בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount) | 72536 |
שם חשבון המשתמש (user_name) | 'מי-נהר' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו (user_emailconfirm) | '20060717112213' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age) | 567216730 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => '*',
2 => 'user',
3 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'createaccount',
4 => 'read',
5 => 'edit',
6 => 'createpage',
7 => 'createtalk',
8 => 'writeapi',
9 => 'viewmyprivateinfo',
10 => 'editmyprivateinfo',
11 => 'editmyoptions',
12 => 'abusefilter-log-detail',
13 => 'urlshortener-create-url',
14 => 'centralauth-merge',
15 => 'abusefilter-view',
16 => 'abusefilter-log',
17 => 'vipsscaler-test',
18 => 'flow-hide',
19 => 'flow-edit-title',
20 => 'upload',
21 => 'reupload-own',
22 => 'move-categorypages',
23 => 'minoredit',
24 => 'editmyusercss',
25 => 'editmyuserjson',
26 => 'editmyuserjs',
27 => 'sendemail',
28 => 'applychangetags',
29 => 'changetags',
30 => 'viewmywatchlist',
31 => 'editmywatchlist',
32 => 'spamblacklistlog',
33 => 'flow-lock',
34 => 'mwoauthmanagemygrants',
35 => 'reupload',
36 => 'move',
37 => 'collectionsaveasuserpage',
38 => 'collectionsaveascommunitypage',
39 => 'autoconfirmed',
40 => 'editsemiprotected',
41 => 'skipcaptcha',
42 => 'flow-edit-post',
43 => 'ipinfo',
44 => 'ipinfo-view-basic',
45 => 'transcode-reset',
46 => 'transcode-status',
47 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש (global_user_editcount) | 73120 |
האם המשתמש עורך מיישום נייד (user_app) | false |
מזהה הדף (page_id) | 2071129 |
מרחב השם של הדף (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם (page_title) | 'אברהם גדילייא' |
שם הדף המלא (page_prefixedtitle) | 'אברהם גדילייא' |
רמת ההגנה על עריכת הדף (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות (page_age) | 75259324 |
פעולה (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה (summary) | 'הוספת [[קטגוריה:שד"רים]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות (page_last_edit_age) | 73857709 |
מודל התוכן הישן (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext) | 'רבי '''אברהם בן ר' שמואל גדיליא''' (גדיליה/גדליה) הראשון, [[שד"ר]] [[ירושלים]] ומחבר '''ברית אברהם''', הפירוש הקדום ביותר על ה[[ילקוט שמעוני]].
==ביוגרפיה==
בשנת ת"ח (1648) יצא מירושלים לאיטליה כדי להדפיס את ספרו "ברית אברהם", ושהה באיטליה שתים עשרה שנה.
לפני צאתו לדרכו קיבל [[הסכמה|הסכמות]] על ספרו מרבני ירושלים: רבי ישראל בנימין, [[ישראל זאבי|ר' ישראל ב"ר עזריה זאבי]], [[אליעזר בן ארחא|ור' אליעזר בן ארחא]]. הסכמה נוספת קיבל באיטליה מרבי [[משה זכות]], שאף חיבר שיר לכבודו.
בזמן שהותו בליוורנו התפרנס ר' אברהם גדליה מהגהת ספרים בבית הדפוס של [[ידידיה גבאי]]. בין הספרים שהגיה שם: שו"ת [[רדב"ז]] (שנת תי"ב 1652), תשובות הרשב"א בקובץ "תולדות אדם" (תי"ז, 1657), ו[[חיים בנבנישתי|כנסת הגדולה]] על [[אורח חיים|או"ח]] (תי"ח 1658). בהקדמתו ל"תולדות אדם" ציין ר' אברהם גדליה את תקוותו לשוב לירושלים, מאחר שכבר גמר להדפיס את ספרו על הילקוט שמעוני "בדפוס אהובי אשר כנפשי כה"ר ידידיה גבאי נר"ו".
תשובה אליו, בעת היותו בליוורנו, בשו"ת "דבר שמואל" מאת ר' [[שמואל אבוהב]] (סי' עב).
לאחר חזרתו לארץ ישראל, היה מתומכי [[שבתי צבי]], ואף שלח מכתבים לידידיו באיטליה.
ערך סדר תפילות ולימוד לפוקדים את [[קבר שמואל הנביא]], כולל תפילה קצרה שניסח בעצמו{{הערה|קובץ [[ספונות]] ח עמ' רנ והלאה }}.
==ספרו "ברית אברהם"==
הספר הודפס ב[[ליוורנו]] בשנים ת"י - תי"ז (1650 - 1657){{הערה|[[יעקב שמואל שפיגל]], "לתולדות הרב שלמה אלגאזי והדפסת ספריו" עמ' 135 - 136, ראו שם בהרחבה.}}
ספר זה הוא הפירוש הקדום ביותר שנכתב על הילקוט שמעוני. נדפס יחד עם הילקוט שמעוני, ובמהדורה זו הוסיף ר' אברהם גדליה קטעים חדשים לילק"ש על הנ"ך ממדרשים שונים, כגון "אגדת בראשית", שלא היו בדפוסים הקדומים של הילקוט{{הערה|העיר על כך הרב [[יהודה לייב מימון]], יחוסי תנאים ואמוראים, ערך 'זכאי', עמ' קנב הערה 2.}}
פירושו "ברית אברהם" כולל מובאות מפרשנים קדומים מכתבי יד שהיו בידו, כגון פירוש הספרי המיוחס [[אברהם בן דוד מפושקירה|לראב"ד]], פירוש [[הלל בן אליקים|רבנו הלל]] ופירוש [[רבי חיים חבריא]] על מדרש ההלכה [[ספרא|תורת כהנים]]. כמו כן הביא דברים ששמע מפי רבי [[חיים הכהן]] תלמיד [[רבי חיים ויטאל]]{{הערה|ברית אברהם על הילק"ש יחזקאל סי' כ, צוטט על ידי ה[[חיד"א]] בספרו ''לב דוד'' סימן לא}}.
פירוש זה מצוטט רבות בספרות התורנית, כגון בפירוש "זית רענן" על הילקוט שמעוני מאת בעל ה[[מגן אברהם]]. בחלק מספרי [[כתובים|הכתובים]] פירוש "זית רענן" אינו אלא העתקה מה"ברית אברהם". כפי הנראה בעל המגן אברהם לא השלים את ספרו, והמדפיסים הוסיפו חלקים אלה לצורך השלמת הספר{{הערה|ר' [[מתתיהו שטראשון]], "מבחר כתבים", עמ' רלג}}.
==משפחתו==
שני בניו, ר' יעקב ור' יוסף גדיליא, נהרגו בשנת תס"ה (1705) על ידי שודדים בדרך בין עזה לחברון. ר' יוסף זה היה [[שד"ר]] של ארץ ישראל ביוון, תלמיד חכם, שכמה מתשובותיו נדפסו בספר "כרם שלמה" מאת רבי [[שלמה אמריליו]], רבה של [[סלוניקי]].
נכדו, ר' אברהם גדילייא השני, היה אף הוא [[שד"ר]], בשליחות העיר [[חברון]].
==לקריאה נוספת==
* [[אריה ליב פרומקין]], '''תולדות חכמי ירושלים''' (תרפ"ח) כרך א חלק ב עמ' 33
* [[אברהם יערי]], '''שתי תעודות לתולדות היישוב בחברון''' (תש"ט) עמ' 1 - 2.
* אברהם יערי, '''שלוחי ארץ ישראל''' (תשי"א) עמ' 272
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גדילייא, אברהם}}
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext) | 'רבי '''אברהם בן ר' שמואל גדיליא''' (גדיליה/גדליה) הראשון, [[שד"ר]] [[ירושלים]] ומחבר '''ברית אברהם''', הפירוש הקדום ביותר על ה[[ילקוט שמעוני]].
==ביוגרפיה==
בשנת ת"ח (1648) יצא מירושלים לאיטליה כדי להדפיס את ספרו "ברית אברהם", ושהה באיטליה שתים עשרה שנה.
לפני צאתו לדרכו קיבל [[הסכמה|הסכמות]] על ספרו מרבני ירושלים: רבי ישראל בנימין, [[ישראל זאבי|ר' ישראל ב"ר עזריה זאבי]], [[אליעזר בן ארחא|ור' אליעזר בן ארחא]]. הסכמה נוספת קיבל באיטליה מרבי [[משה זכות]], שאף חיבר שיר לכבודו.
בזמן שהותו בליוורנו התפרנס ר' אברהם גדליה מהגהת ספרים בבית הדפוס של [[ידידיה גבאי]]. בין הספרים שהגיה שם: שו"ת [[רדב"ז]] (שנת תי"ב 1652), תשובות הרשב"א בקובץ "תולדות אדם" (תי"ז, 1657), ו[[חיים בנבנישתי|כנסת הגדולה]] על [[אורח חיים|או"ח]] (תי"ח 1658). בהקדמתו ל"תולדות אדם" ציין ר' אברהם גדליה את תקוותו לשוב לירושלים, מאחר שכבר גמר להדפיס את ספרו על הילקוט שמעוני "בדפוס אהובי אשר כנפשי כה"ר ידידיה גבאי נר"ו".
תשובה אליו, בעת היותו בליוורנו, בשו"ת "דבר שמואל" מאת ר' [[שמואל אבוהב]] (סי' עב).
לאחר חזרתו לארץ ישראל, היה מתומכי [[שבתי צבי]], ואף שלח מכתבים לידידיו באיטליה.
ערך סדר תפילות ולימוד לפוקדים את [[קבר שמואל הנביא]], כולל תפילה קצרה שניסח בעצמו{{הערה|קובץ [[ספונות]] ח עמ' רנ והלאה }}.
==ספרו "ברית אברהם"==
הספר הודפס ב[[ליוורנו]] בשנים ת"י - תי"ז (1650 - 1657){{הערה|[[יעקב שמואל שפיגל]], "לתולדות הרב שלמה אלגאזי והדפסת ספריו" עמ' 135 - 136, ראו שם בהרחבה.}}
ספר זה הוא הפירוש הקדום ביותר שנכתב על הילקוט שמעוני. נדפס יחד עם הילקוט שמעוני, ובמהדורה זו הוסיף ר' אברהם גדליה קטעים חדשים לילק"ש על הנ"ך ממדרשים שונים, כגון "אגדת בראשית", שלא היו בדפוסים הקדומים של הילקוט{{הערה|העיר על כך הרב [[יהודה לייב מימון]], יחוסי תנאים ואמוראים, ערך 'זכאי', עמ' קנב הערה 2.}}
פירושו "ברית אברהם" כולל מובאות מפרשנים קדומים מכתבי יד שהיו בידו, כגון פירוש הספרי המיוחס [[אברהם בן דוד מפושקירה|לראב"ד]], פירוש [[הלל בן אליקים|רבנו הלל]] ופירוש [[רבי חיים חבריא]] על מדרש ההלכה [[ספרא|תורת כהנים]]. כמו כן הביא דברים ששמע מפי רבי [[חיים הכהן]] תלמיד [[רבי חיים ויטאל]]{{הערה|ברית אברהם על הילק"ש יחזקאל סי' כ, צוטט על ידי ה[[חיד"א]] בספרו ''לב דוד'' סימן לא}}.
פירוש זה מצוטט רבות בספרות התורנית, כגון בפירוש "זית רענן" על הילקוט שמעוני מאת בעל ה[[מגן אברהם]]. בחלק מספרי [[כתובים|הכתובים]] פירוש "זית רענן" אינו אלא העתקה מה"ברית אברהם". כפי הנראה בעל המגן אברהם לא השלים את ספרו, והמדפיסים הוסיפו חלקים אלה לצורך השלמת הספר{{הערה|ר' [[מתתיהו שטראשון]], "מבחר כתבים", עמ' רלג}}.
==משפחתו==
שני בניו, ר' יעקב ור' יוסף גדיליא, נהרגו בשנת תס"ה (1705) על ידי שודדים בדרך בין עזה לחברון. ר' יוסף זה היה [[שד"ר]] של ארץ ישראל ביוון, תלמיד חכם, שכמה מתשובותיו נדפסו בספר "כרם שלמה" מאת רבי [[שלמה אמריליו]], רבה של [[סלוניקי]].
נכדו, ר' אברהם גדילייא השני, היה אף הוא [[שד"ר]], בשליחות העיר [[חברון]].
==לקריאה נוספת==
* [[אריה ליב פרומקין]], '''תולדות חכמי ירושלים''' (תרפ"ח) כרך א חלק ב עמ' 33
* [[אברהם יערי]], '''שתי תעודות לתולדות היישוב בחברון''' (תש"ט) עמ' 1 - 2.
* אברהם יערי, '''שלוחי ארץ ישראל''' (תשי"א) עמ' 272
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גדילייא, אברהם}}
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]]
[[קטגוריה:שד"רים]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff) | '@@ -38,2 +38,3 @@
{{מיון רגיל:גדילייא, אברהם}}
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]]
+[[קטגוריה:שד"רים]]
' |
שורות שנוספו בעריכה (added_lines) | [
0 => '[[קטגוריה:שד"רים]]'
] |
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש (all_links) | [] |
קישורים בדף, לפני העריכה (old_links) | [] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (new_pst) | 'רבי '''אברהם בן ר' שמואל גדיליא''' (גדיליה/גדליה) הראשון, [[שד"ר]] [[ירושלים]] ומחבר '''ברית אברהם''', הפירוש הקדום ביותר על ה[[ילקוט שמעוני]].
==ביוגרפיה==
בשנת ת"ח (1648) יצא מירושלים לאיטליה כדי להדפיס את ספרו "ברית אברהם", ושהה באיטליה שתים עשרה שנה.
לפני צאתו לדרכו קיבל [[הסכמה|הסכמות]] על ספרו מרבני ירושלים: רבי ישראל בנימין, [[ישראל זאבי|ר' ישראל ב"ר עזריה זאבי]], [[אליעזר בן ארחא|ור' אליעזר בן ארחא]]. הסכמה נוספת קיבל באיטליה מרבי [[משה זכות]], שאף חיבר שיר לכבודו.
בזמן שהותו בליוורנו התפרנס ר' אברהם גדליה מהגהת ספרים בבית הדפוס של [[ידידיה גבאי]]. בין הספרים שהגיה שם: שו"ת [[רדב"ז]] (שנת תי"ב 1652), תשובות הרשב"א בקובץ "תולדות אדם" (תי"ז, 1657), ו[[חיים בנבנישתי|כנסת הגדולה]] על [[אורח חיים|או"ח]] (תי"ח 1658). בהקדמתו ל"תולדות אדם" ציין ר' אברהם גדליה את תקוותו לשוב לירושלים, מאחר שכבר גמר להדפיס את ספרו על הילקוט שמעוני "בדפוס אהובי אשר כנפשי כה"ר ידידיה גבאי נר"ו".
תשובה אליו, בעת היותו בליוורנו, בשו"ת "דבר שמואל" מאת ר' [[שמואל אבוהב]] (סי' עב).
לאחר חזרתו לארץ ישראל, היה מתומכי [[שבתי צבי]], ואף שלח מכתבים לידידיו באיטליה.
ערך סדר תפילות ולימוד לפוקדים את [[קבר שמואל הנביא]], כולל תפילה קצרה שניסח בעצמו{{הערה|קובץ [[ספונות]] ח עמ' רנ והלאה }}.
==ספרו "ברית אברהם"==
הספר הודפס ב[[ליוורנו]] בשנים ת"י - תי"ז (1650 - 1657){{הערה|[[יעקב שמואל שפיגל]], "לתולדות הרב שלמה אלגאזי והדפסת ספריו" עמ' 135 - 136, ראו שם בהרחבה.}}
ספר זה הוא הפירוש הקדום ביותר שנכתב על הילקוט שמעוני. נדפס יחד עם הילקוט שמעוני, ובמהדורה זו הוסיף ר' אברהם גדליה קטעים חדשים לילק"ש על הנ"ך ממדרשים שונים, כגון "אגדת בראשית", שלא היו בדפוסים הקדומים של הילקוט{{הערה|העיר על כך הרב [[יהודה לייב מימון]], יחוסי תנאים ואמוראים, ערך 'זכאי', עמ' קנב הערה 2.}}
פירושו "ברית אברהם" כולל מובאות מפרשנים קדומים מכתבי יד שהיו בידו, כגון פירוש הספרי המיוחס [[אברהם בן דוד מפושקירה|לראב"ד]], פירוש [[הלל בן אליקים|רבנו הלל]] ופירוש [[רבי חיים חבריא]] על מדרש ההלכה [[ספרא|תורת כהנים]]. כמו כן הביא דברים ששמע מפי רבי [[חיים הכהן]] תלמיד [[רבי חיים ויטאל]]{{הערה|ברית אברהם על הילק"ש יחזקאל סי' כ, צוטט על ידי ה[[חיד"א]] בספרו ''לב דוד'' סימן לא}}.
פירוש זה מצוטט רבות בספרות התורנית, כגון בפירוש "זית רענן" על הילקוט שמעוני מאת בעל ה[[מגן אברהם]]. בחלק מספרי [[כתובים|הכתובים]] פירוש "זית רענן" אינו אלא העתקה מה"ברית אברהם". כפי הנראה בעל המגן אברהם לא השלים את ספרו, והמדפיסים הוסיפו חלקים אלה לצורך השלמת הספר{{הערה|ר' [[מתתיהו שטראשון]], "מבחר כתבים", עמ' רלג}}.
==משפחתו==
שני בניו, ר' יעקב ור' יוסף גדיליא, נהרגו בשנת תס"ה (1705) על ידי שודדים בדרך בין עזה לחברון. ר' יוסף זה היה [[שד"ר]] של ארץ ישראל ביוון, תלמיד חכם, שכמה מתשובותיו נדפסו בספר "כרם שלמה" מאת רבי [[שלמה אמריליו]], רבה של [[סלוניקי]].
נכדו, ר' אברהם גדילייא השני, היה אף הוא [[שד"ר]], בשליחות העיר [[חברון]].
==לקריאה נוספת==
* [[אריה ליב פרומקין]], '''תולדות חכמי ירושלים''' (תרפ"ח) כרך א חלק ב עמ' 33
* [[אברהם יערי]], '''שתי תעודות לתולדות היישוב בחברון''' (תש"ט) עמ' 1 - 2.
* אברהם יערי, '''שלוחי ארץ ישראל''' (תשי"א) עמ' 272
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גדילייא, אברהם}}
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]]
[[קטגוריה:שד"רים]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (timestamp) | '1720211452' |
שם מסד הנתונים של הוויקי (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי (wiki_language) | 'he' |