סולומון השני, מלך אימרתי
 | |||||||
| סולומון השני | |||||||
| לידה |
7 בפברואר 1772 גאורגיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1815 (בגיל 43) טרבזון טורקיה | ||||||
| שם מלא | סולומון השני, מלך אימרתי | ||||||
| מדינה | ממלכת אימרתי | ||||||
| מקום קבורה | מנזר גלאתי גאורגיה | ||||||
| בת זוג |
הראשונה: אנה אורבליאני (1787) השנייה: מרים דדיאני (1791) | ||||||
| שושלת בגרטיוני | |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
  | ||||||
  | |||||||
סולומון השני מלך אימרתי (בגאורגית: სოლომონ II; 7 בפברואר 1772 – 7 בדצמבר 1815) מבית בגרטיוני, היה המלך האחרון של ממלכת אימרתי, אשר מלך משנת 1789 ועד להדחתו בשנת 1810, על ידי האימפריה הרוסית, ולמעשה השליט הגאורגי האחרון לבית בגרטיוני.
סולומון נולד בשם דוד לנסיך ארצ'יל, אחיו של סולומון הראשון, מאשתו אֶלֶנה, בתו של ארקלה השני. סולומון הראשון, אשר נפטר בשנת 1784, לא הותיר אחריו יורש זכר, וציין את שמו של דוד, אחיינו כיורשו. אולם דודנו, דוד השני, מנע את המלכתו ותפס בעצמו, לאחר הפיכת חצר, את כס המלוכה. סולומון הגיע לכס המלוכה בהתערבותו של ארקלה השני, מלך כארתלי-קאחתי, שהביס את הנסיך העושק דוד השני בקרב מַתחוֹג'י (მათხოჯის ბრძოლა), ב-11 ביוני 1789. דוד, בנו של ארצ'יל, הוכתר לכס המלוכה כסולומון השני. למרות תבוסתו המשיך דוד השני במאמצים להחזיר אליו את כס המלכות עד לתבוסתו הסופית בשנת 1792. תקופת שלטונו של סולומון השני היו תחת הגנתו של ארקלה השני, סבו מצד אימו. באופן כללי הוא המשיך את מדיניות קודמו, סולומון הראשון, של התנגדות לכוחות האצולה הפיאודלית. בשנת 1795, תמך סולומון השני תמך בארקלה השני עם כוח קטן מאנשי אימרתי בקרב קרצניסי.
מותו של ארקלה השני בשנת 1798 וסיפוח כארתלי-קאחתי בשנת 1801 גרמו לחששות לעצם קיום הממלכה. הוואסלים המרדניים שלו, נסיכי נסיכות אודישי ונסיכות גוריה, שקיבלו את הגנת האימפריה הרוסית, העלו תביעות טריטוריאליות בשטחי הממלכה. סולומון ניסה מצדו לגייס את תמיכת העות'מאנים והאימפריה הפרסית כנגד הפלישה הרוסית הצפויה.
למרות זאת הוביל המפקד הרוסי בגאורגיה, פאבל ציציאנוב, את צבאו לתוך ממלכת אימרתי והכריח את סולומון השני, ב-25 באפריל 1804, בוועידת אלזנאורי, להיכנע לשיעבוד הרוסי ולהכריז על ממלכת אימרתי כמדינת חסות של האימפריה הרוסית. למרות זאת, המשיכה מערכת היחסים בין סולומון השני לרוסים להיות מתוחה. ב-20 בפברואר 1810, הכריז, הממשל הצבאי הרוסי בקווקז, על הדחת סולומון השני מכס המלכות ושלח יחידות צבא להשתלט על הממלכה.
סולומון מצדו קיבץ את אנשיו הנאמנים וניסה לקבל את עזרתם של הטורקים, הפרסים והצרפתים. אולם, למרות הצלחה בתחילת הקרבות, הובס סולומון השני על ידי כוחותיהם העדיפים של הרוסים ונאלץ להימלט לטרבזון שבטורקיה, שם נפטר. ממלכת אימרתי בוטלה וסופחה לאימפריה הרוסית באותה שנה.
סולומון השני נפטר ב-7 בדצמבר 1815, וגופתו הועברה מטרבזון למנזר גלאתי שבגאורגיה בשנת 1990.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רונלד גריגור סאני, יצירת האומה הגאורגית, עמ' 64, ISBN 0253209153, (אנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סולומון השני, באתר www.istoria.ge, (גאורגית)
- שושלת בגרטיוני, (אנגלית)