בדיקת שינויים ספציפיים

'{{סופר | שם בשפת המקור=Lengyel Menyhért }} '''מלכיאור (מֶנְיהֵרְט) לֶנְדְיֶאל''' (ב[[הונגרית]]:'''Lengyel Menyhért''' בשמו המקורי '''לייבוביץ.''' [[בלמזויווארוש]], [[12 בינואר]] [[1880]] - [[בודפשט]], [[23 באוקטובר]] [[1974]]) היה [[סופר]], [[פובליציסט]], [[מחזאי]], [[תסריטאי]], [[יהדות הונגריה|הונגרי-יהודי.]] הוא היה גם הבמאי המשותף של "תיאטרון מרכז העיר" בבודפשט ([[1930]]-[[1929]]). == חייו ועבודתו == [[קובץ:Lengyel Menyhért szobra.jpg|ממוזער|[[פרוטומה]] של מלכיאור לנדיאל ב[[בלמזויווארוש]]]] הוא נולד ב[[בלמזויווארוש]], עיירה באזור הערבה הגדולה במזרח [[המישור ההונגרי הגדול]]. הוא סיים את בית הספר התיכון בעיר [[מישקולץ]].<ref>Király István: ''Balmazújvárosi krónika.'' Balmazújváros, 1998</ref> את הקריירה הספרותית התחיל כ[[עיתונאי]], עבד תחילה ב[[קושיצה]] ואחר כך בבודפשט.<ref>Lengyel Menyhért: ''Életem könyve'' (szerk.: Vinkó József). Gondolat, Budapest, 1987. {{ISBN|963-281-862-8}}</ref> בשנת [[1907]] הציג את עצמו כמחזאי ואגודת תאליה הציגה את מחזהו "הארכידוכס". הדרמה שלו "הדורות הבאים אסירי תודה" הוצגה לראשונה על ידי [[התיאטרון הלאומי של הונגריה]] בשנת [[1908]] והוענק לו פרס וויניץ של [[האקדמיה ההונגרית למדעים]].<ref>'''פרס ווֹיְנִיץ''' הוקם על ידי האקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1906. בצוואתה משנת 1904 הורישה לאקדמיה אלמנתו של תיאודור וויניץ 20,000 פנגו והורתה להעניק מתוך הרבית פרס לסופר שכתב את הדרמה ההונגרית המצליחה ביותר" בכל שנה. הפרס תיגמל מחזאים רבים לאורך השנים, כולל מלכיאל לנדיאל על מחזהו "הארכידוכס" (1908).</ref><ref>A M. Tud. Akadémia jegyzőkönyvei. Harminczkettedik akadémiai ülés, Kilenczedik összes ülés 1906. deczember 17-én. 57-58. old.</ref>בשנת [[1909]] הופיע מחזהו ה"טייפון" ''ש''הפך להצלחה עולמית. הוא גם פרסם בכתב העת הספרותי ההונגרי החשוב ביותר באותה תקופה "[[מערב]]". במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ([[1918]]-[[1914]]) עבד ב[[שווייץ]] מטעם היומון, אֶשְט" שפירושו בהונגרית "ערב".הוא שלח משם מאמרים אנטי מלחמתיים, שפורסמו גם בעיתונים גרמניים וצרפתיים. מאמרים אלה פורסמו אחר כך בכרך "מחשבות פשוטות" שיצא לאור בשנת 1918. בשנת [[1916]] כתב את "[[המנדרין הנפלא]]". "סיפור פנטומימה" (בניסוח המחבר עצמו), ממנו נולד הבלט באותו השם שהפך למפורסם בכל העולם של המלחין [[בלה בארטוק]].<ref>Bartók Béla - Lengyel Menyhért: A csodálatos mandarin. Magyar Bibliofil Társaság/Tevan Kiadó, 1990. {{ISBN|963 7900 489}} TE 047</ref> אחרי המלחמה יצא לטיול ארוך לארצות הברית ופרסם שם את חוויותיו ב"יומן אמריקאי" ([[1922]]). ב[[שנות העשרים של המאה העשרים]] היה פעיל גם בקולנוע מלבד התיאטרון ובמשך זמן מה היה ה[[דרמטורגיה|דרמטורג]] של May-Film הברלינאי. בשנים [[1929]] עד [[1930]] עבד עם [[פריגייש קארינתי]] כמנהל משותף של "תיאטרון מרכז העיר".<ref>{{Cite web|url=http://tbeck.beckground.hu/szinhaz/htm/15.htm|title=Magyar színháztörténet. Intézménytörténet. A Belvárosi Színház|accessdate=2014-06-29|archiveurl=https://web.archive.org/web/20160307125133/http://tbeck.beckground.hu/szinhaz/htm/15.htm|archivedate=2016-03-07}}</ref> בשנת [[1931]] נשלח על ידי העיתון "יומן פשט" ככתבו ב[[לונדון]]. בשנת [[1937]] עבר לגור ב[[ארצות הברית]] והחל לעבוד כתסריטאי ב[[הוליווד]]. רבים מסרטיו זכו להצלחה גדולה ברחבי העולם, וחלקם עדיין מוצגים בבתי קולנוע ובטלוויזיה (כמו [[נינוצ'קה]], בכיכובה של [[גרטה גרבו]], שהייתה מועמדת ל[[פרס אוסקר]] בשנת [[1942]] או "להיות או לא להיות". (גם מחזמר של [[קול פורטר]] גרבי משי, שמבוסס על נינוצ'קה, שהגרסה הקולנועית שלו הוקרנה לראשונה בשנת [[1957]]). עם זאת, בסוף [[1960]], הוא התיישב שוב ב[[אירופה]], בעיקר ב[[איטליה]], ב[[רומא]]. בשנת [[1963]] זכה בפרס הגדול של העיר רומא על עבודתו הספרותית.<ref>{{Cite book|title=Színházi kalauz, II. köt. 4. kiad.|last=Vajda György Mihály és Szántó Judit (szerk.)|publisher=Gondolat, 1981|page=442}}</ref> לאחר [[1956]] הוא ביקר בהונגריה מספר פעמים, בשנת [[1974]] רצה לחזור סופית להונגריה, אך זמן קצר לאחר הגעתו נפטר בבודפשט בגיל 94. == מחזותיו העיקריות == {{טורים |רוחב=26em |תוכן=* ''A titkos drámaíró. Monológ''; Singer és Wolfner, Bp., 1901 ''(Monológok. Víg és komoly magánjelenetek)'' * A nagy fejedelem (1907) * ''A hálás utókor. Színjáték''; Franklin, Bp., 1908 * Falusi idill (1908) * Taifun (1909) * A szűz (1909, Hatvany Lajossal) * Az árny (1910) * A próféta (1911) * A cárnő (1912, Bíró Lajossal) * Róza néni (1913) * Biró Lajos–Lengyel Menyhért: ''A cárnő. Színmű''; Singer és Woflner, Bp., 1913 ''(Bíró Lajos munkái)'' * A vendégek (1914, Bródy Sándorral) * A táncosnő (1915) * A csodálatos mandarin (1916) * Az igazi hős (1917) * Vera (1917) * ''Lengyel Menyhért színművei''; Athenaeum, Bp., 1918 * Seherezádé (1918) * Chalotte kisasszony (1918) * ''Sancho Panza királysága. Vígjáték''; Athenaeum, Bp., 1919 * Néva parti estély (1919) * Caruso contra Ramses (1922) * Mister Rong (1923) * Antonia (1924) * A waterlooi csata (1924) * ''Mária. Színmű''; Athenaeum, Bp., 1926 * Seybold (1926) * A postáskisasszony (1927) * Tihamér (1928) * ''Lengyel Menyhért színművei. 1. A postáskisasszony''; Lantos, Bp., 1928 * A kínai lány (1929) * Földnélküly János (1929, Karinthy Frigyessel) * Vendégszereplés (1931) * Angyal (1931) * Pintyőke (1931) * Evangeline (1932) * A feltaláló (1934) * ''Színművek''; Révai, Bp., 1934 * Királyi vér (1935) * Ninocska (1937) * Lady Chatterley szeretője (1940) * Különleges nap (1944, Phyllis Parkerrel) * Kean és Aldridge (1948-1954) * Jámbor lelkek külföldön (1950) * Bölcs Náthán (1953) * Dráma a vadászaton (1961) * Lábán leányai (1963) * ''Taifun''; előszó Hubay Miklós; Magvető, Bp., 1984 * Bartók Béla–Lengyel Menyhért: ''A csodálatos mandarin. Pantomim. Opus 19''; előszó ifj. Bartók Béla, tan. Bónis Ferenc; Tevan–Magyar Bibliofil Társaság, Békéscsaba–Bp., 1993 }} == תסריטיו החשובים == * גן העדן האסור (1924) - ר .: [[ ארנסט לוביטש|ארנסט לוביטש]] * קטאלין נגי, קתרינה הגדולה (1934) - ר ': פול ציינר, נ': אליזבת ברגנר * מרחב לישנים (1934, עם גזה צ'זיפרה ואדורגן סטלה מתוך מחזהם של זיגפריד גייר ולסלו פקטה בוס) * סיפורו של זנב (סיפורי מנהטן) (1934, עם לאסלו ואדנאי ולסלו פודור) - ר ': ג'וליאן דויוויאר, מ.ס.: צ'ארלס לאכטון, [[ פול רובסון|פול רובסון]] * קרוון (1934) - ר ': אריך קאר, נ': [[שארל בואייה|צ'ארלס בויר]], לורטה יאנג * רמברנדט (1934) - פס צ'ארלס לאכטון * הצר והמוזיקאי (1935) - Ph .: ארתור ריצ'מן * מלון אימפריאל (1935, עם לאגוס ביירו) - R .: אוטו פרמינגר * אנג'ל (אנג'ל) (1937) - ר ': ארנסט לוביטש, פס': [[מרלן דיטריך]] * נינוצ'קה (1939) - ר ': ארנסט לוביטש, פס': גרטה גרבו * להיות או לא להיות (1942) - R: ארנסט לוביטש, פס .: קארול לומברד * Days of Glory (1944) - ר ': קייסי רובינסון, ו': [[גרגורי פק]] * סקנדל רויאל (1945) - ר ': [[אוטו פרמינגר]] * גרבי משי (1957, גרסה קולנועית-מוזיקלית של נינוצקה) - == רומנים, סיפורים קצרים, מאמרים == * Menyert Lengyel - Jenő Török: מבית ''הארחה קטן'' ; Molnárok Lapja Ny., Bp., 1906 * ''מחשבות פשוטות'' ; Pallas Ny., Bp., 1918 * ''כתב עת אמריקאי'' ; אתנהאום, ב ', 1922 * ''העיר המאושרת.'' ''רומן'' ; אתינאום, ב ', 1931 * ''ספר חיי.'' ''בולי עץ, שברים ביוגרפיים'' ; עורכים, הקדמה, הערות, אינדקס József Vinkó; Gondolat, Bp. 1987 == מקורות == *[http://mek.oszk.hu/01100/01149/html/lengyelm.htm לקסיקון הונגרי לקורות חיים] *[[לקסיקון יהודי הונגרי]] *[https://nyugat.oszk.hu/html/alkotok/lengyelm.htm Száz éves a Nyugat – Lengyel Menyhért] *[[imdbname:0501872|Lengyel Menyhért az Internet Movie Database oldalon]] (באנגלית) *[https://web.archive.org/web/20120311212141/http://szinhaz.net/pdf/1987_07.pdf# עדותו של כותב דרמה] Vinkó József: ''Egy drámaíró vallomásai'' *[http://www.cinegraph.de/etc/ateliers/may.html May-Film] (בגרמנית) *[https://www.filmsite.org/nino.html Ninotchka/Ninocska] (באנגלית) * Köves Gábor: Hollywoodi kapcsolat. Magyar Narancs, é.n. * Lengyel Menyhért a PORT.hu-n (בהונגרית) == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} {{פרופילי קולנוענים}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:לנדיאל, מלכיאור}} [[קטגוריה:יהודים הונגרים]] [[קטגוריה:סופרים הונגרים]] [[קטגוריה:מחזאים הונגרים]] [[קטגוריה:תיאטרון הונגרי]] [[קטגוריה:עיתונאים הונגרים]] [[קטגוריה:עיתונאים יהודים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים הונגרים]] [[קטגוריה:מחזאים יהודים הונגרים]] [[קטגוריה:סופרים אסורים (הונגריה 1944)]] [[קטגוריה:ילידי 1880]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1974]]'