לדלג לתוכן

בדיקת שינויים ספציפיים

הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.

המשתנים שיוצרו לשינוי זה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
1867
שם חשבון המשתמש (user_name)
'Yossipik'
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age)
152054217
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (user_groups)
[ 0 => '*', 1 => 'user', 2 => 'autoconfirmed' ]
הרשאות שיש למשתמש (user_rights)
[ 0 => 'createaccount', 1 => 'read', 2 => 'edit', 3 => 'createpage', 4 => 'createtalk', 5 => 'writeapi', 6 => 'viewmywatchlist', 7 => 'editmywatchlist', 8 => 'viewmyprivateinfo', 9 => 'editmyprivateinfo', 10 => 'editmyoptions', 11 => 'abusefilter-log-detail', 12 => 'centralauth-merge', 13 => 'abusefilter-view', 14 => 'abusefilter-log', 15 => 'vipsscaler-test', 16 => 'flow-hide', 17 => 'upload', 18 => 'reupload-own', 19 => 'move-categorypages', 20 => 'minoredit', 21 => 'editmyusercss', 22 => 'editmyuserjson', 23 => 'editmyuserjs', 24 => 'purge', 25 => 'sendemail', 26 => 'applychangetags', 27 => 'changetags', 28 => 'spamblacklistlog', 29 => 'flow-lock', 30 => 'mwoauthmanagemygrants', 31 => 'reupload', 32 => 'move', 33 => 'collectionsaveasuserpage', 34 => 'collectionsaveascommunitypage', 35 => 'autoconfirmed', 36 => 'editsemiprotected', 37 => 'skipcaptcha', 38 => 'flow-edit-post', 39 => 'transcode-reset' ]
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app)
false
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
user_wpzero
false
מזהה הדף (page_id)
20625
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף ללא מרחב השם (page_title)
'גבעת חלפון אינה עונה'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'גבעת חלפון אינה עונה'
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors)
[ 0 => 'Yossipik', 1 => 'KotzBot', 2 => 'בורה בורה', 3 => '185.175.33.238', 4 => '80.246.135.50', 5 => '2.53.51.0', 6 => 'Gbenny', 7 => 'Gellerman', 8 => '2.52.74.185', 9 => '77.127.109.80' ]
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
'/* קישורים חיצוניים */ '
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'{{סרט |שם= |תמונה=[[קובץ:גבעת חלפון אינה עונה כרזה עברית.jpeg|250px|לא ממוסגר|מרכז]] |כיתוב=כרזת הסרט המקורית |בימוי=[[אסי דיין]] |הפקה=[[נפתלי אלטר]]{{ש}} [[יוסף דיאמנט]] {{ש}}יצחק (איז'ו) שני |תסריט=אסי דיין{{ש}}נפתלי אלטר |עריכה=דוד טור |שחקנים ראשיים=[[ישראל פוליאקוב]]{{ש}}[[שייקה לוי]]{{ש}}[[גברי בנאי]] |מוזיקה=נפתלי אלטר{{ש}}[[יצחק גרציאני]]{{ש}}[[אבנר קנר]] |צילום=יעקב קלח |מפיץ= |מדינה={{דגל|ישראל||+}} |אולפן= |הקרנת בכורה={{דגל|ישראל}}[[27 בספטמבר]] [[1976]] |משך הקרנה=92 דקות |שפת הסרט=[[עברית]] |סוגה=[[סרט פולחן]]{{ש}}[[סרט קומדיה]] |תקציב=$300,000{{הערה|שם=אישים}} |הכנסות= |קישור=0073052 }} '''גבעת חלפון אינה עונה''' הוא [[סרט קומי|סרט קומדיה]] [[קולנוע ישראלי|ישראלי]], משנת [[1976]], בבימויו של [[אסי דיין]] ובכיכובם של חברי שלישיית "[[הגשש החיוור]]", שהפך לימים ל[[סרט פולחן]]. הסרט מציג את ההוויה ה[[אבסורד]]ית של [[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]] ב[[צה"ל]] בראי התקופה שלאחר [[מלחמת יום הכיפורים]]. אפילו שמו של הסרט הוא פראפראזה על שמו של הסרט ה[[פטריוטיות|פטריוטי]] "[[גבעה 24 אינה עונה]]" שהופק כעשרים שנה קודם לכן. את [[שיר נושא|שיר הנושא]] של הסרט ואת השיר "תן לשים ת'ראש על דיונה" כתב הבמאי ותסריטאי הסרט אסי דיין והלחין [[נפתלי אלטר]], שהיה גם שותף בהפקה ובכתיבת התסריט ואף הופיע בתפקיד משני (ה[[ש.ג.]]).{{הערה|[[יואב קוטנר]], [http://www.kutnermusic.com/2011/04/blog-post_2666.html נסיעה טובה, על האלבום של נפתלי אלטר], בבלוג "קוטנר רוק.נט", 25 באפריל 2011.}} == עלילה == עלילת הסרט מתרחשת במוצב עלום שם ב[[סיני]] חודשים אחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים. ה[[מפקד פלוגה|מ"פ]] שמגר ([[טוביה צפיר]]) פוקד על סמ"ר רפאל מוקד "ג'ינג'י" ([[גברי בנאי]]) לגייס למילואים את ה[[הימנעות מגיוס בישראל|משתמט]] סרג'יו קונסטנצה ([[ישראל פוליאקוב]]), לאחר שזה השתמט מהצבא במשך כ-15 שנים. סרג'יו הוא נוכל מקסים ורב-תחומי, רומני במוצאו, שטומן ידו בעסקים רבים. ג'ינג'י יוצא ל[[תל אביב]] להביא את סרג'יו למילואים, ובדרך עוצר [[אירוסים|לבקש את ידה]] של חברתו יעלי ([[ניצה שאול]]), בתו הצעירה והנאה של איש העסקים מר ויקטור חסון ([[שייקה לוי]]), אך מר חסון מסרב [[נישואים|להשיאה]] לפני שאחותה הבכורה, הגמלונית והביישנית, שפרה ([[מיקי קם]]) תינשא. בינתיים סרג'יו ה[[משחק קלפים|קלפן]] מרוויח כסף ב[[פוקר]], והוא מתקשר למר חסון להודיע לו שהוא יכול לכסות את החוב עבור עסקת [[מקרקעין|נדל"ן]] שביצעו בעבר. עוד הוא מסיים את השיחה, המפסידים במשחק מבינים כי הוא הונה אותם ומאיימים עליו. סרג'יו ניצל הודות להופעתו המפתיעה של ג'ינג'י, ומיד מחליט שעדיף לו לצאת למילואים מאשר להסתבך עם המפסידים. מר חסון, המגיע למקום דקות ספורות לאחר מכן, מגלה את אשר אירע, ומחליט לרדוף אחרי סרג'יו למילואים שבסיני כדי לגבות ממנו את החוב. כאשר ג'ינג'י וסרג'יו מגיעים לסיני, הם מגלים שיעלי התגנבה כנוסעת סמויה איתם, ומסרבת לעזוב את ג'ינג'י. כדי שתוכל להישאר, הם מחליטים שהיא תתחזה לזמרת שנשלחה מטעם צוות בידור. הם מעלים הופעה פרובוקטיבית לחיילים, אך במהלכה מגיע מר חסון כשהוא נוהג ב[[יעה אופני|שופל]], ויעלי נאלצת לברוח ולהסתתר. מפקד המוצב, המ"פ שמגר, אוסר את ויקטור חסון. יעלי מבטיחה ש"תטפל" בשמגר, ומפתה אותו לרקוד [[ריקוד אפריקאי|ריקוד אפריקני]] כביכול תוך כדי הפשטתו. היא אף מצליחה לגרום לו לזמר דברי הבל במקצב השיר, כגון "צ'יקום צ'יקום" ו"בולה בולה איפה את". ה[[מפקד חטיבה|מח"ט]] בונדי, אשר מגיע לביקור מפתיע במוצב, נכנס לאוהל המ"פ ורואה אותו שר ורוקד ערום למחצה, ובטוח שנטרפה עליו דעתו. ג'ינג'י מאבחן את מחלתו של שמגר כמקרה של "סכיזופרחה". שמגר מאושפז בכפייה, והמח"ט נאלץ למנות את ג'ינג'י למפקד המוצב. בינתיים מר חסון מתמנה ל[[שף|טבח]] המוצב, אחרי שהצליח להפגין את כישוריו הקולינריים בפני טבח המוצב יוסיפון ([[משה איש-כסית]]). במהרה חדר האוכל של המוצב משודרג ל"מסעדת הויקטור", תוך שהוא מגיש מעדני [[גורמה]] מעשה ידיו לכל חיילי המוצב, פרט לסרג'יו, המקבל לארוחה [[קופסת שימורים]]. סרג'יו, ברצונו לנקום במר חסון ולסלק את חובו, מספיג את האדמה שבסביבת הבסיס ב[[סולר]], ומשכנע את ויקטור שהשטח באזור הוא בבעלותו. ויקטור, אחרי שהריח את האדמה, השתכנע שהשטח הוא באר [[נפט]] פוטנציאלית, וקונה מסרג'יו את האדמה תמורת שמיטת החוב. סרג'יו מייעץ לג'ינג'י ויעלי להזמין גם את שפרה למוצב, כדי שסרג'יו ימצא לה חתן וכך תוסר המכשלה לנישואיהם. שפרה אכן מגיעה למקום, אך במפתיע מתאהבת דווקא בסרג'יו. בינתיים ויקטור, אשר הולך לדוג [[דג]]ים ל[[ארוחת ערב|ארוחת הערב]], עובר בטעות את הגבול ה[[מצרים|מצרי]] ונופל ב[[שבוי|שבי]]. הוא אומנם מתיידד עם המפקד המצרי (ומלמד אותו איך להכין [[קפה]] אסלי), אך לעזרתו באים ג'ינג'י וסרג'יו מחופשים לקציני [[האומות המאוחדות|או"ם]]. הם כמעט נתפסים, אך ברגע האחרון, בעזרת מכר של סרג'יו - קצין מה[[או"ם]] מעסקיו הקודמים והמפוקפקים - הם משחררים את ויקטור, ובורחים חזרה למוצב. במוצב נפגש ויקטור לתדהמתו עם שתי בנותיו, ורודף בזעם אחרי סרג'יו, כשהוא מגלה ש"עבד" עליו בנושא שטח הדיונה שמכר לו. מתפתחת מהומה כללית, אך כאשר שמגר, שבורח מהאשפוז הכפוי, נופל לבור הנפט המדומה אשר ויקטור החל לחפור באדמתו החדשה, פורץ ממנו לפתע נפט אמיתי. שלושת הגיבורים שוכחים מיד מכל צרותיהם, והדרך נסללת לחברת הנפט "נתיבי ויקטור ובנותיו בע"מ - בשיתוף סרג'יו גז וג'ינג'י פז". בתמונת הסיום, ג'ינג'י סרג'יו וחסון נוסעים ברחובות [[תל אביב]] בשעת בוקר מוקדמת, במטרה למכור נפט ישירות לצרכנים. == שחקנים ודמויות == {| class="wikitable" style="font-size:100%; line-height:1.2" |- ! שם השחקנ/ית !! הדמות !! תיאור הדמות |- | [[ישראל פוליאקוב]] || סרג'יו קונסטנצה || נוכל ערמומי, מקסים ושרמנטי שמסתבך עם ויקטור חסון |- | [[שייקה לוי]] || ויקטור חסון || איש עסקים קשוח ומסורתי, אביהן של שפרה ויעלי |- | [[גברי בנאי]] || סמל-ראשון רפאל מוקד ("ג'ינג'י") || מפקד מצטיין שמאוהב ביעלי, בתו של מר חסון |- | [[אריה מוסקונה]] || שולקה || חייל |- | רפי גינאי || חיליק || חייל |- | [[אושיק לוי]] || ג'חנון || חייל שלא מקבל חופשה ומרבה להתלונן על כך |- | [[מנחם זילברמן]] || וסרמן || חייל |- | [[משה איש כסית]] || יוסיפון הטבח || הטבח הגברתן של מוצב גבעת חלפון |- | [[טוביה צפיר]] || המ"פ שמגר || מפקד המוצב ורודף שמלות |- | לאנס קראונר || אריק, קצין מה[[או"ם]] || חבר של סרג'יו |- | [[מיקי קם]] || שפרה חסון || בתו הבכורה והביישנית של מר חסון |- | [[ניצה שאול]] || יעל (יעלי) חסון || בתו הצעירה והיפה של מר חסון, מאוהבת בג'ינג'י |- | [[חנה לסלאו]] || חרמונה, פקידתו של המח"ט || חיילת |- | [[ראובן אדיב]] || המח"ט בונדי || מפקד החטיבה בגזרת סיני |- | [[ראובן דיין]] || הקצין המצרי || מפקד המוצב המצרי |- | [[נפתלי אלטר]] || ה[[שומר גדודי|ש.ג.]] || חייל |} == הפקה וביקורת == הרעיון הבסיסי לסרט נוצר אצל אסי דיין בחודשים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בעת שהיה עדיין מגויס וישב חודשים ארוכים ללא מעש עם [[יחידות צבאיות|יחידתו]] בסיני.{{הערה|שם=שמועה1|1=[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,l-10726-73575,00.html "החיים כשמועה", פרק ב', דקות 9:00–10:00].}} לאחר שדיין, שנקלע לחובות בעקבות כישלונו המסחרי של סרטו "[[חגיגה לעיניים]]" (1975), הצליח מסחרית בסרטו הבא, "[[יופי של צרות!]]" (1976), שנעשה במתכונת [[סרט בורקס|סרטי הבורקס]], הוא החליט לשלב את רעיונותיו מתקופת המילואים בסיני עם הנוסחה שהצליחה בקולנוע המסחרי וכך נוצר "גבעת חלפון אינה עונה".{{הערה|שם=שמועה2|1=[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,l-10726-73575,00.html "החיים כשמועה", פרק ב', דקות 13:30–17:00].}} הסרט צולם ב[[חולות ניצנים]] במשך שלושה שבועות,{{הערה|שם=אישים|1={{אישים|גבעת חלפון אינה עונה}}.}} בקיץ 1976.{{הערה|{{מעריב||עדיפות|1976/07/23|02900|טור 1}}.}} תקציב הסרט היה 300,000 דולר, שמתוכם 50,000 דולר יועדו לשכרם של חברי "הגשש החיוור".{{הערה|שם=אישים}} כבר עם סיום הצילומים החל ביקוש לסרט מצד בעלי בתי הקולנוע בישראל, שחשו כי יש לו פוטנציאל מסחרי.{{הערה|{{מעריב|טלילה בן-זכאי|גל של צילומים {{!}} חלפון בחגים|1976/08/11|02500|טור 1}}.}} "גבעת חלפון אינה עונה" מכר 672,000 כרטיסים בישראל{{הערה|Frank Bren, Amy Kronish, ''World Cinema: Israël'', Flicks Books, 1996, p. 215.}} (שאוכלוסייתה מנתה אז כ-3.5 מיליון),{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton_e.html?num_tab=st02_01&CYear=2012 אומדני אוכלוסייה], שנתון סטטיסטי לישראל 2012, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].}} וזאת למרות [[ביקורת קולנוע|ביקורות]] שליליות של מבקרי הקולנוע בעיתונות הישראלית.{{הערה|{{דבר|זאב רב-נוף|"הגשש החיוור" דולדל|1976/10/07|01102}}.}}{{הערה|שם=שמועה2}} == נושאי הסאטירה בסרט == הסרט הופק בשנת [[1976]], לאחר מלחמת יום הכיפורים, והשינוי בתדמית [[צה"ל]] הבלתי מנוצח, אך בטרם [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], במסגרתו הוחזר גם מקום ההתרחשות של הסרט, [[חצי האי סיני]], לידי מצרים. מדבר סיני המאובק, המרוחק, הנידח והשומם משמש בעצמו נושא לסאטירה, אפילו בשיר הנושא של הסרט: "רק בסרט של וולט דיסני המדבר שם מתעורר". בהתאם לרוח התקופה, בדיחות רבות נשענות על צה"ל, כ[[סאטירה]] על עודף ה[[בירוקרטיה]] שבו וחוסר הארגון. כך, למשל, בין הבדיחות החוזרות התייחסות חוזרת לנושא [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] הנהוגים כשיטת קצרנות בצה"ל. דוגמה בולטת לכך היא ה[[דו-קרב]] המילולי בין ויקטור לבין טבח הבסיס יוסיפון, עת כל אחד ממציא לעצמו תואר מרשים ומגוחך יותר בראשי תיבות. מגדיל לעשות ויקטור, אשר מכנה את עצמו בראשי התיבות הפיקטיביים "קמר"ש הלור"ל" - "קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום", או בראשי התיבות בשא"ש "בבטן של אמא שלך". אנשי הצבא עצמם מוצגים לעיתים כחדלי אישים – המ"פ שמגר עוסק בצפייה ב[[פורנוגרפיה]] במקום פיקוד על הבסיס, פקידת המח"ט, ששמה ("חרמונה") מרמז על כוונותיה, מתעלמת מתלונות החייל על כך שנשאר בבסיס ללא חופשה זמן רב ומעדיפה לפתות אותו, הטבח מעדיף לשחק [[שש-בש]] במקום לבשל וכן הלאה. במקרה אחר, כאשר נדרשים סרג'יו וויקטור לענות מה יעשו במידה והמצרים יתקדמו לעבר המוצב, מבטל הראשון את השאלה באומרו שאיננו מבין "איזה אינטרס יש להם לבוא לפה בחום הזה", בעוד השני אומר בביטחון שיטפל בהם כפי שעשה במלחמות הקודמות. כאשר נשאל ויקטור מה עשה באותן מלחמות הוא עונה שעבר זמן רב ואיננו זוכר ("30 שנה, לך תזכור"). הסרט נראה כקורא בשיר הנושא שלו לבוא למילואים, כביכול בניגוד לרוח זו, אך בניגוד לנושא שמו הפטריוטי – [[גבעה 24 אינה עונה]] – כאן האזרח נקרא לבוא למילואים כדי להימלט מאורחות החיים הרגילים, בהם נושים "מה[[בנק]], או מה[[מס]]ים", כדברי השיר ({{ציטוטון|אם חייך שוד ושבר / אם פורחים העצבים / אז תעלה מיד על ספיישל / ותרד למילואים...}}). גם המלחמה והאיבה בין ישראל למצרים באותה תקופה מושמות ללעג במסגרת הסרט. כאשר נשבה ויקטור בידי סיור מצרי, הוא כלל לא מבחין ברגע הראשון כי מדובר בחיילים מצריים ומבלבל אותם בחיילי צה"ל. חוסר ההבחנה בין חיילי שני הצבאות מודגש בשאלתו של ויקטור לחיילים האם הם חיילי "[[חטיבת גולני|גולני]]", ובתשובתם כי הם חיילי "[[גמאסי]]" (שר המלחמה ה[[מצרים|מצרי]] באותה עת). עם הגיעו למקום שביו, מפתח ויקטור במהרה שיג ושיח עם הקצין הזר ושניהם מלינים על ה[[קפה]] ועל השלטון המקומי. בדרכו החוצה, עת מחלצים אותו ג'ינג'י וסרג'יו, הוא אף מבקש מהקצין המצרי, אז עדיין [[מדינת אויב]], לשמור עמו על קשר. "[[העסק הביש|עסק הביש]]" מוזכר בצעקתו של ויקטור: "מי נתן את ההוראה?!". פן נוסף לביקורת על צה"ל, אפשר לראות בניגוד החריף בין אי הסדר והחפיפניקיות בצד הישראלי, לבין הרצינות והסדר שבצד המצרי. כך למשל, בצד הישראלי הש.ג. הוא עם חבל, המחנה בנוי [[אוהל]]ים מתנפנפים, אין סדר ואין משמעת. לעומת זאת, בצד המצרי יש מוצב מסודר, עם מפקד סמכותי, חיילים ממושמעים, ואווירה צבאית. בסרט מבוצע שימוש סאטירי בהחלטות האו"ם [[החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם|242]] ו-[[החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם|338]]. כאשר מר חסון מגיע למוצב, "כאן זה 338?", המספר 242 מופיע על שלט בכניסה למחנה המצרי, בערבית: معسكر ٢٤٢ "מעסכר 242" "מחנה צבאי 242". == השפעת הסרט == [[קובץ:Givat halfon DVD cover.jpg|ממוזער|שמאל|עטיפת ה-DVD של הסרט]] למרות הביקורות השליליות של מבקרי הקולנוע בעיתונות הישראלית, הפך "גבעת חלפון" ל[[סרט פולחן]] ישראלי וסביבו (וסביב ה"[[הגשש החיוור|גששים]]" בכלל) התפתחה תרבות שלמה במגזרים רחבים של האוכלוסייה. עד היום, ישנם אנשים הזוכרים בעל פה סצינות שלמות מהסרט, אף שחלקם נולדו אחרי שהסרט יצא ל[[צג|אקרנים]]. משפטים רבים מהסרט הפכו ל[[נכס צאן ברזל|נכסי צאן ברזל]] של החברה והשיר הבולט בסרט, "תן לשים ת'ראש על דיונה", נבחר בשנת [[2008]] במקום ה-6 במצעד "שיר ה-60" של [[גלי צה"ל]]. באותה שנה הגדיר מבקר הקולנוע של "[[הארץ]]", [[אורי קליין]], את הסרט: כ"קומדיה ה[[סוריאליזם|סוריאליסטי]]ת הגדולה ביותר בתולדות [[קולנוע ישראלי|הקולנוע הישראלי]]."{{הערה|{{הארץ|אורי קליין|תיכנסי כבר לאוטו וניסע|1.1199286|מוסף ראש השנה, [[29 בספטמבר]] [[2008]]}}.}} == סרט המשך == תחילת הצילומים של [[סרט המשך]] ל"גבעת חלפון אינה עונה" תוכננה לינואר 2008.{{הערה|1={{ynet|יובל אברמוביץ'|אנחנו בסך הכל פועלים|3118875|27 ביולי 2005}}.}} בטור אישי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בעקבות פטירתו של [[ישראל פוליאקוב]] בסוף אוקטובר [[2007]], הודיע הבמאי [[אסי דיין]] על ביטול ההכנות לתסריט שכבר כתב כשהוא מתייחס אל הסרט בשם "גבעת חלפון השנייה". דיין, לוי ובנאי מתייחסים לנושא גם בראיונות [[רטרוספקטיבה]] של ה-[[DVD]] "גבעת חלפון אינה עונה", בהוצאתו החדשה בשנת 2010. כשלושה חודשים לאחר מותו של דיין פורסמו בדף ה[[פייסבוק]] האישי שלו דפי הטיוטה עם תקציר לסרט ההמשך ל"גבעת חלפון אינה עונה".{{הערה|[https://www.facebook.com/assid2/posts/1491877217722271 תקציר לסוג של סרט המשך ל"גבעת חלפון אינה עונה" שנכתב ב-1983 ומעולם לא יצא לפועל], בדף הפייסבוק של [[אסי דיין]]{{קישור שבור|28.06.2018}}}} == מחזמר == ב-12 ביוני 2018, פורסם כי הסרט "גבעת חלפון" יעלה בגירסה בימתית ויהפוך למחזמר ב[[הבימה|תיאטרון הלאומי הבימה]]. המחזמר, כלול ברפטואר התיאטרון לעונת 2018-2019,{{הערה|1={{ynet||מ"גבעת חלפון" ועד "מרי פופינס": העונה החדשה של תיאטרון הבימה|5285262|12 ביוני 2018}}.}} ומופיעים בו בתפקידים הראשיים: [[קובי מאור]] (ויקטור חסון), [[שלומי קוריאט]] (סרג'יו) (לסירוגין עם [[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]]), [[רוני דלומי]] (יעלי הצעירה) ו[[טל מוסרי]] (ג'ינג'י).{{הערה|1={{ynet||לסרג'יו פנית - 43 שנה אחרי: מאחורי הקלעים של ההצגה "גבעת חלפון אינה עונה"|5463003|14 בפברואר 2019}}.}} טוביה צפיר וניצה שאול חוזרים לגלם במחזמר את דמותם מהסרט המקורי, יעלי ושמגר, כמבוגרים. במחזמר משחק גם [[אדם שיאון]], הנכד של [[יעל דיין]] והנכדן של [[אסי דיין]], אדם שיאון מגלם במחזמר את הנכד של סרג'יו קונסטנזה, הקרוי על שמו, ושל שיפרה חסון. את העיבוד לתיאטרון כתב [[דניאל לפין]] וביים [[משה קפטן]].{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|"גבעת חלפון": ההצגה|632701|13 בפברואר 2019}}}} הצגת הבכורה עלתה ב-[[13 במרץ]] [[2019]] ב[[תיאטרון הבימה]]. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=גבעת חלפון אינה עונה}} {{קישורי קולנוע}} * {{סליל|גתית הולצמן, [[גלעד צוקרמן]]|הם יורים גם בסוסים: עיון השוואתי ב'ואלס עם באשיר' וב'גבעת חלפון אינה עונה'|holzman_zuckermann|סתיו 2013}}{{קישור שבור|28.06.2018}} * ערגה הלר, [http://app.oranim.ac.il/dvarim/wp-content/uploads/2014/11/ערגה-הלר.pdf 'קח ת'זמן וטייק איט איזי': על אי-האחריות כערך בתרבות הפופולרית בישראל: הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" כמקרה מבחן], '''דברים''', 7 (תשע"ה), עמ' 113–123 עדויות על הפקת הסרט: * {{יוטיוב|8aSCfGuXRSo|שם="גבעת חלפון אינה עונה", [[אמנון לורד]] מארח את הגשש החיוור, איז'ו שני וניצה שאול, מתוך הסדרה "היו סרטים", קולנוע ישראלי – שנות השבעים}} * {{ynet||על ראש הגבעה|3691530|24 במרץ 2009}} * {{nrg|[[כרמית ספיר ויץ]]|נתנו בראש: הגששים בטירונות|943/439|18 בספטמבר 2009|47|}} * {{יוטיוב|mmtyM0AWdtA|שם=אסי דיין מספר לבנו [[ליאור דיין]] על הסרט}} * {{נענע10|ניב גלבוע|40 שנה, לך תזכור: כוכבי גבעת חלפון באיחוד מרגש|1188095|6 במאי 2016}} * {{ידיעות אחרונות|[[רז שכניק]]|אסי דיין צחק כל כך בסצנה של השעון פיוג'י, שהיו צריכים לדחוף לו חולצה לפה|4915504|31 בינואר 2017}} (ריאיון עם ניצה שאול) * {{וואלה!||"שייקה כבר רצה לבטל את החוזה": התנאים הקשים מאחורי "גבעת חלפון אינה עונה"|3106435|26 באוקטובר 2017}} * {{ערוץ עשר|[[אלמוג בוקר]]|ריאיון עם מיקי קם וניצה שאול: "סצינות כמו בגבעת חלפון, אנשים לא היו מעזים לכתוב היום"|159115|27 במרץ 2018|bidur}} * {{ערוץ עשר|[[איילה חסון]]|"אבן דרך בתרבות": מאחורי הקלעים של ההצגה "גבעת חלפון"|183402|15 במרץ 2019}} ביקורות: * {{דבר|זאב רב-נוף|"הגשש החיוור" דולדל|1976/10/07|01102}} (ביקורת בת הזמן) * אביעד שמיר, {{עין הדג|givat_halfon|24 באפריל 2007}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{הגשש החיוור}} {{אסי דיין}} [[קטגוריה:סרטי קומדיה ישראליים]] [[קטגוריה:סרטי 1976]] [[קטגוריה:סרטי אסי דיין]] [[קטגוריה:סרטי בורקס]] [[קטגוריה:סרטי סאטירה]] [[קטגוריה:סרטי פולחן]] [[קטגוריה:הגשש החיוור]] [[קטגוריה:מילואים]] [[קטגוריה:צה"ל בקולנוע]] [[קטגוריה:לקות נפשית באמנות]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'{{סרט |שם= |תמונה=[[קובץ:גבעת חלפון אינה עונה כרזה עברית.jpeg|250px|לא ממוסגר|מרכז]] |כיתוב=כרזת הסרט המקורית |בימוי=[[אסי דיין]] |הפקה=[[נפתלי אלטר]]{{ש}} [[יוסף דיאמנט]] {{ש}}יצחק (איז'ו) שני |תסריט=אסי דיין{{ש}}נפתלי אלטר |עריכה=דוד טור |שחקנים ראשיים=[[ישראל פוליאקוב]]{{ש}}[[שייקה לוי]]{{ש}}[[גברי בנאי]] |מוזיקה=נפתלי אלטר{{ש}}[[יצחק גרציאני]]{{ש}}[[אבנר קנר]] |צילום=יעקב קלח |מפיץ= |מדינה={{דגל|ישראל||+}} |אולפן= |הקרנת בכורה={{דגל|ישראל}}[[27 בספטמבר]] [[1976]] |משך הקרנה=92 דקות |שפת הסרט=[[עברית]] |סוגה=[[סרט פולחן]]{{ש}}[[סרט קומדיה]] |תקציב=$300,000{{הערה|שם=אישים}} |הכנסות= |קישור=0073052 }} '''גבעת חלפון אינה עונה''' הוא [[סרט קומי|סרט קומדיה]] [[קולנוע ישראלי|ישראלי]], משנת [[1976]], בבימויו של [[אסי דיין]] ובכיכובם של חברי שלישיית "[[הגשש החיוור]]", שהפך לימים ל[[סרט פולחן]]. הסרט מציג את ההוויה ה[[אבסורד]]ית של [[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]] ב[[צה"ל]] בראי התקופה שלאחר [[מלחמת יום הכיפורים]]. אפילו שמו של הסרט הוא פראפראזה על שמו של הסרט ה[[פטריוטיות|פטריוטי]] "[[גבעה 24 אינה עונה]]" שהופק כעשרים שנה קודם לכן. את [[שיר נושא|שיר הנושא]] של הסרט ואת השיר "תן לשים ת'ראש על דיונה" כתב הבמאי ותסריטאי הסרט אסי דיין והלחין [[נפתלי אלטר]], שהיה גם שותף בהפקה ובכתיבת התסריט ואף הופיע בתפקיד משני (ה[[ש.ג.]]).{{הערה|[[יואב קוטנר]], [http://www.kutnermusic.com/2011/04/blog-post_2666.html נסיעה טובה, על האלבום של נפתלי אלטר], בבלוג "קוטנר רוק.נט", 25 באפריל 2011.}} == עלילה == עלילת הסרט מתרחשת במוצב עלום שם ב[[סיני]] חודשים אחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים. ה[[מפקד פלוגה|מ"פ]] שמגר ([[טוביה צפיר]]) פוקד על סמ"ר רפאל מוקד "ג'ינג'י" ([[גברי בנאי]]) לגייס למילואים את ה[[הימנעות מגיוס בישראל|משתמט]] סרג'יו קונסטנצה ([[ישראל פוליאקוב]]), לאחר שזה השתמט מהצבא במשך כ-15 שנים. סרג'יו הוא נוכל מקסים ורב-תחומי, רומני במוצאו, שטומן ידו בעסקים רבים. ג'ינג'י יוצא ל[[תל אביב]] להביא את סרג'יו למילואים, ובדרך עוצר [[אירוסים|לבקש את ידה]] של חברתו יעלי ([[ניצה שאול]]), בתו הצעירה והנאה של איש העסקים מר ויקטור חסון ([[שייקה לוי]]), אך מר חסון מסרב [[נישואים|להשיאה]] לפני שאחותה הבכורה, הגמלונית והביישנית, שפרה ([[מיקי קם]]) תינשא. בינתיים סרג'יו ה[[משחק קלפים|קלפן]] מרוויח כסף ב[[פוקר]], והוא מתקשר למר חסון להודיע לו שהוא יכול לכסות את החוב עבור עסקת [[מקרקעין|נדל"ן]] שביצעו בעבר. עוד הוא מסיים את השיחה, המפסידים במשחק מבינים כי הוא הונה אותם ומאיימים עליו. סרג'יו ניצל הודות להופעתו המפתיעה של ג'ינג'י, ומיד מחליט שעדיף לו לצאת למילואים מאשר להסתבך עם המפסידים. מר חסון, המגיע למקום דקות ספורות לאחר מכן, מגלה את אשר אירע, ומחליט לרדוף אחרי סרג'יו למילואים שבסיני כדי לגבות ממנו את החוב. כאשר ג'ינג'י וסרג'יו מגיעים לסיני, הם מגלים שיעלי התגנבה כנוסעת סמויה איתם, ומסרבת לעזוב את ג'ינג'י. כדי שתוכל להישאר, הם מחליטים שהיא תתחזה לזמרת שנשלחה מטעם צוות בידור. הם מעלים הופעה פרובוקטיבית לחיילים, אך במהלכה מגיע מר חסון כשהוא נוהג ב[[יעה אופני|שופל]], ויעלי נאלצת לברוח ולהסתתר. מפקד המוצב, המ"פ שמגר, אוסר את ויקטור חסון. יעלי מבטיחה ש"תטפל" בשמגר, ומפתה אותו לרקוד [[ריקוד אפריקאי|ריקוד אפריקני]] כביכול תוך כדי הפשטתו. היא אף מצליחה לגרום לו לזמר דברי הבל במקצב השיר, כגון "צ'יקום צ'יקום" ו"בולה בולה איפה את". ה[[מפקד חטיבה|מח"ט]] בונדי, אשר מגיע לביקור מפתיע במוצב, נכנס לאוהל המ"פ ורואה אותו שר ורוקד ערום למחצה, ובטוח שנטרפה עליו דעתו. ג'ינג'י מאבחן את מחלתו של שמגר כמקרה של "סכיזופרחה". שמגר מאושפז בכפייה, והמח"ט נאלץ למנות את ג'ינג'י למפקד המוצב. בינתיים מר חסון מתמנה ל[[שף|טבח]] המוצב, אחרי שהצליח להפגין את כישוריו הקולינריים בפני טבח המוצב יוסיפון ([[משה איש-כסית]]). במהרה חדר האוכל של המוצב משודרג ל"מסעדת הויקטור", תוך שהוא מגיש מעדני [[גורמה]] מעשה ידיו לכל חיילי המוצב, פרט לסרג'יו, המקבל לארוחה [[קופסת שימורים]]. סרג'יו, ברצונו לנקום במר חסון ולסלק את חובו, מספיג את האדמה שבסביבת הבסיס ב[[סולר]], ומשכנע את ויקטור שהשטח באזור הוא בבעלותו. ויקטור, אחרי שהריח את האדמה, השתכנע שהשטח הוא באר [[נפט]] פוטנציאלית, וקונה מסרג'יו את האדמה תמורת שמיטת החוב. סרג'יו מייעץ לג'ינג'י ויעלי להזמין גם את שפרה למוצב, כדי שסרג'יו ימצא לה חתן וכך תוסר המכשלה לנישואיהם. שפרה אכן מגיעה למקום, אך במפתיע מתאהבת דווקא בסרג'יו. בינתיים ויקטור, אשר הולך לדוג [[דג]]ים ל[[ארוחת ערב|ארוחת הערב]], עובר בטעות את הגבול ה[[מצרים|מצרי]] ונופל ב[[שבוי|שבי]]. הוא אומנם מתיידד עם המפקד המצרי (ומלמד אותו איך להכין [[קפה]] אסלי), אך לעזרתו באים ג'ינג'י וסרג'יו מחופשים לקציני [[האומות המאוחדות|או"ם]]. הם כמעט נתפסים, אך ברגע האחרון, בעזרת מכר של סרג'יו - קצין מה[[או"ם]] מעסקיו הקודמים והמפוקפקים - הם משחררים את ויקטור, ובורחים חזרה למוצב. במוצב נפגש ויקטור לתדהמתו עם שתי בנותיו, ורודף בזעם אחרי סרג'יו, כשהוא מגלה ש"עבד" עליו בנושא שטח הדיונה שמכר לו. מתפתחת מהומה כללית, אך כאשר שמגר, שבורח מהאשפוז הכפוי, נופל לבור הנפט המדומה אשר ויקטור החל לחפור באדמתו החדשה, פורץ ממנו לפתע נפט אמיתי. שלושת הגיבורים שוכחים מיד מכל צרותיהם, והדרך נסללת לחברת הנפט "נתיבי ויקטור ובנותיו בע"מ - בשיתוף סרג'יו גז וג'ינג'י פז". בתמונת הסיום, ג'ינג'י סרג'יו וחסון נוסעים ברחובות [[תל אביב]] בשעת בוקר מוקדמת, במטרה למכור נפט ישירות לצרכנים. == שחקנים ודמויות == {| class="wikitable" style="font-size:100%; line-height:1.2" |- ! שם השחקנ/ית !! הדמות !! תיאור הדמות |- | [[ישראל פוליאקוב]] || סרג'יו קונסטנצה || נוכל ערמומי, מקסים ושרמנטי שמסתבך עם ויקטור חסון |- | [[שייקה לוי]] || ויקטור חסון || איש עסקים קשוח ומסורתי, אביהן של שפרה ויעלי |- | [[גברי בנאי]] || סמל-ראשון רפאל מוקד ("ג'ינג'י") || מפקד מצטיין שמאוהב ביעלי, בתו של מר חסון |- | [[אריה מוסקונה]] || שולקה || חייל |- | רפי גינאי || חיליק || חייל |- | [[אושיק לוי]] || ג'חנון || חייל שלא מקבל חופשה ומרבה להתלונן על כך |- | [[מנחם זילברמן]] || וסרמן || חייל |- | [[משה איש כסית]] || יוסיפון הטבח || הטבח הגברתן של מוצב גבעת חלפון |- | [[טוביה צפיר]] || המ"פ שמגר || מפקד המוצב ורודף שמלות |- | לאנס קראונר || אריק, קצין מה[[או"ם]] || חבר של סרג'יו |- | [[מיקי קם]] || שפרה חסון || בתו הבכורה והביישנית של מר חסון |- | [[ניצה שאול]] || יעל (יעלי) חסון || בתו הצעירה והיפה של מר חסון, מאוהבת בג'ינג'י |- | [[חנה לסלאו]] || חרמונה, פקידתו של המח"ט || חיילת |- | [[ראובן אדיב]] || המח"ט בונדי || מפקד החטיבה בגזרת סיני |- | [[ראובן דיין]] || הקצין המצרי || מפקד המוצב המצרי |- | [[נפתלי אלטר]] || ה[[שומר גדודי|ש.ג.]] || חייל |} == הפקה וביקורת == הרעיון הבסיסי לסרט נוצר אצל אסי דיין בחודשים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בעת שהיה עדיין מגויס וישב חודשים ארוכים ללא מעש עם [[יחידות צבאיות|יחידתו]] בסיני.{{הערה|שם=שמועה1|1=[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,l-10726-73575,00.html "החיים כשמועה", פרק ב', דקות 9:00–10:00].}} לאחר שדיין, שנקלע לחובות בעקבות כישלונו המסחרי של סרטו "[[חגיגה לעיניים]]" (1975), הצליח מסחרית בסרטו הבא, "[[יופי של צרות!]]" (1976), שנעשה במתכונת [[סרט בורקס|סרטי הבורקס]], הוא החליט לשלב את רעיונותיו מתקופת המילואים בסיני עם הנוסחה שהצליחה בקולנוע המסחרי וכך נוצר "גבעת חלפון אינה עונה".{{הערה|שם=שמועה2|1=[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,l-10726-73575,00.html "החיים כשמועה", פרק ב', דקות 13:30–17:00].}} הסרט צולם ב[[חולות ניצנים]] במשך שלושה שבועות,{{הערה|שם=אישים|1={{אישים|גבעת חלפון אינה עונה}}.}} בקיץ 1976.{{הערה|{{מעריב||עדיפות|1976/07/23|02900|טור 1}}.}} תקציב הסרט היה 300,000 דולר, שמתוכם 50,000 דולר יועדו לשכרם של חברי "הגשש החיוור".{{הערה|שם=אישים}} כבר עם סיום הצילומים החל ביקוש לסרט מצד בעלי בתי הקולנוע בישראל, שחשו כי יש לו פוטנציאל מסחרי.{{הערה|{{מעריב|טלילה בן-זכאי|גל של צילומים {{!}} חלפון בחגים|1976/08/11|02500|טור 1}}.}} "גבעת חלפון אינה עונה" מכר 672,000 כרטיסים בישראל{{הערה|Frank Bren, Amy Kronish, ''World Cinema: Israël'', Flicks Books, 1996, p. 215.}} (שאוכלוסייתה מנתה אז כ-3.5 מיליון),{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton_e.html?num_tab=st02_01&CYear=2012 אומדני אוכלוסייה], שנתון סטטיסטי לישראל 2012, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].}} וזאת למרות [[ביקורת קולנוע|ביקורות]] שליליות של מבקרי הקולנוע בעיתונות הישראלית.{{הערה|{{דבר|זאב רב-נוף|"הגשש החיוור" דולדל|1976/10/07|01102}}.}}{{הערה|שם=שמועה2}} == נושאי הסאטירה בסרט == הסרט הופק בשנת [[1976]], לאחר מלחמת יום הכיפורים, והשינוי בתדמית [[צה"ל]] הבלתי מנוצח, אך בטרם [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], במסגרתו הוחזר גם מקום ההתרחשות של הסרט, [[חצי האי סיני]], לידי מצרים. מדבר סיני המאובק, המרוחק, הנידח והשומם משמש בעצמו נושא לסאטירה, אפילו בשיר הנושא של הסרט: "רק בסרט של וולט דיסני המדבר שם מתעורר". בהתאם לרוח התקופה, בדיחות רבות נשענות על צה"ל, כ[[סאטירה]] על עודף ה[[בירוקרטיה]] שבו וחוסר הארגון. כך, למשל, בין הבדיחות החוזרות התייחסות חוזרת לנושא [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] הנהוגים כשיטת קצרנות בצה"ל. דוגמה בולטת לכך היא ה[[דו-קרב]] המילולי בין ויקטור לבין טבח הבסיס יוסיפון, עת כל אחד ממציא לעצמו תואר מרשים ומגוחך יותר בראשי תיבות. מגדיל לעשות ויקטור, אשר מכנה את עצמו בראשי התיבות הפיקטיביים "קמר"ש הלור"ל" - "קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום", או בראשי התיבות בשא"ש "בבטן של אמא שלך". אנשי הצבא עצמם מוצגים לעיתים כחדלי אישים – המ"פ שמגר עוסק בצפייה ב[[פורנוגרפיה]] במקום פיקוד על הבסיס, פקידת המח"ט, ששמה ("חרמונה") מרמז על כוונותיה, מתעלמת מתלונות החייל על כך שנשאר בבסיס ללא חופשה זמן רב ומעדיפה לפתות אותו, הטבח מעדיף לשחק [[שש-בש]] במקום לבשל וכן הלאה. במקרה אחר, כאשר נדרשים סרג'יו וויקטור לענות מה יעשו במידה והמצרים יתקדמו לעבר המוצב, מבטל הראשון את השאלה באומרו שאיננו מבין "איזה אינטרס יש להם לבוא לפה בחום הזה", בעוד השני אומר בביטחון שיטפל בהם כפי שעשה במלחמות הקודמות. כאשר נשאל ויקטור מה עשה באותן מלחמות הוא עונה שעבר זמן רב ואיננו זוכר ("30 שנה, לך תזכור"). הסרט נראה כקורא בשיר הנושא שלו לבוא למילואים, כביכול בניגוד לרוח זו, אך בניגוד לנושא שמו הפטריוטי – [[גבעה 24 אינה עונה]] – כאן האזרח נקרא לבוא למילואים כדי להימלט מאורחות החיים הרגילים, בהם נושים "מה[[בנק]], או מה[[מס]]ים", כדברי השיר ({{ציטוטון|אם חייך שוד ושבר / אם פורחים העצבים / אז תעלה מיד על ספיישל / ותרד למילואים...}}). גם המלחמה והאיבה בין ישראל למצרים באותה תקופה מושמות ללעג במסגרת הסרט. כאשר נשבה ויקטור בידי סיור מצרי, הוא כלל לא מבחין ברגע הראשון כי מדובר בחיילים מצריים ומבלבל אותם בחיילי צה"ל. חוסר ההבחנה בין חיילי שני הצבאות מודגש בשאלתו של ויקטור לחיילים האם הם חיילי "[[חטיבת גולני|גולני]]", ובתשובתם כי הם חיילי "[[גמאסי]]" (שר המלחמה ה[[מצרים|מצרי]] באותה עת). עם הגיעו למקום שביו, מפתח ויקטור במהרה שיג ושיח עם הקצין הזר ושניהם מלינים על ה[[קפה]] ועל השלטון המקומי. בדרכו החוצה, עת מחלצים אותו ג'ינג'י וסרג'יו, הוא אף מבקש מהקצין המצרי, אז עדיין [[מדינת אויב]], לשמור עמו על קשר. "[[העסק הביש|עסק הביש]]" מוזכר בצעקתו של ויקטור: "מי נתן את ההוראה?!". פן נוסף לביקורת על צה"ל, אפשר לראות בניגוד החריף בין אי הסדר והחפיפניקיות בצד הישראלי, לבין הרצינות והסדר שבצד המצרי. כך למשל, בצד הישראלי הש.ג. הוא עם חבל, המחנה בנוי [[אוהל]]ים מתנפנפים, אין סדר ואין משמעת. לעומת זאת, בצד המצרי יש מוצב מסודר, עם מפקד סמכותי, חיילים ממושמעים, ואווירה צבאית. בסרט מבוצע שימוש סאטירי בהחלטות האו"ם [[החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם|242]] ו-[[החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם|338]]. כאשר מר חסון מגיע למוצב, "כאן זה 338?", המספר 242 מופיע על שלט בכניסה למחנה המצרי, בערבית: معسكر ٢٤٢ "מעסכר 242" "מחנה צבאי 242". == השפעת הסרט == [[קובץ:Givat halfon DVD cover.jpg|ממוזער|שמאל|עטיפת ה-DVD של הסרט]] למרות הביקורות השליליות של מבקרי הקולנוע בעיתונות הישראלית, הפך "גבעת חלפון" ל[[סרט פולחן]] ישראלי וסביבו (וסביב ה"[[הגשש החיוור|גששים]]" בכלל) התפתחה תרבות שלמה במגזרים רחבים של האוכלוסייה. עד היום, ישנם אנשים הזוכרים בעל פה סצינות שלמות מהסרט, אף שחלקם נולדו אחרי שהסרט יצא ל[[צג|אקרנים]]. משפטים רבים מהסרט הפכו ל[[נכס צאן ברזל|נכסי צאן ברזל]] של החברה והשיר הבולט בסרט, "תן לשים ת'ראש על דיונה", נבחר בשנת [[2008]] במקום ה-6 במצעד "שיר ה-60" של [[גלי צה"ל]]. באותה שנה הגדיר מבקר הקולנוע של "[[הארץ]]", [[אורי קליין]], את הסרט: כ"קומדיה ה[[סוריאליזם|סוריאליסטי]]ת הגדולה ביותר בתולדות [[קולנוע ישראלי|הקולנוע הישראלי]]."{{הערה|{{הארץ|אורי קליין|תיכנסי כבר לאוטו וניסע|1.1199286|מוסף ראש השנה, [[29 בספטמבר]] [[2008]]}}.}} == סרט המשך == תחילת הצילומים של [[סרט המשך]] ל"גבעת חלפון אינה עונה" תוכננה לינואר 2008.{{הערה|1={{ynet|יובל אברמוביץ'|אנחנו בסך הכל פועלים|3118875|27 ביולי 2005}}.}} בטור אישי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בעקבות פטירתו של [[ישראל פוליאקוב]] בסוף אוקטובר [[2007]], הודיע הבמאי [[אסי דיין]] על ביטול ההכנות לתסריט שכבר כתב כשהוא מתייחס אל הסרט בשם "גבעת חלפון השנייה". דיין, לוי ובנאי מתייחסים לנושא גם בראיונות [[רטרוספקטיבה]] של ה-[[DVD]] "גבעת חלפון אינה עונה", בהוצאתו החדשה בשנת 2010. כשלושה חודשים לאחר מותו של דיין פורסמו בדף ה[[פייסבוק]] האישי שלו דפי הטיוטה עם תקציר לסרט ההמשך ל"גבעת חלפון אינה עונה".{{הערה|[https://www.facebook.com/assid2/posts/1491877217722271 תקציר לסוג של סרט המשך ל"גבעת חלפון אינה עונה" שנכתב ב-1983 ומעולם לא יצא לפועל], בדף הפייסבוק של [[אסי דיין]]{{קישור שבור|28.06.2018}}}} == מחזמר == ב-12 ביוני 2018, פורסם כי הסרט "גבעת חלפון" יעלה בגירסה בימתית ויהפוך למחזמר ב[[הבימה|תיאטרון הלאומי הבימה]]. המחזמר, כלול ברפטואר התיאטרון לעונת 2018-2019,{{הערה|1={{ynet||מ"גבעת חלפון" ועד "מרי פופינס": העונה החדשה של תיאטרון הבימה|5285262|12 ביוני 2018}}.}} ומופיעים בו בתפקידים הראשיים: [[קובי מאור]] (ויקטור חסון), [[שלומי קוריאט]] (סרג'יו) (לסירוגין עם [[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]]), [[רוני דלומי]] (יעלי הצעירה) ו[[טל מוסרי]] (ג'ינג'י).{{הערה|1={{ynet||לסרג'יו פנית - 43 שנה אחרי: מאחורי הקלעים של ההצגה "גבעת חלפון אינה עונה"|5463003|14 בפברואר 2019}}.}} טוביה צפיר וניצה שאול חוזרים לגלם במחזמר את דמותם מהסרט המקורי, יעלי ושמגר, כמבוגרים. במחזמר משחק גם [[אדם שיאון]], הנכד של [[יעל דיין]] והנכדן של [[אסי דיין]], אדם שיאון מגלם במחזמר את הנכד של סרג'יו קונסטנזה, הקרוי על שמו, ושל שיפרה חסון. את העיבוד לתיאטרון כתב [[דניאל לפין]] וביים [[משה קפטן]].{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|"גבעת חלפון": ההצגה|632701|13 בפברואר 2019}}}} הצגת הבכורה עלתה ב-[[13 במרץ]] [[2019]] ב[[תיאטרון הבימה]]. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=גבעת חלפון אינה עונה}} {{קישורי קולנוע}} * גתית הולצמן, [[גלעד צוקרמן]], [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/slil/files/holzman_zuckermann.pdf ‏הם יורים גם בסוסים: עיון השוואתי ב'ואלס עם באשיר' וב'גבעת חלפון אינה עונה], '''סליל''', כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, סתיו 2013 * ערגה הלר, [http://app.oranim.ac.il/dvarim/wp-content/uploads/2014/11/ערגה-הלר.pdf 'קח ת'זמן וטייק איט איזי': על אי-האחריות כערך בתרבות הפופולרית בישראל: הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" כמקרה מבחן], '''דברים''', 7 (תשע"ה), עמ' 113–123 עדויות על הפקת הסרט: * {{יוטיוב|8aSCfGuXRSo|שם="גבעת חלפון אינה עונה", [[אמנון לורד]] מארח את הגשש החיוור, איז'ו שני וניצה שאול, מתוך הסדרה "היו סרטים", קולנוע ישראלי – שנות השבעים}} * {{ynet||על ראש הגבעה|3691530|24 במרץ 2009}} * {{nrg|[[כרמית ספיר ויץ]]|נתנו בראש: הגששים בטירונות|943/439|18 בספטמבר 2009|47|}} * {{יוטיוב|mmtyM0AWdtA|שם=אסי דיין מספר לבנו [[ליאור דיין]] על הסרט}} * {{נענע10|ניב גלבוע|40 שנה, לך תזכור: כוכבי גבעת חלפון באיחוד מרגש|1188095|6 במאי 2016}} * {{ידיעות אחרונות|[[רז שכניק]]|אסי דיין צחק כל כך בסצנה של השעון פיוג'י, שהיו צריכים לדחוף לו חולצה לפה|4915504|31 בינואר 2017}} (ריאיון עם ניצה שאול) * {{וואלה!||"שייקה כבר רצה לבטל את החוזה": התנאים הקשים מאחורי "גבעת חלפון אינה עונה"|3106435|26 באוקטובר 2017}} * {{ערוץ עשר|[[אלמוג בוקר]]|ריאיון עם מיקי קם וניצה שאול: "סצינות כמו בגבעת חלפון, אנשים לא היו מעזים לכתוב היום"|159115|27 במרץ 2018|bidur}} * {{ערוץ עשר|[[איילה חסון]]|"אבן דרך בתרבות": מאחורי הקלעים של ההצגה "גבעת חלפון"|183402|15 במרץ 2019}} ביקורות: * {{דבר|זאב רב-נוף|"הגשש החיוור" דולדל|1976/10/07|01102}} (ביקורת בת הזמן) * אביעד שמיר, {{עין הדג|givat_halfon|24 באפריל 2007}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{הגשש החיוור}} {{אסי דיין}} [[קטגוריה:סרטי קומדיה ישראליים]] [[קטגוריה:סרטי 1976]] [[קטגוריה:סרטי אסי דיין]] [[קטגוריה:סרטי בורקס]] [[קטגוריה:סרטי סאטירה]] [[קטגוריה:סרטי פולחן]] [[קטגוריה:הגשש החיוור]] [[קטגוריה:מילואים]] [[קטגוריה:צה"ל בקולנוע]] [[קטגוריה:לקות נפשית באמנות]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -119,5 +119,5 @@ {{מיזמים|ויקיציטוט=גבעת חלפון אינה עונה}} {{קישורי קולנוע}} -* {{סליל|גתית הולצמן, [[גלעד צוקרמן]]|הם יורים גם בסוסים: עיון השוואתי ב'ואלס עם באשיר' וב'גבעת חלפון אינה עונה'|holzman_zuckermann|סתיו 2013}}{{קישור שבור|28.06.2018}} +* גתית הולצמן, [[גלעד צוקרמן]], [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/slil/files/holzman_zuckermann.pdf ‏הם יורים גם בסוסים: עיון השוואתי ב'ואלס עם באשיר' וב'גבעת חלפון אינה עונה], '''סליל''', כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, סתיו 2013 * ערגה הלר, [http://app.oranim.ac.il/dvarim/wp-content/uploads/2014/11/ערגה-הלר.pdf 'קח ת'זמן וטייק איט איזי': על אי-האחריות כערך בתרבות הפופולרית בישראל: הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" כמקרה מבחן], '''דברים''', 7 (תשע"ה), עמ' 113–123 '
גודל הדף הישן (old_size)
25240
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => '* גתית הולצמן, [[גלעד צוקרמן]], [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/slil/files/holzman_zuckermann.pdf ‏הם יורים גם בסוסים: עיון השוואתי ב'ואלס עם באשיר' וב'גבעת חלפון אינה עונה], '''סליל''', כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, סתיו 2013' ]
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines)
[ 0 => '* {{סליל|גתית הולצמן, [[גלעד צוקרמן]]|הם יורים גם בסוסים: עיון השוואתי ב'ואלס עם באשיר' וב'גבעת חלפון אינה עונה'|holzman_zuckermann|סתיו 2013}}{{קישור שבור|28.06.2018}}' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (new_pst)
'{{סרט |שם= |תמונה=[[קובץ:גבעת חלפון אינה עונה כרזה עברית.jpeg|250px|לא ממוסגר|מרכז]] |כיתוב=כרזת הסרט המקורית |בימוי=[[אסי דיין]] |הפקה=[[נפתלי אלטר]]{{ש}} [[יוסף דיאמנט]] {{ש}}יצחק (איז'ו) שני |תסריט=אסי דיין{{ש}}נפתלי אלטר |עריכה=דוד טור |שחקנים ראשיים=[[ישראל פוליאקוב]]{{ש}}[[שייקה לוי]]{{ש}}[[גברי בנאי]] |מוזיקה=נפתלי אלטר{{ש}}[[יצחק גרציאני]]{{ש}}[[אבנר קנר]] |צילום=יעקב קלח |מפיץ= |מדינה={{דגל|ישראל||+}} |אולפן= |הקרנת בכורה={{דגל|ישראל}}[[27 בספטמבר]] [[1976]] |משך הקרנה=92 דקות |שפת הסרט=[[עברית]] |סוגה=[[סרט פולחן]]{{ש}}[[סרט קומדיה]] |תקציב=$300,000{{הערה|שם=אישים}} |הכנסות= |קישור=0073052 }} '''גבעת חלפון אינה עונה''' הוא [[סרט קומי|סרט קומדיה]] [[קולנוע ישראלי|ישראלי]], משנת [[1976]], בבימויו של [[אסי דיין]] ובכיכובם של חברי שלישיית "[[הגשש החיוור]]", שהפך לימים ל[[סרט פולחן]]. הסרט מציג את ההוויה ה[[אבסורד]]ית של [[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]] ב[[צה"ל]] בראי התקופה שלאחר [[מלחמת יום הכיפורים]]. אפילו שמו של הסרט הוא פראפראזה על שמו של הסרט ה[[פטריוטיות|פטריוטי]] "[[גבעה 24 אינה עונה]]" שהופק כעשרים שנה קודם לכן. את [[שיר נושא|שיר הנושא]] של הסרט ואת השיר "תן לשים ת'ראש על דיונה" כתב הבמאי ותסריטאי הסרט אסי דיין והלחין [[נפתלי אלטר]], שהיה גם שותף בהפקה ובכתיבת התסריט ואף הופיע בתפקיד משני (ה[[ש.ג.]]).{{הערה|[[יואב קוטנר]], [http://www.kutnermusic.com/2011/04/blog-post_2666.html נסיעה טובה, על האלבום של נפתלי אלטר], בבלוג "קוטנר רוק.נט", 25 באפריל 2011.}} == עלילה == עלילת הסרט מתרחשת במוצב עלום שם ב[[סיני]] חודשים אחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים. ה[[מפקד פלוגה|מ"פ]] שמגר ([[טוביה צפיר]]) פוקד על סמ"ר רפאל מוקד "ג'ינג'י" ([[גברי בנאי]]) לגייס למילואים את ה[[הימנעות מגיוס בישראל|משתמט]] סרג'יו קונסטנצה ([[ישראל פוליאקוב]]), לאחר שזה השתמט מהצבא במשך כ-15 שנים. סרג'יו הוא נוכל מקסים ורב-תחומי, רומני במוצאו, שטומן ידו בעסקים רבים. ג'ינג'י יוצא ל[[תל אביב]] להביא את סרג'יו למילואים, ובדרך עוצר [[אירוסים|לבקש את ידה]] של חברתו יעלי ([[ניצה שאול]]), בתו הצעירה והנאה של איש העסקים מר ויקטור חסון ([[שייקה לוי]]), אך מר חסון מסרב [[נישואים|להשיאה]] לפני שאחותה הבכורה, הגמלונית והביישנית, שפרה ([[מיקי קם]]) תינשא. בינתיים סרג'יו ה[[משחק קלפים|קלפן]] מרוויח כסף ב[[פוקר]], והוא מתקשר למר חסון להודיע לו שהוא יכול לכסות את החוב עבור עסקת [[מקרקעין|נדל"ן]] שביצעו בעבר. עוד הוא מסיים את השיחה, המפסידים במשחק מבינים כי הוא הונה אותם ומאיימים עליו. סרג'יו ניצל הודות להופעתו המפתיעה של ג'ינג'י, ומיד מחליט שעדיף לו לצאת למילואים מאשר להסתבך עם המפסידים. מר חסון, המגיע למקום דקות ספורות לאחר מכן, מגלה את אשר אירע, ומחליט לרדוף אחרי סרג'יו למילואים שבסיני כדי לגבות ממנו את החוב. כאשר ג'ינג'י וסרג'יו מגיעים לסיני, הם מגלים שיעלי התגנבה כנוסעת סמויה איתם, ומסרבת לעזוב את ג'ינג'י. כדי שתוכל להישאר, הם מחליטים שהיא תתחזה לזמרת שנשלחה מטעם צוות בידור. הם מעלים הופעה פרובוקטיבית לחיילים, אך במהלכה מגיע מר חסון כשהוא נוהג ב[[יעה אופני|שופל]], ויעלי נאלצת לברוח ולהסתתר. מפקד המוצב, המ"פ שמגר, אוסר את ויקטור חסון. יעלי מבטיחה ש"תטפל" בשמגר, ומפתה אותו לרקוד [[ריקוד אפריקאי|ריקוד אפריקני]] כביכול תוך כדי הפשטתו. היא אף מצליחה לגרום לו לזמר דברי הבל במקצב השיר, כגון "צ'יקום צ'יקום" ו"בולה בולה איפה את". ה[[מפקד חטיבה|מח"ט]] בונדי, אשר מגיע לביקור מפתיע במוצב, נכנס לאוהל המ"פ ורואה אותו שר ורוקד ערום למחצה, ובטוח שנטרפה עליו דעתו. ג'ינג'י מאבחן את מחלתו של שמגר כמקרה של "סכיזופרחה". שמגר מאושפז בכפייה, והמח"ט נאלץ למנות את ג'ינג'י למפקד המוצב. בינתיים מר חסון מתמנה ל[[שף|טבח]] המוצב, אחרי שהצליח להפגין את כישוריו הקולינריים בפני טבח המוצב יוסיפון ([[משה איש-כסית]]). במהרה חדר האוכל של המוצב משודרג ל"מסעדת הויקטור", תוך שהוא מגיש מעדני [[גורמה]] מעשה ידיו לכל חיילי המוצב, פרט לסרג'יו, המקבל לארוחה [[קופסת שימורים]]. סרג'יו, ברצונו לנקום במר חסון ולסלק את חובו, מספיג את האדמה שבסביבת הבסיס ב[[סולר]], ומשכנע את ויקטור שהשטח באזור הוא בבעלותו. ויקטור, אחרי שהריח את האדמה, השתכנע שהשטח הוא באר [[נפט]] פוטנציאלית, וקונה מסרג'יו את האדמה תמורת שמיטת החוב. סרג'יו מייעץ לג'ינג'י ויעלי להזמין גם את שפרה למוצב, כדי שסרג'יו ימצא לה חתן וכך תוסר המכשלה לנישואיהם. שפרה אכן מגיעה למקום, אך במפתיע מתאהבת דווקא בסרג'יו. בינתיים ויקטור, אשר הולך לדוג [[דג]]ים ל[[ארוחת ערב|ארוחת הערב]], עובר בטעות את הגבול ה[[מצרים|מצרי]] ונופל ב[[שבוי|שבי]]. הוא אומנם מתיידד עם המפקד המצרי (ומלמד אותו איך להכין [[קפה]] אסלי), אך לעזרתו באים ג'ינג'י וסרג'יו מחופשים לקציני [[האומות המאוחדות|או"ם]]. הם כמעט נתפסים, אך ברגע האחרון, בעזרת מכר של סרג'יו - קצין מה[[או"ם]] מעסקיו הקודמים והמפוקפקים - הם משחררים את ויקטור, ובורחים חזרה למוצב. במוצב נפגש ויקטור לתדהמתו עם שתי בנותיו, ורודף בזעם אחרי סרג'יו, כשהוא מגלה ש"עבד" עליו בנושא שטח הדיונה שמכר לו. מתפתחת מהומה כללית, אך כאשר שמגר, שבורח מהאשפוז הכפוי, נופל לבור הנפט המדומה אשר ויקטור החל לחפור באדמתו החדשה, פורץ ממנו לפתע נפט אמיתי. שלושת הגיבורים שוכחים מיד מכל צרותיהם, והדרך נסללת לחברת הנפט "נתיבי ויקטור ובנותיו בע"מ - בשיתוף סרג'יו גז וג'ינג'י פז". בתמונת הסיום, ג'ינג'י סרג'יו וחסון נוסעים ברחובות [[תל אביב]] בשעת בוקר מוקדמת, במטרה למכור נפט ישירות לצרכנים. == שחקנים ודמויות == {| class="wikitable" style="font-size:100%; line-height:1.2" |- ! שם השחקנ/ית !! הדמות !! תיאור הדמות |- | [[ישראל פוליאקוב]] || סרג'יו קונסטנצה || נוכל ערמומי, מקסים ושרמנטי שמסתבך עם ויקטור חסון |- | [[שייקה לוי]] || ויקטור חסון || איש עסקים קשוח ומסורתי, אביהן של שפרה ויעלי |- | [[גברי בנאי]] || סמל-ראשון רפאל מוקד ("ג'ינג'י") || מפקד מצטיין שמאוהב ביעלי, בתו של מר חסון |- | [[אריה מוסקונה]] || שולקה || חייל |- | רפי גינאי || חיליק || חייל |- | [[אושיק לוי]] || ג'חנון || חייל שלא מקבל חופשה ומרבה להתלונן על כך |- | [[מנחם זילברמן]] || וסרמן || חייל |- | [[משה איש כסית]] || יוסיפון הטבח || הטבח הגברתן של מוצב גבעת חלפון |- | [[טוביה צפיר]] || המ"פ שמגר || מפקד המוצב ורודף שמלות |- | לאנס קראונר || אריק, קצין מה[[או"ם]] || חבר של סרג'יו |- | [[מיקי קם]] || שפרה חסון || בתו הבכורה והביישנית של מר חסון |- | [[ניצה שאול]] || יעל (יעלי) חסון || בתו הצעירה והיפה של מר חסון, מאוהבת בג'ינג'י |- | [[חנה לסלאו]] || חרמונה, פקידתו של המח"ט || חיילת |- | [[ראובן אדיב]] || המח"ט בונדי || מפקד החטיבה בגזרת סיני |- | [[ראובן דיין]] || הקצין המצרי || מפקד המוצב המצרי |- | [[נפתלי אלטר]] || ה[[שומר גדודי|ש.ג.]] || חייל |} == הפקה וביקורת == הרעיון הבסיסי לסרט נוצר אצל אסי דיין בחודשים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בעת שהיה עדיין מגויס וישב חודשים ארוכים ללא מעש עם [[יחידות צבאיות|יחידתו]] בסיני.{{הערה|שם=שמועה1|1=[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,l-10726-73575,00.html "החיים כשמועה", פרק ב', דקות 9:00–10:00].}} לאחר שדיין, שנקלע לחובות בעקבות כישלונו המסחרי של סרטו "[[חגיגה לעיניים]]" (1975), הצליח מסחרית בסרטו הבא, "[[יופי של צרות!]]" (1976), שנעשה במתכונת [[סרט בורקס|סרטי הבורקס]], הוא החליט לשלב את רעיונותיו מתקופת המילואים בסיני עם הנוסחה שהצליחה בקולנוע המסחרי וכך נוצר "גבעת חלפון אינה עונה".{{הערה|שם=שמועה2|1=[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,l-10726-73575,00.html "החיים כשמועה", פרק ב', דקות 13:30–17:00].}} הסרט צולם ב[[חולות ניצנים]] במשך שלושה שבועות,{{הערה|שם=אישים|1={{אישים|גבעת חלפון אינה עונה}}.}} בקיץ 1976.{{הערה|{{מעריב||עדיפות|1976/07/23|02900|טור 1}}.}} תקציב הסרט היה 300,000 דולר, שמתוכם 50,000 דולר יועדו לשכרם של חברי "הגשש החיוור".{{הערה|שם=אישים}} כבר עם סיום הצילומים החל ביקוש לסרט מצד בעלי בתי הקולנוע בישראל, שחשו כי יש לו פוטנציאל מסחרי.{{הערה|{{מעריב|טלילה בן-זכאי|גל של צילומים {{!}} חלפון בחגים|1976/08/11|02500|טור 1}}.}} "גבעת חלפון אינה עונה" מכר 672,000 כרטיסים בישראל{{הערה|Frank Bren, Amy Kronish, ''World Cinema: Israël'', Flicks Books, 1996, p. 215.}} (שאוכלוסייתה מנתה אז כ-3.5 מיליון),{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton_e.html?num_tab=st02_01&CYear=2012 אומדני אוכלוסייה], שנתון סטטיסטי לישראל 2012, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].}} וזאת למרות [[ביקורת קולנוע|ביקורות]] שליליות של מבקרי הקולנוע בעיתונות הישראלית.{{הערה|{{דבר|זאב רב-נוף|"הגשש החיוור" דולדל|1976/10/07|01102}}.}}{{הערה|שם=שמועה2}} == נושאי הסאטירה בסרט == הסרט הופק בשנת [[1976]], לאחר מלחמת יום הכיפורים, והשינוי בתדמית [[צה"ל]] הבלתי מנוצח, אך בטרם [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], במסגרתו הוחזר גם מקום ההתרחשות של הסרט, [[חצי האי סיני]], לידי מצרים. מדבר סיני המאובק, המרוחק, הנידח והשומם משמש בעצמו נושא לסאטירה, אפילו בשיר הנושא של הסרט: "רק בסרט של וולט דיסני המדבר שם מתעורר". בהתאם לרוח התקופה, בדיחות רבות נשענות על צה"ל, כ[[סאטירה]] על עודף ה[[בירוקרטיה]] שבו וחוסר הארגון. כך, למשל, בין הבדיחות החוזרות התייחסות חוזרת לנושא [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] הנהוגים כשיטת קצרנות בצה"ל. דוגמה בולטת לכך היא ה[[דו-קרב]] המילולי בין ויקטור לבין טבח הבסיס יוסיפון, עת כל אחד ממציא לעצמו תואר מרשים ומגוחך יותר בראשי תיבות. מגדיל לעשות ויקטור, אשר מכנה את עצמו בראשי התיבות הפיקטיביים "קמר"ש הלור"ל" - "קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום", או בראשי התיבות בשא"ש "בבטן של אמא שלך". אנשי הצבא עצמם מוצגים לעיתים כחדלי אישים – המ"פ שמגר עוסק בצפייה ב[[פורנוגרפיה]] במקום פיקוד על הבסיס, פקידת המח"ט, ששמה ("חרמונה") מרמז על כוונותיה, מתעלמת מתלונות החייל על כך שנשאר בבסיס ללא חופשה זמן רב ומעדיפה לפתות אותו, הטבח מעדיף לשחק [[שש-בש]] במקום לבשל וכן הלאה. במקרה אחר, כאשר נדרשים סרג'יו וויקטור לענות מה יעשו במידה והמצרים יתקדמו לעבר המוצב, מבטל הראשון את השאלה באומרו שאיננו מבין "איזה אינטרס יש להם לבוא לפה בחום הזה", בעוד השני אומר בביטחון שיטפל בהם כפי שעשה במלחמות הקודמות. כאשר נשאל ויקטור מה עשה באותן מלחמות הוא עונה שעבר זמן רב ואיננו זוכר ("30 שנה, לך תזכור"). הסרט נראה כקורא בשיר הנושא שלו לבוא למילואים, כביכול בניגוד לרוח זו, אך בניגוד לנושא שמו הפטריוטי – [[גבעה 24 אינה עונה]] – כאן האזרח נקרא לבוא למילואים כדי להימלט מאורחות החיים הרגילים, בהם נושים "מה[[בנק]], או מה[[מס]]ים", כדברי השיר ({{ציטוטון|אם חייך שוד ושבר / אם פורחים העצבים / אז תעלה מיד על ספיישל / ותרד למילואים...}}). גם המלחמה והאיבה בין ישראל למצרים באותה תקופה מושמות ללעג במסגרת הסרט. כאשר נשבה ויקטור בידי סיור מצרי, הוא כלל לא מבחין ברגע הראשון כי מדובר בחיילים מצריים ומבלבל אותם בחיילי צה"ל. חוסר ההבחנה בין חיילי שני הצבאות מודגש בשאלתו של ויקטור לחיילים האם הם חיילי "[[חטיבת גולני|גולני]]", ובתשובתם כי הם חיילי "[[גמאסי]]" (שר המלחמה ה[[מצרים|מצרי]] באותה עת). עם הגיעו למקום שביו, מפתח ויקטור במהרה שיג ושיח עם הקצין הזר ושניהם מלינים על ה[[קפה]] ועל השלטון המקומי. בדרכו החוצה, עת מחלצים אותו ג'ינג'י וסרג'יו, הוא אף מבקש מהקצין המצרי, אז עדיין [[מדינת אויב]], לשמור עמו על קשר. "[[העסק הביש|עסק הביש]]" מוזכר בצעקתו של ויקטור: "מי נתן את ההוראה?!". פן נוסף לביקורת על צה"ל, אפשר לראות בניגוד החריף בין אי הסדר והחפיפניקיות בצד הישראלי, לבין הרצינות והסדר שבצד המצרי. כך למשל, בצד הישראלי הש.ג. הוא עם חבל, המחנה בנוי [[אוהל]]ים מתנפנפים, אין סדר ואין משמעת. לעומת זאת, בצד המצרי יש מוצב מסודר, עם מפקד סמכותי, חיילים ממושמעים, ואווירה צבאית. בסרט מבוצע שימוש סאטירי בהחלטות האו"ם [[החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם|242]] ו-[[החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם|338]]. כאשר מר חסון מגיע למוצב, "כאן זה 338?", המספר 242 מופיע על שלט בכניסה למחנה המצרי, בערבית: معسكر ٢٤٢ "מעסכר 242" "מחנה צבאי 242". == השפעת הסרט == [[קובץ:Givat halfon DVD cover.jpg|ממוזער|שמאל|עטיפת ה-DVD של הסרט]] למרות הביקורות השליליות של מבקרי הקולנוע בעיתונות הישראלית, הפך "גבעת חלפון" ל[[סרט פולחן]] ישראלי וסביבו (וסביב ה"[[הגשש החיוור|גששים]]" בכלל) התפתחה תרבות שלמה במגזרים רחבים של האוכלוסייה. עד היום, ישנם אנשים הזוכרים בעל פה סצינות שלמות מהסרט, אף שחלקם נולדו אחרי שהסרט יצא ל[[צג|אקרנים]]. משפטים רבים מהסרט הפכו ל[[נכס צאן ברזל|נכסי צאן ברזל]] של החברה והשיר הבולט בסרט, "תן לשים ת'ראש על דיונה", נבחר בשנת [[2008]] במקום ה-6 במצעד "שיר ה-60" של [[גלי צה"ל]]. באותה שנה הגדיר מבקר הקולנוע של "[[הארץ]]", [[אורי קליין]], את הסרט: כ"קומדיה ה[[סוריאליזם|סוריאליסטי]]ת הגדולה ביותר בתולדות [[קולנוע ישראלי|הקולנוע הישראלי]]."{{הערה|{{הארץ|אורי קליין|תיכנסי כבר לאוטו וניסע|1.1199286|מוסף ראש השנה, [[29 בספטמבר]] [[2008]]}}.}} == סרט המשך == תחילת הצילומים של [[סרט המשך]] ל"גבעת חלפון אינה עונה" תוכננה לינואר 2008.{{הערה|1={{ynet|יובל אברמוביץ'|אנחנו בסך הכל פועלים|3118875|27 ביולי 2005}}.}} בטור אישי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בעקבות פטירתו של [[ישראל פוליאקוב]] בסוף אוקטובר [[2007]], הודיע הבמאי [[אסי דיין]] על ביטול ההכנות לתסריט שכבר כתב כשהוא מתייחס אל הסרט בשם "גבעת חלפון השנייה". דיין, לוי ובנאי מתייחסים לנושא גם בראיונות [[רטרוספקטיבה]] של ה-[[DVD]] "גבעת חלפון אינה עונה", בהוצאתו החדשה בשנת 2010. כשלושה חודשים לאחר מותו של דיין פורסמו בדף ה[[פייסבוק]] האישי שלו דפי הטיוטה עם תקציר לסרט ההמשך ל"גבעת חלפון אינה עונה".{{הערה|[https://www.facebook.com/assid2/posts/1491877217722271 תקציר לסוג של סרט המשך ל"גבעת חלפון אינה עונה" שנכתב ב-1983 ומעולם לא יצא לפועל], בדף הפייסבוק של [[אסי דיין]]{{קישור שבור|28.06.2018}}}} == מחזמר == ב-12 ביוני 2018, פורסם כי הסרט "גבעת חלפון" יעלה בגירסה בימתית ויהפוך למחזמר ב[[הבימה|תיאטרון הלאומי הבימה]]. המחזמר, כלול ברפטואר התיאטרון לעונת 2018-2019,{{הערה|1={{ynet||מ"גבעת חלפון" ועד "מרי פופינס": העונה החדשה של תיאטרון הבימה|5285262|12 ביוני 2018}}.}} ומופיעים בו בתפקידים הראשיים: [[קובי מאור]] (ויקטור חסון), [[שלומי קוריאט]] (סרג'יו) (לסירוגין עם [[משה אשכנזי (שחקן)|משה אשכנזי]]), [[רוני דלומי]] (יעלי הצעירה) ו[[טל מוסרי]] (ג'ינג'י).{{הערה|1={{ynet||לסרג'יו פנית - 43 שנה אחרי: מאחורי הקלעים של ההצגה "גבעת חלפון אינה עונה"|5463003|14 בפברואר 2019}}.}} טוביה צפיר וניצה שאול חוזרים לגלם במחזמר את דמותם מהסרט המקורי, יעלי ושמגר, כמבוגרים. במחזמר משחק גם [[אדם שיאון]], הנכד של [[יעל דיין]] והנכדן של [[אסי דיין]], אדם שיאון מגלם במחזמר את הנכד של סרג'יו קונסטנזה, הקרוי על שמו, ושל שיפרה חסון. את העיבוד לתיאטרון כתב [[דניאל לפין]] וביים [[משה קפטן]].{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|"גבעת חלפון": ההצגה|632701|13 בפברואר 2019}}}} הצגת הבכורה עלתה ב-[[13 במרץ]] [[2019]] ב[[תיאטרון הבימה]]. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=גבעת חלפון אינה עונה}} {{קישורי קולנוע}} * גתית הולצמן, [[גלעד צוקרמן]], [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/slil/files/holzman_zuckermann.pdf ‏הם יורים גם בסוסים: עיון השוואתי ב'ואלס עם באשיר' וב'גבעת חלפון אינה עונה], '''סליל''', כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, סתיו 2013 * ערגה הלר, [http://app.oranim.ac.il/dvarim/wp-content/uploads/2014/11/ערגה-הלר.pdf 'קח ת'זמן וטייק איט איזי': על אי-האחריות כערך בתרבות הפופולרית בישראל: הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" כמקרה מבחן], '''דברים''', 7 (תשע"ה), עמ' 113–123 עדויות על הפקת הסרט: * {{יוטיוב|8aSCfGuXRSo|שם="גבעת חלפון אינה עונה", [[אמנון לורד]] מארח את הגשש החיוור, איז'ו שני וניצה שאול, מתוך הסדרה "היו סרטים", קולנוע ישראלי – שנות השבעים}} * {{ynet||על ראש הגבעה|3691530|24 במרץ 2009}} * {{nrg|[[כרמית ספיר ויץ]]|נתנו בראש: הגששים בטירונות|943/439|18 בספטמבר 2009|47|}} * {{יוטיוב|mmtyM0AWdtA|שם=אסי דיין מספר לבנו [[ליאור דיין]] על הסרט}} * {{נענע10|ניב גלבוע|40 שנה, לך תזכור: כוכבי גבעת חלפון באיחוד מרגש|1188095|6 במאי 2016}} * {{ידיעות אחרונות|[[רז שכניק]]|אסי דיין צחק כל כך בסצנה של השעון פיוג'י, שהיו צריכים לדחוף לו חולצה לפה|4915504|31 בינואר 2017}} (ריאיון עם ניצה שאול) * {{וואלה!||"שייקה כבר רצה לבטל את החוזה": התנאים הקשים מאחורי "גבעת חלפון אינה עונה"|3106435|26 באוקטובר 2017}} * {{ערוץ עשר|[[אלמוג בוקר]]|ריאיון עם מיקי קם וניצה שאול: "סצינות כמו בגבעת חלפון, אנשים לא היו מעזים לכתוב היום"|159115|27 במרץ 2018|bidur}} * {{ערוץ עשר|[[איילה חסון]]|"אבן דרך בתרבות": מאחורי הקלעים של ההצגה "גבעת חלפון"|183402|15 במרץ 2019}} ביקורות: * {{דבר|זאב רב-נוף|"הגשש החיוור" דולדל|1976/10/07|01102}} (ביקורת בת הזמן) * אביעד שמיר, {{עין הדג|givat_halfon|24 באפריל 2007}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{הגשש החיוור}} {{אסי דיין}} [[קטגוריה:סרטי קומדיה ישראליים]] [[קטגוריה:סרטי 1976]] [[קטגוריה:סרטי אסי דיין]] [[קטגוריה:סרטי בורקס]] [[קטגוריה:סרטי סאטירה]] [[קטגוריה:סרטי פולחן]] [[קטגוריה:הגשש החיוור]] [[קטגוריה:מילואים]] [[קטגוריה:צה"ל בקולנוע]] [[קטגוריה:לקות נפשית באמנות]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (timestamp)
1553095108