משתמשת:Iditrubin/עבודת גמר
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
עבודת גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהי עבודת גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הגמר היא משימה לימודית אישית לבגרות בתיכון בישראל. היקפה 5 יחידות לימוד בתחום הידע בו היא נכתבת. הכנתה היא על-פי כללים ודרישות מקצועיות שנקבעו על ידי הפיקוח במשרד החינוך בליווי של מנחה אקדמי עצמאי מומחה לנושא ובהובלת בית הספר בו לומד התלמיד.
הכנתה של העבודה היא בבחינת שיאו של תהליך למידה משמעותי בדגש מחקרי. היא מתבססת על עקרונות הלמידה האותנטית בכך שמאפשרת התמודדות עם משימה לימודית מעמיקה ומאתגרת ועיסוק בסוגיה שהיא מעבר לנלמד בבית-הספר ובתכנית הלימודים והבחינות. לשם הכנת העבודה מתבסס התלמיד על ידע מדעי עדכני, דרכי מחקר ודרכי עבודה מדעיים. זאת בליווי ובהדרכה של חוקרים ואנשי מדע. העבודה היא ביטוי ליכולתו המצוינת של התלמיד, לידע ולכלים שרכש ולהתנסויותיו הלימודיות המגוונות.
לפי כללי משרד החינוך אפשרות הגשת הצעה לעבודת גמר ניתנת לכלל תלמיד/ת יא' הלומד/ת בתיכון אינטרני בישראל. העבודה מוגשת במהלך כתה יב'.
תהליך הכנת עבודת הגמר מעודד למידה עצמאית ומחייב השקעה עצמית במחקר אישי, עבודה אישית מחוץ לכתלי הכתה ובית הספר והשקעה באתגר לימודי ייחודי.
מסגרת הכנת עבודת הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת-גמר היא עבודה עצמית, עיונית או עיונית-מעשית, שהתלמיד רשאי להגישה למשרד החינוך בשנת לימודיו האחרונה בבית-הספר העל-יסודי, כחלק ממשימותיו לקבלת תעודת-בגרות.
בעבודת-הגמר התלמיד ינסה להתמודד עם סוגיה מדעית מסוימת, להעמיק בה, להבהירה ולסכמה. לא מצופה ממנו חידוש מדעי.
בעבודת-הגמר יושם דגש על כושר הלימוד העצמי של התלמיד, על שימוש בדרכי לימוד מתקדמות, מדעיות ומחקריות, על התמודדותו עם אתגרי למידה וחשיבה מסדר גבוה ועל כתיבה מדעית, ביקורתית ויצירתית.
לפי כללי משרד החינוך - תלמיד יכול לכלול בהרכב בחינותיו הגשת עבודת-גמר אחת בלבד. בוגר מערכת החינוך ונבחן-משנה אינם רשאים לכתוב עבודת-גמר. עבודות-הגמר וההצעות להן תיכתבנה בשפה העברית או הערבית. כתיבת עבודת-גמר בשפה זרה (גם על-ידי עולה חדש) טעונה אישור מראש של המפקח על עבודות-הגמר. ההצעות לעבודות-גמר חייבות להיות מוגשות בעברית (או מלוות בתרגום לעברית).
נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנתוני הלמ"ס ומשרד החינוך מתבהרת התמונה כי במסגרת החינוך העל יסודי לומדים כמאה אלף תלמידים בכל שכבה (מכתה ז'-יב') . מספר מגישי הצעות לעבודת גמר לא עולה על 2500 תלמידי יא', מתוכם מגישים את העבודה המוגמרת לבגרות כ1500 בוגרי מערכת החינוך.
תלמידי תכנית אלפא מחוייבים להגיש עבודת גמר במסגרת תכנית הלימודים שלהם ורק להם ניתנת האפשרות להגיש את ההצעה בכתה ט' ואת העבודה בכתה יא'.
תהליך הערכת העבודה והרכב הציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערכת עבודת גמר ניתנת בידי מומחי ידע בתחום בו היא נכתבה. ציון עבודת הגמר מורכב משני חלקים: 80% ניתן על התוצר הכתוב, 20% על שיחה בעל פה עם הבוחן/נת. העבודה נמסרת לתלמיד ביד בתום השיחה בעל פה עם בודק/ת העבודה. ציון העבודה נשלח לבית הספר באמצעות אגף הבחינות והוא נרשם בתעודת הבגרות. במידה וחל שיבוש בהליך ההערכה ישנה אפשרות ערעור על הציון ואז נבדקת העבודה בשנית , בתהליך חדש ועצמאי (נטול מידע באשר לציון ולמעריך/ה הראשון שניתן). הציון האחרון הוא הציון הסופי והקובע ואין לערער עליו.
סייגים בכתיבת העבודה ובהנחייתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
*עבודת-הגמר (וההצעה לה) תוגש על-ידי תלמיד יחיד בלבד;
*שני תלמידים (או יותר) מבית-ספר אחד, אינם רשאים להגיש הצעה זהה, או הצעה בנושא זהה;
*בעבודת-גמר מודגש ההיבט של בחינת יכולתו האישית של התלמיד והישגיו; לפיכך לא תיכתב עבודה משותפת;
*עבודות-הגמר יעסקו בנושאים שהם מעבר לנושאים הנלמדים באורח שוטף במסגרת תכנית הלימודים הרגילה.
*נאסר על הורה, או בן משפחה קרוב לשמש מדריך מקצועי, אף אם נושא העבודה הוא בתחום מומחיותם.
מימון הנחיה והערכת עבודות גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד החינוך מממן את עלות ההנחיה לתלמיד/ה הכותב/ת עבודת גמר בסכום של כ1500 ₪ למנחה לתהליך כולו ובתנאי שהעבודה הוגשה לבסוף. כמו כן מממן המשרד, באמצעות אגף הבחינות, את התשלום עבור מעריכי העבודה בעלות של כ560 ₪ לתהליך ההערכה כולו.
קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצאה במסגרת האוניברסיטה המשודרת - 4 במאי 2015 מדע פופולארי - פרופסור איילת ברעם צברי https://www.facebook.com/universita.meshuderet?fref=nf
הפיקוח על עבודות גמר במשרד החינוך –
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/avodotgemer/default.htm
גינת חנן, ביקור ראשון בעולם המחקר, פנים, יוני 2014
להרחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כך תבחן/ני האם את/ה מתאים/ה למסלול עבודת גמר - מודל סקגר של מאפיינים של לומד בעל הכוונה עצמית :
.1 קבלה עצמית (Planfulness): הלומד הוא בעל גישה חיובית כלפי עצמו, גישה המבוססת על התנסות קודמת רחבה ומוצלחת והוא מאמין בעצמו כמי שיוכל לעשות בגבולות יכולתו ולהצליח, להשתפר ולשנות התנהגויות במידת הצורך .
2 . כישורי תכנון למציאת פתרונות (Planfulness): הלומד מסוגל לאבחן את צרכיו הלימודיים, לקבוע מטרות לאור צרכים אלה ולתכנן אסטרטגיות אפקטיביות להשגת מטרותיו. הלומד גם יכול להיעזר באחרים בכל שלב משלבי התכנון, אך זאת משום שבחר לעשות כך .
3 . מוטיבציה פנימית (Intrinsic motivation): הלומד הוא בעל מוטיבציה פנימית והוא ממשיך ללמוד גם בהיעדר פיקוח חיצוני של תגמולים או סנקציות. הוא מעוניין להמשיך ללמוד גם מחוץ ללימודים הפורמליים, מוכן לדחות סיפוקים מידיים על מנת להמשיך ללמוד .
4. הערכה פנימית (Intrinsic evaluation): הלומד מסוגל לפעול כסוכן הערכה של עצמו, להעריך את ביצועיו לאור ראיות שאסף בעצמו. הוא מבקש משוב מאחרים, אך מקבל אותו כנכון רק אם הוא מתאים לראיות שאסף בעצמו (בלי להתרשם מתפקידיו או "מעמדו" של נותן המשוב
.5 פתיחות להתנסויות (Openness to experience): הלומד הוא סקרן, נכון לעמוד במצבים של אי-ודאות ודו-משמעות, מעדיף את המורכב, אוהב לשחק, נכון להיכנס לפעילויות חדשות ופתוח להתנסויות שהן פועל יוצא מלימודיו.
6. גמישות (Flexibility): הלומד נכון לשנות מטרות ואופני למידה, נכון להשתמש בגישה של חקר, ניסוי וטעייה, ובשעת כישלון – אינו נסוג אלא מתמודד מתוך גישה מסתגלת.
7. אוטונומיות (Autonomy): הלומד הוא בעל מכוונות עצמית, אינו חושש לבחור נושאים שאינם פופולריים ומערער על סטנדרטים נורמטיביים . עקרונות לעיצוב סביבה לימודית המטפחת לומד בעל הכוונה עצמית.
כיצד בית הספר צריך לעודד את תלמידיו לבחור במסלול מחקר של כתיבת עבודת גמר ?
: .1 עיצוב סביבה לימודית גמישה: גמישות בכמות הזמן המוקדשת לפעילות לימודית נתונה, בבחירת המקום שבו היא מתרחשת, באופני הלימוד ובתכנים הנלמדים. ככלל, יש לארגן את הסביבה הלימודית בגמישות המאפשרת שינויים כמרכיב בתהליך הפעילות (אייזן, 1971). סקגר (1984) רואה בגמישות הסביבה הלימודית תנאי הכרחי לפיתוח יכולתו של הלומד לבחור באופן רציונלי .
2. עידוד הבחירה: על הסביבה הלימודית לעודד את הלומדים לבצע את הבחירה העצמית שלהם לאחר שפיתחו את יכולתם לעשות זאת באמצעות טכניקת תכנון נכונה. הבחירה העצמית של הלומד היא תנאי להופעתה של למידה שיש לה תפקיד בהתפתחותו של הלומד (לם, 1973)
3. הוראה כפעילות מסייעת: תפקידו של המורה- המנחה הוא לספק הזדמנויות למידה, המאפשרות לתלמיד להתנסות עם העולם ועם עצמו מכוח סקרנותו ועניינו (בנט, 1976). הוראה מסוג זה מצריכה שינוי בדפוסי התנהגותו ההוראתית של המורה בכיוון של מסייע, מזרז, מכוון ומתאם את פעילויות הלמידה (הרץ, לזרוביץ ופוקס, 1987) בדרך של מתן גירוי, הגשת עזרה ויצירת הזדמנויות לימודיות מתאימות
.4 יצירת הזדמנויות לתלמידים להעריך את עצמם: תפקיד המורה הוא ליצור הזדמנויות שבהן הלומד יקבל משוב על איכות ביצועיו תוך הפעלת מיומנויות להערכה עצמית והשתחררות מתלות במשוב חיצוני. לשם כך עליו ליצור הזדמנויות למשוב שוטף ובלתי מאיים. החופש מאיום מאפשר הגשמת הפוטנציאל הגלום בתלמיד ללמוד ולהתפתח )רוג'רס, 1973). הערכת הלמידה על ידי הלומד עצמו היא אחד האמצעים החשובים ביותר ללמידה תוך נקיטת יזמה. בדרך זו התלמיד לומד עבור עצמו במקום עבור גורמים המפקחים מבחוץ.
.5 פיתוח יחסים דמוקרטיים בסיטואציות הלמידה: היחסים בין הלומדים לבין עצמם ובין הלומדים לבין מוריהם צריכים להיות מושתתים על ערכים דמוקרטיים ולא על סמכותיות 30 היררכית. הסביבה החברתית צריכה להתאים לעקרונות הקודמים שנמנו: גמישות, חופש לבחור והוראה מסייעת .
6. יצירת סביבה המעוררת מוטיבציה פנימית: יסודות רבים בסביבתו של הלומד הצעיר מהווים אתגר עבורו. הלימודים צריכים להיות מאורגנים באופן שהלומד אכן יפעל מתוך תחושה שהוא מתקדם בנושאים החשובים והמעניינים אותו (רוג'רס, 1973). מחקרים הראו כי סיטואציות- למידה הנשענות על הסקרנות המתעוררת בלומד, מעודדות הנעה פנימית.
.7 עיצוב מצבי למידה פתוחים: העלאת סיטואציות המחייבות את הלומדים להציב בעיה שעליהם להתמודד אתה; הצבת בעיות המאפשרות דרכי פתרון שונות ותוצרי למידה שאינם קבועים מראש, שבהם דרך הפתרון וצורתו נתונים להחלטת התלמיד ולשליטתו ואין תשובה אחת נכונה – כל אלה יזמנו למורה ולתלמיד אפשרות לחקור ולהתמקד בנושאים בעלי עניין או בעלי חשיבות מיוחדת (אייזנר, 1970)
8. יצירת הזדמנויות- למידה מחוץ לכותלי בית הספר: התכנית תאפשר שימוש במקורות ובחומרים הנמצאים בסביבת בית הספר, ותעודד את הלומדים להיעזר בקהילה ובמוסדותיה כסביבה לימודית אלטרנטיבית .
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Reeves, T. C., Herrington, J., & Oliver, R. (2002). Authentic activity as a model for web-based learning. 2002 Annual Meeting of the American Educational Research Association, New Orleans, LA, USA.
האוניברסיטה המשודרת // המדען העירום // יום ב' // 20:30
משה זילברשטיין ועדה גבע, טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית – תרגום הרעיון למונחים המאפשרים מדידת הישגים, הלכה ומעשה, גליון 7, תשנ"ב
Skager, R. (1984). Organizing School of Encourage Self-Direction in Learners, UNESCO Institute for Education, Hamburg and Oxford: Pergamon Press.