פריזבי לכלבים
פריזבי לכלבים הוא ענף ספורט שנועד לאדם הזורק פריזבי ולכלב שתופס אותו.
דוג דיסק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפריסבי משלב את יכולותיהם של הבעלים עם יכולותיו של הכלב. יש מאות צורות שונות של זריקה והבעלים מוצאים את אופן הזריקה המתאים ביותר לסוג הכלב, לגודלו, מהירותו וליכולותיו הפיזיות באופן כללי. לא ניתן להכריח כלב לשחק ולכן הכלב צריך להיות בעל אהבה לריצה, קפיצה ותפיסה. כלב שאין לו עניין בפעילות, גם אם ילמד אותו לעשות זאת, יעשה זאת הרבה פחות טוב מכלב שמבצע את הספורט מתוך אהבה והנאה אמיתית. מפני שהפריזבי אינו דורש מיומנות התחלתית גבוהה מהבעלים ומהכלב אלה רק רצון לשחק אחד עם השני. אין שום הגבלה של השתתפות בספורט כל עוד הבריאות תקינה ומאפשרת זאת. בספורט זה יש מספר תחרויות כגון זריקה למרחק ותחרות פריסטייל (סגנון חופשי) שמשלבת ריקודים עם כלבים וביצועי פריזבי מרשימים. בין האדם והכלב חייב להיות קשר גבוה על מנת להגיע לביצועים הללו וזאת מטרתו של הספורט, להעצים את הקשר בין האדם והכלב וכמובן להעניק פעילות ספורטיבית בריאה ומהנה לשניהם. פריזבי לכלבים נקרא גם Disc Dog מפני שהמילה "פריזבי" היא מותג רשום של יצרנית הדיסקים Wham-O.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחר ההיסטוריה זוהה פוטנציאל ההבאה אצל כלבים, וגזעים מסוימים אף יועדו במיוחדות למשימות שדורשות יצר הבאה חזק במיוחד ("רטריברים" - המחזירים). השימוש ביצר זה בהתחלה היה בעיקר משימתי: ציידים השתמשו בכלבי הרטריבר על מנת להחזיר ציד למשל, ומשימות בניהול המשק והחווה. בשנת 1970 התחיל ניתוב היצר הזה למטרות משחק הפריזבי. באותה שנה התחיל בארצות הברית ספורט ה"דוג דיסק" שהיום ידוע כפריזבי. המטרה הייתה פשוטה מאוד, נוהג הכלב זורק את צלחת הפריסבי, הכלב רץ, תופס אותה באוויר ומחזיר אותה לנוהג. כבר תוך 4 שנים תפס הספורט תאוצה ועלה במיוחד למודעות כאשר בחור צעיר בשם אלכס סטיין פרץ למגרש בייסבול עם כלבו אשלי (מסוג וויפט) באמצע משחק חשוב והתחיל לבצע תרגילי פריזבי שהדהימו את הקהל[1]. הכלב אשלי רץ במהירות של 56 קמ"ש וקפץ 2.7 מטר באוויר על מנת לתפוס את הדיסק. התרגילים היו כל כך מדהימים שהמשחק נעצר ל-8 דקות שבסופן אלכס נעצר על ידי כוחות המשטרה ולווה אל מחוץ למגרש. לאחר אירוע זה, החל אלכס ליזום תחרויות ואליפויות עולמיות בשיתוף פעולה עם לרב לנדר ואלדון מקלנטייר.
התחרויות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוס אנד פאטץ' (זריקה והבאה)
בתחרות זו המגרש מחולק לפי מטרים למספר חלקים כאשר המרחק המרבי לרוב לא עולה על 50 מטר. הנוהג מגיע עם 2 דיסקים כאשר 1 מהם ניתן לשופט למקרה שהדיסק עף מחוץ למגרש. זמן התחרות הוא 60 שניות שבהן הנוהג צריך לזרוק לכלב את הדיסק כמה שיותר פעמים. הניקוד נקבע לפי החלק שבו הכלב תפס את הפריזבי, חלק ראשון נקודה אחת חלק שני שתי נקודות וכו'. הניקוד גם נקבע לפי האופן שבו הכלב תפס את הפריזבי. על תפיסה שהכלב מזנק מקבלים נקודה נוספת ועל כלב שנמצא עם 4 רגליים באוויר מקבלים עוד חצי נקודה.
- פריסטייל (סגנון חופשי)
בתחרות זו הנוהג מגיע עם 10 דיסקים ועליו לבנות רוטינה (עם מוזיקה) שתהיה מרשימה ומדויקת ככל שאפשר. זמן התחרות הוא 2 דקות שבהן הנוהג צריך לבצע תרגילי חובה ותרגילי רשות לפי בחירתו. הניקוד נקבע סובייקטיבית לפי דעתם של השופטים על רמת הקושי של התרגילים ועל פי מידת ההצלחה של הנוהג והכלב לעשות את התרגילים כראוי.
