ליעדו.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|המזח הצף, מאות הטונות של הסיוע - והעזתים שמודים: "זה לא מגיע אלינו, יש כאוס"\|464892f9d3f9f81027\|news-world/2024_q2\|22 במאי 2024}}}} 3 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות בצפון רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC22050242947596\|כותרת=הותר לפרסום שמם של שלושה חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם:\|אתר=דובר צה"ל\|תאריך=22 במאי 2024}}</ref> ב-23 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו בפעולה בלב ג'באליא. לוחמי צוותי הקרב של אוגדה 98 וכוחות מיוחדים מחיל האוויר ומיחידת יהל"ם הרגו במרחב תת-קרקעי את המחבל חסין פיאצ', מפקד גדוד בית חאנון בארגון הטרור חמאס. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרחב המסדרון במרכז רצועת עזה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בשכונת 'ברזיל' ובשכונת 'שבורה', תוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולאחר שהאזרחים התפנו מהמרחב.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 23/05\|203421\|23 במאי 2024}}}} באותו היום פעל [[נצח יהודה]] ב[[בית חאנון]].{{הערה\|[https://www.understandingwar.org/backgrounder/iran-update-may-23-2024 Iran Update, May 23, 2024], ISW, 23 May 2024\|כיוון=שמאל}} בלילה שלפני 24 במאי חולצו מג'באליה גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז. ממידע מודיעיני עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו מעיקול מפלסים לעזה.{{הערה\|{{ערוץ7\|עוזי ברוך\|הותר לפרסום: גופותיהם של החטופים חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז חולצו מעזה\|638395\|24 במאי 2024}}}} ב-24 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול בלב ג'באליא שבצפון רצועת עזה. לוחמי צוותי הקרב של חטיבות 7, 460 והצנחנים הרגו עשרות מחבלים והשמידו עמדות שיגור לצד פירים תת-קרקעיים. אוגדה 162 המשיכה לפעול במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו בפעילות במרכז הרצועה.{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 24/05\|203583\|24 במאי 2024}} אחר הצהריים פסק [[בית הדין הבין-לאומי בהאג\|בית הדין הבין-לאומי לצדק]] בהאג (ICJ) כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית".{{הערה\|{{mako\|יובל אראל קרן בצלאל\|בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח: "להפסיק כל פעילות צבאית שעלולה לפגוע באוכלוסייה"\|1d7f6037af9af81027\|news-world/2024_q2\|24 במאי 2024}}}} ב-25 במאי במהלך פעילות אוגדה 162 במרחב רפיח, אותרו והושמדו פירים ותשתיות טרור לצד אמצעי לחימה רבים במרחב. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 הרגו באותה יממה מספר מחבלים במרכז הרצועה בהיתקלויות ובירי טנקים. כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול במרחב ג'בליא שבצפון רצועת עזה. הכוחות השמידו תשתיות טרור ואתרי שיגור לצד מבנים צבאיים ואיתרו אמצעי לחימה רבים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 25/05\|203707\|25 במאי 2024}}}} ב-26 במאי שוגרו מ[[רפיח]] 8 [[רקטה\|רקטות]] לעבר [[גוש דן]] ו[[נפת השרון\|השרון]] (בפעם הראשונה לאחר הפסקה של 4 חודשים). [[חמאס]] לקח אחריות על ירי הרקטות. המשגר ממנו נורו הרקטות אשר מוקם בין [[מסגד]] ל[[בית ספר]], שוגר כ-800 מטרים מכוחות צה"ל, נתקף על ידי [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] בשיתוף כוחות [[עוצבת הפלדה]] והושמד זמן קצר לאחר השיגור.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר ואיתן גליקמן\|מטח למרכז: שמונה שיגורים מרפיח, רקטות התפוצצו סמוך לכפר סבא ויקום\|news/article/b1vzpcgv0\|26 במאי 2024}}}} חטיבת גבעתי יצאה בלילה שבין ה-25 ל-26 במאי מהאזור שבו פעלה בפאתיה המזרחיים של רפיח. ברפיח עדיין יש ארבעה צוותי קרב חטיבתיים מהנח"ל, 401, 12 והקומנדו – כולם תחת אוגדה 162. ב[[רויטרס\|סוכנות הידיעות רויטרס]] דווח בסוף השבוע כי טנקים של צה"ל מתקדמים עמוק יותר אל תוך רפיח. הפלסטינים מדווחים על התקדמות טנקים לעבר בית החולים האמירתי ברפיח, שנמצא בשכונת תל א-סולטאן.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|אחרי האג, בצל הדיווחים על פתיחת המעבר למצרים: צה"ל דילל כוחות מרפיח\|news/article/hklfvol4c\|26 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד נצח יהודה ב[[חטיבת כפיר]], נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-22 במאי בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם נוסף מגדוד רותם שבחטיבת גבעתי נפל בקרב בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|ענבר טויזר ניר דבורי\|הותר לפרסום: סמ"ר בצלאל צבי קובץ וסמ"ר סהר סודאי נפלו בקרב\|54682d30655bf81026\|news-military/2024_q2\|26 במאי 2024}}}} דובר צה"ל בערבית סגן-אלוף [[אביחי אדרעי]] עדכן כי בשבוע החולף, הראשון לפעילות המזח הצף ברצועת עזה, הועברו דרכו 1,806 משטחי מזון באמצעות 127 משאיות למרכזים הלוגיסטיים של הקהילה הבין-לאומית ברצועה. כמו כן, הוסיף כי במעברי כרם שלום וארז הועברו השבוע 2,065 משאיות סיוע – כמעט פי שניים בהשוואה לשבוע שעבר. בנוסף, אמר כי במהלך השבוע נכנסו 232 משאיות קמח לאספקת מאפיות ברצועה, ו-132 משאיות סיוע מירדן שעליהן 352 אלף ליטר סולר ודלק לאספקת מרכזים חיוניים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|בשבוע החולף: 1,806 משטחי מזון הועברו לרצועה מהים, 352 אלף ליטר דלק מירדן\|news/article/bkrfvixva\|26 במאי 2024}}}} עוד ב-26 במאי – צק"ח צנחנים הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליא. הכוחות נטרלו והשמידו בתים ממולכדים ומטענים, וחיסלו כמאה מחבלים בעשרות קרבות. לוחמי צק"ח 679 באוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/יומן-המלחמה-תמונת-המצב-לאורך-הימים/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והתיעודים-האחרונים-26-5/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 26/05\|אתר=צה"ל\|תאריך=26 במאי 2024}}</ref> בלילה בין ה-26 ל-27 במאי כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, חיסלו את המחבל יאסין רביע, ראש מטה הגדה של חמאס והמחבל ח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה באזור תל א-סולטאן שברפיח. בתקיפה נהרגו 45 פלסטינים ורבים נפצעו כתוצאה משריפה שפרצה במחנה אוהלים לעקורים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל חיסל ברפיח בכירים במטה הגדה של חמאס; הפלסטינים: "אוהלים עלו באש, 35 נהרגו"\|news/article/hj8m00z11na\|26 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, דניאל אדלסון, מורן אזולאי\|זעזוע בעולם מהאסון ברפיח: "הכול עלה באש, הילדים צרחו". חקירה עצמאית בצה"ל\|news/article/bkz6iwgna\|27 במאי 2024}}}} ב-27 במאי התפתחו חילופי אש בין צה"ל לכוחות מצריים באזור מעבר רפיח וחייל מצרי נהרג. בצה"ל מבהירים כי מי שפתחו באש היו המצרים - וצה"ל השיב. לא היו נפגעים בקרב כוחותינו.{{הערה\|{{mako\|\|תקרית חריגה הותרה לפרסום: חילופי אש במעבר רפיח בין צה"ל לכוחות מצרים\|c5905c56d1abf81026\|news-military/2024_q2\|27 במאי 2024}}}} כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו יותר מ-75 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לוחמי אוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה. צוות הקרב של חטיבה 679 נלחם בשבוע האחרון במרחב שכונת צברא שבמרכז הרצועה. לוחמי אוגדה 98 הרחיבו בימים האחרונים את פעילותם למזרח ג'באליא. לוחמי צק"ח 460 נלחמו בלב ג'באליא עם מספר גדודי קרב משוריינים, חי"ר והנדסה. הכוחות השמידו מעל מאה תשתיות טרור ואיתרו והשמידו פירים ומתחמי לחימה של חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 27/05\|204547\|27 במאי 2024}}}} ב-28 במאי פורסם כי המזח האמריקני שהוקם בעזה התפרק והושבת. חלקים מהמזח שהוקם לחוף הרצועה התפרקו בשל רוחות חזקות וגלים גבוהים.<ref>{{כאן\|איתי בלומנטל\|אחרי שבוע פעילות: המזח האמריקני שהוקם בעזה התפרק והושבת\|754808\|28 במאי 2024\|content}}</ref> דובר צה"ל חשף בהצהרה לתקשורת הזרה ממצאים ראשוניים של הפגיעה בבלתי מעורבים בתקיפה שבוצעה בלילה בין ה-26 ל-27 במאי ברפיח. הגרי הציג סרטון אווירי מהתקיפה, שיחות טלפון ותצלום אוויר של המקום שהותקף. בצה"ל בדקו סרטונים שהופצו מליל התקיפה ברשתות בהן נראים פיצוצי משנה, שמעידים על התלקחות חומרי נפץ במתחם. התקיפה בוצעה מחימוש מדויק של שתי פצצות במשקל 17 קילו בלבד, שלא היו אמורות לגרום לשריפה.<ref>{{כאן\|איתי בלומנטל\|צה"ל על התקרית ברפיח: נגרמה מפיצוץ משנה של אמל"ח\|754689\|28 במאי 2024\|content}}</ref><ref>{{אתר צה"ל\|\|ממצאים בנושא תחקיר התקיפה ברפיח\|204799\|28 במאי 2024}}</ref> לפי דיווחים ערביים טנקים נכנסו בשעות הצהריים למרכז רפיח ומתקרבים אל חופי העיר.<ref>{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי\|מרפיח אל הים: כוחות צה"ל מתקרבים לחופי העיר {{!}} דיווח\|news/military/Article-1102544\|28 במאי 2024}}</ref> אוגדה 98 המשיכה לפעול בצפון הרצועה, צוותי הקרב החטיבתיים של הצנחנים, 460 ו-7, חיסלו מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה במרחב. הלוחמים השמידו ביממה החולפת עשרות תשתיות טרור במרחב ג׳באליא. צוותי הקרב החטיבתיים של אוגדה 162, אליהם הצטרף צק"ח ביסל"ח, המשיכו בפעילות במרחב רפיח. כוחות צוותי הקרב של חטיבות 401 והנח"ל פעלו במהלך הלילה על ציר פילדלפי מול יעדי ותשתיות טרור. כוחות אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב של חטיבה 679 הרחיבו את פעילותם במרכז הרצועה. בחודש האחרון, נלחמה חטיבת כרמלי ברצועת עזה בהובלת אוגדה 99. החטיבה פועלת במרחב המסדרון ולקחה חלק במבצע שהתקיים בשכונת זייתון בה חיסלו הכוחות קרוב למאה מחבלים והשמידו מאות מטרות טרור.<ref>{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 28/05\|204885\|28 במאי 2024}}</ref> עד כה נחשפו יותר מ-10 מנהרות הברחה בין עזה למצרים, מתחת לציר פילדלפי. חלק מהן הושמדו.<ref>{{mako\|שי לוי\|המנהרות שאותרו מתחת לפילדלפי - והדי הפיצוצים בדרום\|d02cb2f0d2ebf81026\|pzm-soldiers\|28 במאי 2024}}</ref> 3 לוחמי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, נפלו בקרב בדרום הרצועה כתוצאה מפיצוץ מטען במבנה ממולכד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ, עינב חלבי\|הותר לפרסום: 3 לוחמים נהרגו מפיצוץ מטען באזור רפיח\|news/article/rjmreb4er\|29 במאי 2024}}}} ב-29 במאי צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים. בנוסף לכך 3 חיילים, סמ"ר אמיר גלילוב, סמ"ר אורי בר וסמ"ר עידו אפל, נהרגו מפיצוץ מטען רב עוצמה במבנה ברפיח.<ref>{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי: "נגדע צינור החמצן מסיני לחמאס"\|news/article/hk11nervnr\|29 במאי 2024}}</ref> ב-30 במאי המשיכו כוחות אוגדה 98 לפעול בלב מחנה ג'באליא. כוחות אלה השמידו את תוואי המנהור ממנו חולצו בשבוע שעבר שבעה חללים חטופים. זאת, לאחר שנשלל כל חשד להימצאות חטופים נוספים במרחב. אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב החטיבתי 679 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בו אותרו ביממה האחרונה תשתיות טרור ואמצעי לחימה רבים, בהם עמדות נ"ט, פירי מנהרות, מחסן אמל"ח, מטענים ועוד. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות ברחבי הרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 30/05\|205281\|30 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, יואב זיתון, יעל צ'כנובר\|שני לוחמי כפיר נהרגו בפיגוע הדריסה בשומרון; לוחם צנחנים נפל בצפון הרצועה\|news/article/b1xehobna\|30 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד סיור 6828 של חטיבת ביסל"ח (828), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם בסיירת גבעתי, נפל בקרב בדרום הרצועה. בנוסף הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון של החטוף סשה טרופנוב.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור\|הותר לפרסום: רס"ל במיל' אדר גבריאל וסמל יהונתן אליאס נפלו בקרבות בעזה\|news/article/rj11ps6u40\|31 במאי 2024}}}} ב-31 במאי המשיכו כוחות אוגדה 162 לפעול בצורה ממוקדת ומבוססת מודיעין במרחב רפיח. לוחמי צק"ח 401 בפיקוד אוגדה 162 הובילו את הפעילות בציר פילדלפי. הלוחמים אתרו, חקרו והשמידו פירים ותשתיות תת-קרקע רבות במרחב זה. כוחות אוגדה 98 ולוחמי יחידת יהל"ם השמידו מאות מטרים של תוואי מנהרות טרור במזרח ג’אבליא. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז רצועת עזה. מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו מספר רב של מטרות טרור ברצועת עזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 31/05\|205569\|31 במאי 2024}}}} כוחות אוגדה 98 השלימו את משימתם בג'באליה ויצאו מהשטח. הכוחות הרגו מאות מחבלים בקרבות עצימים והיתקלויות מטווח קרוב, הרסו עשרות תשתיות טרור ומתחמי לחימה. הכוחות השמידו יותר מ-10 קילומטרים של תוואי תת-קרקע. בקרבות נהרג מג"ד בית חאנון ומחבלים נוספים ששהו עימו. כוחות האוגדה חילצו שבעה חללים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר והשיבו אותם לקבורה בישראל. בהכוונת מכלול האש של אוגדה 98, בוצעו יותר מ-200 תקיפות אוויריות שבמהלכן נהרגו עשרות מחבלים, רובם בדרג הפיקוד בחמאס. 10 לוחמי צה"ל נהרגו בפעולה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל יצא מג'באליה - ומסכם: שבעה חללים חטופים הושבו, מאות מחבלים חוסלו\|news/article/b1oxwlwna\|31 במאי 2024}}}} ב-1 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ממוקדת על בסיס מידע מודיעיני מדויק במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. יחידת 'רפאים' (רב-ממדית) פעלה בשבוע האחרון בשיתוף החטיבות 2 ו-679 תחת אוגדה 99 במרכז הרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 01/06\|205654\|1 ביוני 2024}}}} ב-2 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-30 מטרות טרור.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 02/06\|206001\|2 ביוני 2024}}}} ב-3 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות טרור. נציגי צה"ל הודיעו למשפחותיהם של חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול, אשר נחטפו לשטח רצועת עזה, כי הם אינם בין החיים וגופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס. כמו כן אותרה גופתו של דולב יהוד בקיבוץ ניר עוז, זאת לאחר חקירה מאומצת של יחידת אית"ן בשיתוף אנתרופולוגים ולאחר זיהוי מדעי. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-03-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 03/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=3 ביוני 2024}}</ref> ב-4 ביוני המשיכו כוחות אוגדה 162 בלחימה במרחב רפיח ואיתרו פירים משמעותיים ואמצעי לחימה רבים. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-65 מטרות טרור ברחבי הרצועה. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-04-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 04/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=4 ביוני 2024}}</ref> ב-5 ביוני החלה אוגדה 98 בפעילות ממוקדת במרחבים מזרח אל בוריג' ומזרח דיר אל בלח, בעל ובתת הקרקע במקביל. הפעילות נפתחה במטסי תקיפות של חיל האוויר. אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-05-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 05/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=5 ביוני 2024}}</ref> לפי הודעת דובר צה"ל, מטוסי קרב תקפו בלילה בהכוונת כוחות אוגדה 99, אגף המודיעין ושב"כ מתחם ששימש את חמאס הממוקם בתוך בית ספר של אונר"א באזור מחנה הפליטים נוסייראת. בצה"ל אמרו כי במתחם שהו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אשר השתייכו לכוחות הנוחבה ולקחו חלק בטבח ביישובי העוטף. טרם התקיפה ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. בוצעו בדיקות חוזי מהאוויר, שימוש בחוזי מדויק ומידע מודיעיני נוסף. הפלסטינים טענו שלפחות 39 בני אדם נהרגו בתקיפה.<ref>{{Cite news\|title=צה"ל: חיסלנו מחבלי נוחבה בבי"ס של אונר"א בעזה. הפלסטינים: לפחות 39 נהרגו\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/hjp16ia4r\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יואב\|last=זיתון\|first2=עינב\|last2=חלבי}}</ref> <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1105015\|כותרת=מחבלי נוחב'ה חוסלו בנוסיראת; דיווח על כ-30 הרוגים\|אתר=www.maariv.co.il\|תאריך=2024-06-06\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שחוסלו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שוידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו. <ref>{{Cite news\|title=צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יעל\|last=צ'כנובר}}</ref> ב-6 ביוני בשעות הבוקר המוקדמות זוהתה חוליה של 4 מחבלים על ידי תצפיתניות במרחק של 400 מטר מהגדר מול כרם שלום. כוחות של גדוד הסיור הבדואי נשלחו לערוך סריקות ובהתקלות מול המחבלים נהרג לוחם צה"ל. 3 מחבלים חוסלו מירי מהאויר. אחד ככל הנראה נמלט חזרה לרפיח. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-3d8e4a912beef81026.htm\|כותרת=N12 - זוהו בערפל והותקפו מהאוויר: תיעוד חיסול המחבלים שניסו...\|אתר=N12\|תאריך=2024-06-06\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> == מהלך הלחימה בגבול הצפון == {{ערך מורחב\|החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל}} ====2023==== [[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_05.webm\|ממוזער\|270px\|תקיפת תשתית טרור של [[חזבאללה]] ב[[הר דב]]{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר\|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת\|3614421\|8 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet\|כתבי ynet\|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד\|news/article/rjiw0sj116\|8 באוקטובר 2023}}}}]] [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 07-02.webm\|270px\|ממוזער\|כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר]] בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בשמונת החודשים הראשונים הסתכמה בתקריות רבות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, ואף סיכל לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה ובמשמרות המהפיכה. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית". כ־25 שעות לאחר תחילת המלחמה נורו [[רקטה\|רקטות]] מ[[דרום לבנון]] ל[[הר דב]]. [[מוצב]] [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ניזוק, ללא נפגעים.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי\|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד\|news/article/rjiw0sj116\|8 באוקטובר 2023}}}} צה"ל הגיב בהתקפה [[ארטילריה\|ארטילרית]],{{הערה\|{{ערוץ7\|\|חזית חדשה בצפון: מחבלים ירו לעבר הר דב, צה"ל תקף בלבנון\|615923\|8 באוקטובר 2023}}}} ובהריסת [[אוהל]] של [[חזבאללה]] שנבנה בשטח ישראל.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר\|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת\|3614421\|8 באוקטובר 2023}}}} ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.{{הערה\|{{ynet\|יאיר קראוס, הדר עדי\|חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה\|news/article/s1yb001gbt\|8 באוקטובר 2023}}}} בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח [[צה"ל]] שפעל ביישוב [[מרגליות]], המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/idf_telegram/7425\|כותרת=צה"ל - הערוץ הרשמי\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}} בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], ומדי פעם שוגרו רקטות ו[[כטב"ם\|כטב"מים]] מ[[לבנון]] ומ[[סוריה]]. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי [[טיל נ"ט\|טילי נ"ט]] על [[יישוב]]ים ו[[אזרח (דיני מלחמה)\|אזרחים]], ועל [[מוצב]]ים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי [[ארטילריה\|ארטילרי]] ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות [[כלי טיס]] לרבות [[מסוק קרב\|מסוקי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כטב"מים]]. בתאריך 24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום [[רמת הגולן]], צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ־11 אנשי [[צבא סוריה\|צבא סורים]]. ב־25 באוקטובר שוגר מ[[לבנון]] [[טיל קרקע-אוויר\|טיל קרקע–אוויר]] אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי [[מערך ההגנה האווירית]]. [[קובץ:לוחם צה״ל בגבול הצפון.jpg\|ממוזער\|לוחם צה"ל בגבול הצפון]] ב־9 בנובמבר [[חזבאללה]] בסוריה שיגר [[כטב"מ]] שחצה מסוריה דרך [[ירדן]], תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על [[בית ספר\|בית הספר]] צאלים ב[[אילת]] ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה. ב-22 בנובמבר חוסל עבאס מחמוד רעד, מפקד מרחב בינת ג'בל ובנו של יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני.{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|מפקד בכוח רדואן ובן של בכיר: חוסלו 5 מחבלי חיזבאללה בלבנון\|news/article/b1zhmzne6\|22 בנובמבר 2023}}}} הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב־1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון, מהשעה 16:30. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב [[זרעית]]. לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד). ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות ב[[דרום לבנון]] (כפר [[מרכבא]]) ובסוריה. ב-25 בדצמבר [[צה"ל]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] מפקד בכיר ב[[משמרות המהפכה]] ב[[סוריה]], [[רזא מוסאווי]], קצין בדרגה מקבילה לדרגת [[תת-אלוף]].{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי, איתמר אייכנר\|איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה\| hkipdfdwt\|25 בדצמבר 2023}}}} בנוסף, צה"ל העלה את דרגת הכוננות בצפון וישנה התכוננות לתקיפה עוצמתית יותר. ====2024==== ב-2 בינואר [[2024]] [[ההתנקשות בסאלח אל-עארורי\|נהרג בסיכול ממוקד]] [[סאלח אל-עארורי]] ב[[רובע הדאחייה]] ב[[ביירות]]. עארורי היה סגן ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]] ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ב[[יהודה ושומרון]]. יחד איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר [[הגליל המערבי]] ו[[הר מירון]] ותקף את [[יב"א 506]] בהר מירון ברקטות וטילי [[9M133 קורנט\|קורנט נ"ט]] וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש. ב-8 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד מפקד [[כוח רדואן]], [[ויסאם א-טוויל]]. היה גם גיסו של מזכ"ל [[חזבאללה]] [[חסן נסראללה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|לא כטב"מ: כך בוצע החיסול של מפקד כוח רדואן בחיזבאללה\|news/israel/Article-1066258\|8 בינואר 2024}}}} למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס [[פיקוד הצפון\|פיקוד צפון]] ב[[צפת]] באמצעות כטב"ם.{{הערה\|{{mako\|גיא ורון\|חיזבאללה תקף את פיקוד הצפון: "תגובה על החיסולים בלבנון"\|2aa37a0368dec81027\|news-military/2024_q1\|9 בינואר 2024}}}} באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.{{הערה\|{{עכשיו 14\|\|דובר צה"ל מאשר: "חיסלנו את ראש מערך הכטב"מים של חיזבאללה"\|דובר-צהל-חיסלנו-את-ראש-מערך-הכטבמים-של/\|9 בינואר 2024}}}} ב-15 בפברואר 2024 חוסל עלי מוחמד א-דבאס, בכיר בכוח רדואן.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.inn.co.il/flashes/977126\|כותרת=חיזבאללה מודיע רשמית על מותו של הבכיר עלי מוחמד א-דבס\|אתר=www.inn.co.il\|תאריך_וידוא=2024-06-02}}</ref> ב-22 בפברואר 2024 חוסל חסן מחמוד צלאח, מפקד מרחב הר דב.{{הערה\|{{עכשיו 14\|יובל זוזוט עסיס\|דיווח: זה היעד לחיסול בתקיפה המיוחסת לישראל בדרום לבנון\|דיווח-זה-מי-שחוסל-בתקיפה-שמיוחסת-לישרא\|22 בפברואר 2024}}}} ב-26 בפברואר 2024 הצליח חזבאללה להפיל [[כטב"ם]] [[הרמס 450\|זיק]] באמצעות [[טיל קרקע-אוויר]]. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור [[בעלבכ]], בנוסף חסן חסין סלאמי, מפקד מרחב חג'יר חוסל בסיכול ממקוד.{{הערה\|{{ישראל היום\|כתבי ישראל היום\|בתגובה להפלת הכטב"ם: צה"ל תקף מטרות חיזבאללה במרחק 110 ק"מ מהגבול ; פצוע קל בשתולה\|news/defense/article/15325140\|26 בפברואר 2024}}.}} ב-29 בפברואר 2024 חוסל בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים.{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|התקיפה החריגה בסוריה: "יועץ משמרות המהפכה חוסל, לצד מפקדים בחיזבאללה"\|news/article/bkj8u8ypa\|1 במרץ 2024}}}} יחד איתו חוסלו מספר בכירים בחזבאללה.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים"\|news/world-news/middle-east/article/15349877\|1 במרץ 2024}}.}} ב-29 במרץ 2024 עלי עבד אלחסן, סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים חוסל בסיכול ממוקד.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15509307\|הכותב=לילך שובל\|כותרת=יממה של חיסולים: סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה נהרג בסיכול ממוקד\|אתר=ישראל היום\|תאריך_וידוא=2024-06-02}}</ref> ב-31 במרץ 2024 איסמעיל א-זין, מפקד מרכז המודיעין של כוח רדואן חוסל עם עוד 3 מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|\|דיווח: ההרוג בתקיפת הרכב שיוחסה לישראל בדרום לבנון - מפקד בחיזבאללה\|news/article/r19dtxvk0\|31 במרץ 2024}}}} ב-1 באפריל 2024 בוצעו תקיפות נרחבות ב[[סוריה]] ובעיקר ב[[דמשק]], בה נפגעו איראנים ופעילי מיליציות וטרור. לקראת ערב [[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי\|הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק]]. בתקיפה נהרגו לפחות שבעה, בהם [[מוחמד רזא זאהדי]] מפקד בכיר ב[[כוח קודס]] של משמרות המהפכה האיראנים, וסגנו מוחמד האדי רחימי.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|האיראני הבכיר ביותר בסוריה ובלבנון: זהו המפקד בכוח קודס שחוסל בדמשק\|news/world-news/middle-east/article/15526411\|1 באפריל 2024}}.}} בתגובה [[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|פתחה איראן במתקפה על ישראל]] ב-13 באפריל. ב-7 באפריל 2024 עלי אחמד חוסיין, מפקד גזרה בכוח רדואן באזור רכס רמים חוסל בסיכול ממוקד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, ליאור בן ארי\|חוסל בלבנון מפקד גזרה בכוח רדואן: "קידם שיגורים רבים לעבר ישראל" {{!}} תיעוד\|news/article/r1hmkm11lc\|8 באפריל 2024}}}} ב-16 באפריל 2024 איסמעיל יוסף באז, מפקד גזרת החוף של חזבאללה חוסל בסיכול ממוקד דרומית לצור.{{הערה\|{{סרוגים\|\|צה"ל חיסל את מפקד גזרת החוף של חיזבאללה\|922501-צהל-חיסל-את-מפקד-גזרת-החוף-של-חיזבאללה\|16 באפריל 2024}}}} עד 17 באפריל 2024 חוסלו כ-30 מפקדים בכירים בחזבאללה, מתוכם שבעה בדרג של "אלופי משנה" ומעלה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי גיא ורון\|שבעה מפקדים בדרג "אלוף-משנה": אלו בכירי חיזבאללה שחוסלו במלחמה\|ccc2599d20bee81027\|news-military/2024_q2\|17 באפריל 2024}}}} ב-23 באפריל 2024 מוחמד ח'ליל עטיה, מפקד בכוח רדואן וחסן עזקול, בכיר במערך ההגנה האווירית של חזבאללה חוסלו בסיכול ממוקד על ידי צה"ל.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן, עידן אבני\|בתוך יממה: שני מפקדים בחיזבאללה חוסלו\|news/world-news/middle-east/article/15644010\|23 באפריל 2024}}}} ב-15 במאי 2024 חסין איברהים מכי, מפקד בחזית הדרום של חזבאללה חוסל.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין ניר דבורי\|צה"ל מאשר: חיסלנו מהאוויר מפקד שטח בכיר של חיזבאללה באזור צור\|6bf3ceaef5a7f81027\|news-military/2024_q2\|15 במאי 2024}}}} בתחילת יוני 2024 חלה הסלמה בחזית הצפונית. ב-1 ביוני הסתיים גל התקפות של צה"ל שנמשך 72 שעות ובו הותקפו 40 מטרות ו-10 חוליות, לפחות 4 מחבלים של חזבאללה חוסלו בגל התקפות. במקביל חזבאללה הפיל כטמ"ם [[הרמס 900]] (כוכב) של צה"ל שפעל בשמי לבנון. ב-2 ביוני 2024 התחיל עוד גל התקפות שנמשך במהלך היום כתגובה להפלת הכטמ"ם ביום הקודם, בגל ההתקפות חוסל מחבל אחד כאשר הותקף מחסן אמצעי לחימה שהוא היה בו. ב-3 ביוני שיגר חזבאללה יותר מ-100 רקטות אל שטח ישראל, הרקטות התפוצצו ביערות שונים בצפון ישראל וגרמו לשריפות ענק בכל הצפון. כ-10,000 [[דונם]] עלו אש עד שמכבי האש וצה"ל הצליחו להשתלט על השריפות כעבור 20 שעות. בלחימה בצפון נהרגו {{אב-מחב\|חיילים בלבנון}} [[חייל]]י צה"ל, {{אב-מחב\|אזרחים בלבנון}} אזרחים ועובד זר 1. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות {{אב-מחב\|חזבאללה}} מחבלי חזבאללה, {{אב-מחב\|חמאס בלבנון}} מחבלי חמאס ו־{{אב-מחב\|גאפ בלבנון}} מחבלי ג'יהאד אסלאמי. נכון ל-12 במרץ 2024, הותקפו כ-4,500 מטרות חזבאללה.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו\|news/article/rj95g0taa\|12 במרץ 2024}}}} == לחימה בחזיתות נוספות == {{ערך מורחב\|חזיתות מלחמת חרבות ברזל}} ===יהודה ושומרון=== {{ערך מורחב\|זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל}} ====2023==== על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע כמות הפיגועים החודשית כמעט שולשה, ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו והגיעה ל-567 פיגועים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.shabak.gov.il/reports/\|כותרת=דוחות חודשיים ושנתיים של פעילות טרור באיו"ש\|אתר=אתר השב"כ}}}} בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ו[[מטוס קרב]]. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|100 ימי מלחמה בטרור - הנתונים מאחורי הפעילות באיו"ש נחשפים\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/נתוני-סיכול-טרור-איוש-יהודה-ושומרון-מלחמה-פעילות-מבצעים/\|10 בינואר 2024}}}} בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־{{אב-מחב\|פלסטינים ביהודה ושומרון}} פלסטינים. מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־{{אב-מחב\|עצורים ביהודה ושומרון}} מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/46-מבוקשים-חמאס-יהודה-ושומרון-טרור-פיקוד-מרכז-כוחות-ביטחון-צהל-שבכ-חיילים-מלחמה/\|1 בנובמבר 2023}}}} ב־19 באוקטובר נהרג לוחם [[מג"ב]] מפיצוץ [[מטען חבלה]] בזמן [[העימות במחנה הפליטים נור א-שמס]]. בעימות נהרגו 13 מחבלים. ב־27 באוקטובר הוחלט על [[הריסת בתי מחבלים\|הריסת בית]] בבעלות בכיר [[חמאס]] [[סאלח אל-עארורי\|סאלח אל־עארורי]], בכפר [[עארורה]].{{הערה\|{{ynet\|\|נחתם צו להריסת ביתו ביו"ש של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי\|news/article/hynzpyygt\|27 באוקטובר 2023}}}} צה"ל [[חבלה התקפית\|פוצץ]] את ביתו בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון\|אחרי ש"הפך למטה של השב"כ": צה"ל הרס את ביתו של סגן מנהיג חמאס\|news/article/rj8jwk0z6\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־3 בנובמבר פעל צה"ל ב[[ג'נין]] והרג מספר מחבלים.{{הערה\|שם=ה6\|{{אתר צה"ל\|\|צה"ל ושב"כ פועלים כנגד החמאס ברחבי יהודה ושומרון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/איוש-מעצרים-חמאס-טרור-מפ-גנין-כפיל-סיכול-חרבות-ברזל-יהודה-ושומרון/\|3 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=ה6}} ב־6 בנובמבר הרג כוח של ה[[ימ"מ]] ארבעה [[מחבל]]ים חמושים ב[[טול כרם]], בהם עז א-דין עוואד, מפקד [[הזרוע הצבאית של חמאס]] בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד [[גדודי חללי אל-אקצא\|גדודי חללי אל־אקצא]] בטול כרם. החוליה נהרגה כשהייתה בדרכה לבצע [[פיגוע]]. החוליה הייתה מעורבת ב[[פיגוע ירי\|פיגועי ירי]] רבים ב[[יהודה ושומרון]], וייצרה [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[רקטה\|רקטות]] לצורכי טרור.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי\|כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים בטול כרם: "היו בדרך לפיגוע"\|news/article/bj2qu00uq6\|6 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ישראל היום\|דנה בן שמעון\|תיעוד: פעילות כוחות הביטחון שהביאה לחיסול בכירי תשתית טרור ביו"ש\|news/defense/article/14793907\|6 בנובמבר 2023}}}} ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ ב[[מבצע צבאי]] [[חטיבה\|חטיבתי]] ב[[ג'נין]] שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו [[מעבדת נפץ\|מעבדות נפץ]] ו[[חמ"ל]]י [[תצפית (צבא)\|תצפית]]. על פי כתבה ב[[שיחה מקומית]], כ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.{{הערה\|{{שיחה מקומית\|אורן זיו\|"כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה\|כמו-נכבה-שנייה-800-פלסטינים-ברחו-מבתיהם\|2 בנובמבר 2023}}}} ====2024==== [[ממשלת ארצות הברית]] וממשלות נוספות הטילו [[עיצומים (יחסים בין-לאומיים)\|סנקציות]] על [[מתנחלים]] בודדים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני [[מאחזים]] בלתי חוקיים שהיו בבעלות שניים מהם.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, אלישע בן קימון\|"אלימים ומערערים את היציבות באזור": ארה"ב בסבב סנקציות שלישי נגד מתנחלים\|news/article/hj11fwqxrp\|14 במרץ 2024}}}} בבוקר 12 באפריל נעדר הנער [[רצח בנימין אחימאיר\|בנימין אחימאיר]], רועה צאן מ[[מלאכי השלום]]. יממה לאחר מכן נמצאה גופתו סמוך למאחז, ונקבע כי נרצח ב[[טרור פלסטיני\|פיגוע על רקע לאומני]]. במהלך החיפושים ולאחר איתור הנעדר תקפו קבוצות של מתנחלים יישובים פלסטיניים, הציתו בתים ורכבים ויידו אבנים במספר מקומות ברחבי יהודה ושומרון. ===זירת ים סוף=== {{ערך מורחב\|מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל}} ==== תקיפות נגד ישראל ==== [[קובץ:SoI-War 23-11-01 IDF 15-01.jpg\|270px\|ממוזער\|[[סטי"ל]] מסדרת [[סער 5]] של [[חיל הים הישראלי]] ב[[ים סוף]]]] [[קובץ:Arrow-3 Feb-25-2013.jpg\|ממוזער\|270 פיקסלים\|מיירט [[חץ 3]] עבר במלחמה [[טבילת אש מבצעית]] ורשם יירוט בכורה מוצלח, של [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]] לעבר [[אילת]]. בתמונה: שיגור חץ 3 בניסוי.]] ה[[חות'ים]], [[ארגון טרור]] [[שיעה\|שיעי]] השולט בצפון [[תימן]] ונתמך ו[[מימון\|ממומן]] על ידי [[איראן]], ומשמש להם כ[[מלחמה באמצעות שליח\|שליח במלחמותיהם באזור]], ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, ב[[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]], [[טיל שיוט\|טילי שיוט]], ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות [[הגנה אווירית]] ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות [[חיל הים האמריקאי]] פעלו ב[[ים סוף]] בתחילה להקרנת כוח ו[[הרתעה אסטרטגית]] ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה\|news/article/ryxiriagp\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־19 באוקטובר [[2023]] [[ספינת מלחמה]] אמריקאית [[קרני (DDG-64)\|USS Carney]] ששטה ב[[ים סוף]] יירטה ארבעה [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו־15 [[מל"ט]]ים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.{{הערה\|{{ynet\|\|הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות {{!}} פרטים חדשים\|news/article/bk4oefxfp\|20 באוקטובר 2023}}}} טיל נוסף יורט על ידי [[ערב הסעודית]], לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".{{הערה\|{{ynet\|\|טיל אחד יורט על ידי סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים {{!}} פרטים חדשים על הירי מתימן\|news/article/rjjhfjsft\|24 באוקטובר 2023}}}} ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב [[הים האדום]] והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני [[כטב"ם\|כטב"מים]] פגעו ב[[נואיבה]] וב[[טאבה]], [[סיני]], מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר [[אילת]]. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.{{הערה\|{{ynet\|\|כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני\|news/article/bjzaqmff6\|27 באוקטובר 2023}}}} ב־31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח [[אילת]], [[אילות]] ו[[פארק התעשייה שחורת]] על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.{{הערה\|{{ynet\|\|25 יום למלחמה, בוקר\|blogs/daywar25mor\|30 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך יורטו [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] בידי מטוסי [[לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II\|F-35I]] אדיר של [[חיל האוויר הישראלי]], ויורט [[טיל בליסטי]] באמצעות מערכת "[[חץ (טיל)\|חץ 2]]".{{הערה\|{{0404א\|\|באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף\|928081\|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|\|יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום\|87bd33626e58b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־9 בנובמבר לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר [[אילת]], הודיע [[דובר צה"ל]] כי [[טיל בליסטי]] ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב [[ים סוף]] הרחק מאילת, בידי [[מערך ההגנה האווירית\|לוחמי ההגנה האווירית]], באמצעות מערכת הגנה אווירית לטווח רחוק "[[חץ 3]]". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט ה"[[חץ 2]]" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2"\|3622616\|14 בנובמבר 2023}}}} בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת [[סער 6]] מטרה אווירית מעל מפרץ אילת.{{הערה\|{{ישראל היום\|רונית זילברשטיין\|לראשונה: מערכת כיפת ברזל ימית יירטה מטרה מעל אילת {{!}} צפו בתיעוד\|news/defense/article/15568621\|9 באפריל 2024}}}} ==== המשבר בים סוף ==== {{ערך מורחב\|המשבר בים סוף}} בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו ה[[חות'ים]] על [[הסגר (מלחמה)\|מצור ימי]] נגד ישראל והחלו בתקיפת [[צי סוחר\|אוניות סוחר]] וחטיפתן ב[[באב אל-מנדב]]. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר ב[[הים האדום\|ים האדום]] ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר [[ספינה\|ספינות]] בים האדום, רובן אינן בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,{{הערה\|1={{מעריב אונליין\|טל לב רם, אנה ברסקי\|בלב הים האדום: החותים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון\|news/military/Article-1053326\|19 בנובמבר 2023}}}} אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. [[דובר צה"ל]] הגיב לאירוע: "אירוע חמור מאוד ברמה עולמית".{{הערה\|1={{Ynet\|ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין\|החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום\|news/article/sjnihkvvp\|19 בנובמבר 2023}}}} ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר ב[[מכלית נפט]] שעשתה את דרכה מ[[המפרץ הפרסי]] לכיוון [[ים סוף]] ו[[תעלת סואץ]]. היא הותקפה על ידי [[כלי טיס בלתי מאויש]] (כטב"ם) שגרם לשריפה על ה[[סיפון (אונייה)\|סיפון]].{{הערה\|1={{סרוגים\|\|שודדי הים החות'ים חטפו עוד ספינה בים סוף\|874418-שודדי-הים-החותים-חטפו-עוד-ספינה-בים-סו\|12 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|1={{ישראל היום\|שחר קליימן\|חשש: החות'ים חטפו ספינה נוספת בים האדום\|news/world-news/middle-east/article/14937734\|12 בדצמבר 2023}}}} החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטיים.{{הערה\|{{ynet\|\|שני טילים בליסטיים וכטב"ם פגעו בספינות בים האדום, בצל הפעלת הכוח הרב-לאומי\|news/article/sjz91ftlt\|15 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|ארה"ב: החות'ים תקפו 2 ספינות באמצעות טילים בליסטיים, איש לא נפגע\|news/article/hyrrjvljp\|7 בפברואר 2024}}}} בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.{{הערה\|{{ynet\|\|לראשונה: ספינה שתקפו החות'ים טבעה בים האדום; חשש מאסון סביבתי\|news/article/s16me3eta\|2 במרץ 2024}}}} ב-26 בפברואר התפרסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-מימים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.{{הערה\|{{גלובס\|אסף גלעד\|זה היה אחד האיומים של החות'ים, אמש הוא כנראה התממש לראשונה\|1001472129\|26 בפברואר 2024}}}} בתקיפות החות'ים נהרגו 3 [[ספן\|מלחים]], 25 אזרחים נלקחו בשבי ו-2 ספינות טובעו, בנוסף נהרגו 2 חיילי צבא ארצות הברית בהגנה על הספינות. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. בנוסף למבצע שומר השגשוג ערכו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] מספר גלי תקיפות בתימן. ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית\|צבא ארצות הברית]] ו[[הכוחות המזוינים של בריטניה\|צבא בריטניה]] ב'''[[המתקפה האווירית בתימן (2024)\|מתקפה האווירית בתימן]]''' נגד החות'ים, שבמסגרתה הותקפו עשרות מטרות בבירה [[צנעא]], כולל שדה התעופה, וכן ב[[אל-חודיידה (עיר)\|אל-חודיידה]] ובערים נוספות. בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני [[מכ"ם]] ו[[טיל נגד ספינות\|טילים נגד ספינות]] שהיו מוכנים לשיגור. ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה ב'''[[מבצע קשת פוסידון]]''' שבו נערכה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ובאל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור [[טיל]]י [[BGM-109 טומהוק\|טומהוק]] לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע. ב-9 באפריל משלוח גדול של נשקים שאיראן שלח לח'ותים סוכל ונשלח לאוקראינה. ===מעורבות איראן=== {{הפניה לערך מורחב\|המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל}} איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, [[חוסיין אמיר עבדאללהיאן]], ב[[קטאר]] עם מנהיג חמאס, [[איסמעיל הנייה]],{{הערה\|{{ynet\|רויטרס\|פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן\|news/article/byliftub6\|15 באוקטובר 2023}}}} ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, [[בשאר אל-אסד\|בשאר אל־אסד]] ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, [[עלי חמינאי]] איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. [[קנצלר גרמניה]] קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.{{הערה\|{{ynet\|\|חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב"\|news/article/b1ebyciwp\|17 באוקטובר 2023}}}} איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "[[חטיבת האימאם חוסיין]]" פועלת ב[[דרום לבנון]] מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון\|news/world-news/middle-east/article/14780230\|2 בנובמבר 2023}}}} ב־5 בנובמבר הזהיר [[משרד ההגנה (איראן)\|שר ההגנה האירני]] כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".{{הערה\|[https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-says-us-will-be-hit-hard-if-no-ceasefire-gaza-tasnim-2023-11-05/ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports], [[רויטרס]], 5 בנובמבר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מ[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה בשטח סוריה]]. ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי [[טרור קיברנטי\|מתקפת סייבר]] על [[המרכז הרפואי זיו\|בית החולים זיו]]. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק רבות במדינה. בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון [[גדודי חזבאללה]], מליציה [[עיראק]]ית פרו-איראנית שיגרה [[כלי טיס בלתי מאויש\|כטב"מ]] לעבר [[אילת]] שיורט על ידי [[הכוחות המזוינים של ירדן\|צבא ירדן]] מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת [[הודו]]. בליל 1 באפריל [[2024]] הותקף מחסן ב[[בסיס אילת\|בסיס חיל הים]] באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, ליאור בן ארי\|כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילת {{!}} תיעוד\|news/article/hkrmdhvjc\|1 באפריל 2024}}}} ==== ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי ==== {{הפניה לערך מורחב\|ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי}} ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה [[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי\|התנקשות במוחמד רזא זאהדי]]. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי [[F-35I אדיר]] ששיגרו 6 [[טיל אוויר-קרקע\|טילי אוויר-קרקע]] מדויקים שפגעו רק במבנה ה[[קונסוליה]] האיראנית ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים ב[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. בתקיפה נהרג [[מוחמד רזא זאהדי]], [[מפקד (תפקיד)\|מפקד]] [[כוח קודס]] ב[[סוריה]] ו[[לבנון]], ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של [[משמרות המהפכה האסלאמית\|משמרות המהפכה האיראניים]] וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 [[איראנים]], פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 [[סורים]]. לפי פרסום של [[המרכז הסורי לזכויות אדם]] ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי [[מיליציה\|מיליציות]] סוריות פרו-איראניות ופעיל [[חזבאללה]]. [[איראן]] ו[[סוריה]] האשימו את [[ישראל]] בתקיפה, בנוסף למקורות בינלאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. [[המנהיג העליון של איראן]] [[עלי ח'אמנאי]] קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה [[טהראן]], [[תבריז]] ו[[איספהאן]], יצאו הפגנות בקריאה לנקמה. ==== התקיפה האיראנית על ישראל ==== {{הפניה לערך מורחב\|התקיפה האיראנית על ישראל (2024)}} [[קובץ:Infographic released by Israeli government of Iranian strikes on Israel.jpg\|ממוזער\|מפה שפורסמה על ידי [[דובר צה"ל\|דובר צהל]] המציגה את כלל שיגורי הטילים והמל"טים לעבר ישראל בליל המתקפה]] בליל 14 באפריל 2024 [[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|התקיפה איראן את ישראל]]. במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים, כ-130-110 [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]] ו-36 [[טיל שיוט\|טילי שיוט]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, איריס ליפשיץ קליגר\|המתקפה האיראנית החלה - מאות כטב"מים שוגרו לישראל, גם טילי שיוט\|news/article/bjyuch00gr\|13 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{ערוץ7\|עוזי ברוך\|מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן\|634795\|13 באפריל 2024}}}} החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר [[מרחב אווירי\|המרחב האווירי]] של מדינת ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. [[נמל התעופה רמון]] נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים – מדגמי [[ח'ייבר שכן]], [[שיהאב-3]] ו[[עימאד]] – ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור [[באר שבע]] ו[[הנגב]], [[רמת הגולן]], [[ירושלים]], [[יהודה (חבל ארץ)\|יהודה]], [[השומרון]] ועוד. במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם '''מבצע מגן ברזל''',{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת\|news/israel/Article-1092250\|15 באפריל 2024}}}} יירטו [[מערך ההגנה האווירית\|כוחות ההגנה]] של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת [[ארצות הברית]], 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, [[בריטניה]], [[צרפת]], [[ירדן]]{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן\|news/article/h1brz9dea\|13 באפריל 2024}}}} ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי [[מערך ההגנה האווירית\|מערכות ההגנה האוויריות]] הישראליות בהובלת מערכת [[חץ (מערכת נגד טילים)\|החץ]]. פגיעות בודדות זוהו ב[[בסיס נבטים]]{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|דובר צה"ל בנבטים: הבסיס נפגע, אבל מתפקד\|news/israel/Article-1092270\|15 באפריל 2024}}}} עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב [[החרמון]], ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה ב[[הפזורה הבדואית\|פזורה הבדואית]] בנגב כתוצאה משברי יירוט.{{הערה\|{{כלכליסט\|\|מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל\|local_news/article/hygslvog0\|14 באפריל 2024}}}} ==== תגובת ישראל למתקפה האיראנית ==== {{הפניה לערך מורחב\|התקיפה הישראלית באיראן (2024)}} עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] קרא ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ב[[שיחת טלפון]] שלא לתקוף ב[[איראן]],{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארה"ב לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה\|3657887\|14 באפריל 2024}}}} ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ ל[[ישראל]] "להאט את הקצב ולחשוב היטב".<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/national-security/2024/04/14/biden-netanyahu-israel-iran/\|כותרת=Biden counsels Netanyahu to ‘slow things down’ after Iranian attack}}</ref> בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, [[ג'ייק סאליבן]], כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-[[G7]] שצפויות להצטרף למהלך.{{הערה\|{{עכשיו 14\|שמעון הללי\|זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית\|גייק-סאליבן-ארצות-הברית-תטיל-סנקציות\|17 באפריל 2024}}}} גם [[האיחוד האירופי]] הצטרף.{{הערה\|{{ynet\|\|בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן\|news/article/skif9taer\|17 באפריל 2024}}}} ב-19 באפריל [[2024]], בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, הגיבה ישראל בתקיפה של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן ב[[אספהאן]] וב[[נתנז]], וב[[עיראק]]. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת [[טיל קרקע-אוויר\|טילי קרקע-אוויר]] מסוג [[S-300]] האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.{{הערה\|{{mako\|\|גורמים ישראליים אישרו: ישראל תקפה באיראן\|ec6fd3a3fc3fe81027\|news-military/2024_q2\|19 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|מסר ישראלי גם לרוסיה? צילומי לוויין מעידים על נזק לסוללת S-300 בתקיפה באיראן\|news/article/hy5i11x1111a\|20 באפריל 2024}}}} ב-24 באפריל דווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר הריגת חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.{{הערה\|{{mako\|אסף רוזנצוייג\|דיווח: מחשש לתקיפות ישראליות - איראן הסיגה את כל אנשיה מדרום סוריה\|fbd9df007bf0f81027\|news-world/2024_q2\|24 באפריל 2024}}}} '''חיסול סעיד אבייר וההאצה של שליחת הנשקים''' ''כבר לאחר תחילת המלחמה איראן התחילה לשלוח כמויות עצומות של נשקים לארגונים שלה, ולאחר המתקפה הישראלית באיראן, איראן התחילה לשלוח אפילו יותר נשקים.'' איראן התחילה לשלוח נשקים לאזור היהודה והשומרון מגבול ירדן באמצעות מבריחים בדואים ודרך הגבול עם סוריה, שם ישראל התחילה לסכל את המשלוחים, כחלק מניסיונות הסיכול ב2 ביוני 3 חודשים לאחר התקיפה באיראן, ישראל הפציצה מפעל נחושת באזור חלב בסוריה, בהפצצה חוסל סעיד אבייר שהוא יועץ צבאי של משמרות המהפכה שהיה אחראי על משלוחים ללבנון. בנוסף ישראל הפציצה משלוחים שהיו בדרך ללבנון, מה שגרם לאיראן לשלוח עם המשלוחים חיילים של משמרות המהפכה לשמור עליהם. בנוסף לכך איראן התחילה לשלוח משלוחים יותר גדולים של נשקים לח<nowiki>'ותים, עקב זה ב9 באפריל, 2024 צבא ארה''ב תפס משלוח גדול של נשקים, את המשלוח צבא ארה''</nowiki>ב שלח לאוקראינה. ===תקיפת בסיסים אמריקאיים=== ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון [[עיראק]] ובמזרח [[סוריה]] על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות [[אסלאם שיעי\|שיעיות]] פרו-איראניות ותומכות משטר [[בשאר אל-אסד\|אסד]]. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.{{הערה\|{{גלובס\|מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד\|מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל\|1001460974\|25 באוקטובר 2023}}}} במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.{{הערה\|שם=סמואלס\|{{הארץ\|בן סמואלס\|ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו\|0000018b-b290-dea2-a9bf-f29e7d300000\|9 בנובמבר 2023}}}} בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.{{הערה\|שם=סמואלס}} צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו ב[[בגדאד]] בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית [[תנועת א-נוג'בא\|א-נוג'בא]] ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד [[אל-חשד א-שעבי]] בבגדאד. ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים ב[[גבול ירדן–סוריה]], נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.{{הערה\|{{mako\|\|3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן"\|598706f9b515d81026\|news-world/2024_q1\|28 בינואר 2024}}}} נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים ב[[סוריה]] ו[[עיראק]]. ==אבידות== === נפגעים === ==== נפגעים ישראלים וזרים בישראל ==== [[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 01.jpg\|ממוזער\|הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים]] במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־{{אב-מחב\|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי [[משטרת ישראל]] ועשרה אנשי [[שירות הביטחון הכללי]].{{הערה\|{{החדשות 13\|\|לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם"\|item/news/politics/security/day-6-903746614\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/14-kids-under-10-25-people-over-80-up-to-date-breakdown-of-oct-7-victims-we-know-about/\|הכותב=צוות "זמני ישראל"\|כותרת=14 ילדים בני פחות מ-10, 25 קשישים בני יותר מ-80: מידע עדכני על קורבנות השביעי באוקטובר הידועים\|אתר=[[The Times of Israel]]}}}} בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים [[אמריקאים]], [[צרפתים]], [[ארגנטינאים]], [[תאילנד]]ים, [[נפאל]]ים, [[אוקראינים]] ואזרחי מדינות נוספות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים\|news/article/skh001wewp\|8 באוקטובר 2023}}}} מעדויות חיילים וכוחות [[זק"א]], ההרג רובו בוצע בירי. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של [[עריפת ראש]]ים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ב[[רימון יד\|רימונים]] ושריפת גופות.{{הערה\|{{mako\|רועי אבן\|העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים"\|cdbeed08ded1b81027\|culture-articles\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=זקא1\|{{mako\|שרי שיין\|אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות"\|1b6e5c366dd1b81027\|health-magazine/articles\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו"\|news/israel/Article-1044296\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{INSS\|פנינה שרביט ברוך ותמי קנר\|המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים\|sword-of-iron-law\|מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התגלו עדויות למקרי [[אונס]] ו[[התעללות מינית]] בנשים בטרם נרצחו.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום\|news/israel/Article-1043930\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן\|העדויות המזעזעות של מפקד יחידות מיוחדות בזק"א: "אנחנו מחזיקים בתמונות קשות"\|news/article/rjbc8iuht\|30 בנובמבר 2023}}}} פעולות הטבח תועדו ב[[שידור חי]] ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.{{הערה\|שם=וואלה542\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו"\|3615542\|12 באוקטובר 2023}}}} בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד {{אב-מחב\|חיילים בעזה}} חיילי צה"ל, בהם {{אב-מחב\|חיילים ביהודה ושומרון}} שנפלו במהלך פיגועים ופעולות ב[[יהודה ושומרון]], ו־{{אב-מחב\|חיילים בלבנון}} שנפלו בתקיפות חזבאללה ב[[גבול ישראל–לבנון]]. {{אב-מחב\|אזרחים בלבנון}} אזרחים ישראלים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד. יותר מ־{{אב-מחב\|פצועים ישראלים}} פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים [[המרכז הרפואי סורוקה\|סורוקה]],{{הערה\|{{בחדרי חרדים\|ראובן כספי\|התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים\|1607756\|20 באוקטובר 2023}}}} [[המרכז הרפואי קפלן\|קפלן]], [[המרכז הרפואי שמיר\|שמיר]], [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר\|שיבא]], [[מרכז רפואי ברזילי\|ברזילי]], [[המרכז הרפואי רבין\|בילינסון]], [[המרכז הרפואי וולפסון\|וולפסון]] ו[[המרכז הרפואי איכילוב\|איכילוב]]. ===== החטופים ===== {{ערך מורחב\|החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)}} [[קובץ:Iron Swords 141023 Kirya Bring The Home 02.jpg\|ממוזער\|כרזות של משפחות החטופים על קיר [[הקריה]], 14 באוקטובר]] [[קובץ:Flower seedlings in the form of Yellow ribbon, at the Open University of Israel.jpg\|ממוזער\|שתילי פרחים בצורת [[סרט מודעות צהוב]] [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|למען החטופים בעזה]], בגינת הקמפוס של [[האוניברסיטה הפתוחה]] ברעננה]] {{אב-מחב\|חטופים במתקפת הפתע}} נחטפו ל[[רצועת עזה]], בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר"\|blogs/gazawar10mor/article/s1sgk11izp\|16 באוקטובר 2023}}}} באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה\|616959\|16 באוקטובר 2023}}}}{{דרושה הבהרה\|בלבול בתאריכים, לא ברור מאיזה תאריך כל דיווח}} ב־8 באוקטובר הוקם [[מטה משפחות החטופים והנעדרים]] על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה. לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה [[שחרור חטופים וגופות חטופים במלחמת חרבות ברזל\|שוחררו]] 112 חטופים. בנוסף, עד מאי 2024, הושבו ארצה גופותיהם של עוד 19 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי). [[איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל]] פנו לנשיאת [[הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום\|הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום]] ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על [[אונס]] ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.{{הערה\|{{כאן\|ורד פלמן\|ישראל במלחמה {{!}} הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום\|564511\|11 באוקטובר 2023\|content}}}} מערך הרפואה ב[[מטה משפחות החטופים והנעדרים]] פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.{{הערה\|{{כאן\|נוב ראובני קטי דור\|לאחר המסמך המטלטל של עדויות החטופים: במשרד הבריאות שוקדים על דוח נפרד\|649370\|10 בדצמבר 2023}}}} לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.{{הערה\|[https://www.timesofisrael.com/at-least-10-freed-hostages-were-sexually-abused-by-hamas-in-captivity-doctor-says/ At least 10 freed hostages were sexually abused in Hamas captivity, doctor says], The Times of Israel, 6 December 2023\|כיוון=שמאל}} בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה. ==== נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים ==== על פי נתוני [[דובר צה"ל]], עד כה נהרגו מעל {{אב-מחב\|מחבלים}} מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל {{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} עצורים ושבויים. מתוכם מעל {{אב-מחב\|מחבלים בעזה}} מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל {{אב-מחב\|מחבלים במתקפת הפתע}} [[מחבל]]ים מעזה נהרגו בשטח [[ישראל]] בעקבות מתקפת הפתע. ב[[יהודה ושומרון]] נהרגו מעל {{אב-מחב\|פלסטינים ביהודה ושומרון}} מחבלים. מקורות ישראליים העריכו ש[[חמאס]] מסתיר הרוגים רבים שלו, ו[[משרד הבריאות של רצועת עזה]] אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.{{הערה\|שם=WP חמאס מסתיר\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-hamas-manipulates-gaza-fatality-numbers-examining-male-undercount-and-other\|כותרת=How Hamas Manipulates Gaza Fatality Numbers: Examining the Male Undercount and Other Problems {{!}} The Washington Institute\|אתר=www.washingtoninstitute.org\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-03-12}}}} במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון [[הארץ]], בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה\|0000018e-9035-d9a4-a7bf-dc7d839e0000\|31 במרץ 2024}}}} מאידך, תיעודים אחרים חשפו כי יש חלק ממחבלי חמאס המתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.{{הערה\|{{JDN\|\|התיעוד של חמאס חושף: זו הסיבה למספר האזרחים ההרוגים בעזה • צפו\|2199252}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|Qk7IKvIROXk\|שם=Hamas Fighting in Civilian Clothes {{!}} Compilation\|אורך=10:00\|ערוץ=Israel Defense Forces}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|g7gasuq-438\|שם=Why Hamas Wears T-Shirts & Jeans in Combat\|אורך=00:40\|ערוץ=Israel Defense Forces}}}} לפי [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]], מעל {{אב-מחב\|הרוגים פלסטינים}} [[פלסטינים]] נהרגו. מספר הפצועים עלה על {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים}}.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.unocha.org/publications/report/occupied-palestinian-territory/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-165-enhe\|כותרת=Hostilities in the Gaza Strip and Israel\|אתר=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים\|תאריך=19.5.2024}}</ref> לפי [[משרד הבריאות של רצועת עזה]] שבשליטת החמאס, מספר ההרוגים ב[[רצועת עזה]] עומד על מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} פלסטינים, ביניהם לפחות 15,002 קטינים, 10,000 נשים, 1,049 קשישים, 492 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-153 עובדי האומות המאוחדות. ב-8 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר ההרוגים שזוהו (identified) ברצועת עזה – נכון ל-30 באפריל – עומד על 24,686. סוכנות האו"ם דיווחה כי מספר הנשים שזוהו עומד על 4,959, ומספר הילדים שזוהו על 7,797. הסוכנות הבהירה כי המספר הכולל של ההרוגים עומד על כ-35,000, מתוכם כ-9,900 נשים ו-14,500 ילדים.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.nbcnews.com/news/world/gaza-death-toll-ocha-un-confusion-anger-rcna151934\|כותרת=U.N.'s new breakdown of Gaza death toll sparks confusion and anger\|אתר=NBC News\|תאריך=2024-05-14\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-19}}</ref><ref>{{Cite news\|title=UN denies Gaza death toll of women and children has been revised down\|url=https://www.theguardian.com/world/article/2024/may/13/gaza-ministry-revises-figures-for-women-and-children-killed\|work=The Guardian\|date=2024-05-14\|access-date=2024-05-19\|issn=0261-3077\|language=en-GB\|first=Peter\|last=Beaumont\|first2=Julian\|last2=Borger}}</ref><ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cnn.com/2024/05/13/middleeast/death-toll-gaza-fatalities-un-intl-latam/index.html\|הכותב=Abeer Salman, Richard Roth, Jeremy Diamond, Sugam Pokharel\|כותרת=UN says total number of deaths in Gaza remains unchanged after controversy over revised data\|אתר=CNN\|תאריך=2024-05-13\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-19}}</ref> מעל ל-{{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} פלסטינים נעדרים מתחת להריסות המבנים. אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו ל[[ממשל חמאס ברצועת עזה\|ממשל חמאס]], ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות, ועלול להיות שגוי,{{הערה\|{{ישראל היום\|דוד ברון\|ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה\|news/world-news/middle-east/article/15388434\|8 במרץ 2024}}.}}{{הערה\|שם=WP חמאס מסתיר}} אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם [[הקבינט של ארצות הברית]], [[האומות המאוחדות]] ו[[ארגון הבריאות העולמי]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/world/2023/10/24/gaza-death-toll-palestinian-health-ministry/\|הכותב=אדם טיילור\|כותרת=למה סוכנויות ידיעות והאו"ם מסתמכים על משרד הבריאות של עזה במספרי הרוגים\|אתר=[[וושינגטון פוסט]]\|תאריך=23 בנובמבר, 2023\|שפה=[[אנגלית]]}}}} לטענת גורם ב[[אגף המודיעין\|מודיעין]], מקורות בצה"ל משתמשים בדיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה בתור "הערכת חסר" (חסם תחתון), ומניחים שהמספר האמיתי גבוה יותר וכולל גם גופות שטרם נמצאו או נקברו. מ[[דובר צה"ל]] נמסר כי הם אינם מתייחסים לטענות.<ref name=":5">{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mekomit.co.il/הצבא-בדק-ומצא-שדיווחי-ההרוגים-במשרד-הב/\|הכותב=יובל אברהם\|כותרת=הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים\|אתר=שיחה מקומית\|תאריך=2024-01-24\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2024-05-16}}</ref> גורמים בישראל, ואף [[נשיא ארצות הברית\|הנשיא האמריקאי]] [[ג'ו ביידן]], הטילו ספק בנתונים הפלסטיניים. פרופ' [[קובי מיכאל]], חוקר בכיר ב[[המכון למחקרי ביטחון לאומי\|מכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל]] (INSS), טען כי אין הבדל בין משרד הבריאות של רצועת עזה לבין ארגון הטרור חמאס, ולכן "מהימנות דיווחיו לא רק שמוטל בספק, אלא שקרית בעליל".<ref name=":5" /> ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|חזית הלבנונית]], נהרגו לפחות {{אב-מחב\|חמאס בלבנון}} מחבלים מ[[חמאס]] ו־{{אב-מחב\|גאפ בלבנון}} מחבלים מה[[גא"פ]]. חזבאללה הודה ב־{{אב-מחב\|חזבאללה}} הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל {{אב-מחב\|חזבאללה לפי צהל}} מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל {{אב-מחב\|אמל}} פעילים צבאיים במפלגת [[אמל]] נהרגו. מעל {{אב-מחב\|סורים}} מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות ב[[סוריה]] בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11\|breaking-news/Article-1047380\|25 באוקטובר 2023}}}} === הרס רכוש והשפעות כלכליות=== ==== ישראל ==== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=צבא וביטחון}} [[קובץ:Disaster Victim Identification after 2023 Hamas attack on Israel (ZAKA1081).webm\|ממוזער\|דובר [[זק"א]] מציג את הרס המבנים לאחר [[הטבח בכפר עזה]], 12 בנובמבר 2023]] [[קובץ:100826 nir oz - photos from the black sabbath PikiWiki Israel.jpg\|ממוזער\|תמונת ההרס הברוטלי בניר עוז לאחר [[הטבח בניר עוז]], נובמבר 2023]] במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.{{הערה\|{{גלובס\|דובי בן גדליהו\|מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים\|1001462172\|10 בנובמבר 2023}}}} נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.{{הערה\|זיו גולדפישר, [https://magdilim.co.il/251020231349-2/ 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים], באתר Magdilim,{{כ}} 25 באוקטובר 2023}} עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.{{הערה\|{{כלכליסט\|\|מתחילת המלחמה - 10,000 שיגורים מעזה; כמה יירוטים באזור אילת\|local_news/article/rjqa91q7a\|9 בנובמבר 2023}}}} ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.{{הערה\|{{TheMarker\|רותם שטרקמן\|1.5 מיליון שקל לבית, 90 אלף שקל לתכולה שלו. מאחורי הקלעים של קרן מס רכוש\|0000018b-fb99-d330-a9bb-ffdf54200000\|24 בנובמבר 2023}}}} ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים רבים. כן נגרם נזק כבד למפעלים רבים. במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה{{הערה\|1={{קישור כללי\|כתובת=https://baliletayel.co.il/2023/10/10/מלחמת-יום-הכיפורים-מתקפת-הפתע-של-החמאס/\|כותרת=מלחמת יום הכיפורים מול מתקפת הפתע של החמאס בעוטף עזה\|אתר="בא לי לטייל"}}}} והעלו אותם באש.{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|דרך המוות: עדות אילמת מאתר המסיבה שהפך לזירת הטבח הקשה בתולדות בישראל\|news/local/article/14684981\|8 באוקטובר 2023}}}} מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.{{הערה\|1={{Mako\|דרור ניר קסטל\|"הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה"\|7d35cee46a75b81026\|finances-special\|22 באוקטובר 2023}}}} על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.{{הערה\|{{גלובס\|יובל ניסני\|עם נזקים של חצי מיליארד שקל לפחות: זה המקום הכי מופגז היום בישראל\|1001466173\|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{TheMarker\|עדי דברת\|"הצפון מדמם בלי שבכלל נפתחה חזית צפונית באופן רשמי, וזה מטריד מאוד"\|0000018c-a77c-d7f7-a7ce-ff7d8fa70000\|27 בדצמבר 2023}}}} ===== בחקלאות ===== במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי ה[[חקלאות]] ביישובי העוטף, ביניהם [[שדה חקלאי\|שדות]], [[רפת]]ות, תשתיות חקלאיות שונות, [[לול]]ים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר ה[[חשמל]] ואספקות ה[[מים]] הסדירים, מה שגרם לקשיים רבים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.{{הערה\|1={{Ynet\|מתן צורי\|החקלאים שנשארו בעוטף עזה: "בנוסף לאסון, יהיה נזק של עשרות מיליונים"\|economy/article/rjqfab11ba\|9 באוקטובר 2023}}}} בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על [[החקלאות בישראל\|ענף החקלאות]]. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.{{הערה\|1={{ערוץ7\|יוסף ארנפלד\|בוכים על חלב שנשפך\|619401\|9 בנובמבר 2023}}}} ==== רצועת עזה ==== {{הפניה לערך מורחב\|המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}[[קובץ:Damage in Gaza Strip during the October 2023 - 29.jpg\|ממוזער\|250px\|הריסות בשכונת [[א-רימאל]] ב[[עזה]] בעקבות תקיפות צה"ל]] ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]] שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.{{הערה\|[https://tass.com/world/1694583 At least 30% of all housing units in Gaza Strip destroyed or damaged — UN], Tass, October 20, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם ב[[מכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר]], על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון [[רצועת עזה]] נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.{{הערה\|[https://www.newarab.com/news/gaza-42-housing-units-destroyed-damaged-israel Gaza: 42% of housing units destroyed or damaged in Israeli attacks, UN says], October 22, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=Israel-Hamas War\|אתר=\|תאריך=25 באוקטובר 2023\|כתובת=https://www.wsj.com/livecoverage/israel-hamas-war-palestinians-news/card/at-least-45-of-housing-units-destroyed-or-damaged-in-gaza-ivl62BFnzTgT7qkzoeS1}}}} ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Al Jazeera\|כותרת=Israeli bombardments damage more than half of Gaza’s housing units\|אתר=Al Jazeera\|תאריך=10 בנובמבר 2023\|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2023/11/10/israeli-bombardments-damage-more-than-half-of-gazas-housing-units}}\|כיוון=שמאל}} ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.{{הערה\|[https://www.middleeastmonitor.com/20231120-hamas-israeli-attacks-targeted-60-per-cent-of-residential-units-in-gaza/ Hamas: Israeli attacks targeted 60% of residential units in Gaza], Middle East Monitor, November 20, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה\|[https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/shelter-crisis-joint-advocacy-statement-24th-november-2023 Shelter in Crisis: Joint Advocacy Statement - 24th November 2023], Reliefweb\|כיוון=שמאל}} ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=CNN\|כותרת=Map: Thousands of homes in Gaza are damaged or destroyed. See the destruction.\|אתר=CNN\|תאריך=30 בנובמבר 2023\|כתובת=https://edition.cnn.com/interactive/2023/middleeast/map-humanitarian-aid-water-power-hospitals-gaza-strip-dg/}}\|כיוון=שמאל}} ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Jake Epstein\|כותרת=Researchers mapped the damage in Gaza, and more than a third of the buildings have been wrecked as the war moves south\|אתר=Insider\|תאריך=20 בדצמבר 2023\|כתובת=https://www.businessinsider.com/researchers-mapped-gaza-damage-buildings-destroyed-israel-hamas-2023-12}}\|כיוון=שמאל}} דו"ח של [[הבנק העולמי]] מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.{{הערה\|{{זמן ישראל\|תני גולדשטיין\|45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים\|457164\|21 בינואר 2024}}}} ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס (באורך של כ-600 ק"מ) הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות.{{הערה\|{{ynet\|\|דיווח: רוב מנהרות חמאס לא נפגעו, תוכנית "אטלנטיס" להצפתן - לא מספיק יעילה\|news/article/ry00006wq9a\|28 בינואר 2024}}}} על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.{{הערה\|שם=מוחמד לעבאס\|{{הארץ\|ג'קי חורי\|מוחמד מוסטפא הציג לעבאס את הממשלה הפלסטינית החדשה בגדה\|0000018e-8690-d641-abee-cfb7df4f0000\|22:49 • 28 במרץ 2024}}}} ===יהודה ושומרון=== על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה.{{הערה\|שם=מוחמד לעבאס}} הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר. == טקטיקה ואמצעי לחימה של צה"ל == === טקטיקה ושיטות לחימה === [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 06.webm\|ממוזער\|thumbtime=1\|פעילות כוחות היבשה של [[צה"ל]] בצפון [[רצועת עזה]]. ניתן לראות [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] [[חישוף\|מחשפים]] את השטח לקראת התמרון הקרקעי.]] [[קובץ:Swords-of-Iron - Merkava Mk 4M 01.jpg\|ממוזער\|250px\|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]] עם "פרגולה" או גגון נגד [[רחפן\|רחפנים]].]] [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-11-16.jpg\|ממוזער\|250px\|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] מהווים כלי מרכזי ב[[התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון הקרקעי ברצועת עזה]], הן בהגנה והן בהתקפה.]] [[קובץ:SoI - Oketz and D9 - 2024-01-14.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחמי [[יחידת עוקץ]] ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9]] [[פריצת ציר\|פותחים ציר]] בלב שטח בנוי, 14 בינואר 2024]] [[קובץ:SoI - IDF Warriors and Snipers - 2024-01-14.jpg\|ממוזער\|250px\|[[צליפה בצה"ל\|צלף]] [[רמינגטון M24\|M24]] ו[[נגב (מקלע)\|נגביסט]] של צה"ל מספקים [[אש חיפוי]] מגג מבנה, 14 בינואר 2024]] [[קובץ:Iron Swords-98th Paratroopers Division-Magln-0006.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחמי [[יחידת מגלן]] נלחמים בסמטאות [[ח'אן יונס]].]] ב־26 באוקטובר החל [[צה"ל]] ב[[פשיטה\|פשיטות קרקעיות]] לפאתי [[רצועת עזה]]. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.{{הערה\|שם=טל לב רם הושלם פירוק}} כעבור כשבוע החל צה"ל ב[[התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון קרקעי]] מלא, שבו כוחות [[קומנדו]], [[חיל הרגלים]], [[חיל השריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]] נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם באופן רגלי וממוכן{{ביאור\|שם=טיהור}} תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור רבות. בתמרון נעשה שימוש רב ב[[רכב קרבי משוריין\|כלים משוריינים כבדים]] בהם [[נגמ"ש מרכבה]] (נמ"ר), [[נמ"ר הנדסי]] ו[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]], שלושתם מצוידים ב[[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)\|מעיל רוח]]" שמיירטת [[טיל נגד טנקים\|טילי נ"ט]]. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי [[מרכבה סימן 3]], [[נגמ"ש]]י [[אכזרית]] ו[[רכב הנדסה קרבית]] [[פומ"ה]], וכן בנגמ"ש ה[[איתן (נגמ"ש)\|איתן]] האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי [[לוחם\|לוחמי]] [[חי"ר]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית\|לוחמי הנדסה]] שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות. כחלק מ[[מאמץ התמרון\|התמרון הקרקעי]] וה[[לוחמה בשטח בנוי\|לחימה בשטח הבנוי]] נעשה [[דחפור די-9 בשירות צה"ל#דחפור די־9 במלחמת חרבות ברזל\|שימוש רב]] ב[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם ל[[פריצת צירים]] ופיצוץ [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע [[ריכוך ארטילרי]] באמצעות [[חיל התותחנים]] וכתישת [[ביצורים]] ומטרות טרור באמצעות [[תקיפה אווירית\|הפצצה]] על ידי [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]]. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את ה[[אספלט]] מה[[כביש]]ים על מנת לחשף ולנטרל [[מטען גחון\|מטעני גחון]] שהטמינו המחבלים.{{הערה\|שם=דבורי-1-נוב\|{{mako\|ניר דבורי\|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה\|82353112c4a8b81027\|news-columns/2023_q4\|1 בנובמבר 2023}}}} בנוסף, הדחפורים מבצעים [[חישוף]] בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור [[משגר רקטות\|משגרי רקטות מוטמנים]] ופירי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]].{{הערה\|שם=כוח-המחץ\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|"כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים\|3619960\|2 בנובמבר 2023}}.}} [[פלס (מקצוע צבאי)\|פלס]]י [[חיל ההנדסה הקרבית]] ניהלו קרבות מול המחבלים בלחימה רגלית וממוכנת, אספו אמצעי לחימה רבים, מודיעין צבאי, [[הריסת מבנים בפעילות מבצעית של צה"ל\|השמידו מבני ותשתיות טרור רבים]] באמצעות [[חבלה התקפית]]: [[פיצוץ]] ממוקד באמצעות [[חומר נפץ]], [[מוקש]]ים ישנים ומטעני הריסה. [[יהל"ם]], היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של [[לוחמת מנהרות]]. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי [[פלגה (יחידה מובחרת)\|פלגות]] [[סמו"ר]], איתרו והשמידו מנהרות רבות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת [[מודיעין קרבי]] והן לשם [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל\|מאמץ ההסברה]]. כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר ולוחמי ההנדסה תוקפים באש [[נק"ל]] ו[[מקלע]]ים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ מ[[מטול רימונים M203]] ובנוסף לוחמי הח"יר השתמשו בשיגור [[רקטת כתף\|רקטות כתף נגד מבנים]]; נעשה שימוש רב ב[[צליפה בצה"ל\|צלפים]] של חי"ר ו[[יחידות מובחרות בצה"ל\|קומנדו]], שהציבו [[מארב]]ים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("[[נוהל אלמנת קש\|אלמנת קש]]") והרגו מחבלים רבים ב[[צליפה]] מדויקת;{{הערה\|שם=צלפים-שי-לוי-1\|{{mako\|שי לוי\|סיכלו מתקפת נוח'בה בחסות החשיכה: הצצה לפעילות הצלפים של צה"ל בעזה\|7dac72b8d15fd81027\|pzm-magazine\|1 במרץ 2024}}.}} כוחות [[חיל השריון]] תוקפים באמצעות [[טנק]]ים בירי פגזי "[[חצב (פגז)\|חצב]]" ו"[[כלנית (פגז)\|כלנית]]" מ[[תותח טנק\|תותח הטנק]] אך גם בירי מקלעים באמצעות ה[[בראונינג 0.5]] וה[[מאג]]. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות ל[[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות מערכת [[צי"ד]] 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות [[חימוש מונחה מדויק]] שמשוגר על ידי מטוסי קרב, [[מסוק קרב\|מסוקי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כלי טיס בלתי מאוישים]]. חוליות נ"ט עם [[קורנט (טיל)\|טילי קורנט]] על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "[[רומח (רקטה)\|רומח]]" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם [[רחפן\|רחפנים]] תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם [[מיגון]], [[לוחמה אלקטרונית\|שיבוש]] ו[[יירוט]].{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה\|news/article/sj8cva0ma\|1 בנובמבר 2023}}}} כלקח מ[[מלחמת אוקראינה–רוסיה]] הותקנו על כלי רכב משוריינים רבים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.{{הערה\|{{ישראל דיפנס\|עמי רוחקס דומבה\|שנתיים לתוך המלחמה באוקראינה: גם בישראל התאימו רשתות לטנקים נגד רחפנים\|60141\|31 באוקטובר 2023}}.}} חיל האוויר הישראלי ו[[יחידה 5252]] של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג [[הרמס 450]] "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן ב[[גבול ישראל–לבנון]]. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.{{הערה\|{{mako\|שי לוי\|היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד"\|5676d6dc103db81027\|pzm-soldiers\|15 בנובמבר 2023}}}} עם פריצת המלחמה ופתיחת [[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|החזית הצפונית]] בעקבות תקיפות [[חזבאללה]] את ישראל, החריפה ישראל את [[הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה\|תקיפותיה בסוריה]] והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.{{הערה\|{{mako\|אסף רוזנצוייג\|ישראל בגל תקיפות חסר תקדים בסוריה: הותקפו משאיות ותשתיות שסיפקה איראן\|92e9ea45379ec81026\|news-world/2024_q1\|8 בינואר 2024}}.}} [[ג'ון ספנסר (קצין אמריקאי)\|ג'ון ספנסר]] {{אנ\|John Spencer (military officer)}}, ראש תחום [[לוחמה בשטח בנוי\|לוחמה אורבנית]] ב[[וסט פוינט\|ווסט פוינט]] ([[האקדמיה הצבאית של ארצות הברית]]), שיבח את הישגי צה"ל ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|לחימה ברצועת עזה]] וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של [[לוחמה בשטח בנוי\|קרבות בולטים בשטח בנוי]] שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.{{הערה\|שם=ספנסר-וול-סטריט\|{{מקור ראשון\|כתב מקור ראשון\|הוול סטריט ז'ורנל: ישראל מנצחת במלחמה\|news/730583\|6 בפברואר 2024}} ([https://www.wsj.com/articles/israels-untold-gaza-progress-hamas-war-4bc62196 המאמר המקורי באנגלית ב-WSJ]).}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|סוכנויות הידיעות\|מומחה אמריקאי על הלחימה בעזה: "קצב ההתקדמות מהיר באופן היסטורי"\|news/military/Article-1071862\|29 בינואר 2024}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|\|מהר יותר מארה"ב ומרוסיה: ההישג חסר התקדים של ישראל במלחמה\|news/military/Article-1075196\|11 בפברואר 2024}}.}}{{הערה\|{{יוטיוב\|kL7uD2T1QlA\|שם="מהיר באופן היסטורי": המומחה האמריקני ללוחמה בשטח בנוי נדהם מההישגים של צה"ל\|אורך=04:00\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=1 בפברואר 2024}}.}} === אמצעי לחימה === במהלך מלחמת חרבות ברזל, [[אמצעי לחימה]] רבים עברו [[טבילת אש מבצעית]]. באוקטובר 2023 [[נגמ"ש]] ה"[[איתן (נגמ"ש)\|איתן]]" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור [[זיקים]] באמצעות ירי [[מקלע]]ים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים\|3617021\|18 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וידאו}}{{אתר צה"ל\|\|הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/נגמש-איתן-נכנס-לפעולה-מלחמה-חיסול-מחבלים/\|19 באוקטובר 2023}}}} במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[פצצת מרגמה]] "[[עוקץ פלדה]]" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת [[סער 6]] באמצעות [[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History\|en/mini-sites/hamas-israel-war-october-2023/general-articles/idf-commando-soldiers-conduct-first-operational-use-of-the-new-iron-sting-weapons-system-in-history/\|14 באוקטובר 2023}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית\|135457\|16 באוקטובר 2023}}}} כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "[[רומח (רקטה)\|רומח]]" ממשגר [[משגר רקטות M-270 MLRS\|מנתץ]] לעבר [[מטרה צבאית]] של [[חמאס]] בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם ב[[משגר רקטות "להב"]] על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש [[רקטת כתף\|טילי כתף]] אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־[[M72 לאו]] וה[[מטאדור (רקטה)\|מטאדור]]. בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע [[נגב NG7]] (מכונה בצה"ל "[[נגב 7]]"), ב[[כוונת]] "[[פגיון (כוונת)\|פגיון]]" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) וב[[אמצעי ראיית לילה\|אמצעי ראיית הלילה]] "עידו".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|טילי כתף עוצמתיים מארה"ב ומקלע קטלני: הנשקים שעוברים טבילת אש בעזה\|news/article/h1dbdeqsa\|28 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=נשק-צהל-1\|{{אתר צה"ל\|\|אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/אמלח-חדש-נכנס-לשימוש-מבצעי-אמצעי-לחימה-חדשים-מובצעו-רצועת-עזה-מלחמה-נגב-7-אמרל-עידו-טילי-כתף-חולית-יתד-נגמש-איתן-כוונת-פגיון-מיירט-חץ-3-טייפון-פצמר-עוקץ-פלדה/\|30 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הפעיל באופן נרחב [[צליפה בצה"ל\|צלפים]] שהיו חמושים ב-[[רמינגטון M24\|M24 צה"לי משודרג]], [[ברק (רובה)\|ברק 338]], [[בארט MRAD]] ו[[בארט REC10]] המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים ב[[צליפה\|ירי מדויק]].{{הערה\|שם=צלפים-שי-לוי-1}} יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|ארנולד נטייב\|היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה\|news/israel/Article-1056089\|30 בנובמבר 2023}}}} במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "[[בארי (כלי רכב)\|בארי]]". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב ב[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"[[פנדה (דחפור D9T)\|פנדה]]" – דחפור D9 [[רובוט צבאי\|רובוטי]] [[כלי רכב בלתי מאויש\|נשלט מרחוק]].{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|נגמ"ש בשלט רחוק, D-9 בלי נהג ורחפן יורה: אלה הכלים הלא-מאוישים של צה"ל בעזה\|news/article/r1918ab2t\|24 בפברואר 2024}}.}} ב[[קרב רפיח (2024)\|קרב ברפיח]] עשה צה"ל שימוש ב[[נגמ"ש]]י [[M-113]] [[כלי רכב בלתי מאויש\|נשלטים מרחוק]], שהיו חמושים ב[[רקטת כתף\|רקטות]] ובמצלמות תצפית 360 מעלות. הנגמ"שים משמשים כ[[חימוש משוטט]], ל[[סיור]] ו[[תצפית (צבא)\|תצפית]] וכן למשימות [[לוגיסטיקה\|לוגיסטיות]].{{הערה\|{{גלובס\|דין שמואל אלמס\|"טקטיקה ששימשה בעיראק": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח\|1001480223\|2 ביוני 2024}}}} בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, נאלץ צה"ל להשמיש מחדש טנקי [[מרכבה סימן 3]], על מנת שיסייעו במגננה תוך פינוי אמל"ח מתקדם יותר ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת [[יחידת עוף החול]]. במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[טיל נגד טילים\|מערכות ההגנה האווירית]] "[[חץ 2]]" ו"[[חץ 3]]": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל [[הים האדום]] [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]] מ[[תימן]] וב־4 בנובמבר יירט [[רקטת קרקע-קרקע]] מדגם [[עיאש 250]] ששיגר חמאס מ[[רצועת עזה]] לעבר [[אילת]];{{הערה\|שם=חץ-2\|{{ynet\|יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי\|חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ {{!}} תיעוד\|news/article/rkw4tj4mp\|4 בנובמבר 2023}}}} ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ ל[[אטמוספירה]] טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.{{הערה\|שם=נשק-צהל-1}} לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב ב[[כיפת ברזל]] ו[[קלע דוד]] ליירוט [[רקטות ארטילריות]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים עוינים. ב-8 באפריל [[2024]] מערכת [[כיפה ימית]] על גבי [[סער 6]] רשמה יירוט בכורה כשהפילה [[כטב"ם]] ליד [[אילת]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|מנחם הלפגוט\|לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית"\|חשש-לחדירת-כלי-טיס-עוין-באילת\|8 באפריל 2024}}.}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית"\|191363\|9 באפריל 2024}}.}}{{הערה\|{{יוטיוב\|W7zx-Oj_sIM\|שם=מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל\|אורך=04:31\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=10 באפריל 2024}}.}} [[חיל האוויר הישראלי]] הפעיל את כל [[טייסת\|טייסות]] ה[[מטוס קרב\|קרב]], טייסות ה[[מסוק]]ים וטייסות ה[[כטמ"ם]] לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי [[מקדונל דאגלס F-15 איגל\|F-15]] (רעם ובז), מטוסי [[F-35I אדיר]] ו-[[F-16]] לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך [[מסוק קרב\|מסוקי הקרב]] הפעיל את כל מסוקי ה-[[AH-64 אפאצ'י]] במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. [[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר]] ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין רבות מספור. על פי הערכות של עיתונאים השתמשה ישראל לראשונה בטיל מסוג [[אנקור כחול]] ב[[התקיפה הישראלית באיראן (2024)\|תקיפתה באיראן]] בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.{{דרוש מקור}} === הגנה אווירית === במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד [[מערך ההגנה האווירית]] בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון. במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.{{הערה\|שם=ynetnvma\|{{ynet\|יואב זיתון\|פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון\|news/article/bksltnvma\|5 בנובמבר 2023}}}} [[קובץ:חודש-של-לחימה.webp\|ממוזער\|נתוני היירוט בחודש הראשון למלחמה כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל]] עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 100–150 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9,500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה. במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.{{הערה\|שם=ynetnvma}} לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות [[כיפת ברזל]], [[MIM-104 פטריוט\|יהלום (פטריוט)]], [[חץ (מערכת נגד טילים)\|חץ]], [[קלע דוד]] (שרביט קסמים){{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מאחורי הרגעים בהם לראשונה - כל מערך ההגנה האווירית יירט\|159249\|5 בדצמבר 2023}}}} ו[[כיפת מגן]] (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|מבוססת על כיפת ברזל, מיועדת להגן גם על האסדות: תיעוד מהיירוט הראשון של "כיפה ימית"\|news/article/rk0xqvzxc\|9 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|מוצבת על ספינה ומיירטת מטרות חשודות: זאת כיפת ברזל הימית\|ae5266ca021ce81026\|news-military/2024_q2\|9 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{וואלה\|אודי עציון\|חסכונית וניידת: ההברקה מאחורי כיפה ימית שהוכיחה את עצמה\|3656856\|9 באפריל 2024}}}} לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים. לראשונה בהיסטוריה, ספינות יירוט אמריקניות נפרסו ב[[הים התיכון\|ים התיכון]] וב[[ים סוף\|ים האדום]] לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות [[פיקוד מרכז של ארצות הברית\|פיקוד מרכז (סנטקו"ם)]] של [[צבא ארצות הברית]]. מערכת ה"[[חץ (מערכת נגד טילים)\|חץ]]" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי [[חץ 2]] ו[[חץ 3]], כולל יירוטים של [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]] מחוץ ל[[אטמוספירה]]. הפעילות הגיעה לשיא ב[[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|תקיפה האיראנית על ישראל]] ב-13 ו-14 באפריל [[2024]], שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם\|כטב"מים]] רבים שלראשונה שוגרו מאדמת [[איראן]]. מערכות ההגנה האווירית הישראליות יחד עם הקואליציה הבין-לאומית אשר נבנתה בהובלת [[ארצות הברית]] רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בתולדות הלוחמה האווירית. ב-30 באפריל 2024, הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר\|194532\|30 באפריל 2024}}}} ב-21 במאי 2024, הודיע צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 [[מערך ההגנה האווירית\|במערך ההגנ"א]] כגדוד "[[כיפת ברזל]]" נוסף לאור הצורך המבצעי לחַלק את מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|התקיים טקס הקמת גדוד 139 של מערך ההגנה האווירית\|202737\|21 במאי 2024}}}} === מפקדי צה"ל במלחמה === <!--[[קובץ:Herzi Halevi RAV ALUF.jpg\|ממוזער\|250px\|רא"ל [[הרצי הלוי]], ה[[רמטכ"ל]] של [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]--> {\| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" align="center" ! colspan="2" \|מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל \|- !{{רווח קשיח\|18}}תפקיד{{רווח קשיח\|18}} !{{רווח קשיח\|8}}שם{{רווח קשיח\|8}} \|- \|{{דגל\|הרמטכ"ל}} [[ראש המטה הכללי]] \|רא"ל [[הרצי הלוי]] \|- \|{{דגל\|צה"ל}} [[סגן הרמטכ"ל]] \|אלוף [[אמיר ברעם]] \|- \|{{סמל\|זרוע היבשה}} מפקד [[זרוע היבשה]] \|אלוף [[תמיר ידעי]] \|- \|{{סמל\|חיל האוויר הישראלי}} מפקד [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] \|אלוף [[תומר בר]] \|- \|{{סמל\|חיל הים הישראלי}} מפקד [[חיל הים הישראלי\|חיל הים]] \|אלוף [[דוד סער סלמה]] \|- \|{{סמל\|אגף המבצעים}} ראש [[אגף המבצעים]] \|אלוף [[עודד בסיוק]] \|- \|{{סמל\|אגף המודיעין}} ראש [[אגף המודיעין]] \|אלוף [[אהרון חליוה]]. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב"\|news/article/bjqygkx11a\|22 באפריל 2024}}}} \|- \|{{סמל\|אגף התכנון}} ראש [[אגף התכנון]] \|אלוף [[אייל הראל]] \|- \|{{סמל\|אגף התקשוב}} ראש [[אגף התקשוב]] \|אלוף [[ערן ניב]] \|- \|{{סמל\|אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי}} ראש [[אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי\|אגף אסטרטגיה]] \|אלוף [[אליעזר טולדנו]] \|- \|{{סמל\|אגף כוח אדם}} ראש [[אגף כוח האדם\|אגף כוח אדם]] \|אלוף [[יניב עשור]] \|- \|{{סמל\|אט"ל}} ראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]] \|אלוף [[מישל ינקו]] \|- \|{{סמל\|פיקוד הצפון}} מפקד [[פיקוד הצפון]] \|אלוף [[אורי גורדין]] \|- \|{{סמל\|פיקוד המרכז}} מפקד [[פיקוד המרכז]] \|אלוף [[יהודה פוקס (קצין)\|יהודה פוקס]]. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על כוונתו לפרוש מצה"ל באוגוסט אותה שנה{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הודיע לרמטכ"ל: אפרוש מצה"ל באוגוסט {{!}} פרסום ראשון\|news/article/bk3lpkvbc\|22 באפריל 2024}}\|כיוון=שמאל}} \|- \|{{סמל\|פיקוד הדרום}} מפקד [[פיקוד הדרום]] \|אלוף [[ירון פינקלמן]] \|- \|{{סמל\|פיקוד העורף}} מפקד [[פיקוד העורף]] \|אלוף [[רפי מילוא]] \|- \|{{סמל\|מתאם פעולות הממשלה בשטחים}} [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]] \|אלוף [[רסאן עליאן]] \|- \|{{סמל\|משרד ראש הממשלה}} [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה\|המזכיר הצבאי לראש הממשלה]] \|אלוף [[אבי גיל (קצין)\|אבי גיל]], אלוף [[רומן גופמן]] \|- \|{{סמל\|משרד הביטחון}} [[המזכיר הצבאי של שר הביטחון]] \|תא"ל [[גיא מרקיזנו]] \|- \|{{סמל\|דובר צה"ל}} [[דובר צה"ל]] \|תא"ל [[דניאל הגרי]] \|- \|{{סמל\|מערך ההגנה האווירית}} מפקד [[מערך ההגנה האווירית]] \|תא"ל [[גלעד בירן]] \|- \|{{סמל\|חיל הרפואה}} [[קצין רפואה ראשי]] \|תא"ל [[אלון גלזברג]] \|- \|{{סמל\|חיל התותחנים}} [[חיל התותחנים הישראלי\|קצין תותחנים ראשי]] \|תא"ל [[יאיר נתנס]] \|- \|{{סמל\|חיל ההנדסה הקרבית\|33}} [[חיל ההנדסה הקרבית\|קצין הנדסה ראשי]] \|תא"ל [[עידו מזרחי]], תא"ל [[יואב טורחאנסקי]] \|- \|{{סמל\|חיל השריון}} [[קצין שריון ראשי]] \|תא"ל [[הישאם אבראהים]], תא"ל [[אוהד מאור]] \|- \|{{סמל\|חיל הרגלים הישראלי}} [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] \|תא"ל [[ערן אוליאל]] \|- \| {{סמל\|חיל הגנת הגבולות}} מפקד [[חיל הגנת הגבולות]] \| תא"ל [[אליעד מאור]] \|- \|{{סמל\|אוגדת עזה}} מפקד [[אוגדת עזה]] \|תא"ל [[אבי רוזנפלד]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הגליל}} מפקד [[עוצבת הגליל]] \|תא"ל [[שי קלפר]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הבשן}} מפקד [[עוצבת הבשן\|אוגדת הגולן]] \|תא"ל [[ציון רצון]] \|- \|{{סמל\|אוגדת איו"ש}} מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון\|אוגדת יהודה ושומרון]] \|תא"ל [[אבי בלוט]], תא"ל [[יקי דולף]] \|- \|{{סמל\|עוצבת האש}} מפקד [[עוצבת האש]] \|תא"ל [[דן גולדפוס]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הבזק}} מפקד [[עוצבת הבזק]] \|תא"ל [[ברק חירם]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הפלדה}} מפקד [[עוצבת הפלדה]] \|תא"ל [[יצחק כהן (קצין)\|איציק כהן]] \|- \|{{סמל\|עוצבת געש}} מפקד [[עוצבת געש]] \|תא"ל [[דדו בר כליפא]] \|- \|{{סמל\|עוצבת אדום}} מפקד [[עוצבת אדום]] \|תא"ל [[איתמר בן חיים]] \|- \|{{סמל\|עוצבת סיני}} מפקד [[עוצבת סיני]] \|תא"ל [[מורן עומר]] \|- \|{{סמל\|עוצבת המפץ}} מפקד [[עוצבת המפץ]] \|תא"ל [[ישראל שומר]], תא"ל [[עמית פישר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת עוז}} מפקד [[חטיבת עוז]] \|אל"ם [[עומר כהן (קצין חי"ר)\|עומר כהן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הצנחנים}} מפקד [[חטיבת הצנחנים]] \|אל"ם [[עמי ביטון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת גולני}} מפקד [[חטיבת גולני]] \|אל"ם [[יאיר פלאי]], אל"ם [[עדי גנון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הנח"ל}} מפקד [[חטיבת הנח"ל]] \|אל"ם [[יהונתן שטיינברג]] נהרג והוחלף באל"ם [[יאיר צוקרמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת גבעתי}} מפקד [[חטיבת גבעתי]] \|אל"ם [[לירון בטיטו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת כפיר}} מפקד [[חטיבת כפיר]] \|אל"ם [[יניב בארוט]] \|- \|{{סמל\|היחידה הרב-ממדית}} מפקד [[היחידה הרב-ממדית\|היחידה הרב־ממדית]] \|אל"ם [[רועי לוי (קצין)\|רועי לוי]] נהרג והוחלף באל"ם [[דביר חבר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 7}} מפקד [[חטיבה 7]] \|אל"ם [[אלעד צורי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 188}} מפקד [[חטיבה 188]] \|אל"ם [[אור וולוז'ינסקי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 401}} מפקד [[חטיבה 401]] \|אל"ם [[בני אהרון]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 460}} מפקד [[חטיבה 460]] \|אל"ם [[דביר אדרי]] \|- \|{{סמל\|עוצבת עמוד האש}} מפקד [[חטיבת האש 215]] \|אל"ם [[אהוד ביבי]] \|- \|{{סמל\|חטיבת האש}} מפקד [[חטיבת האש 282]] \|אל"ם [[נעם סובל]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 261}} מפקד [[חטיבה 261]] \|אל"ם [[יהודה ואך]] \|- \|{{סמל\|חטיבת ביסלמ"ח}} מפקד [[חטיבת ביסלמ"ח]] \|אל"ם [[ישראל פרידלר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הגפן}} מפקד [[חטיבת הגפן\|החטיבה הצפונית]] \|אל"ם [[חיים כהן (גבעתי)\|חיים כהן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת קטיף}} מפקד [[חטיבת קטיף\|החטיבה הדרומית]] \|אל"ם [[אסף חממי]] נהרג והוחלף באל"ם [[טל אשור]] \|- \|{{סמל\|חטיבת פארן}} מפקד [[חטיבת פארן]] \|אל"ם [[שמר רביב]] \|- \|{{סמל\|עוצבת ברעם}} מפקד [[עוצבת ברעם\|חטיבת ברעם]] \|אל"ם [[אורי דאובה]] \|- \|{{סמל\|עוצבת חירם}} מפקד [[עוצבת חירם\|חטיבת חירם]] \|אל"ם [[אבי מרציאנו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת מנשה}} מפקד [[חטיבת מנשה]] \|אל"ם [[איוב כיוף]] \|- \|{{סמל\|חטיבת שומרון}} מפקד [[חטיבת שומרון]] \|אל"ם [[שמעון סיסו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אפרים}} מפקד [[חטיבת אפרים]] \|אל"ם [[נתנאל שמכה]] \|- \|{{סמל\|חטיבת בנימין}} מפקד [[חטיבת בנימין]] \|אל"ם [[לירון ביטון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת יהודה}} מפקד [[חטיבת יהודה]] \|אל"ם [[ישי רוזיליו\|ישי רוזליו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת החילוץ וההדרכה}} מפקד [[חטיבת החילוץ וההדרכה\|חטיבת החילוץ]] \|אל"ם [[אלעד אדרי]] \|- \|[[קובץ:לוגו חטיבת דניאל שקוף.png\|22px]] מפקד [[חטיבת דניאל]] \|אל"ם (במיל') [[שילה אדלר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הנגב}} מפקד [[חטיבת הנגב]] \|אל"ם [[עברי אלבז]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הראל}} מפקד [[חטיבת הראל]] \|אל"ם [[איתמר מיכאלי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 14}} מפקד [[חטיבת המחץ]] \|אל"ם [[טל אלקובי]] \|- \|[[קובץ:JerusalemBrigade.png\|22px]] מפקד [[חטיבת ירושלים]] \|אל"ם [[נתאי עוקשי]] \|- \|{{סמל\|עוצבת חצי האש}} מפקד [[עוצבת חצי האש]] \|אל"ם [[עידו קס]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 55}} מפקד [[חטיבה 55]] \|אל"ם [[עודד זימן]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 646}} מפקד [[עוצבת שועלי מרום]] \|אל"ם [[אלעד שושן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת יפתח}} מפקד [[חטיבת יפתח]] \|אל"ם [[נדב מייסלס]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 5}} מפקד [[עוצבת השרון\|חטיבת השרון]] \|אל"ם [[טל קוריצקי]] \|- \|[[קובץ:Etzioni-hativa-6 -NewBrigada.png\|22px]] מפקד [[חטיבת עציוני]] \|אל"ם [[איתן גלעד]] \|- \|[[קובץ:Adirimlogo.png\|22px]] מפקד [[עוצבת אדירים]] \|אל"ם [[עידן קרפל]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 226}} מפקד [[חטיבה 226\|חטיבת הנשר]] \|אל"ם [[רן פרידמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אלכסנדרוני}} מפקד [[חטיבת אלכסנדרוני]] \|אל"ם [[גיל ורנר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 8}} מפקד [[חטיבת הזקן]] \|אל"ם [[ראדי עזמה]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הגולן}} מפקד [[עוצבת הגולן\|חטיבת הגולן]] \|אל"ם [[נתנאל לסרי]] \|- \|[[קובץ:HermonBrigade.png\|22px]] מפקד [[חטיבת החרמון]] (עד להחלפה עם חטיבת ההרים) \|אל"ם [[אבינועם אמונה]] \|- \|מפקד [[חטיבת ההרים]] \|אל"ם [[לירון אפלמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת קרייתי}} מפקד [[חטיבת קרייתי]] \|אל"ם [[מיקי שרביט]] \|- \|{{סמל\|חטיבת כרמלי}} מפקד [[חטיבת כרמלי]] \|אל"ם [[עמרי רוזנקרנץ]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אגרוף הברזל}} מפקד [[חטיבת אגרוף הברזל\|חטיבת האגרוף]] \|אל"ם [[יואב שניידר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 179}} מפקד [[עוצבת ראם\|חטיבת ראם]] \|אל"ם [[יצחק אלפסי (קצין)\|איציק אלפסי]] \|} == טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות" == ===ארגוני הטרור ברצועת עזה=== אחרי [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על [[עוטף עזה]], [[השפלה]] ו[[גוש דן]]. מולם השתמשה ישראל ב[[כיפת ברזל]]. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת [[עיאש 250]] לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי [[קלע דוד]]. ב־[[4 בנובמבר]] שיגר רקטת עיאש 250 לעבר [[אילת]], אך היא יורטה בידי מערכת [[חץ 2]].{{הערה\|שם=חץ-2}} חמאס פיתח רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה]].{{הערה\|{{גלובס\|אסף גלעד\|איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה\|1001461391\|1 בנובמבר 2023}}}} כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ב[[רקטה נגד טנקים\|רקטות נ"ט]] (לרוב מדגם [[RPG-7]]) ו[[טיל נגד טנקים\|טילי נ"ט]] (לרוב מדגם [[קורנט (טיל)\|קורנט]]) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "[[מעיל רוח (מערכת נשק)\|מעיל רוח]]" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.{{הערה\|{{TheMarker\|עודד ירון\|כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה\|0000018b-ae43-dea2-a9bf-fedf69440000\|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=ynet0ma}} בישראל פותחו כלים ל[[לוחמת מנהרות]] ובפרט להריסתן של מנהרות.{{הערה\|{{גלובס\|רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד [[The Wall Street Journal]]\|רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות\|1001462784\|19 בנובמבר 2023}}}} חמאס החל להשתמש ב[[רחפן\|רחפנים]] לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.{{הערה\|שם=ynet0ma}} מחבלי חמאס השתמשו רבות במגוון [[רובה סער\|רובי סער]], הן רובי קלשניקוב למיניהם ([[AK-47]] ו-[[AK-74]]), הן רובים סיניים מדגמי [[AK-56]] {{אנ\|Type_56_assault_rifle}} ו[[נורינקו QC]] {{אנ\|Norinco CQ}} (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-[[M16]] האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת ה[[נוח'בה]] והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-[[RPG-7]] והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר. ==== שימוש באזרחים בשטח לחימה ==== {{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[שימוש במגן אנושי בידי חמאס#מלחמת חרבות ברזל (2023)\|שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל]]}} לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כ[[מגן אנושי]], כולל [[בית חולים\|בתי חולים]] ובפרט ב[[בית החולים שיפא]], שבו הוחזקו [[בן ערובה\|חטופים]] ומתחתיו נחשפה רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] של חמאס. גם בבתי החולים [[בית החולים רנתיסי\|רנתיסי]] ו[[בית החולים כמאל עדואן\|כמאל עדואן]] נחשפו תשתיות טרור רבות. [[אמצעי לחימה]] ו[[תחמושת]], כולל [[רקטות ארטילריות]], הוסתרו מתחת ל[[מיטה\|מיטות]] [[ילדים]], ב[[גן ילדים\|גני ילדים]] וב[[בית ספר\|בתי ספר]] ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד ל[[מסגד]]ים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של [[אונר"א]] ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון. ===חזבאללה=== [[חזבאללה]] פעל ב[[גבול ישראל–לבנון]] וביצע ירי [[נק"ל]], [[צליפה\|צלפים]], [[טיל נגד טנקים\|נ"ט]] ו[[מרגמה\|מרגמות]] על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני [[תצפית (צבא)\|תצפית]] ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע [[פיגוע חדירה\|פיגועי חדירה]], [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[פיגוע ירי\|ירי]] נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע [[ירי תלול מסלול]] לעבר [[ערי ישראל\|ערים]] ו[[יישוב]]ים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות [[ארטילריה רקטית\|הירי הרקטי]] לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת [[כטב"ם מתאבד\|כטב"מים מתאבדים]] לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי [[קורנט (טיל)\|קורנט EM]] שלהם טווח של 10 [[ק"מ]] וטילי [[אלמאס (טיל)\|אלמאס 3]] שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר [[צה"ל]] את [[סיכול ממוקד\|הסיכולים הממוקדים]] נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של [[כוח רדואן]], והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים [[איראן\|איראנים]]. ===חות'ים=== ה[[חות'ים]] נמצאים ב[[תימן]], מרחק של למעלה מאלף [[קילומטר]] מ[[ישראל]], דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו [[טיל]]ים ארוכי טווח כגון [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]], [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם מתאבד\|כטב"מים מתאבדים]] מתוצרת [[איראן\|איראנית]]. כולם יורטו בידי [[מערך ההגנה האווירית]] של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת [[אונייה\|אוניות אזרחיות]] בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית ב[[מבצע שומר השגשוג]], שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף. ===ארגוני טרור נוספים=== בנוסף ל[[טרור פלסטיני\|ארגוני הטרור הפלסטיניים]], [[חזבאללה]] וה[[חות'ים]], ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים [[אמל]], [[אל-חשד א-שעבי]] ו[[גדודי חזבאללה]]. == היבטים בין־לאומיים == === תגובות בין־לאומיות === {{ערך מורחב\|תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:President Biden Delivers Remarks on the Terrorist Attacks in Israel - Oct 7, 2023.webm\|250px\|ממוזער\|הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר]] [[קובץ:The USS Dwight D. Eisenhower and USS USS Gerald R. Ford carrier strike groups in November 2023.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|נושאות מטוסים פורד אייזנהאואר במזרח הים התיכון בנובמבר 2023]] {{תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל - תקציר}} [[אנטוניו גוטרש\|מזכ"ל האו"ם]] גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".{{הערה\|{{הארץ\|בן סמואלס, יהונתן ליס\|מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש"\|0000018b-62ab-d230-a1bf-6bbb98360000\|24 באוקטובר 2023}}}} דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה. ===החלטות באו"ם=== [[החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם\|'''החלטה ES-10/21''']] של [[העצרת הכללית של האו"ם]] היא החלטת גינוי לפעולות [[ישראל]] במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"[[הפסקת אש]] [[הומניטריות\|הומניטרית]] מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו. ב־15 בנובמבר [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצביעה בעד [[החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם\|'''החלטה 2712''']] שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.{{הערה\|{{כאן\|שירז תקווה\|מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה\|610877\|15 בנובמבר 2023\|content}}}} עד אז נבלמו הצעות באמצעות [[וטו]] של [[רוסיה]] או של [[ארצות הברית]].{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו\|3622852\|15 בנובמבר 2023}}}} ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם [[אנטוניו גוטרש]] את [[פרק 15 של מגילת האומות המאוחדות\|סעיף 99 לאמנת האו"ם]] בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.{{הערה\|{{קישור כללי\|תאריך=2023-12-08\|כתובת=https://news.un.org/en/story/2023/12/1144562\|כותרת=US vetoes resolution on Gaza which called for ‘immediate humanitarian ceasefire’ {{!}} UN News\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2023-12-09\|אתר=news.un.org}}\|כיוון=שמאל}} ב-11 בינואר [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.{{הערה\|{{כאן\|איתמר מרגלית\|מועצת הביטחון של האו"ם: על החות'ים לחדול ממתקפותיהם בים האדום\|682174\|11 בינואר 2024}}}} ===בית הדין הפלילי הבין לאומי=== ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע ב[[בית הדין הפלילי הבין-לאומי]], [[כרים קאן]], כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר [[רעב המוני\|הרעבה]] – לראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]], ולשר הביטחון [[יואב גלנט]], ומנגד גם לראשי חמאס [[איסמעיל הניה]], [[יחיא סינוואר]] ו[[מוחמד דף]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|התובע הראשי בהאג: "ביקשתי צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, סינוואר, הנייה ודף"\|news/article/rjv4qooxa\|20 במאי 2024}}}} הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין.{{הערה\|{{חדשות 13\|אביעד גליקמן, נריה קראוס, גיל תמרי\|בלינקן: "נגבש תגובה הולמת להחלטת בית הדין בהאג"\|item/news/politics/state-policy/l6xky-904066068/\|21 במאי 2024}}}} [[צרפת]], [[ספרד]] ומדינות נוספות באירופה תמכו בבקשה להוצאת הצווים.{{הערה\|{{ynet\|ניצן גרידינגר, איתמר אייכנר, תמר שבק, פריז\|צרפת תומכת בהחלטת התובע מהאג ועקצה את ישראל: "הזהרנו" {{!}} ומי לצידנו? התגובות בעולם\|news/article/s15htwfq0\|21 במאי 2024}}}} ישראל, [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]], שאינן מכירות בבית הדין, ביקרו את הבקשה וכפרו בלגיטימיות שלה.{{הערה\|{{ynet\|דניאל אדלסון\|ארה"ב תוקפת את התובע בהאג: "השוואה מבישה בין ישראל לחמאס שמסכנת עסקה"\|news/article/h1aypgymr\|20 במאי 2024}}}} הקונגרס האמריקאי בתגובה אישר בתחילת יוני 2024 הצעת חוק להטלת סנקציות שונות על שופטי בית הדין הפלילי בהאג ובני משפחותיהם.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1104695\|כותרת=עומדים לצד ישראל: הקונגרס העביר הצעת חוק להטלת סנקציות על בית הדין בהאג\|אתר=מעריב\|תאריך=2024-06-05\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref> מדינות אחרות באירופה, כ[[גרמניה]], [[איטליה]] ו[[פולין]] מחו על ההשוואה בין ישראל הדמוקרטית לארגון הטרור חמאס, אך עקרונית תמכו בעצמאותו של בית המשפט.{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|תומכים או מגנים? המערב חלוק בדעותיו לגבי החלטת בית הדין בהאג\|news/world-news/other/article/15784400\|21 במאי 2024}}}} === בית הדין הבין-לאומי לצדק === {{הפניה לערך מורחב\|תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם}} נציגי דרום אפריקה הגישו בקשה לפתיחת הליך כנגד ישראל בגין רצח עם ב־29 בדצמבר [[2023]],{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר\|article/rjyiqk3wt\|29 בדצמבר 2023}}{{ש}}{{וואלה\|[[ברק רביד]]\|דרום אפריקה: לפתוח בהליך נגד ישראל על ביצוע רצח עם בעזה\|3632117\|29 בדצמבר 2023}}}} הדיונים הפומביים התקיימו ב[[ארמון השלום]] ב[[האג]], [[הולנד]], ב־11 וב־12 בינואר [[2024]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|גם בדרום אפריקה מאשרים: הדיונים בהאג - בחמישי ושישי הבאים\|article/ryfbf311006\|2 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{Cite web\|title=3 January press release\|url=https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240103-pre-01-00-en.pdf}}\|כיוון=שמאל}} ישראל יוצגה על ידי [[מלקולם שו]] כ[[פרקליט]]{{הערה\|{{כאן\|[[אבישי גרינצייג]] ו[[עמיחי שטיין]]\|מומחה בריטי למשפט בינ"ל: האיש שייצג את ישראל בהאג\|669384\|4 בינואר 2024}}\|שם=כ}} ו[[אהרן ברק]] ב[[מותב]] ה[[שופט]]ים.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[נטעאל בנדל]], [[שירית אביטן כהן]] ו[[יהודה שלזינגר]]\|באישור היועמ"שית ונתניהו: אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג\|news/geopolitics/article/15061663\|7 בינואר 2024}}\|שם=י}} הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את [[ג'ון דוגארד]] {{אנ\|John Dugard}}, [[ווהאן לואו]] {{אנ\|Vaughan Lowe}} ו[[טמבקה נגקוקאיטובי]] {{אנ\|Tembeka Ngcukaitobi}} כעורכי דין ואת [[דיקגאנג מוסנקה]] {{אנ\|Dikgang Moseneke}} כשופט [[אד הוק]].{{הערה\|{{Cite web\|last=רוריסנג קגוסאנה\|date=5 January 2024\|title=The ‘A-team’ lawyers representing South Africa at the world court against Israel\|url=https://www.timeslive.co.za/news/south-africa/2024-01-05-the-a-team-lawyers-representing-south-africa-at-the-world-court-against-israel/\|access-date=2024-01-10\|website=Times Live}}\|כיוון=שמאל}} ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על ה[[פלסטינים]], להעביר [[סיוע הומניטרי]] ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על [[הפסקת אש]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כותרת=The Court indicates provisional measures\|כתובת=https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240126-pre-01-00-en.pdf\|אתר=בית הדין הבין-לאומי בהאג\|תאריך=26 בינואר 2024}}\|שם=PM}}{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל\|article/hydyrg119a\|26 בינואר 2024}}{{ש}}{{ישראל היום\|נטעאל בנדל\|הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה\|news/law/article/15168755\|26 בינואר 2024}}\|שם=Y}} ב־10 במאי 2024 ביקשה דרום אפריקה מבית הדין להוציא [[צו מניעה\|צווי מניעה]] חדשים נגד ישראל בעקבות [[קרב רפיח (2024)\|הכניסה הקרקעית]] למזרח העיר [[רפיח]]. ===פעילות מדינית=== בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.{{הערה\|{{כאן\|איתמר מרגלית עמיחי שטיין\|ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת"\|614849\|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|\|הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה"\|a3d0cf1e15b2c81027\|news-world/2023_q4\|2 בדצמבר 2023}}}} בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי ל[[חוות שבעא]] שבהר דב ולצפון הכפר [[ע'ג'ר]].{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק\|804b1b88d0c2c81027\|news-diplomatic/2023_q4\|2 בדצמבר 2023}}}} פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה ל[[הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון]]. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה\|news/article/bjpxw7ast\|6 בדצמבר 2023}}}} באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מ[[הלשכה המדינית של חמאס]] החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם [[יחיא סנוואר]].{{הערה\|[https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-palestinian-rivals-conduct-talks-about-governing-postwar-gaza-3058fce6 Hamas Starts Planning for End of Gaza War], The Wall Street Journal, 20 December 2023\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|אבו מאזן ושאלת היום שאחרי - אלו התנאים שהציב לחמאס\|5f3ec148b051e81027\|news-military/2024_q1\|6 במרץ 2024}}}} בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני [[מוחמד אשתייה]] הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני [[מחמוד עבאס]]. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.{{הערה\|{{הארץ\|ג'קי חורי\|בעקבות הלחצים האמריקאיים, הממשלה הפלסטינית הודיעה על רפורמה כוללת ברשות\|0000018d-569c-d13a-a3cd-7eff979f0000\|29 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.inn.co.il/news/627697\|כותרת=ממשלת הרשות הפלסטינית אישרה תוכנית רפורמה\|אתר=www.inn.co.il\|תאריך_וידוא=2024-01-30}}}} בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת [[טכנוקרטיה\|טכנוקרטים]] שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|בעקבות לחץ ארה"ב, הממשלה הפלסטינית התפטרה: "נמשיך בעימות עם הכיבוש"\|news/article/rynm2hk3a\|26 בפברואר 2024}}}} במאי 2024, פורסם כי [[הרשות הפלסטינית]] ומדינות ערב קידמו תוכנית, שכונתה ה"חזון הערבי", לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון [[מדינה פלסטינית]]. התכנית נדחתה על הסף על ידי [[ארצות הברית]].{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|בלעדי: תוכנית "החזון הערבי", הסירוב האמריקני והכעס של אבו מאזן\|e880bf3b58a3f81027\|news-diplomatic/2024_q2\|3 במאי 2024}}}} ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי".{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|ביקורת בצה"ל בצל המבצע בג'באליה: "חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב"\|news/article/yokra13921247\|11 במאי 2024}}}} ב-15 במאי כינס שר הביטחון [[יואב גלנט\|גלנט]] מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה [[בנימין נתניהו\|נתניהו]] על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי [[בני גנץ]].{{הערה\|{{ynet\|יעל צ'כנובר\|גלנט בביקורת חריפה על נתניהו: יש מגמה מסוכנת לממשל צבאי ואזרחי ישראלי בעזה\|news/article/h1x11shfx0\|15 במאי 2024}}}} === סיוע ארצות הברית === {{ערך מורחב\|ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:231013-D-TT977-1591 (53255842595).jpg\|ממוזער\|270px\|מזכיר ההגנה האמריקאי [[לויד אוסטין]] (משמאל) נפגש ב[[בסיס נבטים]] עם מנכ"ל משרד הביטחון [[אייל זמיר (קצין)\|אייל זמיר]] (במרכז) וסגן הרמטכ"ל [[אמיר ברעם]] (מימין) כדי לדון במתן סיוע אמריקאי לישראל בעת המלחמה, 13 באוקטובר]] ב־8 באוקטובר אמר [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית\|מזכיר ההגנה האמריקאי]], [[לויד אוסטין]], שצבא ארצות הברית מקדם את [[נושאת מטוסים\|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, [[תחמושת]] ו[[אספקה]] צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר [[15 באוקטובר]] הודיעה [[ארצות הברית]] על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים [[דווייט אייזנהאואר (CVN-69)\|דווייט אייזנהאואר]]. עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 [[מטוס תובלה\|מטוסי תובלה]] עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף [[טונה (מסה)\|טונות]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|עכשיו 14 צבא וביטחון\|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל\|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-45-נחת-בי\|20 באוקטובר 2023}}}} ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 [[טונה (מסה)\|טונות]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|דביר אריאלי\|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל\|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-200-נחת-בי\|6 בדצמבר 2023}}}} ארצות הברית שלחה לישראל חימוש וציוד צבאי נוסף גם באמצעות מספר אניות מטען.{{הערה\|{{הארץ\|אבי שרף\|רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל\|0000018e-1947-d7d3-abce-79ef48310000\|7 במרץ 2024}}}} ציוד צבאי נוסף במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע [[טייסת\|טייסות]] של [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] מדגמי [[F-35]],{{כ}} [[F-15]],{{כ}} [[F-16]] ו-[[A-10]]. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי [[צוללת גרעינית\|הצוללת הגרעינית]] [[פלורידה (SSGN-728)\|פלורידה]] [[הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו\|מסדרת אוהיו]] הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג [[BGM-109 טומהוק\|טומהוק]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|אורי לורי\|צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ\|צוללת-גרעינית-אמריקנית-עם-154-טילי-טומהו\|6 בנובמבר 2023}}}} לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.{{הערה\|{{ynet\|\|ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30\|blogs/gazawar30eve\|5 בנובמבר 2023}}}} ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 [[חייל]]י [[חיל הנחתים של ארצות הברית\|מארינס]] אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את [[לוטננט גנרל]] [[ג'יימס פ. גלין]] בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.{{הערה\|[https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804 Gaza ground attack: US Lt. Gen. James Glynn who will advise Israel on urban warfare], editorji.com, 24 October 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הסכם נשק דרמטי בין ארצות הברית לישראל במהלך המלחמה {{!}} פרסום ראשון\|7743c7825a14d81026\|news-military/2024_q1\|25 בינואר 2024}}}} הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי, ליאור בן ארי\|4 פעילי חיזבאללה נהרגו בסדרת הפצצות בגבול סוריה-עיראק. הערכה: ישראל אחראית\|news/article/r1qkf8pvp\|30 בדצמבר 2023}}}} בעקבות ריבוי תקיפות ה[[חות'ים]] על ספינות סוחר ב[[הים האדום\|ים האדום]] ובעיקר באזור [[באב אל-מנדב]], הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. 5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 ב[[גבול ירדן–סוריה]] שם נפצעו עוד כ-40 חיילים. ==== ביקור נשיא ארצות הברית בישראל ==== {{הפניה לערך מורחב\|ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור תמיכה במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:President Joe Biden meets with Prime Minister Benjamin Netanyahu.jpg\|ממוזער\|270px\|[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] עם [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] בביקורו בישראל בעיצומה של המלחמה, מלון דייוויד קמפינסקי תל אביב, [[18 באוקטובר]] [[2023]]]] ב־18 באוקטובר [[2023]] בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ו ביידן]]. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל. הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של [[חמאס]] והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס ל[[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי\|פיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי]] אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.{{הערה\|{{יוטיוב\|l_71fSK7mUk\|שם=הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל"\|אורך=03:38\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=18 באוקטובר 2023}}}} בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת ה[[ישראלים]], ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז [[השואה]] וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.{{הערה\|{{יוטיוב\|qzLqZgiOKf8\|שם=ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד "\|אורך=15:30\|ערוץ=עכשיו 14}}}}<!-- אם אפשר, אנא צרפו תמלול של הנאום בוויקיטקסט כמו שנעשה עם נאומים קודמים של נשיאי ארצות הברית --> בנוסף, ביידן הבטיח [[סיוע צבאי]] וכלכלי חסר תקדים של עשרה [[מיליארד]] [[דולר אמריקאי\|דולר]] שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל\|news/military/Article-1046357\|20 באוקטובר 2023}}}} ==== מזח ימי אמריקאי לשם הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה ==== {{ערך מורחב\|המזח האמריקאי בעזה}} ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של [[מזח]] צף לחופי העיר [[עזה]], במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי [[רצועת עזה]] בעקבות [[המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|המשבר ההומניטרי ברצועת עזה]] שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה. ב-11 במאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי ניתן להניח שישראל השתמשה בנשק מתוצרת ארצות הברית במקרים ש"אינם תואמים" את המחויבויות הבינלאומיות שלה. בדוח נכתב כי ישראל החלה בתהליך של חיפוש אחר גורמים האחראים להפרות אפשריות של החוק. בדוח נטען כי ישראל שיתפה את ארצות הברית במידע חלקי בלבד באשר ליישום חוקי המלחמה במערכה בעזה ובחזיתות אחרות. בשל כך, לארצות הברית היה חסר מידע על מקרים ספציפיים של הפרת החוק הבינלאומי. הדוח לא קבע כי ישראל הפרה את החוק, אך הציג ממצאים על הפרות אפשריות של כללי השימוש בנשק מתוצרת ארצות הברית.. הדוח מציין כי ישראל מנהלת את המלחמה בעזה תוך אתגרים יוצאי דופן, אשר נובעים מכך שחמאס מסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית. כמו כן, על פי הדו"ח ישראל לא עשתה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה. בדוח נכתב כי "איננו מעריכים כרגע שממשלת ישראל אוסרת או מגבילה מעבר של סיוע הומניטרי אמריקני. זו הערכה מתמשכת ונוסיף לעקוב אחר המצב".{{הערה\|{{ynet\|דניאל אדלסון\|הדוח החריף ביותר: "ישראל כנראה השתמשה בנשק אמריקני בניגוד לחוק"\|news/article/b1800ozhga\|10 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{הארץ\|בן סמואלס\|ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי, אך לא נמנע ממנה סיוע צבאי\|0000018f-64c1-d9a0-a38f-ece7db510000\|11 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{כאן\|נתן גוטמן\|ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה\|747803\|11 במאי 2024}}}} === אנטי-ציונות, אנטישמיות והשפעה על יהודים בתפוצות === {{הפניה לערך מורחב\|אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל}} עם תחילת הקרבות החלה התעוררות [[האנטישמיות החדשה\|אנטישמית]] של הפגנות נגד ישראל, [[ונדליזם\|השחתה]], [[אלימות]], עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.{{הערה\|{{כאן\|דקלה אהרן שפרן\|"נרצח כי הוא יהודי": זעזוע לאחר מותו של פול וקסלר בארה"ב\|598908\|7 בנובמבר 2023}}}} מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.{{הערה\|{{ישראל היום\|אסף גולן\|מדאיג: עלייה דרמטית של 500 אחוז באנטישמיות בעולם מתחילת מלחמת חרבות ברזל\|judaism/judaism-news/article/14767393\|30 באוקטובר 2023}}}} יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|"אגרופים ובעיטות": חרדים הותקפו בפלטבוש\|621130\|26 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{סרוגים\|לירן וינשטיין\|אברהם פריד: "רואים את השנאה ברחוב, יש פחד"\|863530-אברהם-פריד-רואים-את-השנאה-ברחוב-יש-פחד\|13 בנובמבר 2023}}}} בנובמבר מסרה [[הליגה נגד השמצה]] כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־[[טוויטר\|X]], ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.{{הערה\|{{ynet\|\|סשה ברון כהן וכוכבים יהודים נזפו בבכירי טיקטוק: "יוצרת תנועה אנטישמית"\|entertainment/article/bjpska446\|17 בנובמבר 2023}}}} אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.{{הערה\|{{ynet\|יניב פוהורילס, איתמר אייכנר\|אין מקום בטוח: המתקפה העולמית נגד היהודים\|judaism/article/bytddmlm6\|7 בנובמבר 2023}}}} [[אנטישמיות]] זו גרמה להגברת הביקוש ל[[עלייה לארץ ישראל\|עלייה]] לארץ.{{הערה\|{{ישראל היום\|אריאל כהנא\|בעקבות גל האנטישמיות בעולם: זינוק משמעותי בביקוש לעלייה לארץ ממדינות מערביות\|news/geopolitics/article/14818769\|13 בנובמבר 2023}}}} נוסף להפגנות,{{הערה\|{{ynet\|ynet\|סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון\|news/article/h1fygj6xp\|11 בנובמבר 2023}}}} למדיה החברתית{{הערה\|{{ynet\|ynet\|אחרי שהפך לטרנדי בטיקטוק, "הגרדיאן" הסיר את מכתבו של אוסמה בן לאדן\|entertainment/article/bka11romnt\|16 בנובמבר 2023}}}} ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|שוב אנטישמיות ב-BBC: העובדים הונחו שלא להשתתף בצעדה נגד שנאת יהודים\|news/world-news/europe/article/14861818\|24 בנובמבר 2023}}}} גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://news.xoox.co.il/item_4658616.htm\|כותרת=בלב ארה"ב: תלשו וקרעו את תמונות החטופים בעזה\|אתר=news.xoox.co.il\|תאריך_וידוא=2023-11-26}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|אלחנן שפייזר\|נשיאות אוניברסיטאות בארה"ב: קריאות ל"רצח עם ביהודים" לא מפירות את הכללים\|news/705797\|6 בדצמבר 2023}}}} נשיא [[הטכניון]] פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)\|אורי סיון]] אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, [[סטודנט]]ים ו[[חוקר]]ים [[יהודים]] ו[[ישראלים]] רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי אלמקייס\|בשל האנטישמיות: הטכניון יוזם "מפלט אקדמי" לסטודנטים וחוקרים מהעולם\|news/697171\|15 בנובמבר 2023}}}} ב[[ספקס]] שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|תוניסיה: חצר בית כנסת הוצתה בעיר ספקס\|judaism/article/sywypv926\|26 בפברואר 2024}}}} ===התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל=== על רקע המלחמה המתמשכת חלה התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל. התדרדרות זו כללה הכרה של [[ספרד]], [[נורווגיה]] ו[[אירלנד]] ב[[מדינה פלסטינית]],{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|משבר מדיני: ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו יחד במדינה פלסטינית\|news/article/b1rakgomc\|22 במאי 2024}}}} החלטה של [[אוניברסיטה\|אוניברסיטאות]] בעולם לנתק את קשריהן עם אוניברסיטאות בישראל,{{הערה\|{{כלכליסט\|שחר אילן\|חרם אקדמי ראשון: אוניברסיטה בנורבגיה מקפיאה חילופי הסטודנטים עם ישראל\|local_news/article/syn0jeqj6\|14 בפברואר 2024}};{{ש}}{{גלובס\|אסף אוני\|בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה\|1001478800\|15 במאי 2024}};{{ש}}{{TheMarker\|אבי בר-אלי\|"החרם פשט באיטליה, בלגיה והולנד", התריע השקף — אבל את מי זה מעניין?\|0000018f-e41b-d6de-a7df-f63b95dc0000\|20:27 • 04 ביוני 2024}}}} החלטה של [[ממשלת צרפת]] לאסור השתתפות של חברות ישראליות בתערוכת [[יורוסאטורי]] של [[תעשיית הנשק]],{{הערה\|{{TheMarker\|נמרוד הלפרן, רויטרס\|בגלל הפעולה ברפיח: צרפת ביטלה השתתפות חברות ישראליות בתערוכת נשק חשובה\|0000018f-ced9-d4da-a58f-ffd9a0220000\|31 במאי 2024\|מנויים=לא}}{{ש}}{{גלובס\|דין שמואל אלמס\|בעקבות הפעולה ברפיח: צרפת הרחיקה את ישראל מתערוכת נשק יוקרתית\|1001480218\|31 במאי 2024}}}} החלטה של רשת הקפה והכריכים הבריטית {{קישור שפה\|אנגלית\|Pret a Manger\|פרט א מנז'ה}} לבטל הסכם לפתיחת סניפים בישראל{{הערה\|{{mako\|ליאור באקאלו\|פוקס: Pret a Manger ביטלה את הגעתה לישראל - בגלל המלחמה\|216ef13f798df81027\|news-money/2024_q2\|2 ביוני 2024}}}} וחרם על [[יצוא]] מ[[טורקיה]] לישראל.{{הערה\|{{TheMarker\|סמי פרץ\|החרם על ישראל כבר כאן — ומתגבר; אבל לממשלה הנוכחית אין תשובות\|0000018f-d9ee-d5bc-a1bf-dffed0790000\|2 ביוני 2024}}}} == המערכה על דעת הקהל העולמית == {{הפניה לערך מורחב\|המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל}}[[קובץ:Shabbat Dinner table representing the hostages and missing people, The October 7 attack.jpg\|ממוזער\|שולחן "[[סעודות שבת\|סעודת השבת]]" ברחבת [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], עם יותר מ-200 [[כיסא]]ות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי ה[[חמאס]] ב[[רצועת עזה]]]] === ישראל === {{הפניה לערך מורחב\|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}} נשיא המדינה, [[יצחק הרצוג]], ציין כי "מאז [[השואה]] לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Isaac Herzog\|כותרת=Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World\|אתר=[[טיים (מגזין)\|Time]]\|תאריך=October 9, 2023\|כתובת=https://time.com/6321967/israel-president-isaac-herzog-hamas-attack/}} {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} רבים בישראל השוו את חמאס ל[[גרמניה הנאצית\|נאצים]]{{הערה\|{{0404א\|\|"זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" {{!}} השגריר ארדן בנאום באו"ם\|926619\|26 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{סרוגים\|\|בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס\|851140-בדיווח-האחרון-כך-עמית-סגל-כינה-את-מחבלי\|12 באוקטובר 2023}}}} ול[[המדינה האסלאמית\|דאעש]].{{הערה\|{{ערוץ7\|יוני קמפינסקי\|אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם"\|617925\|25 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{כלכליסט\|משה גורלי\|דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב\|local_news/article/bkqhbd5gp\|28 באוקטובר 2023}}}} דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו\|news/israel/Article-1047157\|24 באוקטובר 2023}}}} כש[[שגריר ישראל באומות המאוחדות]] הופיע עם [[טלאי צהוב]] לדיון ב[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]], הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת [[יד ושם]]{{הערה\|שם=הארץa3df\|{{הארץ\|אמיר תיבון\|כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה\|0000018b-85d4-df47-a3df-ffddea2e0000\|31 באוקטובר 2023}}}} אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו"\|news/article/hjlnf9afa\|31 באוקטובר 2023}}}} [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל\|העורף הישראלי]] מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ב[[רשת חברתית\|רשתות החברתיות]],{{הערה\|{{וואלה\|דוד ורטהיים\|ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים\|3615069\|10 באוקטובר 2023}}}} ואישים מפורסמים ו[[פוליטיקאי]] עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"\|news/article/bjvdwcb11a\|12 באוקטובר 2023}}}} [[ישראלים]] תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם. בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי: * [[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]], שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]], שאותה השווה ל[[נאצים]].{{הערה\|{{יוטיוב\|nb51udzHM9M\|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip\|אורך=00:49\|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב\|ejpJhwFF0w8\|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".\|אורך=11:16\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב\|5t8-K-IdNAg\|שם="Proportionality"\|אורך=00:46\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב\|wV62K66q44M\|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.\|אורך=03:17\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}} * [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל\|ערבי־ישראלי]], שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.{{הערה\|{{ynet\|אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, שרון כידון\|הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב"\|news/article/ryitxwhxp\|5 בנובמבר 2023}}}} * [[אלה קינן]], אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה [[בלוג]] העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־[[X (רשת חברתית)\|X]] (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ה[[האשטאג]] HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם [[דאעש\|דעאש]]) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.{{הערה\|{{יוטיוב\|LjU4TBQa6xU\|[[שאול אמסטרדמסקי]]\|שם=צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן\|קליפ=כן\|אורך=19:08\|תאריך=13 בנובמבר 2023}}}} * [[דני בולר]], מורה ויוצר תוכן ישראלי ב[[טיקטוק]], שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות. * צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC. * ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות. [[קובץ:SoI-War 23-10-28 IDF 07-01.webm\|ממוזער\|תמונה מאחד מסרטוני חקירת מחבל מכוח נוח'בה שהשתתף בטבח ב־7 באוקטובר. ישנם סרטונים רבים מסוג זה של מחבלים רבים המספרים ומתארים את הזוועות אשר נעשו לאזרחי ישראל, גברים, נשים, ילדים ותינוקות.]] מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע]] שפתחה את ה[[מלחמה]] נסגר [[משרד ההסברה]] ה[[ישראל]]י,{{הערה\|{{TheMarker\|אבי בר-אלי\|משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא)\|0000018b-5868-d2b2-addf-7e789f960000\|23 באוקטובר 2023}}}} וה[[שר]]ה העומדת בראשו, [[גלית דיסטל-אטבריאן]], צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".{{הערה\|{{כלכליסט\|צבי זרחיה\|גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור"\|local_news/article/s1e24crb6\|12 באוקטובר 2023}}}} מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות [[משרד החוץ]]{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/Units/media_and_public_affairs\|כותרת=דיפלומטיה ציבורית\|אתר=[[משרד החוץ]]}}}} ו[[משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות\|משרד התפוצות]]. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר מ[[שמות מספרים\|מיליארד]] חשיפות לתכני ההסברה שלו.{{הערה\|{{ynet\|רפאל קאהאן\|משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה\|digital/technews/article/bk1vf3cbt\|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ו[[דובר צה"ל]] מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף [[חקירה פלילית\|חקירות]] של ה[[טרור\|מחבלים]] שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.{{הערה\|{{0404א\|\|מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל {{!}} צפו\|925409\|23 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב\|news/685831\|23 באוקטובר 2023}}}} גם צה"ל וגם משרד החוץ [[צנזורה\|מצנזרים]] מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.{{הערה\|{{mako\|\|צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס\|04663507c7c5b81026\|news-world/2023_q4\|23 באוקטובר 2023}}}} ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו מ[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|שבי החמאס]] ונראו ב[[סרט קצר\|סרטון]] שפרסם [[חמאס]] לקראת שחרורן. בסרטון נצפו [[מחבלים פלסטינים\|מחבלי]] [[ארגון טרור\|ארגון הטרור]] מגישים לחטופות [[ממתק]]ים ו[[קפה]].{{הערה\|{{ynet\|נחום ברנע, אדיר ינקו\|החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי"\|news/article/sycmqdema\|23 באוקטובר 2023}}}} בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה ל[[רצועת עזה]], באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים ל[[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות הטרור]] אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים ב[[הקוראן\|קוראן]] ולא יעשו לנו רע".{{הערה\|{{וואלה\|אורי סלע, אלי אשכנזי\|יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד"\|3618150\|24 באוקטובר 2023}}}} היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".{{הערה\|{{mako\|רועי אבן\|"הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ\|98976a2f7b56b81027\|culture-articles\|25 באוקטובר 2023}}}} ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר [[s:דברי_ראש_הממשלה_נתניהו_בהצהרה_לתקשורת_הזרה_על_חרבות_ברזל\|הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה]]. ב־1 בנובמבר [[2023]] חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך [[חמאס]] גונב 1,000 [[ליטר]] של [[דלק]] מ[[בית חולים]].{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו\|news/article/b1pbmmg7p\|1 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|"תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה {{!}} האזינו\|news/military/Article-1049188\|1 בנובמבר 2023}}}} ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.{{הערה\|שם=הארץa3df}} ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה\|03cf42ee22acb81026\|news-military/6361323ddea5a810\|13 בנובמבר 2023}}}} {{מלחמת חרבות ברזל - חקירת מנהל בית החולים כמאל עדואן}} אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"שר הפצצות הגרעיניות": בעולם לא נשארו אדישים לדבריו של עמיחי אליהו\|news/israel/Article-1049919\|5 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|אלעד שמחיוף\|שתיקתם תגן עלינו\|41170015c96eb81027\|news-columns/2023_q4\|19 בנובמבר 2023}}}} עם הזמן, מסיבה זו ומסיבות נוספות, החלה הפכה באהדה ביחס לישראל וסבלנותן של מדיניות ידידותיות ביחס לממשלת נתניהו הצטמצמה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|מתמיכה והזדהות ב-7/10, לביקורת וגינויים: כך ישראל איבדה את הלגיטימציה מהעולם\|news/article/yokra13833260\|10 במרץ 2024}}.}} בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|סקרים בעולם: ישראל איבדה את כל התמיכה שקיבלה ב-7 באוקטובר\|news/article/bj6pczver\|10 באפריל 2024}}}} === חמאס === חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של [[משבר הומניטרי]] גדול ברצועה.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|"תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה {{!}} תיעוד\|714b6067911ab81026\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בנובמבר 2023}}}} כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/how-gaza-health-ministry-fakes-casualty-numbers\|הכותב= ABRAHAM WYNER\|כותרת=How the Gaza Ministry of Health Fakes Casualty Numbers}}\|כיוון=שמאל}} מנהיגים בחמאס אמרו בראיון ל[[ניו יורק טיימס]] כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.{{הערה\|{{ynet\|\|בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה\|news/article/hjjbyjymp\|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|[https://www.nytimes.com/2023/11/08/world/middleeast/hamas-israel-gaza-war.html Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War], ניו יורק טיימס {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ב־1 בנובמבר 2023 אמר [[ראזי חמד]], דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/article-771199\|כותרת='We will repeat October 7 again and again' - Hamas official\|אתר=The Jerusalem Post\|תאריך=2023-11-01\|שפה=en}} {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.{{מקור\|רבים=כן}} ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת [[ארצות ערב\|מדינות ערב]], ו[[טורקיה]], שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת [[ארצות הברית]], [[הממלכה המאוחדת\|בריטניה]], [[צרפת]], [[אוסטרליה]] ומדינות נוספות ב[[אירופה]] ו[[אמריקה הצפונית\|צפון אמריקה]]. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת [[לונדון]], [[פריז]] ו[[ניו יורק]], שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות רבות ב[[אוניברסיטה\|קמפוסים]], שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של [[אנטי ציונות כתפיסה חרדית\|חרדים אנטי-ציונים]] כמו [[נטורי קרתא]]. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ב[[יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)\|יום הזיכרון הבריטי]] שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.{{מקור\|רבים=כן}} === לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב === {{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל]]}} במהלך המלחמה הופצו [[פייק ניוז\|ידיעות כזב]] שונות ב[[רשת חברתית\|רשתות החברתיות]], שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש ל[[בגידה]] מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה ל[[התקפת רשת\|מתקפת סייבר]] שהשביתה את מערכות המודיעין.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז\|615951\|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו [[תל אביב-יפו\|תל אביב]], [[חולון]] ו[[ראשון לציון]].{{הערה\|{{TheMarker\|רפאלה גויכמן\|חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה\|0000018b-09a4-dae9-adcb-abbf45e70000\|7 באוקטובר 2023}}}} הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית ב[[כנסיית פורפיריוס הקדוש\|כנסיית פורפיריוס]] בת 1,160 השנה ברצועת עזה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://foggymedia.in/blog/Church%20of%20Saint%20Porphyrios%20in%20Gaza%20Remains%20Intact%20Amidst%20Conflict/#:~:text=Conclusion,false%20claims%20of%20its%20destruction\|כותרת=Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict\|אתר=FoggyMedia\|תאריך=09.10.2023}}\|כיוון=שמאל}} כחלק מ[[לוחמה פסיכולוגית]] פרסם חמאס כי אלוף [[נמרוד אלוני (קצין)\|נמרוד אלוני]] נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.{{הערה\|[https://apnews.com/article/fact-check-nimrod-aloni-israel-hamas-gaza-captured-493462949098 A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim] {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת [[תאוריית קשר\|תאוריות קשר]], ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.{{הערה\|{{ynet\|יובל מן\|מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו"\|digital/technology/article/r1pilrqb6\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|רפאל קאהאן\|מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן\|digital/technews/article/rktzoxxwa\|8 באוקטובר 2023}}}} ביום החמישי ללחימה פרסמה [[אל-ג'זירה\|אל־ג'זירה]] תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל\|news/politics/Article-1044191\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|עטרה גרמן\|שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל\|news/678897\|11 באוקטובר 2023}}}} ב-14 באוקטובר, מספר חשבונות רשמיים ישראליים שיתפו ברשת טענה שהתגלתה כשקרית שחמאס פרסם סרטון של [[בובה]], בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה [[יוסף חדאד]], פעיל [[הסברה בישראל\|הסברה]] [[ערבי-ישראלי]]. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר [[עזה]], ב-12 באוקטובר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.altnews.in/4-yr-old-killed-in-gaza-israel-govt-falsely-claims-video-shows-a-doll-not-a-child/\|הכותב=Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair\|כותרת=4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child\|אתר=Alt News\|תאריך=2023-10-16\|שפה=en-GB\|תאריך_וידוא=2024-05-05}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{Cite news\|title=Omer and Omar: How two 4-year-olds were killed and social media denied it\|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67206277\|date=2023-10-25\|access-date=2024-05-05\|language=en-GB}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.indiatoday.in/world/story/real-story-four-year-old-omar-gaza-palestine-whose-death-doll-video-pictures-israel-hamas-war-2450299-2023-10-17\|כותרת=Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war\|אתר=India Today\|תאריך=2023-10-17\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-05}}\|כיוון=שמאל}} ב־18 באוקטובר התרחש [[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי\|פיצוץ בבית החולים אל־אהלי]]. נציגי [[חמאס]] האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטת קרקע–קרקע]] ששיגר [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|החטופה]] נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45235\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-22}}}} ב־19 בנובמבר פרסם [[דובר צה"ל]] ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך [[בית החולים שיפא]], לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.{{הערה\|{{יוטיוב\|1xJTAp-p15w\|שם=דובר צה"ל: "החיילת נועה מרציאנו ז"ל נרצחה על ידי מחבלי חמאס בתוך שיפא"\|אורך=03:48\|ערוץ=עכשיו 14}}}} ב־18 בנובמבר פרסם [[הארץ]]{{הערה\|{{הארץ\|יהושע (ג'וש) בריינר\|הערכה במערכת הביטחון: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה, וזיהו אותו מהאוויר\|0000018b-e1a5-d168-a3ef-f5ff4d070000\|18 בנובמבר 2023}}}} כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה [[משטרת ישראל]] עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים ב[[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים\|מסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://abualiexpress.com/מאז-שפורסמה-אתמול-בהארץ-הכתבה-הזו-משמש/\|כותרת=הארץ: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה ומסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים\|אתר=אבו עלי אקספרס}}}}{{הערה\|שם=אייכנר הכחשת הטבח\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|אחרי שהנזק נעשה: הרש"פ מחקה את הכחשת הטבח - בלי הבהרה פומבית\|news/article/b1ofjvuet\|20 בנובמבר 2023}}}} בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,{{הערה\|{{סרוגים\|יהודה קליין\|ההוכחה של חמאס שלא היה טבח: הכתבה ב'הארץ'\|866170-ההוכחה-של-חמאס-שלא-היה-טבח-הכתבה-בהארץ\|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=אייכנר הכחשת הטבח}} בניסיון לטעון{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45875\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-20}}}} שלא טבחו בישראלים.{{הערה\|{{סרוגים\|יהודה קליין\|משרד החוץ הפלסטיני: ישראל הרגה את הנרצחים במסיבת הטבע\|865910-משרד-החוץ-הפלסטיני-ישראל-הרגה-במסיבת-ה\|19 בנובמבר 2023}}}} למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://abualiexpress.com/בהמשך-לכתבה👆-של-גוש-בריינר-מהארץ/\|כותרת=הבהרה בעקבות הפרסום בעיתון הארץ בנוגע לתחקיר פסטיבל נובה טבח ברעים\|אתר=אבו עלי אקספרס}}}} ב-21 בנובמבר פרסם חמאס{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/46132\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-22}}}} ש[[אהוד ברק]] אמר בריאיון ל־[[CNN]]{{הערה\|{{ערוץ7\|\|ברק טען: ישראל בנתה את הבונקרים בשיפא, השר קיש תקף: נזק בלתי נתפס\|620706\|21 בנובמבר 2023}}}} כי ישראל בנתה את המנהרות תחת [[בית החולים שיפא\|בית חולים שיפא]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"ישראל בנתה בונקר": אהוד ברק הימם את CNN, ובעולם הערבי חגגו\|news/israel/Article-1053765\|21 בנובמבר 2023}}}} ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.{{הערה\|{{סרוגים\|גיא עזרא\|אהוד ברק מגיב לסערה: "דבריי שובשו"\|867015-אהוד-ברק-מגיב-לסערה-דבריי-שובשו\|21 בנובמבר 2023}}}} עקב הפצת [[דיסאינפורמציה]] רבה בידי החמאס ב[[פייסבוק]] ובפלטפורמות נוספות, הטיל [[האיחוד האירופאי]] אחריות על חברת [[מטא (חברה)\|מטא]] לטפל בנושא ואיים בהטלת [[עיצום כספי\|סנקציות]] ו[[קנס]]ות אם הנושא לא יטופל.{{הערה\|{{גיקטיים\|אושרי אלקסלסי\|עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס\|after-x-eu-has-a-24-hour-deadline-for-meta-as-well\|12 באוקטובר 2023}}}} [[האיחוד האירופי]] התלונן ל[[אילון מאסק]] כי [[אקס (רשת חברתית)\|הרשת החברתית אקס]] (לשעבר [[טוויטר]]) משמשת להפצת [[דיסאינפורמציה]] על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".{{הערה\|{{ערוץ7\|ניסן צור\|האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל\|616334\|11 באוקטובר 2023}}}} האיחוד איים בהטלת [[עיצום כספי\|עיצומים כספיים]] על הרשת. לפי בדיקה שערך ה[[ניו יורק טיימס]], חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.{{הערה\|{{כלכליסט\|עומר כביר, ליטל סמט\|אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל\|calcalistech/article/rjzxijxz6\|11 באוקטובר 2023}}}} לטענת מומחים, [[בוט]]ים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי [[איראן]], [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האיסלאמי]] מפיצים [[פייק ניוז]] ונרטיבים שמשרתים את חמאס.{{הערה\|שם=לינדה-אקס\|{{כלכליסט\|חדשות חוץ\|מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס"\|calcalistech/article/bjqqx7hwp\|12 באוקטובר 2023}}}} בתגובה אמרה מנכ"לית [[טוויטר\|אקס]] [[לינדה יאקרינו]], כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.{{הערה\|שם=לינדה-אקס}} לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי [[רוסיה]].{{הערה\|שם=סייבר-רוסיה\|{{mako\|מילאן צ'רני\|פוטין כבר לא "חבר": כך פעלה מתקפת הסייבר והפייק של רוסיה נגד ישראל\|ed398b1ad676c81026\|nexter-news\|15 בדצמבר 2023}}}} ==השפעות על החברה בישראל== {{להשלים\|השפעות נוספות בעורף - ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ ועוד\|נושא=ישראל}} {{הפניה לערך מורחב\|העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל}} ===השפעות פוליטיות=== [[קובץ:Isaac Herzog in Tel HaShomer, January 2024 (GPOHZ0 9098).jpg\|ממוזער\|[[נשיא מדינת ישראל\|נשיא המדינה]] [[יצחק הרצוג]] ו[[בן הזוג של נשיא מדינת ישראל\|רעייתו]] מיכל, ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר\|מרכז הרפואי שיבא]], מבקרים פצועי מלחמה]] מיד עם פרוץ המלחמה הציע [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי, איתמר אייכנר\|לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים\|news/article/bjoquxywt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[יו"ר האופוזיציה]], חבר הכנסת [[יאיר לפיד]], קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. שרים נוספים הצטרפו לקריאה.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי\|סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה"\|news/article/h1tvjmz11t\|9 באוקטובר 2023}}}} ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת [[המחנה הממלכתי]], חבר הכנסת [[בני גנץ]], כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות [[בנימין נתניהו\|נתניהו]],{{הערה\|{{mako\|עמית סגל דפנה ליאל\|נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית\|f3475c366dd1b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|11 באוקטובר 2023}}}} ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. [[מפלגה\|מפלגות]] [[מפלגת העבודה הישראלית\|העבודה]] ו[[ישראל ביתנו]] הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. [[יאיר לפיד]] הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות [[עוצמה יהודית]] ו[[הציונות הדתית]], אולם חבר הכנסת [[אלעזר שטרן]] ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.{{הערה\|{{סרוגים\|\|יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט"\|850867-יש-עתיד-זו-לא-ממשלת-חירום-אלא-וועדת-קיש\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיכר השבת\|יוני גבאי\|לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה\|political-news/s2fait\|12 באוקטובר 2023}}}} קודם לכן, לבקשתו של [[משרד הפנים\|שר הפנים]] ו[[משרד הבריאות\|שר הבריאות]] [[משה ארבל]] החליט יו"ר [[מפלגת ש"ס\|ש"ס]] [[אריה דרעי]] להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת [[אוריאל בוסו]].{{הערה\|{{וואלה\|יקי אדמקר\|ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים\|3615546\|12 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בעיקר מצד מתנגדי הממשלה על התנהלות ראש הממשלה במהלך הלחימה, וכן על חברי ממשלה בטענה שאינם מבצעים את תפקידם ושמשרדיהם אינם מתפקדים, וכן על תקציבים בתקציב המדינה למטרות שלדעתם שנויות במחלוקת. כמו כן נמתחה ביקורת בציבור על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, כאשר על הפרק עומדת דווקא הארכת תקופת השירות במילואים. [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023)\|הבחירות לרשויות המקומיות]], שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.{{הערה\|{{Cite web\|date=24 October 2023\|title=הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023\|url=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584\|url-status=live\|access-date=24 October 2023\|website=knesset.gov.il}}}} ===פורומים=== ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן [[פורום משפחות החטופים]]. ו[[פורום תקווה]]. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים. ===כוננות ביטחונית=== [[קובץ:Green cap of the Iron Swords War, with the inscription "Together we will win" 03.jpg\|ממוזער\|כובע עם כתובת רקומה של מלחמת חרבות ברזל ו"ביחד ננצח"]] עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות [[ערביי ישראל]] למלחמה ומחשש לחזרה על אירועי [[המהומות בישראל (2021)\|שומר החומות]].{{הערה\|{{יוטיוב\|qCFbPouUazk&ab\|שם=הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון}}}} עקב כך הוקמו [[כיתת כוננות\|כיתות כוננות]] חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ\|616894}}}} לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים{{הערה\|{{ישראל היום\|עדי רובינשטיין\|"דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים\|news/defense/article/14736516\|22 באוקטובר 2023}}}} וכן בקרב החברה החרדית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.hidabroot.org/video/220954\|כותרת="היום כולם מבינים – צריכים להכין את הנשק": רוני אילון הירש בריאיון חובה\|אתר=www.hidabroot.org\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-12-05}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.jdn.co.il/gallery/2093789/\|כותרת=צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר • תיעוד\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2023-12-07}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה\|{{סרוגים\|\|בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים\|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב\|11 באוגוסט 2022}}}} עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/police_17-12-23_conenut\|כותרת=מעל 800 כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ\|אתר=משטרת ישראל}}}} במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחל כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה צוידו מחדש 12 כיתות הכוננות בעוטף עזה בנשק וציוד צבאי{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך\|news/706771\|7 בדצמבר 2023}}}} ועד פברואר 2024 צוידו ואומנו כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|כיתות הכוננות בכ-70 יישובים בעוטף עזה צוידו באמצעי לחימה\|628140\|4 בפברואר 2024}}}} במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.{{הערה\|{{הארץ\|נעה שפיגל\|הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק\|0000018b-37a0-dc99-a1db-3fe1ba820000\|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{גלובס\|נטע סרוסי\|משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק\|1001462429\|15 בנובמבר 2023}}}} במשטרה אמרו בשיחות סגורות כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.{{הערה\|{{הארץ\|יהושע (ג'וש) בריינר\|המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות\|0000018b-adc7-d724-a5bb-edff93a70000\|9 בנובמבר 2023}}}} עם פרוץ הקרבות פורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא.{{הערה\|{{מקור ראשון\|משה ליפשיץ\|"הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי\|news/678289\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיפה\|\|בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי\|חדשות/1169526-0/\|2 בנובמבר 2023}}}} צה"ל נענה,{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://haredimisrael.org.il/\|כותרת=חרדים לישראל - זאת ההשתדלות שלך!\|אתר=חרדים לישראל\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2023-12-07}}}} והחל בגיוס חרדים לטירונות מקוצרת, שבסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|אלפי חרדים מבקשים להצטרף ללחימה: 120 יגויסו ביום שני {{!}} פרסום ראשון\|news/article/rkavmflzp\|20 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|יקי אדמקר\|מצטרף למאמץ המלחמתי: בנו של אריה דרעי נמצא בהליכי גיוס לצה"ל\|3620166\|2 בנובמבר 2023}}}} בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, ומחזור הגיוס לחרדים היה כמעט זהה בגודלו למחזורים של שנים קודמות: פחות מ-200 מתגייסים.{{הערה\|{{סרוגים\|\|בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות\|881937-בלוף-הגיוס-החרדי-המספרים-לא-עמדו-בציפי\|3 בינואר 2024}}}} ומספר המתגייסים השנתי בציבור החרדי עמד על 1,200 שהוא כ-10% מהשנתון המיועד לגיוס.{{הערה\|{{ynet\|סיון חילאי\|חרף המלחמה, מספר המתגייסים החרדים נותר זהה {{!}} הנתונים שנחשפו בכנסת\|news/article/h1uc11bm3p\|21 בפברואר 2024}}}} ===התגייסות אזרחית=== [[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|אחת מעמדות הריענון, המזון והשתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים]] [[קובץ:Equipment distribution center for soldiers organized by Yoana Jabotinsky High School in Be'er Ya'akov.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|חמ"ל אזרחי שנבנה בשיתוף תושבי [[באר יעקב]] עם [[כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי]]]] [[קובץ:PXL 20231017 104812383.jpg\|ממוזער\|250px\|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]] בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת [[זק"א]], ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת [[אחים לנשק (תנועת מחאה)\|אחים לנשק]], והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון [[אפוד מגן\|אפודי מגן]] קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.{{הערה\|{{גלובס\|מיטל וייזברג\|אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר\|1001459623\|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=כלכליסטcrx6\|{{כלכליסט\|עמיר קורץ\|בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום\|local_news/article/rjkltcrx6\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה\|news/article/h1f1w2alt\|7 באוקטובר 2023}}\|שם=ה2}} בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי [[אחים לנשק (תנועת מחאה)\|תנועת אחים לנשק]] כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי ה[[מילואים]] להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל"\|news/israel/Article-1043152\|7 באוקטובר 2023}}}} באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע [[חמאס]]. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות [[צה"ל]]{{הערה\|{{ynet\|אבי יששכרוף\|עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים"\|news/article/yokra13624803\|9 באוקטובר 2023}}}} ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.{{הערה\|{{יוטיוב\|HiEvDHxNNVo}}}}{{הערה\|{{דבר העובדים\|יהל פרג'\|אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל'\|453964\|9 באוקטובר 2023}}}} ב־12 באוקטובר 2023 ביקר [[מזכיר המדינה של ארצות הברית\|מזכיר המדינה האמריקאי]] [[אנתוני בלינקן]] בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם [[אקספו תל אביב\|אקספו]] בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.{{הערה\|{{אייס\|תום נחום\|בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות"\|984361\|17 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|BenCaspit\|Ben Caspit בן כספית\|1714262441977155685\|17 באוקטובר 2023}}}} ערוץ הטלגרם כרמל ניוז, המסקר את מלחמת אוקראינה–רוסיה, יזם ותיאם התקנות של גגונים על רק"ם כנגד רחפנים מטילים כלקח מהמלחמה במזרח אירופה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/alexmehacarmel/10360\|כותרת=יוזמת התקנת גגונים\|תאריך=16.10.2023}}}} קבוצות של [[נוער הגבעות\|נערי גבעות]] עסקו בהתקנה של הגגונים.{{הערה\|{{JDN\|\|“סיפור מהחזית שכנראה לא יספרו לכם”: נוער הגבעות ממגן את הטנקים\|2066907}}}} ===התמודדות נפשית=== בעקבות ה[[טראומה נפשית\|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety\|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה\|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".{{הערה\|שם=ה3\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx\|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי\|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק\|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.{{הערה\|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה\|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה ו[[טכניקת הרפיה\|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם\|להסיח את הדעת]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx\|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה\|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות ו[[סרט סנאף\|סרטוני סנאף]].{{הערה\|שם=ה4\|{{העין השביעית\|שירי\|לשמור על האינטרס של הציבור\|499031\|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני\|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית\|פוסט־טראומה]].{{הערה\|{{הארץ\|נטע הלפרין\|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת\|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000\|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=ה4\|כיוון=שמאל}} [[מחקר אורך]] {{אנ\|Longitudinal study}} מצא ש[[בריאות הנפש\|בריאותם הנפשית]] של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. [[הימצאות\|שיעור]] הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.{{הערה\|{{ynet\|הדר גיל-עד\|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה\|health/article/yokra13707281\|7 בדצמבר 2023}}}} == זיכרון והנצחה == {{הפניה לערך מורחב\|הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל}} === שם המלחמה === שמה הראשוני של המלחמה נגזר משם המבצע שבו פתח צה"ל לאחר מתקפת הפתע. כחודשיים לאחר תחילת המלחמה הוצגו מספר שמות אפשריים לחברי הממשלה, בין השאר לבקשת הצבא, אבל גם מתוך הבנה ששם המלחמה יכול להשפיע על הלגיטימציה הבינלאומית ללחימה. בין השמות שהוצעו היו "מלחמת [[פרשת בראשית\|בראשית]]" (שהוצע על ידי [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו\|נתניהו]]{{הערה\|{{ישראל היום\|שירית אביטן כהן\|"חרבות ברזל" או "בראשית"? מאחורי הקלעים של הקרב על שם המלחמה\|news/defense/article/15020201\|28 בדצמבר 2023}}}}), "מלחמת [[עזה]]", "מלחמת 7 באוקטובר", "מלחמת [[שמיני עצרת]]", "מלחמת שמחת תורה" ו"מלחמת [[משיב הרוח ומוריד הגשם\|משיב הרוח]]". בינתיים נקברו חללי המלחמה במצבות זמניות, שלא צוינה עליהן המערכה שבה נפלו.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי\|נתניהו וצה"ל רוצים שם אחר למלחמה - והחללים ממשיכים להיקבר עם מצבות זמניות\|news/article/bjsxpjc8a\|18 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו\|"צריך שם של מלחמה ולא של מבצע": נתניהו שוקל לשנות את שמה של מלחמת חרבות ברזל\|3629467\|17 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{הארץ\|אורי משגב\|כינוס ועדת השמות הממשלתית למלחמה? עוד שקר של נתניהו\|0000018c-9bb1-d9e3-a5be-fff1c9720000\|24 בדצמבר 2023}}}} === ציון יום זיכרון לאומי === {{הפניה לערך מורחב\|יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל}} בישיבת ממשלה{{הערה\|{{החלטת ממשלה\|2024\|1525\|קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה\|37}}}} שנערכה ב-17 במרץ [[2024]], אישרה הממשלה פה אחד כי בכל שנה ב[[כ"ד בתשרי]] יצוין יום זיכרון לאומי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: טקס לזכרם של החללים שנפלו במלחמה, וטקס לזכרם של האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה. עוד הוחלט כי בשנה הראשונה לציון היום הלאומי, שנת 2024, ייערך באופן חד פעמי טקס גם בתאריך הלועזי – ב-7 באוקטובר, בשל הסנטימנט הציבורי לתאריך.{{הערה\|{{ישראל היום\|שירית אביטן כהן\|ממשלת ישראל אישרה: יום זיכרון לאומי לאסון 7 באוקטובר\|news/geopolitics/article/15437498\|17 במרץ 2024}}.}} === אמנות === {{ערך מורחב\|מלחמת חרבות ברזל במוזיקה}} אירועי הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה הביאו [[אמנים]] רבים להעלות יצירות הקשורות למלחמה: * [[אמנות רחוב]]: אמנים רבים ציירו [[גרפיטי]] ו[[ציור קיר\|ציורי קיר]] במרחב הציבורי והעירוני בישראל, לחיזוק המורל הלאומי ותמיכה ב[[חייל]]י [[צה"ל]] שנלחמים בחזית. * הסרט התיעודי #NOVA של [[Yes הטלוויזיה בלוויין]] על הטבח במסיבת הנובה, היה הסרט התיעודי הנצפה ביותר בתולדות yes{{כ}}.{{הערה\|{{וואלה\|\|הסרט התיעודי #NOVA הוא הדוקו הנצפה ביותר בתולדות yes\|3630873\|24 בדצמבר 2023}}}} * [[מוזיקאי]]ם הוציאו [[שיר]]ים ו[[גרסת כיסוי\|גרסאות כיסוי]] רבות בהשפעת המלחמה: שירים להעלאת המורל, שירים לזכר הרוגים, שירים למען שחרור החטופים ושירי מחאה על המחדל שגרם לטבח. * מפרוץ המלחמה, אומנים רבים הופיעו בהתנדבות בפני חיילים ובבסיסים, ביניהם ניתן למצוא את [[חנן בן ארי]], [[שלמה ארצי]], [[עומר אדם]], [[ביני לנדאו]], [[הראל טל]] ורבים אחרים. * כ-1,000 מוזיקאים ביצעו את השיר [[הביתה]] למען החזרת החטופים.{{הערה\|1={{קישור כללי\|כתובת=https://www.facebook.com/talyayarom/posts/pfbid0213u5XaNEpXVhzR9f2YQgVzv2P1sFwvZ22o9smpXTFYarzbqMzqj3rwQkP1SZNA36l\|כותרת=פרויקט הדגל הארצי למען החזרת החטופים\|הכותב=טליה ירון\|אתר=[[פייסבוק]]\|תאריך=27 בדצמבר 2023}}}} <gallery widths=300 heights=200 caption="[[גרפיטי]], [[ציור קיר\|ציורי קיר]] ו[[אמנות רחוב]] ב[[ישראל]]"> קובץ:October 7 Memorial in Ashdod.jpg\|ציור קיר ב[[אשדוד]] לזכר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח 7 באוקטובר 2023]] עם הכיתוב "[[לא נשכח ולא נסלח]]" File:99650 raanana - a project for the kidnapped people PikiWiki Israel.jpg\|"קיר התקווה" ב[[רעננה]] למען שחרור [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]] File:גרפיטי באשדוד להעלאת המורל במלחמת חרבות ברזל, דצמבר 2023 02.jpg\|ציור קיר ב[[אשדוד]] לעידוד וחיזוק המוראל המציג את [[צה"ל]] כצבא של [[אריה\|אריות]] </gallery> === ספרות === ספרי אמונה רבים יצאו לאור בעקבות המלחמה, לחיזוק רוח העם, ומסקנות ותובנות בעקבותיה. * '''לרפא את הלב''' – הרב [[יונתן זקס]] בעריכת [[סיון רהב-מאיר]]. * '''לוחמים באמונה''' – הרב יהודה בן חמו. * '''עוד אבנך ונבנית''' – מתורתו של הרב [[יעקב משה חרל"פ]]. * '''תובנות נחמה''' – לזכרו של איתן מנחם נאמן הי"ד. המלחמה באה לידי ביטוי גם בספרות הקריאה ובסיפורי הילדים: * '''מה הקשר''' – חננאל זילברגר. * '''רוח הגבורה''' – רחלי לביא. * '''פפיתו 5 - במלחמת חרבות ברזל'''. * ''' ארץ הגבורה''' – יוסי לונדין. * '''אוגדת עזה נכבשה''' – אילן כפיר. * '''מלחמה של גיבורים''' – הדסה בן ארי. * '''מספר אישי 7.10.23''' – אלקנה כהן. ==ראו גם== * [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] * [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל]] * [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]] * [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל]] * [[מלחמת חרבות ברזל במוזיקה]] * [[נשים במלחמת חרבות ברזל]] * [[סכסוך ישראל–רצועת עזה]] * [[מבצע עוז וניר]] * [[מבצע יד זהב]] * [[מבצע ניתוח מקומי]] * [[מבצע ראשית האור]] * [[מבצע כתר המערב]] * [[קרב עזה (2023)]] * [[קרב ח'אן יונס (2023)]] * [[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)\|הקרב במחנות המרכז]] * [[קרב רפיח (2024)]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים\|ויקיציטוט=מלחמת חרבות ברזל}} * {{כאן\|\|ישראל במלחמה – עדכונים\|558406\|7 באוקטובר 2023}} * {{ynet\|\|מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים\|blogs/israelunderattack\|7 באוקטובר 2023}} * {{הארץ\|\|מתקפת פתע של חמאס – עדכונים\|0000018b-0835-dae3-a1cb-bd3d6fab0000\|7 באוקטובר 2023\|מנויים=לא}} * {{וואלה\|\|עזה פתחה במלחמה - עדכונים\|3614155\|7 באוקטובר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|יומן אירועים – כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים\|כתבות-ועדכונים/2023/אוקטובר/חרבות-ברזל-מבצע-מלחמה-עזה-מחבלים-תקיפות-צה-ל-עדכונים/\|7 באוקטובר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|חללי "חרבות ברזל"\|נופלים/חללי-חרבות-ברזל/\|7 באוקטובר 2023}} * [https://www.gov.il/he/departments/topics/event-iron-swords/govil-landing-page חרבות ברזל], באתר [[gov.il]] * {{יוטיוב\|TFuzmyv-kRQ\|שם=יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים\|אורך=05:06\|ערוץ=הפצות [[צה"ל]]\|תאריך=14 באוקטובר 2023}} * {{ynet\|מעין רודה ורעות מרים כהן\|הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים\|news/article/rk0bb2xrt\|27 בנובמבר 2023}} * [https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/ תמונת מצב המלחמה], באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]] * [https://shabak.gov.il/media/3uentt2i/דוח-חיצוני-סיכום-שנה-2023.pdf סיכום שנת 2023], באתר השב"כ * {{אתר צה"ל\|\|איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/עדכון-דובר-צה-ל-כך-מתנהלת-הלחימה-בעזה-סיכום-לחימה-בעזה-מלחמה/\|6 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|M_e4gVMBOrs\|שם=עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה\|אורך=17:36\|ערוץ=עדכוני צה"ל\|תאריך=6 בינואר 2024}} * {{הארץ\|רוני לינדר\|40 זוגות אחים ו-22 נרצחים מחולון: המספרים שאסור לנו לשכוח ולהשכיח\|0000018e-9d5b-d764-adff-9fdfc81d0000\|5 באפריל 2024}} * === מאמרי פרשנות === * {{ישראל דיפנס\|אפרים לפיד\|פרשנות {{!}} מילון המלחמה בטרור – 2023\|60030\|22 באוקטובר 2023}} * אריה דובנוב, [https://hazmanhazeh.org.il/october_rifts/?_atscid=1_137_158181725_15046790_0_Tzfazazdxwd2ududpsc שברי אוקטובר - כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון], באתר [[הזמן הזה]], נובמבר 2023 * {{העין השביעית\|עידן רינג ושוקי טאוסיג\|מה לא מספרים לנו על המלחמה בעזה?\|503517\|21 בנובמבר 2023}} * {{INSS\|עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, מורן דיטש, רבקה מלר, מאיר אלרן\|אמון הציבור בצה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל"\|idf-support\|מבט על, גיליון 1791, 22 בנובמבר 2023}} * {{mako\|שי לוי\|"המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין"\|d8c4c32cf0c0c81026\|pzm-soldiers\|26 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|אבי יששכרוף\|הלחימה, העזתים והלגיטימציה: כמה התפתחויות לחיוב בשדה הקרב ובמזה"ת\|news/article/rknrjoylt\|7 בדצמבר 2023}} * [[חביבה פדיה]], [https://hazmanhazeh.org.il/multi-dimensional_knot/?_atscid=1_137_158181725_15077872_0_Tzfazazdxwd2ududpsc במשולש קטסטרופלי], [[הזמן הזה]], [[מכון ון ליר בירושלים]], דצמבר 2023 * {{ynet\|יואב זיתון\|חמש סיבות שבגללן צה"ל לא "משטח את עזה"\|news/article/h1qup00pl6\|14 בדצמבר 2023}} * {{ישראל היום\|שחר קליימן\|גדודי חמאס שקורסים, והשטחים שבדרך לטיהור: זוהי תמונת מצב הלחימה בעזה\|news/defense/article/15014944\|27 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|אופטימיות זהירה בצה"ל מהירידה בשיגורי הרקטות מעזה: תמונת המצב מהתמרון - ושחרור חטיבות ההכשרה\|news/article/skgi9mk006\|31 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|נדב איל\|שטח,שיפוט\|yedioth/article/yokra13736625\|28 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|ההסבר של צה"ל: זו הסיבה ל"תחושת הדשדוש" בחאן יונס\|news/article/sjnxuze006\|4 בינואר 2024}} * {{mako\|שי לוי\|מה עושים עם רפיח ומה תהיה תפיסת ההגנה החדשה בדרום?\|508024406778d81027\|pzm-soldiers\|9 בפברואר 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון\|"גרילת בט"ש" בחאן יונס; צה"ל אישר תוכניות למהלכים הקרקעיים הבאים {{!}} תמונת מצב מהלחימה\|news/article/r10rv11bp6\|2 במרץ 2024}} * {{מקור ראשון\|[[עמיר רפפורט]]\|המבצע בשיפא: אחת ההצלחות הגדולות של המלחמה\|opinion/750697\|29 במרץ 2024}} * {{אייס\|אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר\|ניצחון מוחלט? כך יעבוד המודיעין בשירות ההסברה במלחמה\|1008721\|29 באפריל 2024}} === כתבות === * [https://features.ynet.co.il/gallery/7th-of-october שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר] - סיקור מיוחד באתר [[ynet]] * {{כאן\|\|שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע {{!}} יומן מלחמה\|574306\|20 באוקטובר 2023}} * {{קישור כללי\|הכותב=Emily Crane\|כותרת=Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out\|אתר=[[New York Post]]\|תאריך=14 באוקטובר 2023\|כתובת=https://nypost.com/2023/10/13/israel-starts-raids-inside-of-gazawhat-a-full-scale-ground-invasion-will-include/}} * {{mako\|[[ניר דבורי]]\|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה\|82353112c4a8b81027\|news-columns/2023_q4\|1 בנובמבר 2023}} * {{הארץ\|יניב קובוביץ\|ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה\|0000018b-9b3e-d27d-a9fb-dbbff4ad0000\|4 בנובמבר 2023}} * {{חדשות 13\|עמיר כהן\|ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה\|item/news/politics/security/bzjke-903787531/\|4 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס\|news/article/ryszavsma\|5 בנובמבר 2023}} * {{mako\|[[דני קושמרו]]\|עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא\|0623499d69abb81026\|news-military/6361323ddea5a810\|10 בנובמבר 2023}} * {{mako\|[[אדוה דדון]]\|זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר"\|fb23051099fbb81027\|news-military/6361323ddea5a810\|12 בנובמבר 2023}} * {{וואלה\|אודי עציון\|מחירון המלחמה: כמה עולה לנו כל יירוט רקטה וכל בית מושמד בעזה\|3623146\|17 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|אלישע בן קימון\|בשומרון נערכים להסלמה על רקע שחרור המחבלים: "נפרק את הטרור ונעצב את המציאות מחדש"\|news/article/rjijsl8h6\|30 בנובמבר 2023}} * {{הקלטה}} אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, [https://www.maarachot.idf.il//2023/מאמרים/תפקידו-של-חיל-השריון-במלחמה-הנוכחית-פודקסט/ תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית], אתר [https://www.maarachot.idf.il/ מערכות], 2023 * {{וידאו}} {{ynet\|יואב קרן וגיל יוחנן, עזה\|100 מטר מאיתנו – מלחמה {{!}} צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה\|news/article/skzh4zmut\|9 בדצמבר 2023}} * {{וואלה\|אודי עציון\|"כמו בפורמולה 1": הכוח שמסתער על הטנקים התקולים בעזה\|3627105\|6 בדצמבר 2023}} * {{כיפה\|\|יודעים מה זה צק"ח? מילון המושגים הבסיסי של הלוחמים בעזה\|חדשות/1173266-0/\|28 בדצמבר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|אספנו כמה מהחידושים שנכנסו לפעולה ב-100 ימי מלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/חידושים-צהל-100-ימים-מלחמה-עזה-גדוד-מעורב-תמרון-מערכת-חץ-יירוט-הגנה-אווירית-אמלח-פגיון-נגב-7-חטיבת-השומר-חטיבה-5/\|14 בינואר 2024}} * [https://www.wsj.com/world/middle-east/israel-border-gaza-buffer-zone-4131020d?mod=mhp Israel Builds Buffer Zone Along Gaza Border, Risking New Rift With U.S.], [[וול סטריט ג'ורנל]], 25 בינואר 2024 * [https://www.wsj.com/world/middle-east/the-vicious-cycle-driving-gazas-north-to-famine-3dc85313?mod=hp_lead_pos2 The Vicious Cycle Driving Gaza’s North to Famine], אתר [[WSJ]] * {{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל הדהים את נאט"ו: שיא עולמי בהצלת פצועים {{!}} "הסוד הרפואי" נחשף\|health/article/yokra13877090\|11 באפריל 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון, יעל צ'כנובר, מתן צורי, יאיר קראוס, ישראל מושקוביץ\|הזירות התקועות, החטופים, המפונים: 200 ימים למלחמה, תמונת מצב מכל החזיתות\|news/article/bkqggubz0\|23 באפריל 2024}} * {{אתר צה"ל\|\|התמרון היה טבילת האש עבורם - הנה כמה מכלי המלחמה\|193082\|24 באפריל 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון\|נעים באיטיות, בתוך הסמטאות הצפופות של מעוז חמאס: "250 מחבלים חוסלו כאן"\|news/article/syobzji7a\|23 במאי 2024}} * https://www.ynet.co.il/news/article/sjkq1jzgc * https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/757038/ === תמונות === * {{תמונות}} {{ישראל היום\|מערכת ישראל היום\|צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות\|news/defense/article/14861454\|25 בנובמבר 2023}} * {{תמונות}} {{אתר צה"ל\|\|התמונות שמסכמות את השבוע האחרון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/תמונות-גלריה-מלחמה-עזה-לוחמים-קרבות-שבוע-ישראל-מתעדים-מצלמות/\|16 בדצמבר 2023}} === כתבות וידאו === * {{יוטיוב\|oQXeu1CAr6Q\|שם=ערוץ 12: היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, 07.10.2023 (א)\|אורך=8:30:54}} * {{יוטיוב\|oQXeu1CAr6Q\|שם=צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי\|אורך=08:11\|ערוץ=[[ynet]]}} * {{יוטיוב\|MVeAlsFLA-c\|שם=כך נראית עזה אחרי 17 ימי תקיפה: פיצוצים עזים, בניינים קורסים, הלם ופחד בכל פינה\|אורך=03:17\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=23 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|ndQ6iMRk2X0\|שם=היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת\|אורך=02:04\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=25 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|z_7pO0RETvU\|שם=היום ה־21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים\|אורך=03:59\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=27 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|emLiFMRkNvs\|שם=חיסול מחבלים והתקלויות: הפעילות הקרקעית בתוך עזה התרחבה\|אורך=03:23\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=29 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|FtXGiXTAWo4\|שם=600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת\|אורך=03:52\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=30 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|36hQWU47Boc\|שם=תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה\|אורך=04:16\|ערוץ=[[חדשות 13]]\|תאריך=1 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|F7XJfh-3h7I\|שם=הפעילות בעזה מתקדמת, עליית מדרגה במתקפות של חיזבאללה\|אורך=03:41\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=4 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|91srGHVMMEM\|שם=הפצצות עוצמתיות חיסול בכירים וכיתור העיר: סיכום היום ה־31 למלחמה\|אורך=03:30\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=6 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|ryRyjFGQDlc\|שם=טילים מהצפון, נפילות במרכז וחיסול עשרות מחבלים: סיכום היום ה־63 למלחמה\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|אורך=4:34\|תאריך=8 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|6gmxHISP2Ec\|שם=כיכר פלסטין בידי צה"ל: תיעוד מהמקום שבעבר היה סמל חמאס\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|אורך=10:40\|תאריך=9 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|fzObdRLPMMY\|שם=צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה\|אורך=03:41\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=18 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|l4t20XSf2-g\|שם=תיעוד מיוחד מלב עזה: עיר הטרור של מוחמד דף ויחיא סינוואר נחשפת\|אורך=04:50\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=20 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|egGqb72gXFk\|שם=צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה\|אורך=03:38\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=25 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|JMLHTOOcez0\|שם=צה"ל השתלט על דירת המסתור של סינוואר - והשמיד את המנהרה שתחתיה\|אורך=03:18\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=29 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|pB3Gy7u_jm8\|שם=הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה\|אורך=03:47\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=2 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|67lMgr-mQyg\|שם=יהיה טוב {{!}} כשסרן נדב טיברג הגיע לחלץ פצועים בקיבוץ רעים, לא היה לו מושג שמטרים ספורים ממנו נרצח אחיו\|אורך=28:27\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=8 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|l7YM5tYY7F4\|שם=הושמדה מתחת לאדמה: לב תעשיית ייצור הנשק של חמאס\|אורך=02:56\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=18 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|akcZsQp3Scc\|שם=פצצת מרגמה בשקית של אונר"א, מחבל ניסה להסתתר על גג - וחוסל\|אורך=02:17\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=24 בפברואר 2024}} * {{יוטיוב\|qM4sNwY_TRY\|שם=50 מטרות ב-6 דקות: מתקפת הפתע של צה"ל על ח'אן יונס\|אורך=02:27\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=3 במרץ 2024}} * {{יוטיוב\|57PGLGRYRIY\|שם=בוקר טוב רפיח: צה"ל השתלט במהלך הלילה על מעבר הגבול בדרום הרצועה\|אורך=04:24\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=7 במאי 2024}} ==ביאורים== {{ביאורים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מלחמת חרבות ברזל}} {{ניווטים \|כותרת=מלחמת חרבות ברזל – תבניות ניווט \|תוכן= {{מלחמות ישראל}} {{צבא ההגנה לישראל}}{{חמאס}}{{היסטוריה של מדינת ישראל}} {{הלחימה ברצועת עזה}} {{הסכסוך הישראלי פלסטיני בעשור השלישי של המאה ה-21}} {{בנימין נתניהו}} }} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל\|*]] [[קטגוריה:מלחמות ישראל\|חרבות ברזל]] [[קטגוריה:לחימה ברצועת עזה]] [[קטגוריה:2023 בישראל]] [[קטגוריה:גבול ישראל–רצועת עזה]] [[קטגוריה:גבול ישראל–לבנון]] [[קטגוריה:2024 בישראל]] [[קטגוריה:מלחמות ומבצעים במזרח התיכון בעת החדשה]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (`edit_diff`)	'@@ -463,5 +463,7 @@ ב-5 ביוני החלה אוגדה 98 בפעילות ממוקדת במרחבים מזרח אל בוריג' ומזרח דיר אל בלח, בעל ובתת הקרקע במקביל. הפעילות נפתחה במטסי תקיפות של חיל האוויר. אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-05-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 05/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=5 ביוני 2024}}</ref> לפי הודעת דובר צה"ל, מטוסי קרב תקפו בלילה בהכוונת כוחות אוגדה 99, אגף המודיעין ושב"כ מתחם ששימש את חמאס הממוקם בתוך בית ספר של אונר"א באזור מחנה הפליטים נוסייראת. בצה"ל אמרו כי במתחם שהו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אשר השתייכו לכוחות הנוחבה ולקחו חלק בטבח ביישובי העוטף. טרם התקיפה ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. בוצעו בדיקות חוזי מהאוויר, שימוש בחוזי מדויק ומידע מודיעיני נוסף. הפלסטינים טענו שלפחות 39 בני אדם נהרגו בתקיפה.<ref>{{Cite news\|title=צה"ל: חיסלנו מחבלי נוחבה בבי"ס של אונר"א בעזה. הפלסטינים: לפחות 39 נהרגו\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/hjp16ia4r\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יואב\|last=זיתון\|first2=עינב\|last2=חלבי}}</ref> <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1105015\|כותרת=מחבלי נוחב'ה חוסלו בנוסיראת; דיווח על כ-30 הרוגים\|אתר=www.maariv.co.il\|תאריך=2024-06-06\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> -ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שחוסלו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שוידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו. <ref>{{Cite news\|title=צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יעל\|last=צ'כנובר}}</ref> +ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שחוסלו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שוידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו. <ref>{{Cite news\|title=צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יעל\|last=צ'כנובר}}</ref> + +ב-6 ביוני בשעות הבוקר המוקדמות זוהתה חוליה של 4 מחבלים על ידי תצפיתניות במרחק של 400 מטר מהגדר מול כרם שלום. כוחות של גדוד הסיור הבדואי נשלחו לערוך סריקות ובהתקלות מול המחבלים נהרג לוחם צה"ל. 3 מחבלים חוסלו מירי מהאויר. אחד ככל הנראה נמלט חזרה לרפיח. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-3d8e4a912beef81026.htm\|כותרת=N12 - זוהו בערפל והותקפו מהאוויר: תיעוד חיסול המחבלים שניסו...\|אתר=N12\|תאריך=2024-06-06\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> == מהלך הלחימה בגבול הצפון == '
שורות שנוספו בעריכה (`added_lines`)	[ 0 => 'ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שחוסלו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שוידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו. <ref>{{Cite news\|title=צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יעל\|last=צ'כנובר}}</ref>', 1 => '', 2 => 'ב-6 ביוני בשעות הבוקר המוקדמות זוהתה חוליה של 4 מחבלים על ידי תצפיתניות במרחק של 400 מטר מהגדר מול כרם שלום. כוחות של גדוד הסיור הבדואי נשלחו לערוך סריקות ובהתקלות מול המחבלים נהרג לוחם צה"ל. 3 מחבלים חוסלו מירי מהאויר. אחד ככל הנראה נמלט חזרה לרפיח. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-3d8e4a912beef81026.htm\|כותרת=N12 - זוהו בערפל והותקפו מהאוויר: תיעוד חיסול המחבלים שניסו...\|אתר=N12\|תאריך=2024-06-06\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> ' ]
שורות שהוסרו בעריכה (`removed_lines`)	[ 0 => 'ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שחוסלו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שוידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו. <ref>{{Cite news\|title=צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יעל\|last=צ'כנובר}}</ref> ' ]
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה (`added_links`)	[ 0 => 'https://www.youtube.com/watch?v=y36LmtDTayM', 1 => 'https://www.youtube.com/watch?v=iXCBv_ZvPew', 2 => 'https://www.inn.co.il/news/623766', 3 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ByW3OqdMC', 4 => 'https://www.inn.co.il/news/636869', 5 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryvk0jbqr', 6 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hkyyk11b7a', 7 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hk11nervnr', 8 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjp16ia4r', 9 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba', 10 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-3d8e4a912beef81026.htm', 11 => 'https://www.theguardian.com/world/article/2024/may/13/gaza-ministry-revises-figures-for-women-and-children-killed', 12 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q122962941?uselang=he', 13 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryszavsma', 14 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjijsl8h6', 15 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skzh4zmut', 16 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1173266-0//', 17 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13877090', 18 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkqggubz0', 19 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/syobzji7a', 20 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14861454', 21 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987012548576605171', 22 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb18139379b', 23 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb18139379b', 24 => 'https://kopkatalogs.lv/F?func=direct&local_base=lnc10&doc_number=000341470&P_CON_LNG=ENG' ]
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה (`removed_links`)	[ 0 => 'https://www.ynet.co.il/', 1 => 'https://www.inn.co.il/news/', 2 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1173266-0/' ]
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש (`all_links`)	[ 0 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 1 => 'https://www.iaf.org.il/9701-61426-he/IAF.aspx', 2 => 'https://www.t.me/idf_telegram/7174', 3 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1044396', 4 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/publication/assad-war/', 5 => 'https://www.now14.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%91%D7%9E%D7%99/', 6 => 'https://shabak.gov.il/media/3uentt2i/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%94-2023.pdf', 7 => 'https://www.idf.il/160590/', 8 => 'https://www.idf.il/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 9 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-9560d9d270cdd81027.htm', 10 => 'https://www.unocha.org/publications/report/occupied-palestinian-territory/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-165-enhe', 11 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99-7-15-%D7%91%D7%9E', 12 => 'https://www.kikar.co.il/israel-news/s2aoyf', 13 => 'https://www.kikar.co.il/security-news/s2b53h', 14 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hkvtto00z6', 15 => 'https://www.bhol.co.il/news/1661427', 16 => 'https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-160-enarhe', 17 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjigumopa', 18 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj95g0taa', 19 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-15-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99', 20 => 'https://www.srugim.co.il/?p=933991-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2-5-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%95-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A6?di=1', 21 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8', 22 => 'https://www.syriahr.com/en/329999/', 23 => 'https://www.israelhayom.co.il/15349877', 24 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1047380', 25 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-26-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A5', 26 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1045954', 27 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C-25-%D7%91%D7%90%D7%95', 28 => 'https://x.com/kann_news/status/1722342893715673156', 29 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460819', 30 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001461604', 31 => 'https://www.inn.co.il/news/979813', 32 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94-%D7%9C/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99-2902//', 33 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/118daysofwar/article/sksjxiy9a', 34 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1070223', 35 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hygek00ada#autoplay', 36 => 'http://www.ochaopt.org/he/content/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-82', 37 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620026', 38 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1mexdzz6', 39 => 'https://www.maariv.co.il/news/world/Article-574506', 40 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1040232', 41 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/palestinians/article/14601470', 42 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-08be6fab6c9fa81027.htm', 43 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5421046,00.html', 44 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018a-ecc2-d428-a3ba-fcc3cc5c0000', 45 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1041322', 46 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5401011,00.html', 47 => 'https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/netanyahu-money-to-hamas-part-of-strategy-to-keep-palestinians-divided-583082', 48 => 'https://x.com/kann_news/status/1717607391724749233', 49 => 'https://twitter.com/DemozGoveze/status/1754902763794829716', 50 => 'https://www.youtube.com/watch?v=D1cUsXdq5FI', 51 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5363504,00.html', 52 => 'https://www.makorrishon.co.il/81959/', 53 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/synawisv9', 54 => 'https://nziv.net/59616/', 55 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/5997054', 56 => 'https://www.zman.co.il/333486/popup/', 57 => 'https://www.ariel.ac.il/wp/jimes/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%AA%D6%BE/', 58 => 'https://jiss.org.il/he/dostri-dealing-with-the-iranian-threat-hamas-decision-first/', 59 => 'https://www.cis.org.il/wp-content/uploads/2021/07/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-4-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.pdf', 60 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/675947/', 61 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sk931aez6', 62 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000', 63 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614736', 64 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-db23e4bc15d1b81026.htm', 65 => 'https://www.wsj.com/articles/ali-baraka-hamas-russia-today-interview-gaza-israel-59dffb69', 66 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614760', 67 => 'https://www.theguardian.com/world/2023/nov/07/secret-hamas-attack-orders-israel-gaza-7-october', 68 => 'https://www.worldcat.org/issn/0261-3077', 69 => 'https://www.kan.org.il/581410', 70 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001459680', 71 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614633', 72 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-fighters-trained-in-iran-before-oct-7-attacks-e2a8dbb9', 73 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-5bf44d104aa1e81027.htm', 74 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3650035', 75 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-a379-d315-ab9f-aff98d4b0000', 76 => 'https://www.makorrishon.co.il/683995/', 77 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-1973-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-2023-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/', 78 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-ee0f-d36e-a3cb-fe5f9e2d0000', 79 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620192', 80 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-11e6-d2ae-afcf-35f6e9390000', 81 => 'https://www.mako.co.il/92d67e4f8f11c81026.htm/Article-news-military/6361323ddea5a810/.htm', 82 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/by4gdm1ka', 83 => 'https://www.inn.co.il/news/615944', 84 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-45d0ba1d71a3b81026.htm', 85 => 'https://x.com/asaf_lib/status/1717175066566222239', 86 => 'https://www.ynet.co.il/article/s111tsucga', 87 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkx2odbba', 88 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/kseme-903741220', 89 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-egypt091023', 90 => 'https://www.srugim.co.il/?p=849386-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%94%D7%9E-%D7%9E%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%A9', 91 => 'https://x.com/kann_news/status/1712128531025498594', 92 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/gqhii-903746040', 93 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/678975/', 94 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5296079,00.html', 95 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018a-b766-d3ca-a9ef-b7ee1c0c0000', 96 => 'https://www.inn.co.il/news/614390', 97 => 'https://x.com/attilus/status/1712370437915578435', 98 => 'https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5897', 99 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1040384', 100 => 'https://x.com/roysharon11/status/1731615472548712734', 101 => 'https://x.com/YehoshuaYosi/status/1713241278966542750', 102 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14719079', 103 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hybehdpmt', 104 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkznhfh11a', 105 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000', 106 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rybln5e11p', 107 => 'https://www.kan.org.il/574306', 108 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-08c3-dc5d-a39f-9ee7c4b10000', 109 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjqzoke7t', 110 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614237', 111 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614169', 112 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyhaz20xp#autoplay', 113 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyo3dz1za', 114 => 'https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-10-13/ty-article-magazine/.premium/0000018b-23d5-dd34-afdf-f7d755f10000', 115 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-bb644614196ed81026.htm', 116 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjammfyma', 117 => 'https://x.com/kann_news/status/1710551657086353681', 118 => 'https://epoch.org.il/news/535830/', 119 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/israelunderattack/article/rjchzq0g6', 120 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14679668', 121 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14680225', 122 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byezsprea', 123 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14701305', 124 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615542', 125 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14987908', 126 => 'https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/5901022', 127 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-b0a98b3eb294b81027.htm', 128 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-5e0f-d2b2-addf-7e7ff7020000', 129 => 'https://www.youtube.com/watch?v=y36LmtDTayM', 130 => 'https://www.youtube.com/watch?v=iXCBv_ZvPew', 131 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-86da-dd61-a3ad-c6fe5c300000', 132 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjddee11bt', 133 => 'https://www.rail.co.il/?page=special-update-131023', 134 => 'https://www.themarker.com/0000018b-258f-d010-a59f-bdefce350000', 135 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460046', 136 => 'https://www.youtube.com/watch?v=KRq7qSM4uIY', 137 => 'https://www.israeldefense.co.il/node/59816', 138 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1yb001gbt', 139 => 'https://www.idi.org.il/articles/51129', 140 => 'https://behevrat-haadam.org/displaced-1/', 141 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjql8nr116', 142 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14705200', 143 => 'https://www.kan.org.il/565120', 144 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14732288', 145 => 'https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-26-10-23/m05.html', 146 => 'https://x.com/Nadav_Eyal/status/1717914073705107607', 147 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14736397', 148 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/685079/', 149 => 'https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/b1ij6c8zt', 150 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1073787', 151 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94.aspx', 152 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjb0n1fvt#!/replace', 153 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2053947', 154 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615841', 155 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hymo9cuzt', 156 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bylex7f11a', 157 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1045362', 158 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/32daywarmor/article/h1kgltv7t', 159 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-a7c5-df5f-a79c-e7ef1b670000', 160 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3641108', 161 => 'https://www.bhol.co.il/news/1605946', 162 => 'https://www.kikar.co.il/security-news/s3qx31', 163 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/693127/', 164 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryx6v11sm6', 165 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1051171', 166 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3621754', 167 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3621787', 168 => 'https://youtube.com/watch?v=nHlXaQ9x7H0', 169 => 'https://www.zman.co.il/449898/popup/', 170 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-ea01d9728c96c81027.htm', 171 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15104048?amp=1', 172 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bydjpj7kp', 173 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-acef85af403dd81026.htm', 174 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/state-policy/bibi-netanyahu-904029345/', 175 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620714', 176 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630394', 177 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3634020', 178 => 'https://www.kan.org.il/690643', 179 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1l9qd0lt', 180 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13627562', 181 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14709216', 182 => 'https://youtube.com/watch?v=qL1qomK5V9Y', 183 => 'https://www.now14.co.il/%D7%95%D7%94%D7%99%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%99%D7%94-356-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8/', 184 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjd11f11bt', 185 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sja00x11111t', 186 => 'https://youtube.com/watch?v=cl_tXuASh4k', 187 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614404', 188 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1043279', 189 => 'https://youtube.com/watch?v=2Kdf_Y7Fw3o', 190 => 'https://www.kikar.co.il/political-news/s2fd5w', 191 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skqdbhlza', 192 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/synxhwd11p', 193 => 'https://youtube.com/watch?v=R3C7p1TsEkg', 194 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy4d5q4f6', 195 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%A3-%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%90-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F///', 196 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-811ad6c5bb47b81027.htm', 197 => 'https://youtube.com/watch?v=KNZ4BpsQPJM', 198 => 'https://youtube.com/watch?v=BFUfz3VE15I', 199 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjkpdkimp', 200 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sy9m0xcga', 201 => 'https://youtube.com/watch?v=hJC0qYCS3PM', 202 => 'https://www.maarachot.idf.il/2024/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E-1982-%D7%95-2023/', 203 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-551-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%95-%D7%A6%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%9F/', 204 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-66081de49037b81026.htm', 205 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hk11ohe3za', 206 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyznfiafa#autoplay', 207 => 'https://www.kan.org.il/590133', 208 => 'https://www.idf.il/144931/', 209 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sj8cva0ma', 210 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14777726', 211 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620643', 212 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1300gduma', 213 => 'https://www.inn.co.il/news/619693', 214 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13672259', 215 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622522', 216 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1052239', 217 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-c79f8008015db81026.htm', 218 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyr00nlvep', 219 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hkxfs9erp', 220 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3624915', 221 => 'https://www.maannews.net/news/2106173.html', 222 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3626188', 223 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 224 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/Gazawar59eve', 225 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-b61510089c63c81027.htm', 226 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/e4zi1-903834506/', 227 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bk3vayhbt', 228 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-fbefe058b3b3c81026.htm', 229 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1y7n5jup', 230 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkbwa7zut', 231 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy1mdm586', 232 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1s00m3hla', 233 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14964167', 234 => 'https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q4/Article-5d7b23e82ad7c81027.htm', 235 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyhrkxjd6', 236 => 'https://www.idf.il/164039/', 237 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630273', 238 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-4ed873643be7c81026.htm', 239 => 'https://www.inn.co.il/news/623766', 240 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1061227', 241 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%96%D7%A7-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%94//', 242 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630703', 243 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-dec40f3e2639c81027.htm', 244 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skgi9mk006', 245 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjpr2edvt', 246 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/syfffd00pa', 247 => 'https://www.kan.org.il/665035', 248 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A5-%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93//', 249 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1063703', 250 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15023011', 251 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-796db2bde92bc81026.htm', 252 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-598e31885e1cc81026.htm', 253 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkfupdnup', 254 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1065746', 255 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/idf-903884619/', 256 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-7713349e38ffc81026.htm', 257 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%94-36-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-188-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-7-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-282-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93-605-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%A8//', 258 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1068188', 259 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3635515', 260 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bj4xgwfy6', 261 => 'https://www.idf.il/193912/', 262 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjnuhx6kt', 263 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1kxw33t6', 264 => 'https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1467', 265 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A2-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%A6%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%99%D7%A7/', 266 => 'https://www.idf.il/176602/', 267 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy003cjf56', 268 => 'https://www.idf.il/176952/', 269 => 'https://www.idf.il/177045/', 270 => 'https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=835553', 271 => 'https://t.me/hadshotbeforeveryone/47056', 272 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3642821', 273 => 'https://www.timesofisrael.com/idf-says-probe-indicates-no-troops-were-in-area-where-6-year-old-gazan-girl-was-killed/', 274 => 'https://www.aljazeera.com/news/2024/2/26/hind-rajab-were-israeli-troops-in-the-area-where-6-year-old-was-killed', 275 => 'https://www.washingtonpost.com/world/interactive/2024/hind-rajab-israel-gaza-killing-timeline/', 276 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3642118', 277 => 'https://www.idf.il/178477/', 278 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-8323a59ddd9ad81026.htm', 279 => 'https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1623', 280 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D//', 281 => 'https://www.inn.co.il/news/629345', 282 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3644422', 283 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-e893cbeba3bcd81026.htm', 284 => 'https://www.idf.il/181786/', 285 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyny3wq2t', 286 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%A7%D7%97-%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA//', 287 => 'https://www.mako.co.il/news-politics/2024_q1/Article-7c6a192b2cbfd81026.htm', 288 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r10rv11bp6', 289 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-05fc-df38-a98f-7ffcbb8c0000', 290 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sj004vka2a', 291 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1dmqvd6t', 292 => 'https://mekomit.co.il/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%95/', 293 => 'https://www.theguardian.com/world/2024/mar/01/france-demands-investigation-palestinians-killed-aid-delivery-gaza', 294 => 'https://www.nytimes.com/live/2024/02/29/world/israel-hamas-war-gaza-news', 295 => 'https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68454348', 296 => 'https://www.voanews.com/a/killing-of-at-least-112-palestinians-seeking-humanitarian-aid-in-gaza-sparks-wide-international-condemnation/7509610.html', 297 => 'https://www.cnn.com/2024/03/08/middleeast/gaza-flour-massacre-idf-report-intl/index.html', 298 => 'https://www.timesofisrael.com/liveblog-march-3-2024/', 299 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1082866', 300 => 'https://www.kan.org.il/724101', 301 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1084512', 302 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skfczqxka', 303 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13840728', 304 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A6%D7%A7%D7%97-%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%97-%D7%9C-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%94//', 305 => 'https://www.idf.il/186720/', 306 => 'https://www.idf.il/187362/', 307 => 'https://www.idf.il/187363/', 308 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-a64edb096b25e81027.htm', 309 => 'https://youtube.com/watch?v=fSdxzf-Cjo8', 310 => 'https://www.haaretz.co.il/https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-03-18/ty-article/0000018e-5007-dca4-ad8e-f4ff59c30000', 311 => 'https://www.idf.il/187437/', 312 => 'https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68594153', 313 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkaoksgyc', 314 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-25de8a19cbf5e81027.htm', 315 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-65c011a28715e81026.htm', 316 => 'https://www.srugim.co.il/?p=910603-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%A4-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1', 317 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1kyf8wra', 318 => 'https://youtube.com/watch?v=f571r197Tdk', 319 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1uyxf00ap', 320 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-532a99713516e81027.htm', 321 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkmxflp06', 322 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-dc2ca1aba7d5e81027.htm', 323 => 'https://www.inn.co.il/news/983230', 324 => 'https://www.srugim.co.il/?p=912049-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A4', 325 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hymd23pka', 326 => 'https://www.idf.il/186958/', 327 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1085321', 328 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/170dayswar', 329 => 'https://news.un.org/en/story/2024/03/1147931', 330 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3654696', 331 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2172087', 332 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1089931', 333 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-518188712c7be81027.htm', 334 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13878899', 335 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/186dayswar', 336 => 'https://youtube.com/watch?v=j-9WuZ9mmqw', 337 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/by1zhwrxa', 338 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3657632', 339 => 'https://www.idf.il/192368/', 340 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h10800y0gc', 341 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-075f78893450f81026.htm', 342 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-0a4207a5d2b0f81027.htm', 343 => 'https://www.kan.org.il/741924', 344 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1dohbhba', 345 => 'https://www.idf.il/194332/', 346 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/egypt-904032784', 347 => 'https://www.idf.il/194582/', 348 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sk0ucxub0', 349 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-89e68f4a1952f81026.htm', 350 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-2e6c3f474562f81027.htm', 351 => 'https://www.idf.il/194834/', 352 => 'https://www.kan.org.il/745137', 353 => 'https://twitter.com/bokeralmog/status/1786838559707554083', 354 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3663198', 355 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skos5k3gc', 356 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-b5e51d63e846f81027.htm', 357 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1aevjbgr', 358 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-770011e92584f81027.htm', 359 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1vy6ehfr', 360 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjnoy9hfa', 361 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ByW3OqdMC', 362 => 'https://www.inn.co.il/news/636869', 363 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3662202', 364 => 'https://www.idf.il/195693/', 365 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjaltslz0', 366 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-87d4864444f4f81027.htm', 367 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3662434', 368 => 'https://www.idf.il/196694/', 369 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-bed3d34be415f81026.htm', 370 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r17artdfc', 371 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-d6a504e097b5f81027.htm', 372 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-48828e21de26f81026.htm', 373 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byjmwx6ma', 374 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15726714', 375 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1wxciagc', 376 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-a54169beca26f81026.htm', 377 => 'https://www.idf.il/198138/', 378 => 'https://www.srugim.co.il/?p=930744-%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A2%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%99', 379 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/gazawar219day', 380 => 'https://www.zman.co.il/487830/popup/', 381 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ef7427ae74b6f81026.htm', 382 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-0932b9ab1fa7f81027.htm', 383 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjh0uyrzc', 384 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjh7jw11mr', 385 => 'https://www.idf.il/200701/', 386 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryvk0jbqr', 387 => 'https://youtube.com/watch?v=FhkafEvtbxc', 388 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hkyyk11b7a', 389 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjdfa0wq0', 390 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hk711g5zm0', 391 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj6bvi4xc', 392 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/centcom-904058449/', 393 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-d51e59e93928f81027.htm', 394 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-1fd48756c238f81027.htm', 395 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h15whw4qr', 396 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-33d7c51be558f81027.htm', 397 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1p9klsmc', 398 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byb6ufbxc', 399 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1099916', 400 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1og6ehxr', 401 => 'https://www.idf.il/201583/', 402 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1100001', 403 => 'https://idfanc.activetrail.biz/ANC18052024654R7', 404 => 'https://www.idf.il/201943/', 405 => 'https://idfanc.activetrail.biz/ANC19052024482927849', 406 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rypob3ux0', 407 => 'https://x.com/CENTCOM/status/1792716582935805956', 408 => 'https://www.idf.il/202759/', 409 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sy11htyoqr', 410 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1100934', 411 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sj15zbjqc', 412 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-464892f9d3f9f81027.htm', 413 => 'https://idfanc.activetrail.biz/ANC22050242947596', 414 => 'https://www.idf.il/203421/', 415 => 'https://www.understandingwar.org/backgrounder/iran-update-may-23-2024', 416 => 'https://www.inn.co.il/news/638395', 417 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-1d7f6037af9af81027.htm', 418 => 'https://www.idf.il/203707/', 419 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1vzpcgv0', 420 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hklfvol4c', 421 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-54682d30655bf81026.htm', 422 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkrfvixva', 423 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-26-5/', 424 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hj8m00z11na', 425 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkz6iwgna', 426 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-c5905c56d1abf81026.htm', 427 => 'https://www.idf.il/204547/', 428 => 'https://www.kan.org.il/754808', 429 => 'https://www.kan.org.il/754689', 430 => 'https://www.idf.il/204799/', 431 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1102544', 432 => 'https://www.idf.il/204885/', 433 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-d02cb2f0d2ebf81026.htm', 434 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjmreb4er', 435 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hk11nervnr', 436 => 'https://www.idf.il/205281/', 437 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1xehobna', 438 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj11ps6u40', 439 => 'https://www.idf.il/205569/', 440 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1oxwlwna', 441 => 'https://www.idf.il/205654/', 442 => 'https://www.idf.il/206001/', 443 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-03-06/', 444 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-04-06/', 445 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-05-06/', 446 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjp16ia4r', 447 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1105015', 448 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba', 449 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-3d8e4a912beef81026.htm', 450 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614421', 451 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjiw0sj116', 452 => 'https://www.inn.co.il/news/615923', 453 => 'https://t.me/idf_telegram/7425', 454 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1zhmzne6', 455 => 'https://www.ynet.co.il/hkipdfdwt', 456 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1066258', 457 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-2aa37a0368dec81027.htm', 458 => 'https://www.now14.co.il/%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%98%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C//', 459 => 'https://www.inn.co.il/flashes/977126', 460 => 'https://www.now14.co.il/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90/', 461 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15325140', 462 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkj8u8ypa', 463 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15349877', 464 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15509307', 465 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r19dtxvk0', 466 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15526411', 467 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1hmkm11lc', 468 => 'https://www.srugim.co.il/?p=922501-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93-%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94', 469 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ccc2599d20bee81027.htm', 470 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15644010', 471 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-6bf3ceaef5a7f81027.htm', 472 => 'https://youtube.com/watch?v=wpYXnUHhj54', 473 => 'https://www.shabak.gov.il/reports/', 474 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A9-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D//', 475 => 'https://www.0404.co.il/?p=965831', 476 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/46-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%9B-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 477 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hynzpyygt', 478 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj8jwk0z6', 479 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A4-%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F//', 480 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bj2qu00uq6', 481 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14793907', 482 => 'https://mekomit.co.il/%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-800-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95-%D7%9E%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D/', 483 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hj11fwqxrp', 484 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryxiriagp', 485 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bk4oefxfp', 486 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjjhfjsft', 487 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjzaqmff6', 488 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/daywar25mor', 489 => 'https://www.0404.co.il/?p=928081', 490 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-87bd33626e58b81027.htm', 491 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622616', 492 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15568621', 493 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1053326', 494 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjnihkvvp', 495 => 'https://www.srugim.co.il/?p=874418-%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%98%D7%A4%D7%95-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95', 496 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/14937734', 497 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjz91ftlt', 498 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyrrjvljp', 499 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s16me3eta', 500 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001472129', 501 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byliftub6', 502 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1ebyciwp', 503 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/14780230', 504 => 'https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-says-us-will-be-hit-hard-if-no-ceasefire-gaza-tasnim-2023-11-05/', 505 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hkrmdhvjc', 506 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjyuch00gr', 507 => 'https://www.inn.co.il/news/634795', 508 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1092250', 509 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1brz9dea', 510 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1092270', 511 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hygslvog0', 512 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3657887', 513 => 'https://www.washingtonpost.com/national-security/2024/04/14/biden-netanyahu-israel-iran/', 514 => 'https://www.now14.co.il/%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A7-%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%98%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA/', 515 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skif9taer', 516 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ec6fd3a3fc3fe81027.htm', 517 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy5i11x1111a', 518 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-fbd9df007bf0f81027.htm', 519 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460974', 520 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-b290-dea2-a9bf-f29e7d300000', 521 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q1/Article-598706f9b515d81026.htm', 522 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/day-6-903746614', 523 => 'https://www.timesofisrael.com/14-kids-under-10-25-people-over-80-up-to-date-breakdown-of-oct-7-victims-we-know-about/', 524 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skh001wewp', 525 => 'https://www.mako.co.il/culture-articles/Article-cdbeed08ded1b81027.htm', 526 => 'https://www.mako.co.il/health-magazine/articles/Article-1b6e5c366dd1b81027.htm', 527 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1044296', 528 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/sword-of-iron-law', 529 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1043930', 530 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjbc8iuht', 531 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%95%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 532 => 'https://www.bhol.co.il/news/1607756', 533 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/gazawar10mor/article/s1sgk11izp', 534 => 'https://www.inn.co.il/news/616959', 535 => 'https://www.kan.org.il/564511', 536 => 'https://www.kan.org.il/649370', 537 => 'https://www.timesofisrael.com/at-least-10-freed-hostages-were-sexually-abused-by-hamas-in-captivity-doctor-says/', 538 => 'https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-hamas-manipulates-gaza-fatality-numbers-examining-male-undercount-and-other', 539 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-9035-d9a4-a7bf-dc7d839e0000', 540 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2199252', 541 => 'https://youtube.com/watch?v=Qk7IKvIROXk', 542 => 'https://youtube.com/watch?v=g7gasuq-438', 543 => 'https://www.nbcnews.com/news/world/gaza-death-toll-ocha-un-confusion-anger-rcna151934', 544 => 'https://www.theguardian.com/world/article/2024/may/13/gaza-ministry-revises-figures-for-women-and-children-killed', 545 => 'https://www.cnn.com/2024/05/13/middleeast/death-toll-gaza-fatalities-un-intl-latam/index.html', 546 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15388434', 547 => 'https://www.washingtonpost.com/world/2023/10/24/gaza-death-toll-palestinian-health-ministry/', 548 => 'https://www.mekomit.co.il/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%91%D7%93%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91/', 549 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-25-19-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A5-2024', 550 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94--1-8-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99', 551 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001462172', 552 => 'https://magdilim.co.il/251020231349-2/', 553 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjqa91q7a', 554 => 'https://www.themarker.com/0000018b-fb99-d330-a9bb-ffdf54200000', 555 => 'https://baliletayel.co.il/2023/10/10/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1/', 556 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14684981', 557 => 'https://www.mako.co.il/finances-special/Article-7d35cee46a75b81026.htm', 558 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001466173', 559 => 'https://www.themarker.com/0000018c-a77c-d7f7-a7ce-ff7d8fa70000', 560 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/rjqfab11ba', 561 => 'https://www.inn.co.il/news/619401', 562 => 'https://tass.com/world/1694583', 563 => 'https://www.newarab.com/news/gaza-42-housing-units-destroyed-damaged-israel', 564 => 'https://www.wsj.com/livecoverage/israel-hamas-war-palestinians-news/card/at-least-45-of-housing-units-destroyed-or-damaged-in-gaza-ivl62BFnzTgT7qkzoeS1', 565 => 'https://www.aljazeera.com/news/2023/11/10/israeli-bombardments-damage-more-than-half-of-gazas-housing-units', 566 => 'https://www.middleeastmonitor.com/20231120-hamas-israeli-attacks-targeted-60-per-cent-of-residential-units-in-gaza/', 567 => 'https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/shelter-crisis-joint-advocacy-statement-24th-november-2023', 568 => 'https://edition.cnn.com/interactive/2023/middleeast/map-humanitarian-aid-water-power-hospitals-gaza-strip-dg/', 569 => 'https://www.businessinsider.com/researchers-mapped-gaza-damage-buildings-destroyed-israel-hamas-2023-12', 570 => 'https://www.zman.co.il/457164/popup/', 571 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ry00006wq9a', 572 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-8690-d641-abee-cfb7df4f0000', 573 => 'https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q4/Article-82353112c4a8b81027.htm', 574 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3619960', 575 => 'https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-7dac72b8d15fd81027.htm', 576 => 'https://www.israeldefense.co.il/node/60141', 577 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-5676d6dc103db81027.htm', 578 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q1/Article-92e9ea45379ec81026.htm', 579 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/730583/', 580 => 'https://www.wsj.com/articles/israels-untold-gaza-progress-hamas-war-4bc62196', 581 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1071862', 582 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1075196', 583 => 'https://youtube.com/watch?v=kL7uD2T1QlA', 584 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3617021', 585 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%92%D7%9E%D7%A9-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D//', 586 => 'https://www.idf.il/en/mini-sites/hamas-israel-war-october-2023/general-articles/idf-commando-soldiers-conduct-first-operational-use-of-the-new-iron-sting-weapons-system-in-history//', 587 => 'https://www.idf.il/135457/', 588 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1dbdeqsa', 589 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%95-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%91-7-%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A3-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%93-%D7%A0%D7%92%D7%9E%D7%A9-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%A5-3-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A6%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%A7%D7%A5-%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94//', 590 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1056089', 591 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1918ab2t', 592 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001480223', 593 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkw4tj4mp', 594 => 'https://www.now14.co.il/%D7%97%D7%A9%D7%A9-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%98%D7%99%D7%A1-%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA/', 595 => 'https://www.idf.il/191363/', 596 => 'https://youtube.com/watch?v=W7zx-Oj_sIM', 597 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bksltnvma', 598 => 'https://www.idf.il/159249/', 599 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rk0xqvzxc', 600 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ae5266ca021ce81026.htm', 601 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3656856', 602 => 'https://www.idf.il/194532/', 603 => 'https://www.idf.il/202737/', 604 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjqygkx11a', 605 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bk3lpkvbc', 606 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001461391', 607 => 'https://www.themarker.com/0000018b-ae43-dea2-a9bf-fedf69440000', 608 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001462784', 609 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1yq9gxz6', 610 => 'https://www.srugim.co.il/?p=849629-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99', 611 => 'https://www.politico.com/news/2023/10/08/pentagon-ships-aircraft-israel-hamas-00120523', 612 => 'https://youtube.com/watch?v=VnvORQB3XgM', 613 => 'https://youtube.com/watch?v=hvtax34aHf0', 614 => 'https://www.kan.org.il/565860', 615 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001467962', 616 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q1/Article-3b33ddae4472d81026.htm', 617 => 'https://youtube.com/watch?v=b2eCsWAvWVc', 618 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-a570-da24-a1cb-b77c29820000', 619 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-62ab-d230-a1bf-6bbb98360000', 620 => 'https://www.kan.org.il/610877', 621 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622852', 622 => 'https://news.un.org/en/story/2023/12/1144562', 623 => 'https://www.kan.org.il/682174', 624 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjv4qooxa', 625 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/state-policy/l6xky-904066068/', 626 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s15htwfq0', 627 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1aypgymr', 628 => 'https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1104695', 629 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/other/article/15784400', 630 => 'https://www.ynet.co.il/article/rjyiqk3wt', 631 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3632117', 632 => 'https://www.ynet.co.il/article/ryfbf311006', 633 => 'https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240103-pre-01-00-en.pdf', 634 => 'https://www.kan.org.il/669384', 635 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/15061663', 636 => 'https://www.timeslive.co.za/news/south-africa/2024-01-05-the-a-team-lawyers-representing-south-africa-at-the-world-court-against-israel/', 637 => 'https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240126-pre-01-00-en.pdf', 638 => 'https://www.ynet.co.il/article/hydyrg119a', 639 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/15168755', 640 => 'https://www.kan.org.il/614849', 641 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2023_q4/Article-a3d0cf1e15b2c81027.htm', 642 => 'https://www.mako.co.il/news-diplomatic/2023_q4/Article-804b1b88d0c2c81027.htm', 643 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjpxw7ast', 644 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-palestinian-rivals-conduct-talks-about-governing-postwar-gaza-3058fce6', 645 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-5f3ec148b051e81027.htm', 646 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018d-569c-d13a-a3cd-7eff979f0000', 647 => 'https://www.inn.co.il/news/627697', 648 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rynm2hk3a', 649 => 'https://www.mako.co.il/news-diplomatic/2024_q2/Article-e880bf3b58a3f81027.htm', 650 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13921247', 651 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1x11shfx0', 652 => 'https://www.now14.co.il/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%94-45-%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%91%D7%99/', 653 => 'https://www.now14.co.il/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%94-200-%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%91%D7%99/', 654 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-1947-d7d3-abce-79ef48310000', 655 => 'https://www.now14.co.il/%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-154-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95/', 656 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/gazawar30eve', 657 => 'https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804', 658 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-7743c7825a14d81026.htm', 659 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1qkf8pvp', 660 => 'https://youtube.com/watch?v=l_71fSK7mUk', 661 => 'https://youtube.com/watch?v=qzLqZgiOKf8', 662 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1046357', 663 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1800ozhga', 664 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018f-64c1-d9a0-a38f-ece7db510000', 665 => 'https://www.kan.org.il/747803', 666 => 'https://www.kan.org.il/598908', 667 => 'https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/14767393', 668 => 'https://www.inn.co.il/news/621130', 669 => 'https://www.srugim.co.il/?p=863530-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%99%D7%A9-%D7%A4%D7%97%D7%93', 670 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bjpska446', 671 => 'https://www.ynet.co.il/judaism/article/bytddmlm6', 672 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/14818769', 673 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1fygj6xp', 674 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bka11romnt', 675 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/europe/article/14861818', 676 => 'https://news.xoox.co.il/item_4658616.htm', 677 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/705797/', 678 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/697171/', 679 => 'https://www.ynet.co.il/judaism/article/sywypv926', 680 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1rakgomc', 681 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syn0jeqj6', 682 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001478800', 683 => 'https://www.themarker.com/0000018f-e41b-d6de-a7df-f63b95dc0000', 684 => 'https://www.themarker.com/0000018f-ced9-d4da-a58f-ffd9a0220000', 685 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001480218', 686 => 'https://www.mako.co.il/news-money/2024_q2/Article-216ef13f798df81027.htm', 687 => 'https://www.themarker.com/0000018f-d9ee-d5bc-a1bf-dffed0790000', 688 => 'https://time.com/6321967/israel-president-isaac-herzog-hamas-attack/', 689 => 'https://www.0404.co.il/?p=926619', 690 => 'https://www.srugim.co.il/?p=851140-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%9A-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%92%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99', 691 => 'https://www.inn.co.il/news/617925', 692 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqhbd5gp', 693 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1047157', 694 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-85d4-df47-a3df-ffddea2e0000', 695 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjlnf9afa', 696 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615069', 697 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjvdwcb11a', 698 => 'https://youtube.com/watch?v=nb51udzHM9M', 699 => 'https://youtube.com/watch?v=ejpJhwFF0w8', 700 => 'https://youtube.com/watch?v=5t8-K-IdNAg', 701 => 'https://youtube.com/watch?v=wV62K66q44M', 702 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryitxwhxp', 703 => 'https://youtube.com/watch?v=LjU4TBQa6xU', 704 => 'https://www.themarker.com/0000018b-5868-d2b2-addf-7e789f960000', 705 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1e24crb6', 706 => 'https://www.gov.il/he/departments/Units/media_and_public_affairs', 707 => 'https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/bk1vf3cbt', 708 => 'https://www.0404.co.il/?p=925409', 709 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/685831/', 710 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2023_q4/Article-04663507c7c5b81026.htm', 711 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sycmqdema', 712 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3618150', 713 => 'https://www.mako.co.il/culture-articles/Article-98976a2f7b56b81027.htm', 714 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1pbmmg7p', 715 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1049188', 716 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-03cf42ee22acb81026.htm', 717 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A2-%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9F-%D7%91%D7%92-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1//', 718 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14974120', 719 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-3a7053cad228c81026.htm', 720 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1049919', 721 => 'https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q4/Article-41170015c96eb81027.htm', 722 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13833260', 723 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bj6pczver', 724 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-714b6067911ab81026.htm', 725 => 'https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/how-gaza-health-ministry-fakes-casualty-numbers', 726 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjjbyjymp', 727 => 'https://www.nytimes.com/2023/11/08/world/middleeast/hamas-israel-gaza-war.html', 728 => 'https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/article-771199', 729 => 'https://www.inn.co.il/news/615951', 730 => 'https://www.themarker.com/0000018b-09a4-dae9-adcb-abbf45e70000', 731 => 'https://foggymedia.in/blog/Church%20of%20Saint%20Porphyrios%20in%20Gaza%20Remains%20Intact%20Amidst%20Conflict/#:~:text=Conclusion,false%20claims%20of%20its%20destruction', 732 => 'https://apnews.com/article/fact-check-nimrod-aloni-israel-hamas-gaza-captured-493462949098', 733 => 'https://www.ynet.co.il/digital/technology/article/r1pilrqb6', 734 => 'https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/rktzoxxwa', 735 => 'https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1044191', 736 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/678897/', 737 => 'https://www.altnews.in/4-yr-old-killed-in-gaza-israel-govt-falsely-claims-video-shows-a-doll-not-a-child/', 738 => 'https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67206277', 739 => 'https://www.indiatoday.in/world/story/real-story-four-year-old-omar-gaza-palestine-whose-death-doll-video-pictures-israel-hamas-war-2450299-2023-10-17', 740 => 'https://t.me/gazaalannet/45235', 741 => 'https://youtube.com/watch?v=1xJTAp-p15w', 742 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-e1a5-d168-a3ef-f5ff4d070000', 743 => 'https://abualiexpress.com/%D7%9E%D7%90%D7%96-%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%96%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9/', 744 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1ofjvuet', 745 => 'https://www.srugim.co.il/?p=866170-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5', 746 => 'https://t.me/gazaalannet/45875', 747 => 'https://www.srugim.co.il/?p=865910-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94', 748 => 'https://abualiexpress.com/%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94%F0%9F%91%86-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/', 749 => 'https://t.me/gazaalannet/46132', 750 => 'https://www.inn.co.il/news/620706', 751 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1053765', 752 => 'https://www.srugim.co.il/?p=867015-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%95', 753 => 'https://www.geektime.co.il/after-x-eu-has-a-24-hour-deadline-for-meta-as-well/', 754 => 'https://www.inn.co.il/news/616334', 755 => 'https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/rjzxijxz6', 756 => 'https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/bjqqx7hwp', 757 => 'https://www.mako.co.il/nexter-news/Article-ed398b1ad676c81026.htm', 758 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjoquxywt', 759 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1tvjmz11t', 760 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-f3475c366dd1b81027.htm', 761 => 'https://www.srugim.co.il/?p=850867-%D7%99%D7%A9-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%96%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A9', 762 => 'https://www.kikar.co.il/political-news/s2fait', 763 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615546', 764 => 'https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584', 765 => 'https://youtube.com/watch?v=qCFbPouUazk&ab', 766 => 'https://www.inn.co.il/news/616894', 767 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14736516', 768 => 'https://www.hidabroot.org/video/220954', 769 => 'https://www.jdn.co.il/gallery/2093789/', 770 => 'https://www.srugim.co.il/?p=700662-%D7%91%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%95-%D7%91', 771 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/police_17-12-23_conenut', 772 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/706771/', 773 => 'https://www.inn.co.il/news/628140', 774 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-37a0-dc99-a1db-3fe1ba820000', 775 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001462429', 776 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-adc7-d724-a5bb-edff93a70000', 777 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/678289/', 778 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1169526-0//', 779 => 'https://haredimisrael.org.il/', 780 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkavmflzp', 781 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620166', 782 => 'https://www.srugim.co.il/?p=881937-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99', 783 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1uc11bm3p', 784 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001459623', 785 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjkltcrx6', 786 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1f1w2alt', 787 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1043152', 788 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13624803', 789 => 'https://youtube.com/watch?v=HiEvDHxNNVo', 790 => 'http://www.davar1.co.il/453964/', 791 => 'https://www.ice.co.il/media/news/article/984361', 792 => 'https://x.com/BenCaspit/status/1714262441977155685', 793 => 'https://t.me/alexmehacarmel/10360', 794 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2066907', 795 => 'https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety', 796 => 'https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx', 797 => 'https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx', 798 => 'https://www.the7eye.org.il/499031', 799 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000', 800 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13707281', 801 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15020201', 802 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjsxpjc8a', 803 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3629467', 804 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-9bb1-d9e3-a5be-fff1c9720000', 805 => 'https://www.gov.il/he/departments/policies/2024_dec1525', 806 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/15437498', 807 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630873', 808 => 'https://www.facebook.com/talyayarom/posts/pfbid0213u5XaNEpXVhzR9f2YQgVzv2P1sFwvZ22o9smpXTFYarzbqMzqj3rwQkP1SZNA36l', 809 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q122962941?uselang=he', 810 => 'https://www.idf.il/203583/', 811 => 'https://www.kan.org.il/558406', 812 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/israelunderattack', 813 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-0835-dae3-a1cb-bd3d6fab0000', 814 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614155', 815 => 'https://www.idf.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2023/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8/%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D//', 816 => 'https://www.idf.il/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C//', 817 => 'https://www.gov.il/he/departments/topics/event-iron-swords/govil-landing-page', 818 => 'https://youtube.com/watch?v=TFuzmyv-kRQ', 819 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rk0bb2xrt', 820 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/', 821 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 822 => 'https://youtube.com/watch?v=M_e4gVMBOrs', 823 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-9d5b-d764-adff-9fdfc81d0000', 824 => 'https://www.israeldefense.co.il/node/60030', 825 => 'https://hazmanhazeh.org.il/october_rifts/?_atscid=1_137_158181725_15046790_0_Tzfazazdxwd2ududpsc', 826 => 'https://www.the7eye.org.il/503517', 827 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/idf-support', 828 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-d8c4c32cf0c0c81026.htm', 829 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rknrjoylt', 830 => 'https://hazmanhazeh.org.il/multi-dimensional_knot/?_atscid=1_137_158181725_15077872_0_Tzfazazdxwd2ududpsc', 831 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1qup00pl6', 832 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15014944', 833 => 'https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra13736625', 834 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjnxuze006', 835 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-508024406778d81027.htm', 836 => 'https://www.makorrishon.co.il/opinion/750697/', 837 => 'https://www.ice.co.il/media/news/article/1008721', 838 => 'https://features.ynet.co.il/gallery/7th-of-october', 839 => 'https://nypost.com/2023/10/13/israel-starts-raids-inside-of-gazawhat-a-full-scale-ground-invasion-will-include/', 840 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-9b3e-d27d-a9fb-dbbff4ad0000', 841 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/bzjke-903787531/', 842 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryszavsma', 843 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-0623499d69abb81026.htm', 844 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-fb23051099fbb81027.htm', 845 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3623146', 846 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjijsl8h6', 847 => 'https://www.maarachot.idf.il//2023/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%A1%D7%98/', 848 => 'https://www.maarachot.idf.il/', 849 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skzh4zmut', 850 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3627105', 851 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1173266-0//', 852 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%9C-100-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%97%D7%A5-%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%92%D7%91-7-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-5//', 853 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/israel-border-gaza-buffer-zone-4131020d?mod=mhp', 854 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/the-vicious-cycle-driving-gazas-north-to-famine-3dc85313?mod=hp_lead_pos2', 855 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13877090', 856 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkqggubz0', 857 => 'https://www.idf.il/193082/', 858 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/syobzji7a', 859 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14861454', 860 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA//', 861 => 'https://youtube.com/watch?v=oQXeu1CAr6Q', 862 => 'https://youtube.com/watch?v=MVeAlsFLA-c', 863 => 'https://youtube.com/watch?v=ndQ6iMRk2X0', 864 => 'https://youtube.com/watch?v=z_7pO0RETvU', 865 => 'https://youtube.com/watch?v=emLiFMRkNvs', 866 => 'https://youtube.com/watch?v=FtXGiXTAWo4', 867 => 'https://youtube.com/watch?v=36hQWU47Boc', 868 => 'https://youtube.com/watch?v=F7XJfh-3h7I', 869 => 'https://youtube.com/watch?v=91srGHVMMEM', 870 => 'https://youtube.com/watch?v=ryRyjFGQDlc', 871 => 'https://youtube.com/watch?v=6gmxHISP2Ec', 872 => 'https://youtube.com/watch?v=fzObdRLPMMY', 873 => 'https://youtube.com/watch?v=l4t20XSf2-g', 874 => 'https://youtube.com/watch?v=egGqb72gXFk', 875 => 'https://youtube.com/watch?v=JMLHTOOcez0', 876 => 'https://youtube.com/watch?v=pB3Gy7u_jm8', 877 => 'https://youtube.com/watch?v=67lMgr-mQyg', 878 => 'https://youtube.com/watch?v=l7YM5tYY7F4', 879 => 'https://youtube.com/watch?v=akcZsQp3Scc', 880 => 'https://youtube.com/watch?v=qM4sNwY_TRY', 881 => 'https://youtube.com/watch?v=57PGLGRYRIY', 882 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987012548576605171', 883 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb18139379b', 884 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb18139379b', 885 => 'https://kopkatalogs.lv/F?func=direct&local_base=lnc10&doc_number=000341470&P_CON_LNG=ENG', 886 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjkq1jzgc', 887 => 'https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/757038/' ]
קישורים בדף, לפני העריכה (`old_links`)	[ 0 => 'https://www.kikar.co.il/israel-news/s2aoyf', 1 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1047380', 2 => 'https://shabak.gov.il/media/3uentt2i/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%94-2023.pdf', 3 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%93%D7%93%D7%95/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-40-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-1973-%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%9C-2023-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C/', 4 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%A3-%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%90-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F///', 5 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-551-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%95-%D7%A6%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%9F/', 6 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 7 => 'https://www.idf.il/164039/', 8 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%96%D7%A7-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%94//', 9 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A5-%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93//', 10 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%93%D7%94-36-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-188-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-7-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-282-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93-605-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%9D-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%A8//', 11 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A2-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%A6%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%99%D7%A7/', 12 => 'https://www.idf.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2023/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8/%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D//', 13 => 'https://www.idf.il/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C//', 14 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 15 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%9C-100-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%97%D7%A5-%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%92%D7%91-7-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-5//', 16 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA//', 17 => 'https://www.maariv.co.il/news/world/Article-574506', 18 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1040232', 19 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1041322', 20 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1040384', 21 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1045362', 22 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1051171', 23 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1043279', 24 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1052239', 25 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1061227', 26 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1063703', 27 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1068188', 28 => 'https://www.kikar.co.il/security-news/s3qx31', 29 => 'https://www.kikar.co.il/political-news/s2fd5w', 30 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hygek00ada#autoplay', 31 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5421046,00.html', 32 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5363504,00.html', 33 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/synawisv9', 34 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/5997054', 35 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sk931aez6', 36 => 'https://www.ynet.co.il/article/s111tsucga', 37 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkx2odbba', 38 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5296079,00.html', 39 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hybehdpmt', 40 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkznhfh11a', 41 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rybln5e11p', 42 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjqzoke7t', 43 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyhaz20xp#autoplay', 44 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/israelunderattack/article/rjchzq0g6', 45 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byezsprea', 46 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjddee11bt', 47 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1yb001gbt', 48 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjql8nr116', 49 => 'https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/b1ij6c8zt', 50 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjb0n1fvt#!/replace', 51 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hymo9cuzt', 52 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bylex7f11a', 53 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/32daywarmor/article/h1kgltv7t', 54 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryx6v11sm6', 55 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bydjpj7kp', 56 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1l9qd0lt', 57 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13627562', 58 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjd11f11bt', 59 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sja00x11111t', 60 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skqdbhlza', 61 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/synxhwd11p', 62 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy4d5q4f6', 63 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjkpdkimp', 64 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sy9m0xcga', 65 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hk11ohe3za', 66 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyznfiafa#autoplay', 67 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sj8cva0ma', 68 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1300gduma', 69 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13672259', 70 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyr00nlvep', 71 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hkxfs9erp', 72 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/Gazawar59eve', 73 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bk3vayhbt', 74 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1y7n5jup', 75 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkbwa7zut', 76 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy1mdm586', 77 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1s00m3hla', 78 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyhrkxjd6', 79 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skgi9mk006', 80 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjpr2edvt', 81 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/syfffd00pa', 82 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkfupdnup', 83 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bj4xgwfy6', 84 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjnuhx6kt', 85 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1kxw33t6', 86 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy003cjf56', 87 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjiw0sj116', 88 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1qkf8pvp', 89 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001461604', 90 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001459680', 91 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460046', 92 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/palestinians/article/14601470', 93 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14719079', 94 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14679668', 95 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14680225', 96 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14701305', 97 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14987908', 98 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14705200', 99 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14732288', 100 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14736397', 101 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15104048?amp=1', 102 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14709216', 103 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14777726', 104 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14964167', 105 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15023011', 106 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-08be6fab6c9fa81027.htm', 107 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-db23e4bc15d1b81026.htm', 108 => 'https://www.mako.co.il/92d67e4f8f11c81026.htm/Article-news-military/6361323ddea5a810/.htm', 109 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-45d0ba1d71a3b81026.htm', 110 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-ea01d9728c96c81027.htm', 111 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-811ad6c5bb47b81027.htm', 112 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-66081de49037b81026.htm', 113 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-c79f8008015db81026.htm', 114 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-b61510089c63c81027.htm', 115 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-fbefe058b3b3c81026.htm', 116 => 'https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q4/Article-5d7b23e82ad7c81027.htm', 117 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-4ed873643be7c81026.htm', 118 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-dec40f3e2639c81027.htm', 119 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-796db2bde92bc81026.htm', 120 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-598e31885e1cc81026.htm', 121 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-7713349e38ffc81026.htm', 122 => 'https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q4/Article-82353112c4a8b81027.htm', 123 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-d8c4c32cf0c0c81026.htm', 124 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-0623499d69abb81026.htm', 125 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-fb23051099fbb81027.htm', 126 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018a-ecc2-d428-a3ba-fcc3cc5c0000', 127 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000', 128 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-ee0f-d36e-a3cb-fe5f9e2d0000', 129 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-11e6-d2ae-afcf-35f6e9390000', 130 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018a-b766-d3ca-a9ef-b7ee1c0c0000', 131 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000', 132 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-08c3-dc5d-a39f-9ee7c4b10000', 133 => 'https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-10-13/ty-article-magazine/.premium/0000018b-23d5-dd34-afdf-f7d755f10000', 134 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-86da-dd61-a3ad-c6fe5c300000', 135 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-a7c5-df5f-a79c-e7ef1b670000', 136 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-0835-dae3-a1cb-bd3d6fab0000', 137 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-9b3e-d27d-a9fb-dbbff4ad0000', 138 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5401011,00.html', 139 => 'https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/netanyahu-money-to-hamas-part-of-strategy-to-keep-palestinians-divided-583082', 140 => 'https://www.makorrishon.co.il/81959/', 141 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/675947/', 142 => 'https://www.makorrishon.co.il/683995/', 143 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/678975/', 144 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/685079/', 145 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/693127/', 146 => 'https://nziv.net/59616/', 147 => 'https://www.zman.co.il/333486/popup/', 148 => 'https://www.zman.co.il/449898/popup/', 149 => 'https://www.ariel.ac.il/wp/jimes/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%AA%D6%BE/', 150 => 'https://jiss.org.il/he/dostri-dealing-with-the-iranian-threat-hamas-decision-first/', 151 => 'https://www.cis.org.il/wp-content/uploads/2021/07/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-4-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.pdf', 152 => 'https://www.wsj.com/articles/ali-baraka-hamas-russia-today-interview-gaza-israel-59dffb69', 153 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-fighters-trained-in-iran-before-oct-7-attacks-e2a8dbb9', 154 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/israel-border-gaza-buffer-zone-4131020d?mod=mhp', 155 => 'https://www.theguardian.com/world/2023/nov/07/secret-hamas-attack-orders-israel-gaza-7-october', 156 => 'https://www.worldcat.org/issn/0261-3077', 157 => 'https://www.kan.org.il/581410', 158 => 'https://www.kan.org.il/574306', 159 => 'https://www.kan.org.il/565120', 160 => 'https://www.kan.org.il/690643', 161 => 'https://www.kan.org.il/590133', 162 => 'https://www.kan.org.il/665035', 163 => 'https://www.kan.org.il/558406', 164 => 'https://www.inn.co.il/news/615944', 165 => 'https://www.inn.co.il/news/614390', 166 => 'https://www.inn.co.il/news/619693', 167 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/kseme-903741220', 168 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/gqhii-903746040', 169 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/e4zi1-903834506/', 170 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/idf-903884619/', 171 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/bzjke-903787531/', 172 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-egypt091023', 173 => 'https://www.gov.il/he/departments/topics/event-iron-swords/govil-landing-page', 174 => 'https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5897', 175 => 'https://epoch.org.il/news/535830/', 176 => 'https://www.rail.co.il/?page=special-update-131023', 177 => 'https://www.themarker.com/0000018b-258f-d010-a59f-bdefce350000', 178 => 'https://www.israeldefense.co.il/node/59816', 179 => 'https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-26-10-23/m05.html', 180 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2053947', 181 => 'https://www.bhol.co.il/news/1605946', 182 => 'https://youtube.com/watch?v=nHlXaQ9x7H0', 183 => 'https://youtube.com/watch?v=qL1qomK5V9Y', 184 => 'https://youtube.com/watch?v=cl_tXuASh4k', 185 => 'https://youtube.com/watch?v=2Kdf_Y7Fw3o', 186 => 'https://youtube.com/watch?v=R3C7p1TsEkg', 187 => 'https://youtube.com/watch?v=KNZ4BpsQPJM', 188 => 'https://youtube.com/watch?v=BFUfz3VE15I', 189 => 'https://youtube.com/watch?v=TFuzmyv-kRQ', 190 => 'https://youtube.com/watch?v=M_e4gVMBOrs', 191 => 'https://youtube.com/watch?v=oQXeu1CAr6Q', 192 => 'https://youtube.com/watch?v=MVeAlsFLA-c', 193 => 'https://youtube.com/watch?v=ndQ6iMRk2X0', 194 => 'https://youtube.com/watch?v=z_7pO0RETvU', 195 => 'https://youtube.com/watch?v=emLiFMRkNvs', 196 => 'https://youtube.com/watch?v=FtXGiXTAWo4', 197 => 'https://youtube.com/watch?v=36hQWU47Boc', 198 => 'https://youtube.com/watch?v=F7XJfh-3h7I', 199 => 'https://youtube.com/watch?v=91srGHVMMEM', 200 => 'https://youtube.com/watch?v=ryRyjFGQDlc', 201 => 'https://youtube.com/watch?v=6gmxHISP2Ec', 202 => 'https://youtube.com/watch?v=fzObdRLPMMY', 203 => 'https://youtube.com/watch?v=l4t20XSf2-g', 204 => 'https://youtube.com/watch?v=egGqb72gXFk', 205 => 'https://youtube.com/watch?v=JMLHTOOcez0', 206 => 'https://youtube.com/watch?v=pB3Gy7u_jm8', 207 => 'https://youtube.com/watch?v=67lMgr-mQyg', 208 => 'https://youtube.com/watch?v=l7YM5tYY7F4', 209 => 'https://www.now14.co.il/%D7%95%D7%94%D7%99%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%99%D7%94-356-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8/', 210 => 'https://www.maannews.net/news/2106173.html', 211 => 'https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1467', 212 => 'https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=835553', 213 => 'https://t.me/hadshotbeforeveryone/47056', 214 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/', 215 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/idf-support', 216 => 'https://www.the7eye.org.il/503517', 217 => 'https://hazmanhazeh.org.il/october_rifts/?_atscid=1_137_158181725_15046790_0_Tzfazazdxwd2ududpsc', 218 => 'https://hazmanhazeh.org.il/multi-dimensional_knot/?_atscid=1_137_158181725_15077872_0_Tzfazazdxwd2ududpsc', 219 => 'https://nypost.com/2023/10/13/israel-starts-raids-inside-of-gazawhat-a-full-scale-ground-invasion-will-include/', 220 => 'https://www.maarachot.idf.il//2023/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%A1%D7%98/', 221 => 'https://www.maarachot.idf.il/', 222 => 'https://twitter.com/DemozGoveze/status/1754902763794829716', 223 => 'https://www.youtube.com/watch?v=D1cUsXdq5FI', 224 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-508024406778d81027.htm', 225 => 'https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1623', 226 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1073787', 227 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-8323a59ddd9ad81026.htm', 228 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D//', 229 => 'https://www.inn.co.il/news/629345', 230 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-b0a98b3eb294b81027.htm', 231 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-5e0f-d2b2-addf-7e7ff7020000', 232 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-e893cbeba3bcd81026.htm', 233 => 'https://www.idf.il/181786/', 234 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-acef85af403dd81026.htm', 235 => 'https://youtube.com/watch?v=akcZsQp3Scc', 236 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/118daysofwar/article/sksjxiy9a', 237 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 238 => 'https://www.idf.il/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 239 => 'https://www.iaf.org.il/9701-61426-he/IAF.aspx', 240 => 'https://www.t.me/idf_telegram/7174', 241 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1044396', 242 => 'https://www.kikar.co.il/security-news/s2b53h', 243 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyny3wq2t', 244 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%A7%D7%97-%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA//', 245 => 'https://www.inn.co.il/news/979813', 246 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94-%D7%9C/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%AA%D7%90-%D7%9C-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99-2902//', 247 => 'https://www.mako.co.il/news-politics/2024_q1/Article-7c6a192b2cbfd81026.htm', 248 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r10rv11bp6', 249 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1070223', 250 => 'https://www.timesofisrael.com/liveblog-march-3-2024/', 251 => 'https://youtube.com/watch?v=qM4sNwY_TRY', 252 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460819', 253 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/by4gdm1ka', 254 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-5bf44d104aa1e81027.htm', 255 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/the-vicious-cycle-driving-gazas-north-to-famine-3dc85313?mod=hp_lead_pos2', 256 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjigumopa', 257 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj95g0taa', 258 => 'http://www.ochaopt.org/he/content/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-82', 259 => 'https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94.aspx', 260 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C-25-%D7%91%D7%90%D7%95', 261 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13840728', 262 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A6%D7%A7%D7%97-%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%97-%D7%9C-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%94//', 263 => 'https://www.idf.il/186720/', 264 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-a64edb096b25e81027.htm', 265 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-65c011a28715e81026.htm', 266 => 'https://youtube.com/watch?v=fSdxzf-Cjo8', 267 => 'https://www.haaretz.co.il/https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-03-18/ty-article/0000018e-5007-dca4-ad8e-f4ff59c30000', 268 => 'https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68594153', 269 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkmxflp06', 270 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1kyf8wra', 271 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1085321', 272 => 'https://www.idf.il/186958/', 273 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1uyxf00ap', 274 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-dc2ca1aba7d5e81027.htm', 275 => 'https://www.inn.co.il/news/983230', 276 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-9560d9d270cdd81027.htm', 277 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-25de8a19cbf5e81027.htm', 278 => 'https://www.idf.il/187362/', 279 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-532a99713516e81027.htm', 280 => 'https://youtube.com/watch?v=f571r197Tdk', 281 => 'https://www.idf.il/187363/', 282 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1065746', 283 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/170dayswar', 284 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyo3dz1za', 285 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjammfyma', 286 => 'https://news.un.org/en/story/2024/03/1147931', 287 => 'https://www.idf.il/187437/', 288 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1082866', 289 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1084512', 290 => 'https://www.kan.org.il/724101', 291 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skfczqxka', 292 => 'https://youtube.com/watch?v=hJC0qYCS3PM', 293 => 'https://www.idf.il/144931/', 294 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkaoksgyc', 295 => 'https://www.makorrishon.co.il/opinion/750697/', 296 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hymd23pka', 297 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-26-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A5', 298 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8', 299 => 'https://www.syriahr.com/en/329999/', 300 => 'https://www.israelhayom.co.il/15349877', 301 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/publication/assad-war/', 302 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/186dayswar', 303 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1089931', 304 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/by1zhwrxa', 305 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13878899', 306 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-518188712c7be81027.htm', 307 => 'https://youtube.com/watch?v=j-9WuZ9mmqw', 308 => 'https://www.now14.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%91%D7%9E%D7%99/', 309 => 'https://www.maarachot.idf.il/2024/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9E-1982-%D7%95-2023/', 310 => 'https://www.idf.il/192368/', 311 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2172087', 312 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h10800y0gc', 313 => 'https://www.idf.il/176602/', 314 => 'https://www.idf.il/177045/', 315 => 'https://www.idf.il/176952/', 316 => 'https://www.idf.il/178477/', 317 => 'https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/5901022', 318 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-a379-d315-ab9f-aff98d4b0000', 319 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-9d5b-d764-adff-9fdfc81d0000', 320 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sj004vka2a', 321 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1dmqvd6t', 322 => 'https://www.washingtonpost.com/world/interactive/2024/hind-rajab-israel-gaza-killing-timeline/', 323 => 'https://www.voanews.com/a/killing-of-at-least-112-palestinians-seeking-humanitarian-aid-in-gaza-sparks-wide-international-condemnation/7509610.html', 324 => 'https://www.timesofisrael.com/idf-says-probe-indicates-no-troops-were-in-area-where-6-year-old-gazan-girl-was-killed/', 325 => 'https://www.aljazeera.com/news/2024/2/26/hind-rajab-were-israeli-troops-in-the-area-where-6-year-old-was-killed', 326 => 'https://mekomit.co.il/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%95/', 327 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/state-policy/bibi-netanyahu-904029345/', 328 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-075f78893450f81026.htm', 329 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-0a4207a5d2b0f81027.htm', 330 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1dohbhba', 331 => 'https://www.idf.il/193912/', 332 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sk0ucxub0', 333 => 'https://youtube.com/watch?v=wpYXnUHhj54', 334 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614736', 335 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614760', 336 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614633', 337 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3650035', 338 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620192', 339 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614237', 340 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614169', 341 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615841', 342 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3641108', 343 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3621754', 344 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3621787', 345 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620714', 346 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630394', 347 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3634020', 348 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614404', 349 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620643', 350 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622522', 351 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3624915', 352 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3626188', 353 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630273', 354 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630703', 355 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3635515', 356 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3642821', 357 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3642118', 358 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3644422', 359 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3654696', 360 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3657632', 361 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614421', 362 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614155', 363 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3623146', 364 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3627105', 365 => 'https://www.kan.org.il/741924', 366 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-89e68f4a1952f81026.htm', 367 => 'https://www.idf.il/194332/', 368 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/egypt-904032784', 369 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-2e6c3f474562f81027.htm', 370 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-bb644614196ed81026.htm', 371 => 'https://www.washingtonpost.com/national-security/2024/04/14/biden-netanyahu-israel-iran/', 372 => 'https://features.ynet.co.il/gallery/7th-of-october', 373 => 'https://www.idf.il/194582/', 374 => 'https://www.idf.il/194834/', 375 => 'https://www.ice.co.il/media/news/article/1008721', 376 => 'https://twitter.com/bokeralmog/status/1786838559707554083', 377 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-770011e92584f81027.htm', 378 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1aevjbgr', 379 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1vy6ehfr', 380 => 'https://www.idf.il/195693/', 381 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3662202', 382 => 'https://www.kan.org.il/745137', 383 => 'https://www.idi.org.il/articles/51129', 384 => 'https://behevrat-haadam.org/displaced-1/', 385 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjnoy9hfa', 386 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-05fc-df38-a98f-7ffcbb8c0000', 387 => 'https://www.nytimes.com/live/2024/02/29/world/israel-hamas-war-gaza-news', 388 => 'https://www.cnn.com/2024/03/08/middleeast/gaza-flour-massacre-idf-report-intl/index.html', 389 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-87d4864444f4f81027.htm', 390 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjaltslz0', 391 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-bed3d34be415f81026.htm', 392 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3662434', 393 => 'https://www.bhol.co.il/news/1661427', 394 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r17artdfc', 395 => 'https://youtube.com/watch?v=57PGLGRYRIY', 396 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-d6a504e097b5f81027.htm', 397 => 'https://www.idf.il/196694/', 398 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-15-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99', 399 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15726714', 400 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-48828e21de26f81026.htm', 401 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-a54169beca26f81026.htm', 402 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skos5k3gc', 403 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byjmwx6ma', 404 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-b5e51d63e846f81027.htm', 405 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/gazawar219day', 406 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ef7427ae74b6f81026.htm', 407 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjh0uyrzc', 408 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1wxciagc', 409 => 'https://www.idf.il/198138/', 410 => 'https://www.youtube.com/watch?v=KRq7qSM4uIY', 411 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjh7jw11mr', 412 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3663198', 413 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-0932b9ab1fa7f81027.htm', 414 => 'https://youtube.com/watch?v=FhkafEvtbxc', 415 => 'https://www.idf.il/200701/', 416 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1mexdzz6', 417 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620026', 418 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjdfa0wq0', 419 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hk711g5zm0', 420 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/centcom-904058449/', 421 => 'https://www.mekomit.co.il/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%91%D7%93%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91/', 422 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-d51e59e93928f81027.htm', 423 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99-7-15-%D7%91%D7%9E', 424 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-1fd48756c238f81027.htm', 425 => 'https://x.com/kann_news/status/1722342893715673156', 426 => 'https://x.com/kann_news/status/1717607391724749233', 427 => 'https://x.com/asaf_lib/status/1717175066566222239', 428 => 'https://x.com/kann_news/status/1712128531025498594', 429 => 'https://x.com/attilus/status/1712370437915578435', 430 => 'https://x.com/roysharon11/status/1731615472548712734', 431 => 'https://x.com/YehoshuaYosi/status/1713241278966542750', 432 => 'https://x.com/kann_news/status/1710551657086353681', 433 => 'https://x.com/Nadav_Eyal/status/1717914073705107607', 434 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h15whw4qr', 435 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj6bvi4xc', 436 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1p9klsmc', 437 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1og6ehxr', 438 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byb6ufbxc', 439 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1099916', 440 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1100001', 441 => 'https://www.zman.co.il/487830/popup/', 442 => 'https://www.idf.il/201583/', 443 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-33d7c51be558f81027.htm', 444 => 'https://www.unocha.org/publications/report/occupied-palestinian-territory/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-165-enhe', 445 => 'https://www.cnn.com/2024/05/13/middleeast/death-toll-gaza-fatalities-un-intl-latam/index.html', 446 => 'https://www.nbcnews.com/news/world/gaza-death-toll-ocha-un-confusion-anger-rcna151934', 447 => 'https://www.srugim.co.il/?p=849386-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%94%D7%9E-%D7%9E%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%A9', 448 => 'https://www.srugim.co.il/?p=910603-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%A4-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1', 449 => 'https://www.srugim.co.il/?p=912049-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A4', 450 => 'https://www.srugim.co.il/?p=930744-%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A2%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%99', 451 => 'https://idfanc.activetrail.biz/ANC18052024654R7', 452 => 'https://idfanc.activetrail.biz/ANC19052024482927849', 453 => 'https://www.srugim.co.il/?p=933991-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2-5-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%95-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A6?di=1', 454 => 'https://www.idf.il/201943/', 455 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rypob3ux0', 456 => 'https://x.com/CENTCOM/status/1792716582935805956', 457 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjv4qooxa', 458 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s15htwfq0', 459 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1aypgymr', 460 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/state-policy/l6xky-904066068/', 461 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-464892f9d3f9f81027.htm', 462 => 'https://idfanc.activetrail.biz/ANC22050242947596', 463 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hkvtto00z6', 464 => 'https://www.inn.co.il/news/638395', 465 => 'https://www.understandingwar.org/backgrounder/iran-update-may-23-2024', 466 => 'https://www.theguardian.com/world/2024/mar/01/france-demands-investigation-palestinians-killed-aid-delivery-gaza', 467 => 'https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68454348', 468 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-e1a5-d168-a3ef-f5ff4d070000', 469 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A9-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D//', 470 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/46-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%9B-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 471 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A4-%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F//', 472 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%95%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94//', 473 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%92%D7%9E%D7%A9-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D//', 474 => 'https://www.idf.il/en/mini-sites/hamas-israel-war-october-2023/general-articles/idf-commando-soldiers-conduct-first-operational-use-of-the-new-iron-sting-weapons-system-in-history//', 475 => 'https://www.idf.il/135457/', 476 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%95-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%91-7-%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A3-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%93-%D7%A0%D7%92%D7%9E%D7%A9-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%A5-3-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A6%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%A7%D7%A5-%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94//', 477 => 'https://www.idf.il/191363/', 478 => 'https://www.idf.il/159249/', 479 => 'https://www.idf.il/194532/', 480 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A2-%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9F-%D7%91%D7%92-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1//', 481 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1053326', 482 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1092250', 483 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1092270', 484 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1044296', 485 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1043930', 486 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1071862', 487 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1075196', 488 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1056089', 489 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1046357', 490 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1047157', 491 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1049188', 492 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1049919', 493 => 'https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1044191', 494 => 'https://www.inss.org.il/he/publication/sword-of-iron-law', 495 => 'https://www.now14.co.il/%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A7-%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%98%D7%99%D7%9C-%D7%A1%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA/', 496 => 'https://www.now14.co.il/%D7%97%D7%A9%D7%A9-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%98%D7%99%D7%A1-%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA/', 497 => 'https://www.now14.co.il/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%94-45-%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%91%D7%99/', 498 => 'https://www.now14.co.il/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%94-200-%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%91%D7%99/', 499 => 'https://www.now14.co.il/%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-154-%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95/', 500 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-87bd33626e58b81027.htm', 501 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ec6fd3a3fc3fe81027.htm', 502 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-fbd9df007bf0f81027.htm', 503 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q1/Article-598706f9b515d81026.htm', 504 => 'https://www.mako.co.il/culture-articles/Article-cdbeed08ded1b81027.htm', 505 => 'https://www.mako.co.il/health-magazine/articles/Article-1b6e5c366dd1b81027.htm', 506 => 'https://www.mako.co.il/finances-special/Article-7d35cee46a75b81026.htm', 507 => 'https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-7dac72b8d15fd81027.htm', 508 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-5676d6dc103db81027.htm', 509 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q1/Article-92e9ea45379ec81026.htm', 510 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ae5266ca021ce81026.htm', 511 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q1/Article-3b33ddae4472d81026.htm', 512 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2023_q4/Article-a3d0cf1e15b2c81027.htm', 513 => 'https://www.mako.co.il/news-diplomatic/2023_q4/Article-804b1b88d0c2c81027.htm', 514 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-5f3ec148b051e81027.htm', 515 => 'https://www.mako.co.il/news-diplomatic/2024_q2/Article-e880bf3b58a3f81027.htm', 516 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-7743c7825a14d81026.htm', 517 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2023_q4/Article-04663507c7c5b81026.htm', 518 => 'https://www.mako.co.il/culture-articles/Article-98976a2f7b56b81027.htm', 519 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-03cf42ee22acb81026.htm', 520 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-3a7053cad228c81026.htm', 521 => 'https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q4/Article-41170015c96eb81027.htm', 522 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-714b6067911ab81026.htm', 523 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-25-19-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A5-2024', 524 => 'http://www.terrorism-info.org.il/he/article/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94--1-8-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99', 525 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hygslvog0', 526 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjqa91q7a', 527 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqhbd5gp', 528 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1e24crb6', 529 => 'https://www.bhol.co.il/news/1607756', 530 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hynzpyygt', 531 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj8jwk0z6', 532 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bj2qu00uq6', 533 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hj11fwqxrp', 534 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryxiriagp', 535 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bk4oefxfp', 536 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjjhfjsft', 537 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjzaqmff6', 538 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/daywar25mor', 539 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjnihkvvp', 540 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjz91ftlt', 541 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hyrrjvljp', 542 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s16me3eta', 543 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byliftub6', 544 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1ebyciwp', 545 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hkrmdhvjc', 546 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjyuch00gr', 547 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1brz9dea', 548 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skif9taer', 549 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hy5i11x1111a', 550 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/skh001wewp', 551 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjbc8iuht', 552 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/gazawar10mor/article/s1sgk11izp', 553 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/rjqfab11ba', 554 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1dbdeqsa', 555 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1918ab2t', 556 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkw4tj4mp', 557 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bksltnvma', 558 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rk0xqvzxc', 559 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjqygkx11a', 560 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bk3lpkvbc', 561 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/s1yq9gxz6', 562 => 'https://www.ynet.co.il/article/rjyiqk3wt', 563 => 'https://www.ynet.co.il/article/ryfbf311006', 564 => 'https://www.ynet.co.il/article/hydyrg119a', 565 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjpxw7ast', 566 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rynm2hk3a', 567 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13921247', 568 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1x11shfx0', 569 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/gazawar30eve', 570 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1800ozhga', 571 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bjpska446', 572 => 'https://www.ynet.co.il/judaism/article/bytddmlm6', 573 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1fygj6xp', 574 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bka11romnt', 575 => 'https://www.ynet.co.il/judaism/article/sywypv926', 576 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjlnf9afa', 577 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjvdwcb11a', 578 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ryitxwhxp', 579 => 'https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/bk1vf3cbt', 580 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sycmqdema', 581 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1pbmmg7p', 582 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13833260', 583 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bj6pczver', 584 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hjjbyjymp', 585 => 'https://www.ynet.co.il/digital/technology/article/r1pilrqb6', 586 => 'https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/rktzoxxwa', 587 => 'https://www.srugim.co.il/?p=874418-%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%98%D7%A4%D7%95-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95', 588 => 'https://www.srugim.co.il/?p=849629-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99', 589 => 'https://www.srugim.co.il/?p=863530-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%99%D7%A9-%D7%A4%D7%97%D7%93', 590 => 'https://www.srugim.co.il/?p=851140-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%9A-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%92%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%99', 591 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14793907', 592 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15568621', 593 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/14937734', 594 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/14780230', 595 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15388434', 596 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14684981', 597 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/other/article/15784400', 598 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/15061663', 599 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/15168755', 600 => 'https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/14767393', 601 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/14818769', 602 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/europe/article/14861818', 603 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14974120', 604 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001472129', 605 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460974', 606 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001462172', 607 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001466173', 608 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001461391', 609 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001462784', 610 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001467962', 611 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-b290-dea2-a9bf-f29e7d300000', 612 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-9035-d9a4-a7bf-dc7d839e0000', 613 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-8690-d641-abee-cfb7df4f0000', 614 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-a570-da24-a1cb-b77c29820000', 615 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-62ab-d230-a1bf-6bbb98360000', 616 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018d-569c-d13a-a3cd-7eff979f0000', 617 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-1947-d7d3-abce-79ef48310000', 618 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018f-64c1-d9a0-a38f-ece7db510000', 619 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-85d4-df47-a3df-ffddea2e0000', 620 => 'https://www.inn.co.il/news/634795', 621 => 'https://www.inn.co.il/news/616959', 622 => 'https://www.inn.co.il/news/619401', 623 => 'https://www.inn.co.il/news/627697', 624 => 'https://www.inn.co.il/news/621130', 625 => 'https://www.inn.co.il/news/617925', 626 => 'https://www.inn.co.il/news/615951', 627 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615542', 628 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622616', 629 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3657887', 630 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3619960', 631 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3617021', 632 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3656856', 633 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622852', 634 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3632117', 635 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615069', 636 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3618150', 637 => 'https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/article-771199', 638 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/730583/', 639 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/705797/', 640 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/697171/', 641 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/685831/', 642 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/678897/', 643 => 'https://www.zman.co.il/457164/popup/', 644 => 'https://www.wsj.com/livecoverage/israel-hamas-war-palestinians-news/card/at-least-45-of-housing-units-destroyed-or-damaged-in-gaza-ivl62BFnzTgT7qkzoeS1', 645 => 'https://www.wsj.com/articles/israels-untold-gaza-progress-hamas-war-4bc62196', 646 => 'https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-palestinian-rivals-conduct-talks-about-governing-postwar-gaza-3058fce6', 647 => 'https://www.kan.org.il/564511', 648 => 'https://www.kan.org.il/649370', 649 => 'https://www.kan.org.il/565860', 650 => 'https://www.kan.org.il/610877', 651 => 'https://www.kan.org.il/682174', 652 => 'https://www.kan.org.il/669384', 653 => 'https://www.kan.org.il/614849', 654 => 'https://www.kan.org.il/747803', 655 => 'https://www.kan.org.il/598908', 656 => 'https://13tv.co.il/item/news/politics/security/day-6-903746614', 657 => 'https://www.gov.il/he/departments/Units/media_and_public_affairs', 658 => 'https://www.themarker.com/0000018b-fb99-d330-a9bb-ffdf54200000', 659 => 'https://www.themarker.com/0000018c-a77c-d7f7-a7ce-ff7d8fa70000', 660 => 'https://www.themarker.com/0000018b-ae43-dea2-a9bf-fedf69440000', 661 => 'https://www.themarker.com/0000018b-5868-d2b2-addf-7e789f960000', 662 => 'https://www.themarker.com/0000018b-09a4-dae9-adcb-abbf45e70000', 663 => 'https://www.israeldefense.co.il/node/60141', 664 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2199252', 665 => 'https://youtube.com/watch?v=Qk7IKvIROXk', 666 => 'https://youtube.com/watch?v=g7gasuq-438', 667 => 'https://youtube.com/watch?v=kL7uD2T1QlA', 668 => 'https://youtube.com/watch?v=W7zx-Oj_sIM', 669 => 'https://youtube.com/watch?v=VnvORQB3XgM', 670 => 'https://youtube.com/watch?v=hvtax34aHf0', 671 => 'https://youtube.com/watch?v=b2eCsWAvWVc', 672 => 'https://youtube.com/watch?v=l_71fSK7mUk', 673 => 'https://youtube.com/watch?v=qzLqZgiOKf8', 674 => 'https://youtube.com/watch?v=nb51udzHM9M', 675 => 'https://youtube.com/watch?v=ejpJhwFF0w8', 676 => 'https://youtube.com/watch?v=5t8-K-IdNAg', 677 => 'https://youtube.com/watch?v=wV62K66q44M', 678 => 'https://youtube.com/watch?v=LjU4TBQa6xU', 679 => 'https://youtube.com/watch?v=1xJTAp-p15w', 680 => 'https://t.me/gazaalannet/45235', 681 => 'https://www.timesofisrael.com/14-kids-under-10-25-people-over-80-up-to-date-breakdown-of-oct-7-victims-we-know-about/', 682 => 'https://www.timesofisrael.com/at-least-10-freed-hostages-were-sexually-abused-by-hamas-in-captivity-doctor-says/', 683 => 'https://www.aljazeera.com/news/2023/11/10/israeli-bombardments-damage-more-than-half-of-gazas-housing-units', 684 => 'https://www.washingtonpost.com/world/2023/10/24/gaza-death-toll-palestinian-health-ministry/', 685 => 'https://mekomit.co.il/%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-800-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95-%D7%9E%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D/', 686 => 'https://www.nytimes.com/2023/11/08/world/middleeast/hamas-israel-gaza-war.html', 687 => 'https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67206277', 688 => 'https://news.un.org/en/story/2023/12/1144562', 689 => 'https://www.0404.co.il/?p=965831', 690 => 'https://www.0404.co.il/?p=928081', 691 => 'https://www.0404.co.il/?p=926619', 692 => 'https://www.0404.co.il/?p=925409', 693 => 'https://www.shabak.gov.il/reports/', 694 => 'https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-says-us-will-be-hit-hard-if-no-ceasefire-gaza-tasnim-2023-11-05/', 695 => 'https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-hamas-manipulates-gaza-fatality-numbers-examining-male-undercount-and-other', 696 => 'https://magdilim.co.il/251020231349-2/', 697 => 'https://baliletayel.co.il/2023/10/10/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1/', 698 => 'https://tass.com/world/1694583', 699 => 'https://www.newarab.com/news/gaza-42-housing-units-destroyed-damaged-israel', 700 => 'https://www.middleeastmonitor.com/20231120-hamas-israeli-attacks-targeted-60-per-cent-of-residential-units-in-gaza/', 701 => 'https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/shelter-crisis-joint-advocacy-statement-24th-november-2023', 702 => 'https://edition.cnn.com/interactive/2023/middleeast/map-humanitarian-aid-water-power-hospitals-gaza-strip-dg/', 703 => 'https://www.businessinsider.com/researchers-mapped-gaza-damage-buildings-destroyed-israel-hamas-2023-12', 704 => 'https://www.politico.com/news/2023/10/08/pentagon-ships-aircraft-israel-hamas-00120523', 705 => 'https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240103-pre-01-00-en.pdf', 706 => 'https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240126-pre-01-00-en.pdf', 707 => 'https://www.timeslive.co.za/news/south-africa/2024-01-05-the-a-team-lawyers-representing-south-africa-at-the-world-court-against-israel/', 708 => 'https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804', 709 => 'https://news.xoox.co.il/item_4658616.htm', 710 => 'https://time.com/6321967/israel-president-isaac-herzog-hamas-attack/', 711 => 'https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/how-gaza-health-ministry-fakes-casualty-numbers', 712 => 'https://foggymedia.in/blog/Church%20of%20Saint%20Porphyrios%20in%20Gaza%20Remains%20Intact%20Amidst%20Conflict/#:~:text=Conclusion,false%20claims%20of%20its%20destruction', 713 => 'https://apnews.com/article/fact-check-nimrod-aloni-israel-hamas-gaza-captured-493462949098', 714 => 'https://www.altnews.in/4-yr-old-killed-in-gaza-israel-govt-falsely-claims-video-shows-a-doll-not-a-child/', 715 => 'https://www.indiatoday.in/world/story/real-story-four-year-old-omar-gaza-palestine-whose-death-doll-video-pictures-israel-hamas-war-2450299-2023-10-17', 716 => 'https://www.idf.il/202759/', 717 => 'https://www.idf.il/203421/', 718 => 'https://www.idf.il/203707/', 719 => 'https://www.idf.il/202737/', 720 => 'https://www.idf.il/203583/', 721 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sy11htyoqr', 722 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sj15zbjqc', 723 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1100934', 724 => 'https://www.mako.co.il/news-world/2024_q2/Article-1d7f6037af9af81027.htm', 725 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1053765', 726 => 'https://www.mako.co.il/nexter-news/Article-ed398b1ad676c81026.htm', 727 => 'https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-f3475c366dd1b81027.htm', 728 => 'https://www.kikar.co.il/political-news/s2fait', 729 => 'https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/rjzxijxz6', 730 => 'https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/bjqqx7hwp', 731 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1ofjvuet', 732 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjoquxywt', 733 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1tvjmz11t', 734 => 'https://www.srugim.co.il/?p=866170-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5', 735 => 'https://www.srugim.co.il/?p=865910-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94', 736 => 'https://www.srugim.co.il/?p=867015-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%95', 737 => 'https://www.srugim.co.il/?p=850867-%D7%99%D7%A9-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%96%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A9', 738 => 'https://www.srugim.co.il/?p=700662-%D7%91%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%95-%D7%91', 739 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14736516', 740 => 'https://www.inn.co.il/news/620706', 741 => 'https://www.inn.co.il/news/616334', 742 => 'https://www.inn.co.il/news/616894', 743 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615546', 744 => 'https://www.gov.il/he/departments/news/police_17-12-23_conenut', 745 => 'https://youtube.com/watch?v=qCFbPouUazk&ab', 746 => 'https://t.me/gazaalannet/45875', 747 => 'https://t.me/gazaalannet/46132', 748 => 'https://abualiexpress.com/%D7%9E%D7%90%D7%96-%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%96%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9/', 749 => 'https://abualiexpress.com/%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94%F0%9F%91%86-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/', 750 => 'https://www.geektime.co.il/after-x-eu-has-a-24-hour-deadline-for-meta-as-well/', 751 => 'https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584', 752 => 'https://www.hidabroot.org/video/220954', 753 => 'https://www.jdn.co.il/gallery/2093789/', 754 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rkavmflzp', 755 => 'https://www.srugim.co.il/?p=881937-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99', 756 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001462429', 757 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-37a0-dc99-a1db-3fe1ba820000', 758 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-adc7-d724-a5bb-edff93a70000', 759 => 'https://www.inn.co.il/news/628140', 760 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620166', 761 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/706771/', 762 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/678289/', 763 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1169526-0//', 764 => 'https://haredimisrael.org.il/', 765 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-54682d30655bf81026.htm', 766 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1vzpcgv0', 767 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hklfvol4c', 768 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkrfvixva', 769 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-26-5/', 770 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/hj8m00z11na', 771 => 'https://www.idf.il/193082/', 772 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkz6iwgna', 773 => 'https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1045954', 774 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-c5905c56d1abf81026.htm', 775 => 'https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-160-enarhe', 776 => 'https://www.idf.il/204547/', 777 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1102544', 778 => 'https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-d02cb2f0d2ebf81026.htm', 779 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1043152', 780 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjkltcrx6', 781 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1uc11bm3p', 782 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1f1w2alt', 783 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13624803', 784 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13707281', 785 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjsxpjc8a', 786 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15020201', 787 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/15437498', 788 => 'https://x.com/BenCaspit/status/1714262441977155685', 789 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001459623', 790 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3629467', 791 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3630873', 792 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000', 793 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018c-9bb1-d9e3-a5be-fff1c9720000', 794 => 'https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety', 795 => 'https://www.gov.il/he/departments/policies/2024_dec1525', 796 => 'http://www.jdn.co.il/breakingnews/2066907', 797 => 'https://youtube.com/watch?v=HiEvDHxNNVo', 798 => 'https://t.me/alexmehacarmel/10360', 799 => 'http://www.davar1.co.il/453964/', 800 => 'https://www.ice.co.il/media/news/article/984361', 801 => 'https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx', 802 => 'https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx', 803 => 'https://www.the7eye.org.il/499031', 804 => 'https://www.facebook.com/talyayarom/posts/pfbid0213u5XaNEpXVhzR9f2YQgVzv2P1sFwvZ22o9smpXTFYarzbqMzqj3rwQkP1SZNA36l', 805 => 'https://www.idf.il/204799/', 806 => 'https://www.idf.il/204885/', 807 => 'https://www.kan.org.il/754808', 808 => 'https://www.kan.org.il/754689', 809 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rjmreb4er', 810 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1xehobna', 811 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/ry00006wq9a', 812 => 'https://www.idf.il/160590/', 813 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rj11ps6u40', 814 => 'https://www.idf.il/205281/', 815 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001480223', 816 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/israelunderattack', 817 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rk0bb2xrt', 818 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/rknrjoylt', 819 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1qup00pl6', 820 => 'https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra13736625', 821 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjnxuze006', 822 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15014944', 823 => 'https://www.israeldefense.co.il/node/60030', 824 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1oxwlwna', 825 => 'https://www.mako.co.il/news-money/2024_q2/Article-216ef13f798df81027.htm', 826 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syn0jeqj6', 827 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1rakgomc', 828 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001478800', 829 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001480218', 830 => 'https://www.themarker.com/0000018f-ced9-d4da-a58f-ffd9a0220000', 831 => 'https://www.themarker.com/0000018f-d9ee-d5bc-a1bf-dffed0790000', 832 => 'https://www.idf.il/205569/', 833 => 'https://www.idf.il/205654/', 834 => 'https://www.idf.il/206001/', 835 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/sjkq1jzgc', 836 => 'https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/757038/', 837 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-03-06/', 838 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1066258', 839 => 'https://www.now14.co.il/%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%98%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C//', 840 => 'https://www.now14.co.il/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90/', 841 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-2aa37a0368dec81027.htm', 842 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-ccc2599d20bee81027.htm', 843 => 'https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-6bf3ceaef5a7f81027.htm', 844 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/b1zhmzne6', 845 => 'https://www.ynet.co.il/hkipdfdwt', 846 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkj8u8ypa', 847 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r19dtxvk0', 848 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1hmkm11lc', 849 => 'https://www.srugim.co.il/?p=922501-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93-%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94', 850 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15325140', 851 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15349877', 852 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15509307', 853 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15526411', 854 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/15644010', 855 => 'https://www.inn.co.il/news/615923', 856 => 'https://www.inn.co.il/flashes/977126', 857 => 'https://t.me/idf_telegram/7425', 858 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-04-06/', 859 => 'https://www.themarker.com/0000018f-e41b-d6de-a7df-f63b95dc0000', 860 => 'https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1104695', 861 => 'https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-05-06/', 862 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1105015', 863 => 'https://www.ynet.co.il/', 864 => 'https://www.inn.co.il/news/', 865 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1173266-0/' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (`new_pst`)	'{{אקטואלי\|כל הערך=כן}} {{סכסוך צבאי \| מערכה = [[הסכסוך האיראני-ישראלי\|הסכסוך האיראני–ישראלי]], [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני\|הסכסוך הישראלי–פלסטיני]]. \| שם = מלחמת חרבות ברזל{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/}};{{ש}}{{אתר חיל האוויר\|מערכת אתר חיל-האוויר\|מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16\|9701-61426\|22 באוקטובר 2023}}}}{{ביאור\|בצה"ל ננקטה גם הצורה "מבצע חרבות ברזל".{{הערה\|{{טלגרם\|idf_telegram/7174\|{{""\|... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ...}}\|ערוץ=[[צה"ל\|צה"ל – הערוץ הרשמי]]}}}}}} \| שם בשפת המקור = - \| תמונה = [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-11-02.jpg\|300px\|מרכז\|]]{{ש}}[[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict.svg\|300px\|מרכז\|lang=he]] \| כיתוב = למעלה: דחפור משוריין [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|D9R]] וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023 למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל {{יישור טקסט\|ימין\| ::::{{מקרא\|#F08080\|[[רצועת עזה]] תחת שלטון [[חמאס]]}} ::::{{מקרא\|#FFFF00\|שטחים שפונו מאזרחים}} ::::{{מקרא\|#5788FF\|שטחים ברצועת עזה בהם פעלו כוחות צה"ל}}}} \| סוג העימות = מלחמה \| תאריך התחלה = [[7 באוקטובר]] [[2023]] \| תאריך סיום = מתמשך \| קרב/מלחמה = מלחמה \| קרב לפני = [[מלחמת לבנון השנייה]] \| קרב אחרי = \| מקום = [[ישראל]], [[רצועת עזה]], [[יהודה ושומרון]], [[לבנון]], [[סוריה]], [[הים האדום\|ים סוף]] \| עילה = [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת פתע על ישראל]], שבה ביצעו אלפי [[טרור פלסטיני\|מחבלים פלסטינים]] [[פשעים נגד האנושות]] ו[[פשעי מלחמה]] בהם [[:קטגוריה:מעשי טבח במתקפת הפתע על ישראל\|מעשי טבח באזרחים ישראלים]], [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|מעשי אונס ואלימות מינית]], הטלת טרור, ו[[שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל\|שיגור אלפי רקטות]] לעבר יישובים אזרחיים \| תוצאה = מתמשך \| צד ראשון = <center>{{דגל\|ישראל\|80}}{{ש}}'''[[ישראל]]'''{{הערה\|שם=מעריב396}}</center> ---- בתמיכת:<!-- יש להוסיף רק מדינות שסיפקו סיוע צבאי בפועל (למשל: לחימה, הגנה או משלוחי נשק) --> {{דגל\|ארצות הברית\|\|+}} {{דגל\|הממלכה המאוחדת\|\|+}} {{דגל\|צרפת\|\|+}} {{דגל\|גרמניה\|\|+}}{{הערה\|שם=מעריב396\|{{מעריב אונליין\|\|"איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל\|news/israel/Article-1044396\|12 באוקטובר 2023}}}} \| צד שני = חזית עיקרית: <center>{{דגל\|חמאס\|54}} [[חמאס]] {{דגל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|\|+}} ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה\|\|+}} {{דגל\|איראן\|\|+}}{{הערה\|שם=מעריב396}} {{דגל\|חות'ים\|\|+}} ---- בתמיכת: {{דגל\|סוריה\|\|+}}{{הערה\|{{INSS\|כרמית ולנסי, טל אברהם\|סוריה במלחמת ״חרבות ברזל״: תומכת סמלית, נמנעת מהסלמה\|publication/assad-war/\|20 בדצמבר 2023}}.}} \| מנהיג ראשון = {{סמל\|משרד ראש הממשלה}} [[בנימין נתניהו]] ([[ראש ממשלת ישראל]]) {{סמל\|משרד הביטחון}} [[יואב גלנט]] ([[שר הביטחון]]) ----- בתמיכת: {{דגל\|הממלכה המאוחדת}} [[רישי סונאק]] ([[ראש ממשלת הממלכה המאוחדת]]) {{דגל\|צרפת}} [[עמנואל מקרון]] ([[נשיא צרפת]]) {{דגל\|גרמניה}} [[אולף שולץ]] ([[קנצלר גרמניה]]) \| מנהיג שני = חזית עקרית: {{דגל\|חמאס}} [[יחיא סנוואר]] (מנהיג [[חמאס]] ברצועת עזה) {{דגל\|חמאס}} [[אסמאעיל הנייה]] (ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]]) {{דגל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[זיאד נח'אלה]] (מזכ"ל [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]) ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[חסן נסראללה]] (מזכ"ל [[חזבאללה]]) {{דגל\|איראן}} [[עלי ח'אמנאי]] ([[המנהיג העליון של איראן]]) {{דגל\|איראן}} [[אבראהים ראיסי]] ([[נשיא איראן]]) (נהרג) / [[מוחמד מוח'בר\|מוחמד מוּח'בֶּר דֶזפוּלי]] (נשיא זמני מ-20 במאי 2024) {{דגל\|חות'ים}} [[עבד אל-מלכ אל-חות'י\|עבד אל־מלכ אל־חות'י]] (מנהיג ה[[חות'ים]]) ----- בתמיכת: {{דגל\|סוריה}} [[בשאר אל-אסד]] ([[נשיא סוריה]]) \| מפקד ראשון = {{סמל\|צה"ל}} רב-אלוף [[הרצי הלוי]] ([[ראש המטה הכללי]]) {{סמל\|שירות הביטחון הכללי}} [[רונן בר]] ([[ראש השב"כ]]) {{סמל\|המוסד}} [[דוד ברנע]] ([[ראש המוסד]]) {{סמל\|משטרת ישראל}} רנ"צ [[קובי שבתאי]] (מפכ"ל [[משטרת ישראל]]) \| מפקד שני = חזית עקרית: {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מוחמד דף]] (ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]]) {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מרוואן עיסא]] (סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]]) נהרג {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם}} [[מוחמד סנוואר]] (חבר המועצה הצבאית העליונה ולשעבר מפקד חטיבת [[חאן יונס]] ב[[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|זרוע הצבאית של חמאס]]) {{סמל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[אכרם עג'ורי]] (ראש [[פלוגות אל-קודס\|הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי]]) ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[אברהים עקיל]] (ראש הזרוע הצבאית של [[חזבאללה]]) {{סמל\|איראן}} [[חוסיין סלאמי]] (מפקד [[משמרות המהפכה]]) \| כוח ראשון = {{סמל\|צבא הגנה לישראל\|\|+}} כ־176 אלף חיילי סדיר כ־360 אלף חיילי מילואים {{סמל\|שירות הביטחון הכללי\|\|+}} {{סמל\|המוסד\|\|+}} {{סמל\|משטרת ישראל\|\|+}} * {{סמל\|משמר הגבול\|\|+}} בנוסף לגופי ביטחון אזרחיים שפעלו בעיקר בתחילת הלחימה ובהמשך בתור כיתות כוננות ---- בתמיכת: * {{סמל\|צבא ארצות הברית\|\|+}} {{סמל\|חיל האוויר האמריקני\|\|+}} {{סמל\|צי ארצות הברית\|\|+}} {{סמל\|חיל האוויר המלכותי\|\|+}} \| כוח שני = חזית עקרית: {{סמל\|גדודי עז א-דין אל-קסאם\|\|+}} כ־30 אלף פעילים כ-7 אלף אנשי עתודה {{סמל\|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[פלוגות אל-קודס]] {{דגל\|פלסטינים}} [[חדר המבצעים הפלסטיני המשותף]] ---- חזיתות נוספות: {{דגל\|חזבאללה}} [[כוח רדואן]] {{דגל\|משמרות המהפכה האסלאמית\|\|+}}{{הערה\|{{עכשיו 14\|יצחק אבוחצירא\|משמרות המהפכה: "שיגרנו טילים וכטב"מים למקומות ספציפיים"\|משמרות-המהפכה-שיגרנו-טילים-וכטבמי\|13 באפריל 2024}}.}} *{{סמל\|כוח קודס\|\|+}} {{דגל\|חות'ים\|\|+}} {{דגל\|אמל\|\|+}} \| צד ראשון-אבדות = {{דגל\|ישראל}} [[ישראלים]] ואזרחים זרים: '''הרוגים:''' כ־{{אב-מחב\|הרוגים ישראלים}} ישראלים וזרים. מתוכם {{אב-מחב\|חיילים}} חיילים. '''פצועים:''' כ־{{אב-מחב\|פצועים ישראלים}}. '''חטופים:''' 124 אזרחים ישראלים וזרים עדיין חטופים, ביניהם לפחות {{אב-מחב\|חטופים שנהרגו}} הרוגים. '''מפונים:''' כ-200 אלף מעוטף עזה ומגבול לבנון. '''נעדרים:''' אחת.{{הערה\|{{mako\|לי נעים\|תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה\|9560d9d270cdd81027\|news-military/2024_q1\|24 בפברואר 2024}}}} ---- {{דגל\|ארצות הברית}} [[חייל]]י [[הכוחות המזויינים של ארצות הברית\|צבא ארצות הברית]]: '''הרוגים:''' 5 לוחמים{{ביאור\|שני חיילים נהרגו בים האדום ועוד שלושה מפגיעת כטב"ם מתאבד בירדן.}} '''פצועים:''' 34 לוחמים \| צד שני-אבדות = סה"כ מעל ל-{{אב-מחב\|הרוגים ציר ההתנגדות}} הרוגים בכל החזיתות ומעל ל-{{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} שבויים. לפירוט מלא ראו: '''[[#נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים\|נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים]]'''. ---- {{דגל\|פלסטינים}}{{דגל\|חמאס\|18}} [[פלסטינים]]: '''הרוגים:''' מעל {{אב-מחב\|הרוגים פלסטינים}}. בין ההרוגים: מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה}}–{{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} ברצועת עזה. מעל {{אב-מחב\|מחבלים במתקפת הפתע}} בפלישה לישראל.{{הערה\|שם=ה5\|{{כיכר השבת\|כתבי כיכר השבת\|עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,550 מחבלים חוסלו בישראל {{!}} עדכונים שוטפים\|israel-news/s2aoyf\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיכר השבת\|ישראל גראדווהל\|שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים {{!}} "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום"\|security-news/s2b53h\|10 באוקטובר 2023}}}} '''פצועים:''' מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים}}. בין הפצועים: מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים בעזה}} ברצועת עזה. מעל {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים ביהודה ושומרון}} ביהודה ושומרון. '''עצורים ושבויים:''' מעל ל-{{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} שבויים. ביניהם מעל {{אב-מחב\|עצורים ביהודה ושומרון}} עצורים ביהודה ושומרון. '''מפונים:''' מעל 1.9 מיליון. '''נעדרים:''' מעל {{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} ברצועת עזה. ---- {{דגל\|חזבאללה\|\|+}}: לפי צה"ל: מעל {{אב-מחב\|חזבאללה לפי צהל}} הרוגים. לפי חזבאללה: {{אב-מחב\|חזבאללה}} הרוגים. ---- {{דגל\|איראן\|\|+}}: מעל {{אב-מחב\|איראנים}} הרוגים ממשמרות המהפכה האסלאמית, רובם בכירים, ע"פ פרסומים זרים, התווספו עוד 12 מחבלי משמרות המהפכה שנהרגו בתקיפה בסוריה המיוחסת לישראל. ---- {{דגל\|חות'ים\|\|+}}: למעלה מ-100 פעילים הרוגים. ---- {{דגל\|עיראק}} מיליציות פרו-איראניות בעיראק: למעלה מ-40 פעילים הרוגים. {{דגל\|סוריה}} מיליציות פרו-איראניות בסוריה: למעלה מ-40 פעילים הרוגים. ---- {{דגל\|סוריה\|\|+}}: מעל {{אב-מחב\|סורים}} הרוגים. \| מפה = [[קובץ:Gaza Strip map2 heb e2.png\|מרכז\|300px\|מפת רצועת עזה]] }} '''מלחמת חרְבות ברזל''' היא [[מלחמה]] שהתחילה כנגד [[חמאס]] ו[[השתלטות חמאס על רצועת עזה\|שלטונו]] ב[[רצועת עזה]], וארגוני הטרור הנוספים השוכנים בה, עליה הכריזה [[ישראל\|מדינת ישראל]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], יום [[שבת]] וחג [[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]], בתגובה ל[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|'''מתקפת פתע''']] עקובה מדם ורחבת היקף שביצעו ארגוני הטרור באותו יום על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל ובמיוחד באזור [[עוטף עזה]], אשר הפך את היום לקטלני ביותר ל[[יהודים]] מאז [[השואה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|הנשיא ביידן: "ה-7 באוקטובר הפך ליום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, המחבלים לא ינצחו"\|breaking-news/Article-1045954\|19 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נפתחו חזיתות נוספות כמו בגבול לבנון-ישראל, באיראן, בגבול סוריה-ישראל, בים סוף, ביהודה ושומרון ובעיראק. מתקפת הפתע החלה במטחי [[ארטילריה רקטית\|ירי רקטי]] מסיביים של אלפי רקטות ו[[מרגמה\|פצצות מרגמה]] לעבר יישובי [[עוטף עזה]] ולעבר [[באר שבע]], [[חבל לכיש]], [[גוש דן]], [[שפלת יהודה\|השפלה]], [[השרון]] ומאוחר יותר גם ל[[ירושלים]] ו[[גוש עציון]]. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים [[טרור\|מחבלים]] שפלשו לבסיסי [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו{{ביאור\|מעשי רצח שכללו [[התעללות]], [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|אונס]], [[ביזוי כבוד המת]] ועוד.}} ב-{{אב-מחב\|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם [[אישה\|נשים]], [[ילדות\|ילדים]], [[זקנה\|קשישים]] ו[[ינקות\|תינוקות]] (364 מתוכם נרצחו ב[[הטבח בפסטיבל נובה\|טבח בפסטיבל נובה]] אשר היה ל[[פיגוע]] הקטלני בתולדות המדינה). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 [[חייל]]ים, 55 [[שוטר]]ים ו-10 אנשי [[שב"כ]]. המחבלים ביצעו [[פשע נגד האנושות\|פשעים נגד האנושות]]{{הערה\|{{גלובס\|סון אנגל ראסמוסן ושושנה סולומון\|"הרגתי 10 בידיים חשופות": מצלמות הגוף של המחבלים חשפו את הזוועה\|1001460819\|24 באוקטובר 2023}}}} וביצעו מעשי [[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023\|אונס]] והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|חטפו לרצועת עזה]] 251 בני אדם, ביניהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. עשרות מהשבויים נהרגו או נרצחו במהלך השבי, 112 מהם כבר שוחררו ועוד 19 גופות הושבו ארצה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת [[אוגדת עזה]] ([[אוגדה]] 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי [[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו [[כוחות הביטחון]] הישראליים, בהובלת צה"ל ו[[משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל\|משטרת ישראל]], מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים ב[[מחוז הצפון\|צפון ישראל]] קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור [[חזבאללה]] יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף{{מקור}} יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס ל[[שירות המילואים בישראל\|מילואים]] למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.{{הערה\|{{גלובס\|דובי בן גדליהו\|צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד\|1001461604\|5 בנובמבר 2023}}}} המלחמה הציתה [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל\|שיח עולמי ער]], הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, ו[[אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל\|גל אנטישמיות]] חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, וב[[העולם המערבי\|מערב]] בפרט. [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה ברצועת עזה]] התנהלה בשלבים: טיהור{{ביאור\|שם=טיהור\|"טיהור" או "טיהור שטח" בהקשר הצבאי הוא ניטרול כל האיומים בתא השטח, ולרוב כולל את הריגת כל כוחות האויב שנמצאים בו.}} שטח ישראל ממחבלים, פינוי [[אוכלוסייה אזרחית]] מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), [[תקיפה אווירית\|תקיפות אוויריות]] וימיות על רצועת עזה, [[סיכול ממוקד\|סיכולים ממוקדים]] של מחבלים ומפקדים בחמאס, [[פשיטה\|פשיטות קרקעיות]] נקודתיות ברצועה, [[פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה]], תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, [[ההפוגה במלחמת חרבות ברזל\|הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים]], תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו מ[[טרור פלסטיני\|מחבלים]]. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין. על פי נתוני [[משרד הבריאות של רצועת עזה]] שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} פלסטינים. מעל ל-{{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} נעדרים מתחת להריסות המבנים. בצה"ל מוערך כי נהרגו מעל ל-{{אב-מחב\|מחבלים בעזה}} מחבלים ברצועת עזה ועוד מעל ל-2,118 ביתר החזיתות ומעל {{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} עצורים ושבויים (וכ-10,000 נוספים מוערכים כפצועים שיצאו מכלל יכולת לחימה).{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|גלנט בחאן יונס: נגיע גם לרפיח, לחמאס 20,000 מחבלים הרוגים או פצועים\|blogs/118daysofwar/article/sksjxiy9a\|1 בפברואר 2024}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|ג'רוזלם פוסט\|כמה לוחמים נשארו לחמאס? התמונה המלאה ברצועת עזה\|news/israel/Article-1070223\|22 בינואר 2024}}}} נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה.{{הערה\|{{ynet\|\|70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן"\|news/article/hygek00ada#autoplay\|30 בדצמבר 2023}}}} [[האו"ם]] מעריך כי כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.ochaopt.org/he/content/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-82\|כותרת=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש {{!}} מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל {{!}} עדכון בזק מס' 82\|אתר=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש\|תאריך=2024-01-02\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-03-12}}}} == רקע == [[חמאס]] הוא [[ארגון טרור\|ארגון]] [[טרור]] [[טרור פלסטיני\|פלסטיני]] המאמין ב[[ג'יהאד]] נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. מטרת העל של הארגון היא השמדת מדינת ישראל.{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל"\|3620026\|2 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|נסיה שמר\|כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל\|news/article/h1mexdzz6\|10 באוקטובר 2023}}}} אידאולוגיית חמאס היא [[אנטישמיות\|אנטישמית]], הבאה לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי [[אמנת חמאס]], "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". מאז הקמתו בשנת [[1987]], חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מ[[ציר ההתנגדות]] בראשות [[איראן]] ובשותפות [[חזבאללה]] וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים. לאחר שמדינת ישראל [[תוכנית ההתנתקות\|התנתקה מרצועת עזה]] ב-2005, שלטה [[הרשות הפלסטינית]] ברצועה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות [[חמאס]] [[עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה\|השתלטו]] על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה ([[מבצע חורף חם]], [[מבצע עופרת יצוקה]], [[מבצע עמוד ענן]], [[מבצע צוק איתן]], [[מבצע שומר החומות]], [[מבצע עלות השחר]], [[מבצע מגן וחץ]] וסבבים רבים נוספים). בפברואר [[2017]] התמנה [[יחיא סנוואר]] למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד [[אסמאעיל הנייה]]. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,{{הערה\|{{מעריב אונליין\|נועם אמיר\|אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?\|news/world/Article-574506\|13 בפברואר 2017}}}} ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משת"פים ערבים ושוחרר מהכלא ב[[עסקת שליט]] בשנת 2011. === יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס === מאז [[השתלטות חמאס על רצועת עזה\|תפיסת השלטון בידי החמאס]] בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות ב[[סטטוס קוו]] שבו ה[[חמאס]] שולט ברצועת עזה ו[[הרשות הפלסטינית]] שולטת בשטחי [[שטח A\|A]] ו־[[שטח B\|B]] שב[[יהודה ושומרון]]. סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו [[המכשול הימי בגבול רצועת עזה\|מכשול ימי]], [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה\|מכשול תת־קרקעי]] ו[[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר סביב רצועת עזה]]. בחודשים שלפני המלחמה חלה [[הסלמה]] במצב הביטחוני, שכללה [[הפגנה\|הפגנות]] על הגדר והפרחת [[בלון תבערה\|בלוני תבערה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור\|news/israel/Article-1040232\|24 בספטמבר 2023}}}} [[ממשלת ישראל השלושים ושבע\|ממשלת ישראל]] העניקה הקלות לרצועת עזה,{{הערה\|{{ישראל היום\|דנה בן שמעון\|אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס\|news/geopolitics/palestinians/article/14601470\|12 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי"\|08be6fab6c9fa81027\|news-military/6361323ddea5a810\|4 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|אליאור לוי\|הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן\|5421046\|6 בדצמבר 2018}}}} מחשש שהסלמה תפגע במגעים ל[[הסכם שלום]] עם [[ערב הסעודית\|סעודיה]],{{הערה\|{{הארץ\|אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי\|הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה\|0000018a-ecc2-d428-a3ba-fcc3cc5c0000\|2 באוקטובר 2023}}}} ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה\|news/israel/Article-1041322\|29 בספטמבר 2023}}}} בשנת [[2018 בישראל\|2018]] החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. {{מקור\|יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017}} שלטון חמאס נתפס בעיני נתניהו כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.{{הערה\|{{ידיעות אחרונות\|נחום ברנע\|נתנו לחמאס לנצח\|5401011\|13 בנובמבר 2018}}}} נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת [[מדינה פלסטינית]] עם [[הרשות הפלסטינית]], המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".{{הערה\|Lahav Harkov, [https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/netanyahu-money-to-hamas-part-of-strategy-to-keep-palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], [[Jerusalem Post]], March 12, 2019 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1717607391724749233\|26 באוקטובר 2023}}}} עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת [[יואל חסון]] את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה.. כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.{{הערה\|[https://twitter.com/DemozGoveze/status/1754902763794829716 נאום של יואל חסון במילאת הכנסת, 2017] טוויטר}}{{הערה\|[https://www.youtube.com/watch?v=D1cUsXdq5FI ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו"], ערוץ הכנסת, יוטיוב, 21.6.17}} באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער ב[[ידיעות אחרונות]], ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".{{הערה\|{{ynet\|פרנצ'סקה בורי\|מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות"\|articles/0,7340,L-5363504,00.html\|4 באוקטובר 2018}}. {{מקור ראשון\|אסף גבור\|ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו\|81959\|7 באוקטובר 2018}}}} [[מאיר בן שבת]], אז ראש [[המל"ל]], סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.{{הערה\|{{ynet\|\|"סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה\|news/article/synawisv9\|14 באפריל 2022}}}} בתחילת [[2021 בישראל\|2021]] העריך [[אמ"ן]] שה[[חמאס]] דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה\|המכשול התת־קרקעי בעזה]], ירי רקטות/[[פצמ"רים]] מעזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני [[מלחמה באמצעות שליח\|פרוקסי]] וסוררים.{{הערה\|[https://nziv.net/59616/ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן], נציב.נט, 9 בפברואר 2021}} ראש השב"כ באותה עת, [[נדב ארגמן]], טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.{{הערה\|שם=אילנאי21}} בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות {{מקור\|}}. באמ"ן הצטרפו לשב"כ {{מקור\|}} והמליצו על תקיפה. הקבינט של [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] סירב {{מקור\|}}. שבועיים אחר כך, פרץ [[מבצע שומר החומות]].{{הערה\|{{ynet\|איתי אילנאי, רונן ברגמן\|מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת\|news/article/5997054\|10 בספטמבר 2021}}\|שם=אילנאי21}} בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.{{הערה\|{{זמן ישראל\|קסניה סבטלובה\|אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס\|333486\|17 באוגוסט 2022}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.ariel.ac.il/wp/jimes/תהליך-ההתמסדות-הפוליטית-של-שחקנים-תת־/\|הכותב=קובי מיכאל, עומר דוסטרי\|כותרת=תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות\|אתר=[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]]}}}} מצד גורמים אחרים נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני{{הערה\|[[עומר דוסטרי]], [https://jiss.org.il/he/dostri-dealing-with-the-iranian-threat-hamas-decision-first/ ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה], באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]].}} או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.{{הערה\|מפקדים למען ביטחון ישראל, [https://www.cis.org.il/wp-content/uploads/2021/07/אסטרטגיה-חלופית-תוכנית-4-הנקודות.pdf אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ], יוני 2021}} במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה – אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת [[קטר (מדינה)\|קטר]] לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה\|news/675947\|7 באוקטובר 2023}}}} גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.{{הערה\|{{ynet\|\|האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות"\|news/article/sk931aez6\|9 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מ[[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] ביישובי המועצה והפחית את אימוני ה[[רבש"ץ\|רבש"צים]].{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים\|0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000\|20 באוקטובר 2023}}}} ===הכנות חמאס למתקפה=== [[חמאס]] נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה){{הערה\|{{וואלה\|עופר פטרסבורג\|האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?\|3614736\|9 באוקטובר 2023}}}} על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ו[[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.{{הערה\|שם=היערכות\|{{mako\|ניר דבורי\|תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב\|db23e4bc15d1b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|11 באוקטובר 2023}}}} לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של [[הונאה צבאית\|הונאה]] מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.{{הערה\|[https://www.wsj.com/articles/ali-baraka-hamas-russia-today-interview-gaza-israel-59dffb69 Hamas Explains How They Did It], [[וול סטריט ג'ורנל]], 11 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע\|3614760\|10 באוקטובר 2023}}}} לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.{{הערה\|{{Cite news\|title=A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute\|url=https://www.theguardian.com/world/2023/nov/07/secret-hamas-attack-orders-israel-gaza-7-october\|work=The Guardian\|date=2023-11-07\|access-date=2023-11-08\|issn=0261-3077\|language=en\|first=Jason\|last=Burke}}\|כיוון=שמאל}} כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.{{הערה\|{{כאן\|מיכאל שמש\|תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים\|581410\|24 באוקטובר 2023}}}} לפי [[וול סטריט ג'ורנל]], גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.{{הערה\|{{גלובס\|The Wall Street Journal\|איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות\|1001459680\|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|גיא אלסטר\|בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק"\|3614633\|8 באוקטובר 2023}}}} דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של [[כוח קודס]], הכוחות המיוחדים של [[משמרות המהפכה האסלאמית\|משמרות המהפכה האיראניים]], האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, [[אסמאעיל קאאני]], נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.{{הערה\|Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, [https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-fighters-trained-in-iran-before-oct-7-attacks-e2a8dbb9 Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks], [[וול סטריט ג'ורנל]], 25 באוקטובר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ערב המלחמה חמאס פעל ב-[[חמאס ערב מלחמת חרבות ברזל\|24 גדודים]]. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך המלחמה, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל.{{הערה\|{{mako\|נעמה פרי שרית מגן אילנה דיין\|"הלילה נכבוש את מחסום ארז": המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים {{!}} תיק אוקטובר, עובדה\|5bf44d104aa1e81027\|news-military/2024_q1\|7 במרץ 2024}}}} לפי דוח הערכת המודיעין השנתית [[קהילת המודיעין האמריקאית]], הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון של מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|קהילת המודיעין האמריקנית: "שרידותו של נתניהו כרה"מ בסכנה"\|3650035\|12 במרץ 2024}}}} ===חזון יום הדין של חמאס=== {{הפניה לערך מורחב\|יום הדין באסלאם}} בכתבה מאפריל 2024, ראיין [[שלומי אלדר]] מספר בכירי [[פת"ח]] שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת [[יחיא סנוואר]].<ref name=":0">{{הארץ\|שלומי אלדר\|בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים\|0000018e-a379-d315-ab9f-aff98d4b0000\|4 באפריל 2024}}</ref> לפי [[סופיאן אבו זיידה]], כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של [[יום הדין באסלאם\|אחרית הימים]] ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר). שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סנוואר ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סנוואר ואנשיו; אלא שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה, החשיב את הדברים כדברי טירוף או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפה ענקית של חמאס.<ref name=":0" /> בכיר אחר בפת"ח שהיה בקשרים עם חמאס, והתראיין בעילום שם, (תחת השם "איאד") העיד כי הבין גם הוא בשנת 2021 כי מגמת חמאס להקצנה, כאשר רעיון "ההבטחה" הפך מרעיון שהיה בקרב כמה "עשבים שוטים" לרעיון שקנה מקום מרכזי בהנהגת חמאס של סנוואר. לפי "איאד" אנשי חמאס הכינו את [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] שכן העריכו כי תודות להתערבות אלוהית יעלה בידם לכבוש את כל שטחה של ישראל. הוא מתאר כיצד אנשי חמאס תכננו גם תוכניות "ליום שאחרי" שבו יחלקו את ישראל למחוזות שונים וימנו מנהלים מטעמם. לדבריו יום אחד התקשרו אליו והציעו לו להיות מנהל של ועדה שתשקם את אזור רמלה ורחובות. אלדר מספר בנוסף על כנס "ההבטחה האחרונה" שנערך ב-30 בספטמבר 2021 במלון קומודור ברצועת עזה, שבו דנו בפרטי פרטים של ניהולה העתידי של ישראל לאחר שזו תיכבש ומשווה אותה ל[[ועידת ואנזה\|וועידת ואנזה]]. לדוגמה, הפלסטינים ערכו רשימת נכסים בישראל, ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו גם בצורך למנוע "בריחת מוחות" של מומחים יהודים לאחר הכיבוש. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית, ותועד על ידי ארגון [[ממרי]]. הנושא היה גלוי לגמרי אבל לדברי אלדר זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות [[יחידת חצב]] שעסקה באיסוף מודיעין גלוי, ופרוקה הסופי ב-2021.<ref name=":0" /> ===התרעות לקראת המתקפה=== שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף [[ערן אורטל]], שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על [[מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית]], מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי שנרב\|שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה\|683995\|21 באוקטובר 2023}}}} ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|"אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל\|אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-40-יובל-למלחמת-יום-הכיפורים/אור-יקרות-נורות-האזהרה-של-1973-לצה-ל-2023-תא-ל-ערן-אורטל\|23 בפברואר 2023}}}} ב־19 במרץ פנה תת־אלוף [[עמית סער]], ראש [[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים ב[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית\|משבר הפנימי בישראל]] "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".{{הערה\|שם=סערה\|{{הארץ\|חיים לוינסון\|אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת"\|0000018b-ee0f-d36e-a3cb-fe5f9e2d0000\|20 בנובמבר 2023}}}} ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.{{הערה\|שם=סערה}} כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו\|לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה\|3620192\|3 בנובמבר 2023}}}} בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה [[דרגות_צה"ל#נגדים\|נגדת]] שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.{{הערה\|שם=הראל\|{{הארץ\|עמוס הראל\|"סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח\|0000018c-11e6-d2ae-afcf-35f6e9390000\|27 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=דיין\|1={{mako\|[[אילנה דיין]]\|חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר"\|news-military/6361323ddea5a810/\|92d67e4f8f11c81026.htm\|27 בנובמבר 2023}}}} אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם, אזהרות אלו לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא והגורמים המדיניים שמעליהם.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|מחדל המודיעין: הסימן המעיד למלחמה שנקלט ב-8200, ולא עבר לבכירי צה"ל\|news/article/by4gdm1ka\|13 בינואר 2024}}}} נוסף לכך, קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 ב[[דוא"ל]] שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".{{הערה\|שם=הראל}}{{הערה\|שם=דיין}} כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של [[מפקדה\|חמ"ל]] ממודר, [[הונאה צבאית\|הסחה]] באמצעות [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל\|מטחי רקטות]], פריצת ה[[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר]], תנועה מהירה באמצעות [[טנדר]]ים, הגעה ליישובי [[עוטף עזה]], כניסה לבתים והריגת תושביהם.{{הערה\|{{ערוץ7\|ערוץ 7\|צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש\|615944\|8 אוקטובר 2023}}}} [[תצפיתניות]] שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.{{הערה\|{{mako\|לי נעים\|התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום"\|45d0ba1d71a3b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|asaf_lib\|אסף ליברמן\|1717175066566222239\|25 באוקטובר 2023}}}} לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס [[הרתעה (אסטרטגיה)\|מורתע]] ואינו מעוניין בהסלמה.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי ועינב חלבי\|בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע\|article/s111tsucga\|7 באוקטובר 2023}}}} לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל – גם ל[[לשכת ראש ממשלת ישראל\|לשכת ראש הממשלה]] – והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.{{הערה\|{{ynet\|סמדר פרי\|המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה\|news/article/bkx2odbba\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=ynetbba}}{{הערה\|{{החדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה\|item/news/politics/security/kseme-903741220\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=חדשות13220}} בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-egypt091023\|כותרת=התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים\|אתר=GOV.IL\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-10-09}}\|שם=ממשלה091023}}{{הערה\|{{סרוגים\|יאיר אמר\|נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש\|849386-נתניהו-קיבל-אזהרה-ממצרים-רהמ-מכחיש\|9 באוקטובר 2023}}\|שם=סרוגים386}} יו"ר ועדת החוץ של [[בית הנבחרים של ארצות הברית\|בית הנבחרים האמריקני]] טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1712128531025498594\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{החדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית\|item/news/politics/security/gqhii-903746040\|11 באוקטובר 2023}}}} ב־11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".{{הערה\|{{מקור ראשון\|אסף גבור\|מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל\|news/678975\|11 באוקטובר 2023}}}} [[קובץ:חיילים מעבר ארז חרבות ברזל.jpg\|ממוזער\|270px\|חיילים עוברים ב[[מעבר ארז]] במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון [[רצועת עזה]]]] מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף [[יצחק בריק]], לשעבר [[נציבות קבילות החיילים\|נציב קבילות החיילים]], שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון וירון דרוקמן\|נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות"\|5296079\|25 ביוני 2018}}}} הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז [[מלחמת יום הכיפורים]], ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על [[מצב חירום]] לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.{{הערה\|{{הארץ\|יצחק בריק\|נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי\|0000018a-b766-d3ca-a9ef-b7ee1c0c0000\|23 בספטמבר 2023}}}} שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה [[יאיר לפיד]] את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.{{הערה\|{{ערוץ7\|חזקי ברוך\|לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי\|614390\|20 בספטמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|attilus\|אטילה שומפלבי Attila Somfalvi\|1712370437915578435\|12 באוקטובר 2023}}}} גם [[אל"ם]] (במיל') [[יגאל כרמון]], נשיא מכון [[ממרי]], כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.{{הערה\|י' כרמון, [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5897 סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר], אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.}} ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב [[אוגדת עזה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם וארנולד נטייב\|בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה\|news/military/Article-1040384\|24 בספטמבר 2023}}}} הכתב הצבאי [[ניר דבורי]] פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ב[[יהודה ושומרון]].{{הערה\|שם=היערכות}} הכתב הצבאי [[רועי שרון]] פרסם כי שתי פלגות מחטיבת ה[[כוחות מיוחדים\|קומנדו]] שתגברו בתקופת החגים את [[אוגדת עזה]] במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת [[חווארה]] יומיים לפני הטבח.{{הערה\|{{ציוץ\|roysharon11\|רועי שרון Roy Sharon\|1731615472548712734\|4 בדצמבר 2023}}}} לעומתם, הכתב הצבאי [[יוסי יהושוע]] צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.{{הערה\|{{ציוץ\|YehoshuaYosi\|יוסי יהושוע\|1713241278966542750\|14 באוקטובר 2023}}}} עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של [[חטיבה 7]]), שתי פלגות של [[יחידת אגוז]] שהוצבו באזור [[ניר עוז]] במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו ל[[חטיבת שומרון]] יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם [[דובר צה"ל]] הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון [[פיקוד הדרום]] לפני המלחמה".{{הערה\|{{ישראל היום\|חנן גרינווד\|בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה\|news/defense/article/14719079\|17 באוקטובר 2023}}}} בראיון עם [[קצין תותחנים ראשי]], תא"ל [[יאיר נתנס]], אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.{{הערה\|{{ynet\|\|קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?\|news/article/hybehdpmt\|7 בנובמבר 2023}}}} בלילה שלפני המתקפה עודכנו [[הרמטכ"ל]], [[הרצי הלוי]], ו[[ראש השב"כ]], [[רונן בר]], במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה\|news/article/rkznhfh11a\|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ\|עמוס הראל\|בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים\|0000018b-2460-d010-a59f-bd6145f90000\|12 באוקטובר 2023}}}} רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]], אלוף [[אבי גיל (קצין)\|אבי גיל]], עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה\|news/article/rkznhfh11a\|12 באוקטובר 2023}}}} [[דובר צה"ל]] אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה"\|news/article/rybln5e11p\|12 באוקטובר 2023}}}} ==מתקפת הפתע (7 באוקטובר)== {{הפניה לערך מורחב\|מתקפת הפתע על ישראל (2023)}} [[קובץ:October 2023 Gaza−Israel conflict (7– 8 October).svg\|ממוזער\|250x250 פיקסלים\|שטחים שבהם פעל ה[[חמאס]]:{{מקרא\|#F08080\|[[רצועת עזה]]}}{{מקרא\|#4169E1\|שטח [[ישראל\|ישראלי]] שבו פעלו [[טרור\|מחבלי]] חמאס}}\|lang=he]] [[קובץ:Fires in Israel and the Gaza strip - 7 October 2023 (53245908850).jpg\|300px\|ממוזער\|שמאל\|[[תצלום לוויין]] של [[עוטף עזה]] ו[[רצועת עזה]] ביום המתקפה]] [[קובץ:Hamas gunmen storming kibbutz in southern Israel.jpg\|ממוזער\|250x250 פיקסלים\|מחבל נוח'בה מסתער לתוך קיבוץ [[עלומים (קיבוץ)\|עלומים]] בעוטף עזה בבוקר שמחת תורה]] ===חדירת מחבלים ומאמצי לחימה=== [[מתקפת פתע\|מתקפת הפתע]] החלה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]] בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג [[שמחת תורה]],{{הערה\|{{כאן\|\|שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה\|574306\|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל\|שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל]], מ[[דימונה]] בדרום ועד ל[[ואדי עארה\|וואדי עארה]] בצפון ול[[ירושלים]] במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן ב{{ה\|פזורה הבדואית}}, הלא ממוגנת.{{הערה\|{{הארץ\|[[ג'קי חוגי]], עדן סולומון ועידו אפרתי\|ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות\|0000018b-08c3-dc5d-a39f-9ee7c4b10000\|7 באוקטובר 2023\|מנויים=לא}}\|שם=הארץ1}} בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000{{הערה\|{{ynet\|\|הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר\|news/article/bjqzoke7t\|1 בנובמבר 2023}}}} מחבלי [[חמאס]], [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|הג'יהאד האסלאמי]] ו[[חדר המבצעים המשותף\|ארגוני טרור נוספים מרצועת עזה]] בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים שהיו חמושים בנשק רב חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל ב[[סירה\|סירות]] דרך הים, באמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר, ודרך היבשה – בעיקר על גבי [[טנדר]]ים ו[[אופנוע]]ים, לאחר שפרצו באמצעים שונים את [[גדר המערכת סביב רצועת עזה\|גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה]] בכ-60 מקומות.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב\|3614237\|7 באוקטובר 2023}}}} כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים ב[[טנק]]ים שהיו בעמדות סמוך לגדר, ב[[חיישן\|חיישנים]], באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו [[רחפן\|רחפנים]] רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות ה[[תקשוב]] המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "[[רואה יורה]]", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה. מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל ב[[מעבר ארז]], במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה\|3614169\|7 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet\|יוסי יהושוע\|מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת\|news/article/hyhaz20xp#autoplay\|7 באוקטובר 2023}}}} מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס.{{הערה\|{{ynet\|\|בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים\|news/article/hyo3dz1za\|7 באוקטובר 2023}}}} מפקד האוגדה עם חיילים הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב\|news/politics/2023-10-13/ty-article-magazine/.premium/0000018b-23d5-dd34-afdf-f7d755f10000\|13 באוקטובר 2023}}}} המחבלים רצחו אזרחים רבים שנסעו בכבישי העוטף ושחסו בתוך מיגוניות. הם גם הציבו מארבים בצמתים ובכבישים בכדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור. מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מ[[חטיבת גולני]], גדוד סיירת נח"ל מ[[חטיבת הנח"ל]] מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד [[חיל השריון\|שריון]] 77 מ[[חטיבה 7]]. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש.{{הערה\|{{mako\|עמית סגל ניר דבורי\|הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב {{!}} פרסום ראשון\|bb644614196ed81026\|news-military/2024_q1\|26 בפברואר 2024}}}} בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים ב[[עוטף עזה]], כולל הערים [[שדרות]] ו[[אופקים]]. אך כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו [[אשקלון]], [[אשדוד]] ו[[קריית גת]].{{הערה\|{{ynet\|מאיר תורג'מן\|מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח"\|news/article/bjammfyma\|20 באוקטובר 2023}}}} ===מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים=== {{ערך מורחב\|ערכים=[[אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)]]}} [[קובץ:Gaza envelope after coordinated surprise offensive on Israel, October 2023 (KBG GPO02).jpg\|שמאל\|ממוזער\|280px\|הרס בקיבוץ בארי]] במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים. כ-250 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|נחטפו לרצועת עזה]]. תושבים נרצחו ביישובים [[הטבח בניר עוז\|ניר עוז]], [[הטבח בחולית\|חולית]], [[הטבח בבארי\|בארי]], [[הטבח בנחל עוז\|נחל עוז]], [[קרב עין השלושה\|עין השלושה]], [[הטבח בנתיב העשרה\|נתיב העשרה]], [[הטבח בכפר עזה\|כפר עזה]], [[מתקפת הטרור על ניר יצחק\|ניר יצחק]], [[הטבח בנירים\|נירים]], [[הטבח בכיסופים\|כיסופים]], לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. בחלק מהיישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.{{הערה\|{{ציוץ\|kann_news\|כאן חדשות\|1710551657086353681\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=life.living.lk@gmail.com\|כותרת="היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם"\|אתר=Epoch\|תאריך=10 באוקטובר 2023\|כתובת=https://epoch.org.il/news/535830/}}}} טבח המוני נוסף נערך [[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים\|במסיבת טבע ליד רעים]], שבה השתתפו אלפי צעירים. אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור [[תקשורת]]י רחב ביותר, וב[[אמצעי תקשורת\|כלי התקשורת]] נשמעו [[עדות\|עדויות]] בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי\|תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?"\|blogs/israelunderattack/article/rjchzq0g6\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון\|עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות"\|news/local/article/14679668\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|ערן נבון\|תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!"\|news/local/article/14680225\|7 באוקטובר 2023}}}} [[מוחמד דף]], ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של חמאס]], קרא לתושבי איו"ש ול[[ערביי ישראל]] להצטרף למתקפה,{{הערה\|שם=מוחמד דף על מתקפת הרקטות\|{{ynet\|עינב חלבי\|מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף\|news/article/byezsprea\|7 באוקטובר 2023}}}} אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף. 12 באוקטובר [[2023]] הציג [[שר הביטחון]], [[יואב גלנט]], את [[סרט הזוועות]] בפני בפני שרי ההגנה של [[נאט"ו]], ואמר להם כי "נערות נאנסו באלימות, ילדים נגררו ל[[רצועת עזה\|עזה]] בזמן שהם מדממים. [[הטבח בפסטיבל נובה\|פסטיבל מוזיקה]] הפך למרחץ דמים חסר הבחנה, עשרות אזרחים ממדינותיכם נרצחו או [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|נחטפו]]".{{הערה\|{{ישראל היום\|לילך שובל\|גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת"\|news/defense/article/14701305\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=וואלה542}} זיהוי הנרצחים ארך זמן ממושך. על כך אמר קצין הרבנות הראשית, [[יעקב רוז'ה\|הרב יעקב רוז'ה]] שזיהה את החללים: "אני רוצה לומר, ובכאב גדול, שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".{{הערה\|{{ישראל היום\|יורי ילון\|"כמות הנרצחים היא מעבר לכל דמיון": המומחה העולמי בזיהוי חללים שנרתם למשימה המזוויעה\|news/local/article/14987908\|22 בדצמבר 2023}}}} ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים. עם הזמן התבסס מספר החטופים ועמד על 252 חטופים, מהם הושבו לישראל עד למאי [[2024]] 112 חטופים חיים, ו-16 גופות חטופים. 124 חטופים עדיין בשבי, מתוכם לפחות 37 חטופים אשר הוכרזו כחללים אשר גופתם חטופה. == הכנות ישראל למלחמה == ===הכנת תוכנית מגירה=== לאחר [[מבצע שומר החומות]] ב-2021 אלוף הפיקוד הדרום [[אליעזר טולדנו]] הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') [[משה תמיר]], לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".{{הערה\|{{ישראל היום\|יואב לימור\|אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים להיבהל פחות"\|magazine/shishabat/article/5901022\|25 בנובמבר 2021}}}} במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות [[מילואים]] ב[[פיקוד הדרום]],{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה\|b0a98b3eb294b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|19 באוקטובר 2023}}}} ושירת בצוות שתכנן את [[לוחמת תמרון\|התמרון היבשתי]] שביצעו כוחות הפיקוד ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|רצועת עזה]].{{הערה\|1={{הארץ\|עמוס הראל\|ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי\|0000018b-5e0f-d2b2-addf-7e7ff7020000\|24 באוקטובר 2023}}.}} על פי ד"ר [[חנן שי]] וד"ר [[רונן איציק]] צה"ל לא הכין מבעוד מועד תוכניות מגירה לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס אלא תוכנית מצומצמת לביצוע פשיטות.<ref>{{Citation\|title=אל"מ בדימוס ד"ר חנן שי: "ב-8 אוקטובר 2023 לא היו לצה"ל תוכניות מגרה תחבולניות לכבוש את עזה!"\|url=https://www.youtube.com/watch?v=y36LmtDTayM\|date=2024-05-29\|accessdate=2024-05-31\|last=ד"ר אורי מילשטיין}}</ref><ref>{{Citation\|title=אל"מ ד"ר רונן איציק: "בשמונת חודשי המלחמה הנחנו לאויב להוביל את המצב האסטרטגי"\|url=https://www.youtube.com/watch?v=iXCBv_ZvPew\|date=2024-05-30\|accessdate=2024-05-31\|last=ד"ר אורי מילשטיין}} (דקה 36)</ref> ===הכרזת מלחמה וגיוס מילואים=== [[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-10.webm\|270px\|ממוזער\|הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7 באוקטובר]] בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז [[צה"ל]] על מצב כוננות [[מלחמה]], ו[[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] סרטון ב[[טוויטר]] ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו [[הודעה לתקשורת\|הודעה]] ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.{{הערה\|{{הארץ\|אורי משגב\|נתניהו לקה בשיתוק ב–7 באוקטובר\|0000018c-86da-dd61-a3ad-c6fe5c300000\|21 בדצמבר 2023}}}} מיומה הראשון של המלחמה התנהלו [[גיוס לצה"ל\|גיוס]] [[שירות המילואים בישראל\|מילואים]] נרחב ל[[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ו[[אימון]] של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת [[תחבורה ציבורית בישראל\|התחבורה הציבורית]] בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.{{הערה\|{{ynet\|רועי רובינשטיין\|חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים"\|news/article/sjddee11bt\|9 באוקטובר 2023}}}} לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.{{הערה\|[https://www.rail.co.il/?page=special-update-131023 תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע]}}{{הערה\|{{TheMarker\|יפעת ראובן\|באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת\|0000018b-258f-d010-a59f-bdefce350000\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{גלובס\|אסף זגריזק\|התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה\|1001460046\|12 באוקטובר 2023}}}} ישראלים רבים ששהו בחו"ל בזמן פרוץ המלחמה חזרו ארצה בטיסות של אל על כדי להצטרף ללחימה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=KRq7qSM4uIY\|הכותב=כאן 11\|כותרת=מהטיול אחרי צבא לשדה הקרב: המשוחררים הטריים חוזרים למדים\|אתר=youtube\|תאריך=12/10/2023}}</ref> ===פינוי יישובים=== [[ישראל]] פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים ל[[גדר המערכת סביב רצועת עזה]].{{הערה\|{{ישראל דיפנס\|עמי רוחקס דומבה\|עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף\|59816\|8 באוקטובר 2023}}}} לנוכח [[החזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל\|האיום הגובר בגזרת הצפון]], ביום השני ללחימה המליצו [[מועצה אזורית\|המועצות האזוריות]] [[מועצה אזורית מטה אשר\|מטה אשר]], [[מועצה אזורית מבואות החרמון\|מבואות חרמון]] ו[[מועצה אזורית הגליל העליון\|הגליל העליון]] לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם ב[[מטולה]] הומלץ לתושבים להתפנות.{{הערה\|{{ynet\|יאיר קראוס, הדר עדי\|רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב"\|news/article/s1yb001gbt\|8 באוקטובר 2023}}}} בסך הכול נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי [[עוטף עזה]] וביישובים הקרובים ל[[גבול ישראל–לבנון]]. כמחציתם לא שבו לביתם גם לאחר חודשים רבים, ויש הרואים בהם [[עקורים]].{{הערה\|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה\|דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל\|כ-330 אלף ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"\|51129\|19 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://behevrat-haadam.org/displaced-1/\|כותרת=פליטים בארצם (עקורים) בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": תמונת מצב ועקרונות ראשוניים\|הכותב=רוית תלמי-כהן, סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין\|אתר= [[המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין]]\|תאריך=27 באוקטובר 2023\|תאריך_וידוא=6 במאי 2024}}}} ראש עיריית [[שדרות]] ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.{{הערה\|{{ynet\|\|ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר"\|news/article/hjql8nr116\|12 באוקטובר 2023}}}} ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב ולילך שובל\|לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה\|news/defense/article/14705200\|13 באוקטובר 2023}}}} בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינויים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי [[עוטף עזה]]. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.{{הערה\|{{כאן\|כאן חדשות\|דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס\|565120\|12 באוקטובר 2023\|content}}}} כמו כן, ב-20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר [[קריית שמונה]] ל[[בית הארחה\|בתי הארחה]] במימון המדינה.{{הערה\|{{ישראל היום\|עידן אבני וחנן גרינווד\|ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה\|news/defense/article/14732288\|20 באוקטובר 2023}}}} הפינוי נתקל בקשיים.{{הערה\|{{מוסף כלכליסט\|שאול אמסטרדמסקי\|שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה\|26-10-23/m05}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|Nadav_Eyal\|נדב איל Nadav Eyal\|1717914073705107607\|27 באוקטובר 2023}}}} ב-22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה [[רשות החירום הלאומית]] וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון [[רמות נפתלי]], [[דן (קיבוץ)\|דן]], [[מצובה]] ועוד.{{הערה\|{{ישראל היום\|לילך שובל\|עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו\|news/defense/article/14736397\|22 באוקטובר 2023}}}} מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי אלמקייס\|בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה"\|news/685079\|22 באוקטובר 2023}}}} [[התאחדות המלונות בישראל\|התאחדות המלונות]] מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות [[אלפרד אקירוב]].{{הערה\|{{ynet\|איריס ליפשיץ-קליגר\|התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים"\|vacation/flights/article/b1ij6c8zt\|25 באוקטובר 2023}}}} ב-5 בפברואר 2024, כ-4 חודשים לאחר שפונו תושבי הדרום והצפון, אמר ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, כי הוא שוקל להחזיר את תושבי מטולה לבתיהם "על מנת שצה"ל והמדינה יגנו עליהם מצפון סוף סוף." כמו כן, מספר חברי כנסת ביקשו להקים מנהלת לשיקום יישובי הצפון.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|שקד שדה\|האיום החריג של ראש מועצת מטולה על קבינט המלחמה\|news/military/Article-1073787\|5 בפברואר 2024}}}} {{מאזן מפוני חרבות ברזל לפי רשות מקומית}} {{+-}} ===פינוי צפון רצועת עזה=== {{ערך מורחב\|פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:כרוז פינוי עזה חרבות ברזל מקור ותרגום.jpg\|ממוזער\|220px\|כרוז המכריז על המלצה דחופה לפינוי [[אוכלוסייה אזרחית]] בעזה משכונות שונות, שפוזר באוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|"זו אזהרה - התפנו מיד": כרוזים לתושבים בעזה פוזרו בטעות בראש העין ובשומרון\|news/article/bjb0n1fvt#!/replace\|21 בדצמבר 2023}}}} למעלה – מקור, למטה – תרגום מכונה.]] ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|התמרון הקרקעי ברצועת עזה]], [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] הודיע ל[[האומות המאוחדות\|או"ם]] ולתושבי [[רצועת עזה\|הרצועה]] באמצעות [[כרוז]]ים ב[[ערבית]] כי על כל האנשים המתגוררים צפונה ל[[נחל הבשור]] בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש, על פי מקורות ערביים שאינם בהכרח אמינים, מ[[מטרופולין עזה]]. ההוראה ניתנה במסגרת [[מנהלת התיאום והקישור]]. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מ[[משבר הומניטרי\|אסון הומניטרי]] שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.{{הערה\|{{JDN\|\|עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה\|2053947}}}}{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר\|ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות\|3615841\|13 באוקטובר 2023}}}} [[חמאס]], שלו [[אינטרס]] שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כ[[מגן אנושי]], קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום ל[[הנכבה\|נכבה]] שנייה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור"\|news/article/hymo9cuzt\|13 באוקטובר 2023}}}} הארגון [[כלי ירייה\|ירה]] לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר [[בית חולים\|בתי החולים]], המשמשים מגן אנושי ל[[מפקדה\|מפקדותיו]]. למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך [[דרך צלאח א-דין\|כביש צלאח א־דין]], החוצה את הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי והסוכנויות\|בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד"\|news/article/bylex7f11a\|15 באוקטובר 2023}}}} קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צה"ל לתושבי אחת השכונות הגדולות בעזה: "למען ביטחונם - צאו לדרום הרצועה"\|news/military/Article-1045362\|16 באוקטובר 2023}}}} עם הידוק ה[[כיתור]] הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל [[מסדרון הומניטרי\|מסדרונות הומניטריים]] ב[[דרך סלאח א-דין\|כביש צלאח א־דין]] ו[[דרך א-רשיד\|דרך א־רשיד]], שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם {{!}} תיעוד\|blogs/32daywarmor/article/h1kgltv7t\|7 בנובמבר 2023}}}} עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, ישנה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים מוסיפים להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת ישנה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.{{הערה\|{{הארץ\|עמוס הראל\|ההתנקשות בבכיר משמרות המהפכה מסמנת: ישראל מאבדת סבלנות מול איראן\|0000018c-a7c5-df5f-a79c-e7ef1b670000\|27 בדצמבר 2023}}}} בתחילת פברואר 2024, לפי נתוני צה"ל, היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר חאן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מ[[ציר פילדלפי]].{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|התוכנית של צה"ל למניעת חזרת חמאס לצפון הרצועה - והביקורת: "תסכן חיילים"\|3641108\|4 בפברואר 2024}}}} [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 08-01.webm\|280px\|ממוזער\|הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר]] ===הגדרת יעדי המלחמה=== ב־16 באוקטובר קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:{{הערה\|{{בחדרי חרדים\|קובי עוזיאלי\|קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה\|1605946\|16 באוקטובר 2023}}}} מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות * הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל * מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה * הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה ב־7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:{{הערה\|{{כיכר השבת\|קובי אטינגר\|שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים"\|security-news/s3qx31\|7 בנובמבר 2023}}}} * ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה * לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל * לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח כמו כן, לדברי גלנט מערכת הביטחון ממוקדת בהחזרת החטופים, כמו גם בניצחון במלחמה. כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.{{הערה\|{{מקור ראשון\|\|שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס\|news/693127\|07 בנובמבר 2023}}}} בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".{{הערה\|{{ynet\|\|נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו\|news/article/ryx6v11sm6\|10 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה"\|news/israel/Article-1051171\|10 בנובמבר 2023}}}} לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.{{הערה\|{{וואלה\|יניר יגנה, טל שלו\|נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה"\|3621754\|10 בנובמבר 2023}}}} ב־11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.{{הערה\|{{וואלה\|\|נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון\|3621787\|8 בנובמבר 2023}}}} במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.{{הערה\|{{יוטיוב\|nHlXaQ9x7H0\|שם=שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים\|אורך=39:25\|ערוץ=IsraeliPM}}}} ראש [[המל"ל]] [[צחי הנגבי]] כתב בדצמבר כי אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של עזה וישראל מודעת לרצון של הקהילה הבין-לאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית אך העניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות הפלסטינית.{{הערה\|{{זמן ישראל\|\|הנגבי: הרשות תוכל לנהל את עזה לאחר שתעבור רפורמה\|449898\|21 בדצמבר 2023}}}} כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר [[בני גנץ]] שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.{{הערה\|{{mako\|\|גנץ בביקורת על נתניהו: צריך להגיד לציבור מה כן יהיה ביום שאחרי, ולא לייצר מחלוקות מדומות\|ea01d9728c96c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|14 בדצמבר 2023}}}} כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[לילך שובל]]\|"חוסר החלטה מדיני עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית": שר הביטחון מאשר את הפרסום ב"ישראל היום"\|news/defense/article/15104048?amp{{=}}1\|15 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יעל צ'כנובר\|גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי\|news/article/bydjpj7kp\|15 בינואר 2024}}}} 140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומים.{{הערה\|{{mako\|ירון אברהם\|נתניהו הציג לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס"\|acef85af403dd81026\|news-military/2024_q1\|23 בפברואר 2024}}}} כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי נתניהו מנע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.{{הערה\|{{חדשות 13\|מוריה אסרף וולברג\|בניגוד לסיכום בקבינט: נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה\|item/news/politics/state-policy/bibi-netanyahu-904029345/\|21 באפריל 2024}}}} ==מהלך הלחימה ברצועת עזה== {{ערך מורחב\|הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}{{הערה\|מעין יומן מלחמה יום יומי}} === מתקפת הפתע וטיהור שטח ישראל ממחבלים ===<!-- מקורות יש בשפע בערך המורחב, אנא בדקו שם לפני שתוסיפו את {{תב\|מקור}}. --> <!-- עדכונים יומיים יש לבצע בערך המורחב, כאן זה סיכום הלחימה ויש לעדכן רק אירועים חשובים. --> [[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_01-1.webm\|ממוזער\|270px\|תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה]] השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור{{ביאור\|שם=טיהור}} עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי\|3620714\|6 בנובמבר 2023}}}} השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא\|3630394\|21 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה\|3634020\|7 בינואר 2024}}}} נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.{{הערה\|{{כאן\|זאב קם\|נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה\|690643\|23 בינואר 2024}}}}[[קובץ:SoI-War 23-10-07 IDF 07-01.jpg\|שמאל\|ממוזער\|270px\|חיילי צה"ל ב־7 באוקטובר]] כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע [[דובר צה"ל]] שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי [[עוטף עזה]] להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל [[צה"ל]] לתקוף ברצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים\|news/article/b1l9qd0lt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] אישר גיוס [[מילואים]] נרחב, והכריז על [[מצב מיוחד בעורף]] ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה. לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק [[כיתת כוננות\|כיתות הכוננות]] ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.{{הערה\|{{ynet\|מתן צורי\|המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים\|news/article/yokra13627562\|11 באוקטובר 2023}}}} צה"ל ו[[משטרת ישראל]] פעלו לטיהור עוטף עזה מ[[טרור פלסטיני\|מחבלים]], ולוחמי ה[[ימ"מ]] שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור ב[[עיר\|ערים]] וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.{{הערה\|{{ישראל היום\|איציק סבן\|קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו\|news/defense/article/14709216\|14 באוקטובר 2023}}}} [[יחידות מובחרות בצה"ל]], בהן [[סיירת מטכ"ל]], [[שייטת 13]], [[יחידת שלדג]], [[יהל"ם]] ו[[חטיבת עוז]], הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.{{הערה\|{{יוטיוב\|qL1qomK5V9Y\|שם=מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה\|אורך=05:47\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=10 באוקטובר 2023}}}} [[שוטר]]י [[משטרת ישראל]] ו[[משמר הגבול]] הרגו 356 מחבלים.{{הערה\|{{עכשיו 14\|עכשיו 14 צבא וביטחון\|והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה\|והיד-עוד-נטויה-356-מחבלים-חוסלו-בידי-שוטר\|10 באוקטובר 2023}}}} מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו. בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את [[מפקדה\|מפקדת]] [[אוגדת עזה]], לאחר קרב קשה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זייתון\|בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים\|news/article/bjd11f11bt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[חיל האוויר הישראלי]] [[הפצצה אסטרטגית\|הפציץ]] ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של [[חמאס]]{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א\|news/article/sja00x11111t\|7 באוקטובר 2023}}}} לאחר הפעלת נוהל [[הקש בגג]], מאחר שבבניין גרו אזרחים ש[[שימוש במגן אנושי בידי חמאס\|שימשו את חמאס כמגן אנושי]]. [[חיל הים]] הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל ב[[סירה\|סירות]] דרך [[הים התיכון\|הים]].{{הערה\|{{יוטיוב\|cl_tXuASh4k\|שם=שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה\|אורך=03:27\|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}} לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות [[שבוי]]ים.{{הערה\|שם=ת426\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים"\|3614404\|8 באוקטובר 2023}}}} באותו ערב חתם [[שר האנרגיה]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)\|ישראל כ"ץ]] על צו המורה להפסיק את אספקת ה[[חשמל]] לרצועת עזה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה\|breaking-news/Article-1043279\|7 באוקטובר 2023}}}}[[קובץ:Damage in Gaza Strip during the October 2023 - 13.jpg\|ממוזער\|נזק למבנים בעזה, 8 באוקטובר]] בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית]], [[לויד אוסטין]], הודיע ש[[ארצות הברית]] שולחת את [[נושאת מטוסים\|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה. במקביל [[חיל האוויר הישראלי]] הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של [[חמאס]] ו[[גא"פ]] ברצועת עזה. [[חיל הים הישראלי]] תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את [[משבר המים ברצועת עזה\|אספקת המים לרצועת עזה]], ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר [[כלי טיס]] של [[צה"ל]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] ב[[זכריא אבו מעמר]], בכיר ב[[הלשכה המדינית של חמאס\|לשכה המדינית של חמאס]] שהיה אחראי קשרי חוץ, וב[[ג'ואד אבו שמאלה]], שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים. ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם ל[[רשת חברתית מקוונת\|רשתות החברתיות]].{{הערה\|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר\|{{יוטיוב\|2Kdf_Y7Fw3o\|שם=הצהרת דובר צה"ל\|אורך=17:03\|ערוץ=הפצות צה"ל\|תאריך=12 באוקטובר 2023, 11:00}}}} ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד ב[[מוחמד אבו שמאלה]], בכיר בקומנדו הימי של חמאס.{{הערה\|שם=הצהרת-דובר-צהל-12-באוקטובר-בוקר}} ביום זה אישרה [[הכנסת]] את הקמת [[ממשלת_ישראל_השלושים_ושבע#מלחמת_חרבות_ברזל\|ממשלת החירום]] עם סיעת [[המחנה הממלכתי]]{{הערה\|{{כיכר השבת\|חזקי שטרן\|הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו\|political-news/s2fd5w\|12 באוקטובר 2023}}}} והוקם "קבינט המלחמה". ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע ל[[האומות המאוחדות\|או"ם]] ולתושבי הרצועה באמצעות [[כרוז]]ים ב[[ערבית]] כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים ב[[עזה]] וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטת קרקע–קרקע]] כבדה וארוכת טווח מדגם [[עיאש 250]] אל עבר [[מחוז הצפון]], והיא יורטה בהצלחה על ידי [[קלע דוד]].{{הערה\|{{ynet\|כתבי ynet\|השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל\|news/article/skqdbhlza\|13 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר\|news/article/synxhwd11p\|13 באוקטובר 2023}}}} ואיסוף גופות של הנרצחים.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר\|news/article/synxhwd11p\|14 באוקטובר 2023}}}} ===בין מתקפת הפתע לפשיטות הקרקעיות=== [[קובץ:כוחות צהל מתכוננים לכניסה לעזה צילום יואב קרן.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר]] בליל שבת 14 באוקטובר תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג [[מראד אבו מראד]], מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים [[כלי טיס]] של צה"ל בסיוע [[שב"כ]] ו[[אמ"ן]], הרגו את [[עלי קאדי]], מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה. ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את [[בילאל אל-קודרה\|בילאל אל־קודרה]], מפקד כוח [[נוח'בה]] בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על [[הטבח בנירים]] ו[[הטבח בניר עוז\|ניר עוז]].{{הערה\|{{יוטיוב\|R3C7p1TsEkg\|שם=דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות"\|אורך=09:39\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=15 באוקטובר 2023, 11:00}}}} באותו יום, בסיוע ה[[שב"כ]], נהרג ב[[סיכול ממוקד]] [[מועתז עיד]], מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט ב[[ח'אן יונס]] וב[[רפיח]]. ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס ב[[ח'אן יונס]] ו[[אוסאמה מזיני]], ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור [[ירושלים]], [[הרי ירושלים]], [[גוש דן]] ו[[השרון]] בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]], [[אנתוני בלינקן]], השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של [[ממשלת ישראל]]. ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את [[איימן נופל]], מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית. ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך ה[[טיל נגד טנקים\|נ"ט]] של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] בישראל ביקור תמיכה והזדהות. ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של [[ועדות ההתנגדות העממית]] ב[[רפיח]]. כמו כן, סוכל [[ג'יהאד מוחייסן]], מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל ל{{ה\|מפקח הכללי של משטרת ישראל}}. ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כ[[מהנדס]] בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת ה[[שבת]] שחרר חמאס שתי [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|חטופות]] [[אמריקאים\|אמריקאיות]] והן הועברו ל[[מצרים]] ומשם ל[[ישראל]].{{הפניה לערך מורחב\|הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי}} ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ב[[רצועת עזה]] על [[פיצוץ]] ב[[בית חולים]] בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, ו[[חמאס]] האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים ללא פקפוק או הטלת אף ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע [[דובר צה"ל]] שלפי תחקיר צה"ל, [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו [[ירדן]], [[לבנון]], [[עיראק]], [[תוניסיה]], [[מצרים]]. בעקבות הדיווח השגוי ב־[[BBC]] קהילת [[יהדות בריטניה]], [[ראש ממשלת בריטניה]] [[רישי סונאק]] וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס [[ארגון טרור]]. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".[[קובץ:SoI-War 23-10-27 IDF 07-01.webm\|280px\|ממוזער\|מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא]] ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס [[טלאל אל-הינדי\|טלאל אל־הינדי]] בהפצצה על ביתו. ב־22 באוקטובר [[מטוס קרב]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה. ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב\|news/article/hy4d5q4f6\|23 באוקטובר 2023}}}} צה"ל השתמש גם ב[[פצצה חודרת בונקרים\|פצצות חודרות בונקרים]] לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך [[הטבח בניר עוז]], אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של [[מצרים]]. ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף ב[[הטבח בבארי\|טבח בקיבוץ בארי]], ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן. ב־25 באוקטובר הרג צה"ל ב[[סיכול ממוקד]] את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב ל[[מוחמד דף]]. בהמשך היום [[חמאס]] שיגר [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטות קרקע–קרקע]] מדגמים [[R-160]] ו[[עיאש 250]] לעבר [[דלית אל-כרמל\|דלית אל־כרמל]] והעיר [[אילת]] בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור [[חבל אילות]]. בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג ב[[סיכול ממוקד]] מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של [[עוצבת געש]] פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. [[שייטת 13]] ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.{{הפניה לערך מורחב\|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא}} בתדרוך ל[[אמצעי התקשורת\|תקשורת]] הזרה חשף [[דובר צה"ל]] [[דניאל הגרי]] [[מודיעין צבאי\|מידע מודיעיני]] שמוכיח ש[[חמאס]] מיקם את [[מפקדה\|המפקדה הראשית]] שלו, מקלטים לבכירי הארגון, [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|רשת מנהרות טרור]] ותשתיות [[טרור]] נוספות מתחת ל[[בית החולים שיפא]] שבלב [[עזה]] במטרה להשתמש בבית החולים כ[[מגן אנושי]] ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/מלחמה-דובר-צהל-חשף-מפקדת-הטרור-המרכזית-של-חמאס-עזה-בית-חולים-שיפאא-הקלטות-מודיעין//\|27 באוקטובר 2023}}}} ===התמרון בצפון הרצועה=== {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב ג'באליה (2023)]], [[קרב בית חאנון (2023)]], [[קרב עזה (2023)]]}} בין 26 ל-[[28 באוקטובר]], צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה בימים אלה, וכללה כוחות [[חיל הרגלים\|חי"ר]], [[חיל השריון\|שריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית\|הנדסה]] עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו {{!}} פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה\|811ad6c5bb47b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|28 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|KNZ4BpsQPJM\|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ\|אורך=00:52\|ערוץ=הפצות צה"ל}},{{ש}}{{יוטיוב\|BFUfz3VE15I\|שם=הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה {{!}} את"צ\|אורך=00:46\|ערוץ=הפצות צה"ל}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה\|news/article/sjkpdkimp\|28 באוקטובר 2023}}}} לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה [[פרוור\|ובפרברי]] העיר [[עזה]].{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה\|news/article/sy9m0xcga\|28 באוקטובר 2023}}}} ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של [[צה"ל]] בפיקוד [[חטיבת גבעתי]], שכלל לוחמי [[חיל רגלים\|חי"ר]] על [[נגמ"ש מרכבה\|נמ"ר]], ולוחמי הנדסה ולוחמי שריון על [[טנק]]י [[טנק מרכבה סימן 4\|מרכבה סימן 4מ]] ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]], [[פשיטה]] לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון [[ח'אן יונס]] של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת ה[[מודיעין צבאי\|מודיעין]] של הארגון, [[שאדי בארוד]]. בארוד תכנן עם [[יחיא סנוואר]] את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת [[גדוד]] דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות [[שיח' רדואן]] ו[[שג'אעייה]]. ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות [[אוגדה 162]] לצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{יוטיוב\|שם=הצהרת מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן {{!}} את"צ\|hJC0qYCS3PM\|ערוץ=עדכוני צה"ל}}}} בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת סיני]], את גדר הגבול ותקפו את מרחב [[בית חאנון]].{{הערה\|1=גל פרל, [https://www.maarachot.idf.il/2024/מאמרים/ייחודו-הבולט-של-צהל-שהמפקדים-הם-סוד-כוחו-לקחים-מ-1982-ו-2023/ "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023], [[מערכות]], {{כ}} 11 באפריל [[2024]].}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/חטיבה-551-חטיבת-מילואים-קומנדו-צנחנים-פעילות-ברצועה-רצועת-עזה-בית-חאנון\|11 בנובמבר 2023}}}} ב־28 באוקטובר הודיעו [[דובר צה"ל]] ודוברות [[שב"כ]] בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של [[חמאס]] אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|הטבח ביישובי עוטף עזה]], [[עצאם אבו רכבה]]. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב [[זיקים]] כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-22 למלחמה {{!}} צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס\|66081de49037b81026\|news-military/6361323ddea5a810\|28 באוקטובר 2023}}}} [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 10.webm\|250px\|ממוזער\|עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר]] [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-10-31.jpg\|ממוזער\|250px\|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] [[פריצת ציר\|פורצים ציר]] ב[[רצועת עזה]], 31 באוקטובר 2023]] ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי [[חיל השריון\|שריון]] ב[[מילואים]] ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח ה[[נוח'בה]] של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך [[מעבר ארז]] ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|\|הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים\|news/article/hk11ohe3za\|29 באוקטובר 2023}}}} בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של [[צה"ל]] וה[[שב"כ]] שנקראה [[מבצע ראשית האור]], שוחררה [[תצפיתנית]] שנחטפה על ידי ה[[חמאס]] מבסיס נחל עוז.{{הערה\|{{ynet\|כתבי ynet\|חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה\|news/article/hyznfiafa#autoplay\|30 באוקטובר 2023}}}} גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר [[עוטף עזה]], [[חבל לכיש]], [[באר שבע]], [[הפזורה הבדואית]], [[דימונה]], [[השפלה]], [[גוש דן]], [[השרון]] ואזור [[השומרון]], [[ירושלים]] ו[[גוש עציון]] במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו ב[[ערי ישראל]] וגרמו לנזק ולפצועים. ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב [[ג'באליה]] שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.{{הערה\|{{כאן\|גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל\|צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים\|590133\|31 באוקטובר 2023}}}} במהלך הימים שבין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, נכנסו גם כוחות [[אוגדה 36]] לרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|פקודת ההתקפה של מאו"ג 36 ללוחמיו. צפו\|144931\|2 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו ל[[שאטי\|מחנה הפליטים שאטי]], הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות [[זייתון]] ו[[אל-פורקאן]]. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.{{הערה\|שם=ynet0ma\|{{ynet\|יואב זיתון\|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה\|news/article/sj8cva0ma\|1 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.{{הערה\|{{ישראל היום\|כתבי ישראל היום\|היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם"\|news/defense/article/14777726\|2 בנובמבר 2023}}}} בתחילת השבוע החמישי למלחמה, ב-4 בנובמבר הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה\|3620643\|5 בנובמבר 2023}}}} ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת ל[[דובר צה"ל]] ולדוברות [[שב"כ]] כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של [[חמאס]] בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים ל[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח ביישובי עוטף עזה]] ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" {{!}} תיעוד\|news/article/h1300gduma\|6 בנובמבר 2023}}}} ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של [[עוצבת חצי האש]], ושישה נוספים נפצעו.{{הערה\|{{ערוץ 7\|\|חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו\|619693\|11 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|נחום ברנע\|בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45'\|news/article/yokra13672259\|12 בנובמבר 2023}}}}[[קובץ:IDF Forces Near Gaza Strip Yair.jpeg\|ממוזער\|כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 3 בנובמבר 2023]] במהלך השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה [[שאטי]]. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל\|3622522\|14 בנובמבר 2023}}}} שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה\|news/israel/Article-1052239\|14 בנובמבר 2023}}}} בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-41 למלחמה {{!}} צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה\|c79f8008015db81026\|news-military/6361323ddea5a810\|16 בנובמבר 2023}}}} ב־14 בנובמבר [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] ביצעו [[סיכול ממוקד]] שכלל תקיפת שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] בהן הסתתרו מחבלים בכירים ב[[חמאס]]. לפי [[דובר צה"ל]] מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם [[אחמד ע'נדור]] (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ו[[איימן סיאם]] (ראש המערך הרקטי של חמאס).{{הערה\|שם=סיכול-14-נובמבר-2023\|{{ynet\|עינב חלבי\|מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות\|news/article/hyr00nlvep\|17 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ynet\|עינב חלבי\|חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו\|news/article/hkxfs9erp\|26 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה\|3624915\|26 בנובמבר 2023}}}} ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג [[תנועת החירות הפלסטינית]].{{הערה\|{{צ-מאמר\|מחבר=-\|שם=استشهاد أمين عام حركة الأحرار خالد أبو هلال وأحد أبنائه - מזכ"ל תנועת אחרר, חאלד אבו הילאל, ואחד מבניו נהרגו.\|כתב עת=maannews.net\|שנת הוצאה=17 נובמבר 2023\|קישור=https://www.maannews.net/news/2106173.html}}}}[[קובץ:SoI--IDF-Negev-NG7.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחם צה"ל יורה ב[[נגב NG7]] ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון בעזה]], 19 בנובמבר 2023]] במהלך השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר) כוחות צה"ל נכנסו ל[[בית החולים שיפא]], מצאו שם [[בית החולים שיפא#מפקדת החמאס ושימוש לצורכי טרור\|מנהרת טרור ואמל"ח רב]]. כוחות [[יהל"ם]], [[יחידת עוקץ]] ו[[יחידת שלדג]] סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים ל[[החטיפה לרצועת עזה (מלחמת חרבות ברזל)\|חטופים]]. הכוחות החרימו [[מצלמות אבטחה]] מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. [[עוצבת חצי האש]], שפעלה תחת [[עוצבת הפלדה]], לחמה ב[[בית לאהיא]], פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס. סרטוני וידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך [[בית החולים שיפא]] שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות [[טרור]]. ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה [[עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)\|עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס]], שכללה [[הפוגה]] בין ישראל לחמאס. === ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר–1 בדצמבר) === {{ערך מורחב\|עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)}} ה[[הפוגה]] בלחימה במסגרת ה[[עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)\|עסקה]] נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו, ברק רביד\|ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם"\|3626188\|2 בדצמבר 2023}}}} === חידוש הלחימה בצפון הרצועה ופתיחת קרב ח'אן יונס === {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב ח'אן יונס (2023)]], [[קרב שג'אעייה (2023)]], [[קרב ג'באליה (2023)]]}} ב־5:54 ב-2 בדצמבר חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר ב[[ח'אן יונס]], אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו [[אזעקת מלחמה בישראל\|אזעקות]] בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית [[גן יבנה]], היישובים [[תקוע]] ו[[אליאב]] והעוטף. לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|צה"ל מפרסם את דרך ניהול תנועת האוכלוסייה בעזה לשם הגנתה בשלב הבא של המלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/הודעת-דובר-צהל-בערבית-לתושבי-רצועת-עזה-להתפנות-דרומה-מפה-אינטראקטיבית-חמאס-מלחמה/\|1 בדצמבר 2023}}}} למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור [[ח'אן יונס]] להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים. במהלך אותו שבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד [[שג'אעייה]], ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס. בסוכנות הידיעות [[סוכנות הידיעות הצרפתית\|AFP]] טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות [[טנק]]ים ו[[רכב קרבי משוריין\|משוריינים צבאיים]] תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|\|59 ימים למלחמה, ערב\|blogs/Gazawar59eve\|4 בדצמבר 2023}}}} בערב יום שני 4 בדצמבר החל [[קרב ח'אן יונס (2023)\|קרב ח'אן יונס]]. לאחר ש[[פיקוד הדרום\|מפקד פיקוד דרום]] וה[[ראש המטה הכללי\|רמטכ"ל]] נכחו ב[[רצועת עזה]], החלו תקיפות מסיביות באזור [[ח'אן יונס]], התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת [[אוגדה 98]] לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.{{הערה\|{{mako\|כתבי חדשות 12\|היום ה-60 למלחמה {{!}} הותרו לפרסום שמות שני חללי צה"ל שנפלו ברצועה\|b61510089c63c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בדצמבר 2023}}}} הושלם גם כיתור [[ג'באליה]].{{הערה\|{{חדשות 13\|\|צה"ל פועל בעומק ח'אן יונס: "נמשיך לתקוף" {{!}} עדכונים שוטפים\|item/news/politics/security/e4zi1-903834506/\|5 בדצמבר 2023}}}} לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת [[שג'אעייה]] בעיר עזה ולעיר [[ג'באליה]], כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|אלפי לוחמי צה"ל בלב חאן יונס ובמרכז שג'אעיה וג'באליה: החל השלב השני בתמרון הקרקעי\|news/article/bk3vayhbt\|5 בדצמבר 2023}}}} באותה העת, נלחמו ברצועה חמש [[אוגדה\|אוגדות.]]{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|אחרי חודשיים של מלחמה: צה"ל ישחרר אלפי מילואימניקים הביתה\|fbefe058b3b3c81026\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בדצמבר 2023}}}} צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס [[שג'אעייה]] בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם [[חטיבת כפיר\|חטיבות כפיר]] ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם [[חטיבת גולני\|חטיבות גולני]] [[חטיבת הצנחנים\|והצנחנים]]. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, שג'אעיה\|מלכודות מתוחכמות ומפה סודית: עם לוחמי כפיר שעשו היסטוריה בשג'אעיה\|news/article/s1y7n5jup\|8 בדצמבר 2023}}}} [[חטיבה 14]] לחמה בגזרת העיר [[עזה]], כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מ[[עוצבת חצי האש]], פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור. בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] בצפון ובדרום הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, איתמר אייכנר\|תיעוד מכניעת מחבלים בג'באליה, צה"ל: "חקירותיהם העלו שסינוואר מתכחש למציאות"\|news/article/rkbwa7zut\|9 בדצמבר 2023}}}} ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של [[חמאס]] נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה ברצועה]]. במהלך השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר) התגבר החשש ב[[מצרים]] למעבר של פליטים עזתים רבים ב[[מעבר רפיח]] לכיוון מצרים. נשיא מצרים, [[עבד אל-פתאח א-סיסי\|עבד אל־פתאח א־סיסי]], הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס. ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים [[קרב שג'אעייה (2023)\|נכנסו כוחות צה"ל]] למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת [[שג'אעייה]] שבמזרח העיר [[עזה]]. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי [[M-16]] והפעילו [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[רימון יד\|רימוני יד]] לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של [[גדוד 51]] של [[חטיבת גולני]] נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים רבים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של [[יחידה 669]]. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של [[סא"ל]] תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד [[חפ"ק]] מח"ט גולני, [[יצחק בן בשט]]. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669. {{ערך מורחב\|הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה}} ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, [[הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה\|ירו כוחות צה"ל]] ב[[שג'אעייה]] למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות\|3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו\|news/article/hy1mdm586\|15 בדצמבר 2023}}}} בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל [[הרצי הלוי]] קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|"הצילו, שלושה חטופים": השלטים שהכינו משאריות מזון שלושת הצעירים שנורו למוות בשוגג\|news/article/r1s00m3hla\|17 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ישראל היום\|מערכת ישראל היום\|"הצילו 3 חטופים": תמונות מזירת האסון שבו נהרגו בשוגג יותם, אלון וסאמר\|news/defense/article/14964167\|17 בדצמבר 2023}}}} בצהריים שוגר מטח רקטות ל[[ירושלים]] וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ב[[רמאללה]], שב[[הרשות הפלסטינית\|רשות הפלסטינית]].[[קובץ:SoI-2023-12-19-IDF-D9-bulldozers-2.jpg\|ממוזער\|250px\|צמד [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] ב[[ג'באליה]], 19 בדצמבר 2023]] ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות [[אוגדה 252]] במרחב [[בית חאנון]] והעברת האחריות על האזור לידי [[אוגדת עזה]]. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מ[[אשדוד]] צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.{{הערה\|{{mako\|\|פרשני חדשות 12 על השלב הבא בלחימה - והיום שאחרי\|5d7b23e82ad7c81027\|news-columns/2023_q4\|18 בדצמבר 2023}}}} למחרת, בצה"ל הכריזו כי [[אוגדה 162]], השלימה את כיבוש [[ג'באליה]] ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|הקשירות במרתף השבויים, דלת המסתור בבית סינוואר: "הושלם כיבוש ג'באליה"\|news/article/hyhrkxjd6\|19 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כוחות אוגדה 162 בפעילות עצימה בלב ג'באליא\|164039\|19 בדצמבר 2023}}}} היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל נכנס ל"מעוז השיגורים" של חמאס, בדרך לשתק את יכולת ירי הרקטות מצפון הרצועה\|3630273\|20 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל\|4ed873643be7c81026\|news-military/6361323ddea5a810\|18 בדצמבר 2023}}}} ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר [[השפלה]] ו[[גוש דן]], לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף ב[[בת ים]], בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים [[ראשון לציון]] ו[[נס ציונה]]. [[קלע דוד]] ביצע יירוטים מוצלחים. ב-19 בדצמבר בערב [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] ו[[חיל השריון]] ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של [[פצצת תאורה\|פצצות תאורה]] נראו מעל רחבי [[ח'אן יונס]], קולות ירי רבים נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ. ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת [[שג'אעייה]].<ref name=":1">{{ערוץ7\|\|תיעוד: פיצוץ 56 מבנים בשכונת שג'אעיה\|623766\|20 בדצמבר 2023}}</ref> בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח. ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר [[אשדוד]], [[אשקלון]], השפלה, גוש דן ו[[השרון]]. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים [[קריית אונו]], [[גבעת שמואל]], [[רמת גן]], [[הרצליה]], אשדוד, [[רמת השרון]], [[כפר סבא]], ובים, סמוך ל[[נמל תל אביב]]; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה ב[[חבלה (פעילות מלחמתית)\|פיצוץ]] בודד מתוכנן היטב ורחב היקף ב[[שג'אעייה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צפו בתיעוד: צה"ל משמיד 56 בניינים בתקיפה בשג'עייה\|breaking-news/Article-1061227\|20 בדצמבר 2023}}}} באותו יום צה"ל הודיע כי [[אוגדה 99]] השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד [[נוסייראת]] של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|במבצע אוגדתי מיוחד - לוחמי 99 הרחיבו את פעילות צה"ל במרכז הרצועה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/אוגדת-הבזק-תמרון-לוחמים-מתמרנים-מבצע-אוגדתי-עזה-מרכז-הרצועה/\|21 בדצמבר 2023}}}} למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין [[מעבר כרם שלום]] ל[[רפיח]] ו[[ציר פילדלפי]]. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס [[נגמ"שים כבדים בצה"ל\|נגמ"שים]] וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|טנקים ונגמ"שים: צה"ל בפעילות חריגה באזור ציר פילדלפי\|3630703\|23 בדצמבר 2023}}}} עיקר המתקפה הקרקעית הייתה ב[[דיר אל-בלח]], בדרג'-[[א-תופאח\|תופאח]] ובח'אן יונס.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-78 למלחמה {{!}} הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה חללי צה"ל\|dec40f3e2639c81027\|news-military/6361323ddea5a810\|23 בדצמבר 2023}}}}[[קובץ:Iron-Swords--Tanks-0021.jpg\|ממוזער\|250px\|טנק [[מרכבה סימן 3]]ד מתמרן ומבצע [[מיסוך עשן]] לטובת [[חיל הרגלים]]]] חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|חטיבות הכשרה ומילואים יוצאות מעזה, זו תמונת המצב המעודכנת בתמרון\|news/article/skgi9mk006\|31 בדצמבר 2023}}}} ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).{{הערה\|{{ynet\|\|לא מסכימים לוותר על שליטה ברצועה: "חמאס דוחה את ההצעה המצרית"\|news/article/sjpr2edvt\|25 בדצמבר 2023}}}} במהלך השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר), לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון [[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)\|לכיוון מרכז הרצועה]], ואוגדה 36 נכנסה ל[[אל-בורייג']] שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את [[מע'אזי\|אל-מע'אזי]], נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה {{!}} תמונת מצב\|news/article/syfffd00pa\|26 בדצמבר 2023}}}} ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של [[חטיבה 5]] ב[[מבצע עוז וניר]]. תחת פיקודה של [[אוגדת עזה]], פעלה החטיבה במרחב [[ח'וזאעה\|ח'ירבת אח'זעה]] בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים ל[[ניר עוז]].{{הערה\|{{כאן\|איתי בלומנטל כרמלה מנשה\|צה"ל פועל לראשונה באזור ממנו יצאו המחבלים למתקפה בניר עוז\|665035\|29 בדצמבר 2023}}}}{{מלחמת חרבות ברזל - פיצוץ מנהרות סנוואר בעזה}}[[קובץ:Iron-Swords--Snipers-0018.jpg\|ממוזער\|250px\|[[צליפה בצה"ל]]: צלף יורה ב[[רמינגטון M24#M24 צה"לי משודרג\|רובה צלפים M24]].]] בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר [[גוש דן]], [[שפלת יהודה\|השפלה]], [[חבל מודיעין]] ו[[עוטף עזה]]. ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר [[בני סוהילה]] שב[[ח'אן יונס (נפה)\|נפת ח'אן יונס]]. באותו יום נהרג בתקיפה אווירית מפקד פלוגת ה[[נוח'בה]] של [[דיר אל-בלח]], עאדל מסמח.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-87 למלחמה {{!}} רקטות שוגרו מסוריה לדרום הגולן, הגרי: "סביר שהקרע בעם קשור להחלטת חמאס לתקוף"\|598e31885e1cc81026\|news-military/2024_q1\|1 בינואר 2024}}}} ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.{{הערה\|{{ynet\|\|דובר צה"ל הודיע: 3 אזרחים שעד כה הוגדרו נעדרים - נחטפו לעזה\|news/article/bkfupdnup\|4 בינואר 2024}}}} ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.{{הערה\|שם=טל לב רם הושלם פירוק\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה"\|news/israel/Article-1065746\|6 בינואר 2024}}}} צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.{{הערה\|{{חדשות 13\|\|דיווח: בישראל שואפים לעבור לשלב ג' בלחימה – עד סוף החודש\|item/news/politics/security/idf-903884619/\|9 בינואר 2024}}}} צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-99 למלחמה {{!}} דיווח: אוטובוס הותקף בדיר אל-בלאח\|7713349e38ffc81026\|news-military/2024_q1\|12 בינואר 2024}}}} === ח'אן יונס והמעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה === ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את [[עוצבת געש\|אוגדה 36]] (עוצבת געש) מרצועת עזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 36 יוצאת מהרצועה. התמונות, התיעודים, וקולות הקשר\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/אוגדה-36-יוצאת-מעזה-לוחמים-חטיבה-188-חטיבה-7-חטיבה-282-חטיבת-גולני-גדוד-605-הנדסה-קרבית-תותחנים-חיר-שריונרים-אלם-יאיר-פלאי-קולות-קשר/\|15 בינואר 2024}}.}} בעזה נותרו שלוש אוגדות – [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, [[עוצבת הבזק\|אוגדה 99]] (עוצבת הבזק) ב[[מסדרון נצרים]] במרכז הרצועה ו[[עוצבת האש\|אוגדה 98]] (עוצבת האש) בח'אן יונס.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|גם אתם מבולבלים אם המלחמה בעזה בדרך לסיום? מעריב עושה סדר\|news/military/Article-1068188\|15 בינואר 2024}}.}} לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|פותחים שווקים ומחלקים דוחות: חמאס מנסה לשדר שהוא עדיין הריבון בעזה\|3635515\|14 בינואר 2024}}.}} ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות [[חטיבה 646\|646]] ו-[[חטיבה 179\|179]], בהכוונת [[אגף המודיעין]], פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת [[זייתון]] ובמרחבים בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|\|"חומרים ל-800 רקטות": עשרות מכונות לייצור אמל"ח הושמדו בצפון הרצועה\|news/article/bj4xgwfy6\|20 בינואר 2024}}.}} ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה ב[[מסדרון נצרים]], הועברה מ[[עוצבת הבזק\|אוגדה 99]] ל[[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|חטיבת הנח"ל]], יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של [[אוגדה 162]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|תיעוד מפעילות אוגדה 162 בהובלת צק"ח הנח"ל במסדרון מרכז הרצועה\|193912\|25 באפריל 2024}}}} בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל עדכן: הושלם כיתור חאן יונס\|news/article/rjnuhx6kt\|23 בינואר 2024}}}} באותו יום נפלו 21 חיילים ב[[אסון אל-מע'אזי]], במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, יעל צ'כנובר\|הותר לפרסום: 21 לוחמי מילואים נפלו באסון במרכז רצועת עזה\|news/article/b1kxw33t6\|23 בינואר 2024}}}} במהלך השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר) תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים ב[[ח'אן יונס]],{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1467\|כותרת=דובר צה"ל\|אתר=WhatsApp.com\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-01-24}}}} שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|הצנחנים בקרבות בטווח קרוב עם מחבלים. תיעוד רגע הפגיעה בירי צלפים מדויק\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/לוחמי-הצנחנים-בקרבות-בטווח-קרוב-עם-מחבלים-צפו-ברגע-חיסול-מחבל-בירי-צלפים-מדויק\|25 בינואר 2024}}}} במהלך קרבות של [[חטיבת עוז]] נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך מעמיקים לוחמי הקומנדו את הלחימה ברצועה\|176602\|27 בינואר 2024}}}} צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|אזהרת צה"ל: ישראל דוחה את ההכרעה על היום שאחרי - וחמאס מתחיל להשתקם\|news/article/hy003cjf56\|27 בינואר 2024}}}} במסגרת השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר) במרחב [[ח'אן יונס]] לוחמי [[חטיבת עוז]] הרגו חמישה מחבלים שאחד מהם היה חמוש ב-[[RPG-7\|RPG]]. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו [[אמצעי לחימה]] רבים. הלוחמים זיהו והרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת כוחותינו סמוך ל[[בית חולים\|בית החולים]] "אל-אמל". ה[[לוחם\|לוחמים]] פשטו על מבנה ששימש כ[[דירת מסתור]] של מחבלי [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|גא"פ]] ובה איתרו אמצעי לחימה. ב[[מרכז הרצועה]], לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] של [[חטיבת הנח"ל]] הרגו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי [[טנק]]ים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב. ב[[פרוור\|פאתי]] [[שאטי]] שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של [[חטיבה 5]] הרגו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים [[ארטילריה רקטית\|משגרי רקטות]] רבים, טילים, RPG, [[מטען חבלה\|מטענים]] ו[[AK-47\|רובי קלאצניקוב]]. בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור ב[[שאטי]]. במהלך הלילה נהרגו יותר מ-30 מחבלים.{{הערה\|שם=דוץמלחמה29ינואר}} באותו בוקר הודיע [[דובר צה"ל]] כי צה"ל פירק שניים מארבעת ה[[גדוד]]ים בחטיבת ח'אן יונס של [[חמאס]]. סך הכול נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.{{הערה\|שם=דוץמלחמה29ינואר\|{{אתר צה"ל\|\|צפו בעדכון דובר צה"ל\|176952\|29 בינואר 2024}}}} כמו כן, [[דובר צה"ל]] הודיע כי [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך ה[[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|"אנחנו נלחמים בתמרון סימולטני - לחימה בעל ובתת קרקע במקביל"\|177045\|29 בינואר 2024}}}} על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=835553\|כותרת=בצהל מעריכים - הנהגת חמאס מוקפת בחטופים ישראלים}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/hadshotbeforeveryone/47056\|כותרת=חדשות לפני כולם בטלגרם - ביחד ננצח 🎗\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2024-01-29}}}}{{הפניה לערך מורחב\|הריגת הינד רג'ב}} ב-29 בינואר התרחשה גם [[הריגת הינד רג'ב\|הריגתה של הינד רג'ב]], ילדה [[פלסטינים\|פלסטינית]] בת 6, שנהרגה על ידי כוחות [[צה"ל]], יחד עם בני משפחתה ועם שני ה[[פרמדיק]]ים שנקראו להציל אותה. לפי [[הסהר האדום הפלסטיני]], כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'ב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.{{הערה\|{{וואלה\|\|12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה\|3642821\|10 בפברואר 2024}}}} לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed {{!}} The Times of Israel\|אתר=The Times of Israel\|תאריך=25 בפברואר 2024\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/idf-says-probe-indicates-no-troops-were-in-area-where-6-year-old-gazan-girl-was-killed/}}\|כיוון=שמאל}} [[אל-ג'זירה]] ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת,{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2024/2/26/hind-rajab-were-israeli-troops-in-the-area-where-6-year-old-was-killed\|כותרת=Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?\|אתר=Al Jazeera\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-19}}\|כיוון=שמאל}} עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של [[הוושינגטון פוסט]] המבוססת על [[תצלום לוויין\|תמונות לוויין]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/world/interactive/2024/hind-rajab-israel-gaza-killing-timeline/\|כותרת=Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed.\|אתר=Washington Post\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-19}}\|כיוון=שמאל}} ב-3 בפברואר, כוחות [[פיקוד הדרום]] הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|300 מחבלים חוסלו ביום אחד: הישגי כוחות פיקוד הדרום בצפון ומרכז עזה\|3642118\|7 בפברואר 2024}}}} ב-5 בפברואר [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של [[ארגוני טרור פלסטיניים\|פלגי הטרור]] וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת [[שאטי]] ובעיר [[עזה]]. הכוחות של האוגדה הרגו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו [[אמצעי לחימה]] רבים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 162 נלחמת בלב העיר עזה\|178477\|5 בפברואר 2024}}}} המבצע תם לאחר עשרה ימים.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-132 למלחמה {{!}} נתניהו וביידן שוחחו, צה"ל תקף בלבנון בתגובה על המטחים לקריית שמונה\|8323a59ddd9ad81026\|news-military/2024_q1\|15 בפברואר 2024}}}} ב-6 בפברואר הודיע [[דובר צה"ל]] כי כוחות [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] הלוחמים במרחב [[ח'אן יונס]] הרגו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. ב-11 בפברואר הודיע [[דובר צה"ל]] כי לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] של [[חטיבת גבעתי]] הנלחמים במערב [[ח'אן יונס]] הרגו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.whatsapp.com/channel/0029Va8YFk705MUjeT247A2A/1623\|כותרת=דובר צה"ל\|אתר=WhatsApp.com\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-02-11}}}}{{ערך מורחב\|מבצע יד זהב}}בליל ה־12 בפברואר [[חילוץ החטופים מרפיח\|חילצו כוחות צה"ל וימ"מ]], בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|החטופים]] פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ב[[רפיח]]. השניים [[מתקפת הטרור על ניר יצחק\|נחטפו מקיבוץ ניר יצחק]] במהלך [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע]] שהביאה לפריצת המלחמה. ב-15 בפברואר [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] החל לפעול ב[[בית החולים נאצר בח'אן יונס]], ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו ב[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח 7 באוקטובר]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מפקד מרכזי בכוח רדואן חוסל יחד עם סגנו בלבנון; כוחות צה"ל פועלים נגד חמאס בביה"ח 'נאצר', עוכבו חשודים\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והדיווחים-האחרונים/\|15 בפברואר 2024}}.}} באותו יום, [[חטיבה 646\|חטיבת המילואים 646]], שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|חטיבת המילואים סיימה לחימה בחאן יונס: "עוד נשוב לכאן"\|629345\|15 בפברואר 2024}}}} צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח לאורך השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר). כך גם ברפיח.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גורמים בצה"ל על פלישה לרפיח: "היא תקרה - יש רק להחליט על השיטה והעוצמות"\|3644422\|16 בפברואר 2024}}}} במהלך השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר), הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס, [[חטיבה 646]], וצוות הקרב של [[חטיבה 401]] פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|המתקפה המשולבת, המודיעין והפגיעה בתת-קרקע: צה"ל פשט על זייתון\|e893cbeba3bcd81026\|news-military/2024_q1\|21 בפברואר 2024}}.}} ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי [[יהל"ם]] בתוואי מנהרות תת-קרקעי ב[[ח'אן יונס]] ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, הרגו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות [[חבלה (פעילות מלחמתית)\|חבלה]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|תיעוד פעילות לוחמי יחידת יהל"ם ברצועת עזה\|181786\|21 בפברואר 2024}}.}} ב-26 בפברואר כוחות [[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|צק"ח נח"ל]], [[יהל"ם]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל\|הנדסה קרבית]] חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין [[בית החולים הטורקי]] {{ער\|مستشفى الصداقة التركي الفلسطيني}} שליד מחנות המרכז ל[[אוניברסיטת אל-אסראא]] {{ער\|جامعة_الإسراء_(غزة)}} שבשכונת [[זייתון]] בדרום עזה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|מתחת לבית חולים ואוניברסיטה, באורך 10 ק"מ: תיעוד ממנהרה שחצתה את הרצועה\|news/article/hyny3wq2t\|26 בפברואר 2024}}}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|אותרה מערכת תת קרקע המחברת בין צפון רצועת עזה לדרומה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/צקח-נחל-תוואי-תת-קרקע-בית-חולים-נאצר-אוניברסיטה-דרום-עזה-הנדסה-קרבית-פירי-מנהרות/\|26 בפברואר 2024}}}} התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך לאורך השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ). הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|האיחור הקריטי של הממשלה לגבי עזה - והביקורת של גורם בכיר: "נתניהו לא רוצה להכריע"\|7c6a192b2cbfd81026\|news-politics/2024_q1\|1 במרץ 2024}}}} לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת ח'אן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה – הלכה למעשה – לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|"גרילת בט"ש" בחאן יונס, מתקפה אוגדתית בעיירה הסמוכה {{!}} תמונת מצב מהלחימה\|news/article/r10rv11bp6\|2 במרץ 2024}}}}{{הפניה לערך מורחב\|אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה}} במהלך [[אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה]] נהרגו לפחות 118 [[פלסטינים]] ועוד כ-760 נפצעו.{{הערה\|{{הארץ\|צבי בראל\|ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה\|0000018e-05fc-df38-a98f-7ffcbb8c0000\|4 במרץ 2024}}}} האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי [[רצועת עזה]] עטו על משאיות [[סיוע הומניטרי]] ברחוב [[הארון א-רשיד\|א-רשיד]]. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע ל[[מעבר כרם שלום]]. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק\|news/article/sj004vka2a\|29 בפברואר 2024}}\|שם=:13}} לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון\|תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה"\|news/article/b1dmqvd6t\|8 במרץ 2024}}}} ההרוגים נספו כתוצאה מ[[תדחוקת קהל]], [[מנוסת עדר]] ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.<ref name=":13" /> לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.<ref name=":12">{{שיחה מקומית\|מחמוד מושתהא, עזה\|עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע\|עדי-ראייה-הצבא-הישראלי-פתח-בירי-על-ההמו\|6 במרץ 2024}}</ref> לפי דיווחם של [[בית החולים אל-עוודה]] ו[[בית החולים כמאל עדואן]], אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.{{הערה\|{{Cite news\|title=Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths\|url=https://www.theguardian.com/world/2024/mar/01/france-demands-investigation-palestinians-killed-aid-delivery-gaza\|work=The Guardian\|date=2024-03-02\|access-date=2024-04-08\|issn=0261-3077\|language=en-GB\|first=Harriet\|last=Sherwood\|first2=Emma\|last2=Graham-Harrison\|first3=Julian\|last3=Borger}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.nytimes.com/live/2024/02/29/world/israel-hamas-war-gaza-news\|הכותב=Hiba Yazbek, Aaron Boxerman, Iyad Abuheweila, Abu Bakr Bashir, Matthew Mpoke Bigg, Adam Rasgon, The New York Times, Victoria Kim, Anushka Patil, Adam Sella, Patrick Kingsley\|כותרת=As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll\|אתר=The New York Times\|תאריך=29 בפברואר 2024}}\|כיוון=שמאל}} [[האו"ם]] אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו ב[[בית החולים שיפא]]. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.{{הערה\|{{Cite news\|title=Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN\|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-68454348\|date=2024-03-02\|access-date=2024-04-08\|language=en-GB}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.voanews.com/a/killing-of-at-least-112-palestinians-seeking-humanitarian-aid-in-gaza-sparks-wide-international-condemnation/7509610.html\|כותרת=Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza\|אתר=Voice of America\|תאריך=2024-03-01\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-08}}\|כיוון=שמאל}} האירוע כונה גם בשם "[[טבח הקמח]]".{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cnn.com/2024/03/08/middleeast/gaza-flour-massacre-idf-report-intl/index.html\|הכותב=Rob Picheta\|כותרת=IDF says troops fired at ‘suspects’ but denies targeting convoy in deadly food aid incident\|אתר=CNN\|תאריך=2024-03-08\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-04-08}}\|כיוון=שמאל}}{{ערך מורחב\|מבצע כתר המערב}} במהלך השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ) צה"ל הרחיב את הלחימה ב[[ח'אן יונס]] לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה [[אל-קרארה]] שבמזרח ח'אן יונס, וב"[[מדינת חמד]]" פתחו לוחמי [[עוצבת האש\|אוגדה 98]] במבצע "כתר המערב". כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.{{הערה\|שם=times זייתון\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=March 3: US VP Harris cheered over 'immediate ceasefire' call, clarifies she means 6-week truce {{!}} The Times of Israel\|אתר=The Times of Israel\|תאריך=3 במרץ 2024\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/liveblog-march-3-2024/}}\|כיוון=שמאל}} לוחמי [[צוות קרב\|צוות הקרב]] [[חטיבה\|החטיבתי]] [[חטיבת הנח"ל\|נח"ל]] הרגו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי [[צליפה בצה"ל\|צלפים]], ירי [[כדור טנק\|פגזי טנקים]] וירי מ[[כלי טיס בלתי מאויש\|כלי טיס מאוישים מרחוק]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך הושמדה מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה בצפון הרצועה; נעצרו עשרות מחבלי חמאס וגא"פ שניסו לברוח בחסות האוכלוסייה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והדיווחים-האחרונים/\|5 במרץ 2024}}<!-- יש להחליף לקישור סטטי, שכן הקישור הנוכחי הוא לדף שמתעדכן ומתחלף כל יום!-->}} בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל הרג את [[מרואן עיסא]], סגן ראש [[גדודי עז א-דין אל-קסאם\|הזרוע הצבאית של החמאס]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|רדיו צפון 104.5FM\|"לא היו חטופים במקום": פרטים חדשים על ניסיון החיסול של עיסא\|news/military/Article-1082866\|11 במרץ 2024}}.}} המנהרה ב[[נוסייראת]] שבה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שנהרג אף הוא.{{הערה\|שם=לוי מרואן עיסא\|{{כאן\|אליאור לוי\|חשיפה: חיסולו מרואן עיסא צלח - הוא קבור תחת הריסות מנהרה\|724101\|17 במרץ 2024}}}} אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|עוד יעשו על זה סרט: כך חוסל רמטכ"ל חמאס מרואן עיסא - שלב אחר שלב\|news/israel/Article-1084512\|17 במרץ 2024}}}} ב-26 במרץ אישר [[דובר צה"ל]] שעיסא נהרג באותו [[סיכול ממוקד]].{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב\|דובר צה"ל אישר: חוסל מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף\|news/article/skfczqxka\|26 במרץ 2024}}}} הוערך באותה העת כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|התוכנית שנתניהו פסל: להוציא את אנשי פתח מעזה - ולאמנם בירדן להילחם בחמאס\|news/article/yokra13840728\|14 במרץ 2024}}.}} ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי [[חטיבת הנח"ל\|צק"ח נח"ל]] הרגו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם [[גדוד 601]] איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה רבות ששימשו את הארגון.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|זה מה שקרה בשבועיים האחרונים של צק"ח נח"ל\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/סגירות-מעגלים-על-מחבלים-היתקלויות-והשמדת-תשתיות-טרור-צקח-נחל-חטיבת-הנח-ל-מלחמה-לוחמים-עזה/\|16 במרץ 2024}}.}}{{ערך מורחב\|מבצע ניתוח מקומי}} {{מלחמת חרבות ברזל - פשיטה על בית החולים שיפא, 18 במרץ 2024}} [[קובץ:Merkava-Mk-4-Barak-0018.jpg\|ממוזער\|250px\|[[טנק]] [[מרכבה ברק]] נלחם ב[[קרב ח'אן יונס (2023)]].]] לוחמי [[יחידת אגוז]] פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, [[אחמד כלאב]], כחלק ממבצע "[[מבצע כתר המערב\|כתר המערב]]".{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד'\|186958\|19 במרץ 2024}},{{ש}}{{אתר צה"ל\|\|כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד'\|186958\|19 במרץ 2024}}}} בהכוונה מודיעינית של ה[[שירות הביטחון הכללי\|שב"כ]], [[צה"ל]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] שורה של בכירים ב[[גדודי עז א-דין אל-קסאם#חטיבת רפיח\|חטיבת רפיח]] של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס ב[[רפיח (נפה)\|מרחב רפיח]] והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|פלד ארבלי\|צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים בוועדות החירום של חמאס ברפיח\|breaking-news/Article-1085321\|20 במרץ 2024}}}} ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של [[חמאס]] שהייתה בדרכה [[ביזה\|לבזוז]] [[סיוע הומניטרי]] בצפון הרצועה, והרגו 23 מחבלים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו\|dc2ca1aba7d5e81027\|news-military/2024_q1\|20 במרץ 2024}}.}} בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.{{הערה\|{{ynet\|\|170 ימים למלחמה\|blogs/170dayswar\|25 במרץ 2024}}}} === נסיגת צה"ל מח'אן יונס === ביום שני, 25 במרץ, קיבלה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] את [[החלטה 2728 של מועצת הביטחון של האו"ם\|החלטה 2728]] שקוראת ל[[הפסקת אש]] מיידית ב[[רמדאן]], להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.{{הערה\|[https://news.un.org/en/story/2024/03/1147931 Gaza: Security Council passes resolution demanding ‘an immediate ceasefire’ during Ramadan], United Nations, 25 March 2024\|כיוון=שמאל}} בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את [[בית החולים שיפא]] וסביבתו לאחר השלמת [[מבצע ניתוח מקומי]].{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל סיים את המבצע בבית החולים שיפא, זה ההרס שנותר\|3654696\|1 באפריל 2024}},{{ש}}{{JDN\|\|דיווחים פלסטיניים: צה”ל עזב את בית החולים שיפא {{!}} תיעוד ההרס האדיר\|2172087}}.}} ב-7 באפריל [[אוגדה 98]] יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.{{הערה\|שם=:2\|{{מעריב אונליין\|\|זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול\|news/israel/Article-1089931\|7 באפריל 2024}}}} ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, [[חטיבה 401]] של [[חיל שריון\|חיל השריון]] ו[[חטיבת הנח"ל]], יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]].<ref name=":3">{{mako\|שי לוי\|אחרי חודשים של לחימה: אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס\|518188712c7be81027\|pzm-soldiers\|7 באפריל 2024}}</ref> הכוחות הללו פעלו ב[[מסדרון נצרים]] המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים. [[גדודי עז א-דין אל קסאם#חטיבת ח'אן יונס\|חטיבת ח'אן יונס]] של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.<ref name=":2" /> במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות מ[[מגנן (ביצור מודרני)\|מגננים]] שמוקמו בתוכה.<ref name=":3" /> לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|חמאס משקם שליטתו בחאן יונס, בצה"ל מתגברות ההערכות: הכרעה צבאית תיקח שנים\|news/article/yokra13878899\|10 באפריל 2024}}.}} התקיפות מהאוויר נמשכו.{{הערה\|{{ynet\|\|היום ה-186 למלחמה {{!}} עדכונים שוטפים\|blogs/186dayswar\|10 באפריל 2024}}}} לפי ראש הממשלה, [[צה"ל]] חיסל 19 גדודים מתוך 24 [[גדודי עז א-דין אל קסאם#מבנה\|גדודים של החמאס]].{{הערה\|{{יוטיוב\|j-9WuZ9mmqw\|שם=דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה - 07/04/2024\|אורך=06:07\|ערוץ=IsraeliPM\|תאריך=7 באפריל 2024}}.}} בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים [[נוסייראת]] שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה ב[[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)#אפריל\|מבצע ממוקד במרכז הרצועה]].{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי\|אחרי "מכת אש מסיבית" מהאוויר: צה"ל פתח במבצע קרקעי במרכז הרצועה\|news/article/by1zhwrxa\|11 באפריל 2024}}.}} ב-12 באפריל נהרג אחראי הבט"פ במרחב [[ג'באליה]] של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל ושב"כ: חוסל אחראי ביטחון הפנים במרחב ג'באליה של חמאס\|3657632\|12 באפריל 2024}}}} ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד [[חטיבה 401]] הקימו [[גשר\|גשר הנדסי]] לחציית [[נחל הבשור]], העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|צק"ח 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל עזה - ותקפו תשתיות טרור במרחב. תיעוד\|192368\|14 באפריל 2024}}.}} בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, איתמר אייכנר\|צה"ל יצא מפאתי נוסייראת, בלי להיכנס למחנה: "הטיפול בחמאס דורש סבלנות"\|news/article/h10800y0gc\|18 באפריל 2024}}.}} בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה [[אוגדה 162]] בהובלת [[חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל\|צוות הקרב של חטיבת הנח"ל]], במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה\|075f78893450f81026\|news-military/2024_q2\|22 באפריל 2024}}}} ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות [[AP]] צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.{{הערה\|{{mako\|\|הכנה למבצע ברפיח? צילומי לוויין חשפו "עיר אוהלים" חדשה ליד ח'אן יונס\|0a4207a5d2b0f81027\|news-military/2024_q2\|23 באפריל 2024}}}} זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.{{הערה\|{{כאן\|אליאור לוי עמיחי שטיין איתי בלומנטל\|תגבור אבטחה על חטופים והנחת מטענים לצה"ל: כך נערך חמאס לפעולה ברפיח\|741924\|24 באפריל 2024}}}} באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה [[בית לאהיה]], שמהן שוגרו באותו יום מטחים ל[[זיקים]], [[אשקלון]] ו[[שדרות]]. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל נערך לפשיטות בשני מוקדים ברצועה, העזתים הוזהרו: "נפעל בעוצמה, תעזבו"\|news/article/h1dohbhba\|23 באפריל 2024}}}} ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים ב[[מסדרון נצרים]] שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד [[אוגדה 99]] החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|כוחות אוגדה 99 החלו במשימות ההגנה וההתקפה ברצועה\|194332\|28 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{חדשות 13\|\|דיווח: מצרים הציעה להקפיא את המבצע ברפיח תמורת חידוש המו"מ\|item/news/politics/security/egypt-904032784\|25 באפריל 2024}}}}{{הערה\|שם=צהל582\|{{אתר צה"ל\|\|אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה\|194582\|30 באפריל 2024}}}} ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, יואב זיתון\|צה"ל מאבטח, חמאס מאיים ויורה: ארה"ב החלה בבניית הרציף הימי בעזה\|news/article/sk0ucxub0\|25 באפריל 2024}}}} ב-28 באפריל הודיע [[דובר צה"ל]] תת-אלוף [[דניאל הגרי]] בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות [[סיוע הומניטרי\|הסיוע ההומניטרי]] שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".<ref>{{mako\|קרן בצלאל\|דובר צה"ל בהצהרה לתקשורת הזרה: "הסיוע לעזה - הגדול מאז ומעולם, פועלים על פי החוק הבין-לאומי"\|89e68f4a1952f81026\|news-military/2024_q2\|28 באפריל 2024}}</ref> ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] במרחב [[בית חאנון]].{{הערה\|{{mako\|כתבי N12\|היום ה-206 למלחמה {{!}} פגיעות נ"ט ישירות ב-3 בתים במטולה, ירי לשדרות ולעוטף\|2e6c3f474562f81027\|news-military/2024_q2\|29 באפריל 2024}}.}} ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.{{הערה\|שם=צהל582}} ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי\|194834\|1 במאי 2024}}}} ב-4 במאי נהרג אימן זערב, ממפקדי חטיבת [[רפיח]] של ה[[גא"פ]]. אימן פיקד על [[קרב סופה\|מתקפת הטרור ביישוב]] [[קרב מוצב סופה\|ובמוצב סופה]] של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|7 באוקטובר]].{{הערה\|{{כאן\|איתי בלומנטל\|בכיר בג'יהאד האסלאמי חוסל ברפיח - ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר\|745137\|4 במאי 2024}}}}<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://twitter.com/bokeralmog/status/1786838559707554083\|הכותב=אלמוג בוקר\|כותרת=בתקיפה משותפת לצה"ל ולשב״כ, חוסל אחד ממפקדי חטיבת רפיח בארגון הטרור הג'האד האיסלאמי ואחד ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר.\|אתר=X\|תאריך=4.5.24}}</ref> === קרב רפיח והקרב השני בג'באליה === {{ערך מורחב\|ערכים=[[קרב רפיח (2024)]], [[קרב ג'באליה השני (2024)]]}} ב-[[6 במאי]] 2024 צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.{{הערה\|{{וואלה\|\|צה"ל: השמדנו את אתרי השיגור ברפיח מהם בוצע הירי לבאר שבע\|3663198\|9 במאי 2024}}}} לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות\|news/article/skos5k3gc\|11 במאי 2024}}}} החלו תקיפות מהאוויר במרחב ג'באליה – זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-218 למלחמה {{!}} בפעם השלישית בתוך יממה: אזעקה באזור באר שבע\|b5e51d63e846f81027\|news-military/2024_q2\|11 במאי 2024}}}}{{ערך מורחב\|מתקפת המרגמות על כרם שלום}} ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר היערכות של צה"ל בסמוך ל[[כרם שלום]]. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו 11 חיילים. בתגובה מידית מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים ומבנה צבאי במרחב השיגור.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי\|יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח\|news/article/r1aevjbgr\|5 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{mako\|ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון\|פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה\|770011e92584f81027\|news-military/2024_q2\|5 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן\|הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום\|news/article/r1vy6ehfr\|5 במאי 2024}}{{ש}}{{Cite news\|title=הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rjnoy9hfa\|work=Ynet\|date=2024-05-06\|access-date=2024-05-06\|language=he\|first=יואב\|last=זיתון\|first2=רענן בן\|last2=צור\|first3=יאיר\|last3=קראוס\|first4=גלעד\|last4=כהן}}}} מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות ונפתח מחדש ב-8 במאי.<ref>{{ynet\|\|בהנחיית הדרג המדיני, ולבקשת האמריקנים: מעבר כרם שלום נפתח מחדש\|news/article/ByW3OqdMC\|8 במאי 2024}}</ref><ref>{{ערוץ7\|חזקי ברוך\|לאחר נפילת 4 לוחמים: מעבר כרם שלום נפתח למעבר משאיות סיוע\|636869\|8 במאי 2024}}</ref> ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.<ref name=":4">{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|לקראת תמרון קרקעי: צה"ל החל בפינוי השכונות המזרחיות ברפיח\|3662202\|6 במאי 2024}}</ref><ref>{{אתר צה"ל\|\|צה"ל מגדיל את האזור ההומניטרי וקורא לאוכלוסיה להתפנות\|195693\|6 במאי 2024}}</ref> בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים [[קרב רפיח (2024)\|נכנסו למזרח העיר]].{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח"\|news/article/bjaltslz0\|6 במאי 2024}}}} דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין ירון אברהם\|דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה\|87d4864444f4f81027\|news-military/2024_q2\|6 במאי 2024}}}} על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים [[תל א-סולטאן (עזה)\|תל א-סולטאן]] ברפיח.{{הערה\|{{וואלה\|\|כוחות צה"ל פלשו לרפיח\|3662434\|6 במאי 2024}}}} במקביל, החלו כוחות [[עוצבת הפלדה\|אוגדה 162]] להתקדם ל[[ציר פילדלפי]], ליד [[מעבר רפיח]], שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה–מצרים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|חוסלו מחבלים ואותרו פירים ותשתיות תת-קרקעיות\|196694\|8 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל התקדם במקביל לציר פילדלפי; הפלסטינים: "פשיטה על מעבר רפיח"\|news/article/bjaltslz0\|6 במאי 2024}}}} ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי ירון שניידר\|צה"ל השתלט על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני, 20 מחבלים חוסלו\|bed3d34be415f81026\|news-military/2024_q2\|7 במאי 2024}}}} ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון\|למרות שירי הפצמ"רים נמשך, "בהנחיית הדרג המדיני": מעבר כרם שלום נפתח מחדש\|news/article/r17artdfc\|8 במאי 2024}}}} ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה – "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".{{הערה\|{{mako\|\|ביידן: "אם המבצע ברפיח יתרחב - ישראל לא תקבל נשק ופגזים"\|d6a504e097b5f81027\|news-military/2024_q2\|9 במאי 2024}}}} ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור ופגיעה במחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור. ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח נהרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום. במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הותר לפרסום: ארבעה לוחמים מחטיבת הנח"ל נפלו בקרב בצפון רצועת עזה\|48828e21de26f81026\|news-military/2024_q2\|10 במאי 2024}}}} למחרת פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.{{הערה\|{{ynet\|מאיר תורג'מן, יואב זיתון\|סמוך לזירת המטענים הקטלנית: סמ"ר אריאל צים נהרג בשכונת זייתון\|news/article/byjmwx6ma\|11 במאי 2024}}}} בערב שוגרו למעלה מ-14 [[רקטות ארטילריות]] מרפיח בשני מטחים על אזור [[באר שבע]], אישה נפצעה קל מרסיסים.{{הערה\|{{ישראל היום\|איליה יגורוב, עידן אבני\|על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים\|news/defense/article/15726714\|10 במאי 2024}}.}} השיגורים ביטאו עלייה בכמות הירי תלול המסלול על רקע הקרב.{{הערה\|{{ynet\|סער הס, מתן צורי, נינה פוקס\|שובם של ה"טפטופים": המספרים מראים - הרקטות חזרו לדרום {{!}} תיעוד: מגינה בגופה על ילדיה בשדרות\|news/article/s1wxciagc\|12 במאי 2024}}}} על רקע הודעת הנשיא ביידן מ-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח.{{הערה\|{{mako\|עמית סגל\|קבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח\|a54169beca26f81026\|news-military/2024_q2\|10 במאי 2024}}.}} ב-11 במאי קרא צה"ל ל[[אוכלוסייה אזרחית\|אוכלוסייה האזרחית]] במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה. בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 11/05\|198138\|11 במאי 2024}}.}} ב-11 במאי צה"ל השמיד באופן סופי את [[נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת]] ב[[רפיח]].{{הערה\|{{סרוגים\|עוז ישראל שוורץ\|צפו: צה"ל משמיד את שדה התעופה יאסר ערפאת ברפיח\|930744-צפו-צהל-משמיד-את-שדה-התעופה-ערפאת-ברפי\|12 במאי 2024}}.}}[[קובץ:SoI - IDF D9N in Zaitoun - 2024-05-16.jpg\|ממוזער\|250 פיקסלים\|כוחות צה"ל ב[[פשיטה]] על שכונת [[זייתון]], מאי 2024]] בשבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי – 18 במאי) צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה - [[קרב ג'באליה השני (2024)\|קרב ג'באליה השני]].{{הערה\|{{ynet\|\|ynet - בלוגים - 219 ימים למלחמה\|blogs/gazawar219day\|13 במאי 2024}}}} לקראת סוף השבוע סיים את המבצע בזייתון.{{הערה\|{{זמן ישראל\|\|הסתיים המבצע בשכונת זייתון; יותר מ-90 מחבלים חוסלו\|487830\|17 במאי 2024}}}} ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר – ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין 11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|צה"ל פועל ב-3 מוקדים: תמונת מצב של הלחימה ברצועת עזה\|ef7427ae74b6f81026\|news-military/2024_q2\|12 במאי 2024}}}} לראשונה כוחות צה"ל נכנסו אל מחנה הפליטים בעיר, שם חמאס פעל לשיקום תשתיות הטרור שלו בתוך מחנה הפליטים.<ref>{{mako\|ניר דבורי\|המחבלים חזרו לג'באליה - וניסו לשקם את תשתיות הטרור {{!}} מאחורי החזרה של צה"ל לצפון הרצועה\|0932b9ab1fa7f81027\|news-military/2024_q2\|15 במאי 2024}}</ref> ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה, על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו. במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.{{הערה\|{{ynet\|\|מעבר "ארז מערב" החדש נפתח, כ-40 משאיות סיוע יוכנסו לצפון הרצועה\|news/article/hjh0uyrzc\|12 במאי 2024}}}} ב-14 במאי דווחה סוכנות רויטרס כי טנקים של צה"ל המשיכו להתקדם במזרח העיר רפיח והיו באזור מגורים ממערב לדרך סלאח א-דין.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|13 לוחמים נפצעו בשתי תקריות ברצועה, 4 במצב קשה; צה"ל מפנה אזורים נוספים\|news/article/hjh7jw11mr\|14 במאי 2024}}}} במהלך [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ו[[יום העצמאות]] פעלו כוחות צה"ל בשלושה מוקדים ברצועת עזה. [[אוגדה 98]] פעלה ב[[ג'באליה]], [[אוגדה 99]] פעלה ב[[זייתון]] ו[[אוגדה 162]] [[קרב רפיח (2024)\|פעלה במזרח רפיח]].<ref>{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 14/05\|200701\|14 במאי 2024}}</ref> במהלך יומיים אלו נהרגו בקרבות למעלה מ-100 מחבלים וחייל צה"ל נהרג ברפיח.<ref>{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, אלכסנדרה לוקש\|החלל הראשון במבצע ברפיח - סמל עירא גיספן: "רצה ונלחם להיות לוחם"\|news/article/ryvk0jbqr\|15 במאי 2024}}</ref> בערב [[דובר צה"ל]] חשף תיעוד של מחבלי [[חמאס]] משתמשים ופועלים מתוך מתקנים, מבנים וכלי רכב של [[אונר"א]].{{הערה\|שם=דובר-צהל-יום-העצמאות\|{{יוטיוב\|FhkafEvtbxc\|שם=עדכון דובר צה"ל - 14.05, ערב\|אורך=06:44\|ערוץ=עדכוני צה"ל\|תאריך=14 במאי 2024}}.}} מעבר רפיח עדיין היה סגור למעבר סיוע הומניטרי. ישראל טענה שמצרים הייתה אחראית לסגירה ומצרים טענה שישראל הייתה אחראית לכך.<ref>{{ynet\|איתמר אייכנר, ליאור בן-ארי\|קרב גרסאות בין ישראל למצרים: מי אחראי לסגירת מעבר רפיח?\|news/article/hkyyk11b7a\|14 במאי 2024}}</ref> ב-15 במאי הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון שבדרום העיר עזה. כוחות חטיבות הנח"ל, 2 ו-679. השלימו את יציאתם מהשכונה.{{הערה\|{{ynet\|\|לאחר כשבוע: הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון בעזה\|news/article/bjdfa0wq0\|15 במאי 2024}}}} בג'באליה, חמישה לוחמי צנחנים נהרגו מירי טנקים של צה"ל. נמשכת התקיפה של אוגדה 98 בג'באליה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אלישע בן קימון\|הותר לפרסום: חמישה לוחמי צנחנים נהרגו בג'באליה מירי טנקים של צה"ל\|news/article/hk711g5zm0\|16 במאי 2024}}}} הם נלחמו בסמטאות [[מחנה הפליטים ג'באליה]].{{הערה\|שם=yneti4xc\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל בלב ג'באליה: "הלחימה שם - אולי העצימה ביותר מאז 7 באוקטובר"\|news/article/rj6bvi4xc\|17 במאי 2024}}}} ב-16 במאי הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני בחופי עזה הושלם. בצה"ל העריכו כי חלוקת הסיוע ההומניטרי מהמזח תחל יממה לאחר מכן.{{הערה\|{{חדשות 13\|דני מולכו, יוסי מצרי\|ארה"ב: הושלמה הקמת מזח הסיוע לעזה. הערכה בצה"ל: יפעל ממחר\|item/news/politics/security/centcom-904058449/\|16 במאי 2024}}}} חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד אנדרטת החץ השחור.{{הערה\|{{mako\|\|הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ קנה מרגמה בעוטף עזה\|d51e59e93928f81027\|news-military/2024_q2\|16 במאי 2024}}}} ב-17 במאי הודיע [[פיקוד מרכז של ארצות הברית]] כי בסביבות השעה 09:00 בבוקר החלו [[משאית\|משאיות]] הנושאות [[סיוע הומניטרי]] לנוע לחוף מהרציף הזמני בעזה.{{הערה\|{{mako\|\|היום ה-224 למלחמה {{!}} דיווח בלבנון: תקיפה חריגה של צה"ל באזור צידון\|1fd48756c238f81027\|news-military/2024_q2\|17 במאי 2024}}}} בדיון ב[[בית הדין הבין-לאומי לצדק]] ב[[האג]] חשפה ישראל כי ב[[רפיח]] נחשפו כמעט 700 פירי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]], מתוכן 50 פירים של [[מנהרות הברחה ברצועת עזה\|מנהרות הברחה]] שחוצות ל[[מצרים]]. מאז תחילת המלחמה שוגרו מרפיח יותר מ-400 [[רקטות ארטילריות]], מתוכן 120 רק בשבועיים האחרונים ו-600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, רבים מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|ישראל ענתה לדרא"פ: 700 מנהרות זוהו רק ברפיח, בהן 50 למצרים. חטופים מוחזקים בעיר\|news/article/h15whw4qr\|17 במאי 2024}}.{{ש}}{{מאקו\|\|ישראל חשפה בהאג: כמה מנהרות חמאס חוצות מרפיח למצרים\|33d7c51be558f81027\|news-world/2024_q2\|17 במאי}}}} בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי גופותיהם של [[שני לוק]], עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו בלילה האחרון לישראל במבצע מיוחד בצפון הרצועה.{{הערה\|{{ynet\|אדם קוטב, יואב זיתון, לירן תמרי\|גופותיהם של שלושה חטופים חולצו מרצועת עזה\|news/article/r1p9klsmc\|17 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, הגר כוכבי, לירן תמרי, נינה פוקס ואדם קוטב\|המודיעין מהמחבלים שנלכדו, והבטחת הגרי להמשיך: "נהפוך כל אבן" {{!}} מבצע חילוץ הגופות\|news/article/byb6ufbxc\|17 במאי 2024}}}} גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי, פלד ארבלי\|דובר צה"ל: גופתו של החטוף רון בנימין הושבה לישראל במבצע מיוחד\|news/israel/Article-1099916\|18 במאי 2024}}}} לוחם צה"ל מחטיבת הצנחנים נפל בקרב במהלך פעילות מבצעית באזור ג'באליה בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|איתן גליקמן, יואב זיתון\|סמל בן אבישי נפל בג'באליה: "היו לו המון חלומות - וחיוך כובש"\|news/article/s1og6ehxr\|17 במאי 2024}}}} באותו היום הורחבה הלחימה בג'באליה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז הארץ. הכוחות דווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס.{{הערה\|שם=yneti4xc}} ב-18 במאי הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הצנחנים נלחמים באופן עצים בלב העיר ג'אבליה בשכונות בהן צה"ל לא פעל בעבר וכי צוותי הקרב של חטיבות גבעתי, 401 וקומנדו ממשיכים לפעול במזרח רפיח בפיקוד אוגדה 162.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 18/05\|201583\|18 במאי 2024}}}} שני לוחמי גבעתי, נהרגו במזרח רפיח לאחר שמטען חבלה שהוטמן בפיר מנהרה הופעל על הכוח בעת שנכנסו אליה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי, פלד ארבלי\|הותר לפרסום: שני לוחמי סיירת גבעתי נפלו בקרב בדרום רצועת עזה\|news/israel/Article-1100001\|19 במאי 2024}}}} ב-19 במאי הודיע דובר צה"ל על נפילתם של שני לוחמים בסיירת גבעתי, שנפלו בקרב בדרום רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC18052024654R7\|כותרת=הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם\|אתר=צה"ל\|תאריך=19 במאי 2024}}</ref> [[צוות קרב\|צק"ח]] 7 נלחם בלב העיר ג'באליה. נתקל עם מחבלים והשמיד משגרים. כוחות חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור. באחת התקיפות כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונת חטיבת האש 215, הרג שני מפקדים בדרג הטקטי של חמאס שנערכו לפגוע בכוחותינו במרחב רפיח.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 19/05\|201943\|19 במאי 2024}}}} לוחם צה"ל נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה ב-15 במאי 2024 בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC19052024482927849\|כותרת=הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחתו\|אתר=צה"ל\|תאריך=19 במאי 2024}}</ref> ב-20 במאי אוגדה 162 העמיקה את הלחימה באזור רפיח וחטיבת הקומנדו החלה לפעול בשכונת ברזיל בפאתי העיר. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. במרחב רפיח פועלות ארבע חטיבות, שלוש מהן סדירות, קומנדו, גבעתי ו-401 של חיל השריון, וחטיבת מילואים אחת, 12 (הנגב).. צה"ל שולט על כמחצית מציר פילדלפי בחלקו הדרום-מזרחי שגובל עם סיני. במקביל לפעילות ברפיח, הפשיטות של צה"ל נמשכות גם בצפון הרצועה ובמרכזה, ולפעולה במחנה הפליטים בג'באליה (שם פועלת אוגדה 98) הצטרפה ביממה האחרונה פשיטה חטיבתית על שכונת סאברה בעיר עזה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|כמחצית מציר פילדלפי בשליטת צה"ל, שמעריך: כמעט מיליון התפנו מרפיח\|news/article/rypob3ux0\|20 במאי 2024}}}} ב-21 במאי הודיע פיקוד מרכז של ארצות הברית כי עד כה הועברו לעזה 569 טונות של סיוע הומניטרי דרך [[המזח האמריקאי בעזה]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://x.com/CENTCOM/status/1792716582935805956\|הכותב=U.S. Central Command\|כותרת=To date, over 569 metric tons of humanitarian assistance has been delivered across the temporary pier to Gaz\|אתר=X\|תאריך=21 במאי 2024}}\|כיוון=שמאל}} כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-70 מטרות טרור ברחבי הרצועה. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ברפיח. כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה בלב ג'באליה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 21/05\|202759\|21 במאי 2024}}}} ב-22 במאי דווח כי המודיעין האמריקני מעריך כי כשליש ממחבלי חמאס נהרגו מאז 7 באוקטובר, וכי שני שלישים מהמנהרות של ארגון הטרור ברצועת עזה נותרו שלמות.{{הערה\|{{ynet\|\|המודיעין האמריקני: רק כשליש ממחבלי חמאס חוסלו; דיווח: ארה"ב ריככה התנגדות למבצע ברפיח\|news/article/sy11htyoqr\|22 במאי 2024}}}} צה"ל ממשיך להגביר את הפעילות ברפיח ומפעיל היום בתוך רפיח תחת אוגדה 162 חמש חטיבות בהם חטיבת הקומנדו, חטיבת שריון, ושלוש חטיבות חי״ר: חטיבת הנגב, גבעתי והנח״ל.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי\|באמצעות כלי טיס וארטילריה: הפצצות כבדות של ישראל הלילה ברפיח\|news/israel/Article-1100934\|22 במאי 2024}}}} לפי רויטרס, כוחות צה"ל נמצאים בפאתי המחנה יבנא שבמרכז רפיח - שם מתנהלת לחימה עזה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח, מפי גורמים מצריים, כי צה"ל שולט ב-70% מציר פילדלפי. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-130 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לפי אונר"א, כ-800 אלף בני אדם נמלטו מרפיח בתקופה האחרונה. בישראל אומרים שהנתון גבוה עוד יותר, ומגיע לכמיליון.{{הערה\|{{ynet\|\|"לחימה אינטנסיבית": צה"ל מתקדם ללב רפיח; דיווח: שליטה ב-70% מציר פילדלפי\|news/article/sj15zbjqc\|22 במאי 2024}}}} חלק ניכר סיוע ההומניטרי שמגיע לרצועה דרך המזח האמריקאי בעזה נבזז ולא מגיע ליעדו.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|המזח הצף, מאות הטונות של הסיוע - והעזתים שמודים: "זה לא מגיע אלינו, יש כאוס"\|464892f9d3f9f81027\|news-world/2024_q2\|22 במאי 2024}}}} 3 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות בצפון רצועת עזה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://idfanc.activetrail.biz/ANC22050242947596\|כותרת=הותר לפרסום שמם של שלושה חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם:\|אתר=דובר צה"ל\|תאריך=22 במאי 2024}}</ref> ב-23 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו בפעולה בלב ג'באליא. לוחמי צוותי הקרב של אוגדה 98 וכוחות מיוחדים מחיל האוויר ומיחידת יהל"ם הרגו במרחב תת-קרקעי את המחבל חסין פיאצ', מפקד גדוד בית חאנון בארגון הטרור חמאס. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרחב המסדרון במרכז רצועת עזה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בשכונת 'ברזיל' ובשכונת 'שבורה', תוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולאחר שהאזרחים התפנו מהמרחב.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 23/05\|203421\|23 במאי 2024}}}} באותו היום פעל [[נצח יהודה]] ב[[בית חאנון]].{{הערה\|[https://www.understandingwar.org/backgrounder/iran-update-may-23-2024 Iran Update, May 23, 2024], ISW, 23 May 2024\|כיוון=שמאל}} בלילה שלפני 24 במאי חולצו מג'באליה גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז. ממידע מודיעיני עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו מעיקול מפלסים לעזה.{{הערה\|{{ערוץ7\|עוזי ברוך\|הותר לפרסום: גופותיהם של החטופים חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז חולצו מעזה\|638395\|24 במאי 2024}}}} ב-24 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול בלב ג'באליא שבצפון רצועת עזה. לוחמי צוותי הקרב של חטיבות 7, 460 והצנחנים הרגו עשרות מחבלים והשמידו עמדות שיגור לצד פירים תת-קרקעיים. אוגדה 162 המשיכה לפעול במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו בפעילות במרכז הרצועה.{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 24/05\|203583\|24 במאי 2024}} אחר הצהריים פסק [[בית הדין הבין-לאומי בהאג\|בית הדין הבין-לאומי לצדק]] בהאג (ICJ) כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית".{{הערה\|{{mako\|יובל אראל קרן בצלאל\|בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח: "להפסיק כל פעילות צבאית שעלולה לפגוע באוכלוסייה"\|1d7f6037af9af81027\|news-world/2024_q2\|24 במאי 2024}}}} ב-25 במאי במהלך פעילות אוגדה 162 במרחב רפיח, אותרו והושמדו פירים ותשתיות טרור לצד אמצעי לחימה רבים במרחב. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 הרגו באותה יממה מספר מחבלים במרכז הרצועה בהיתקלויות ובירי טנקים. כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול במרחב ג'בליא שבצפון רצועת עזה. הכוחות השמידו תשתיות טרור ואתרי שיגור לצד מבנים צבאיים ואיתרו אמצעי לחימה רבים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 25/05\|203707\|25 במאי 2024}}}} ב-26 במאי שוגרו מ[[רפיח]] 8 [[רקטה\|רקטות]] לעבר [[גוש דן]] ו[[נפת השרון\|השרון]] (בפעם הראשונה לאחר הפסקה של 4 חודשים). [[חמאס]] לקח אחריות על ירי הרקטות. המשגר ממנו נורו הרקטות אשר מוקם בין [[מסגד]] ל[[בית ספר]], שוגר כ-800 מטרים מכוחות צה"ל, נתקף על ידי [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] בשיתוף כוחות [[עוצבת הפלדה]] והושמד זמן קצר לאחר השיגור.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור, מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר ואיתן גליקמן\|מטח למרכז: שמונה שיגורים מרפיח, רקטות התפוצצו סמוך לכפר סבא ויקום\|news/article/b1vzpcgv0\|26 במאי 2024}}}} חטיבת גבעתי יצאה בלילה שבין ה-25 ל-26 במאי מהאזור שבו פעלה בפאתיה המזרחיים של רפיח. ברפיח עדיין יש ארבעה צוותי קרב חטיבתיים מהנח"ל, 401, 12 והקומנדו – כולם תחת אוגדה 162. ב[[רויטרס\|סוכנות הידיעות רויטרס]] דווח בסוף השבוע כי טנקים של צה"ל מתקדמים עמוק יותר אל תוך רפיח. הפלסטינים מדווחים על התקדמות טנקים לעבר בית החולים האמירתי ברפיח, שנמצא בשכונת תל א-סולטאן.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|אחרי האג, בצל הדיווחים על פתיחת המעבר למצרים: צה"ל דילל כוחות מרפיח\|news/article/hklfvol4c\|26 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד נצח יהודה ב[[חטיבת כפיר]], נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-22 במאי בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם נוסף מגדוד רותם שבחטיבת גבעתי נפל בקרב בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{mako\|ענבר טויזר ניר דבורי\|הותר לפרסום: סמ"ר בצלאל צבי קובץ וסמ"ר סהר סודאי נפלו בקרב\|54682d30655bf81026\|news-military/2024_q2\|26 במאי 2024}}}} דובר צה"ל בערבית סגן-אלוף [[אביחי אדרעי]] עדכן כי בשבוע החולף, הראשון לפעילות המזח הצף ברצועת עזה, הועברו דרכו 1,806 משטחי מזון באמצעות 127 משאיות למרכזים הלוגיסטיים של הקהילה הבין-לאומית ברצועה. כמו כן, הוסיף כי במעברי כרם שלום וארז הועברו השבוע 2,065 משאיות סיוע – כמעט פי שניים בהשוואה לשבוע שעבר. בנוסף, אמר כי במהלך השבוע נכנסו 232 משאיות קמח לאספקת מאפיות ברצועה, ו-132 משאיות סיוע מירדן שעליהן 352 אלף ליטר סולר ודלק לאספקת מרכזים חיוניים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|בשבוע החולף: 1,806 משטחי מזון הועברו לרצועה מהים, 352 אלף ליטר דלק מירדן\|news/article/bkrfvixva\|26 במאי 2024}}}} עוד ב-26 במאי – צק"ח צנחנים הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליא. הכוחות נטרלו והשמידו בתים ממולכדים ומטענים, וחיסלו כמאה מחבלים בעשרות קרבות. לוחמי צק"ח 679 באוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/יומן-המלחמה-תמונת-המצב-לאורך-הימים/יומן-המלחמה-כל-העדכונים-והתיעודים-האחרונים-26-5/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 26/05\|אתר=צה"ל\|תאריך=26 במאי 2024}}</ref> בלילה בין ה-26 ל-27 במאי כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, חיסלו את המחבל יאסין רביע, ראש מטה הגדה של חמאס והמחבל ח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה באזור תל א-סולטאן שברפיח. בתקיפה נהרגו 45 פלסטינים ורבים נפצעו כתוצאה משריפה שפרצה במחנה אוהלים לעקורים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי, יואב זיתון\|צה"ל חיסל ברפיח בכירים במטה הגדה של חמאס; הפלסטינים: "אוהלים עלו באש, 35 נהרגו"\|news/article/hj8m00z11na\|26 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, דניאל אדלסון, מורן אזולאי\|זעזוע בעולם מהאסון ברפיח: "הכול עלה באש, הילדים צרחו". חקירה עצמאית בצה"ל\|news/article/bkz6iwgna\|27 במאי 2024}}}} ב-27 במאי התפתחו חילופי אש בין צה"ל לכוחות מצריים באזור מעבר רפיח וחייל מצרי נהרג. בצה"ל מבהירים כי מי שפתחו באש היו המצרים - וצה"ל השיב. לא היו נפגעים בקרב כוחותינו.{{הערה\|{{mako\|\|תקרית חריגה הותרה לפרסום: חילופי אש במעבר רפיח בין צה"ל לכוחות מצרים\|c5905c56d1abf81026\|news-military/2024_q2\|27 במאי 2024}}}} כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו יותר מ-75 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לוחמי אוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה. צוות הקרב של חטיבה 679 נלחם בשבוע האחרון במרחב שכונת צברא שבמרכז הרצועה. לוחמי אוגדה 98 הרחיבו בימים האחרונים את פעילותם למזרח ג'באליא. לוחמי צק"ח 460 נלחמו בלב ג'באליא עם מספר גדודי קרב משוריינים, חי"ר והנדסה. הכוחות השמידו מעל מאה תשתיות טרור ואיתרו והשמידו פירים ומתחמי לחימה של חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 27/05\|204547\|27 במאי 2024}}}} ב-28 במאי פורסם כי המזח האמריקני שהוקם בעזה התפרק והושבת. חלקים מהמזח שהוקם לחוף הרצועה התפרקו בשל רוחות חזקות וגלים גבוהים.<ref>{{כאן\|איתי בלומנטל\|אחרי שבוע פעילות: המזח האמריקני שהוקם בעזה התפרק והושבת\|754808\|28 במאי 2024\|content}}</ref> דובר צה"ל חשף בהצהרה לתקשורת הזרה ממצאים ראשוניים של הפגיעה בבלתי מעורבים בתקיפה שבוצעה בלילה בין ה-26 ל-27 במאי ברפיח. הגרי הציג סרטון אווירי מהתקיפה, שיחות טלפון ותצלום אוויר של המקום שהותקף. בצה"ל בדקו סרטונים שהופצו מליל התקיפה ברשתות בהן נראים פיצוצי משנה, שמעידים על התלקחות חומרי נפץ במתחם. התקיפה בוצעה מחימוש מדויק של שתי פצצות במשקל 17 קילו בלבד, שלא היו אמורות לגרום לשריפה.<ref>{{כאן\|איתי בלומנטל\|צה"ל על התקרית ברפיח: נגרמה מפיצוץ משנה של אמל"ח\|754689\|28 במאי 2024\|content}}</ref><ref>{{אתר צה"ל\|\|ממצאים בנושא תחקיר התקיפה ברפיח\|204799\|28 במאי 2024}}</ref> לפי דיווחים ערביים טנקים נכנסו בשעות הצהריים למרכז רפיח ומתקרבים אל חופי העיר.<ref>{{מעריב אונליין\|אבי אשכנזי\|מרפיח אל הים: כוחות צה"ל מתקרבים לחופי העיר {{!}} דיווח\|news/military/Article-1102544\|28 במאי 2024}}</ref> אוגדה 98 המשיכה לפעול בצפון הרצועה, צוותי הקרב החטיבתיים של הצנחנים, 460 ו-7, חיסלו מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה במרחב. הלוחמים השמידו ביממה החולפת עשרות תשתיות טרור במרחב ג׳באליא. צוותי הקרב החטיבתיים של אוגדה 162, אליהם הצטרף צק"ח ביסל"ח, המשיכו בפעילות במרחב רפיח. כוחות צוותי הקרב של חטיבות 401 והנח"ל פעלו במהלך הלילה על ציר פילדלפי מול יעדי ותשתיות טרור. כוחות אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב של חטיבה 679 הרחיבו את פעילותם במרכז הרצועה. בחודש האחרון, נלחמה חטיבת כרמלי ברצועת עזה בהובלת אוגדה 99. החטיבה פועלת במרחב המסדרון ולקחה חלק במבצע שהתקיים בשכונת זייתון בה חיסלו הכוחות קרוב למאה מחבלים והשמידו מאות מטרות טרור.<ref>{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 28/05\|204885\|28 במאי 2024}}</ref> עד כה נחשפו יותר מ-10 מנהרות הברחה בין עזה למצרים, מתחת לציר פילדלפי. חלק מהן הושמדו.<ref>{{mako\|שי לוי\|המנהרות שאותרו מתחת לפילדלפי - והדי הפיצוצים בדרום\|d02cb2f0d2ebf81026\|pzm-soldiers\|28 במאי 2024}}</ref> 3 לוחמי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, נפלו בקרב בדרום הרצועה כתוצאה מפיצוץ מטען במבנה ממולכד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ, עינב חלבי\|הותר לפרסום: 3 לוחמים נהרגו מפיצוץ מטען באזור רפיח\|news/article/rjmreb4er\|29 במאי 2024}}}} ב-29 במאי צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים. בנוסף לכך 3 חיילים, סמ"ר אמיר גלילוב, סמ"ר אורי בר וסמ"ר עידו אפל, נהרגו מפיצוץ מטען רב עוצמה במבנה ברפיח.<ref>{{ynet\|יואב זיתון, עינב חלבי\|צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי: "נגדע צינור החמצן מסיני לחמאס"\|news/article/hk11nervnr\|29 במאי 2024}}</ref> ב-30 במאי המשיכו כוחות אוגדה 98 לפעול בלב מחנה ג'באליא. כוחות אלה השמידו את תוואי המנהור ממנו חולצו בשבוע שעבר שבעה חללים חטופים. זאת, לאחר שנשלל כל חשד להימצאות חטופים נוספים במרחב. אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב החטיבתי 679 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בו אותרו ביממה האחרונה תשתיות טרור ואמצעי לחימה רבים, בהם עמדות נ"ט, פירי מנהרות, מחסן אמל"ח, מטענים ועוד. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות ברחבי הרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 30/05\|205281\|30 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, יואב זיתון, יעל צ'כנובר\|שני לוחמי כפיר נהרגו בפיגוע הדריסה בשומרון; לוחם צנחנים נפל בצפון הרצועה\|news/article/b1xehobna\|30 במאי 2024}}}} לוחם בגדוד סיור 6828 של חטיבת ביסל"ח (828), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם בסיירת גבעתי, נפל בקרב בדרום הרצועה. בנוסף הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון של החטוף סשה טרופנוב.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, רענן בן צור\|הותר לפרסום: רס"ל במיל' אדר גבריאל וסמל יהונתן אליאס נפלו בקרבות בעזה\|news/article/rj11ps6u40\|31 במאי 2024}}}} ב-31 במאי המשיכו כוחות אוגדה 162 לפעול בצורה ממוקדת ומבוססת מודיעין במרחב רפיח. לוחמי צק"ח 401 בפיקוד אוגדה 162 הובילו את הפעילות בציר פילדלפי. הלוחמים אתרו, חקרו והשמידו פירים ותשתיות תת-קרקע רבות במרחב זה. כוחות אוגדה 98 ולוחמי יחידת יהל"ם השמידו מאות מטרים של תוואי מנהרות טרור במזרח ג’אבליא. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז רצועת עזה. מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו מספר רב של מטרות טרור ברצועת עזה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 31/05\|205569\|31 במאי 2024}}}} כוחות אוגדה 98 השלימו את משימתם בג'באליה ויצאו מהשטח. הכוחות הרגו מאות מחבלים בקרבות עצימים והיתקלויות מטווח קרוב, הרסו עשרות תשתיות טרור ומתחמי לחימה. הכוחות השמידו יותר מ-10 קילומטרים של תוואי תת-קרקע. בקרבות נהרג מג"ד בית חאנון ומחבלים נוספים ששהו עימו. כוחות האוגדה חילצו שבעה חללים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר והשיבו אותם לקבורה בישראל. בהכוונת מכלול האש של אוגדה 98, בוצעו יותר מ-200 תקיפות אוויריות שבמהלכן נהרגו עשרות מחבלים, רובם בדרג הפיקוד בחמאס. 10 לוחמי צה"ל נהרגו בפעולה.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל יצא מג'באליה - ומסכם: שבעה חללים חטופים הושבו, מאות מחבלים חוסלו\|news/article/b1oxwlwna\|31 במאי 2024}}}} ב-1 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ממוקדת על בסיס מידע מודיעיני מדויק במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. יחידת 'רפאים' (רב-ממדית) פעלה בשבוע האחרון בשיתוף החטיבות 2 ו-679 תחת אוגדה 99 במרכז הרצועה.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 01/06\|205654\|1 ביוני 2024}}}} ב-2 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-30 מטרות טרור.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|יומן המלחמה - 02/06\|206001\|2 ביוני 2024}}}} ב-3 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות טרור. נציגי צה"ל הודיעו למשפחותיהם של חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול, אשר נחטפו לשטח רצועת עזה, כי הם אינם בין החיים וגופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס. כמו כן אותרה גופתו של דולב יהוד בקיבוץ ניר עוז, זאת לאחר חקירה מאומצת של יחידת אית"ן בשיתוף אנתרופולוגים ולאחר זיהוי מדעי. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-03-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 03/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=3 ביוני 2024}}</ref> ב-4 ביוני המשיכו כוחות אוגדה 162 בלחימה במרחב רפיח ואיתרו פירים משמעותיים ואמצעי לחימה רבים. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-65 מטרות טרור ברחבי הרצועה. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-04-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 04/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=4 ביוני 2024}}</ref> ב-5 ביוני החלה אוגדה 98 בפעילות ממוקדת במרחבים מזרח אל בוריג' ומזרח דיר אל בלח, בעל ובתת הקרקע במקביל. הפעילות נפתחה במטסי תקיפות של חיל האוויר. אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-05-06/\|הכותב=מערכת את"צ\|כותרת=יומן המלחמה - 05/06\|אתר=צה"ל\|תאריך=5 ביוני 2024}}</ref> לפי הודעת דובר צה"ל, מטוסי קרב תקפו בלילה בהכוונת כוחות אוגדה 99, אגף המודיעין ושב"כ מתחם ששימש את חמאס הממוקם בתוך בית ספר של אונר"א באזור מחנה הפליטים נוסייראת. בצה"ל אמרו כי במתחם שהו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אשר השתייכו לכוחות הנוחבה ולקחו חלק בטבח ביישובי העוטף. טרם התקיפה ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. בוצעו בדיקות חוזי מהאוויר, שימוש בחוזי מדויק ומידע מודיעיני נוסף. הפלסטינים טענו שלפחות 39 בני אדם נהרגו בתקיפה.<ref>{{Cite news\|title=צה"ל: חיסלנו מחבלי נוחבה בבי"ס של אונר"א בעזה. הפלסטינים: לפחות 39 נהרגו\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/hjp16ia4r\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יואב\|last=זיתון\|first2=עינב\|last2=חלבי}}</ref> <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1105015\|כותרת=מחבלי נוחב'ה חוסלו בנוסיראת; דיווח על כ-30 הרוגים\|אתר=www.maariv.co.il\|תאריך=2024-06-06\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שחוסלו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שוידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו. <ref>{{Cite news\|title=צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית\|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk00h8o1ba\|work=Ynet\|date=2024-06-06\|access-date=2024-06-06\|language=he\|first=יעל\|last=צ'כנובר}}</ref> ב-6 ביוני בשעות הבוקר המוקדמות זוהתה חוליה של 4 מחבלים על ידי תצפיתניות במרחק של 400 מטר מהגדר מול כרם שלום. כוחות של גדוד הסיור הבדואי נשלחו לערוך סריקות ובהתקלות מול המחבלים נהרג לוחם צה"ל. 3 מחבלים חוסלו מירי מהאויר. אחד ככל הנראה נמלט חזרה לרפיח. <ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2024_q2/Article-3d8e4a912beef81026.htm\|כותרת=N12 - זוהו בערפל והותקפו מהאוויר: תיעוד חיסול המחבלים שניסו...\|אתר=N12\|תאריך=2024-06-06\|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref> == מהלך הלחימה בגבול הצפון == {{ערך מורחב\|החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל}} ====2023==== [[קובץ:SoI-War_23-10-08_IDF_05.webm\|ממוזער\|270px\|תקיפת תשתית טרור של [[חזבאללה]] ב[[הר דב]]{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר\|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת\|3614421\|8 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet\|כתבי ynet\|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד\|news/article/rjiw0sj116\|8 באוקטובר 2023}}}}]] [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 07-02.webm\|270px\|ממוזער\|כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר]] בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בשמונת החודשים הראשונים הסתכמה בתקריות רבות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, ואף סיכל לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה ובמשמרות המהפיכה. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית". כ־25 שעות לאחר תחילת המלחמה נורו [[רקטה\|רקטות]] מ[[דרום לבנון]] ל[[הר דב]]. [[מוצב]] [[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ניזוק, ללא נפגעים.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי\|רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה {{!}} תיעוד\|news/article/rjiw0sj116\|8 באוקטובר 2023}}}} צה"ל הגיב בהתקפה [[ארטילריה\|ארטילרית]],{{הערה\|{{ערוץ7\|\|חזית חדשה בצפון: מחבלים ירו לעבר הר דב, צה"ל תקף בלבנון\|615923\|8 באוקטובר 2023}}}} ובהריסת [[אוהל]] של [[חזבאללה]] שנבנה בשטח ישראל.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר\|הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת\|3614421\|8 באוקטובר 2023}}}} ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.{{הערה\|{{ynet\|יאיר קראוס, הדר עדי\|חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה\|news/article/s1yb001gbt\|8 באוקטובר 2023}}}} בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח [[צה"ל]] שפעל ביישוב [[מרגליות]], המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/idf_telegram/7425\|כותרת=צה"ל - הערוץ הרשמי\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}} בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], ומדי פעם שוגרו רקטות ו[[כטב"ם\|כטב"מים]] מ[[לבנון]] ומ[[סוריה]]. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי [[טיל נ"ט\|טילי נ"ט]] על [[יישוב]]ים ו[[אזרח (דיני מלחמה)\|אזרחים]], ועל [[מוצב]]ים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי [[ארטילריה\|ארטילרי]] ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות [[כלי טיס]] לרבות [[מסוק קרב\|מסוקי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כטב"מים]]. בתאריך 24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום [[רמת הגולן]], צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ־11 אנשי [[צבא סוריה\|צבא סורים]]. ב־25 באוקטובר שוגר מ[[לבנון]] [[טיל קרקע-אוויר\|טיל קרקע–אוויר]] אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי [[מערך ההגנה האווירית]]. [[קובץ:לוחם צה״ל בגבול הצפון.jpg\|ממוזער\|לוחם צה"ל בגבול הצפון]] ב־9 בנובמבר [[חזבאללה]] בסוריה שיגר [[כטב"מ]] שחצה מסוריה דרך [[ירדן]], תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על [[בית ספר\|בית הספר]] צאלים ב[[אילת]] ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה. ב-22 בנובמבר חוסל עבאס מחמוד רעד, מפקד מרחב בינת ג'בל ובנו של יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני.{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|מפקד בכוח רדואן ובן של בכיר: חוסלו 5 מחבלי חיזבאללה בלבנון\|news/article/b1zhmzne6\|22 בנובמבר 2023}}}} הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב־1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון, מהשעה 16:30. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב [[זרעית]]. לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד). ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות ב[[דרום לבנון]] (כפר [[מרכבא]]) ובסוריה. ב-25 בדצמבר [[צה"ל]] הרג ב[[סיכול ממוקד]] מפקד בכיר ב[[משמרות המהפכה]] ב[[סוריה]], [[רזא מוסאווי]], קצין בדרגה מקבילה לדרגת [[תת-אלוף]].{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי, איתמר אייכנר\|איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה\| hkipdfdwt\|25 בדצמבר 2023}}}} בנוסף, צה"ל העלה את דרגת הכוננות בצפון וישנה התכוננות לתקיפה עוצמתית יותר. ====2024==== ב-2 בינואר [[2024]] [[ההתנקשות בסאלח אל-עארורי\|נהרג בסיכול ממוקד]] [[סאלח אל-עארורי]] ב[[רובע הדאחייה]] ב[[ביירות]]. עארורי היה סגן ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]] ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ב[[יהודה ושומרון]]. יחד איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר [[הגליל המערבי]] ו[[הר מירון]] ותקף את [[יב"א 506]] בהר מירון ברקטות וטילי [[9M133 קורנט\|קורנט נ"ט]] וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש. ב-8 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד מפקד [[כוח רדואן]], [[ויסאם א-טוויל]]. היה גם גיסו של מזכ"ל [[חזבאללה]] [[חסן נסראללה]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|לא כטב"מ: כך בוצע החיסול של מפקד כוח רדואן בחיזבאללה\|news/israel/Article-1066258\|8 בינואר 2024}}}} למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס [[פיקוד הצפון\|פיקוד צפון]] ב[[צפת]] באמצעות כטב"ם.{{הערה\|{{mako\|גיא ורון\|חיזבאללה תקף את פיקוד הצפון: "תגובה על החיסולים בלבנון"\|2aa37a0368dec81027\|news-military/2024_q1\|9 בינואר 2024}}}} באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.{{הערה\|{{עכשיו 14\|\|דובר צה"ל מאשר: "חיסלנו את ראש מערך הכטב"מים של חיזבאללה"\|דובר-צהל-חיסלנו-את-ראש-מערך-הכטבמים-של/\|9 בינואר 2024}}}} ב-15 בפברואר 2024 חוסל עלי מוחמד א-דבאס, בכיר בכוח רדואן.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.inn.co.il/flashes/977126\|כותרת=חיזבאללה מודיע רשמית על מותו של הבכיר עלי מוחמד א-דבס\|אתר=www.inn.co.il\|תאריך_וידוא=2024-06-02}}</ref> ב-22 בפברואר 2024 חוסל חסן מחמוד צלאח, מפקד מרחב הר דב.{{הערה\|{{עכשיו 14\|יובל זוזוט עסיס\|דיווח: זה היעד לחיסול בתקיפה המיוחסת לישראל בדרום לבנון\|דיווח-זה-מי-שחוסל-בתקיפה-שמיוחסת-לישרא\|22 בפברואר 2024}}}} ב-26 בפברואר 2024 הצליח חזבאללה להפיל [[כטב"ם]] [[הרמס 450\|זיק]] באמצעות [[טיל קרקע-אוויר]]. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור [[בעלבכ]], בנוסף חסן חסין סלאמי, מפקד מרחב חג'יר חוסל בסיכול ממקוד.{{הערה\|{{ישראל היום\|כתבי ישראל היום\|בתגובה להפלת הכטב"ם: צה"ל תקף מטרות חיזבאללה במרחק 110 ק"מ מהגבול ; פצוע קל בשתולה\|news/defense/article/15325140\|26 בפברואר 2024}}.}} ב-29 בפברואר 2024 חוסל בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים.{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|התקיפה החריגה בסוריה: "יועץ משמרות המהפכה חוסל, לצד מפקדים בחיזבאללה"\|news/article/bkj8u8ypa\|1 במרץ 2024}}}} יחד איתו חוסלו מספר בכירים בחזבאללה.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים"\|news/world-news/middle-east/article/15349877\|1 במרץ 2024}}.}} ב-29 במרץ 2024 עלי עבד אלחסן, סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים חוסל בסיכול ממוקד.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15509307\|הכותב=לילך שובל\|כותרת=יממה של חיסולים: סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה נהרג בסיכול ממוקד\|אתר=ישראל היום\|תאריך_וידוא=2024-06-02}}</ref> ב-31 במרץ 2024 איסמעיל א-זין, מפקד מרכז המודיעין של כוח רדואן חוסל עם עוד 3 מחבלים.{{הערה\|{{ynet\|\|דיווח: ההרוג בתקיפת הרכב שיוחסה לישראל בדרום לבנון - מפקד בחיזבאללה\|news/article/r19dtxvk0\|31 במרץ 2024}}}} ב-1 באפריל 2024 בוצעו תקיפות נרחבות ב[[סוריה]] ובעיקר ב[[דמשק]], בה נפגעו איראנים ופעילי מיליציות וטרור. לקראת ערב [[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי\|הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק]]. בתקיפה נהרגו לפחות שבעה, בהם [[מוחמד רזא זאהדי]] מפקד בכיר ב[[כוח קודס]] של משמרות המהפכה האיראנים, וסגנו מוחמד האדי רחימי.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|האיראני הבכיר ביותר בסוריה ובלבנון: זהו המפקד בכוח קודס שחוסל בדמשק\|news/world-news/middle-east/article/15526411\|1 באפריל 2024}}.}} בתגובה [[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|פתחה איראן במתקפה על ישראל]] ב-13 באפריל. ב-7 באפריל 2024 עלי אחמד חוסיין, מפקד גזרה בכוח רדואן באזור רכס רמים חוסל בסיכול ממוקד.{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, ליאור בן ארי\|חוסל בלבנון מפקד גזרה בכוח רדואן: "קידם שיגורים רבים לעבר ישראל" {{!}} תיעוד\|news/article/r1hmkm11lc\|8 באפריל 2024}}}} ב-16 באפריל 2024 איסמעיל יוסף באז, מפקד גזרת החוף של חזבאללה חוסל בסיכול ממוקד דרומית לצור.{{הערה\|{{סרוגים\|\|צה"ל חיסל את מפקד גזרת החוף של חיזבאללה\|922501-צהל-חיסל-את-מפקד-גזרת-החוף-של-חיזבאללה\|16 באפריל 2024}}}} עד 17 באפריל 2024 חוסלו כ-30 מפקדים בכירים בחזבאללה, מתוכם שבעה בדרג של "אלופי משנה" ומעלה.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי גיא ורון\|שבעה מפקדים בדרג "אלוף-משנה": אלו בכירי חיזבאללה שחוסלו במלחמה\|ccc2599d20bee81027\|news-military/2024_q2\|17 באפריל 2024}}}} ב-23 באפריל 2024 מוחמד ח'ליל עטיה, מפקד בכוח רדואן וחסן עזקול, בכיר במערך ההגנה האווירית של חזבאללה חוסלו בסיכול ממוקד על ידי צה"ל.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן, עידן אבני\|בתוך יממה: שני מפקדים בחיזבאללה חוסלו\|news/world-news/middle-east/article/15644010\|23 באפריל 2024}}}} ב-15 במאי 2024 חסין איברהים מכי, מפקד בחזית הדרום של חזבאללה חוסל.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין ניר דבורי\|צה"ל מאשר: חיסלנו מהאוויר מפקד שטח בכיר של חיזבאללה באזור צור\|6bf3ceaef5a7f81027\|news-military/2024_q2\|15 במאי 2024}}}} בתחילת יוני 2024 חלה הסלמה בחזית הצפונית. ב-1 ביוני הסתיים גל התקפות של צה"ל שנמשך 72 שעות ובו הותקפו 40 מטרות ו-10 חוליות, לפחות 4 מחבלים של חזבאללה חוסלו בגל התקפות. במקביל חזבאללה הפיל כטמ"ם [[הרמס 900]] (כוכב) של צה"ל שפעל בשמי לבנון. ב-2 ביוני 2024 התחיל עוד גל התקפות שנמשך במהלך היום כתגובה להפלת הכטמ"ם ביום הקודם, בגל ההתקפות חוסל מחבל אחד כאשר הותקף מחסן אמצעי לחימה שהוא היה בו. ב-3 ביוני שיגר חזבאללה יותר מ-100 רקטות אל שטח ישראל, הרקטות התפוצצו ביערות שונים בצפון ישראל וגרמו לשריפות ענק בכל הצפון. כ-10,000 [[דונם]] עלו אש עד שמכבי האש וצה"ל הצליחו להשתלט על השריפות כעבור 20 שעות. בלחימה בצפון נהרגו {{אב-מחב\|חיילים בלבנון}} [[חייל]]י צה"ל, {{אב-מחב\|אזרחים בלבנון}} אזרחים ועובד זר 1. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות {{אב-מחב\|חזבאללה}} מחבלי חזבאללה, {{אב-מחב\|חמאס בלבנון}} מחבלי חמאס ו־{{אב-מחב\|גאפ בלבנון}} מחבלי ג'יהאד אסלאמי. נכון ל-12 במרץ 2024, הותקפו כ-4,500 מטרות חזבאללה.{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו\|news/article/rj95g0taa\|12 במרץ 2024}}}} == לחימה בחזיתות נוספות == {{ערך מורחב\|חזיתות מלחמת חרבות ברזל}} ===יהודה ושומרון=== {{ערך מורחב\|זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל}} ====2023==== על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע כמות הפיגועים החודשית כמעט שולשה, ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו והגיעה ל-567 פיגועים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.shabak.gov.il/reports/\|כותרת=דוחות חודשיים ושנתיים של פעילות טרור באיו"ש\|אתר=אתר השב"כ}}}} בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ו[[מטוס קרב]]. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|100 ימי מלחמה בטרור - הנתונים מאחורי הפעילות באיו"ש נחשפים\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/נתוני-סיכול-טרור-איוש-יהודה-ושומרון-מלחמה-פעילות-מבצעים/\|10 בינואר 2024}}}} בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־{{אב-מחב\|פלסטינים ביהודה ושומרון}} פלסטינים. מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־{{אב-מחב\|עצורים ביהודה ושומרון}} מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/46-מבוקשים-חמאס-יהודה-ושומרון-טרור-פיקוד-מרכז-כוחות-ביטחון-צהל-שבכ-חיילים-מלחמה/\|1 בנובמבר 2023}}}} ב־19 באוקטובר נהרג לוחם [[מג"ב]] מפיצוץ [[מטען חבלה]] בזמן [[העימות במחנה הפליטים נור א-שמס]]. בעימות נהרגו 13 מחבלים. ב־27 באוקטובר הוחלט על [[הריסת בתי מחבלים\|הריסת בית]] בבעלות בכיר [[חמאס]] [[סאלח אל-עארורי\|סאלח אל־עארורי]], בכפר [[עארורה]].{{הערה\|{{ynet\|\|נחתם צו להריסת ביתו ביו"ש של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי\|news/article/hynzpyygt\|27 באוקטובר 2023}}}} צה"ל [[חבלה התקפית\|פוצץ]] את ביתו בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון\|אחרי ש"הפך למטה של השב"כ": צה"ל הרס את ביתו של סגן מנהיג חמאס\|news/article/rj8jwk0z6\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־3 בנובמבר פעל צה"ל ב[[ג'נין]] והרג מספר מחבלים.{{הערה\|שם=ה6\|{{אתר צה"ל\|\|צה"ל ושב"כ פועלים כנגד החמאס ברחבי יהודה ושומרון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/איוש-מעצרים-חמאס-טרור-מפ-גנין-כפיל-סיכול-חרבות-ברזל-יהודה-ושומרון/\|3 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=ה6}} ב־6 בנובמבר הרג כוח של ה[[ימ"מ]] ארבעה [[מחבל]]ים חמושים ב[[טול כרם]], בהם עז א-דין עוואד, מפקד [[הזרוע הצבאית של חמאס]] בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד [[גדודי חללי אל-אקצא\|גדודי חללי אל־אקצא]] בטול כרם. החוליה נהרגה כשהייתה בדרכה לבצע [[פיגוע]]. החוליה הייתה מעורבת ב[[פיגוע ירי\|פיגועי ירי]] רבים ב[[יהודה ושומרון]], וייצרה [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[רקטה\|רקטות]] לצורכי טרור.{{הערה\|{{ynet\|אלישע בן קימון, עינב חלבי\|כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים בטול כרם: "היו בדרך לפיגוע"\|news/article/bj2qu00uq6\|6 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{ישראל היום\|דנה בן שמעון\|תיעוד: פעילות כוחות הביטחון שהביאה לחיסול בכירי תשתית טרור ביו"ש\|news/defense/article/14793907\|6 בנובמבר 2023}}}} ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ ב[[מבצע צבאי]] [[חטיבה\|חטיבתי]] ב[[ג'נין]] שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו [[מעבדת נפץ\|מעבדות נפץ]] ו[[חמ"ל]]י [[תצפית (צבא)\|תצפית]]. על פי כתבה ב[[שיחה מקומית]], כ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.{{הערה\|{{שיחה מקומית\|אורן זיו\|"כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה\|כמו-נכבה-שנייה-800-פלסטינים-ברחו-מבתיהם\|2 בנובמבר 2023}}}} ====2024==== [[ממשלת ארצות הברית]] וממשלות נוספות הטילו [[עיצומים (יחסים בין-לאומיים)\|סנקציות]] על [[מתנחלים]] בודדים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני [[מאחזים]] בלתי חוקיים שהיו בבעלות שניים מהם.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, אלישע בן קימון\|"אלימים ומערערים את היציבות באזור": ארה"ב בסבב סנקציות שלישי נגד מתנחלים\|news/article/hj11fwqxrp\|14 במרץ 2024}}}} בבוקר 12 באפריל נעדר הנער [[רצח בנימין אחימאיר\|בנימין אחימאיר]], רועה צאן מ[[מלאכי השלום]]. יממה לאחר מכן נמצאה גופתו סמוך למאחז, ונקבע כי נרצח ב[[טרור פלסטיני\|פיגוע על רקע לאומני]]. במהלך החיפושים ולאחר איתור הנעדר תקפו קבוצות של מתנחלים יישובים פלסטיניים, הציתו בתים ורכבים ויידו אבנים במספר מקומות ברחבי יהודה ושומרון. ===זירת ים סוף=== {{ערך מורחב\|מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל}} ==== תקיפות נגד ישראל ==== [[קובץ:SoI-War 23-11-01 IDF 15-01.jpg\|270px\|ממוזער\|[[סטי"ל]] מסדרת [[סער 5]] של [[חיל הים הישראלי]] ב[[ים סוף]]]] [[קובץ:Arrow-3 Feb-25-2013.jpg\|ממוזער\|270 פיקסלים\|מיירט [[חץ 3]] עבר במלחמה [[טבילת אש מבצעית]] ורשם יירוט בכורה מוצלח, של [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]] לעבר [[אילת]]. בתמונה: שיגור חץ 3 בניסוי.]] ה[[חות'ים]], [[ארגון טרור]] [[שיעה\|שיעי]] השולט בצפון [[תימן]] ונתמך ו[[מימון\|ממומן]] על ידי [[איראן]], ומשמש להם כ[[מלחמה באמצעות שליח\|שליח במלחמותיהם באזור]], ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, ב[[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]], [[טיל שיוט\|טילי שיוט]], ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות [[הגנה אווירית]] ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות [[חיל הים האמריקאי]] פעלו ב[[ים סוף]] בתחילה להקרנת כוח ו[[הרתעה אסטרטגית]] ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה\|news/article/ryxiriagp\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־19 באוקטובר [[2023]] [[ספינת מלחמה]] אמריקאית [[קרני (DDG-64)\|USS Carney]] ששטה ב[[ים סוף]] יירטה ארבעה [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו־15 [[מל"ט]]ים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.{{הערה\|{{ynet\|\|הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות {{!}} פרטים חדשים\|news/article/bk4oefxfp\|20 באוקטובר 2023}}}} טיל נוסף יורט על ידי [[ערב הסעודית]], לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".{{הערה\|{{ynet\|\|טיל אחד יורט על ידי סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים {{!}} פרטים חדשים על הירי מתימן\|news/article/rjjhfjsft\|24 באוקטובר 2023}}}} ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב [[הים האדום]] והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני [[כטב"ם\|כטב"מים]] פגעו ב[[נואיבה]] וב[[טאבה]], [[סיני]], מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר [[אילת]]. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.{{הערה\|{{ynet\|\|כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני\|news/article/bjzaqmff6\|27 באוקטובר 2023}}}} ב־31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח [[אילת]], [[אילות]] ו[[פארק התעשייה שחורת]] על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.{{הערה\|{{ynet\|\|25 יום למלחמה, בוקר\|blogs/daywar25mor\|30 באוקטובר 2023}}}} נוסף על כך יורטו [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] בידי מטוסי [[לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II\|F-35I]] אדיר של [[חיל האוויר הישראלי]], ויורט [[טיל בליסטי]] באמצעות מערכת "[[חץ (טיל)\|חץ 2]]".{{הערה\|{{0404א\|\|באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף\|928081\|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|\|יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום\|87bd33626e58b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|31 באוקטובר 2023}}}} ב־9 בנובמבר לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר [[אילת]], הודיע [[דובר צה"ל]] כי [[טיל בליסטי]] ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב [[ים סוף]] הרחק מאילת, בידי [[מערך ההגנה האווירית\|לוחמי ההגנה האווירית]], באמצעות מערכת הגנה אווירית לטווח רחוק "[[חץ 3]]". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט ה"[[חץ 2]]" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2"\|3622616\|14 בנובמבר 2023}}}} בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת [[סער 6]] מטרה אווירית מעל מפרץ אילת.{{הערה\|{{ישראל היום\|רונית זילברשטיין\|לראשונה: מערכת כיפת ברזל ימית יירטה מטרה מעל אילת {{!}} צפו בתיעוד\|news/defense/article/15568621\|9 באפריל 2024}}}} ==== המשבר בים סוף ==== {{ערך מורחב\|המשבר בים סוף}} בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו ה[[חות'ים]] על [[הסגר (מלחמה)\|מצור ימי]] נגד ישראל והחלו בתקיפת [[צי סוחר\|אוניות סוחר]] וחטיפתן ב[[באב אל-מנדב]]. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר ב[[הים האדום\|ים האדום]] ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר [[ספינה\|ספינות]] בים האדום, רובן אינן בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,{{הערה\|1={{מעריב אונליין\|טל לב רם, אנה ברסקי\|בלב הים האדום: החותים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון\|news/military/Article-1053326\|19 בנובמבר 2023}}}} אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. [[דובר צה"ל]] הגיב לאירוע: "אירוע חמור מאוד ברמה עולמית".{{הערה\|1={{Ynet\|ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין\|החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום\|news/article/sjnihkvvp\|19 בנובמבר 2023}}}} ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר ב[[מכלית נפט]] שעשתה את דרכה מ[[המפרץ הפרסי]] לכיוון [[ים סוף]] ו[[תעלת סואץ]]. היא הותקפה על ידי [[כלי טיס בלתי מאויש]] (כטב"ם) שגרם לשריפה על ה[[סיפון (אונייה)\|סיפון]].{{הערה\|1={{סרוגים\|\|שודדי הים החות'ים חטפו עוד ספינה בים סוף\|874418-שודדי-הים-החותים-חטפו-עוד-ספינה-בים-סו\|12 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|1={{ישראל היום\|שחר קליימן\|חשש: החות'ים חטפו ספינה נוספת בים האדום\|news/world-news/middle-east/article/14937734\|12 בדצמבר 2023}}}} החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטיים.{{הערה\|{{ynet\|\|שני טילים בליסטיים וכטב"ם פגעו בספינות בים האדום, בצל הפעלת הכוח הרב-לאומי\|news/article/sjz91ftlt\|15 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|ארה"ב: החות'ים תקפו 2 ספינות באמצעות טילים בליסטיים, איש לא נפגע\|news/article/hyrrjvljp\|7 בפברואר 2024}}}} בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.{{הערה\|{{ynet\|\|לראשונה: ספינה שתקפו החות'ים טבעה בים האדום; חשש מאסון סביבתי\|news/article/s16me3eta\|2 במרץ 2024}}}} ב-26 בפברואר התפרסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-מימים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.{{הערה\|{{גלובס\|אסף גלעד\|זה היה אחד האיומים של החות'ים, אמש הוא כנראה התממש לראשונה\|1001472129\|26 בפברואר 2024}}}} בתקיפות החות'ים נהרגו 3 [[ספן\|מלחים]], 25 אזרחים נלקחו בשבי ו-2 ספינות טובעו, בנוסף נהרגו 2 חיילי צבא ארצות הברית בהגנה על הספינות. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. בנוסף למבצע שומר השגשוג ערכו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] מספר גלי תקיפות בתימן. ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית\|צבא ארצות הברית]] ו[[הכוחות המזוינים של בריטניה\|צבא בריטניה]] ב'''[[המתקפה האווירית בתימן (2024)\|מתקפה האווירית בתימן]]''' נגד החות'ים, שבמסגרתה הותקפו עשרות מטרות בבירה [[צנעא]], כולל שדה התעופה, וכן ב[[אל-חודיידה (עיר)\|אל-חודיידה]] ובערים נוספות. בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני [[מכ"ם]] ו[[טיל נגד ספינות\|טילים נגד ספינות]] שהיו מוכנים לשיגור. ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה ב'''[[מבצע קשת פוסידון]]''' שבו נערכה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ובאל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור [[טיל]]י [[BGM-109 טומהוק\|טומהוק]] לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע. ב-9 באפריל משלוח גדול של נשקים שאיראן שלח לח'ותים סוכל ונשלח לאוקראינה. ===מעורבות איראן=== {{הפניה לערך מורחב\|המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל}} איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, [[חוסיין אמיר עבדאללהיאן]], ב[[קטאר]] עם מנהיג חמאס, [[איסמעיל הנייה]],{{הערה\|{{ynet\|רויטרס\|פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן\|news/article/byliftub6\|15 באוקטובר 2023}}}} ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, [[בשאר אל-אסד\|בשאר אל־אסד]] ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, [[עלי חמינאי]] איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. [[קנצלר גרמניה]] קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.{{הערה\|{{ynet\|\|חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב"\|news/article/b1ebyciwp\|17 באוקטובר 2023}}}} איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "[[חטיבת האימאם חוסיין]]" פועלת ב[[דרום לבנון]] מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.{{הערה\|{{ישראל היום\|שחר קליימן\|צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון\|news/world-news/middle-east/article/14780230\|2 בנובמבר 2023}}}} ב־5 בנובמבר הזהיר [[משרד ההגנה (איראן)\|שר ההגנה האירני]] כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".{{הערה\|[https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-says-us-will-be-hit-hard-if-no-ceasefire-gaza-tasnim-2023-11-05/ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports], [[רויטרס]], 5 בנובמבר 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מ[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|הלחימה בשטח סוריה]]. ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי [[טרור קיברנטי\|מתקפת סייבר]] על [[המרכז הרפואי זיו\|בית החולים זיו]]. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק רבות במדינה. בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון [[גדודי חזבאללה]], מליציה [[עיראק]]ית פרו-איראנית שיגרה [[כלי טיס בלתי מאויש\|כטב"מ]] לעבר [[אילת]] שיורט על ידי [[הכוחות המזוינים של ירדן\|צבא ירדן]] מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת [[הודו]]. בליל 1 באפריל [[2024]] הותקף מחסן ב[[בסיס אילת\|בסיס חיל הים]] באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון, ליאור בן ארי\|כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילת {{!}} תיעוד\|news/article/hkrmdhvjc\|1 באפריל 2024}}}} ==== ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי ==== {{הפניה לערך מורחב\|ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי}} ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה [[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי\|התנקשות במוחמד רזא זאהדי]]. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי [[F-35I אדיר]] ששיגרו 6 [[טיל אוויר-קרקע\|טילי אוויר-קרקע]] מדויקים שפגעו רק במבנה ה[[קונסוליה]] האיראנית ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים ב[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני\|ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. בתקיפה נהרג [[מוחמד רזא זאהדי]], [[מפקד (תפקיד)\|מפקד]] [[כוח קודס]] ב[[סוריה]] ו[[לבנון]], ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של [[משמרות המהפכה האסלאמית\|משמרות המהפכה האיראניים]] וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 [[איראנים]], פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 [[סורים]]. לפי פרסום של [[המרכז הסורי לזכויות אדם]] ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי [[מיליציה\|מיליציות]] סוריות פרו-איראניות ופעיל [[חזבאללה]]. [[איראן]] ו[[סוריה]] האשימו את [[ישראל]] בתקיפה, בנוסף למקורות בינלאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. [[המנהיג העליון של איראן]] [[עלי ח'אמנאי]] קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה [[טהראן]], [[תבריז]] ו[[איספהאן]], יצאו הפגנות בקריאה לנקמה. ==== התקיפה האיראנית על ישראל ==== {{הפניה לערך מורחב\|התקיפה האיראנית על ישראל (2024)}} [[קובץ:Infographic released by Israeli government of Iranian strikes on Israel.jpg\|ממוזער\|מפה שפורסמה על ידי [[דובר צה"ל\|דובר צהל]] המציגה את כלל שיגורי הטילים והמל"טים לעבר ישראל בליל המתקפה]] בליל 14 באפריל 2024 [[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|התקיפה איראן את ישראל]]. במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים, כ-130-110 [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]] ו-36 [[טיל שיוט\|טילי שיוט]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, איריס ליפשיץ קליגר\|המתקפה האיראנית החלה - מאות כטב"מים שוגרו לישראל, גם טילי שיוט\|news/article/bjyuch00gr\|13 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{ערוץ7\|עוזי ברוך\|מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן\|634795\|13 באפריל 2024}}}} החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר [[מרחב אווירי\|המרחב האווירי]] של מדינת ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. [[נמל התעופה רמון]] נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים – מדגמי [[ח'ייבר שכן]], [[שיהאב-3]] ו[[עימאד]] – ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור [[באר שבע]] ו[[הנגב]], [[רמת הגולן]], [[ירושלים]], [[יהודה (חבל ארץ)\|יהודה]], [[השומרון]] ועוד. במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם '''מבצע מגן ברזל''',{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת\|news/israel/Article-1092250\|15 באפריל 2024}}}} יירטו [[מערך ההגנה האווירית\|כוחות ההגנה]] של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת [[ארצות הברית]], 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, [[בריטניה]], [[צרפת]], [[ירדן]]{{הערה\|{{ynet\|ליאור בן ארי\|ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן\|news/article/h1brz9dea\|13 באפריל 2024}}}} ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי [[מערך ההגנה האווירית\|מערכות ההגנה האוויריות]] הישראליות בהובלת מערכת [[חץ (מערכת נגד טילים)\|החץ]]. פגיעות בודדות זוהו ב[[בסיס נבטים]]{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|דובר צה"ל בנבטים: הבסיס נפגע, אבל מתפקד\|news/israel/Article-1092270\|15 באפריל 2024}}}} עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב [[החרמון]], ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה ב[[הפזורה הבדואית\|פזורה הבדואית]] בנגב כתוצאה משברי יירוט.{{הערה\|{{כלכליסט\|\|מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל\|local_news/article/hygslvog0\|14 באפריל 2024}}}} ==== תגובת ישראל למתקפה האיראנית ==== {{הפניה לערך מורחב\|התקיפה הישראלית באיראן (2024)}} עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] קרא ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ב[[שיחת טלפון]] שלא לתקוף ב[[איראן]],{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארה"ב לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה\|3657887\|14 באפריל 2024}}}} ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ ל[[ישראל]] "להאט את הקצב ולחשוב היטב".<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/national-security/2024/04/14/biden-netanyahu-israel-iran/\|כותרת=Biden counsels Netanyahu to ‘slow things down’ after Iranian attack}}</ref> בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, [[ג'ייק סאליבן]], כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-[[G7]] שצפויות להצטרף למהלך.{{הערה\|{{עכשיו 14\|שמעון הללי\|זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית\|גייק-סאליבן-ארצות-הברית-תטיל-סנקציות\|17 באפריל 2024}}}} גם [[האיחוד האירופי]] הצטרף.{{הערה\|{{ynet\|\|בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן\|news/article/skif9taer\|17 באפריל 2024}}}} ב-19 באפריל [[2024]], בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, הגיבה ישראל בתקיפה של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן ב[[אספהאן]] וב[[נתנז]], וב[[עיראק]]. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת [[טיל קרקע-אוויר\|טילי קרקע-אוויר]] מסוג [[S-300]] האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.{{הערה\|{{mako\|\|גורמים ישראליים אישרו: ישראל תקפה באיראן\|ec6fd3a3fc3fe81027\|news-military/2024_q2\|19 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי\|מסר ישראלי גם לרוסיה? צילומי לוויין מעידים על נזק לסוללת S-300 בתקיפה באיראן\|news/article/hy5i11x1111a\|20 באפריל 2024}}}} ב-24 באפריל דווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר הריגת חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.{{הערה\|{{mako\|אסף רוזנצוייג\|דיווח: מחשש לתקיפות ישראליות - איראן הסיגה את כל אנשיה מדרום סוריה\|fbd9df007bf0f81027\|news-world/2024_q2\|24 באפריל 2024}}}} '''חיסול סעיד אבייר וההאצה של שליחת הנשקים''' ''כבר לאחר תחילת המלחמה איראן התחילה לשלוח כמויות עצומות של נשקים לארגונים שלה, ולאחר המתקפה הישראלית באיראן, איראן התחילה לשלוח אפילו יותר נשקים.'' איראן התחילה לשלוח נשקים לאזור היהודה והשומרון מגבול ירדן באמצעות מבריחים בדואים ודרך הגבול עם סוריה, שם ישראל התחילה לסכל את המשלוחים, כחלק מניסיונות הסיכול ב2 ביוני 3 חודשים לאחר התקיפה באיראן, ישראל הפציצה מפעל נחושת באזור חלב בסוריה, בהפצצה חוסל סעיד אבייר שהוא יועץ צבאי של משמרות המהפכה שהיה אחראי על משלוחים ללבנון. בנוסף ישראל הפציצה משלוחים שהיו בדרך ללבנון, מה שגרם לאיראן לשלוח עם המשלוחים חיילים של משמרות המהפכה לשמור עליהם. בנוסף לכך איראן התחילה לשלוח משלוחים יותר גדולים של נשקים לח<nowiki>'ותים, עקב זה ב9 באפריל, 2024 צבא ארה''ב תפס משלוח גדול של נשקים, את המשלוח צבא ארה''</nowiki>ב שלח לאוקראינה. ===תקיפת בסיסים אמריקאיים=== ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון [[עיראק]] ובמזרח [[סוריה]] על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות [[אסלאם שיעי\|שיעיות]] פרו-איראניות ותומכות משטר [[בשאר אל-אסד\|אסד]]. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.{{הערה\|{{גלובס\|מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד\|מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל\|1001460974\|25 באוקטובר 2023}}}} במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.{{הערה\|שם=סמואלס\|{{הארץ\|בן סמואלס\|ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו\|0000018b-b290-dea2-a9bf-f29e7d300000\|9 בנובמבר 2023}}}} בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.{{הערה\|שם=סמואלס}} צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו ב[[בגדאד]] בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית [[תנועת א-נוג'בא\|א-נוג'בא]] ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד [[אל-חשד א-שעבי]] בבגדאד. ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים ב[[גבול ירדן–סוריה]], נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.{{הערה\|{{mako\|\|3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן"\|598706f9b515d81026\|news-world/2024_q1\|28 בינואר 2024}}}} נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים ב[[סוריה]] ו[[עיראק]]. ==אבידות== === נפגעים === ==== נפגעים ישראלים וזרים בישראל ==== [[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 01.jpg\|ממוזער\|הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים]] במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־{{אב-מחב\|ישראלים במתקפת הפתע}} ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי [[משטרת ישראל]] ועשרה אנשי [[שירות הביטחון הכללי]].{{הערה\|{{החדשות 13\|\|לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם"\|item/news/politics/security/day-6-903746614\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.timesofisrael.com/14-kids-under-10-25-people-over-80-up-to-date-breakdown-of-oct-7-victims-we-know-about/\|הכותב=צוות "זמני ישראל"\|כותרת=14 ילדים בני פחות מ-10, 25 קשישים בני יותר מ-80: מידע עדכני על קורבנות השביעי באוקטובר הידועים\|אתר=[[The Times of Israel]]}}}} בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים [[אמריקאים]], [[צרפתים]], [[ארגנטינאים]], [[תאילנד]]ים, [[נפאל]]ים, [[אוקראינים]] ואזרחי מדינות נוספות.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים\|news/article/skh001wewp\|8 באוקטובר 2023}}}} מעדויות חיילים וכוחות [[זק"א]], ההרג רובו בוצע בירי. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של [[עריפת ראש]]ים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ב[[רימון יד\|רימונים]] ושריפת גופות.{{הערה\|{{mako\|רועי אבן\|העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים"\|cdbeed08ded1b81027\|culture-articles\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=זקא1\|{{mako\|שרי שיין\|אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות"\|1b6e5c366dd1b81027\|health-magazine/articles\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו"\|news/israel/Article-1044296\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{INSS\|פנינה שרביט ברוך ותמי קנר\|המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים\|sword-of-iron-law\|מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התגלו עדויות למקרי [[אונס]] ו[[התעללות מינית]] בנשים בטרם נרצחו.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום\|news/israel/Article-1043930\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן\|העדויות המזעזעות של מפקד יחידות מיוחדות בזק"א: "אנחנו מחזיקים בתמונות קשות"\|news/article/rjbc8iuht\|30 בנובמבר 2023}}}} פעולות הטבח תועדו ב[[שידור חי]] ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.{{הערה\|שם=וואלה542\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו"\|3615542\|12 באוקטובר 2023}}}} בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד {{אב-מחב\|חיילים בעזה}} חיילי צה"ל, בהם {{אב-מחב\|חיילים ביהודה ושומרון}} שנפלו במהלך פיגועים ופעולות ב[[יהודה ושומרון]], ו־{{אב-מחב\|חיילים בלבנון}} שנפלו בתקיפות חזבאללה ב[[גבול ישראל–לבנון]]. {{אב-מחב\|אזרחים בלבנון}} אזרחים ישראלים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד. יותר מ־{{אב-מחב\|פצועים ישראלים}} פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים [[המרכז הרפואי סורוקה\|סורוקה]],{{הערה\|{{בחדרי חרדים\|ראובן כספי\|התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים\|1607756\|20 באוקטובר 2023}}}} [[המרכז הרפואי קפלן\|קפלן]], [[המרכז הרפואי שמיר\|שמיר]], [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר\|שיבא]], [[מרכז רפואי ברזילי\|ברזילי]], [[המרכז הרפואי רבין\|בילינסון]], [[המרכז הרפואי וולפסון\|וולפסון]] ו[[המרכז הרפואי איכילוב\|איכילוב]]. ===== החטופים ===== {{ערך מורחב\|החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)}} [[קובץ:Iron Swords 141023 Kirya Bring The Home 02.jpg\|ממוזער\|כרזות של משפחות החטופים על קיר [[הקריה]], 14 באוקטובר]] [[קובץ:Flower seedlings in the form of Yellow ribbon, at the Open University of Israel.jpg\|ממוזער\|שתילי פרחים בצורת [[סרט מודעות צהוב]] [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|למען החטופים בעזה]], בגינת הקמפוס של [[האוניברסיטה הפתוחה]] ברעננה]] {{אב-מחב\|חטופים במתקפת הפתע}} נחטפו ל[[רצועת עזה]], בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר"\|blogs/gazawar10mor/article/s1sgk11izp\|16 באוקטובר 2023}}}} באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה\|616959\|16 באוקטובר 2023}}}}{{דרושה הבהרה\|בלבול בתאריכים, לא ברור מאיזה תאריך כל דיווח}} ב־8 באוקטובר הוקם [[מטה משפחות החטופים והנעדרים]] על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה. לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה [[שחרור חטופים וגופות חטופים במלחמת חרבות ברזל\|שוחררו]] 112 חטופים. בנוסף, עד מאי 2024, הושבו ארצה גופותיהם של עוד 19 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי). [[איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל]] פנו לנשיאת [[הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום\|הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום]] ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על [[אונס]] ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.{{הערה\|{{כאן\|ורד פלמן\|ישראל במלחמה {{!}} הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום\|564511\|11 באוקטובר 2023\|content}}}} מערך הרפואה ב[[מטה משפחות החטופים והנעדרים]] פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.{{הערה\|{{כאן\|נוב ראובני קטי דור\|לאחר המסמך המטלטל של עדויות החטופים: במשרד הבריאות שוקדים על דוח נפרד\|649370\|10 בדצמבר 2023}}}} לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.{{הערה\|[https://www.timesofisrael.com/at-least-10-freed-hostages-were-sexually-abused-by-hamas-in-captivity-doctor-says/ At least 10 freed hostages were sexually abused in Hamas captivity, doctor says], The Times of Israel, 6 December 2023\|כיוון=שמאל}} בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה. ==== נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים ==== על פי נתוני [[דובר צה"ל]], עד כה נהרגו מעל {{אב-מחב\|מחבלים}} מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל {{אב-מחב\|עצורים פלסטינים}} עצורים ושבויים. מתוכם מעל {{אב-מחב\|מחבלים בעזה}} מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל {{אב-מחב\|מחבלים במתקפת הפתע}} [[מחבל]]ים מעזה נהרגו בשטח [[ישראל]] בעקבות מתקפת הפתע. ב[[יהודה ושומרון]] נהרגו מעל {{אב-מחב\|פלסטינים ביהודה ושומרון}} מחבלים. מקורות ישראליים העריכו ש[[חמאס]] מסתיר הרוגים רבים שלו, ו[[משרד הבריאות של רצועת עזה]] אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.{{הערה\|שם=WP חמאס מסתיר\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/how-hamas-manipulates-gaza-fatality-numbers-examining-male-undercount-and-other\|כותרת=How Hamas Manipulates Gaza Fatality Numbers: Examining the Male Undercount and Other Problems {{!}} The Washington Institute\|אתר=www.washingtoninstitute.org\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-03-12}}}} במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון [[הארץ]], בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.{{הערה\|{{הארץ\|יניב קובוביץ\|עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה\|0000018e-9035-d9a4-a7bf-dc7d839e0000\|31 במרץ 2024}}}} מאידך, תיעודים אחרים חשפו כי יש חלק ממחבלי חמאס המתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.{{הערה\|{{JDN\|\|התיעוד של חמאס חושף: זו הסיבה למספר האזרחים ההרוגים בעזה • צפו\|2199252}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|Qk7IKvIROXk\|שם=Hamas Fighting in Civilian Clothes {{!}} Compilation\|אורך=10:00\|ערוץ=Israel Defense Forces}}}}{{הערה\|{{יוטיוב\|g7gasuq-438\|שם=Why Hamas Wears T-Shirts & Jeans in Combat\|אורך=00:40\|ערוץ=Israel Defense Forces}}}} לפי [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]], מעל {{אב-מחב\|הרוגים פלסטינים}} [[פלסטינים]] נהרגו. מספר הפצועים עלה על {{אב-מחב\|פצועים פלסטינים}}.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.unocha.org/publications/report/occupied-palestinian-territory/hostilities-gaza-strip-and-israel-flash-update-165-enhe\|כותרת=Hostilities in the Gaza Strip and Israel\|אתר=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים\|תאריך=19.5.2024}}</ref> לפי [[משרד הבריאות של רצועת עזה]] שבשליטת החמאס, מספר ההרוגים ב[[רצועת עזה]] עומד על מעל {{אב-מחב\|פלסטינים בעזה לפי חמאס}} פלסטינים, ביניהם לפחות 15,002 קטינים, 10,000 נשים, 1,049 קשישים, 492 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-153 עובדי האומות המאוחדות. ב-8 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר ההרוגים שזוהו (identified) ברצועת עזה – נכון ל-30 באפריל – עומד על 24,686. סוכנות האו"ם דיווחה כי מספר הנשים שזוהו עומד על 4,959, ומספר הילדים שזוהו על 7,797. הסוכנות הבהירה כי המספר הכולל של ההרוגים עומד על כ-35,000, מתוכם כ-9,900 נשים ו-14,500 ילדים.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.nbcnews.com/news/world/gaza-death-toll-ocha-un-confusion-anger-rcna151934\|כותרת=U.N.'s new breakdown of Gaza death toll sparks confusion and anger\|אתר=NBC News\|תאריך=2024-05-14\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-19}}</ref><ref>{{Cite news\|title=UN denies Gaza death toll of women and children has been revised down\|url=https://www.theguardian.com/world/article/2024/may/13/gaza-ministry-revises-figures-for-women-and-children-killed\|work=The Guardian\|date=2024-05-14\|access-date=2024-05-19\|issn=0261-3077\|language=en-GB\|first=Peter\|last=Beaumont\|first2=Julian\|last2=Borger}}</ref><ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.cnn.com/2024/05/13/middleeast/death-toll-gaza-fatalities-un-intl-latam/index.html\|הכותב=Abeer Salman, Richard Roth, Jeremy Diamond, Sugam Pokharel\|כותרת=UN says total number of deaths in Gaza remains unchanged after controversy over revised data\|אתר=CNN\|תאריך=2024-05-13\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-19}}</ref> מעל ל-{{אב-מחב\|נעדרים פלסטינים בעזה}} פלסטינים נעדרים מתחת להריסות המבנים. אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו ל[[ממשל חמאס ברצועת עזה\|ממשל חמאס]], ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות, ועלול להיות שגוי,{{הערה\|{{ישראל היום\|דוד ברון\|ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה\|news/world-news/middle-east/article/15388434\|8 במרץ 2024}}.}}{{הערה\|שם=WP חמאס מסתיר}} אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם [[הקבינט של ארצות הברית]], [[האומות המאוחדות]] ו[[ארגון הבריאות העולמי]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.washingtonpost.com/world/2023/10/24/gaza-death-toll-palestinian-health-ministry/\|הכותב=אדם טיילור\|כותרת=למה סוכנויות ידיעות והאו"ם מסתמכים על משרד הבריאות של עזה במספרי הרוגים\|אתר=[[וושינגטון פוסט]]\|תאריך=23 בנובמבר, 2023\|שפה=[[אנגלית]]}}}} לטענת גורם ב[[אגף המודיעין\|מודיעין]], מקורות בצה"ל משתמשים בדיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה בתור "הערכת חסר" (חסם תחתון), ומניחים שהמספר האמיתי גבוה יותר וכולל גם גופות שטרם נמצאו או נקברו. מ[[דובר צה"ל]] נמסר כי הם אינם מתייחסים לטענות.<ref name=":5">{{קישור כללי\|כתובת=https://www.mekomit.co.il/הצבא-בדק-ומצא-שדיווחי-ההרוגים-במשרד-הב/\|הכותב=יובל אברהם\|כותרת=הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים\|אתר=שיחה מקומית\|תאריך=2024-01-24\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2024-05-16}}</ref> גורמים בישראל, ואף [[נשיא ארצות הברית\|הנשיא האמריקאי]] [[ג'ו ביידן]], הטילו ספק בנתונים הפלסטיניים. פרופ' [[קובי מיכאל]], חוקר בכיר ב[[המכון למחקרי ביטחון לאומי\|מכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל]] (INSS), טען כי אין הבדל בין משרד הבריאות של רצועת עזה לבין ארגון הטרור חמאס, ולכן "מהימנות דיווחיו לא רק שמוטל בספק, אלא שקרית בעליל".<ref name=":5" /> ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|חזית הלבנונית]], נהרגו לפחות {{אב-מחב\|חמאס בלבנון}} מחבלים מ[[חמאס]] ו־{{אב-מחב\|גאפ בלבנון}} מחבלים מה[[גא"פ]]. חזבאללה הודה ב־{{אב-מחב\|חזבאללה}} הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל {{אב-מחב\|חזבאללה לפי צהל}} מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל {{אב-מחב\|אמל}} פעילים צבאיים במפלגת [[אמל]] נהרגו. מעל {{אב-מחב\|סורים}} מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות ב[[סוריה]] בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11\|breaking-news/Article-1047380\|25 באוקטובר 2023}}}} === הרס רכוש והשפעות כלכליות=== ==== ישראל ==== {{להשלים\|נושא=ישראל\|נושא2=צבא וביטחון}} [[קובץ:Disaster Victim Identification after 2023 Hamas attack on Israel (ZAKA1081).webm\|ממוזער\|דובר [[זק"א]] מציג את הרס המבנים לאחר [[הטבח בכפר עזה]], 12 בנובמבר 2023]] [[קובץ:100826 nir oz - photos from the black sabbath PikiWiki Israel.jpg\|ממוזער\|תמונת ההרס הברוטלי בניר עוז לאחר [[הטבח בניר עוז]], נובמבר 2023]] במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.{{הערה\|{{גלובס\|דובי בן גדליהו\|מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים\|1001462172\|10 בנובמבר 2023}}}} נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.{{הערה\|זיו גולדפישר, [https://magdilim.co.il/251020231349-2/ 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים], באתר Magdilim,{{כ}} 25 באוקטובר 2023}} עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.{{הערה\|{{כלכליסט\|\|מתחילת המלחמה - 10,000 שיגורים מעזה; כמה יירוטים באזור אילת\|local_news/article/rjqa91q7a\|9 בנובמבר 2023}}}} ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.{{הערה\|{{TheMarker\|רותם שטרקמן\|1.5 מיליון שקל לבית, 90 אלף שקל לתכולה שלו. מאחורי הקלעים של קרן מס רכוש\|0000018b-fb99-d330-a9bb-ffdf54200000\|24 בנובמבר 2023}}}} ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים רבים. כן נגרם נזק כבד למפעלים רבים. במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה{{הערה\|1={{קישור כללי\|כתובת=https://baliletayel.co.il/2023/10/10/מלחמת-יום-הכיפורים-מתקפת-הפתע-של-החמאס/\|כותרת=מלחמת יום הכיפורים מול מתקפת הפתע של החמאס בעוטף עזה\|אתר="בא לי לטייל"}}}} והעלו אותם באש.{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|דרך המוות: עדות אילמת מאתר המסיבה שהפך לזירת הטבח הקשה בתולדות בישראל\|news/local/article/14684981\|8 באוקטובר 2023}}}} מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.{{הערה\|1={{Mako\|דרור ניר קסטל\|"הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה"\|7d35cee46a75b81026\|finances-special\|22 באוקטובר 2023}}}} על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.{{הערה\|{{גלובס\|יובל ניסני\|עם נזקים של חצי מיליארד שקל לפחות: זה המקום הכי מופגז היום בישראל\|1001466173\|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{TheMarker\|עדי דברת\|"הצפון מדמם בלי שבכלל נפתחה חזית צפונית באופן רשמי, וזה מטריד מאוד"\|0000018c-a77c-d7f7-a7ce-ff7d8fa70000\|27 בדצמבר 2023}}}} ===== בחקלאות ===== במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי ה[[חקלאות]] ביישובי העוטף, ביניהם [[שדה חקלאי\|שדות]], [[רפת]]ות, תשתיות חקלאיות שונות, [[לול]]ים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר ה[[חשמל]] ואספקות ה[[מים]] הסדירים, מה שגרם לקשיים רבים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.{{הערה\|1={{Ynet\|מתן צורי\|החקלאים שנשארו בעוטף עזה: "בנוסף לאסון, יהיה נזק של עשרות מיליונים"\|economy/article/rjqfab11ba\|9 באוקטובר 2023}}}} בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על [[החקלאות בישראל\|ענף החקלאות]]. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.{{הערה\|1={{ערוץ7\|יוסף ארנפלד\|בוכים על חלב שנשפך\|619401\|9 בנובמבר 2023}}}} ==== רצועת עזה ==== {{הפניה לערך מורחב\|המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל}}[[קובץ:Damage in Gaza Strip during the October 2023 - 29.jpg\|ממוזער\|250px\|הריסות בשכונת [[א-רימאל]] ב[[עזה]] בעקבות תקיפות צה"ל]] ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]] שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.{{הערה\|[https://tass.com/world/1694583 At least 30% of all housing units in Gaza Strip destroyed or damaged — UN], Tass, October 20, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם ב[[מכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר]], על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון [[רצועת עזה]] נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.{{הערה\|[https://www.newarab.com/news/gaza-42-housing-units-destroyed-damaged-israel Gaza: 42% of housing units destroyed or damaged in Israeli attacks, UN says], October 22, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=\|כותרת=Israel-Hamas War\|אתר=\|תאריך=25 באוקטובר 2023\|כתובת=https://www.wsj.com/livecoverage/israel-hamas-war-palestinians-news/card/at-least-45-of-housing-units-destroyed-or-damaged-in-gaza-ivl62BFnzTgT7qkzoeS1}}}} ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Al Jazeera\|כותרת=Israeli bombardments damage more than half of Gaza’s housing units\|אתר=Al Jazeera\|תאריך=10 בנובמבר 2023\|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2023/11/10/israeli-bombardments-damage-more-than-half-of-gazas-housing-units}}\|כיוון=שמאל}} ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.{{הערה\|[https://www.middleeastmonitor.com/20231120-hamas-israeli-attacks-targeted-60-per-cent-of-residential-units-in-gaza/ Hamas: Israeli attacks targeted 60% of residential units in Gaza], Middle East Monitor, November 20, 2023\|כיוון=שמאל}} ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.{{הערה\|[https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/shelter-crisis-joint-advocacy-statement-24th-november-2023 Shelter in Crisis: Joint Advocacy Statement - 24th November 2023], Reliefweb\|כיוון=שמאל}} ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=CNN\|כותרת=Map: Thousands of homes in Gaza are damaged or destroyed. See the destruction.\|אתר=CNN\|תאריך=30 בנובמבר 2023\|כתובת=https://edition.cnn.com/interactive/2023/middleeast/map-humanitarian-aid-water-power-hospitals-gaza-strip-dg/}}\|כיוון=שמאל}} ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Jake Epstein\|כותרת=Researchers mapped the damage in Gaza, and more than a third of the buildings have been wrecked as the war moves south\|אתר=Insider\|תאריך=20 בדצמבר 2023\|כתובת=https://www.businessinsider.com/researchers-mapped-gaza-damage-buildings-destroyed-israel-hamas-2023-12}}\|כיוון=שמאל}} דו"ח של [[הבנק העולמי]] מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.{{הערה\|{{זמן ישראל\|תני גולדשטיין\|45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים\|457164\|21 בינואר 2024}}}} ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס (באורך של כ-600 ק"מ) הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות.{{הערה\|{{ynet\|\|דיווח: רוב מנהרות חמאס לא נפגעו, תוכנית "אטלנטיס" להצפתן - לא מספיק יעילה\|news/article/ry00006wq9a\|28 בינואר 2024}}}} על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.{{הערה\|שם=מוחמד לעבאס\|{{הארץ\|ג'קי חורי\|מוחמד מוסטפא הציג לעבאס את הממשלה הפלסטינית החדשה בגדה\|0000018e-8690-d641-abee-cfb7df4f0000\|22:49 • 28 במרץ 2024}}}} ===יהודה ושומרון=== על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה.{{הערה\|שם=מוחמד לעבאס}} הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר. == טקטיקה ואמצעי לחימה של צה"ל == === טקטיקה ושיטות לחימה === [[קובץ:SoI-War 23-10-29 IDF 06.webm\|ממוזער\|thumbtime=1\|פעילות כוחות היבשה של [[צה"ל]] בצפון [[רצועת עזה]]. ניתן לראות [[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] [[חישוף\|מחשפים]] את השטח לקראת התמרון הקרקעי.]] [[קובץ:Swords-of-Iron - Merkava Mk 4M 01.jpg\|ממוזער\|250px\|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]] עם "פרגולה" או גגון נגד [[רחפן\|רחפנים]].]] [[קובץ:IDF D9R bulldozer - Swords of Iron - 2023-11-16.jpg\|ממוזער\|250px\|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] מהווים כלי מרכזי ב[[התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון הקרקעי ברצועת עזה]], הן בהגנה והן בהתקפה.]] [[קובץ:SoI - Oketz and D9 - 2024-01-14.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחמי [[יחידת עוקץ]] ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9]] [[פריצת ציר\|פותחים ציר]] בלב שטח בנוי, 14 בינואר 2024]] [[קובץ:SoI - IDF Warriors and Snipers - 2024-01-14.jpg\|ממוזער\|250px\|[[צליפה בצה"ל\|צלף]] [[רמינגטון M24\|M24]] ו[[נגב (מקלע)\|נגביסט]] של צה"ל מספקים [[אש חיפוי]] מגג מבנה, 14 בינואר 2024]] [[קובץ:Iron Swords-98th Paratroopers Division-Magln-0006.jpg\|ממוזער\|250px\|לוחמי [[יחידת מגלן]] נלחמים בסמטאות [[ח'אן יונס]].]] ב־26 באוקטובר החל [[צה"ל]] ב[[פשיטה\|פשיטות קרקעיות]] לפאתי [[רצועת עזה]]. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.{{הערה\|שם=טל לב רם הושלם פירוק}} כעבור כשבוע החל צה"ל ב[[התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|תמרון קרקעי]] מלא, שבו כוחות [[קומנדו]], [[חיל הרגלים]], [[חיל השריון]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]] נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם באופן רגלי וממוכן{{ביאור\|שם=טיהור}} תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור רבות. בתמרון נעשה שימוש רב ב[[רכב קרבי משוריין\|כלים משוריינים כבדים]] בהם [[נגמ"ש מרכבה]] (נמ"ר), [[נמ"ר הנדסי]] ו[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]], שלושתם מצוידים ב[[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)\|מעיל רוח]]" שמיירטת [[טיל נגד טנקים\|טילי נ"ט]]. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי [[מרכבה סימן 3]], [[נגמ"ש]]י [[אכזרית]] ו[[רכב הנדסה קרבית]] [[פומ"ה]], וכן בנגמ"ש ה[[איתן (נגמ"ש)\|איתן]] האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי [[לוחם\|לוחמי]] [[חי"ר]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית\|לוחמי הנדסה]] שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות. כחלק מ[[מאמץ התמרון\|התמרון הקרקעי]] וה[[לוחמה בשטח בנוי\|לחימה בשטח הבנוי]] נעשה [[דחפור די-9 בשירות צה"ל#דחפור די־9 במלחמת חרבות ברזל\|שימוש רב]] ב[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם ל[[פריצת צירים]] ופיצוץ [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע [[ריכוך ארטילרי]] באמצעות [[חיל התותחנים]] וכתישת [[ביצורים]] ומטרות טרור באמצעות [[תקיפה אווירית\|הפצצה]] על ידי [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]]. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את ה[[אספלט]] מה[[כביש]]ים על מנת לחשף ולנטרל [[מטען גחון\|מטעני גחון]] שהטמינו המחבלים.{{הערה\|שם=דבורי-1-נוב\|{{mako\|ניר דבורי\|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה\|82353112c4a8b81027\|news-columns/2023_q4\|1 בנובמבר 2023}}}} בנוסף, הדחפורים מבצעים [[חישוף]] בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור [[משגר רקטות\|משגרי רקטות מוטמנים]] ופירי [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות]].{{הערה\|שם=כוח-המחץ\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|"כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים\|3619960\|2 בנובמבר 2023}}.}} [[פלס (מקצוע צבאי)\|פלס]]י [[חיל ההנדסה הקרבית]] ניהלו קרבות מול המחבלים בלחימה רגלית וממוכנת, אספו אמצעי לחימה רבים, מודיעין צבאי, [[הריסת מבנים בפעילות מבצעית של צה"ל\|השמידו מבני ותשתיות טרור רבים]] באמצעות [[חבלה התקפית]]: [[פיצוץ]] ממוקד באמצעות [[חומר נפץ]], [[מוקש]]ים ישנים ומטעני הריסה. [[יהל"ם]], היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של [[לוחמת מנהרות]]. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי [[פלגה (יחידה מובחרת)\|פלגות]] [[סמו"ר]], איתרו והשמידו מנהרות רבות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת [[מודיעין קרבי]] והן לשם [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל\|מאמץ ההסברה]]. כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר ולוחמי ההנדסה תוקפים באש [[נק"ל]] ו[[מקלע]]ים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ מ[[מטול רימונים M203]] ובנוסף לוחמי הח"יר השתמשו בשיגור [[רקטת כתף\|רקטות כתף נגד מבנים]]; נעשה שימוש רב ב[[צליפה בצה"ל\|צלפים]] של חי"ר ו[[יחידות מובחרות בצה"ל\|קומנדו]], שהציבו [[מארב]]ים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("[[נוהל אלמנת קש\|אלמנת קש]]") והרגו מחבלים רבים ב[[צליפה]] מדויקת;{{הערה\|שם=צלפים-שי-לוי-1\|{{mako\|שי לוי\|סיכלו מתקפת נוח'בה בחסות החשיכה: הצצה לפעילות הצלפים של צה"ל בעזה\|7dac72b8d15fd81027\|pzm-magazine\|1 במרץ 2024}}.}} כוחות [[חיל השריון]] תוקפים באמצעות [[טנק]]ים בירי פגזי "[[חצב (פגז)\|חצב]]" ו"[[כלנית (פגז)\|כלנית]]" מ[[תותח טנק\|תותח הטנק]] אך גם בירי מקלעים באמצעות ה[[בראונינג 0.5]] וה[[מאג]]. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות ל[[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות מערכת [[צי"ד]] 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות [[חימוש מונחה מדויק]] שמשוגר על ידי מטוסי קרב, [[מסוק קרב\|מסוקי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כלי טיס בלתי מאוישים]]. חוליות נ"ט עם [[קורנט (טיל)\|טילי קורנט]] על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "[[רומח (רקטה)\|רומח]]" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם [[רחפן\|רחפנים]] תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם [[מיגון]], [[לוחמה אלקטרונית\|שיבוש]] ו[[יירוט]].{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה\|news/article/sj8cva0ma\|1 בנובמבר 2023}}}} כלקח מ[[מלחמת אוקראינה–רוסיה]] הותקנו על כלי רכב משוריינים רבים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.{{הערה\|{{ישראל דיפנס\|עמי רוחקס דומבה\|שנתיים לתוך המלחמה באוקראינה: גם בישראל התאימו רשתות לטנקים נגד רחפנים\|60141\|31 באוקטובר 2023}}.}} חיל האוויר הישראלי ו[[יחידה 5252]] של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג [[הרמס 450]] "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן ב[[גבול ישראל–לבנון]]. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.{{הערה\|{{mako\|שי לוי\|היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד"\|5676d6dc103db81027\|pzm-soldiers\|15 בנובמבר 2023}}}} עם פריצת המלחמה ופתיחת [[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל\|החזית הצפונית]] בעקבות תקיפות [[חזבאללה]] את ישראל, החריפה ישראל את [[הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה\|תקיפותיה בסוריה]] והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.{{הערה\|{{mako\|אסף רוזנצוייג\|ישראל בגל תקיפות חסר תקדים בסוריה: הותקפו משאיות ותשתיות שסיפקה איראן\|92e9ea45379ec81026\|news-world/2024_q1\|8 בינואר 2024}}.}} [[ג'ון ספנסר (קצין אמריקאי)\|ג'ון ספנסר]] {{אנ\|John Spencer (military officer)}}, ראש תחום [[לוחמה בשטח בנוי\|לוחמה אורבנית]] ב[[וסט פוינט\|ווסט פוינט]] ([[האקדמיה הצבאית של ארצות הברית]]), שיבח את הישגי צה"ל ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|לחימה ברצועת עזה]] וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של [[לוחמה בשטח בנוי\|קרבות בולטים בשטח בנוי]] שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.{{הערה\|שם=ספנסר-וול-סטריט\|{{מקור ראשון\|כתב מקור ראשון\|הוול סטריט ז'ורנל: ישראל מנצחת במלחמה\|news/730583\|6 בפברואר 2024}} ([https://www.wsj.com/articles/israels-untold-gaza-progress-hamas-war-4bc62196 המאמר המקורי באנגלית ב-WSJ]).}}{{הערה\|{{מעריב אונליין\|סוכנויות הידיעות\|מומחה אמריקאי על הלחימה בעזה: "קצב ההתקדמות מהיר באופן היסטורי"\|news/military/Article-1071862\|29 בינואר 2024}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|\|מהר יותר מארה"ב ומרוסיה: ההישג חסר התקדים של ישראל במלחמה\|news/military/Article-1075196\|11 בפברואר 2024}}.}}{{הערה\|{{יוטיוב\|kL7uD2T1QlA\|שם="מהיר באופן היסטורי": המומחה האמריקני ללוחמה בשטח בנוי נדהם מההישגים של צה"ל\|אורך=04:00\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=1 בפברואר 2024}}.}} === אמצעי לחימה === במהלך מלחמת חרבות ברזל, [[אמצעי לחימה]] רבים עברו [[טבילת אש מבצעית]]. באוקטובר 2023 [[נגמ"ש]] ה"[[איתן (נגמ"ש)\|איתן]]" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור [[זיקים]] באמצעות ירי [[מקלע]]ים.{{הערה\|{{וואלה\|אמיר בוחבוט\|טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים\|3617021\|18 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וידאו}}{{אתר צה"ל\|\|הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/נגמש-איתן-נכנס-לפעולה-מלחמה-חיסול-מחבלים/\|19 באוקטובר 2023}}}} במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[פצצת מרגמה]] "[[עוקץ פלדה]]" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת [[סער 6]] באמצעות [[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ]].{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History\|en/mini-sites/hamas-israel-war-october-2023/general-articles/idf-commando-soldiers-conduct-first-operational-use-of-the-new-iron-sting-weapons-system-in-history/\|14 באוקטובר 2023}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית\|135457\|16 באוקטובר 2023}}}} כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "[[רומח (רקטה)\|רומח]]" ממשגר [[משגר רקטות M-270 MLRS\|מנתץ]] לעבר [[מטרה צבאית]] של [[חמאס]] בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם ב[[משגר רקטות "להב"]] על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש [[רקטת כתף\|טילי כתף]] אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־[[M72 לאו]] וה[[מטאדור (רקטה)\|מטאדור]]. בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע [[נגב NG7]] (מכונה בצה"ל "[[נגב 7]]"), ב[[כוונת]] "[[פגיון (כוונת)\|פגיון]]" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) וב[[אמצעי ראיית לילה\|אמצעי ראיית הלילה]] "עידו".{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|טילי כתף עוצמתיים מארה"ב ומקלע קטלני: הנשקים שעוברים טבילת אש בעזה\|news/article/h1dbdeqsa\|28 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=נשק-צהל-1\|{{אתר צה"ל\|\|אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/אמלח-חדש-נכנס-לשימוש-מבצעי-אמצעי-לחימה-חדשים-מובצעו-רצועת-עזה-מלחמה-נגב-7-אמרל-עידו-טילי-כתף-חולית-יתד-נגמש-איתן-כוונת-פגיון-מיירט-חץ-3-טייפון-פצמר-עוקץ-פלדה/\|30 בנובמבר 2023}}}} צה"ל הפעיל באופן נרחב [[צליפה בצה"ל\|צלפים]] שהיו חמושים ב-[[רמינגטון M24\|M24 צה"לי משודרג]], [[ברק (רובה)\|ברק 338]], [[בארט MRAD]] ו[[בארט REC10]] המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים ב[[צליפה\|ירי מדויק]].{{הערה\|שם=צלפים-שי-לוי-1}} יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|ארנולד נטייב\|היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה\|news/israel/Article-1056089\|30 בנובמבר 2023}}}} במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "[[בארי (כלי רכב)\|בארי]]". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב ב[[דחפור די-9 בשירות צה"ל\|דחפורי D9 משוריינים]] מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"[[פנדה (דחפור D9T)\|פנדה]]" – דחפור D9 [[רובוט צבאי\|רובוטי]] [[כלי רכב בלתי מאויש\|נשלט מרחוק]].{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|נגמ"ש בשלט רחוק, D-9 בלי נהג ורחפן יורה: אלה הכלים הלא-מאוישים של צה"ל בעזה\|news/article/r1918ab2t\|24 בפברואר 2024}}.}} ב[[קרב רפיח (2024)\|קרב ברפיח]] עשה צה"ל שימוש ב[[נגמ"ש]]י [[M-113]] [[כלי רכב בלתי מאויש\|נשלטים מרחוק]], שהיו חמושים ב[[רקטת כתף\|רקטות]] ובמצלמות תצפית 360 מעלות. הנגמ"שים משמשים כ[[חימוש משוטט]], ל[[סיור]] ו[[תצפית (צבא)\|תצפית]] וכן למשימות [[לוגיסטיקה\|לוגיסטיות]].{{הערה\|{{גלובס\|דין שמואל אלמס\|"טקטיקה ששימשה בעיראק": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח\|1001480223\|2 ביוני 2024}}}} בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, נאלץ צה"ל להשמיש מחדש טנקי [[מרכבה סימן 3]], על מנת שיסייעו במגננה תוך פינוי אמל"ח מתקדם יותר ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת [[יחידת עוף החול]]. במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון ב[[טיל נגד טילים\|מערכות ההגנה האווירית]] "[[חץ 2]]" ו"[[חץ 3]]": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל [[הים האדום]] [[טיל בליסטי]] ששיגרו ה[[חות'ים]] מ[[תימן]] וב־4 בנובמבר יירט [[רקטת קרקע-קרקע]] מדגם [[עיאש 250]] ששיגר חמאס מ[[רצועת עזה]] לעבר [[אילת]];{{הערה\|שם=חץ-2\|{{ynet\|יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי\|חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ {{!}} תיעוד\|news/article/rkw4tj4mp\|4 בנובמבר 2023}}}} ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ ל[[אטמוספירה]] טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.{{הערה\|שם=נשק-צהל-1}} לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב ב[[כיפת ברזל]] ו[[קלע דוד]] ליירוט [[רקטות ארטילריות]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים עוינים. ב-8 באפריל [[2024]] מערכת [[כיפה ימית]] על גבי [[סער 6]] רשמה יירוט בכורה כשהפילה [[כטב"ם]] ליד [[אילת]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|מנחם הלפגוט\|לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית"\|חשש-לחדירת-כלי-טיס-עוין-באילת\|8 באפריל 2024}}.}}{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית"\|191363\|9 באפריל 2024}}.}}{{הערה\|{{יוטיוב\|W7zx-Oj_sIM\|שם=מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל\|אורך=04:31\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=10 באפריל 2024}}.}} [[חיל האוויר הישראלי]] הפעיל את כל [[טייסת\|טייסות]] ה[[מטוס קרב\|קרב]], טייסות ה[[מסוק]]ים וטייסות ה[[כטמ"ם]] לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי [[מקדונל דאגלס F-15 איגל\|F-15]] (רעם ובז), מטוסי [[F-35I אדיר]] ו-[[F-16]] לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך [[מסוק קרב\|מסוקי הקרב]] הפעיל את כל מסוקי ה-[[AH-64 אפאצ'י]] במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. [[כלי טיס בלתי מאוישים בישראל\|כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר]] ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין רבות מספור. על פי הערכות של עיתונאים השתמשה ישראל לראשונה בטיל מסוג [[אנקור כחול]] ב[[התקיפה הישראלית באיראן (2024)\|תקיפתה באיראן]] בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.{{דרוש מקור}} === הגנה אווירית === במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד [[מערך ההגנה האווירית]] בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון. במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.{{הערה\|שם=ynetnvma\|{{ynet\|יואב זיתון\|פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון\|news/article/bksltnvma\|5 בנובמבר 2023}}}} [[קובץ:חודש-של-לחימה.webp\|ממוזער\|נתוני היירוט בחודש הראשון למלחמה כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל]] עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 100–150 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9,500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה. במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.{{הערה\|שם=ynetnvma}} לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות [[כיפת ברזל]], [[MIM-104 פטריוט\|יהלום (פטריוט)]], [[חץ (מערכת נגד טילים)\|חץ]], [[קלע דוד]] (שרביט קסמים){{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מאחורי הרגעים בהם לראשונה - כל מערך ההגנה האווירית יירט\|159249\|5 בדצמבר 2023}}}} ו[[כיפת מגן]] (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|מבוססת על כיפת ברזל, מיועדת להגן גם על האסדות: תיעוד מהיירוט הראשון של "כיפה ימית"\|news/article/rk0xqvzxc\|9 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|מוצבת על ספינה ומיירטת מטרות חשודות: זאת כיפת ברזל הימית\|ae5266ca021ce81026\|news-military/2024_q2\|9 באפריל 2024}}}}{{הערה\|{{וואלה\|אודי עציון\|חסכונית וניידת: ההברקה מאחורי כיפה ימית שהוכיחה את עצמה\|3656856\|9 באפריל 2024}}}} לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים. לראשונה בהיסטוריה, ספינות יירוט אמריקניות נפרסו ב[[הים התיכון\|ים התיכון]] וב[[ים סוף\|ים האדום]] לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות [[פיקוד מרכז של ארצות הברית\|פיקוד מרכז (סנטקו"ם)]] של [[צבא ארצות הברית]]. מערכת ה"[[חץ (מערכת נגד טילים)\|חץ]]" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי [[חץ 2]] ו[[חץ 3]], כולל יירוטים של [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]] מחוץ ל[[אטמוספירה]]. הפעילות הגיעה לשיא ב[[התקיפה האיראנית על ישראל (2024)\|תקיפה האיראנית על ישראל]] ב-13 ו-14 באפריל [[2024]], שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם\|כטב"מים]] רבים שלראשונה שוגרו מאדמת [[איראן]]. מערכות ההגנה האווירית הישראליות יחד עם הקואליציה הבין-לאומית אשר נבנתה בהובלת [[ארצות הברית]] רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בתולדות הלוחמה האווירית. ב-30 באפריל 2024, הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר\|194532\|30 באפריל 2024}}}} ב-21 במאי 2024, הודיע צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 [[מערך ההגנה האווירית\|במערך ההגנ"א]] כגדוד "[[כיפת ברזל]]" נוסף לאור הצורך המבצעי לחַלק את מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.{{הערה\|{{אתר צה"ל\|\|התקיים טקס הקמת גדוד 139 של מערך ההגנה האווירית\|202737\|21 במאי 2024}}}} === מפקדי צה"ל במלחמה === <!--[[קובץ:Herzi Halevi RAV ALUF.jpg\|ממוזער\|250px\|רא"ל [[הרצי הלוי]], ה[[רמטכ"ל]] של [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]--> {\| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" align="center" ! colspan="2" \|מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל \|- !{{רווח קשיח\|18}}תפקיד{{רווח קשיח\|18}} !{{רווח קשיח\|8}}שם{{רווח קשיח\|8}} \|- \|{{דגל\|הרמטכ"ל}} [[ראש המטה הכללי]] \|רא"ל [[הרצי הלוי]] \|- \|{{דגל\|צה"ל}} [[סגן הרמטכ"ל]] \|אלוף [[אמיר ברעם]] \|- \|{{סמל\|זרוע היבשה}} מפקד [[זרוע היבשה]] \|אלוף [[תמיר ידעי]] \|- \|{{סמל\|חיל האוויר הישראלי}} מפקד [[חיל האוויר הישראלי\|חיל האוויר]] \|אלוף [[תומר בר]] \|- \|{{סמל\|חיל הים הישראלי}} מפקד [[חיל הים הישראלי\|חיל הים]] \|אלוף [[דוד סער סלמה]] \|- \|{{סמל\|אגף המבצעים}} ראש [[אגף המבצעים]] \|אלוף [[עודד בסיוק]] \|- \|{{סמל\|אגף המודיעין}} ראש [[אגף המודיעין]] \|אלוף [[אהרון חליוה]]. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו{{הערה\|{{ynet\|יואב זיתון\|ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב"\|news/article/bjqygkx11a\|22 באפריל 2024}}}} \|- \|{{סמל\|אגף התכנון}} ראש [[אגף התכנון]] \|אלוף [[אייל הראל]] \|- \|{{סמל\|אגף התקשוב}} ראש [[אגף התקשוב]] \|אלוף [[ערן ניב]] \|- \|{{סמל\|אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי}} ראש [[אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי\|אגף אסטרטגיה]] \|אלוף [[אליעזר טולדנו]] \|- \|{{סמל\|אגף כוח אדם}} ראש [[אגף כוח האדם\|אגף כוח אדם]] \|אלוף [[יניב עשור]] \|- \|{{סמל\|אט"ל}} ראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]] \|אלוף [[מישל ינקו]] \|- \|{{סמל\|פיקוד הצפון}} מפקד [[פיקוד הצפון]] \|אלוף [[אורי גורדין]] \|- \|{{סמל\|פיקוד המרכז}} מפקד [[פיקוד המרכז]] \|אלוף [[יהודה פוקס (קצין)\|יהודה פוקס]]. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על כוונתו לפרוש מצה"ל באוגוסט אותה שנה{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הודיע לרמטכ"ל: אפרוש מצה"ל באוגוסט {{!}} פרסום ראשון\|news/article/bk3lpkvbc\|22 באפריל 2024}}\|כיוון=שמאל}} \|- \|{{סמל\|פיקוד הדרום}} מפקד [[פיקוד הדרום]] \|אלוף [[ירון פינקלמן]] \|- \|{{סמל\|פיקוד העורף}} מפקד [[פיקוד העורף]] \|אלוף [[רפי מילוא]] \|- \|{{סמל\|מתאם פעולות הממשלה בשטחים}} [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]] \|אלוף [[רסאן עליאן]] \|- \|{{סמל\|משרד ראש הממשלה}} [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה\|המזכיר הצבאי לראש הממשלה]] \|אלוף [[אבי גיל (קצין)\|אבי גיל]], אלוף [[רומן גופמן]] \|- \|{{סמל\|משרד הביטחון}} [[המזכיר הצבאי של שר הביטחון]] \|תא"ל [[גיא מרקיזנו]] \|- \|{{סמל\|דובר צה"ל}} [[דובר צה"ל]] \|תא"ל [[דניאל הגרי]] \|- \|{{סמל\|מערך ההגנה האווירית}} מפקד [[מערך ההגנה האווירית]] \|תא"ל [[גלעד בירן]] \|- \|{{סמל\|חיל הרפואה}} [[קצין רפואה ראשי]] \|תא"ל [[אלון גלזברג]] \|- \|{{סמל\|חיל התותחנים}} [[חיל התותחנים הישראלי\|קצין תותחנים ראשי]] \|תא"ל [[יאיר נתנס]] \|- \|{{סמל\|חיל ההנדסה הקרבית\|33}} [[חיל ההנדסה הקרבית\|קצין הנדסה ראשי]] \|תא"ל [[עידו מזרחי]], תא"ל [[יואב טורחאנסקי]] \|- \|{{סמל\|חיל השריון}} [[קצין שריון ראשי]] \|תא"ל [[הישאם אבראהים]], תא"ל [[אוהד מאור]] \|- \|{{סמל\|חיל הרגלים הישראלי}} [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] \|תא"ל [[ערן אוליאל]] \|- \| {{סמל\|חיל הגנת הגבולות}} מפקד [[חיל הגנת הגבולות]] \| תא"ל [[אליעד מאור]] \|- \|{{סמל\|אוגדת עזה}} מפקד [[אוגדת עזה]] \|תא"ל [[אבי רוזנפלד]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הגליל}} מפקד [[עוצבת הגליל]] \|תא"ל [[שי קלפר]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הבשן}} מפקד [[עוצבת הבשן\|אוגדת הגולן]] \|תא"ל [[ציון רצון]] \|- \|{{סמל\|אוגדת איו"ש}} מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון\|אוגדת יהודה ושומרון]] \|תא"ל [[אבי בלוט]], תא"ל [[יקי דולף]] \|- \|{{סמל\|עוצבת האש}} מפקד [[עוצבת האש]] \|תא"ל [[דן גולדפוס]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הבזק}} מפקד [[עוצבת הבזק]] \|תא"ל [[ברק חירם]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הפלדה}} מפקד [[עוצבת הפלדה]] \|תא"ל [[יצחק כהן (קצין)\|איציק כהן]] \|- \|{{סמל\|עוצבת געש}} מפקד [[עוצבת געש]] \|תא"ל [[דדו בר כליפא]] \|- \|{{סמל\|עוצבת אדום}} מפקד [[עוצבת אדום]] \|תא"ל [[איתמר בן חיים]] \|- \|{{סמל\|עוצבת סיני}} מפקד [[עוצבת סיני]] \|תא"ל [[מורן עומר]] \|- \|{{סמל\|עוצבת המפץ}} מפקד [[עוצבת המפץ]] \|תא"ל [[ישראל שומר]], תא"ל [[עמית פישר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת עוז}} מפקד [[חטיבת עוז]] \|אל"ם [[עומר כהן (קצין חי"ר)\|עומר כהן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הצנחנים}} מפקד [[חטיבת הצנחנים]] \|אל"ם [[עמי ביטון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת גולני}} מפקד [[חטיבת גולני]] \|אל"ם [[יאיר פלאי]], אל"ם [[עדי גנון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הנח"ל}} מפקד [[חטיבת הנח"ל]] \|אל"ם [[יהונתן שטיינברג]] נהרג והוחלף באל"ם [[יאיר צוקרמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת גבעתי}} מפקד [[חטיבת גבעתי]] \|אל"ם [[לירון בטיטו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת כפיר}} מפקד [[חטיבת כפיר]] \|אל"ם [[יניב בארוט]] \|- \|{{סמל\|היחידה הרב-ממדית}} מפקד [[היחידה הרב-ממדית\|היחידה הרב־ממדית]] \|אל"ם [[רועי לוי (קצין)\|רועי לוי]] נהרג והוחלף באל"ם [[דביר חבר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 7}} מפקד [[חטיבה 7]] \|אל"ם [[אלעד צורי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 188}} מפקד [[חטיבה 188]] \|אל"ם [[אור וולוז'ינסקי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 401}} מפקד [[חטיבה 401]] \|אל"ם [[בני אהרון]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 460}} מפקד [[חטיבה 460]] \|אל"ם [[דביר אדרי]] \|- \|{{סמל\|עוצבת עמוד האש}} מפקד [[חטיבת האש 215]] \|אל"ם [[אהוד ביבי]] \|- \|{{סמל\|חטיבת האש}} מפקד [[חטיבת האש 282]] \|אל"ם [[נעם סובל]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 261}} מפקד [[חטיבה 261]] \|אל"ם [[יהודה ואך]] \|- \|{{סמל\|חטיבת ביסלמ"ח}} מפקד [[חטיבת ביסלמ"ח]] \|אל"ם [[ישראל פרידלר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הגפן}} מפקד [[חטיבת הגפן\|החטיבה הצפונית]] \|אל"ם [[חיים כהן (גבעתי)\|חיים כהן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת קטיף}} מפקד [[חטיבת קטיף\|החטיבה הדרומית]] \|אל"ם [[אסף חממי]] נהרג והוחלף באל"ם [[טל אשור]] \|- \|{{סמל\|חטיבת פארן}} מפקד [[חטיבת פארן]] \|אל"ם [[שמר רביב]] \|- \|{{סמל\|עוצבת ברעם}} מפקד [[עוצבת ברעם\|חטיבת ברעם]] \|אל"ם [[אורי דאובה]] \|- \|{{סמל\|עוצבת חירם}} מפקד [[עוצבת חירם\|חטיבת חירם]] \|אל"ם [[אבי מרציאנו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת מנשה}} מפקד [[חטיבת מנשה]] \|אל"ם [[איוב כיוף]] \|- \|{{סמל\|חטיבת שומרון}} מפקד [[חטיבת שומרון]] \|אל"ם [[שמעון סיסו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אפרים}} מפקד [[חטיבת אפרים]] \|אל"ם [[נתנאל שמכה]] \|- \|{{סמל\|חטיבת בנימין}} מפקד [[חטיבת בנימין]] \|אל"ם [[לירון ביטון]] \|- \|{{סמל\|חטיבת יהודה}} מפקד [[חטיבת יהודה]] \|אל"ם [[ישי רוזיליו\|ישי רוזליו]] \|- \|{{סמל\|חטיבת החילוץ וההדרכה}} מפקד [[חטיבת החילוץ וההדרכה\|חטיבת החילוץ]] \|אל"ם [[אלעד אדרי]] \|- \|[[קובץ:לוגו חטיבת דניאל שקוף.png\|22px]] מפקד [[חטיבת דניאל]] \|אל"ם (במיל') [[שילה אדלר]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הנגב}} מפקד [[חטיבת הנגב]] \|אל"ם [[עברי אלבז]] \|- \|{{סמל\|חטיבת הראל}} מפקד [[חטיבת הראל]] \|אל"ם [[איתמר מיכאלי]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 14}} מפקד [[חטיבת המחץ]] \|אל"ם [[טל אלקובי]] \|- \|[[קובץ:JerusalemBrigade.png\|22px]] מפקד [[חטיבת ירושלים]] \|אל"ם [[נתאי עוקשי]] \|- \|{{סמל\|עוצבת חצי האש}} מפקד [[עוצבת חצי האש]] \|אל"ם [[עידו קס]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 55}} מפקד [[חטיבה 55]] \|אל"ם [[עודד זימן]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 646}} מפקד [[עוצבת שועלי מרום]] \|אל"ם [[אלעד שושן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת יפתח}} מפקד [[חטיבת יפתח]] \|אל"ם [[נדב מייסלס]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 5}} מפקד [[עוצבת השרון\|חטיבת השרון]] \|אל"ם [[טל קוריצקי]] \|- \|[[קובץ:Etzioni-hativa-6 -NewBrigada.png\|22px]] מפקד [[חטיבת עציוני]] \|אל"ם [[איתן גלעד]] \|- \|[[קובץ:Adirimlogo.png\|22px]] מפקד [[עוצבת אדירים]] \|אל"ם [[עידן קרפל]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 226}} מפקד [[חטיבה 226\|חטיבת הנשר]] \|אל"ם [[רן פרידמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אלכסנדרוני}} מפקד [[חטיבת אלכסנדרוני]] \|אל"ם [[גיל ורנר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 8}} מפקד [[חטיבת הזקן]] \|אל"ם [[ראדי עזמה]] \|- \|{{סמל\|עוצבת הגולן}} מפקד [[עוצבת הגולן\|חטיבת הגולן]] \|אל"ם [[נתנאל לסרי]] \|- \|[[קובץ:HermonBrigade.png\|22px]] מפקד [[חטיבת החרמון]] (עד להחלפה עם חטיבת ההרים) \|אל"ם [[אבינועם אמונה]] \|- \|מפקד [[חטיבת ההרים]] \|אל"ם [[לירון אפלמן]] \|- \|{{סמל\|חטיבת קרייתי}} מפקד [[חטיבת קרייתי]] \|אל"ם [[מיקי שרביט]] \|- \|{{סמל\|חטיבת כרמלי}} מפקד [[חטיבת כרמלי]] \|אל"ם [[עמרי רוזנקרנץ]] \|- \|{{סמל\|חטיבת אגרוף הברזל}} מפקד [[חטיבת אגרוף הברזל\|חטיבת האגרוף]] \|אל"ם [[יואב שניידר]] \|- \|{{סמל\|חטיבה 179}} מפקד [[עוצבת ראם\|חטיבת ראם]] \|אל"ם [[יצחק אלפסי (קצין)\|איציק אלפסי]] \|} == טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות" == ===ארגוני הטרור ברצועת עזה=== אחרי [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על [[עוטף עזה]], [[השפלה]] ו[[גוש דן]]. מולם השתמשה ישראל ב[[כיפת ברזל]]. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת [[עיאש 250]] לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי [[קלע דוד]]. ב־[[4 בנובמבר]] שיגר רקטת עיאש 250 לעבר [[אילת]], אך היא יורטה בידי מערכת [[חץ 2]].{{הערה\|שם=חץ-2}} חמאס פיתח רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה]].{{הערה\|{{גלובס\|אסף גלעד\|איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה\|1001461391\|1 בנובמבר 2023}}}} כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ב[[רקטה נגד טנקים\|רקטות נ"ט]] (לרוב מדגם [[RPG-7]]) ו[[טיל נגד טנקים\|טילי נ"ט]] (לרוב מדגם [[קורנט (טיל)\|קורנט]]) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "[[מעיל רוח (מערכת נשק)\|מעיל רוח]]" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.{{הערה\|{{TheMarker\|עודד ירון\|כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה\|0000018b-ae43-dea2-a9bf-fedf69440000\|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=ynet0ma}} בישראל פותחו כלים ל[[לוחמת מנהרות]] ובפרט להריסתן של מנהרות.{{הערה\|{{גלובס\|רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד [[The Wall Street Journal]]\|רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות\|1001462784\|19 בנובמבר 2023}}}} חמאס החל להשתמש ב[[רחפן\|רחפנים]] לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.{{הערה\|שם=ynet0ma}} מחבלי חמאס השתמשו רבות במגוון [[רובה סער\|רובי סער]], הן רובי קלשניקוב למיניהם ([[AK-47]] ו-[[AK-74]]), הן רובים סיניים מדגמי [[AK-56]] {{אנ\|Type_56_assault_rifle}} ו[[נורינקו QC]] {{אנ\|Norinco CQ}} (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-[[M16]] האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת ה[[נוח'בה]] והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-[[RPG-7]] והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר. ==== שימוש באזרחים בשטח לחימה ==== {{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[שימוש במגן אנושי בידי חמאס#מלחמת חרבות ברזל (2023)\|שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל]]}} לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כ[[מגן אנושי]], כולל [[בית חולים\|בתי חולים]] ובפרט ב[[בית החולים שיפא]], שבו הוחזקו [[בן ערובה\|חטופים]] ומתחתיו נחשפה רשת [[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות טרור]] של חמאס. גם בבתי החולים [[בית החולים רנתיסי\|רנתיסי]] ו[[בית החולים כמאל עדואן\|כמאל עדואן]] נחשפו תשתיות טרור רבות. [[אמצעי לחימה]] ו[[תחמושת]], כולל [[רקטות ארטילריות]], הוסתרו מתחת ל[[מיטה\|מיטות]] [[ילדים]], ב[[גן ילדים\|גני ילדים]] וב[[בית ספר\|בתי ספר]] ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד ל[[מסגד]]ים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של [[אונר"א]] ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון. ===חזבאללה=== [[חזבאללה]] פעל ב[[גבול ישראל–לבנון]] וביצע ירי [[נק"ל]], [[צליפה\|צלפים]], [[טיל נגד טנקים\|נ"ט]] ו[[מרגמה\|מרגמות]] על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני [[תצפית (צבא)\|תצפית]] ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע [[פיגוע חדירה\|פיגועי חדירה]], [[מטען חבלה\|מטעני חבלה]] ו[[פיגוע ירי\|ירי]] נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע [[ירי תלול מסלול]] לעבר [[ערי ישראל\|ערים]] ו[[יישוב]]ים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות [[ארטילריה רקטית\|הירי הרקטי]] לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת [[כטב"ם מתאבד\|כטב"מים מתאבדים]] לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי [[קורנט (טיל)\|קורנט EM]] שלהם טווח של 10 [[ק"מ]] וטילי [[אלמאס (טיל)\|אלמאס 3]] שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר [[צה"ל]] את [[סיכול ממוקד\|הסיכולים הממוקדים]] נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של [[כוח רדואן]], והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים [[איראן\|איראנים]]. ===חות'ים=== ה[[חות'ים]] נמצאים ב[[תימן]], מרחק של למעלה מאלף [[קילומטר]] מ[[ישראל]], דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו [[טיל]]ים ארוכי טווח כגון [[טיל בליסטי\|טילים בליסטיים]], [[טיל שיוט\|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם מתאבד\|כטב"מים מתאבדים]] מתוצרת [[איראן\|איראנית]]. כולם יורטו בידי [[מערך ההגנה האווירית]] של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת [[אונייה\|אוניות אזרחיות]] בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית ב[[מבצע שומר השגשוג]], שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף. ===ארגוני טרור נוספים=== בנוסף ל[[טרור פלסטיני\|ארגוני הטרור הפלסטיניים]], [[חזבאללה]] וה[[חות'ים]], ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים [[אמל]], [[אל-חשד א-שעבי]] ו[[גדודי חזבאללה]]. == היבטים בין־לאומיים == === תגובות בין־לאומיות === {{ערך מורחב\|תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:President Biden Delivers Remarks on the Terrorist Attacks in Israel - Oct 7, 2023.webm\|250px\|ממוזער\|הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר]] [[קובץ:The USS Dwight D. Eisenhower and USS USS Gerald R. Ford carrier strike groups in November 2023.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|נושאות מטוסים פורד אייזנהאואר במזרח הים התיכון בנובמבר 2023]] {{תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל - תקציר}} [[אנטוניו גוטרש\|מזכ"ל האו"ם]] גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".{{הערה\|{{הארץ\|בן סמואלס, יהונתן ליס\|מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש"\|0000018b-62ab-d230-a1bf-6bbb98360000\|24 באוקטובר 2023}}}} דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה. ===החלטות באו"ם=== [[החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם\|'''החלטה ES-10/21''']] של [[העצרת הכללית של האו"ם]] היא החלטת גינוי לפעולות [[ישראל]] במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"[[הפסקת אש]] [[הומניטריות\|הומניטרית]] מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו. ב־15 בנובמבר [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצביעה בעד [[החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם\|'''החלטה 2712''']] שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.{{הערה\|{{כאן\|שירז תקווה\|מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה\|610877\|15 בנובמבר 2023\|content}}}} עד אז נבלמו הצעות באמצעות [[וטו]] של [[רוסיה]] או של [[ארצות הברית]].{{הערה\|{{וואלה\|ברק רביד\|מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו\|3622852\|15 בנובמבר 2023}}}} ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם [[אנטוניו גוטרש]] את [[פרק 15 של מגילת האומות המאוחדות\|סעיף 99 לאמנת האו"ם]] בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.{{הערה\|{{קישור כללי\|תאריך=2023-12-08\|כתובת=https://news.un.org/en/story/2023/12/1144562\|כותרת=US vetoes resolution on Gaza which called for ‘immediate humanitarian ceasefire’ {{!}} UN News\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2023-12-09\|אתר=news.un.org}}\|כיוון=שמאל}} ב-11 בינואר [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.{{הערה\|{{כאן\|איתמר מרגלית\|מועצת הביטחון של האו"ם: על החות'ים לחדול ממתקפותיהם בים האדום\|682174\|11 בינואר 2024}}}} ===בית הדין הפלילי הבין לאומי=== ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע ב[[בית הדין הפלילי הבין-לאומי]], [[כרים קאן]], כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר [[רעב המוני\|הרעבה]] – לראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]], ולשר הביטחון [[יואב גלנט]], ומנגד גם לראשי חמאס [[איסמעיל הניה]], [[יחיא סינוואר]] ו[[מוחמד דף]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|התובע הראשי בהאג: "ביקשתי צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, סינוואר, הנייה ודף"\|news/article/rjv4qooxa\|20 במאי 2024}}}} הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין.{{הערה\|{{חדשות 13\|אביעד גליקמן, נריה קראוס, גיל תמרי\|בלינקן: "נגבש תגובה הולמת להחלטת בית הדין בהאג"\|item/news/politics/state-policy/l6xky-904066068/\|21 במאי 2024}}}} [[צרפת]], [[ספרד]] ומדינות נוספות באירופה תמכו בבקשה להוצאת הצווים.{{הערה\|{{ynet\|ניצן גרידינגר, איתמר אייכנר, תמר שבק, פריז\|צרפת תומכת בהחלטת התובע מהאג ועקצה את ישראל: "הזהרנו" {{!}} ומי לצידנו? התגובות בעולם\|news/article/s15htwfq0\|21 במאי 2024}}}} ישראל, [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]], שאינן מכירות בבית הדין, ביקרו את הבקשה וכפרו בלגיטימיות שלה.{{הערה\|{{ynet\|דניאל אדלסון\|ארה"ב תוקפת את התובע בהאג: "השוואה מבישה בין ישראל לחמאס שמסכנת עסקה"\|news/article/h1aypgymr\|20 במאי 2024}}}} הקונגרס האמריקאי בתגובה אישר בתחילת יוני 2024 הצעת חוק להטלת סנקציות שונות על שופטי בית הדין הפלילי בהאג ובני משפחותיהם.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1104695\|כותרת=עומדים לצד ישראל: הקונגרס העביר הצעת חוק להטלת סנקציות על בית הדין בהאג\|אתר=מעריב\|תאריך=2024-06-05\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2024-06-05}}</ref> מדינות אחרות באירופה, כ[[גרמניה]], [[איטליה]] ו[[פולין]] מחו על ההשוואה בין ישראל הדמוקרטית לארגון הטרור חמאס, אך עקרונית תמכו בעצמאותו של בית המשפט.{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|תומכים או מגנים? המערב חלוק בדעותיו לגבי החלטת בית הדין בהאג\|news/world-news/other/article/15784400\|21 במאי 2024}}}} === בית הדין הבין-לאומי לצדק === {{הפניה לערך מורחב\|תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם}} נציגי דרום אפריקה הגישו בקשה לפתיחת הליך כנגד ישראל בגין רצח עם ב־29 בדצמבר [[2023]],{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר\|article/rjyiqk3wt\|29 בדצמבר 2023}}{{ש}}{{וואלה\|[[ברק רביד]]\|דרום אפריקה: לפתוח בהליך נגד ישראל על ביצוע רצח עם בעזה\|3632117\|29 בדצמבר 2023}}}} הדיונים הפומביים התקיימו ב[[ארמון השלום]] ב[[האג]], [[הולנד]], ב־11 וב־12 בינואר [[2024]].{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|גם בדרום אפריקה מאשרים: הדיונים בהאג - בחמישי ושישי הבאים\|article/ryfbf311006\|2 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{Cite web\|title=3 January press release\|url=https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240103-pre-01-00-en.pdf}}\|כיוון=שמאל}} ישראל יוצגה על ידי [[מלקולם שו]] כ[[פרקליט]]{{הערה\|{{כאן\|[[אבישי גרינצייג]] ו[[עמיחי שטיין]]\|מומחה בריטי למשפט בינ"ל: האיש שייצג את ישראל בהאג\|669384\|4 בינואר 2024}}\|שם=כ}} ו[[אהרן ברק]] ב[[מותב]] ה[[שופט]]ים.{{הערה\|{{ישראל היום\|[[נטעאל בנדל]], [[שירית אביטן כהן]] ו[[יהודה שלזינגר]]\|באישור היועמ"שית ונתניהו: אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג\|news/geopolitics/article/15061663\|7 בינואר 2024}}\|שם=י}} הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את [[ג'ון דוגארד]] {{אנ\|John Dugard}}, [[ווהאן לואו]] {{אנ\|Vaughan Lowe}} ו[[טמבקה נגקוקאיטובי]] {{אנ\|Tembeka Ngcukaitobi}} כעורכי דין ואת [[דיקגאנג מוסנקה]] {{אנ\|Dikgang Moseneke}} כשופט [[אד הוק]].{{הערה\|{{Cite web\|last=רוריסנג קגוסאנה\|date=5 January 2024\|title=The ‘A-team’ lawyers representing South Africa at the world court against Israel\|url=https://www.timeslive.co.za/news/south-africa/2024-01-05-the-a-team-lawyers-representing-south-africa-at-the-world-court-against-israel/\|access-date=2024-01-10\|website=Times Live}}\|כיוון=שמאל}} ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על ה[[פלסטינים]], להעביר [[סיוע הומניטרי]] ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על [[הפסקת אש]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כותרת=The Court indicates provisional measures\|כתובת=https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20240126-pre-01-00-en.pdf\|אתר=בית הדין הבין-לאומי בהאג\|תאריך=26 בינואר 2024}}\|שם=PM}}{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל\|article/hydyrg119a\|26 בינואר 2024}}{{ש}}{{ישראל היום\|נטעאל בנדל\|הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה\|news/law/article/15168755\|26 בינואר 2024}}\|שם=Y}} ב־10 במאי 2024 ביקשה דרום אפריקה מבית הדין להוציא [[צו מניעה\|צווי מניעה]] חדשים נגד ישראל בעקבות [[קרב רפיח (2024)\|הכניסה הקרקעית]] למזרח העיר [[רפיח]]. ===פעילות מדינית=== בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.{{הערה\|{{כאן\|איתמר מרגלית עמיחי שטיין\|ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת"\|614849\|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|\|הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה"\|a3d0cf1e15b2c81027\|news-world/2023_q4\|2 בדצמבר 2023}}}} בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי ל[[חוות שבעא]] שבהר דב ולצפון הכפר [[ע'ג'ר]].{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק\|804b1b88d0c2c81027\|news-diplomatic/2023_q4\|2 בדצמבר 2023}}}} פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה ל[[הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון]]. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.{{הערה\|{{ynet\|נדב איל\|ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה\|news/article/bjpxw7ast\|6 בדצמבר 2023}}}} באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מ[[הלשכה המדינית של חמאס]] החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם [[יחיא סנוואר]].{{הערה\|[https://www.wsj.com/world/middle-east/hamas-palestinian-rivals-conduct-talks-about-governing-postwar-gaza-3058fce6 Hamas Starts Planning for End of Gaza War], The Wall Street Journal, 20 December 2023\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|אבו מאזן ושאלת היום שאחרי - אלו התנאים שהציב לחמאס\|5f3ec148b051e81027\|news-military/2024_q1\|6 במרץ 2024}}}} בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני [[מוחמד אשתייה]] הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני [[מחמוד עבאס]]. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.{{הערה\|{{הארץ\|ג'קי חורי\|בעקבות הלחצים האמריקאיים, הממשלה הפלסטינית הודיעה על רפורמה כוללת ברשות\|0000018d-569c-d13a-a3cd-7eff979f0000\|29 בינואר 2024}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.inn.co.il/news/627697\|כותרת=ממשלת הרשות הפלסטינית אישרה תוכנית רפורמה\|אתר=www.inn.co.il\|תאריך_וידוא=2024-01-30}}}} בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת [[טכנוקרטיה\|טכנוקרטים]] שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.{{הערה\|{{ynet\|עינב חלבי\|בעקבות לחץ ארה"ב, הממשלה הפלסטינית התפטרה: "נמשיך בעימות עם הכיבוש"\|news/article/rynm2hk3a\|26 בפברואר 2024}}}} במאי 2024, פורסם כי [[הרשות הפלסטינית]] ומדינות ערב קידמו תוכנית, שכונתה ה"חזון הערבי", לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון [[מדינה פלסטינית]]. התכנית נדחתה על הסף על ידי [[ארצות הברית]].{{הערה\|{{mako\|אהוד יערי\|בלעדי: תוכנית "החזון הערבי", הסירוב האמריקני והכעס של אבו מאזן\|e880bf3b58a3f81027\|news-diplomatic/2024_q2\|3 במאי 2024}}}} ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי".{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|ביקורת בצה"ל בצל המבצע בג'באליה: "חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב"\|news/article/yokra13921247\|11 במאי 2024}}}} ב-15 במאי כינס שר הביטחון [[יואב גלנט\|גלנט]] מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה [[בנימין נתניהו\|נתניהו]] על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי [[בני גנץ]].{{הערה\|{{ynet\|יעל צ'כנובר\|גלנט בביקורת חריפה על נתניהו: יש מגמה מסוכנת לממשל צבאי ואזרחי ישראלי בעזה\|news/article/h1x11shfx0\|15 במאי 2024}}}} === סיוע ארצות הברית === {{ערך מורחב\|ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:231013-D-TT977-1591 (53255842595).jpg\|ממוזער\|270px\|מזכיר ההגנה האמריקאי [[לויד אוסטין]] (משמאל) נפגש ב[[בסיס נבטים]] עם מנכ"ל משרד הביטחון [[אייל זמיר (קצין)\|אייל זמיר]] (במרכז) וסגן הרמטכ"ל [[אמיר ברעם]] (מימין) כדי לדון במתן סיוע אמריקאי לישראל בעת המלחמה, 13 באוקטובר]] ב־8 באוקטובר אמר [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית\|מזכיר ההגנה האמריקאי]], [[לויד אוסטין]], שצבא ארצות הברית מקדם את [[נושאת מטוסים\|נושאת המטוסים]] [[ג'רלד פורד (CVN-78)]] לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, [[תחמושת]] ו[[אספקה]] צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר [[15 באוקטובר]] הודיעה [[ארצות הברית]] על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים [[דווייט אייזנהאואר (CVN-69)\|דווייט אייזנהאואר]]. עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 [[מטוס תובלה\|מטוסי תובלה]] עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף [[טונה (מסה)\|טונות]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|עכשיו 14 צבא וביטחון\|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל\|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-45-נחת-בי\|20 באוקטובר 2023}}}} ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 [[טונה (מסה)\|טונות]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|דביר אריאלי\|רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל\|רכבת-אווירית-לצהל-מטוס-החימוש-ה-200-נחת-בי\|6 בדצמבר 2023}}}} ארצות הברית שלחה לישראל חימוש וציוד צבאי נוסף גם באמצעות מספר אניות מטען.{{הערה\|{{הארץ\|אבי שרף\|רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל\|0000018e-1947-d7d3-abce-79ef48310000\|7 במרץ 2024}}}} ציוד צבאי נוסף במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע [[טייסת\|טייסות]] של [[מטוס קרב\|מטוסי קרב]] מדגמי [[F-35]],{{כ}} [[F-15]],{{כ}} [[F-16]] ו-[[A-10]]. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי [[צוללת גרעינית\|הצוללת הגרעינית]] [[פלורידה (SSGN-728)\|פלורידה]] [[הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו\|מסדרת אוהיו]] הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג [[BGM-109 טומהוק\|טומהוק]].{{הערה\|{{עכשיו 14\|אורי לורי\|צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ\|צוללת-גרעינית-אמריקנית-עם-154-טילי-טומהו\|6 בנובמבר 2023}}}} לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.{{הערה\|{{ynet\|\|ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30\|blogs/gazawar30eve\|5 בנובמבר 2023}}}} ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 [[חייל]]י [[חיל הנחתים של ארצות הברית\|מארינס]] אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את [[לוטננט גנרל]] [[ג'יימס פ. גלין]] בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.{{הערה\|[https://www.editorji.com/world-news/gaza-ground-attack-us-lt-gen-james-glynn-who-will-advise-israel-on-urban-warfare-1698157584804 Gaza ground attack: US Lt. Gen. James Glynn who will advise Israel on urban warfare], editorji.com, 24 October 2023 {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|הסכם נשק דרמטי בין ארצות הברית לישראל במהלך המלחמה {{!}} פרסום ראשון\|7743c7825a14d81026\|news-military/2024_q1\|25 בינואר 2024}}}} הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.{{הערה\|{{ynet\|רון בן ישי, ליאור בן ארי\|4 פעילי חיזבאללה נהרגו בסדרת הפצצות בגבול סוריה-עיראק. הערכה: ישראל אחראית\|news/article/r1qkf8pvp\|30 בדצמבר 2023}}}} בעקבות ריבוי תקיפות ה[[חות'ים]] על ספינות סוחר ב[[הים האדום\|ים האדום]] ובעיקר באזור [[באב אל-מנדב]], הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על '''[[מבצע שומר השגשוג]]''' על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום. 5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 ב[[גבול ירדן–סוריה]] שם נפצעו עוד כ-40 חיילים. ==== ביקור נשיא ארצות הברית בישראל ==== {{הפניה לערך מורחב\|ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור תמיכה במלחמת חרבות ברזל}} [[קובץ:President Joe Biden meets with Prime Minister Benjamin Netanyahu.jpg\|ממוזער\|270px\|[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] עם [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] בביקורו בישראל בעיצומה של המלחמה, מלון דייוויד קמפינסקי תל אביב, [[18 באוקטובר]] [[2023]]]] ב־18 באוקטובר [[2023]] בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ו ביידן]]. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל. הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של [[חמאס]] והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס ל[[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי\|פיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי]] אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.{{הערה\|{{יוטיוב\|l_71fSK7mUk\|שם=הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל"\|אורך=03:38\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=18 באוקטובר 2023}}}} בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת ה[[ישראלים]], ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז [[השואה]] וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.{{הערה\|{{יוטיוב\|qzLqZgiOKf8\|שם=ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד "\|אורך=15:30\|ערוץ=עכשיו 14}}}}<!-- אם אפשר, אנא צרפו תמלול של הנאום בוויקיטקסט כמו שנעשה עם נאומים קודמים של נשיאי ארצות הברית --> בנוסף, ביידן הבטיח [[סיוע צבאי]] וכלכלי חסר תקדים של עשרה [[מיליארד]] [[דולר אמריקאי\|דולר]] שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל\|news/military/Article-1046357\|20 באוקטובר 2023}}}} ==== מזח ימי אמריקאי לשם הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה ==== {{ערך מורחב\|המזח האמריקאי בעזה}} ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של [[מזח]] צף לחופי העיר [[עזה]], במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי [[רצועת עזה]] בעקבות [[המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל\|המשבר ההומניטרי ברצועת עזה]] שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה. ב-11 במאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי ניתן להניח שישראל השתמשה בנשק מתוצרת ארצות הברית במקרים ש"אינם תואמים" את המחויבויות הבינלאומיות שלה. בדוח נכתב כי ישראל החלה בתהליך של חיפוש אחר גורמים האחראים להפרות אפשריות של החוק. בדוח נטען כי ישראל שיתפה את ארצות הברית במידע חלקי בלבד באשר ליישום חוקי המלחמה במערכה בעזה ובחזיתות אחרות. בשל כך, לארצות הברית היה חסר מידע על מקרים ספציפיים של הפרת החוק הבינלאומי. הדוח לא קבע כי ישראל הפרה את החוק, אך הציג ממצאים על הפרות אפשריות של כללי השימוש בנשק מתוצרת ארצות הברית.. הדוח מציין כי ישראל מנהלת את המלחמה בעזה תוך אתגרים יוצאי דופן, אשר נובעים מכך שחמאס מסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית. כמו כן, על פי הדו"ח ישראל לא עשתה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה. בדוח נכתב כי "איננו מעריכים כרגע שממשלת ישראל אוסרת או מגבילה מעבר של סיוע הומניטרי אמריקני. זו הערכה מתמשכת ונוסיף לעקוב אחר המצב".{{הערה\|{{ynet\|דניאל אדלסון\|הדוח החריף ביותר: "ישראל כנראה השתמשה בנשק אמריקני בניגוד לחוק"\|news/article/b1800ozhga\|10 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{הארץ\|בן סמואלס\|ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי, אך לא נמנע ממנה סיוע צבאי\|0000018f-64c1-d9a0-a38f-ece7db510000\|11 במאי 2024}}}}{{הערה\|{{כאן\|נתן גוטמן\|ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה\|747803\|11 במאי 2024}}}} === אנטי-ציונות, אנטישמיות והשפעה על יהודים בתפוצות === {{הפניה לערך מורחב\|אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל}} עם תחילת הקרבות החלה התעוררות [[האנטישמיות החדשה\|אנטישמית]] של הפגנות נגד ישראל, [[ונדליזם\|השחתה]], [[אלימות]], עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.{{הערה\|{{כאן\|דקלה אהרן שפרן\|"נרצח כי הוא יהודי": זעזוע לאחר מותו של פול וקסלר בארה"ב\|598908\|7 בנובמבר 2023}}}} מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.{{הערה\|{{ישראל היום\|אסף גולן\|מדאיג: עלייה דרמטית של 500 אחוז באנטישמיות בעולם מתחילת מלחמת חרבות ברזל\|judaism/judaism-news/article/14767393\|30 באוקטובר 2023}}}} יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|"אגרופים ובעיטות": חרדים הותקפו בפלטבוש\|621130\|26 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{סרוגים\|לירן וינשטיין\|אברהם פריד: "רואים את השנאה ברחוב, יש פחד"\|863530-אברהם-פריד-רואים-את-השנאה-ברחוב-יש-פחד\|13 בנובמבר 2023}}}} בנובמבר מסרה [[הליגה נגד השמצה]] כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־[[טוויטר\|X]], ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.{{הערה\|{{ynet\|\|סשה ברון כהן וכוכבים יהודים נזפו בבכירי טיקטוק: "יוצרת תנועה אנטישמית"\|entertainment/article/bjpska446\|17 בנובמבר 2023}}}} אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.{{הערה\|{{ynet\|יניב פוהורילס, איתמר אייכנר\|אין מקום בטוח: המתקפה העולמית נגד היהודים\|judaism/article/bytddmlm6\|7 בנובמבר 2023}}}} [[אנטישמיות]] זו גרמה להגברת הביקוש ל[[עלייה לארץ ישראל\|עלייה]] לארץ.{{הערה\|{{ישראל היום\|אריאל כהנא\|בעקבות גל האנטישמיות בעולם: זינוק משמעותי בביקוש לעלייה לארץ ממדינות מערביות\|news/geopolitics/article/14818769\|13 בנובמבר 2023}}}} נוסף להפגנות,{{הערה\|{{ynet\|ynet\|סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון\|news/article/h1fygj6xp\|11 בנובמבר 2023}}}} למדיה החברתית{{הערה\|{{ynet\|ynet\|אחרי שהפך לטרנדי בטיקטוק, "הגרדיאן" הסיר את מכתבו של אוסמה בן לאדן\|entertainment/article/bka11romnt\|16 בנובמבר 2023}}}} ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,{{הערה\|{{ישראל היום\|נטע בר\|שוב אנטישמיות ב-BBC: העובדים הונחו שלא להשתתף בצעדה נגד שנאת יהודים\|news/world-news/europe/article/14861818\|24 בנובמבר 2023}}}} גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://news.xoox.co.il/item_4658616.htm\|כותרת=בלב ארה"ב: תלשו וקרעו את תמונות החטופים בעזה\|אתר=news.xoox.co.il\|תאריך_וידוא=2023-11-26}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|אלחנן שפייזר\|נשיאות אוניברסיטאות בארה"ב: קריאות ל"רצח עם ביהודים" לא מפירות את הכללים\|news/705797\|6 בדצמבר 2023}}}} נשיא [[הטכניון]] פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)\|אורי סיון]] אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, [[סטודנט]]ים ו[[חוקר]]ים [[יהודים]] ו[[ישראלים]] רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.{{הערה\|{{מקור ראשון\|ישי אלמקייס\|בשל האנטישמיות: הטכניון יוזם "מפלט אקדמי" לסטודנטים וחוקרים מהעולם\|news/697171\|15 בנובמבר 2023}}}} ב[[ספקס]] שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|תוניסיה: חצר בית כנסת הוצתה בעיר ספקס\|judaism/article/sywypv926\|26 בפברואר 2024}}}} ===התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל=== על רקע המלחמה המתמשכת חלה התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל. התדרדרות זו כללה הכרה של [[ספרד]], [[נורווגיה]] ו[[אירלנד]] ב[[מדינה פלסטינית]],{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|משבר מדיני: ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו יחד במדינה פלסטינית\|news/article/b1rakgomc\|22 במאי 2024}}}} החלטה של [[אוניברסיטה\|אוניברסיטאות]] בעולם לנתק את קשריהן עם אוניברסיטאות בישראל,{{הערה\|{{כלכליסט\|שחר אילן\|חרם אקדמי ראשון: אוניברסיטה בנורבגיה מקפיאה חילופי הסטודנטים עם ישראל\|local_news/article/syn0jeqj6\|14 בפברואר 2024}};{{ש}}{{גלובס\|אסף אוני\|בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה\|1001478800\|15 במאי 2024}};{{ש}}{{TheMarker\|אבי בר-אלי\|"החרם פשט באיטליה, בלגיה והולנד", התריע השקף — אבל את מי זה מעניין?\|0000018f-e41b-d6de-a7df-f63b95dc0000\|20:27 • 04 ביוני 2024}}}} החלטה של [[ממשלת צרפת]] לאסור השתתפות של חברות ישראליות בתערוכת [[יורוסאטורי]] של [[תעשיית הנשק]],{{הערה\|{{TheMarker\|נמרוד הלפרן, רויטרס\|בגלל הפעולה ברפיח: צרפת ביטלה השתתפות חברות ישראליות בתערוכת נשק חשובה\|0000018f-ced9-d4da-a58f-ffd9a0220000\|31 במאי 2024\|מנויים=לא}}{{ש}}{{גלובס\|דין שמואל אלמס\|בעקבות הפעולה ברפיח: צרפת הרחיקה את ישראל מתערוכת נשק יוקרתית\|1001480218\|31 במאי 2024}}}} החלטה של רשת הקפה והכריכים הבריטית {{קישור שפה\|אנגלית\|Pret a Manger\|פרט א מנז'ה}} לבטל הסכם לפתיחת סניפים בישראל{{הערה\|{{mako\|ליאור באקאלו\|פוקס: Pret a Manger ביטלה את הגעתה לישראל - בגלל המלחמה\|216ef13f798df81027\|news-money/2024_q2\|2 ביוני 2024}}}} וחרם על [[יצוא]] מ[[טורקיה]] לישראל.{{הערה\|{{TheMarker\|סמי פרץ\|החרם על ישראל כבר כאן — ומתגבר; אבל לממשלה הנוכחית אין תשובות\|0000018f-d9ee-d5bc-a1bf-dffed0790000\|2 ביוני 2024}}}} == המערכה על דעת הקהל העולמית == {{הפניה לערך מורחב\|המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל}}[[קובץ:Shabbat Dinner table representing the hostages and missing people, The October 7 attack.jpg\|ממוזער\|שולחן "[[סעודות שבת\|סעודת השבת]]" ברחבת [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], עם יותר מ-200 [[כיסא]]ות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי ה[[חמאס]] ב[[רצועת עזה]]]] === ישראל === {{הפניה לערך מורחב\|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}} נשיא המדינה, [[יצחק הרצוג]], ציין כי "מאז [[השואה]] לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".{{הערה\|{{קישור כללי\|הכותב=Isaac Herzog\|כותרת=Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World\|אתר=[[טיים (מגזין)\|Time]]\|תאריך=October 9, 2023\|כתובת=https://time.com/6321967/israel-president-isaac-herzog-hamas-attack/}} {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} רבים בישראל השוו את חמאס ל[[גרמניה הנאצית\|נאצים]]{{הערה\|{{0404א\|\|"זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" {{!}} השגריר ארדן בנאום באו"ם\|926619\|26 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{סרוגים\|\|בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס\|851140-בדיווח-האחרון-כך-עמית-סגל-כינה-את-מחבלי\|12 באוקטובר 2023}}}} ול[[המדינה האסלאמית\|דאעש]].{{הערה\|{{ערוץ7\|יוני קמפינסקי\|אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם"\|617925\|25 באוקטובר 2023}},{{ש}}{{כלכליסט\|משה גורלי\|דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב\|local_news/article/bkqhbd5gp\|28 באוקטובר 2023}}}} דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו\|news/israel/Article-1047157\|24 באוקטובר 2023}}}} כש[[שגריר ישראל באומות המאוחדות]] הופיע עם [[טלאי צהוב]] לדיון ב[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]], הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת [[יד ושם]]{{הערה\|שם=הארץa3df\|{{הארץ\|אמיר תיבון\|כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה\|0000018b-85d4-df47-a3df-ffddea2e0000\|31 באוקטובר 2023}}}} אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו"\|news/article/hjlnf9afa\|31 באוקטובר 2023}}}} [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל\|העורף הישראלי]] מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ב[[רשת חברתית\|רשתות החברתיות]],{{הערה\|{{וואלה\|דוד ורטהיים\|ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים\|3615069\|10 באוקטובר 2023}}}} ואישים מפורסמים ו[[פוליטיקאי]] עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"\|news/article/bjvdwcb11a\|12 באוקטובר 2023}}}} [[ישראלים]] תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם. בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי: * [[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]], שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]], שאותה השווה ל[[נאצים]].{{הערה\|{{יוטיוב\|nb51udzHM9M\|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip\|אורך=00:49\|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב\|ejpJhwFF0w8\|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".\|אורך=11:16\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב\|5t8-K-IdNAg\|שם="Proportionality"\|אורך=00:46\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב\|wV62K66q44M\|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.\|אורך=03:17\|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}} * [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל\|ערבי־ישראלי]], שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.{{הערה\|{{ynet\|אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, שרון כידון\|הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב"\|news/article/ryitxwhxp\|5 בנובמבר 2023}}}} * [[אלה קינן]], אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה [[בלוג]] העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־[[X (רשת חברתית)\|X]] (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ה[[האשטאג]] HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם [[דאעש\|דעאש]]) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.{{הערה\|{{יוטיוב\|LjU4TBQa6xU\|[[שאול אמסטרדמסקי]]\|שם=צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן\|קליפ=כן\|אורך=19:08\|תאריך=13 בנובמבר 2023}}}} * [[דני בולר]], מורה ויוצר תוכן ישראלי ב[[טיקטוק]], שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות. * צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC. * ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות. [[קובץ:SoI-War 23-10-28 IDF 07-01.webm\|ממוזער\|תמונה מאחד מסרטוני חקירת מחבל מכוח נוח'בה שהשתתף בטבח ב־7 באוקטובר. ישנם סרטונים רבים מסוג זה של מחבלים רבים המספרים ומתארים את הזוועות אשר נעשו לאזרחי ישראל, גברים, נשים, ילדים ותינוקות.]] מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע]] שפתחה את ה[[מלחמה]] נסגר [[משרד ההסברה]] ה[[ישראל]]י,{{הערה\|{{TheMarker\|אבי בר-אלי\|משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא)\|0000018b-5868-d2b2-addf-7e789f960000\|23 באוקטובר 2023}}}} וה[[שר]]ה העומדת בראשו, [[גלית דיסטל-אטבריאן]], צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".{{הערה\|{{כלכליסט\|צבי זרחיה\|גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור"\|local_news/article/s1e24crb6\|12 באוקטובר 2023}}}} מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות [[משרד החוץ]]{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/Units/media_and_public_affairs\|כותרת=דיפלומטיה ציבורית\|אתר=[[משרד החוץ]]}}}} ו[[משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות\|משרד התפוצות]]. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר מ[[שמות מספרים\|מיליארד]] חשיפות לתכני ההסברה שלו.{{הערה\|{{ynet\|רפאל קאהאן\|משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה\|digital/technews/article/bk1vf3cbt\|20 באוקטובר 2023}}}} ב[[צבא הגנה לישראל\|צה"ל]] ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ו[[דובר צה"ל]] מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף [[חקירה פלילית\|חקירות]] של ה[[טרור\|מחבלים]] שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.{{הערה\|{{0404א\|\|מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל {{!}} צפו\|925409\|23 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב\|news/685831\|23 באוקטובר 2023}}}} גם צה"ל וגם משרד החוץ [[צנזורה\|מצנזרים]] מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.{{הערה\|{{mako\|\|צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס\|04663507c7c5b81026\|news-world/2023_q4\|23 באוקטובר 2023}}}} ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו מ[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|שבי החמאס]] ונראו ב[[סרט קצר\|סרטון]] שפרסם [[חמאס]] לקראת שחרורן. בסרטון נצפו [[מחבלים פלסטינים\|מחבלי]] [[ארגון טרור\|ארגון הטרור]] מגישים לחטופות [[ממתק]]ים ו[[קפה]].{{הערה\|{{ynet\|נחום ברנע, אדיר ינקו\|החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי"\|news/article/sycmqdema\|23 באוקטובר 2023}}}} בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה ל[[רצועת עזה]], באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים ל[[מנהרות לחימה ברצועת עזה\|מנהרות הטרור]] אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים ב[[הקוראן\|קוראן]] ולא יעשו לנו רע".{{הערה\|{{וואלה\|אורי סלע, אלי אשכנזי\|יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד"\|3618150\|24 באוקטובר 2023}}}} היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".{{הערה\|{{mako\|רועי אבן\|"הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ\|98976a2f7b56b81027\|culture-articles\|25 באוקטובר 2023}}}} ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר [[s:דברי_ראש_הממשלה_נתניהו_בהצהרה_לתקשורת_הזרה_על_חרבות_ברזל\|הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה]]. ב־1 בנובמבר [[2023]] חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך [[חמאס]] גונב 1,000 [[ליטר]] של [[דלק]] מ[[בית חולים]].{{הערה\|{{ynet\|\|צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו\|news/article/b1pbmmg7p\|1 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|"תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה {{!}} האזינו\|news/military/Article-1049188\|1 בנובמבר 2023}}}} ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.{{הערה\|שם=הארץa3df}} ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.{{הערה\|{{mako\|ניר דבורי\|דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה\|03cf42ee22acb81026\|news-military/6361323ddea5a810\|13 בנובמבר 2023}}}} {{מלחמת חרבות ברזל - חקירת מנהל בית החולים כמאל עדואן}} אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"שר הפצצות הגרעיניות": בעולם לא נשארו אדישים לדבריו של עמיחי אליהו\|news/israel/Article-1049919\|5 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|{{mako\|אלעד שמחיוף\|שתיקתם תגן עלינו\|41170015c96eb81027\|news-columns/2023_q4\|19 בנובמבר 2023}}}} עם הזמן, מסיבה זו ומסיבות נוספות, החלה הפכה באהדה ביחס לישראל וסבלנותן של מדיניות ידידותיות ביחס לממשלת נתניהו הצטמצמה.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|מתמיכה והזדהות ב-7/10, לביקורת וגינויים: כך ישראל איבדה את הלגיטימציה מהעולם\|news/article/yokra13833260\|10 במרץ 2024}}.}} בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.{{הערה\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|סקרים בעולם: ישראל איבדה את כל התמיכה שקיבלה ב-7 באוקטובר\|news/article/bj6pczver\|10 באפריל 2024}}}} === חמאס === חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של [[משבר הומניטרי]] גדול ברצועה.{{הערה\|{{mako\|ספיר ליפקין\|"תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה {{!}} תיעוד\|714b6067911ab81026\|news-military/6361323ddea5a810\|5 בנובמבר 2023}}}} כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/how-gaza-health-ministry-fakes-casualty-numbers\|הכותב= ABRAHAM WYNER\|כותרת=How the Gaza Ministry of Health Fakes Casualty Numbers}}\|כיוון=שמאל}} מנהיגים בחמאס אמרו בראיון ל[[ניו יורק טיימס]] כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.{{הערה\|{{ynet\|\|בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה\|news/article/hjjbyjymp\|8 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|[https://www.nytimes.com/2023/11/08/world/middleeast/hamas-israel-gaza-war.html Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War], ניו יורק טיימס {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} ב־1 בנובמבר 2023 אמר [[ראזי חמד]], דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.jpost.com/arab-israeli-conflict/article-771199\|כותרת='We will repeat October 7 again and again' - Hamas official\|אתר=The Jerusalem Post\|תאריך=2023-11-01\|שפה=en}} {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.{{מקור\|רבים=כן}} ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת [[ארצות ערב\|מדינות ערב]], ו[[טורקיה]], שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת [[ארצות הברית]], [[הממלכה המאוחדת\|בריטניה]], [[צרפת]], [[אוסטרליה]] ומדינות נוספות ב[[אירופה]] ו[[אמריקה הצפונית\|צפון אמריקה]]. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת [[לונדון]], [[פריז]] ו[[ניו יורק]], שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות רבות ב[[אוניברסיטה\|קמפוסים]], שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של [[אנטי ציונות כתפיסה חרדית\|חרדים אנטי-ציונים]] כמו [[נטורי קרתא]]. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ב[[יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)\|יום הזיכרון הבריטי]] שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.{{מקור\|רבים=כן}} === לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב === {{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל]]}} במהלך המלחמה הופצו [[פייק ניוז\|ידיעות כזב]] שונות ב[[רשת חברתית\|רשתות החברתיות]], שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש ל[[בגידה]] מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה ל[[התקפת רשת\|מתקפת סייבר]] שהשביתה את מערכות המודיעין.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז\|615951\|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו [[תל אביב-יפו\|תל אביב]], [[חולון]] ו[[ראשון לציון]].{{הערה\|{{TheMarker\|רפאלה גויכמן\|חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה\|0000018b-09a4-dae9-adcb-abbf45e70000\|7 באוקטובר 2023}}}} הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית ב[[כנסיית פורפיריוס הקדוש\|כנסיית פורפיריוס]] בת 1,160 השנה ברצועת עזה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://foggymedia.in/blog/Church%20of%20Saint%20Porphyrios%20in%20Gaza%20Remains%20Intact%20Amidst%20Conflict/#:~:text=Conclusion,false%20claims%20of%20its%20destruction\|כותרת=Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict\|אתר=FoggyMedia\|תאריך=09.10.2023}}\|כיוון=שמאל}} כחלק מ[[לוחמה פסיכולוגית]] פרסם חמאס כי אלוף [[נמרוד אלוני (קצין)\|נמרוד אלוני]] נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.{{הערה\|[https://apnews.com/article/fact-check-nimrod-aloni-israel-hamas-gaza-captured-493462949098 A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim] {{אנגלית}}\|כיוון=שמאל}} חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת [[תאוריית קשר\|תאוריות קשר]], ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.{{הערה\|{{ynet\|יובל מן\|מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו"\|digital/technology/article/r1pilrqb6\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|רפאל קאהאן\|מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן\|digital/technews/article/rktzoxxwa\|8 באוקטובר 2023}}}} ביום החמישי ללחימה פרסמה [[אל-ג'זירה\|אל־ג'זירה]] תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|אנה ברסקי\|הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל\|news/politics/Article-1044191\|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{מקור ראשון\|עטרה גרמן\|שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל\|news/678897\|11 באוקטובר 2023}}}} ב-14 באוקטובר, מספר חשבונות רשמיים ישראליים שיתפו ברשת טענה שהתגלתה כשקרית שחמאס פרסם סרטון של [[בובה]], בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה [[יוסף חדאד]], פעיל [[הסברה בישראל\|הסברה]] [[ערבי-ישראלי]]. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר [[עזה]], ב-12 באוקטובר.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.altnews.in/4-yr-old-killed-in-gaza-israel-govt-falsely-claims-video-shows-a-doll-not-a-child/\|הכותב=Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair\|כותרת=4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child\|אתר=Alt News\|תאריך=2023-10-16\|שפה=en-GB\|תאריך_וידוא=2024-05-05}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{Cite news\|title=Omer and Omar: How two 4-year-olds were killed and social media denied it\|url=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67206277\|date=2023-10-25\|access-date=2024-05-05\|language=en-GB}}\|כיוון=שמאל}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.indiatoday.in/world/story/real-story-four-year-old-omar-gaza-palestine-whose-death-doll-video-pictures-israel-hamas-war-2450299-2023-10-17\|כותרת=Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war\|אתר=India Today\|תאריך=2023-10-17\|שפה=en\|תאריך_וידוא=2024-05-05}}\|כיוון=שמאל}} ב־18 באוקטובר התרחש [[הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי\|פיצוץ בבית החולים אל־אהלי]]. נציגי [[חמאס]] האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת [[רקטת קרקע-קרקע\|רקטת קרקע–קרקע]] ששיגר [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)\|החטופה]] נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45235\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-22}}}} ב־19 בנובמבר פרסם [[דובר צה"ל]] ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך [[בית החולים שיפא]], לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.{{הערה\|{{יוטיוב\|1xJTAp-p15w\|שם=דובר צה"ל: "החיילת נועה מרציאנו ז"ל נרצחה על ידי מחבלי חמאס בתוך שיפא"\|אורך=03:48\|ערוץ=עכשיו 14}}}} ב־18 בנובמבר פרסם [[הארץ]]{{הערה\|{{הארץ\|יהושע (ג'וש) בריינר\|הערכה במערכת הביטחון: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה, וזיהו אותו מהאוויר\|0000018b-e1a5-d168-a3ef-f5ff4d070000\|18 בנובמבר 2023}}}} כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה [[משטרת ישראל]] עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים ב[[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים\|מסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://abualiexpress.com/מאז-שפורסמה-אתמול-בהארץ-הכתבה-הזו-משמש/\|כותרת=הארץ: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה ומסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים\|אתר=אבו עלי אקספרס}}}}{{הערה\|שם=אייכנר הכחשת הטבח\|{{ynet\|איתמר אייכנר\|אחרי שהנזק נעשה: הרש"פ מחקה את הכחשת הטבח - בלי הבהרה פומבית\|news/article/b1ofjvuet\|20 בנובמבר 2023}}}} בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,{{הערה\|{{סרוגים\|יהודה קליין\|ההוכחה של חמאס שלא היה טבח: הכתבה ב'הארץ'\|866170-ההוכחה-של-חמאס-שלא-היה-טבח-הכתבה-בהארץ\|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה\|שם=אייכנר הכחשת הטבח}} בניסיון לטעון{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/45875\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-20}}}} שלא טבחו בישראלים.{{הערה\|{{סרוגים\|יהודה קליין\|משרד החוץ הפלסטיני: ישראל הרגה את הנרצחים במסיבת הטבע\|865910-משרד-החוץ-הפלסטיני-ישראל-הרגה-במסיבת-ה\|19 בנובמבר 2023}}}} למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://abualiexpress.com/בהמשך-לכתבה👆-של-גוש-בריינר-מהארץ/\|כותרת=הבהרה בעקבות הפרסום בעיתון הארץ בנוגע לתחקיר פסטיבל נובה טבח ברעים\|אתר=אבו עלי אקספרס}}}} ב-21 בנובמבר פרסם חמאס{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/gazaalannet/46132\|כותרת=غزة الآن - Gaza Now\|אתר=Telegram\|תאריך_וידוא=2023-11-22}}}} ש[[אהוד ברק]] אמר בריאיון ל־[[CNN]]{{הערה\|{{ערוץ7\|\|ברק טען: ישראל בנתה את הבונקרים בשיפא, השר קיש תקף: נזק בלתי נתפס\|620706\|21 בנובמבר 2023}}}} כי ישראל בנתה את המנהרות תחת [[בית החולים שיפא\|בית חולים שיפא]].{{הערה\|{{מעריב אונליין\|\|"ישראל בנתה בונקר": אהוד ברק הימם את CNN, ובעולם הערבי חגגו\|news/israel/Article-1053765\|21 בנובמבר 2023}}}} ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.{{הערה\|{{סרוגים\|גיא עזרא\|אהוד ברק מגיב לסערה: "דבריי שובשו"\|867015-אהוד-ברק-מגיב-לסערה-דבריי-שובשו\|21 בנובמבר 2023}}}} עקב הפצת [[דיסאינפורמציה]] רבה בידי החמאס ב[[פייסבוק]] ובפלטפורמות נוספות, הטיל [[האיחוד האירופאי]] אחריות על חברת [[מטא (חברה)\|מטא]] לטפל בנושא ואיים בהטלת [[עיצום כספי\|סנקציות]] ו[[קנס]]ות אם הנושא לא יטופל.{{הערה\|{{גיקטיים\|אושרי אלקסלסי\|עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס\|after-x-eu-has-a-24-hour-deadline-for-meta-as-well\|12 באוקטובר 2023}}}} [[האיחוד האירופי]] התלונן ל[[אילון מאסק]] כי [[אקס (רשת חברתית)\|הרשת החברתית אקס]] (לשעבר [[טוויטר]]) משמשת להפצת [[דיסאינפורמציה]] על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".{{הערה\|{{ערוץ7\|ניסן צור\|האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל\|616334\|11 באוקטובר 2023}}}} האיחוד איים בהטלת [[עיצום כספי\|עיצומים כספיים]] על הרשת. לפי בדיקה שערך ה[[ניו יורק טיימס]], חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.{{הערה\|{{כלכליסט\|עומר כביר, ליטל סמט\|אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל\|calcalistech/article/rjzxijxz6\|11 באוקטובר 2023}}}} לטענת מומחים, [[בוט]]ים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי [[איראן]], [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האיסלאמי]] מפיצים [[פייק ניוז]] ונרטיבים שמשרתים את חמאס.{{הערה\|שם=לינדה-אקס\|{{כלכליסט\|חדשות חוץ\|מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס"\|calcalistech/article/bjqqx7hwp\|12 באוקטובר 2023}}}} בתגובה אמרה מנכ"לית [[טוויטר\|אקס]] [[לינדה יאקרינו]], כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.{{הערה\|שם=לינדה-אקס}} לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי [[רוסיה]].{{הערה\|שם=סייבר-רוסיה\|{{mako\|מילאן צ'רני\|פוטין כבר לא "חבר": כך פעלה מתקפת הסייבר והפייק של רוסיה נגד ישראל\|ed398b1ad676c81026\|nexter-news\|15 בדצמבר 2023}}}} ==השפעות על החברה בישראל== {{להשלים\|השפעות נוספות בעורף - ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ ועוד\|נושא=ישראל}} {{הפניה לערך מורחב\|העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל}} ===השפעות פוליטיות=== [[קובץ:Isaac Herzog in Tel HaShomer, January 2024 (GPOHZ0 9098).jpg\|ממוזער\|[[נשיא מדינת ישראל\|נשיא המדינה]] [[יצחק הרצוג]] ו[[בן הזוג של נשיא מדינת ישראל\|רעייתו]] מיכל, ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר\|מרכז הרפואי שיבא]], מבקרים פצועי מלחמה]] מיד עם פרוץ המלחמה הציע [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי, איתמר אייכנר\|לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים\|news/article/bjoquxywt\|7 באוקטובר 2023}}}} [[יו"ר האופוזיציה]], חבר הכנסת [[יאיר לפיד]], קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. שרים נוספים הצטרפו לקריאה.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי\|סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה"\|news/article/h1tvjmz11t\|9 באוקטובר 2023}}}} ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת [[המחנה הממלכתי]], חבר הכנסת [[בני גנץ]], כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות [[בנימין נתניהו\|נתניהו]],{{הערה\|{{mako\|עמית סגל דפנה ליאל\|נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית\|f3475c366dd1b81027\|news-military/6361323ddea5a810\|11 באוקטובר 2023}}}} ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. [[מפלגה\|מפלגות]] [[מפלגת העבודה הישראלית\|העבודה]] ו[[ישראל ביתנו]] הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. [[יאיר לפיד]] הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות [[עוצמה יהודית]] ו[[הציונות הדתית]], אולם חבר הכנסת [[אלעזר שטרן]] ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.{{הערה\|{{סרוגים\|\|יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט"\|850867-יש-עתיד-זו-לא-ממשלת-חירום-אלא-וועדת-קיש\|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיכר השבת\|יוני גבאי\|לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה\|political-news/s2fait\|12 באוקטובר 2023}}}} קודם לכן, לבקשתו של [[משרד הפנים\|שר הפנים]] ו[[משרד הבריאות\|שר הבריאות]] [[משה ארבל]] החליט יו"ר [[מפלגת ש"ס\|ש"ס]] [[אריה דרעי]] להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת [[אוריאל בוסו]].{{הערה\|{{וואלה\|יקי אדמקר\|ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים\|3615546\|12 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בעיקר מצד מתנגדי הממשלה על התנהלות ראש הממשלה במהלך הלחימה, וכן על חברי ממשלה בטענה שאינם מבצעים את תפקידם ושמשרדיהם אינם מתפקדים, וכן על תקציבים בתקציב המדינה למטרות שלדעתם שנויות במחלוקת. כמו כן נמתחה ביקורת בציבור על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, כאשר על הפרק עומדת דווקא הארכת תקופת השירות במילואים. [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023)\|הבחירות לרשויות המקומיות]], שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.{{הערה\|{{Cite web\|date=24 October 2023\|title=הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023\|url=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584\|url-status=live\|access-date=24 October 2023\|website=knesset.gov.il}}}} ===פורומים=== ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן [[פורום משפחות החטופים]]. ו[[פורום תקווה]]. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים. ===כוננות ביטחונית=== [[קובץ:Green cap of the Iron Swords War, with the inscription "Together we will win" 03.jpg\|ממוזער\|כובע עם כתובת רקומה של מלחמת חרבות ברזל ו"ביחד ננצח"]] עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות [[ערביי ישראל]] למלחמה ומחשש לחזרה על אירועי [[המהומות בישראל (2021)\|שומר החומות]].{{הערה\|{{יוטיוב\|qCFbPouUazk&ab\|שם=הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון}}}} עקב כך הוקמו [[כיתת כוננות\|כיתות כוננות]] חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ\|616894}}}} לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים{{הערה\|{{ישראל היום\|עדי רובינשטיין\|"דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים\|news/defense/article/14736516\|22 באוקטובר 2023}}}} וכן בקרב החברה החרדית.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.hidabroot.org/video/220954\|כותרת="היום כולם מבינים – צריכים להכין את הנשק": רוני אילון הירש בריאיון חובה\|אתר=www.hidabroot.org\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-12-05}}}}{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.jdn.co.il/gallery/2093789/\|כותרת=צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר • תיעוד\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2023-12-07}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה\|{{סרוגים\|\|בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים\|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב\|11 באוגוסט 2022}}}} עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/police_17-12-23_conenut\|כותרת=מעל 800 כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ\|אתר=משטרת ישראל}}}} במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחל כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה צוידו מחדש 12 כיתות הכוננות בעוטף עזה בנשק וציוד צבאי{{הערה\|{{מקור ראשון\|נועם אמיר\|12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך\|news/706771\|7 בדצמבר 2023}}}} ועד פברואר 2024 צוידו ואומנו כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון.{{הערה\|{{ערוץ7\|\|כיתות הכוננות בכ-70 יישובים בעוטף עזה צוידו באמצעי לחימה\|628140\|4 בפברואר 2024}}}} במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.{{הערה\|{{הארץ\|נעה שפיגל\|הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק\|0000018b-37a0-dc99-a1db-3fe1ba820000\|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{גלובס\|נטע סרוסי\|משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק\|1001462429\|15 בנובמבר 2023}}}} במשטרה אמרו בשיחות סגורות כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.{{הערה\|{{הארץ\|יהושע (ג'וש) בריינר\|המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות\|0000018b-adc7-d724-a5bb-edff93a70000\|9 בנובמבר 2023}}}} עם פרוץ הקרבות פורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא.{{הערה\|{{מקור ראשון\|משה ליפשיץ\|"הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי\|news/678289\|10 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{כיפה\|\|בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי\|חדשות/1169526-0/\|2 בנובמבר 2023}}}} צה"ל נענה,{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://haredimisrael.org.il/\|כותרת=חרדים לישראל - זאת ההשתדלות שלך!\|אתר=חרדים לישראל\|שפה=he-IL\|תאריך_וידוא=2023-12-07}}}} והחל בגיוס חרדים לטירונות מקוצרת, שבסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.{{הערה\|{{ynet\|יוסי יהושוע\|אלפי חרדים מבקשים להצטרף ללחימה: 120 יגויסו ביום שני {{!}} פרסום ראשון\|news/article/rkavmflzp\|20 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|יקי אדמקר\|מצטרף למאמץ המלחמתי: בנו של אריה דרעי נמצא בהליכי גיוס לצה"ל\|3620166\|2 בנובמבר 2023}}}} בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, ומחזור הגיוס לחרדים היה כמעט זהה בגודלו למחזורים של שנים קודמות: פחות מ-200 מתגייסים.{{הערה\|{{סרוגים\|\|בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות\|881937-בלוף-הגיוס-החרדי-המספרים-לא-עמדו-בציפי\|3 בינואר 2024}}}} ומספר המתגייסים השנתי בציבור החרדי עמד על 1,200 שהוא כ-10% מהשנתון המיועד לגיוס.{{הערה\|{{ynet\|סיון חילאי\|חרף המלחמה, מספר המתגייסים החרדים נותר זהה {{!}} הנתונים שנחשפו בכנסת\|news/article/h1uc11bm3p\|21 בפברואר 2024}}}} ===התגייסות אזרחית=== [[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|אחת מעמדות הריענון, המזון והשתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים]] [[קובץ:Equipment distribution center for soldiers organized by Yoana Jabotinsky High School in Be'er Ya'akov.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|חמ"ל אזרחי שנבנה בשיתוף תושבי [[באר יעקב]] עם [[כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי]]]] [[קובץ:PXL 20231017 104812383.jpg\|ממוזער\|250px\|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]] בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת [[זק"א]], ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת [[אחים לנשק (תנועת מחאה)\|אחים לנשק]], והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון [[אפוד מגן\|אפודי מגן]] קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.{{הערה\|{{גלובס\|מיטל וייזברג\|אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר\|1001459623\|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=כלכליסטcrx6\|{{כלכליסט\|עמיר קורץ\|בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום\|local_news/article/rjkltcrx6\|7 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ynet\|\|אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה\|news/article/h1f1w2alt\|7 באוקטובר 2023}}\|שם=ה2}} בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|מתקפת הפתע על ישראל]] וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי [[אחים לנשק (תנועת מחאה)\|תנועת אחים לנשק]] כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי ה[[מילואים]] להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.{{הערה\|{{מעריב אונליין\|טל לב רם\|ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל"\|news/israel/Article-1043152\|7 באוקטובר 2023}}}} באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע [[חמאס]]. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות [[צה"ל]]{{הערה\|{{ynet\|אבי יששכרוף\|עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים"\|news/article/yokra13624803\|9 באוקטובר 2023}}}} ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.{{הערה\|{{יוטיוב\|HiEvDHxNNVo}}}}{{הערה\|{{דבר העובדים\|יהל פרג'\|אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל'\|453964\|9 באוקטובר 2023}}}} ב־12 באוקטובר 2023 ביקר [[מזכיר המדינה של ארצות הברית\|מזכיר המדינה האמריקאי]] [[אנתוני בלינקן]] בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם [[אקספו תל אביב\|אקספו]] בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.{{הערה\|{{אייס\|תום נחום\|בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות"\|984361\|17 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|{{ציוץ\|BenCaspit\|Ben Caspit בן כספית\|1714262441977155685\|17 באוקטובר 2023}}}} ערוץ הטלגרם כרמל ניוז, המסקר את מלחמת אוקראינה–רוסיה, יזם ותיאם התקנות של גגונים על רק"ם כנגד רחפנים מטילים כלקח מהמלחמה במזרח אירופה.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://t.me/alexmehacarmel/10360\|כותרת=יוזמת התקנת גגונים\|תאריך=16.10.2023}}}} קבוצות של [[נוער הגבעות\|נערי גבעות]] עסקו בהתקנה של הגגונים.{{הערה\|{{JDN\|\|“סיפור מהחזית שכנראה לא יספרו לכם”: נוער הגבעות ממגן את הטנקים\|2066907}}}} ===התמודדות נפשית=== בעקבות ה[[טראומה נפשית\|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety\|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה\|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות\|שפה=he\|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".{{הערה\|שם=ה3\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx\|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי\|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק\|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.{{הערה\|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה\|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה ו[[טכניקת הרפיה\|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם\|להסיח את הדעת]].{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx\|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה\|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות ו[[סרט סנאף\|סרטוני סנאף]].{{הערה\|שם=ה4\|{{העין השביעית\|שירי\|לשמור על האינטרס של הציבור\|499031\|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני\|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית\|פוסט־טראומה]].{{הערה\|{{הארץ\|נטע הלפרין\|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת\|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000\|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה\|שם=ה4\|כיוון=שמאל}} [[מחקר אורך]] {{אנ\|Longitudinal study}} מצא ש[[בריאות הנפש\|בריאותם הנפשית]] של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. [[הימצאות\|שיעור]] הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.{{הערה\|{{ynet\|הדר גיל-עד\|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה\|health/article/yokra13707281\|7 בדצמבר 2023}}}} == זיכרון והנצחה == {{הפניה לערך מורחב\|הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל}} === שם המלחמה === שמה הראשוני של המלחמה נגזר משם המבצע שבו פתח צה"ל לאחר מתקפת הפתע. כחודשיים לאחר תחילת המלחמה הוצגו מספר שמות אפשריים לחברי הממשלה, בין השאר לבקשת הצבא, אבל גם מתוך הבנה ששם המלחמה יכול להשפיע על הלגיטימציה הבינלאומית ללחימה. בין השמות שהוצעו היו "מלחמת [[פרשת בראשית\|בראשית]]" (שהוצע על ידי [[ראש ממשלת ישראל\|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו\|נתניהו]]{{הערה\|{{ישראל היום\|שירית אביטן כהן\|"חרבות ברזל" או "בראשית"? מאחורי הקלעים של הקרב על שם המלחמה\|news/defense/article/15020201\|28 בדצמבר 2023}}}}), "מלחמת [[עזה]]", "מלחמת 7 באוקטובר", "מלחמת [[שמיני עצרת]]", "מלחמת שמחת תורה" ו"מלחמת [[משיב הרוח ומוריד הגשם\|משיב הרוח]]". בינתיים נקברו חללי המלחמה במצבות זמניות, שלא צוינה עליהן המערכה שבה נפלו.{{הערה\|{{ynet\|מורן אזולאי\|נתניהו וצה"ל רוצים שם אחר למלחמה - והחללים ממשיכים להיקבר עם מצבות זמניות\|news/article/bjsxpjc8a\|18 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{וואלה\|טל שלו\|"צריך שם של מלחמה ולא של מבצע": נתניהו שוקל לשנות את שמה של מלחמת חרבות ברזל\|3629467\|17 בדצמבר 2023}}}}{{הערה\|{{הארץ\|אורי משגב\|כינוס ועדת השמות הממשלתית למלחמה? עוד שקר של נתניהו\|0000018c-9bb1-d9e3-a5be-fff1c9720000\|24 בדצמבר 2023}}}} === ציון יום זיכרון לאומי === {{הפניה לערך מורחב\|יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל}} בישיבת ממשלה{{הערה\|{{החלטת ממשלה\|2024\|1525\|קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה\|37}}}} שנערכה ב-17 במרץ [[2024]], אישרה הממשלה פה אחד כי בכל שנה ב[[כ"ד בתשרי]] יצוין יום זיכרון לאומי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: טקס לזכרם של החללים שנפלו במלחמה, וטקס לזכרם של האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה. עוד הוחלט כי בשנה הראשונה לציון היום הלאומי, שנת 2024, ייערך באופן חד פעמי טקס גם בתאריך הלועזי – ב-7 באוקטובר, בשל הסנטימנט הציבורי לתאריך.{{הערה\|{{ישראל היום\|שירית אביטן כהן\|ממשלת ישראל אישרה: יום זיכרון לאומי לאסון 7 באוקטובר\|news/geopolitics/article/15437498\|17 במרץ 2024}}.}} === אמנות === {{ערך מורחב\|מלחמת חרבות ברזל במוזיקה}} אירועי הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה הביאו [[אמנים]] רבים להעלות יצירות הקשורות למלחמה: * [[אמנות רחוב]]: אמנים רבים ציירו [[גרפיטי]] ו[[ציור קיר\|ציורי קיר]] במרחב הציבורי והעירוני בישראל, לחיזוק המורל הלאומי ותמיכה ב[[חייל]]י [[צה"ל]] שנלחמים בחזית. * הסרט התיעודי #NOVA של [[Yes הטלוויזיה בלוויין]] על הטבח במסיבת הנובה, היה הסרט התיעודי הנצפה ביותר בתולדות yes{{כ}}.{{הערה\|{{וואלה\|\|הסרט התיעודי #NOVA הוא הדוקו הנצפה ביותר בתולדות yes\|3630873\|24 בדצמבר 2023}}}} * [[מוזיקאי]]ם הוציאו [[שיר]]ים ו[[גרסת כיסוי\|גרסאות כיסוי]] רבות בהשפעת המלחמה: שירים להעלאת המורל, שירים לזכר הרוגים, שירים למען שחרור החטופים ושירי מחאה על המחדל שגרם לטבח. * מפרוץ המלחמה, אומנים רבים הופיעו בהתנדבות בפני חיילים ובבסיסים, ביניהם ניתן למצוא את [[חנן בן ארי]], [[שלמה ארצי]], [[עומר אדם]], [[ביני לנדאו]], [[הראל טל]] ורבים אחרים. * כ-1,000 מוזיקאים ביצעו את השיר [[הביתה]] למען החזרת החטופים.{{הערה\|1={{קישור כללי\|כתובת=https://www.facebook.com/talyayarom/posts/pfbid0213u5XaNEpXVhzR9f2YQgVzv2P1sFwvZ22o9smpXTFYarzbqMzqj3rwQkP1SZNA36l\|כותרת=פרויקט הדגל הארצי למען החזרת החטופים\|הכותב=טליה ירון\|אתר=[[פייסבוק]]\|תאריך=27 בדצמבר 2023}}}} <gallery widths=300 heights=200 caption="[[גרפיטי]], [[ציור קיר\|ציורי קיר]] ו[[אמנות רחוב]] ב[[ישראל]]"> קובץ:October 7 Memorial in Ashdod.jpg\|ציור קיר ב[[אשדוד]] לזכר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)\|טבח 7 באוקטובר 2023]] עם הכיתוב "[[לא נשכח ולא נסלח]]" File:99650 raanana - a project for the kidnapped people PikiWiki Israel.jpg\|"קיר התקווה" ב[[רעננה]] למען שחרור [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]] File:גרפיטי באשדוד להעלאת המורל במלחמת חרבות ברזל, דצמבר 2023 02.jpg\|ציור קיר ב[[אשדוד]] לעידוד וחיזוק המוראל המציג את [[צה"ל]] כצבא של [[אריה\|אריות]] </gallery> === ספרות === ספרי אמונה רבים יצאו לאור בעקבות המלחמה, לחיזוק רוח העם, ומסקנות ותובנות בעקבותיה. * '''לרפא את הלב''' – הרב [[יונתן זקס]] בעריכת [[סיון רהב-מאיר]]. * '''לוחמים באמונה''' – הרב יהודה בן חמו. * '''עוד אבנך ונבנית''' – מתורתו של הרב [[יעקב משה חרל"פ]]. * '''תובנות נחמה''' – לזכרו של איתן מנחם נאמן הי"ד. המלחמה באה לידי ביטוי גם בספרות הקריאה ובסיפורי הילדים: * '''מה הקשר''' – חננאל זילברגר. * '''רוח הגבורה''' – רחלי לביא. * '''פפיתו 5 - במלחמת חרבות ברזל'''. * ''' ארץ הגבורה''' – יוסי לונדין. * '''אוגדת עזה נכבשה''' – אילן כפיר. * '''מלחמה של גיבורים''' – הדסה בן ארי. * '''מספר אישי 7.10.23''' – אלקנה כהן. ==ראו גם== * [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] * [[העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל]] * [[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]] * [[תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל]] * [[מלחמת חרבות ברזל במוזיקה]] * [[נשים במלחמת חרבות ברזל]] * [[סכסוך ישראל–רצועת עזה]] * [[מבצע עוז וניר]] * [[מבצע יד זהב]] * [[מבצע ניתוח מקומי]] * [[מבצע ראשית האור]] * [[מבצע כתר המערב]] * [[קרב עזה (2023)]] * [[קרב ח'אן יונס (2023)]] * [[הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)\|הקרב במחנות המרכז]] * [[קרב רפיח (2024)]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים\|ויקיציטוט=מלחמת חרבות ברזל}} * {{כאן\|\|ישראל במלחמה – עדכונים\|558406\|7 באוקטובר 2023}} * {{ynet\|\|מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים\|blogs/israelunderattack\|7 באוקטובר 2023}} * {{הארץ\|\|מתקפת פתע של חמאס – עדכונים\|0000018b-0835-dae3-a1cb-bd3d6fab0000\|7 באוקטובר 2023\|מנויים=לא}} * {{וואלה\|\|עזה פתחה במלחמה - עדכונים\|3614155\|7 באוקטובר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|יומן אירועים – כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים\|כתבות-ועדכונים/2023/אוקטובר/חרבות-ברזל-מבצע-מלחמה-עזה-מחבלים-תקיפות-צה-ל-עדכונים/\|7 באוקטובר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|חללי "חרבות ברזל"\|נופלים/חללי-חרבות-ברזל/\|7 באוקטובר 2023}} * [https://www.gov.il/he/departments/topics/event-iron-swords/govil-landing-page חרבות ברזל], באתר [[gov.il]] * {{יוטיוב\|TFuzmyv-kRQ\|שם=יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים\|אורך=05:06\|ערוץ=הפצות [[צה"ל]]\|תאריך=14 באוקטובר 2023}} * {{ynet\|מעין רודה ורעות מרים כהן\|הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים\|news/article/rk0bb2xrt\|27 בנובמבר 2023}} * [https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/ תמונת מצב המלחמה], באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]] * [https://shabak.gov.il/media/3uentt2i/דוח-חיצוני-סיכום-שנה-2023.pdf סיכום שנת 2023], באתר השב"כ * {{אתר צה"ל\|\|איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/הפצות/עדכון-דובר-צה-ל-כך-מתנהלת-הלחימה-בעזה-סיכום-לחימה-בעזה-מלחמה/\|6 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|M_e4gVMBOrs\|שם=עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה\|אורך=17:36\|ערוץ=עדכוני צה"ל\|תאריך=6 בינואר 2024}} * {{הארץ\|רוני לינדר\|40 זוגות אחים ו-22 נרצחים מחולון: המספרים שאסור לנו לשכוח ולהשכיח\|0000018e-9d5b-d764-adff-9fdfc81d0000\|5 באפריל 2024}} * === מאמרי פרשנות === * {{ישראל דיפנס\|אפרים לפיד\|פרשנות {{!}} מילון המלחמה בטרור – 2023\|60030\|22 באוקטובר 2023}} * אריה דובנוב, [https://hazmanhazeh.org.il/october_rifts/?_atscid=1_137_158181725_15046790_0_Tzfazazdxwd2ududpsc שברי אוקטובר - כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון], באתר [[הזמן הזה]], נובמבר 2023 * {{העין השביעית\|עידן רינג ושוקי טאוסיג\|מה לא מספרים לנו על המלחמה בעזה?\|503517\|21 בנובמבר 2023}} * {{INSS\|עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, מורן דיטש, רבקה מלר, מאיר אלרן\|אמון הציבור בצה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל"\|idf-support\|מבט על, גיליון 1791, 22 בנובמבר 2023}} * {{mako\|שי לוי\|"המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין"\|d8c4c32cf0c0c81026\|pzm-soldiers\|26 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|אבי יששכרוף\|הלחימה, העזתים והלגיטימציה: כמה התפתחויות לחיוב בשדה הקרב ובמזה"ת\|news/article/rknrjoylt\|7 בדצמבר 2023}} * [[חביבה פדיה]], [https://hazmanhazeh.org.il/multi-dimensional_knot/?_atscid=1_137_158181725_15077872_0_Tzfazazdxwd2ududpsc במשולש קטסטרופלי], [[הזמן הזה]], [[מכון ון ליר בירושלים]], דצמבר 2023 * {{ynet\|יואב זיתון\|חמש סיבות שבגללן צה"ל לא "משטח את עזה"\|news/article/h1qup00pl6\|14 בדצמבר 2023}} * {{ישראל היום\|שחר קליימן\|גדודי חמאס שקורסים, והשטחים שבדרך לטיהור: זוהי תמונת מצב הלחימה בעזה\|news/defense/article/15014944\|27 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|אופטימיות זהירה בצה"ל מהירידה בשיגורי הרקטות מעזה: תמונת המצב מהתמרון - ושחרור חטיבות ההכשרה\|news/article/skgi9mk006\|31 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|נדב איל\|שטח,שיפוט\|yedioth/article/yokra13736625\|28 בדצמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|ההסבר של צה"ל: זו הסיבה ל"תחושת הדשדוש" בחאן יונס\|news/article/sjnxuze006\|4 בינואר 2024}} * {{mako\|שי לוי\|מה עושים עם רפיח ומה תהיה תפיסת ההגנה החדשה בדרום?\|508024406778d81027\|pzm-soldiers\|9 בפברואר 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון\|"גרילת בט"ש" בחאן יונס; צה"ל אישר תוכניות למהלכים הקרקעיים הבאים {{!}} תמונת מצב מהלחימה\|news/article/r10rv11bp6\|2 במרץ 2024}} * {{מקור ראשון\|[[עמיר רפפורט]]\|המבצע בשיפא: אחת ההצלחות הגדולות של המלחמה\|opinion/750697\|29 במרץ 2024}} * {{אייס\|אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר\|ניצחון מוחלט? כך יעבוד המודיעין בשירות ההסברה במלחמה\|1008721\|29 באפריל 2024}} === כתבות === * [https://features.ynet.co.il/gallery/7th-of-october שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר] - סיקור מיוחד באתר [[ynet]] * {{כאן\|\|שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע {{!}} יומן מלחמה\|574306\|20 באוקטובר 2023}} * {{קישור כללי\|הכותב=Emily Crane\|כותרת=Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out\|אתר=[[New York Post]]\|תאריך=14 באוקטובר 2023\|כתובת=https://nypost.com/2023/10/13/israel-starts-raids-inside-of-gazawhat-a-full-scale-ground-invasion-will-include/}} * {{mako\|[[ניר דבורי]]\|התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה\|82353112c4a8b81027\|news-columns/2023_q4\|1 בנובמבר 2023}} * {{הארץ\|יניב קובוביץ\|ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה\|0000018b-9b3e-d27d-a9fb-dbbff4ad0000\|4 בנובמבר 2023}} * {{חדשות 13\|עמיר כהן\|ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה\|item/news/politics/security/bzjke-903787531/\|4 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|יואב זיתון\|הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס\|news/article/ryszavsma\|5 בנובמבר 2023}} * {{mako\|[[דני קושמרו]]\|עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא\|0623499d69abb81026\|news-military/6361323ddea5a810\|10 בנובמבר 2023}} * {{mako\|[[אדוה דדון]]\|זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר"\|fb23051099fbb81027\|news-military/6361323ddea5a810\|12 בנובמבר 2023}} * {{וואלה\|אודי עציון\|מחירון המלחמה: כמה עולה לנו כל יירוט רקטה וכל בית מושמד בעזה\|3623146\|17 בנובמבר 2023}} * {{ynet\|אלישע בן קימון\|בשומרון נערכים להסלמה על רקע שחרור המחבלים: "נפרק את הטרור ונעצב את המציאות מחדש"\|news/article/rjijsl8h6\|30 בנובמבר 2023}} * {{הקלטה}} אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, [https://www.maarachot.idf.il//2023/מאמרים/תפקידו-של-חיל-השריון-במלחמה-הנוכחית-פודקסט/ תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית], אתר [https://www.maarachot.idf.il/ מערכות], 2023 * {{וידאו}} {{ynet\|יואב קרן וגיל יוחנן, עזה\|100 מטר מאיתנו – מלחמה {{!}} צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה\|news/article/skzh4zmut\|9 בדצמבר 2023}} * {{וואלה\|אודי עציון\|"כמו בפורמולה 1": הכוח שמסתער על הטנקים התקולים בעזה\|3627105\|6 בדצמבר 2023}} * {{כיפה\|\|יודעים מה זה צק"ח? מילון המושגים הבסיסי של הלוחמים בעזה\|חדשות/1173266-0/\|28 בדצמבר 2023}} * {{אתר צה"ל\|\|אספנו כמה מהחידושים שנכנסו לפעולה ב-100 ימי מלחמה\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/חידושים-צהל-100-ימים-מלחמה-עזה-גדוד-מעורב-תמרון-מערכת-חץ-יירוט-הגנה-אווירית-אמלח-פגיון-נגב-7-חטיבת-השומר-חטיבה-5/\|14 בינואר 2024}} * [https://www.wsj.com/world/middle-east/israel-border-gaza-buffer-zone-4131020d?mod=mhp Israel Builds Buffer Zone Along Gaza Border, Risking New Rift With U.S.], [[וול סטריט ג'ורנל]], 25 בינואר 2024 * [https://www.wsj.com/world/middle-east/the-vicious-cycle-driving-gazas-north-to-famine-3dc85313?mod=hp_lead_pos2 The Vicious Cycle Driving Gaza’s North to Famine], אתר [[WSJ]] * {{ynet\|יואב זיתון\|צה"ל הדהים את נאט"ו: שיא עולמי בהצלת פצועים {{!}} "הסוד הרפואי" נחשף\|health/article/yokra13877090\|11 באפריל 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון, יעל צ'כנובר, מתן צורי, יאיר קראוס, ישראל מושקוביץ\|הזירות התקועות, החטופים, המפונים: 200 ימים למלחמה, תמונת מצב מכל החזיתות\|news/article/bkqggubz0\|23 באפריל 2024}} * {{אתר צה"ל\|\|התמרון היה טבילת האש עבורם - הנה כמה מכלי המלחמה\|193082\|24 באפריל 2024}} * {{ynet\|יואב זיתון\|נעים באיטיות, בתוך הסמטאות הצפופות של מעוז חמאס: "250 מחבלים חוסלו כאן"\|news/article/syobzji7a\|23 במאי 2024}} * https://www.ynet.co.il/news/article/sjkq1jzgc * https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/757038/ === תמונות === * {{תמונות}} {{ישראל היום\|מערכת ישראל היום\|צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות\|news/defense/article/14861454\|25 בנובמבר 2023}} * {{תמונות}} {{אתר צה"ל\|\|התמונות שמסכמות את השבוע האחרון\|אתרי-יחידות/יומן-המלחמה/כל-הכתבות/כתבות-ייזומות/תמונות-גלריה-מלחמה-עזה-לוחמים-קרבות-שבוע-ישראל-מתעדים-מצלמות/\|16 בדצמבר 2023}} === כתבות וידאו === * {{יוטיוב\|oQXeu1CAr6Q\|שם=ערוץ 12: היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, 07.10.2023 (א)\|אורך=8:30:54}} * {{יוטיוב\|oQXeu1CAr6Q\|שם=צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי\|אורך=08:11\|ערוץ=[[ynet]]}} * {{יוטיוב\|MVeAlsFLA-c\|שם=כך נראית עזה אחרי 17 ימי תקיפה: פיצוצים עזים, בניינים קורסים, הלם ופחד בכל פינה\|אורך=03:17\|ערוץ=[[עכשיו 14]]\|תאריך=23 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|ndQ6iMRk2X0\|שם=היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת\|אורך=02:04\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=25 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|z_7pO0RETvU\|שם=היום ה־21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים\|אורך=03:59\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=27 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|emLiFMRkNvs\|שם=חיסול מחבלים והתקלויות: הפעילות הקרקעית בתוך עזה התרחבה\|אורך=03:23\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=29 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|FtXGiXTAWo4\|שם=600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת\|אורך=03:52\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=30 באוקטובר 2023}} * {{יוטיוב\|36hQWU47Boc\|שם=תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה\|אורך=04:16\|ערוץ=[[חדשות 13]]\|תאריך=1 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|F7XJfh-3h7I\|שם=הפעילות בעזה מתקדמת, עליית מדרגה במתקפות של חיזבאללה\|אורך=03:41\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=4 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|91srGHVMMEM\|שם=הפצצות עוצמתיות חיסול בכירים וכיתור העיר: סיכום היום ה־31 למלחמה\|אורך=03:30\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=6 בנובמבר 2023}} * {{יוטיוב\|ryRyjFGQDlc\|שם=טילים מהצפון, נפילות במרכז וחיסול עשרות מחבלים: סיכום היום ה־63 למלחמה\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|אורך=4:34\|תאריך=8 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|6gmxHISP2Ec\|שם=כיכר פלסטין בידי צה"ל: תיעוד מהמקום שבעבר היה סמל חמאס\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|אורך=10:40\|תאריך=9 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|fzObdRLPMMY\|שם=צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה\|אורך=03:41\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=18 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|l4t20XSf2-g\|שם=תיעוד מיוחד מלב עזה: עיר הטרור של מוחמד דף ויחיא סינוואר נחשפת\|אורך=04:50\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=20 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|egGqb72gXFk\|שם=צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה\|אורך=03:38\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=25 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|JMLHTOOcez0\|שם=צה"ל השתלט על דירת המסתור של סינוואר - והשמיד את המנהרה שתחתיה\|אורך=03:18\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=29 בדצמבר 2023}} * {{יוטיוב\|pB3Gy7u_jm8\|שם=הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה\|אורך=03:47\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=2 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|67lMgr-mQyg\|שם=יהיה טוב {{!}} כשסרן נדב טיברג הגיע לחלץ פצועים בקיבוץ רעים, לא היה לו מושג שמטרים ספורים ממנו נרצח אחיו\|אורך=28:27\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=8 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|l7YM5tYY7F4\|שם=הושמדה מתחת לאדמה: לב תעשיית ייצור הנשק של חמאס\|אורך=02:56\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=18 בינואר 2024}} * {{יוטיוב\|akcZsQp3Scc\|שם=פצצת מרגמה בשקית של אונר"א, מחבל ניסה להסתתר על גג - וחוסל\|אורך=02:17\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=24 בפברואר 2024}} * {{יוטיוב\|qM4sNwY_TRY\|שם=50 מטרות ב-6 דקות: מתקפת הפתע של צה"ל על ח'אן יונס\|אורך=02:27\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=3 במרץ 2024}} * {{יוטיוב\|57PGLGRYRIY\|שם=בוקר טוב רפיח: צה"ל השתלט במהלך הלילה על מעבר הגבול בדרום הרצועה\|אורך=04:24\|ערוץ=[[כאן חדשות]]\|תאריך=7 במאי 2024}} ==ביאורים== {{ביאורים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מלחמת חרבות ברזל}} {{ניווטים \|כותרת=מלחמת חרבות ברזל – תבניות ניווט \|תוכן= {{מלחמות ישראל}} {{צבא ההגנה לישראל}}{{חמאס}}{{היסטוריה של מדינת ישראל}} {{הלחימה ברצועת עזה}} {{הסכסוך הישראלי פלסטיני בעשור השלישי של המאה ה-21}} {{בנימין נתניהו}} }} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל\|*]] [[קטגוריה:מלחמות ישראל\|חרבות ברזל]] [[קטגוריה:לחימה ברצועת עזה]] [[קטגוריה:2023 בישראל]] [[קטגוריה:גבול ישראל–רצועת עזה]] [[קטגוריה:גבול ישראל–לבנון]] [[קטגוריה:2024 בישראל]] [[קטגוריה:מלחמות ומבצעים במזרח התיכון בעת החדשה]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (`tor_exit_node`)	false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (`timestamp`)	'1717701233'
שם מסד הנתונים של הוויקי (`wiki_name`)	'hewiki'